כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מחלת שריטת החתול - נוירורטיניטיס - Cat scratch disease - neuroretinitis"
| שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
| − | [[מחלת שריטת החתול | + | [[מחלת שריטת החתול]] (CSD{{כ}}, Cat-Scratch Disease) היא מחלה רב מערכתית הנגרמת על יד החיידק ברטונלה הנזלה (Bartonella henselae) שהינו מתג גרם שלילי. המחלה יכולה להתבטא בחום, [[הגדלת קשריות לימפה]] (Lymphadenopathy) ופגיעה עינית. החתול מדביק את האדם על-ידי שריטה, נשיכה או מגע של רוק החתול עם עור פצוע. |
== אפידמיולוגיה == | == אפידמיולוגיה == | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
===נוירורטיניטיס=== | ===נוירורטיניטיס=== | ||
| − | + | בשנת 1970, סוויני ודראנס (Sweeny and Drance) היו הראשונים שתארו את הקשר שבין מחלת שריטת החתול והופעת נוירורטיניטיס. | |
| − | נוירורטיניטיס | + | נוירורטיניטיס יכולה להופיע במחלות שונות, דוגמת [[קדחת Q]]{{כ}}(Q fever) או זיהום על-ידי החיידק בורליה (Borrelia), אך מחלת שריטת החתול היא השכיחה ביותר. |
| − | נוירורטיניטיס | + | נוירורטיניטיס גורמת לפגיעה דלקתית בכלי הדם של ראש עצב הראיה, וכתוצאה מכך, דולף נוזל לתוך הרשתית הסמוכה לעצב, ונוצרת בצקת בראש עצב הראייה. כשבועיים-שלושה לאחר היווצרות הבצקת, משנית לדליפת הנוזל מכלי הדם, מתרחשת שקיעת שומנים (Lipids) בשכבת הפלקסיפורם החיצונית של הרשתית (OPL{{כ}}, Outer Plexiform Layer) - לשכבה זו מבנה רדיאלי, ולכן השומנים שוקעים בה בצורה אופיינית של כוכב. |
| − | + | נוירורטיניטיס הינה הגורם השכיח ביותר לבצקת ראש עצב הראיה המלווה בשקיעת שומנים בצורת כוכב, אך הממצא מופיע במצבים אחרים דוגמת [[בצקת דיסקה]] (Papilledema) קשה (לרוב, הפגיעה היא דו-צדדית), [[אוטם ראש עצב הראייה]] (AION{{כ}}, Anterior Ischemic Optic Neuropathy) ואפילו במקרים נדירים של [[רטינופתיה]] על רקע [[יתר לחץ דם]] ממאיר (Malignant hypertensive retinopathy) ו[[רטינופתיה סוכרתית]] (Diabetic retinopathy). | |
| − | התמונה הקלאסית של נוירורטיניטיס מתבטאת בירידה בראיה ללא כאבים. | + | התמונה הקלאסית של נוירורטיניטיס מתבטאת בירידה בראיה ללא כאבים. במרבית המקרים, חדות הראיה נעה בין 6/6 ל-6/60. |
| + | שדה הראיה יכול להיות תקין בתחילת המחלה, אולם בהמשך יכול להופיע [[מחשך עין]] (Scotoma) מרכזי או צקוצנטרלי (Cecocentral), משני למעורבות המקולרית. בבדיקה שכיח למצוא אישון אפרנטי (Afferent pupil). | ||
| − | בצקת | + | בדרך-כלל הפגיעה בנוירורטיניטיס היא חד-צדדית, אולם תוארו גם מקרים דו-צדדיים ואף מקרים של חולים ללא סימפטומים, שהתגלו בבדיקה שגרתית בלבד. |
| + | במקרים נדירים, נוירורטיניטיס יכולה להיות מלווה בפתולוגיות עיניות נוספות, כגון הופעת תאים בזגוגית (Vitreous body), חסימת עורק או דימומים ברשתית, [[היפרדות עצבית-חישתית של המקולה]] (Macular neurosensory detachment). | ||
| + | |||
| + | הבצקת בראש עצב הראיה והשומנים נספגים תוך מספר שבועות (לרוב, הבצקת בראש עצב הראייה חולפת תוך שבועיים עד שמונה שבועות), ולעיתים נותר חיוורון בעצב הראיה המלווה בירידה קלה בראיה. במקרים נדירים ביותר נותרת הפרעה קשה בראיה ללא שיפור עם הזמן. | ||
| + | |||
| + | באנשים צעירים, בצקת בראש עצב הראיה, המלווה בירידה בראיה או בנזק לשדה הראיה, יכולה להחשיד לדלקת בעצב הראיה מסוג נויריטיס אופטית (Optic neuritis). חשוב להדגיש שבמקרים אלה קיימת אבחנה מבדלת, שבה בצקת של עצב הראיה אינה חלק מתמונה של דלקת במעטפות עצב הראיה, אלא | ||
| + | חלק מנוירורטיניטיס. | ||
| + | |||
| + | נוירורטיניטיס אינה קשורה למחלות דמיאלינטיביות, ואינה מהווה גורם סיכון להתפתחות [[טרשת נפוצה]] (Multiple sclerosis). | ||
== אבחנה == | == אבחנה == | ||
| − | האבחנה נעשית | + | האבחנה נעשית בעזרת התמונה הקלינית, אנמנזה מכוונת ובדיקה סרולוגית לברטונלה. |
| + | לעיתים, כאשר המטופל מגיע מוקדם לאחר הופעת המחלה, עדיין לא מגלים נוגדנים בבדיקות הדם. במקרים שבהם האבחנה הקלינית מכוונת מאוד למחלת שריטת החתול, יש לחזור על בדיקת הנוגדנים מספר שבועות לאחר מכן, ואז אמורים לראות עליה בכייל הנוגדנים. | ||
| − | פרט לבדיקה הקלינית ניתן להיעזר בבדיקות הדמיה הכוללות צילום פלורסצאין | + | פרט לבדיקה הקלינית ניתן להיעזר בבדיקות הדמיה הכוללות צילום פלורסצאין ו[[טומוגרפיה אופטית קוהרנטית]] (OCT{{כ}}, Optical Coherence Tomography) . צילום פלורסצאין שהיה בדיקת הבחירה בעבר מדגים דלף מהדיסקה כביטוי לתהליך הדלקתי ושאר הרשתית תקינה (תמונה 2). |
[[קובץ:Neuroretinitis3.png|ממוזער|מרכז|500 פיקסלים|תמונה 2. צילום פלורסצאין של עין ימין בשלב החריף של המחלה, המדגים דלף ניכר מהדסקה כביטוי לתהליך הדלקתי]] | [[קובץ:Neuroretinitis3.png|ממוזער|מרכז|500 פיקסלים|תמונה 2. צילום פלורסצאין של עין ימין בשלב החריף של המחלה, המדגים דלף ניכר מהדסקה כביטוי לתהליך הדלקתי]] | ||
גרסה מ־23:27, 24 בינואר 2015
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| מחלת שריטת החתול - נוירורטיניטיס | ||
|---|---|---|
| Cat scratch disease - neuroretinitis | ||
| ||
| ICD-10 | Chapter A 28.1 | |
| ICD-9 | 078.3 | |
| MeSH | D002372 | |
| יוצר הערך | ד"ר מיכאלה גולדשטיין ופרופ' ענת קסלר | |
מחלת שריטת החתול (CSD, Cat-Scratch Disease) היא מחלה רב מערכתית הנגרמת על יד החיידק ברטונלה הנזלה (Bartonella henselae) שהינו מתג גרם שלילי. המחלה יכולה להתבטא בחום, הגדלת קשריות לימפה (Lymphadenopathy) ופגיעה עינית. החתול מדביק את האדם על-ידי שריטה, נשיכה או מגע של רוק החתול עם עור פצוע.
אפידמיולוגיה
אטיולוגיה
הקשר בין חתולים והמחלה העינית תוארה לראשונה על ידי דבר (Deber) בשנת 1931, אולם רק ב-1992 נמצא לראשונה החיידק הגורם למחלה, ברטונלה הנזלה. החיידק נמצא ברוק החתול, אך לחתול הנגוע בחיידק לא יהיו סימני מחלה שכן הוא מהווה נשא בלבד. מניחים שהעברה בין חתולים נעשית בעיקר על ידי פרעושים. החתול מדביק את האדם על-ידי שריטה, נשיכה או מגע של רוק החתול עם עור פצוע.
קליניקה
הפגיעה העינית של מחלת שריטת החתול מופיעה בכ-10%-5% מהחולים ויכולה להתבטא בפגיעה בחלקים הקדמיים של העין, בדרך כלל בתמונה של תסמונת עינית-בלוטית על-שם פרינאוד (Parinaud's oculoglandular syndrome), או לערב את המקטע האחורי של העין ולגרום לנוירורטיניטיס.
התסמונת העינית-בלוטית על-שם פרינאוד הינה הביטוי העיני השכיח ביותר במחלת שריטת החתול. מדובר בדלקת הלחמית (Conjunctivitis) חד-צדדית, הכוללת הופעה של גרנולומה בלחמית, בחלק הפנימי של העפעף, ומלווה בהגדלת קשריות הלימפה מאחורי האוזן בצד המעורב.
נוירורטיניטיס
בשנת 1970, סוויני ודראנס (Sweeny and Drance) היו הראשונים שתארו את הקשר שבין מחלת שריטת החתול והופעת נוירורטיניטיס.
נוירורטיניטיס יכולה להופיע במחלות שונות, דוגמת קדחת Q(Q fever) או זיהום על-ידי החיידק בורליה (Borrelia), אך מחלת שריטת החתול היא השכיחה ביותר.
נוירורטיניטיס גורמת לפגיעה דלקתית בכלי הדם של ראש עצב הראיה, וכתוצאה מכך, דולף נוזל לתוך הרשתית הסמוכה לעצב, ונוצרת בצקת בראש עצב הראייה. כשבועיים-שלושה לאחר היווצרות הבצקת, משנית לדליפת הנוזל מכלי הדם, מתרחשת שקיעת שומנים (Lipids) בשכבת הפלקסיפורם החיצונית של הרשתית (OPL, Outer Plexiform Layer) - לשכבה זו מבנה רדיאלי, ולכן השומנים שוקעים בה בצורה אופיינית של כוכב.
נוירורטיניטיס הינה הגורם השכיח ביותר לבצקת ראש עצב הראיה המלווה בשקיעת שומנים בצורת כוכב, אך הממצא מופיע במצבים אחרים דוגמת בצקת דיסקה (Papilledema) קשה (לרוב, הפגיעה היא דו-צדדית), אוטם ראש עצב הראייה (AION, Anterior Ischemic Optic Neuropathy) ואפילו במקרים נדירים של רטינופתיה על רקע יתר לחץ דם ממאיר (Malignant hypertensive retinopathy) ורטינופתיה סוכרתית (Diabetic retinopathy).
התמונה הקלאסית של נוירורטיניטיס מתבטאת בירידה בראיה ללא כאבים. במרבית המקרים, חדות הראיה נעה בין 6/6 ל-6/60. שדה הראיה יכול להיות תקין בתחילת המחלה, אולם בהמשך יכול להופיע מחשך עין (Scotoma) מרכזי או צקוצנטרלי (Cecocentral), משני למעורבות המקולרית. בבדיקה שכיח למצוא אישון אפרנטי (Afferent pupil).
בדרך-כלל הפגיעה בנוירורטיניטיס היא חד-צדדית, אולם תוארו גם מקרים דו-צדדיים ואף מקרים של חולים ללא סימפטומים, שהתגלו בבדיקה שגרתית בלבד. במקרים נדירים, נוירורטיניטיס יכולה להיות מלווה בפתולוגיות עיניות נוספות, כגון הופעת תאים בזגוגית (Vitreous body), חסימת עורק או דימומים ברשתית, היפרדות עצבית-חישתית של המקולה (Macular neurosensory detachment).
הבצקת בראש עצב הראיה והשומנים נספגים תוך מספר שבועות (לרוב, הבצקת בראש עצב הראייה חולפת תוך שבועיים עד שמונה שבועות), ולעיתים נותר חיוורון בעצב הראיה המלווה בירידה קלה בראיה. במקרים נדירים ביותר נותרת הפרעה קשה בראיה ללא שיפור עם הזמן.
באנשים צעירים, בצקת בראש עצב הראיה, המלווה בירידה בראיה או בנזק לשדה הראיה, יכולה להחשיד לדלקת בעצב הראיה מסוג נויריטיס אופטית (Optic neuritis). חשוב להדגיש שבמקרים אלה קיימת אבחנה מבדלת, שבה בצקת של עצב הראיה אינה חלק מתמונה של דלקת במעטפות עצב הראיה, אלא חלק מנוירורטיניטיס.
נוירורטיניטיס אינה קשורה למחלות דמיאלינטיביות, ואינה מהווה גורם סיכון להתפתחות טרשת נפוצה (Multiple sclerosis).
אבחנה
האבחנה נעשית בעזרת התמונה הקלינית, אנמנזה מכוונת ובדיקה סרולוגית לברטונלה.
לעיתים, כאשר המטופל מגיע מוקדם לאחר הופעת המחלה, עדיין לא מגלים נוגדנים בבדיקות הדם. במקרים שבהם האבחנה הקלינית מכוונת מאוד למחלת שריטת החתול, יש לחזור על בדיקת הנוגדנים מספר שבועות לאחר מכן, ואז אמורים לראות עליה בכייל הנוגדנים.
פרט לבדיקה הקלינית ניתן להיעזר בבדיקות הדמיה הכוללות צילום פלורסצאין וטומוגרפיה אופטית קוהרנטית (OCT, Optical Coherence Tomography) . צילום פלורסצאין שהיה בדיקת הבחירה בעבר מדגים דלף מהדיסקה כביטוי לתהליך הדלקתי ושאר הרשתית תקינה (תמונה 2).
בדיקת OCT מאפשרת הדגמה לא פולשנית של הרשתית בדומה לחתך היסטולוגי ויכולה להדגים בצורה כמותית את מבנה ועובי הרשתית. צילום OCT מאפשר מדידה מדויקת של הנוזל המצטבר בתוך שכבות הרשתית ומתחת לרשתית באזור המקולה. היתרון של צילום OCT שהוא מאפשר לעקוב בצורה מדוייקת ביותר אחר העלמות הממצאים וספיגת הנוזל התת רשתי (תמונות 3B ,3A).
טיפול
ברוב המקרים המחלה חולפת באופן עצמוני ללא טיפול. הדעות חלוקות לגבי היעילות של טיפול אנטיביוטי סיסטמי הכולל שילוב של ריפמפין עם אנטיביוטיקה נוספת לרוב דוקסילין. משערים שהטיפול מזרז את זמן ההחלמה.
פרוגנוזה
הפרוגנוזה של המחלה טובה וכאמור, ברוב המקרים המחלה חולפת באופן עצמוני ללא טיפול. הבצקת בראש עצב הראיה והשומנים נספגים תוך מספר שבועות ולעיתים נותר חיוורון בעצב הראיה המלווה בירידה קלה בראיה. במקרים נדירים ביותר נותרת הפרעה קשה בראיה שאינה משתפרת עם הזמן.
הפרוגנוזה של נוירורטיניטיס היא טובה, במרבית המקרים המחלה חולפת מעצמה, אך קיימים מקרים שנשארים עם נזק קבוע לראיה.
דגלים אדומים
פרשיית מקרה
בן 20, בריא בדרך כלל, אינו נוטל תרופות באופן קבוע. הופנה לבדיקה עקב תלונה של ירידה בראיה בעינו הימנית ללא כאבים בהנעת העיניים מזה שבוע. באנמנזה מחלת חום שבוע קודם לכן. בבדיקה חדות ראיה מימין 6/60 ומשמאל 6/6, לחץ תוך עיני תקין. ראיית צבעים בלוח אישיהרה 5/10 מימין 10/10 משמאל. אישונים שווים מגיבים. אישון אפרנטי מימין. בשתי העיניים מקטעים קדמיים תקינים, ללא עדות לתאים או נצנוץ בלשכה הקדמית, ללא תאים בזגוגית. בבדיקת הקרקעית מימין דיסקה מעט היפרמית עם טשטוש גבולות, נגע צהוב מורם בגבול הטמפורלי של הדיסקה עם בצקת נרחבת בכל הקוטב האחורי, היקף הרשתית תקין (תמונה 1A). הקרקעית משמאל תקינה. בדיקת שדה ראיה הדגימה מימין רק הגדלה קלה של הכתם העיוור. משמאל שדה ראיה תקין.
לסיכום: מדובר בגבר צעיר, בריא בדרך כלל שהתקבל לבירור ירידה בראיה בעינו הימנית, ללא תלונות על כאבים בהנעת העיניים. באנמנזה חוזרת מסתבר שמגדל מספר חתולים בביתו. במחשבה שמדובר בנוירורטיניטיס נשלחו בדיקות דם ל-Bartonella Henselae שנמצאו חיוביות IgG, IgM. 10 ימים לאחר הבדיקה הראשונית חל שיפור במראה הדיסקה עם תמונה קלאסית של שקיעת שומנים בצורת כוכב סביב המקולה (תמונה 1B). החולה טופל בטיפול אנטיביוטי הכולל ריפמפין ודוקסילין והראיה השתפרה בהדרגה תוך כ-6 שבועות וחזרה ל-6/6.
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מיכאלה גולדשטיין, מנהלת מרפאת רשתית ופרופ' ענת קסלר, מנהלת יחידת נוירואופטלמולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב