האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "מניעת שיטיון - Dementia prevention"

מתוך ויקירפואה

 
(25 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
 
 
 
{{מחלה
 
{{מחלה
 
|תמונה=
 
|תמונה=
שורה 7: שורה 5:
 
|שם לועזי=Dementia prevention
 
|שם לועזי=Dementia prevention
 
|שמות נוספים=
 
|שמות נוספים=
|ICD-10=
+
|ICD-10={{ICD10|F|00||f|00}}-{{ICD10|F|07||f|00}}
|ICD-9=
+
|ICD-9= {{ICD9|290}}-{{ICD9|294}}
|MeSH=
+
|MeSH= D003704
 
|יוצר הערך=ד"ר דניאל דליות{{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]
 
|יוצר הערך=ד"ר דניאל דליות{{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 +
{{הרחבה|ערכים=[[הזדקנות]] , [[שיטיון]]}}
 +
תוחלת החיים בעולם עלתה עם השנים באופן מרשים. עם זאת, ישנה חשיבות רבה לא רק למספר שנות החיים, אלא גם ל[[תוחלת חיים פעילה - Active life expectancy|איכות החיים]] ולשמירה על צלילות ועצמאות תפקודית.
  
{{הרחבה|שיטיון}}
+
אחת הסיבות החשובות לירידה תפקודית בגיל המבוגר היא [[שיטיון]] (Dementia). עם ההתקדמות בגיל, חלה עלייה בשכיחות הלוקים בשיטיון. שני סוגי השיטיון העיקריים הם [[מחלת אלצהיימר]] (Alzheimer's disease) ו[[שיטיון וסקולרי]] (Vascular dementia). כיום ידוע כי יכולים להיות נגעים של שתי המחלות במקביל, וכי שתי המחלות חולקות גורמי סיכון משותפים רבים. למשל, ידוע כי דליפה מנימי דם במוח עקב פגיעה בכלי דם על רקע בעיית עמילואיד (Amyloid) או בעיה אחרת, יכולה להתחיל תהליך מורכב של שקיעת חלבונים פגומים בתוך הרקמה המוחית.
  
תוחלת החיים בעולם עלתה עם השנים באופן מרשים. עם זאת, הדבר העומד לנגד עיניהם של האנשים אינו מספר שנות החיים כי אם [[תוחלת חיים פעילה - Active life expectancy|איכות החיים]]. הכל היו רוצים להגיע ליומם האחרון כעצמאים וצלולים.
+
הטיפול בשיטיון התקדם מאוד עם השנים, אך מדובר עדיין בטיפול שאינו מרפא. קיימים מחקרים העוסקים ביכולת ניבוי של מחלת אלצהיימר על סמך סמנים ומבחנים שונים. ייתכן שבעתיד, כאשר תפותחנה תרופות לריפוי שיטיון, יהיה כדאי להחיל בדיקות אלה על האוכלוסייה שבסיכון, דבר שאינו רצוי בעת הנוכחית.  
  
אחת הסיבות החשובות לירידה תפקודית בגיל המבוגר היא [[שיטיון]] (Dementia). עם ההתקדמות בגיל, קיימת עלייה במספר הלוקים בשיטיון. שני סוגי השיטיון העיקריים הם מחלת [[אלצהיימר]] ו[[שיטיון וסקולרי]] (Vascular dementia). כיום, ידוע כי יכולים להיות נגעים של שתי המחלות במקביל, וכי שתי המחלות חולקות גורמי סיכון משותפים רבים. כמו כן, ידוע שדליפה מנימי דם במוח עקב פגיעה בכלי דם על רקע בעיית עמילואיד, למשל, יכולה להתחיל תהליך מורכב של שקיעת חלבונים פגומים במוח. הטיפול בשיטיון התקדם מאוד עם השנים, אך מדובר עדיין בטיפול שאינו ריפוי. קיימים מחקרים העוסקים ביכולת ניבוי של מחלת אלצהיימר על סמך סמנים ומבחנים שונים. ייתכן שבעתיד, כשיהיו תרופות לריפוי שיטיון, כדאי יהיה להחיל בדיקות אלה על האוכלוסייה בסיכון, דבר שאינו רצוי כמובן היום. הרפואה המונעת היא הרפואה החשובה ביותר לגבי חלק ניכר מבעיות הבריאות, והעיסוק בה הולך וגובר. ערך זה עוסק ברפואה המונעת בהקשר של שיטיון באופן כללי, ללא אבחנה בין אלצהיימר לשיטיון וסקולרי, שכן שני המצבים עשויים להתקיים במקביל והם אף חולקים גורמי סיכון.
+
[[הרפואה המונעת]] היא הרפואה החשובה ביותר ביחס לחלק ניכר מבעיות הבריאות, והעיסוק בה הולך וגובר בתחומי הרפואה השונים. גם בהקשר של שיטיון, בין אם כתוצאה ממחלת אלצהיימר או במקרים של שיטיון וסקולרי, ישנה חשיבות רבה לרפואה המונעת.
  
==רפואה מונעת==
+
==עקרונות הרפואה המונעת==
  
לרפואה המונעת שלושה רבדים:  
+
לרפואה המונעת שלושה רבדים שונים:  
# [[קידום בריאות ורפואה מונעת|רפואה מונעת ראשונית]], שמשמעותה ניסיון למנוע מגע בין המאכסן לבין המחולל. למשל מניעת עישון, חיסון נגד נגיפים.
+
*'''[[קידום בריאות ורפואה מונעת|רפואה מונעת ראשונית]]:''' ניסיון למנוע מגע בין המאכסן לבין המחולל, כגון על ידי מניעת [[עישון]] או [[חיסונים]].
# רפואה מונעת שניונית, שנחלקת לגילוי מוקדם של מחלות, למשל [[ממוגרפיה]] ל[[סרטן השד]], [[דם סמוי בצואה - Occult blood|צואה לדם סמוי]] ו[[קולונוסקופיה]] ל[[סרטן המעי הגס]], ולמניעת הישנות של מחלה, למשל [[אספירין]] (Aspirin) לאחר [[אירוע מוח|אירוע מוחי]] או [[מחלת לב איסכמית|אוטם שריר הלב]].
+
*'''רפואה מונעת שניונית:''' נחלקת לגילוי מוקדם של מחלות, למשל באמצעות [[ממוגרפיה]] (Mammography) ל[[סרטן השד]] (Breast cancer) או בדיקת [[צואה לדם סמוי]] ו[[קולונוסקופיה]] (Colonoscopy) ל[[סרטן המעי הגס]] (Colon cancer), ולמניעת הישנות של מחלה, למשל בעזרת מתן [[Aspirin]] לאחר [[אירוע מוח|אירוע מוחי]] (Stroke) או [[מחלת לב איסכמית|אוטם שריר הלב]] (Myocardial infarction).
# רפואה מונעת שלישונית, שיפור מצב החולה לאחר שהמחלה כבר תקפה וגרמה ללקות ולמוגבלות.  
+
*'''רפואה מונעת שלישונית:''' שיפור מצב החולה לאחר שהמחלה כבר תקפה וגרמה ללקות ולמוגבלות.  
  
 
==רפואה מונעת למחלת השיטיון==
 
==רפואה מונעת למחלת השיטיון==
  
ניתן בהקשר של שיטיון לראות את מוח האדם כמאכסן ואת מחלת השיטיון כמחולל. שני כיווני הפעולה הם העצמת המאכסן כדי שיעמוד בפורענות השיטיון, וניסיון להרחיק את המחולל מהמאכסן. הדבר נשמע מעט מעורפל, אך דוגמא נאותה היא שמירה על [[לחץ דם]] סביר מתוך הנחה, על פי מחקרים שונים, ש[[לחץ דם גבוה]] הוא גורם סיכון לשיטיון, וכי לחץ דם נמוך אף הוא מסוכן בהקשר של שיטיון. דיון זה עסק במניעה ראשונית, אך בעתיד ייגע גם במניעה השניונית, קרי איתור מוקדם של נגעים למען סילוקם.
+
בהקשר של שיטיון, ניתן לראות את מוח האדם כמאכסן ואת מחלת השיטיון כמחולל. שני כיווני הפעולה הנדרשים הם העצמת המאכסן כדי שיעמוד בפורענות השיטיון, וניסיון להרחיק את המחולל מהמאכסן. דוגמה נאותה היא שמירה על [[לחץ דם]] סביר, מתוך הנחה, על פי מחקרים שונים, שלחצי דם גבוהים או נמוכים מהווים גורם סיכון לשיטיון.
 +
 
 +
כיום מרבית העיסוק בהקשר של שיטיון הוא במניעה ראשונית, אך בעתיד יהיה מקום חשוב גם למניעה השניונית, קרי איתור מוקדם של נגעים למען סילוקם.
  
 
==תחומי התערבות במניעת שיטיון==
 
==תחומי התערבות במניעת שיטיון==
  
הגורמים הבאים נחקרו ונמצאו גורמי סיכון או גורמים מגנים ביחס למחלת השיטיון. הגורמים הם [[תזונה]] וחסרים תזונתיים, [[תוספי תזונה|תוספי מזון]], [[סוכרת]], יתר לחץ דם, השכלה והפעלת המוח, תרופות ו[[חיסונים]] ברמת הרבדים, [[סטטין|סטטינים]] (Statin), נוגדי דלקת, [[פעילות גופנית]], [[עישון]], [[דיכאון]].
+
גורמים שונים נחקרו ונמצאו כגורמי סיכון או כגורמים מגנים ביחס למחלת השיטיון. הגורמים הם [[תזונה]] וחסרים תזונתיים, [[תוספי תזונה|תוספי מזון]], [[סוכרת]] (Diabetes mellitus), יתר לחץ דם, השכלה והפעלת המוח, תרופות וחיסונים ברמת הרבדים, [[סטטין|סטטינים]] (Statins), נוגדי דלקת, [[פעילות גופנית]], עישון ו[[דיכאון]] (Depression).
  
===תזונה, [[אומגה 3]] (Omega 3), [[ויטמין B12]], [[חומצה פולית]] (Folic acid) ו[[הומוציסטאין]] (Homocysteine)===
+
===תזונה===
  
לוויטמינים הקשורים בהומוציסטאין, לשומנים במזון ול[[אלכוהול - Alcohol|אלכוהול]], עלול להיות קשר להתפתחותה של מחלת האלצהיימר. עם זאת, הראיות הקיימות לא תומכות בהמלצה על תוספים, מאכלים או [[דיאטה|דיאטות]] מיוחדים למניעת מחלת האלצהיימר.{{הערה|שם=הערה1|Luchsinger JA, Noble JM, Scarmeas N. Diet and Alzheimer’s disease. Curr Neurosci R EP 2007;7(5):366-372}}
+
לוויטמינים הקשורים ב[[הומוציסטאין]] (Homocysteine), לשומנים במזון ול[[אלכוהול - Alcohol|אלכוהול]], עלול להיות קשר להתפתחותה של מחלת האלצהיימר. עם זאת, הראיות הקיימות לא תומכות בהמלצה על תוספים, מאכלים או [[דיאטה|דיאטות]] מיוחדות למניעת מחלת האלצהיימר {{הערה|שם=הערה1|Luchsinger JA, Noble JM, Scarmeas N. Diet and Alzheimer’s disease. Curr Neurosci R EP 2007;7(5):366-372}}.
  
ב-1996 התקבל אישור להוסיף חומצה פולית למוצרי מזון. בקשישים קיימת לעתים בעיית ספיגה של חומצה פולית. התברר שספיגה וניצול של Methyl tetra hydrofolate, צורה פעילה של חומצה פולית, טובים יותר, וייתכן שאף טובים יותר למניעת שיטיון ודיכאון.{{הערה|שם=הערה2|Mischoulon D, Raab MF. The role of folate in depression and dementia. J Clin Psychiatry 2007;68 (Suppl10):28-33}}
+
ב- 1996 התקבל אישור להוסיף [[חומצה פולית]] (Folic acid) למוצרי מזון. בקשישים קיימת לעתים בעיית ספיגה של חומצה פולית. התברר שהספיגה והניצול של מתיל-טטרה-הידרופולאט (Methyl tetra hydrofolate), צורה פעילה של חומצה פולית, הם טובים יותר, וייתכן שאף מועילים למניעת שיטיון ודיכאון {{הערה|שם=הערה2|Mischoulon D, Raab MF. The role of folate in depression and dementia. J Clin Psychiatry 2007;68 (Suppl10):28-33}}.
  
רמות גבוהות של הומוציסטאין קשורות בירידה הכרנית (קוגניטיבית). לא ברור אם חסר בוויטמין B12 או בחומצה פולית הקשורים בעליית רמות הומוציסטאין, הם האחראים לירידה ההכרנית, או שמא רמות ההומוציסטאין הגבוהות אחראיות לכך באופן ישיר. אחד המחקרים מצא כי התפקוד ההכרני מידרדר במהירות גבוהה יותר ובגיל צעיר יותר במחלת אלצהיימר, כאשר הרמה של ויטמין B12 היא נמוכה.{{הערה|שם=הערה3|Clarke R, Birks J, Nexo E. Low vitamin B12 status and risk of cognitive decline in older adults. Am J Clin Nutr 2007;86(5):1384-1391}}
+
רמות גבוהות של הומוציסטאין קשורות בירידה הכרנית (Cognitive impairment). לא ברור אם חסרים ב[[B12|ויטמין 12{{כ}}B]] או בחומצה פולית, הקשורים בעליית רמות הומוציסטאין, הם האחראים לירידה ההכרנית, או שמא רמות ההומוציסטאין הגבוהות אחראיות לכך באופן ישיר. אחד המחקרים מצא כי התפקוד ההכרני מדרדר במהירות גבוהה יותר ובגיל צעיר יותר במחלת אלצהיימר כאשר הרמה של ויטמין 12{{כ}}B היא נמוכה {{הערה|שם=הערה3|Clarke R, Birks J, Nexo E. Low vitamin B12 status and risk of cognitive decline in older adults. Am J Clin Nutr 2007;86(5):1384-1391}}.
  
כמו כן, קיימות עבודות המדווחות עך כך שאכילה תכופה של פירות, ירקות, דגים ושמנים עשירים באומגה 3 מורידה סיכון לשיטיון באופן כללי ולאלצהיימר בפרט, בעיקר בקרב אנשים שאינם נשאי האלל ApoE ε4.{{כ}}{{הערה|שם=הערה4|Barberger-Gateau P, Raffaitin C, Letenneur L. Dietery patterns and risk of dementia: the Three-City cohort study. Neurology 2007;69(20):1921-1930}}
+
כמו כן, קיימות עבודות המדווחות על כך שאכילה תכופה של פירות, ירקות, דגים ושמנים עשירים באומגה 3{{כ}} (3 {{כ}}Omega) מורידה סיכון לשיטיון באופן כללי ולאלצהיימר בפרט, בעיקר בקרב אנשים שאינם נשאי האלל 4{{כ}}ApoE ε {{כ}}{{הערה|שם=הערה4|Barberger-Gateau P, Raffaitin C, Letenneur L. Dietery patterns and risk of dementia: the Three-City cohort study. Neurology 2007;69(20):1921-1930}}.
  
 
===סוכרת===
 
===סוכרת===
  
מחקרים מבוססי קהילה הראו שלאנשים עם [[סוכרת 2]] ובעיקר במחלה לא מאוזנת, קיים סיכון גבוה יותר מאשר לבני גילם הבריאים לליקוי הכרני ולשיטיון וניוון תאי עצב. בין הסיבות ניתן למנות [[תנגודת לאינסולין]], עקה חימצונית, עלייה ברמת ACE {{כ}}(Angiotensin Converting Enzyme, ACE), קשירת סוכר לרקמות שונות, הפרשת יתר של ציטוקינים דלקתיים, [[מחלה וסקולרית מוחית בחולה הסוכרתי: מניעתה והטיפול בה|מחלה של כלי דם]] קטנים ומחלה של כלי דם גדולים.{{הערה|שם=הערה5|Whitmer RA. Type 2 diabetes and risk of cognitive impairment and dementia. Curr Neurosci Rep 2007;7(5):373-380}}
+
מחקרים מבוססי קהילה הראו שלאנשים עם [[סוכרת מסוג 2]] {{כ}}(2{{כ}} Diabetes mellitus type), ובעיקר במחלה לא מאוזנת, קיים סיכון גבוה יותר מאשר לבני גילם הבריאים לליקוי הכרני ולשיטיון וניוון תאי עצב. בין הסיבות לכך ניתן למנות תנגודת לאינסולין, עקה חמצונית (Oxidative stress), עלייה ברמת [[אנזים מהפך אנגיוטנסין]] (ACE {{כ}},Angiotensin Converting Enzyme), קשירת סוכר לרקמות שונות, הפרשת יתר של ציטוקינים דלקתיים (Inflammatory cytokines), [[מחלה וסקולרית מוחית בחולה הסוכרתי: מניעתה והטיפול בה|מחלה של כלי דם]] קטנים ומחלה של כלי דם גדולים {{הערה|שם=הערה5|Whitmer RA. Type 2 diabetes and risk of cognitive impairment and dementia. Curr Neurosci Rep 2007;7(5):373-380}}.
  
 
===יתר לחץ דם===
 
===יתר לחץ דם===
  
מחקרים מדווחים כי יתר לחץ דם בגילאי הביניים קשור בעלייה של שיטיון. ארבעה מחקרים בדקו תוצאים לאחר טיפול ממושך בתרופות שונות להורדת לחץ דם, ומצאו ירידה מסוימת בהיארעות שיטיון.{{הערה|שם=הערה6|Poon IO. Effects of antihypertensive drug treatment on the risk of dementia and cognitive impairment. Pharmacotherapy 2008;28(3):366-375}}{{הערה|שם=הערה7|Duron E, Hanon O. Hypertension, cognitive decline and dementia. Arch Cardiovasc Disc 2008;101(3):181-189}}
+
מחקרים מדווחים כי [[יתר לחץ דם]] בגילאי הביניים קשור בעלייה של שיטיון. ארבעה מחקרים בדקו תוצאים לאחר טיפול ממושך בתרופות שונות להורדת לחץ דם, ומצאו ירידה מסוימת בהיארעות שיטיון {{הערה|שם=הערה6|Poon IO. Effects of antihypertensive drug treatment on the risk of dementia and cognitive impairment. Pharmacotherapy 2008;28(3):366-375}}{{הערה|שם=הערה7|Duron E, Hanon O. Hypertension, cognitive decline and dementia. Arch Cardiovasc Disc 2008;101(3):181-189}}.
  
יתר לחץ דם לא מאוזן עלול לגרום לנזק לכלי דם מוחיים, נזקים לחומר הלבן, עלייה בנגעי מחלת אלצהיימר לא תסמיניים. כל אלה יחד מובילים לשיטיון, גם אם לא כל אחד לבדו.  
+
יתר לחץ דם לא מאוזן עלול לגרום לנזק לכלי דם מוחיים, נזקים לחומר הלבן ולעלייה בנגעי מחלת אלצהיימר לא תסמיניים. כל אלה יחד מובילים לשיטיון, גם אם לא כל אחד לבדו.  
  
 
===דיכאון===
 
===דיכאון===
  
דיכאון כמצב בר טיפול עשוי להיות בעל חשיבות רבה בהקשר של שיטיון. מחקר מעניין מצא, כי 7 שנים לאחר אבחון דיכאון בקשישים שבבסיסם הם צלולים לחלוטין ובעלי תפקוד גבוה, אובחנה ירידה הכרנית.{{הערה|שם=הערה8|Chodosh J, Kado DM, Seeman TE, et al. Depressive symptoms as a predictor of cognitive decline: MacArthur Studies of Successful Aging. Am J Geriatr Psychiatry 2007;15 (5):406-415}}
+
[[דיכאון]] כמצב בר טיפול עשוי להיות בעל חשיבות רבה בהקשר של שיטיון. מתוצאות מחקרים עולה כי שבע שנים לאחר אבחון דיכאון בקשישים שבבסיסם הם צלולים לחלוטין ובעלי תפקוד גבוה, אובחנה ירידה הכרנית {{הערה|שם=הערה8|Chodosh J, Kado DM, Seeman TE, et al. Depressive symptoms as a predictor of cognitive decline: MacArthur Studies of Successful Aging. Am J Geriatr Psychiatry 2007;15 (5):406-415}}, וכי דיכאון הוא מנבא משמעותי לשיטיון {{הערה|שם=הערה9|Lichtenberg PA, Ross T, Millis SR, et al. The relationship between depression and cognition in older adults: a cross validation study. J Gerontol B Psychol Sci Soc Sci 1995;50(1):25-32}}. מאמר נוסף עסק בכך שדיכאון יכול להקדים הופעה של שיטיון, ובעיקר הופעה של מחלת אלצהיימר.
 
 
מאמר נוסף מצא כי דיכאון הוא מנבא משמעותי לשיטיון.{{הערה|שם=הערה9|Lichtenberg PA, Ross T, Millis SR, et al. The relationship between depression and cognition in older adults: a cross validation study. J Gerontol B Psychol Sci Soc Sci 1995;50(1):25-32}}
 
  
מאמר שפורסם לא מכבר בעיתון "הרפואה", עוסק בכך שדיכאון יכול להקדים הופעה של שיטיון ובעיקר של מחלת אלצהיימר. בשיטיון ובדיכאון,ניתן לראות לעתים שינויים דומים בחומר הלבן. בחולים עם דיכאון יכולים להיות שינויים בנפח ההיפוקמפוס (Hippocampus), שינויים בבמערכות הסרוטונרגיות ( Serotonergic systems) והנוראדרנרגיות (Noradrenergic system) וכן חריגה בציר תת הרמה (Hypothalamus), יותרת המוח ובלוטת יותרת הכליה.{{הערה|שם=הערה10|Halperin I, Korczyn AD. Depression precedes development of dementia. Harefuah 2008;147(7)335-339}} מאמר נוסף מדבר על כך שתסמינים דיכאוניים קשורים לעלייה  בסיכון ל[[הפרעה קוגניטיבית קלה]]{{כ}} (Minimal Cognitive Impairment, MCI).{{כ}}{{הערה|שם=הערה11|Barnes DE, Alexopoulos GS, Lopez OL, et al. Depressive symptoms, vascular disease, and mild cognitive impairment: findings from the Cardiovascular Health Study. Arch Gen Psychiatry 2006;63(3):273-279}}
+
בשיטיון ובדיכאון ניתן לראות לעתים שינויים דומים בחומר הלבן. בחולים עם דיכאון יכולים להיות שינויים בנפח ההיפוקמפוס (Hippocampus), שינויים במערכות הסרוטונרגיות (Serotonergic systems) והנוראדרנרגיות (Noradrenergic systems) וכן חריגה בציר תת-הרמה (Hypothalamus), יותרת המוח (Pituitary gland) ובלוטת יותרת הכליה (Adrenal) {{הערה|שם=הערה10|Halperin I, Korczyn AD. Depression precedes development of dementia. Harefuah 2008;147(7)335-339}}. מאמר נוסף מדבר על כך שתסמינים דיכאוניים קשורים לעלייה  בסיכון ל[[הפרעה הכרנית קלה]]{{כ}} (MCI {{כ}},Minimal Cognitive Impairment) {{כ}}{{הערה|שם=הערה11|Barnes DE, Alexopoulos GS, Lopez OL, et al. Depressive symptoms, vascular disease, and mild cognitive impairment: findings from the Cardiovascular Health Study. Arch Gen Psychiatry 2006;63(3):273-279}}.
  
===השכלה, זמן פנאי והגדלת עתודות===
+
===השכלה, זמן פנאי והגדלת העתודה המוחית===
  
אחד המחקרים שתרמו להבנת הקשר האפשרי בין רמת השכלה למחלת אלצהיימר הוא מחקר הנזירות. מדובר במעקב ארוך טווח שבו השתתפו 678 נזירות אמריקאיות. הנזירות הסכימו לחשוף בפני החוקרים חיבורים אוטוביוגרפיים שכתבו החל בגיל 20 וכלה במותן, וכן תרמו את מוחן למדע עוד בחייהן. ממצאי המחקר הראו שמוחות של נזירות בעלות חיבורים משנות ה-20 לחייהן עם תוכן עשיר ואיכותי, הכילו באופן משמעותי פחות נגעים המתאימים למחלת אלצהיימר מאשר מוחות של נזירות שחיבוריהן הצביעו על יכולת לימוד והשכלה נמוכה יותר.
+
אחד המחקרים שתרמו להבנת הקשר האפשרי בין רמת השכלה למחלת אלצהיימר הוא מחקר הנזירות. מדובר במעקב ארוך טווח שבו השתתפו 678 נזירות אמריקאיות. הנזירות הסכימו לחשוף בפני החוקרים חיבורים אוטוביוגרפיים שכתבו החל בגיל 20 וכלה במותן, וכן תרמו את מוחן למדע עוד בחייהן. ממצאי המחקר הראו שמוחות של נזירות בעלות חיבורים משנות ה- 20 לחייהן עם תוכן עשיר ואיכותי, הכילו באופן משמעותי פחות נגעים המתאימים למחלת אלצהיימר מאשר מוחות של נזירות שחיבוריהן הצביעו על יכולת לימוד והשכלה נמוכה יותר.
  
באם לקה אדם בשיטיון, האם השכלה גבוהה וידע מרככים את עוצמתו? היתרונות של השכלה גבוהה טובים כנראה לשלב הראשוני של השיטיון ובמיוחד במחלת אלצהיימר, אך לאחר מכן עם התקדם המחלה הם מתפוגגים.{{הערה|שם=הערה14|Koepsell TD, Kurland BF, Harel O, et al. Education, cognitive function, and severity of neuropathology in Alzheimer disease. Neurology 2008;70(19 pt 2):1725-1727}} מאמר מעניין ביותר קושר בין פעילות פנאי עשירה להיעדר שיטיון. מדובר במעקב של מספר שנים אחר קשישים בקהילה.{{הערה|שם=הערה15|Verghese J, Lipton RB, Katz MJ. Leisure activities and the risk of dementia in the elderly. NEJM 2003;348:2508-2516}}
+
מאמר נוסף עסק באופן כללי יותר בהגדלת העתודה המוחית, ובעיקר בדרכים של הפעלת המוח כהגנה מפני שיטיון {{הערה|שם=הערה38|Valenzuela MJ. Brain reserve and the prevention of dementia. Curr Opin Psychiatriy 2008;21(3):296-302}}.
  
===תרופות וחיסונים, טיפול ברמת הרבדים העמילואידיים===
+
שאלה נוספת שנבדקה במחקרים היא האם השכלה גבוהה וידע מרככים את עוצמת השיטיון, באם לקה אדם במחלה זו. היתרונות של השכלה גבוהה טובים כנראה לשלב הראשוני של השיטיון, ובמיוחד במחלת אלצהיימר, אך לאחר מכן, עם התקדמות המחלה, הם מתפוגגים {{הערה|שם=הערה14|Koepsell TD, Kurland BF, Harel O, et al. Education, cognitive function, and severity of neuropathology in Alzheimer disease. Neurology 2008;70(19 pt 2):1725-1727}}. מאמר מעניין ביותר קושר בין פעילות פנאי עשירה להיעדר שיטיון. מדובר במעקב של מספר שנים אחר קשישים בקהילה {{הערה|שם=הערה15|Verghese J, Lipton RB, Katz MJ. Leisure activities and the risk of dementia in the elderly. NEJM 2003;348:2508-2516}}.
  
חיסון נגד חלבון [[עמילואיד בטא]] (Beta amyloid){{כ}} (42-1) תרם לצמצום בעומס עמילואיד במוחות של עכברים. אף על פי שהניסוי הראשון בחיסון פעיל נגד עמילואיד באדם הסתיים במקרים של [[דלקת חדה במעטפת וברקמת המוח]] (Meningoencephalitis), הייתה עדות לירידה בכמות הרבדים העמילואידיים.{{הערה|שם=הערה16|Janus C. Vaccines for Alzheimer’s disease: how close are we? CNS Drugs 2003;17(7):457-474}}
+
===חיסונים ותרופות - טיפול ברמת הרבדים העמילואידיים===
  
מנגנון נוסף במחלת אלצהיימר הוא יצירת [[חלבון טאו]] (Tau protein) שעבר זירחון. מכאן נעשו ניסיונות לדכא את תהליך הזירחון של טאו. קיימות לפחות 5 תת-קבוצות של זירחון של החלבון טאו במחלת האלצהיימר, וזיהויין עשוי לסייע בעתיד בטיפול.{{הערה|שם=הערה16}}
+
[[חיסון]] נגד חלבון עמילואיד בטא (Beta amyloid){{כ}} תרם לצמצום בעומס עמילואיד במוחות של עכברים. אף על פי שהניסוי הראשון ב[[חיסון פעיל]] נגד עמילואיד באדם הסתיים במקרים של [[דלקת חדה במעטפת וברקמת המוח]] (Meningoencephalitis), הייתה עדות לירידה בכמות הרבדים העמילואידיים {{הערה|שם=הערה16|Janus C. Vaccines for Alzheimer’s disease: how close are we? CNS Drugs 2003;17(7):457-474}}.
  
חלבון העמילואיד בטא הוא שחקן מפתח במחלת האלצהיימר, ואחת המטרות בטיפול העתידי תהיה מניעת הצטברותם של רבדים של עמילואיד בטא. נפריליזין (Neprilysine) הוא אנזים שהורס עמילואיד בטא. האנזים מדוכא במחלת האלצהיימר, ולכן נעשים ניסיונות בהחדרת גן למוח שיתרום לייצור נפריליזין מקומי.{{הערה|שם=הערה17|El-Amouri SS, Zhu H, Yu J, et al. Neprilysin: an enzyme candidate to slow the progression of Alzheimer’s disease. Am J Pathol 2008;172(5):1342-1354}}
+
מנגנון נוסף במחלת אלצהיימר הוא יצירת חלבון טאו (Tau protein) שעבר זירחון (Phosphorylation). נעשו ניסיונות לדכא את תהליך הזירחון של טאו. קיימות לפחות חמש תת-קבוצות של זירחון של החלבון טאו במחלת האלצהיימר, וזיהויין עשוי לסייע בעתיד בטיפול {{הערה|שם=הערה16}}.
  
סקירה מעניינת עוסקת בניסויים של תרופות משלב 1 עד 3 בנושא מניעה שניונית של מחלת אלצהיימר על ידי דיכוי יצירת עמילואיד בטא, גירוי שטיפת רבדים שנוצרו ומניעת כניסה של עמילואיד בטא לתוך הרבדים העמילואידיים.{{הערה|שם=הערה18|van Marum RJ. Current and future therapy in Alzheimer’s disease. Fundam Clin Pharmacol 2008;22(3):365-374}}
+
חלבון העמילואיד בטא הוא שחקן מפתח במחלת האלצהיימר, ואחת המטרות בטיפול העתידי תהיה מניעת הצטברותם של רבדי עמילואיד בטא. נפריליזין (Neprilysine) הוא אנזים שהורס עמילואיד בטא. האנזים מדוכא במחלת האלצהיימר, ולכן נעשים ניסיונות בהחדרת גן למוח שיתרום לייצור נפריליזין מקומי {{הערה|שם=הערה17|El-Amouri SS, Zhu H, Yu J, et al. Neprilysin: an enzyme candidate to slow the progression of Alzheimer’s disease. Am J Pathol 2008;172(5):1342-1354}}.
  
חלק מתהליך יצירת הרבדים קשור ב[[דימום תוך-מוחי]], אשר תורם ליצירת סביבה המעודדת שקיעת רובד עשיר בעמילואיד. שילוב של דימום עם הגבלה באספקת הדם (Ischemia) מעורר תאים עצביים מקומיים לבטא בטא עמילואיד. נימי הדם נעשים שבריריים עם הגיל, והמחקר עוסק בשאלה כיצד ניתן לייצב את הנים.{{הערה|שם=הערה19|Stone J. What initiates the formation of senile plaques? The origin of Alzheimer-like dementias in capillary haemorrhages. Med Hypotheses 2008}}
+
בספרות הרפואית ניתן למצוא מאמרים, מחקרים ודיונים שונים בנושא הטיפול ברמת הרבדים העמילואידיים. סקירה חשובה עוסקת בניסויים של תרופות משלב 1 עד 3 בנושא מניעה שניונית של מחלת אלצהיימר על ידי דיכוי יצירת עמילואיד בטא, גירוי שטיפת רבדים שנוצרו ומניעת כניסה של עמילואיד בטא לתוך הרבדים העמילואידיים {{הערה|שם=הערה18|van Marum RJ. Current and future therapy in Alzheimer’s disease. Fundam Clin Pharmacol 2008;22(3):365-374}}. מחקר אחר מתבסס על כך שידוע כי תהליך יצירת הרבדים קשור ב[[דימום תוך-מוחי]], אשר תורם ליצירת סביבה המעודדת שקיעת רובד עשיר בעמילואיד. שילוב של דימום עם הגבלה באספקת הדם (Ischemia) מעורר תאים עצביים מקומיים לבטא בטא עמילואיד. נימי הדם נעשים שבריריים עם הגיל, והמחקר עוסק בשאלה כיצד ניתן לייצב את הנים {{הערה|שם=הערה19|Stone J. What initiates the formation of senile plaques? The origin of Alzheimer-like dementias in capillary haemorrhages. Med Hypotheses 2008}}.
  
סיכום מסוים לנושא המניעה התרופתית הייעודית מופיע במאמר ששואל בפשטות האם מדובר במטרה מציאותית.{{הערה|שם=הערה20|Zandi PP, Breitner JC, Anthony JC. Is pharmacological prevention of Alzheimer’s a realistic goal? Expert Opin Pharmacother 2002;3(4):365-380}}
+
מחקרים שונים מעלים תהיות בנוגע לאפשרות של מניעת שיטיון באמצעים תרופתיים {{הערה|שם=הערה20|Zandi PP, Breitner JC, Anthony JC. Is pharmacological prevention of Alzheimer’s a realistic goal? Expert Opin Pharmacother 2002;3(4):365-380}}. ביחס לתרופות למטרת מניעה של שיטיון, אחת העבודות סקרה תרופות שונות בהקשר זה ובהן נוגדי דלקת, [[אסטרוגן]] (Estrogen), נוגדי חימצון (Antioxidant), ויטמינים, חוסמי קולטן 2{{כ}}H {{כ}}(H2 antagonist), וסטטינים. נדרשים מחקרים מבוקרים על מנת להוכיח יעילות בצמצום שיטיון {{הערה|שם=הערה21|Arvanitakis Z, Schneider JA, Wilson RS, et al. Statins, incident Alzheimer dis, change in cognitive function, and neuropathology. Neurology 2008;70(19 Pt 2):1795-1802}}.
  
===סטטינים===
+
====סטטינים====
  
אחת העבודות סוקרת תרופות שונות בהקשר של שיטיון ובהן נוגדי דלקת, [[אסטרוגן]] (Estrogen), [[נוגדי חימצון]] (Antioxidant), ויטמינים, [[חוסמי קולטן H2]] {{כ}}(H2 antagonist), וסטטינים. נדרשים מחקרים מבוקרים על מנת להוכיח יעילות בצמצום שיטיון.{{הערה|שם=הערה21|Arvanitakis Z, Schneider JA, Wilson RS, et al. Statins, incident Alzheimer dis, change in cognitive function, and neuropathology. Neurology 2008;70(19 Pt 2):1795-1802}}
+
מחקר שבדק השפעה מקומית של [[Lovastatin]], הדגים השראה של יצירת גורם נמק גידול (TNF {{כ}},Tumor Necrosis Factor) שפועל נגד רעילות חומצה גלוטמית (Glutamate), וכן עלייה בייצור הקולטן ל- TNF, שתורם לשפעול מסילות מסוימות {{הערה|שם=הערה22|Dolga AM, Nijholt IM, Ostroveanu A, et al. Lovastatin induces neuroprotection through tumor necrosis factor receptor 2 signaling pathways. J Alzheimer’s Dis 2008;13(2):111-122}}.
  
מחקר שבדק השפעה מקומית של לובסטטין, הדגים השראה של יצירת TNF שפועל נגד רעילות גלוטמט, וכן עליית יצירת קולטן ל-TNF שתורם לשפעול מסילות מסוימות.{{הערה|שם=הערה22|Dolga AM, Nijholt IM, Ostroveanu A, et al. Lovastatin induces neuroprotection through tumor necrosis factor receptor 2 signaling pathways. J Alzheimer’s Dis 2008;13(2):111-122}}
+
מחקר נוסף הראה כי [[Lescol]] {{כ}}(Fluvastatin) מנע משמעותית איבוד של תאי עצב בבסיס המוח הקדמי (Forebrain) בעכברים, וכך מנע ליקוי זיכרון המושרה על ידי עמילואיד בטא. ההשפעה החיובית של Lescol מוסברת על ידי שימור תאי עצב באמצעות ירידה בהצטברות עמילואיד בטא וירידה בעקה החימצונית. מבחינה רפואית, העיתוי של תחילת טיפול ב- Lescol חשוב לצורך השגת מרב התועלת {{הערה|שם=הערה23|Kurinami H, Sato N, Shinohara M, et al. Prevention of amyloid beta-induced memory impairment by fluvastatin, associated with the decrease in amyloid beta accumulation and oxidative stress in amyloid beta injection mouse model. Int J Mol Med 2008;21(5):531-537}}.
  
מחקר מעניין נוסף הראה שפלובסטטין, מנע משמעותית איבוד של תאי עצב בבסיס ה-Forebrain בעכברים, איבוד שנגרם על ידי עמילואיד בטא, וכך מנע ליקוי זיכרון מושרה על ידי עמילואיד בטא. ההשפעה המשפרת של פלובסטטין מוסברת על ידי שימור תאי עצב באמצעות ירידה בהצטברות עמילואיד בטא וירידה בעקה חימצונית. בפרקטיקה הקלינית העיתוי של תחילת פלובסטטין חשוב לצורך השגת מרב התועלת.{{הערה|שם=הערה23|Kurinami H, Sato N, Shinohara M, et al. Prevention of amyloid beta-induced memory impairment by fluvastatin, associated with the decrease in amyloid beta accumulation and oxidative stress in amyloid beta injection mouse model. Int J Mol Med 2008;21(5):531-537}}
+
====נוגדי דלקת====
  
===נוגדי דלקת===
+
[[נוגדי דלקת לא סטרואידלים]] (NSAIDs {{כ}},Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs) מגנים מפני התפתחות מחלת אלצהיימר. הוכח כי נוגדי דלקת מסוימים, דוגמת [[Ibuprofen]], מדכאים ייצור עמילואיד בטא 42-1. מחקר רטרוספקטיבי הראה כי שימוש ארוך טווח לכאורה מגן בפני שיטיון {{הערה|שם=הערה24|Vlad SC, Miller DR, Kowall, et al. Protective effects of NSAIDs on the development of Alzheimer disease. Neurology 2008;70(19):1672-1677}}.
  
מדובר בהשפעות מגינות של נוגדי דלקת לא סטרואידאליים על התפתחות מחלת אלצהיימר. הוכח כי נוגדי דלקת מסוימים, כמו איבופרופן, מדכאים ייצור עמילואיד בטא 42-1. מחקר רטרוספקטיבי הראה, כי שימוש ארוך טווח הוא לכאורה מגן בפני שיטיון.{{הערה|שם=הערה24|Vlad SC, Miller DR, Kowall, et al. Protective effects of NSAIDs on the development of Alzheimer disease. Neurology 2008;70(19):1672-1677}}
+
מאמר נוסף עוסק בהשוואה בין נוגדי דלקת שונים, ואף שנמצאו כאלה שמדכאים באופן בררני יצירת עמילואיד בטא 42-1, לא היה הבדל בין הסוגים מבחינת התוצא. המסקנה הייתה שלכל נוגדי הדלקת הלא סטרואידאלים, כולל Aspirin, יש כנראה מנגנון פעולה משותף במניעה של שיטיון {{הערה|שם=הערה25|Szekely CA, Green RC, Breitner JC, et al. No advantage of A beta 42-lowering NSAIDs for prevention of Alzheimer dementia in six pooled cohort studies. Neurology 2008;70(24):2291-2298}}.
 
 
מאמר נוסף מדבר על השוואה בין נוגדי דלקת שונים, ואף שנמצאו כאלה שמדכאים באופן סלקטיבי יצירת עמילואיד בטא 42-1 לא היה הבדל בין הסוגים מבחינת התוצא. המסקנה הייתה שכנראה לכל נוגדי הדלקת הלא סטרואידאליים, כולל אספירין, אותו מנגנון פעולה.{{הערה|שם=הערה25|Szekely CA, Green RC, Breitner JC, et al. No advantage of A beta 42-lowering NSAIDs for prevention of Alzheimer dementia in six pooled cohort studies. Neurology 2008;70(24):2291-2298}}
 
  
 
===פעילות גופנית===
 
===פעילות גופנית===
  
העולם הרפואי כולו, ובעיקר עולם המבוגרים והזקנים, נכנס במלוא המרץ להחדרת מודעות ה[[פעילות גופנית|פעילות הגופנית]] כאחד הדברים החשובים מכל במניעת מחלות, ירידה תפקודית, ירידה מנטלית.
+
העולם הרפואי, ובעיקר עולם המבוגרים והמבוגרים מאוד, מגוייס בשנים האחרונות להחדרת המודעות לחשיבות ה[[פעילות גופנית|פעילות הגופנית]] במניעת מחלות, ירידה תפקודית וירידה ביכולות השכליות. לפעילות הגופנית נודעת חשיבות רבה במניעה של מצבי מחלה רבים, וככל הנראה, גם במניעה של שיטיון.
אין כיום ספק כלשהו בחשיבות הפעילות הגופנית, ולשמחתנו, גם בנושא של מניעת שיטיון, קרוב לוודאי, היא תורמת רבות.
 
  
מחקר עוקבה איטלקי מרתק הראה כי פעילות גופנית קשורה בירידה בדמנציה וסקולרית אך לא במחלת אלצהיימר.{{הערה|שם=הערה26|Ravaglia G, Forti P, Lucicesare A, et al. Physical activity and dementia risk in the elderly: findings from a prospective Italian study. Neurology 2008;70(19 Pt 2):1786-1794}} מחקר אחר הראה שבנשים עם פעילות גופנית בינונית גבוהה היו פחות מקרי DNIC (Cognitive Impairment No Dementia) אך לא מצא השפעה על גברים.{{הערה|שם=הערה27|Middleton L, Kirkland S, Rockwood K. Prevention of CIND by physical activity: different impact on VCI-ND compared with MCI. J Neurol Sci 2008;269(1-2): 80-84}}
+
מחקר עוקבה איטלקי הראה כי פעילות גופנית קשורה בירידה בשיטיון וסקולרי אך לא במחלת אלצהיימר {{הערה|שם=הערה26|Ravaglia G, Forti P, Lucicesare A, et al. Physical activity and dementia risk in the elderly: findings from a prospective Italian study. Neurology 2008;70(19 Pt 2):1786-1794}}. מחקר אחר הראה, שבנשים המבצעות פעילות גופנית בדרגה בינונית-גבוהה היו פחות מקרי ירידה הכרנית ללא שיטיון (CIND {{כ}},Cognitive Impairment No Dementia), אך לא מצא השפעה על גברים {{הערה|שם=הערה27|Middleton L, Kirkland S, Rockwood K. Prevention of CIND by physical activity: different impact on VCI-ND compared with MCI. J Neurol Sci 2008;269(1-2): 80-84}}.
  
מחקרים מדברים על כך שפעילות גופנית באמצע החיים עשויה לצמצם את הסיכויים לשיטיון בזקנים. התרגול דוחה את תחילת המחלה.{{הערה|שם=הערה28|Andel R, Crowe M, Pedersen NL, et al. Physical exercise at midlife and risk of dementia three decades later: a population based study of Swedish twins. J Gerontol A Biol Sci Med Sci 2008;63(1):62-66}}{{הערה|שם=הערה29|Jedrziewski MK, Lee VM, Trojanowski JQ. Physical activity and cognitive health. Alzheimers Dement 2007;3(2):98-108}} מחקר גדול עקב משך 5 שנים אחר 9,000 אנשים ומצא היארעות פחותה של שיטיון בקרב אלה שעשו פעילות גופנית משמעותית.{{הערה|שם=הערה30|Laurin D, Verrealt R, Lindsay J, et al. Physical activity and risk of cognitive impairment and dementia in elderly persons. Arch Neurol 2001;58(3):498-504}}
+
מחקרים אחרים מצביעים על כך שפעילות גופנית בגילאי הביניים עשויה לצמצם את הסיכויים לשיטיון בגיל המבוגר מאוד, כך שהתרגול דוחה את תחילת המחלה {{הערה|שם=הערה28|Andel R, Crowe M, Pedersen NL, et al. Physical exercise at midlife and risk of dementia three decades later: a population based study of Swedish twins. J Gerontol A Biol Sci Med Sci 2008;63(1):62-66}}{{הערה|שם=הערה29|Jedrziewski MK, Lee VM, Trojanowski JQ. Physical activity and cognitive health. Alzheimers Dement 2007;3(2):98-108}}. מחקר גדול עקב במשך חמש שנים אחר 9,000 אנשים ומצא היארעות פחותה של שיטיון בקרב אלה שעשו פעילות גופנית משמעותית {{הערה|שם=הערה30|Laurin D, Verrealt R, Lindsay J, et al. Physical activity and risk of cognitive impairment and dementia in elderly persons. Arch Neurol 2001;58(3):498-504}}.
  
במאמר נוסף נטען כי בין הגורמים שעשויים למנוע שיטיון, פעילות גופנית היא תקווה גדולה, אך עדיין אין מספיק מחקרים רנדומליים איכותיים. התוצאות של מחקרי תצפית עולים בקנה אחד עם ההשערה שפעילות גופנית מצמצמת סיכון לירידה קוגניטיבית ושיטיון מאוחר בחיים.{{הערה|שם=הערה31|Lautenschlager NT, Almeida OP. Physical activity and cognition in old age. Curr Opin Psychiatry 2006;19(2):90-93}}
+
בעבודה נוספת נטען כי בין הגורמים שעשויים למנוע שיטיון, פעילות גופנית מהווה תחום מבטיח. אמנם עדיין אין די מחקרים אקראיים איכותיים, אך התוצאות של מחקרי תצפית עולים בקנה אחד עם ההשערה כי פעילות גופנית מצמצמת סיכון לירידה הכרנית ושיטיון בשלבים מאוחרים בחיים {{הערה|שם=הערה31|Lautenschlager NT, Almeida OP. Physical activity and cognition in old age. Curr Opin Psychiatry 2006;19(2):90-93}}.
  
הפעילות שקל להמליץ עליה היא, כמובן, הליכה והיא כנראה מוכיחה את עצמה. מחקר בקרב גברים בני 93-71 בהונולולו הראה כי בקרב ההולכים היו פחות מקרי שיטיון.{{הערה|שם=הערה32|Abbott RD, White LR, Ross GW, et al. Walking and dementia in physically capable elderly men. JAMA 2004;292(12):1447-1453}}
+
הפעילות שקל להמליץ עליה היא הליכה, ומחקר בקרב גברים בני 93-{{כ}}71 בהונולולו הראה כי בקרב ההולכים היו פחות מקרי שיטיון {{הערה|שם=הערה32|Abbott RD, White LR, Ross GW, et al. Walking and dementia in physically capable elderly men. JAMA 2004;292(12):1447-1453}}. מאמר אחר עסק בהשפעות המשפרות של תרגול גופני וספיגת גירויים חושיים מהסביבה במניעה של מחלת האלצהיימר או כמפחיתים מחומרתה {{הערה|שם=הערה33|Briones TL. Environment, physical activity, and neurogenesis: implications for prevention and treatment of Alzheimer's disease. Curr Alzheimer Res 2006;3(1):49-54}}.
  
מאמר מעניין מדבר על השפעות משפרות של תרגול גופני וספיגת גירויים חושיים מהסביבה כמונעים מחלת אלצהיימר או כמרככים את עוצמתה.{{הערה|שם=הערה33|Briones TL. Environment, physical activity, and neurogenesis: implications for prevention and treatment of Alzheimer's disease. Curr Alzheimer Res 2006;3(1):49-54}}
+
סקירה של דרכי מניעה למחלות האלצהיימר והפרקינסון, בחנה 16 מחקרים פרוספקטיביים, והתוצאות מציעות כי פעילות גופנית קשורה באופן הפוך לסיכון לשיטיון, ופחות מכך ל[[מחלת פרקינסון]] (Parkinson's disease), אם כי גם ביחס לפרקינסון נרשמה מגמה דומה. טרם הוברר מהו המינון המיטבי של פעילות גופנית למניעת שיטיון {{הערה|שם=הערה35|Hamer M, Chida Y. Physical activity and risk of neurodegenerative disease: a systematic review of prospective evidence. Psychol Med 2008;23:1-9 (Epub ahead of print)}}.
  
עדיין אין הסבר מדעי מדויק שקושר פעילות גופנית לירידה בשיטיון.{{הערה|שם=הערה34|Taaffe DR, Irie F, Masaki KH, et al. Physical activity, physical function, and incident dementia in elderly men: the Honolulu-Asia Aging Study. J Gerontol A Biol Sci Med Sci 2008;63(5):529-535}}
+
בשלב זה, עדיין אין ברשות הקהילה המדעית הסבר מדעי הקושר פעילות גופנית לירידה בשיטיון {{הערה|שם=הערה34|Taaffe DR, Irie F, Masaki KH, et al. Physical activity, physical function, and incident dementia in elderly men: the Honolulu-Asia Aging Study. J Gerontol A Biol Sci Med Sci 2008;63(5):529-535}}.
 
 
סקירה מעניינת שבדקה נושא של ניסיון מניעת מחלות אלצהיימר ופרקינסון, סקרה 16 מחקרים פרוספקטיביים, והתוצאות מציעות שפעילות גופנית קשורה באופן הפוך לסיכון לשיטיון, אך פחות לפרקינסון, אם כי גם כאן יש מגמה דומה. עדיין לא ברור מה המינון האופטימלי של הפעילות הגופנית.{{הערה|שם=הערה35|Hamer M, Chida Y. Physical activity and risk of neurodegenerative disease: a systematic review of prospective evidence. Psychol Med 2008;23:1-9 (Epub ahead of print)}}
 
  
 
===עישון===
 
===עישון===
  
[[עישון]] קשור בירידת צפיפות חומר אפור באזורי מוח שקשורים במחלת אלצהיימר.{{הערה|שם=הערה36|Almeida OP, Garrido GJ, Lautenschlager NT, et al. Smoking is associated with reduced cortical regional gray matter density in brain regions associated with incipient Alzheimer disease. Am J Geriatr Psyciatry 2008;16(1):92-98}}
+
[[עישון]] קשור בירידה בצפיפות החומר האפור באזורי מוח הקשורים במחלת אלצהיימר {{הערה|שם=הערה36|Almeida OP, Garrido GJ, Lautenschlager NT, et al. Smoking is associated with reduced cortical regional gray matter density in brain regions associated with incipient Alzheimer disease. Am J Geriatr Psyciatry 2008;16(1):92-98}}.
 
 
==התערבות שמשנה מהלך שיטיון==
 
 
 
מדובר היום על המושג ברפואה "טיפולים משני מהלך מחלה". אם נזהה בזמן נוכל לבצע התערבות מוקדמת (אך לא לרפא) שתשפר את המצב. הדבר מחייב שיפור בזיהוי המחלה מוקדם ככל האפשר, ובהקשר של שיטיון מדברים על הדמיות מיוחדות.{{הערה|שם=הערה12|Cummings JL, Doody R, Clark C. Disease-modifying therapies for Alzheimer disease: challenges to early intervention. Neurology 2007;16:69(6):1622-1634}} במחלת אלצהיימר "קלאסית" מתחילה הפגיעה בחלק הימני של המוח האחורי, החלק שעוסק בין השאר ביצירתיות. מכאן עולה התפישה של טיפול באלצהיימר בעזרת תהליכי יצירה שונים.{{הערה|שם=הערה13|Cummings JL, Miller BL, ChristensenDD, et al. Creativity and dementia: emerging diagnostic and treatment methods for Alzheimer's disease. CNS Spectr 2008;13(2 Suppl 2):1-20}}
 
  
==מניעה באופן כללי==
+
===גינקגו דו־אונתי (Ginkgo biloba)===
  
מחקר פיני מציג מבט אופטימי עבור אנשים עם מועדות גנטית. דרך חיים בריאה מונעת או דוחת מחלה. המחקר מדבר על שילוב של גנים + סביבה באטיולוגיה של חלק מסוגי מחלת אלצהיימר, ואורח חיים בריא הוא כנראה חשוב למזעור הנזקים.{{הערה|שם=הערה37|Kivipelto M, Solomon A. Alzheimer’s disease-the ways of prevention. J Nutr Health Aging 2008;12(1):89-94}}
+
גינקגו דו־אונתי לא נושא בשורה במניעה של שיטיון או במניעה של התקדמות שיטיון {{הערה|שם=הערה40|Dodge HH, Zitzelberger T, Oken BS, et al. A randomized placebo-controlled trial of Ginko biloba for the prevention of cognitive decline. Neurology 2008;70(19 Pt 2):1809-1817}}.
  
מאמר מעניין נוסף מדבר באופן כללי על הגדלת הרזרבה המוחית, בעיקר בדרכים של הפעלת המוח כמגן בפני שיטיון.{{הערה|שם=הערה38|Valenzuela MJ. Brain reserve and the prevention of dementia. Curr Opin Psychiatriy 2008;21(3):296-302}}
+
===אורח חיים בריא===
  
ניתן למנוע ליקוי קוגניטיבי על רקע וסקולרי באמצעות אורח חיים בריא, אך הראיה כאן אינה חזקה כמו במקרה של מניעת אירוע מוחי.{{הערה|שם=הערה39|Moorhouse P, Rockwood K. Vascular cognitive impairment: current concepts and clinical developments. Lancet Neurol 2008;7(3):246-255}}
+
מחקר פיני בחן אנשים עם מועדות גנטית ללקות במחלת האלצהיימר, ומצא כי דרך חיים בריאה מונעת או דוחה את הופעת המחלה. המחקר מתאר שילוב של גנטיקה וסביבה באטיולוגיה של חלק מסוגי מחלת האלצהיימר, ואורח חיים בריא כנראה חשוב למזעור הנזקים {{הערה|שם=הערה37|Kivipelto M, Solomon A. Alzheimer’s disease-the ways of prevention. J Nutr Health Aging 2008;12(1):89-94}}.
  
==גינקובילובה==
+
ניתן למנוע ליקוי הכרני על רקע וסקולרי באמצעות אורח חיים בריא, אך הראיה כאן אינה חזקה כמו במקרה של מניעת אירוע מוחי {{הערה|שם=הערה39|Moorhouse P, Rockwood K. Vascular cognitive impairment: current concepts and clinical developments. Lancet Neurol 2008;7(3):246-255}}.
  
[[גינקובילובה]] לא מביא בשורה גדולה לא במניעת שיטיון ולא במניעת התקדמות של שיטיון, וזאת בלא שמבטלים את ערכו בנסיבות שונות אחרות.{{הערה|שם=הערה40|Dodge HH, Zitzelberger T, Oken BS, et al. A randomized placebo-controlled trial of Ginko biloba for the prevention of cognitive decline. Neurology 2008;70(19 Pt 2):1809-1817}}
+
==התערבות לשינוי מהלך שיטיון==
  
==סיכום==
+
בתחומים רבים ברפואה נעשה ניסיון לפתח טיפולים המוגדרים כמשני מהלך מחלה. המחשבה היא, כי זיהוי מוקדם יאפשר התערבות מוקדמת, שגם אם לא תוביל לריפוי תוכל להביא לשיפור ניכר במצב החולה. לשם כך, מחוייב שיפור ביכולת זיהוי המחלה מוקדם ככל הניתן, ובהקשר של שיטיון נבדקות הדמיות מיוחדות {{הערה|שם=הערה12|Cummings JL, Doody R, Clark C. Disease-modifying therapies for Alzheimer disease: challenges to early intervention. Neurology 2007;16:69(6):1622-1634}}. במחלת אלצהיימר קלאסית מתחילה הפגיעה בחלק הימני של המוח האחורי, החלק שעוסק בין השאר ביצירתיות. מכאן עולה התפישה של טיפול באלצהיימר בעזרת תהליכי יצירה שונים {{הערה|שם=הערה13|Cummings JL, Miller BL, ChristensenDD, et al. Creativity and dementia: emerging diagnostic and treatment methods for Alzheimer's disease. CNS Spectr 2008;13(2 Suppl 2):1-20}}.
  
השיטיון הוא רעה חולה וטרם השכלנו למגרו. עם העלייה בתוחלת החיים, כשהחלק באוכלוסייה שגדל במספרו בצורה משמעותית הוא בני ה-85 ומעלה, צפויים אנו למספר רב של אנשים עם שיטיון בשנת 2020. לצערנו, טרם נמצאה התרופה הגואלת למניעת שיטיון או לריפויו.
+
השיטיון הוא מחלה שטרם נמצאה לה תרופה למניעה או לריפוי. עם העלייה בתוחלת החיים, כאשר בני ה- 85 ומעלה תופסים חלק הולך וגדל באוכלוסייה, בשנת 2020 צפויים אנשים רבים לסבול ממחלת השיטיון.  
  
שני דברים נראים מבטיחים למדי בתחום של רפואה מונעת: פעילות גופנית והפעלת המוח. ייתכן מאוד שגם התחום האפקטיבי חשוב מעבר למה שאנו משערים. ייתכן שהיעדר דיכאון וקרוב לוודאי נוכחות של ההפך מדיכאון: חיוניות רגשית (Emotional Vitality), חשובים בנושא מניעת השיטיון.
+
שני תחומים נראים מבטיחים למדי בתחום של רפואה מונעת של שיטיון: פעילות גופנית והפעלה מכוונת של המוח. ייתכן מאוד, שגם התחום הנפשי ממלא תפקיד חשוב, כך שהיעדר דיכאון וקרוב לוודאי שאף נוכחות של ההיפך מדיכאון, חיוניות רגשית (Emotional vitality), חשובים למניעת השיטיון.
  
בלא ספק יכול רופא המשפחה כשהוא מצויד באינטואיציה בריאה ומחוזק על ידי מחקרים רבים להמליץ לכל גבר ואישה על פעילות גופנית, מנטלית ונקיטה ככל האפשר בראיית חיים חיובית.
+
על רופאי המשפחה להמליץ לכל גבר ואישה על פעילות גופנית, פעילות חשיבה ונקיטה ככל האפשר בראיית חיים חיובית.
  
==הערות שוליים==
+
==ביבליוגרפיה==
  
 
<blockquote>  
 
<blockquote>  

גרסה אחרונה מ־22:39, 8 בפברואר 2015


מניעת שיטיון
Dementia prevention
ICD-10 Chapter F 00.-Chapter F 07.
ICD-9 290

-294

MeSH D003704
יוצר הערך ד"ר דניאל דליות
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – הזדקנות , שיטיון

תוחלת החיים בעולם עלתה עם השנים באופן מרשים. עם זאת, ישנה חשיבות רבה לא רק למספר שנות החיים, אלא גם לאיכות החיים ולשמירה על צלילות ועצמאות תפקודית.

אחת הסיבות החשובות לירידה תפקודית בגיל המבוגר היא שיטיון (Dementia). עם ההתקדמות בגיל, חלה עלייה בשכיחות הלוקים בשיטיון. שני סוגי השיטיון העיקריים הם מחלת אלצהיימר (Alzheimer's disease) ושיטיון וסקולרי (Vascular dementia). כיום ידוע כי יכולים להיות נגעים של שתי המחלות במקביל, וכי שתי המחלות חולקות גורמי סיכון משותפים רבים. למשל, ידוע כי דליפה מנימי דם במוח עקב פגיעה בכלי דם על רקע בעיית עמילואיד (Amyloid) או בעיה אחרת, יכולה להתחיל תהליך מורכב של שקיעת חלבונים פגומים בתוך הרקמה המוחית.

הטיפול בשיטיון התקדם מאוד עם השנים, אך מדובר עדיין בטיפול שאינו מרפא. קיימים מחקרים העוסקים ביכולת ניבוי של מחלת אלצהיימר על סמך סמנים ומבחנים שונים. ייתכן שבעתיד, כאשר תפותחנה תרופות לריפוי שיטיון, יהיה כדאי להחיל בדיקות אלה על האוכלוסייה שבסיכון, דבר שאינו רצוי בעת הנוכחית.

הרפואה המונעת היא הרפואה החשובה ביותר ביחס לחלק ניכר מבעיות הבריאות, והעיסוק בה הולך וגובר בתחומי הרפואה השונים. גם בהקשר של שיטיון, בין אם כתוצאה ממחלת אלצהיימר או במקרים של שיטיון וסקולרי, ישנה חשיבות רבה לרפואה המונעת.

עקרונות הרפואה המונעת

לרפואה המונעת שלושה רבדים שונים:

רפואה מונעת למחלת השיטיון

בהקשר של שיטיון, ניתן לראות את מוח האדם כמאכסן ואת מחלת השיטיון כמחולל. שני כיווני הפעולה הנדרשים הם העצמת המאכסן כדי שיעמוד בפורענות השיטיון, וניסיון להרחיק את המחולל מהמאכסן. דוגמה נאותה היא שמירה על לחץ דם סביר, מתוך הנחה, על פי מחקרים שונים, שלחצי דם גבוהים או נמוכים מהווים גורם סיכון לשיטיון.

כיום מרבית העיסוק בהקשר של שיטיון הוא במניעה ראשונית, אך בעתיד יהיה מקום חשוב גם למניעה השניונית, קרי איתור מוקדם של נגעים למען סילוקם.

תחומי התערבות במניעת שיטיון

גורמים שונים נחקרו ונמצאו כגורמי סיכון או כגורמים מגנים ביחס למחלת השיטיון. הגורמים הם תזונה וחסרים תזונתיים, תוספי מזון, סוכרת (Diabetes mellitus), יתר לחץ דם, השכלה והפעלת המוח, תרופות וחיסונים ברמת הרבדים, סטטינים (Statins), נוגדי דלקת, פעילות גופנית, עישון ודיכאון (Depression).

תזונה

לוויטמינים הקשורים בהומוציסטאין (Homocysteine), לשומנים במזון ולאלכוהול, עלול להיות קשר להתפתחותה של מחלת האלצהיימר. עם זאת, הראיות הקיימות לא תומכות בהמלצה על תוספים, מאכלים או דיאטות מיוחדות למניעת מחלת האלצהיימר [1].

ב- 1996 התקבל אישור להוסיף חומצה פולית (Folic acid) למוצרי מזון. בקשישים קיימת לעתים בעיית ספיגה של חומצה פולית. התברר שהספיגה והניצול של מתיל-טטרה-הידרופולאט (Methyl tetra hydrofolate), צורה פעילה של חומצה פולית, הם טובים יותר, וייתכן שאף מועילים למניעת שיטיון ודיכאון [2].

רמות גבוהות של הומוציסטאין קשורות בירידה הכרנית (Cognitive impairment). לא ברור אם חסרים בויטמין 12‏B או בחומצה פולית, הקשורים בעליית רמות הומוציסטאין, הם האחראים לירידה ההכרנית, או שמא רמות ההומוציסטאין הגבוהות אחראיות לכך באופן ישיר. אחד המחקרים מצא כי התפקוד ההכרני מדרדר במהירות גבוהה יותר ובגיל צעיר יותר במחלת אלצהיימר כאשר הרמה של ויטמין 12‏B היא נמוכה [3].

כמו כן, קיימות עבודות המדווחות על כך שאכילה תכופה של פירות, ירקות, דגים ושמנים עשירים באומגה 3‏ (3 ‏Omega) מורידה סיכון לשיטיון באופן כללי ולאלצהיימר בפרט, בעיקר בקרב אנשים שאינם נשאי האלל 4‏ApoE ε ‏[4].

סוכרת

מחקרים מבוססי קהילה הראו שלאנשים עם סוכרת מסוג 2 ‏(2‏ Diabetes mellitus type), ובעיקר במחלה לא מאוזנת, קיים סיכון גבוה יותר מאשר לבני גילם הבריאים לליקוי הכרני ולשיטיון וניוון תאי עצב. בין הסיבות לכך ניתן למנות תנגודת לאינסולין, עקה חמצונית (Oxidative stress), עלייה ברמת אנזים מהפך אנגיוטנסין (ACE ‏,Angiotensin Converting Enzyme), קשירת סוכר לרקמות שונות, הפרשת יתר של ציטוקינים דלקתיים (Inflammatory cytokines), מחלה של כלי דם קטנים ומחלה של כלי דם גדולים [5].

יתר לחץ דם

מחקרים מדווחים כי יתר לחץ דם בגילאי הביניים קשור בעלייה של שיטיון. ארבעה מחקרים בדקו תוצאים לאחר טיפול ממושך בתרופות שונות להורדת לחץ דם, ומצאו ירידה מסוימת בהיארעות שיטיון [6][7].

יתר לחץ דם לא מאוזן עלול לגרום לנזק לכלי דם מוחיים, נזקים לחומר הלבן ולעלייה בנגעי מחלת אלצהיימר לא תסמיניים. כל אלה יחד מובילים לשיטיון, גם אם לא כל אחד לבדו.

דיכאון

דיכאון כמצב בר טיפול עשוי להיות בעל חשיבות רבה בהקשר של שיטיון. מתוצאות מחקרים עולה כי שבע שנים לאחר אבחון דיכאון בקשישים שבבסיסם הם צלולים לחלוטין ובעלי תפקוד גבוה, אובחנה ירידה הכרנית [8], וכי דיכאון הוא מנבא משמעותי לשיטיון [9]. מאמר נוסף עסק בכך שדיכאון יכול להקדים הופעה של שיטיון, ובעיקר הופעה של מחלת אלצהיימר.

בשיטיון ובדיכאון ניתן לראות לעתים שינויים דומים בחומר הלבן. בחולים עם דיכאון יכולים להיות שינויים בנפח ההיפוקמפוס (Hippocampus), שינויים במערכות הסרוטונרגיות (Serotonergic systems) והנוראדרנרגיות (Noradrenergic systems) וכן חריגה בציר תת-הרמה (Hypothalamus), יותרת המוח (Pituitary gland) ובלוטת יותרת הכליה (Adrenal) [10]. מאמר נוסף מדבר על כך שתסמינים דיכאוניים קשורים לעלייה בסיכון להפרעה הכרנית קלה‏ (MCI ‏,Minimal Cognitive Impairment) ‏[11].

השכלה, זמן פנאי והגדלת העתודה המוחית

אחד המחקרים שתרמו להבנת הקשר האפשרי בין רמת השכלה למחלת אלצהיימר הוא מחקר הנזירות. מדובר במעקב ארוך טווח שבו השתתפו 678 נזירות אמריקאיות. הנזירות הסכימו לחשוף בפני החוקרים חיבורים אוטוביוגרפיים שכתבו החל בגיל 20 וכלה במותן, וכן תרמו את מוחן למדע עוד בחייהן. ממצאי המחקר הראו שמוחות של נזירות בעלות חיבורים משנות ה- 20 לחייהן עם תוכן עשיר ואיכותי, הכילו באופן משמעותי פחות נגעים המתאימים למחלת אלצהיימר מאשר מוחות של נזירות שחיבוריהן הצביעו על יכולת לימוד והשכלה נמוכה יותר.

מאמר נוסף עסק באופן כללי יותר בהגדלת העתודה המוחית, ובעיקר בדרכים של הפעלת המוח כהגנה מפני שיטיון [12].

שאלה נוספת שנבדקה במחקרים היא האם השכלה גבוהה וידע מרככים את עוצמת השיטיון, באם לקה אדם במחלה זו. היתרונות של השכלה גבוהה טובים כנראה לשלב הראשוני של השיטיון, ובמיוחד במחלת אלצהיימר, אך לאחר מכן, עם התקדמות המחלה, הם מתפוגגים [13]. מאמר מעניין ביותר קושר בין פעילות פנאי עשירה להיעדר שיטיון. מדובר במעקב של מספר שנים אחר קשישים בקהילה [14].

חיסונים ותרופות - טיפול ברמת הרבדים העמילואידיים

חיסון נגד חלבון עמילואיד בטא (Beta amyloid)‏ תרם לצמצום בעומס עמילואיד במוחות של עכברים. אף על פי שהניסוי הראשון בחיסון פעיל נגד עמילואיד באדם הסתיים במקרים של דלקת חדה במעטפת וברקמת המוח (Meningoencephalitis), הייתה עדות לירידה בכמות הרבדים העמילואידיים [15].

מנגנון נוסף במחלת אלצהיימר הוא יצירת חלבון טאו (Tau protein) שעבר זירחון (Phosphorylation). נעשו ניסיונות לדכא את תהליך הזירחון של טאו. קיימות לפחות חמש תת-קבוצות של זירחון של החלבון טאו במחלת האלצהיימר, וזיהויין עשוי לסייע בעתיד בטיפול [15].

חלבון העמילואיד בטא הוא שחקן מפתח במחלת האלצהיימר, ואחת המטרות בטיפול העתידי תהיה מניעת הצטברותם של רבדי עמילואיד בטא. נפריליזין (Neprilysine) הוא אנזים שהורס עמילואיד בטא. האנזים מדוכא במחלת האלצהיימר, ולכן נעשים ניסיונות בהחדרת גן למוח שיתרום לייצור נפריליזין מקומי [16].

בספרות הרפואית ניתן למצוא מאמרים, מחקרים ודיונים שונים בנושא הטיפול ברמת הרבדים העמילואידיים. סקירה חשובה עוסקת בניסויים של תרופות משלב 1 עד 3 בנושא מניעה שניונית של מחלת אלצהיימר על ידי דיכוי יצירת עמילואיד בטא, גירוי שטיפת רבדים שנוצרו ומניעת כניסה של עמילואיד בטא לתוך הרבדים העמילואידיים [17]. מחקר אחר מתבסס על כך שידוע כי תהליך יצירת הרבדים קשור בדימום תוך-מוחי, אשר תורם ליצירת סביבה המעודדת שקיעת רובד עשיר בעמילואיד. שילוב של דימום עם הגבלה באספקת הדם (Ischemia) מעורר תאים עצביים מקומיים לבטא בטא עמילואיד. נימי הדם נעשים שבריריים עם הגיל, והמחקר עוסק בשאלה כיצד ניתן לייצב את הנים [18].

מחקרים שונים מעלים תהיות בנוגע לאפשרות של מניעת שיטיון באמצעים תרופתיים [19]. ביחס לתרופות למטרת מניעה של שיטיון, אחת העבודות סקרה תרופות שונות בהקשר זה ובהן נוגדי דלקת, אסטרוגן (Estrogen), נוגדי חימצון (Antioxidant), ויטמינים, חוסמי קולטן 2‏H ‏(H2 antagonist), וסטטינים. נדרשים מחקרים מבוקרים על מנת להוכיח יעילות בצמצום שיטיון [20].

סטטינים

מחקר שבדק השפעה מקומית של Lovastatin, הדגים השראה של יצירת גורם נמק גידול (TNF ‏,Tumor Necrosis Factor) שפועל נגד רעילות חומצה גלוטמית (Glutamate), וכן עלייה בייצור הקולטן ל- TNF, שתורם לשפעול מסילות מסוימות [21].

מחקר נוסף הראה כי Lescol ‏(Fluvastatin) מנע משמעותית איבוד של תאי עצב בבסיס המוח הקדמי (Forebrain) בעכברים, וכך מנע ליקוי זיכרון המושרה על ידי עמילואיד בטא. ההשפעה החיובית של Lescol מוסברת על ידי שימור תאי עצב באמצעות ירידה בהצטברות עמילואיד בטא וירידה בעקה החימצונית. מבחינה רפואית, העיתוי של תחילת טיפול ב- Lescol חשוב לצורך השגת מרב התועלת [22].

נוגדי דלקת

נוגדי דלקת לא סטרואידלים (NSAIDs ‏,Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs) מגנים מפני התפתחות מחלת אלצהיימר. הוכח כי נוגדי דלקת מסוימים, דוגמת Ibuprofen, מדכאים ייצור עמילואיד בטא 42-1. מחקר רטרוספקטיבי הראה כי שימוש ארוך טווח לכאורה מגן בפני שיטיון [23].

מאמר נוסף עוסק בהשוואה בין נוגדי דלקת שונים, ואף שנמצאו כאלה שמדכאים באופן בררני יצירת עמילואיד בטא 42-1, לא היה הבדל בין הסוגים מבחינת התוצא. המסקנה הייתה שלכל נוגדי הדלקת הלא סטרואידאלים, כולל Aspirin, יש כנראה מנגנון פעולה משותף במניעה של שיטיון [24].

פעילות גופנית

העולם הרפואי, ובעיקר עולם המבוגרים והמבוגרים מאוד, מגוייס בשנים האחרונות להחדרת המודעות לחשיבות הפעילות הגופנית במניעת מחלות, ירידה תפקודית וירידה ביכולות השכליות. לפעילות הגופנית נודעת חשיבות רבה במניעה של מצבי מחלה רבים, וככל הנראה, גם במניעה של שיטיון.

מחקר עוקבה איטלקי הראה כי פעילות גופנית קשורה בירידה בשיטיון וסקולרי אך לא במחלת אלצהיימר [25]. מחקר אחר הראה, שבנשים המבצעות פעילות גופנית בדרגה בינונית-גבוהה היו פחות מקרי ירידה הכרנית ללא שיטיון (CIND ‏,Cognitive Impairment No Dementia), אך לא מצא השפעה על גברים [26].

מחקרים אחרים מצביעים על כך שפעילות גופנית בגילאי הביניים עשויה לצמצם את הסיכויים לשיטיון בגיל המבוגר מאוד, כך שהתרגול דוחה את תחילת המחלה [27][28]. מחקר גדול עקב במשך חמש שנים אחר 9,000 אנשים ומצא היארעות פחותה של שיטיון בקרב אלה שעשו פעילות גופנית משמעותית [29].

בעבודה נוספת נטען כי בין הגורמים שעשויים למנוע שיטיון, פעילות גופנית מהווה תחום מבטיח. אמנם עדיין אין די מחקרים אקראיים איכותיים, אך התוצאות של מחקרי תצפית עולים בקנה אחד עם ההשערה כי פעילות גופנית מצמצמת סיכון לירידה הכרנית ושיטיון בשלבים מאוחרים בחיים [30].

הפעילות שקל להמליץ עליה היא הליכה, ומחקר בקרב גברים בני 93-‏71 בהונולולו הראה כי בקרב ההולכים היו פחות מקרי שיטיון [31]. מאמר אחר עסק בהשפעות המשפרות של תרגול גופני וספיגת גירויים חושיים מהסביבה במניעה של מחלת האלצהיימר או כמפחיתים מחומרתה [32].

סקירה של דרכי מניעה למחלות האלצהיימר והפרקינסון, בחנה 16 מחקרים פרוספקטיביים, והתוצאות מציעות כי פעילות גופנית קשורה באופן הפוך לסיכון לשיטיון, ופחות מכך למחלת פרקינסון (Parkinson's disease), אם כי גם ביחס לפרקינסון נרשמה מגמה דומה. טרם הוברר מהו המינון המיטבי של פעילות גופנית למניעת שיטיון [33].

בשלב זה, עדיין אין ברשות הקהילה המדעית הסבר מדעי הקושר פעילות גופנית לירידה בשיטיון [34].

עישון

עישון קשור בירידה בצפיפות החומר האפור באזורי מוח הקשורים במחלת אלצהיימר [35].

גינקגו דו־אונתי (Ginkgo biloba)

גינקגו דו־אונתי לא נושא בשורה במניעה של שיטיון או במניעה של התקדמות שיטיון [36].

אורח חיים בריא

מחקר פיני בחן אנשים עם מועדות גנטית ללקות במחלת האלצהיימר, ומצא כי דרך חיים בריאה מונעת או דוחה את הופעת המחלה. המחקר מתאר שילוב של גנטיקה וסביבה באטיולוגיה של חלק מסוגי מחלת האלצהיימר, ואורח חיים בריא כנראה חשוב למזעור הנזקים [37].

ניתן למנוע ליקוי הכרני על רקע וסקולרי באמצעות אורח חיים בריא, אך הראיה כאן אינה חזקה כמו במקרה של מניעת אירוע מוחי [38].

התערבות לשינוי מהלך שיטיון

בתחומים רבים ברפואה נעשה ניסיון לפתח טיפולים המוגדרים כמשני מהלך מחלה. המחשבה היא, כי זיהוי מוקדם יאפשר התערבות מוקדמת, שגם אם לא תוביל לריפוי תוכל להביא לשיפור ניכר במצב החולה. לשם כך, מחוייב שיפור ביכולת זיהוי המחלה מוקדם ככל הניתן, ובהקשר של שיטיון נבדקות הדמיות מיוחדות [39]. במחלת אלצהיימר קלאסית מתחילה הפגיעה בחלק הימני של המוח האחורי, החלק שעוסק בין השאר ביצירתיות. מכאן עולה התפישה של טיפול באלצהיימר בעזרת תהליכי יצירה שונים [40].

השיטיון הוא מחלה שטרם נמצאה לה תרופה למניעה או לריפוי. עם העלייה בתוחלת החיים, כאשר בני ה- 85 ומעלה תופסים חלק הולך וגדל באוכלוסייה, בשנת 2020 צפויים אנשים רבים לסבול ממחלת השיטיון.

שני תחומים נראים מבטיחים למדי בתחום של רפואה מונעת של שיטיון: פעילות גופנית והפעלה מכוונת של המוח. ייתכן מאוד, שגם התחום הנפשי ממלא תפקיד חשוב, כך שהיעדר דיכאון וקרוב לוודאי שאף נוכחות של ההיפך מדיכאון, חיוניות רגשית (Emotional vitality), חשובים למניעת השיטיון.

על רופאי המשפחה להמליץ לכל גבר ואישה על פעילות גופנית, פעילות חשיבה ונקיטה ככל האפשר בראיית חיים חיובית.

ביבליוגרפיה

  1. Luchsinger JA, Noble JM, Scarmeas N. Diet and Alzheimer’s disease. Curr Neurosci R EP 2007;7(5):366-372
  2. Mischoulon D, Raab MF. The role of folate in depression and dementia. J Clin Psychiatry 2007;68 (Suppl10):28-33
  3. Clarke R, Birks J, Nexo E. Low vitamin B12 status and risk of cognitive decline in older adults. Am J Clin Nutr 2007;86(5):1384-1391
  4. Barberger-Gateau P, Raffaitin C, Letenneur L. Dietery patterns and risk of dementia: the Three-City cohort study. Neurology 2007;69(20):1921-1930
  5. Whitmer RA. Type 2 diabetes and risk of cognitive impairment and dementia. Curr Neurosci Rep 2007;7(5):373-380
  6. Poon IO. Effects of antihypertensive drug treatment on the risk of dementia and cognitive impairment. Pharmacotherapy 2008;28(3):366-375
  7. Duron E, Hanon O. Hypertension, cognitive decline and dementia. Arch Cardiovasc Disc 2008;101(3):181-189
  8. Chodosh J, Kado DM, Seeman TE, et al. Depressive symptoms as a predictor of cognitive decline: MacArthur Studies of Successful Aging. Am J Geriatr Psychiatry 2007;15 (5):406-415
  9. Lichtenberg PA, Ross T, Millis SR, et al. The relationship between depression and cognition in older adults: a cross validation study. J Gerontol B Psychol Sci Soc Sci 1995;50(1):25-32
  10. Halperin I, Korczyn AD. Depression precedes development of dementia. Harefuah 2008;147(7)335-339
  11. Barnes DE, Alexopoulos GS, Lopez OL, et al. Depressive symptoms, vascular disease, and mild cognitive impairment: findings from the Cardiovascular Health Study. Arch Gen Psychiatry 2006;63(3):273-279
  12. Valenzuela MJ. Brain reserve and the prevention of dementia. Curr Opin Psychiatriy 2008;21(3):296-302
  13. Koepsell TD, Kurland BF, Harel O, et al. Education, cognitive function, and severity of neuropathology in Alzheimer disease. Neurology 2008;70(19 pt 2):1725-1727
  14. Verghese J, Lipton RB, Katz MJ. Leisure activities and the risk of dementia in the elderly. NEJM 2003;348:2508-2516
  15. 15.0 15.1 Janus C. Vaccines for Alzheimer’s disease: how close are we? CNS Drugs 2003;17(7):457-474
  16. El-Amouri SS, Zhu H, Yu J, et al. Neprilysin: an enzyme candidate to slow the progression of Alzheimer’s disease. Am J Pathol 2008;172(5):1342-1354
  17. van Marum RJ. Current and future therapy in Alzheimer’s disease. Fundam Clin Pharmacol 2008;22(3):365-374
  18. Stone J. What initiates the formation of senile plaques? The origin of Alzheimer-like dementias in capillary haemorrhages. Med Hypotheses 2008
  19. Zandi PP, Breitner JC, Anthony JC. Is pharmacological prevention of Alzheimer’s a realistic goal? Expert Opin Pharmacother 2002;3(4):365-380
  20. Arvanitakis Z, Schneider JA, Wilson RS, et al. Statins, incident Alzheimer dis, change in cognitive function, and neuropathology. Neurology 2008;70(19 Pt 2):1795-1802
  21. Dolga AM, Nijholt IM, Ostroveanu A, et al. Lovastatin induces neuroprotection through tumor necrosis factor receptor 2 signaling pathways. J Alzheimer’s Dis 2008;13(2):111-122
  22. Kurinami H, Sato N, Shinohara M, et al. Prevention of amyloid beta-induced memory impairment by fluvastatin, associated with the decrease in amyloid beta accumulation and oxidative stress in amyloid beta injection mouse model. Int J Mol Med 2008;21(5):531-537
  23. Vlad SC, Miller DR, Kowall, et al. Protective effects of NSAIDs on the development of Alzheimer disease. Neurology 2008;70(19):1672-1677
  24. Szekely CA, Green RC, Breitner JC, et al. No advantage of A beta 42-lowering NSAIDs for prevention of Alzheimer dementia in six pooled cohort studies. Neurology 2008;70(24):2291-2298
  25. Ravaglia G, Forti P, Lucicesare A, et al. Physical activity and dementia risk in the elderly: findings from a prospective Italian study. Neurology 2008;70(19 Pt 2):1786-1794
  26. Middleton L, Kirkland S, Rockwood K. Prevention of CIND by physical activity: different impact on VCI-ND compared with MCI. J Neurol Sci 2008;269(1-2): 80-84
  27. Andel R, Crowe M, Pedersen NL, et al. Physical exercise at midlife and risk of dementia three decades later: a population based study of Swedish twins. J Gerontol A Biol Sci Med Sci 2008;63(1):62-66
  28. Jedrziewski MK, Lee VM, Trojanowski JQ. Physical activity and cognitive health. Alzheimers Dement 2007;3(2):98-108
  29. Laurin D, Verrealt R, Lindsay J, et al. Physical activity and risk of cognitive impairment and dementia in elderly persons. Arch Neurol 2001;58(3):498-504
  30. Lautenschlager NT, Almeida OP. Physical activity and cognition in old age. Curr Opin Psychiatry 2006;19(2):90-93
  31. Abbott RD, White LR, Ross GW, et al. Walking and dementia in physically capable elderly men. JAMA 2004;292(12):1447-1453
  32. Briones TL. Environment, physical activity, and neurogenesis: implications for prevention and treatment of Alzheimer's disease. Curr Alzheimer Res 2006;3(1):49-54
  33. Hamer M, Chida Y. Physical activity and risk of neurodegenerative disease: a systematic review of prospective evidence. Psychol Med 2008;23:1-9 (Epub ahead of print)
  34. Taaffe DR, Irie F, Masaki KH, et al. Physical activity, physical function, and incident dementia in elderly men: the Honolulu-Asia Aging Study. J Gerontol A Biol Sci Med Sci 2008;63(5):529-535
  35. Almeida OP, Garrido GJ, Lautenschlager NT, et al. Smoking is associated with reduced cortical regional gray matter density in brain regions associated with incipient Alzheimer disease. Am J Geriatr Psyciatry 2008;16(1):92-98
  36. Dodge HH, Zitzelberger T, Oken BS, et al. A randomized placebo-controlled trial of Ginko biloba for the prevention of cognitive decline. Neurology 2008;70(19 Pt 2):1809-1817
  37. Kivipelto M, Solomon A. Alzheimer’s disease-the ways of prevention. J Nutr Health Aging 2008;12(1):89-94
  38. Moorhouse P, Rockwood K. Vascular cognitive impairment: current concepts and clinical developments. Lancet Neurol 2008;7(3):246-255
  39. Cummings JL, Doody R, Clark C. Disease-modifying therapies for Alzheimer disease: challenges to early intervention. Neurology 2007;16:69(6):1622-1634
  40. Cummings JL, Miller BL, ChristensenDD, et al. Creativity and dementia: emerging diagnostic and treatment methods for Alzheimer's disease. CNS Spectr 2008;13(2 Suppl 2):1-20

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דניאל דליות, מומחה ברפואת משפחה ובגריאטריה, מחלקה ג, המרכז הרפואי-גריאטרי בית רבקה, פתח תקווה


פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, אוקטובר 2008, גיליון מס' 143, מדיקל מדיה