כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק ניהול מעקב אישה הרה בהיריון בסיכון נמוך - נייר עמדה
מתוך ויקירפואה
 | |
|---|---|
| ניהול מעקב אישה הרה בהיריון בסיכון נמוך | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם |  |
| קישור | קישור לחוזר הקודם באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | 10 במאי 2017 |
| יוצר הערך | ד"ר סורינה גריסרו-גרנובסקי ופרופ' קובי בר |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מעקב היריון ובדיקות סקר טרום היריון
חוזר זה מחליף חוזר מיום 10 במאי 2011
במקום שהוא קיים, דירוג ה- EBM יופיע בצבע ירוק
דברי הסבר
מעקב היריון באישה ההרה מתבצע בישראל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. נייר עמדה זה מסכם את הנוהל המקובל כיום במדינת ישראל. יש לציין שרוב המדינות המפותחות נוהגות בשלב זה על פי הסכמת מומחים[1],[2],[3]. (Level III) .
הגדרת מעקב היריון בסיכון נמוך (טרום לידתי)
היריון הוא בחזקת סיכון נמוך בהעדר מידע מוקדם לגבי סיכון לבריאות האם והעובר או אם לא חל במשך ההיריון שינוי מהמהלך התקין[2]. (Level III)
מטרת המעקב הטרום לידתי
- לוודא התפתחות תקינה של ההיריון מבחינת בריאות האם והעובר[4],[5] (Level III)
- איתור גורמי סיכון לאם ו/או לעובר וטיפול בהם[1]
תכנון עיתוי הפגישות עם הרופא
- פגישה 1 - בשליש הראשון
- פגישה 2 - בשבוע 17-24
- פגישה 3 - בשבוע 24-30
- פגישה 4 - בשבוע 30-36
- פגישה 5 - לקראת מועד הלידה[1],[6] (Level III) [7] (level II-III)
פגישה ראשונה
עיתוי הפגישה:
הפגישה הראשונה בהיריון תתבצע בשבועות הראשונים לאחר הוכחת היריון בתבחין מקובל בדם או שתן או עד שבוע 10. במסגרת הפגישה האישה תתבקש להשלים בדיקות אליהם הופנתה במסגרת ייעוץ טרום הריוני (נייר עמדה מס' 21), יינתן הסבר על מעקב ההיריון ויימסר דף מידע על הבדיקות השונות לפי שבוע ההיריון (ראו נספח א).
תוכן הפגישה:
- זיהוי גורמים אנמנסטיים[2]: (Level III)
- יש לקבל מהאישה ההרה היסטוריה רפואית כללית הכוללת הרגלים ורגישויות שונות, הסטוריה רפואית משפחתית, הסטוריה של מומים, קרבה משפחתית בין בני הזוג ודרגת הקרבה, והיסטוריה מיילדותית עדכנית. כמו כן יש לברר גורמי סיכון תעסוקתיים והקשר אפשרי לסיבוכי היריון (חשיפה לחומרים טרטוגנים, גורמים מזהמים וכדומה).
- ברשות האישה יהיו מסמכי מעקב היריון מעודכנים, ויש להנחותה להביא עמה את מסמכי ההיריון לכל פניה לבדיקה או טיפול רפואי.
- בדיקה גופנית ראשונה תכלול[2],:
- לחץ דם, דופק, גובה ומשקל
- בדיקה גופנית
- בדיקה מיילדותית
- הערה לגבי ספירת דם: יש להפנות לבדיקת המוגלובין אלקטרופוריזה בנשים עם MCV<78 (Mean Corpuscular Volume) או MCH<27 (Mean Corpuscular Hemoglobin) לשלילת תלסמיה.
- דימות
- בדיקות על-שמע (אולטראסאונד) תבוצענה בהתאם לנייר עמדה 8 המיועד לנושא זה
בדיקות שגרה בכל פגישה
- מעקב סימנים בהיריון יכללו: משקל, לחץ דם, בדיקת שתן לגילוי חלבון (סימנים יכולים להתבצע גם על ידי אחות)
- על הרופא לבדוק את גודל הרחם ואת דופק לב העובר. מומלץ במידת האפשר לציין מנח/מצג עובר ובעיקר לקראת המועד
- על הרופא לעבור על תוצאות הבדיקות השונות שהאישה ההרה ביצעה
תרופות
יש להמליץ על תוספי חומצה פולית (לפחות 400 מיקרוגרם/יום) בשליש הראשון.
תוספת תכשירי ברזל מומלצת לכל הרה.
פגישה טרום לידה
יש להנחות את ההרה לגבי הלידה בהתאם לנתונים, כולל הנחיות למעקב היריון עודף במידת הצורך.
נספח 1 - דף מידע לגבי רשימת בדיקות מוצעות לידיעת נשים הרות במסגרת מעקב היריון, אוקטובר 2011
מגוון הבדיקות שיש ו/או ניתן לבצע בהיריון רחב ביותר ויש להביאו לידיעת הנשים ההרות - רצוי כבר בתחילת ההיריון.
הרשימה כוללת:
- בדיקות מומלצות (רובן ממומן במסגרת "סל הבריאות" או על ידי משרד הבריאות)
- בדיקות המבוצעות על פי שיקול קליני וממומנות בהתוויה רפואית
- בדיקות רשות שיש ליידע על האפשרות לבצען (לא ממומנות)
| שלב בהיריון | בדיקה | מטרת הבדיקה | הערות |
|---|---|---|---|
| ביקור 1 | מעבדה שגרה [סוג דם + גורם RH, ספירת דם, סקר נוגדנים (קומבס לא ישיר), שתן כללית ותרבית, סוכר בצום, סרולוגיה לעגבת (Syphilis)] | מצב רפואי של האישה | מומלצת וממומנת |
| סרולוגיה [אדמת, צהבת, וריצלה (Varicella), נגיף הציטומגלו (CMV, Cytomegalovirus), טוקסופלזמה (Toxoplasma), פרווירוס B19] | זיהוי הדבקה בהיריון והגדרת מצב חיסוני | ממומנת בהתוויה רפואית | |
| TSH, Thyroid Stimulating Hormone | תפקוד בלוטת תריס | ממומנת בהתוויה רפואית | |
| סקר גנטי (על פי ייעוץ) | זיהוי נשאות הורים של מחלות גנטיות | מומלצת וממומנת במחלות נבחרות | |
| בדיקת אולטרסאונד - שליש I | מיקום, חיות, תיארוך, מספר עוברים | מומלצת וממומנת | |
| ייעוץ גנטי (ביקור 1 ובהמשך לפי צורך) | ברור סיכון למומים ומחלות גנטיות (סיפור משפחתי, בני דודים דרגה I, מומים ממצאים חריגים במהלך ההיריון) | ממומנת בהתוויה רפואית | |
| 10-13 שבועות | בדיקת אולטרסאונד - שקיפות עורפית (מבוצע בין 11-13+6 שב') | הערכת סיכון לתסמונת דאון (ת"ד) | מומלצת וממומנת בהיריון מרובה עוברים מומלצת ולא ממומנת בהיריון יחיד |
| סקר שליש I (בדיקת מעבדה הנוספת לשקיפות עורפית) | שיפור הערכת סיכון לת"ד | מומלצת ולא ממומנת | |
| סיסי שליה (מבוצע בין 10-13 שבועות) | אבחון מוקדם של ליקויים כרומוזומליים ותסמונות גנטיות שונות (פרטים בייעוץ גנטי) המאפשר סיום מוקדם של ההיריון | ממומנת בהתוויה רפואית (בנות +35 בתחילת ההיריון, המלצת יועץ גנטי על בסיס אנמנזה, סיכון מוגבר בבדיקת סקר מוכרת וממצאים המתפתחים בהיריון) | |
| 14-20 שבועות | תבחין משולש מרובע (חלבון עוברי) (מבוצע בן 16-20 שבועות) | הערכת סיכון לתסמונת דאון ומומים פתוחים במערכת העצבים | מומלצת וממומנת (או בתשלום סמלי לפי הקופה) ניתן לשלב עם סקר שליש I |
| בדיקת אולטרסאונד - סקירת מערכות מוקדמת (מבוצע בין 14-16 שבועות) | אבחון מומים | לא ממומנת | |
| דיקור מי שפיר (מבוצע בין 16-22 שבועות) | אבחון ליקויים כרומוזומליים ותסמונות גנטיות שונות (פרטים בייעוץ גנטי) | ממומנת בהתוויה רפואית (בנות +35 בתחילת ההיריון, המלצת יועץ גנטי על בסיס אנמנזה, סיכון מוגבר בבדיקת סקר מוכרת וממצאים המתפתחים בהיריון) | |
| 20-26 שבועות | בדיקת אולטרסאונד - סקירת מערכות (מבוצע בין 19-24 שבועות) | אבחון מומים | מומלצת וממומנת |
| בדיקת אולטרסאונד - ממוקדת (כגון: בדיקה מכוונת של איבר בסיכון למום, מיקום שליה, כמות מי שפיר, אורך צוואר הרחם, זרימות דם) | אבחון רפואי במצבים חריגים | ממומנת בהתוויה רפואית | |
| אקו-לב עובר (ניתן לבצע גם בשליש III) | אבחון מומי לב במקרים בסיכון או על פי ממצא חשוד בסקירת מערכות | ממומנת בהתוויה רפואית | |
| מעבדה (ספירת דם, העמסת סוכר 50 גרם, שתן תרבית, סקר נוגדנים (לפני מתן Anti D) | מצב רפואי של האישה | מומלצת וממומנת | |
| 27 שבועות עד הלידה | בדיקת אולטרסאונד - שליש III | הערכת גדילה בשליש שלישי | מומלצת וממומנת |
| מוניטור | הערכת מצב העובר וקיום צירים | ממומנת בהתוויה רפואית | |
| בדיקת אולטרסאונד ממוקדת (כגון: בדיקה מכוונת של איבר בסיכון למום, ציון ביופיזיקלי (BPP, Biophysical Profile), מיקום שליה, כמות מי שפיר, אורך צוואר הרחם, זרימות דם) | אבחון רפואי במצבים חריגים | ממומנת בהתוויה רפואית | |
| משטח לדני ל-GBS | מתן טיפול אנטיביוטי מונע בלידה | ממומנת בהתוויה רפואית | |
| בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית (MRI, Magnetic Resonance Imaging) | אבחון מומים (בעיקר מוח) | ממומנת בהתוויה רפואית |
צוות הכנת נייר העמדה
- 2011
- ד"ר סורינה גריסרו-גרנובסקי - מנהלת היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים
- פרופ' קובי בר - יו"ר החברה לרפואת האם והעובר, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר מרכז רפואי וולפסון, חולון
- 2017
- פרופ' אריאל מני
- ד"ר טל בירון-שנטל
- פרופ' יואב יינון
- פרופ' משנה קליני זהר נחום
- ד"ר חן סלע,
- פרופ' משנה קליני עדו שולט
- פרופ' אייל שיינר
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 1.2 Bernloehr A, Smith P, Vydelingum V. Antenatal care in the European Union: a survey on guidelines in all 25 member states of the Community. Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol. 2005 Sep 1;122(1):22-32.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 Chalmers B, Mangiaterra V, Porter R. WHO principles of perinatal care: the essential antenatal, perinatal, and postpartum care course. Birth. 2001 Sep;28(3):202-7.
- ↑ Haertsch M, Campbell E, Sanson-Fisher R. Important components of antenatal care: midwives' and obstetricians views. Aust N Z J Obstet Gynaecol. 1996 Nov;36(4):411-6.
- ↑ Fink A, Yano EM, Goya D. Prenatal programs: what the literature reveals. Obstet Gynecol. 1992 Nov;80(5):867-72.
- ↑ 5.0 5.1 Haertsch M, Campbell E, Sanson-Fisher R. What is recommended for healthy women during pregnancy? A comparison of seven Prenatal clinical practice guideline documents. Birth. 1999 Mar;26(1):24-30.
- ↑ Liston R, Sawchuck D, Young D. Fetal health surveillance: antepartum and intrapartum consensus guideline. J Obstet Gynaecol Can. 2007 Sep;29(9Suppl 4):S3-56.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה8- ↑ Siddique J, Lantos JD, Vanderweele TJ, Lauderdale DS. Screening Tests during Prenatal Care: Does Practice Follow the Evidence? Matern Child Health J. Nov 28.
- Fink A, Yano EM, Goya D. Prenatal programs: what the literature reveals. Obstet Gynecol. 1992 Nov;80(5):867-72.
- Sheldon TA, Cullum N, Dawson D, Lankshear A, Lowson K, Watt I, et al. What's the evidence that NICE guidance has been implemented? Results from a national evaluation using time series analysis, audit of patients' notes, and interviews. Bmj. 2004 Oct 30;329(7473):999.
- Lauderdale DS, Vanderweele TJ, Siddique J, Lantos JD. Prenatal care utilization in excess of recommended levels: trends from 1985 to 2004. Med Care Res Rev. Oct;67(5):609-22.
- Harkness M, Freer Y, Prescott RJ, Warner P. Implementation of NICE recommendation for a policy of routine antenatal anti-D prophylaxis: a survey of UK maternity units. Transfus Med. 2008 Oct;18(5):292-5.
הערה8| Villar J, Ba'aqeel H, Piaggio G, Lumbiganon P, Miguel Belizan J, Farnot U, et al. WHO antenatal care randomised trial for the evaluation of a new model of routine antenatal care. Lancet. 2001 May 19;357(9268):1551-64.
הערה9| Wilkinson SA, Miller YD, Watson B. The effects of a woman-focused, woman-held resource on preventive health behaviors during pregnancy: the pregnancy pocketbook. Women Health. Jun;50(4):342-58.
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר סורינה גריסרו-גרנובסקי ופרופ' קובי בר