כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "סביבות ידידותיות-גיל בישראל מדריך לרשויות המקומיות - מבוא"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|מספר הפרק=1 | |מספר הפרק=1 | ||
}} | }} | ||
| + | ==פתח דבר== | ||
| + | מדריך זה מתמקד בקידום סביבות ידידותיות-גיל ומסתמך על המודל שפיתח ארגון הבריאות העולמי. הוא נכתב ככלי-עזר לרשויות מקומיות הפועלות לקידום רווחת תושביהן, מתוך תפיסה כוללנית המשלבת מענים לגורמים סביבתיים, חברתיים ותרבותיים הקובעים את בריאותם. | ||
| − | + | התבגרות האוכלוסייה והשינוי במאזן הדמוגרפי מעסיקים את רוב הארצות המפותחות, בכללן ישראל, ומהווים אתגר משמעותי לרשויות המקומיות. מגפת הקורונה העצימה אתגר זה. | |
| + | |||
| + | התפיסה של סביבות ידידותיות-גיל נשענת על אחד מארבעה תחומי קדימות שקבע הסניף האירופי של ארגון הבריאות העולמי לצורך מימוש אסטרטגיית 2020 - בניית קהילות בנות-חוסן וסביבות תומכות. תפיסה זו שימשה בסיס לגיוס 'השולחן העגול' של שותפים, מומחים בתחום, נציגי משרדי-ממשלה, ארגונים לא-ממשלתיים ומתאמי-בריאות מרשויות החברות ברשת ערים בריאות. כולם היו שותפים בגיבוש התפיסה הישראלית לסביבות ידידותיות-גיל ולכולם מטרה משותפת - לשפר את איכות חייהם של האזרחים הוותיקים ולקדם הזדקנות פעילה מתוך תפיסה כוללנית לפיה האזרחים הוותיקים הם נכס לרשויות המקומיות ולא נטל עליהן. | ||
| + | |||
| + | התפיסה המערכתית המוצגת במדריך זה תסייע בקידום בריאות בכל מדיניות מקומית. דרכי הפעולה המוצעות במדריך מתבססות על פרסומים של רשת ערים בריאות: "מדריך לעיר פעילה" ו"עיר מקדמת תזונה מ.ב.ט.י.ח.ה (מקיימת, בריאה, בטוחה, טבעית, ים תיכונית, חכמה, הוגנת)" וכן על פרסומים של ארגון הבריאות העולמי, על מאמרים מדעיים ועל מומחיותם וניסיונם של חברי צוות הכתיבה. | ||
| + | |||
| + | במדריך שלשה פרקים. הפרק הראשון מציג את המושגים ואת המתווה לפעולה ומספק כלים שמאפשרים לצאת לדרך. הפרקים הבאים מאפשרים השלמת מידע וידע: הפרק השני מציג, בנוסף על העקרונות והשיטות, גם דוגמאות של יישום מדיניות ודוגמאות של תוכניות ספציפיות והפרק השלישי מעמיק בידע. | ||
| + | |||
| + | '''למי מיועדת החוברת?''' | ||
| + | |||
| + | החוברת מיועדת לכל אלה הפועלים לקידום רווחת תושבי הרשות המקומית: מקבלי ההחלטות, מהנדסי ערים ומתכננים, מנהלי מחלקות: בריאות, חינוך פורמלי ובלתי-פורמלי, תרבות, רווחה, איכות הסביבה, רישוי עסקים, מקדמי בריאות וכן לאזרחים המעוניינים לקדם את הנושא. | ||
| + | |||
| + | '''יישום, ליווי והטמעה''' | ||
| + | |||
| + | הצוות, הכולל אנשי מקצוע מתחומי קידום הבריאות, הגריאטריה, הרווחה, והחברה ימשיך לפעול כגורם תומך, מלווה, מייעץ ומעריך בעת היישום של סביבות ידידותיות-גיל ברמה המקומית. המדריך מופץ באתרים של רשת ערים בריאות בישראל ומשרד הבריאות. | ||
| + | |||
| + | ==הצורך במדיניות מקומית, מערכתית ידידותית-גיל== | ||
תוחלת החיים בארצות המפותחות, כולל ישראל, עולה בהדרגה ועמה עולה שיעור האנשים שגילם מעל 65 שנה. בישראל היו כמיליון בני 65 ומעלה בסוף שנת 2016 - המהווים 11.3 אחוזים מהאוכלוסייה. מספר זה גדול ב-4.2 אחוזים ממספר בני 65 ומעלה ב-2015{{הערה|שם=הערה1|נתונים בנושא אזרחים ותיקים, הזדקנות וזקנה בישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2017 https://bit.ly/2KpDRIE}}. תחזיות מראות כי בשנת 2050, אחד מכל שישה אנשים בעולם יהיה בן 65+ (16 אחוזים), לעומת אחד מכל 11 אנשים (9 אחוזים) בשנת 2019. באזור אירופה וצפון אמריקה צופים כי רבע מהאוכלוסייה תהיה מעל גיל 65 בשנת 2050{{הערה|שם=הערה2|United Nations, https://bit.ly/3dkTbo2 accessed 8.2.21}}. להזדקנות האוכלוסייה יש השלכות על כל מגזרי החברה, כולל תעסוקה ושוק ההון, דיור, תחבורה והגנה חברתית. היא משפיעה גם על מבנה המשפחה ועל הקשרים הבין-דוריים. ההתייחסות לגיל הזקנה משתנה בהתאם: בעבר התייחסו לקבוצת האזרחים הוותיקים כהומוגנית, אולם, בשל טווח הגילאים שהיא מכילה, מ-65 עד למעלה מ-100 שנה, נהוג לחלקה לקבוצות גיל: אזרחים וותיקים צעירים - בני 65 עד 74, אזרחים וותיקים - 75 עד 85, ואזרחים וותיקים מאוד שגילם למעלה מ-85 שנה. חלוקה נוספת היא לפי גילאים ומצב בריאות: "הגיל השלישי" האזרחים וותיקים הצעירים - עד גיל 75 או 80, ו"הגיל הרביעי", האזרחים וותיקים המופלגים - גילם 80 ומעלה. יש הגורסים שתחילתו של "הגיל הרביעי" אינה תלוית גיל, והיא מאופיינת בהידרדרות משמעותית באיכות החיים{{הערה|שם=הערה3|Kafkova, M.P. (2016). The “real” old age and the transition between the third and fourth age. Sociologia 48(6): 622-640}}. | תוחלת החיים בארצות המפותחות, כולל ישראל, עולה בהדרגה ועמה עולה שיעור האנשים שגילם מעל 65 שנה. בישראל היו כמיליון בני 65 ומעלה בסוף שנת 2016 - המהווים 11.3 אחוזים מהאוכלוסייה. מספר זה גדול ב-4.2 אחוזים ממספר בני 65 ומעלה ב-2015{{הערה|שם=הערה1|נתונים בנושא אזרחים ותיקים, הזדקנות וזקנה בישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2017 https://bit.ly/2KpDRIE}}. תחזיות מראות כי בשנת 2050, אחד מכל שישה אנשים בעולם יהיה בן 65+ (16 אחוזים), לעומת אחד מכל 11 אנשים (9 אחוזים) בשנת 2019. באזור אירופה וצפון אמריקה צופים כי רבע מהאוכלוסייה תהיה מעל גיל 65 בשנת 2050{{הערה|שם=הערה2|United Nations, https://bit.ly/3dkTbo2 accessed 8.2.21}}. להזדקנות האוכלוסייה יש השלכות על כל מגזרי החברה, כולל תעסוקה ושוק ההון, דיור, תחבורה והגנה חברתית. היא משפיעה גם על מבנה המשפחה ועל הקשרים הבין-דוריים. ההתייחסות לגיל הזקנה משתנה בהתאם: בעבר התייחסו לקבוצת האזרחים הוותיקים כהומוגנית, אולם, בשל טווח הגילאים שהיא מכילה, מ-65 עד למעלה מ-100 שנה, נהוג לחלקה לקבוצות גיל: אזרחים וותיקים צעירים - בני 65 עד 74, אזרחים וותיקים - 75 עד 85, ואזרחים וותיקים מאוד שגילם למעלה מ-85 שנה. חלוקה נוספת היא לפי גילאים ומצב בריאות: "הגיל השלישי" האזרחים וותיקים הצעירים - עד גיל 75 או 80, ו"הגיל הרביעי", האזרחים וותיקים המופלגים - גילם 80 ומעלה. יש הגורסים שתחילתו של "הגיל הרביעי" אינה תלוית גיל, והיא מאופיינת בהידרדרות משמעותית באיכות החיים{{הערה|שם=הערה3|Kafkova, M.P. (2016). The “real” old age and the transition between the third and fourth age. Sociologia 48(6): 622-640}}. | ||
גרסה מ־02:47, 3 במרץ 2024
סביבות ידידותיות-גיל בישראל מדריך לרשויות המקומיות
מאת אפשרבריא
פתח דבר
מדריך זה מתמקד בקידום סביבות ידידותיות-גיל ומסתמך על המודל שפיתח ארגון הבריאות העולמי. הוא נכתב ככלי-עזר לרשויות מקומיות הפועלות לקידום רווחת תושביהן, מתוך תפיסה כוללנית המשלבת מענים לגורמים סביבתיים, חברתיים ותרבותיים הקובעים את בריאותם.
התבגרות האוכלוסייה והשינוי במאזן הדמוגרפי מעסיקים את רוב הארצות המפותחות, בכללן ישראל, ומהווים אתגר משמעותי לרשויות המקומיות. מגפת הקורונה העצימה אתגר זה.
התפיסה של סביבות ידידותיות-גיל נשענת על אחד מארבעה תחומי קדימות שקבע הסניף האירופי של ארגון הבריאות העולמי לצורך מימוש אסטרטגיית 2020 - בניית קהילות בנות-חוסן וסביבות תומכות. תפיסה זו שימשה בסיס לגיוס 'השולחן העגול' של שותפים, מומחים בתחום, נציגי משרדי-ממשלה, ארגונים לא-ממשלתיים ומתאמי-בריאות מרשויות החברות ברשת ערים בריאות. כולם היו שותפים בגיבוש התפיסה הישראלית לסביבות ידידותיות-גיל ולכולם מטרה משותפת - לשפר את איכות חייהם של האזרחים הוותיקים ולקדם הזדקנות פעילה מתוך תפיסה כוללנית לפיה האזרחים הוותיקים הם נכס לרשויות המקומיות ולא נטל עליהן.
התפיסה המערכתית המוצגת במדריך זה תסייע בקידום בריאות בכל מדיניות מקומית. דרכי הפעולה המוצעות במדריך מתבססות על פרסומים של רשת ערים בריאות: "מדריך לעיר פעילה" ו"עיר מקדמת תזונה מ.ב.ט.י.ח.ה (מקיימת, בריאה, בטוחה, טבעית, ים תיכונית, חכמה, הוגנת)" וכן על פרסומים של ארגון הבריאות העולמי, על מאמרים מדעיים ועל מומחיותם וניסיונם של חברי צוות הכתיבה.
במדריך שלשה פרקים. הפרק הראשון מציג את המושגים ואת המתווה לפעולה ומספק כלים שמאפשרים לצאת לדרך. הפרקים הבאים מאפשרים השלמת מידע וידע: הפרק השני מציג, בנוסף על העקרונות והשיטות, גם דוגמאות של יישום מדיניות ודוגמאות של תוכניות ספציפיות והפרק השלישי מעמיק בידע.
למי מיועדת החוברת?
החוברת מיועדת לכל אלה הפועלים לקידום רווחת תושבי הרשות המקומית: מקבלי ההחלטות, מהנדסי ערים ומתכננים, מנהלי מחלקות: בריאות, חינוך פורמלי ובלתי-פורמלי, תרבות, רווחה, איכות הסביבה, רישוי עסקים, מקדמי בריאות וכן לאזרחים המעוניינים לקדם את הנושא.
יישום, ליווי והטמעה
הצוות, הכולל אנשי מקצוע מתחומי קידום הבריאות, הגריאטריה, הרווחה, והחברה ימשיך לפעול כגורם תומך, מלווה, מייעץ ומעריך בעת היישום של סביבות ידידותיות-גיל ברמה המקומית. המדריך מופץ באתרים של רשת ערים בריאות בישראל ומשרד הבריאות.
הצורך במדיניות מקומית, מערכתית ידידותית-גיל
תוחלת החיים בארצות המפותחות, כולל ישראל, עולה בהדרגה ועמה עולה שיעור האנשים שגילם מעל 65 שנה. בישראל היו כמיליון בני 65 ומעלה בסוף שנת 2016 - המהווים 11.3 אחוזים מהאוכלוסייה. מספר זה גדול ב-4.2 אחוזים ממספר בני 65 ומעלה ב-2015[1]. תחזיות מראות כי בשנת 2050, אחד מכל שישה אנשים בעולם יהיה בן 65+ (16 אחוזים), לעומת אחד מכל 11 אנשים (9 אחוזים) בשנת 2019. באזור אירופה וצפון אמריקה צופים כי רבע מהאוכלוסייה תהיה מעל גיל 65 בשנת 2050[2]. להזדקנות האוכלוסייה יש השלכות על כל מגזרי החברה, כולל תעסוקה ושוק ההון, דיור, תחבורה והגנה חברתית. היא משפיעה גם על מבנה המשפחה ועל הקשרים הבין-דוריים. ההתייחסות לגיל הזקנה משתנה בהתאם: בעבר התייחסו לקבוצת האזרחים הוותיקים כהומוגנית, אולם, בשל טווח הגילאים שהיא מכילה, מ-65 עד למעלה מ-100 שנה, נהוג לחלקה לקבוצות גיל: אזרחים וותיקים צעירים - בני 65 עד 74, אזרחים וותיקים - 75 עד 85, ואזרחים וותיקים מאוד שגילם למעלה מ-85 שנה. חלוקה נוספת היא לפי גילאים ומצב בריאות: "הגיל השלישי" האזרחים וותיקים הצעירים - עד גיל 75 או 80, ו"הגיל הרביעי", האזרחים וותיקים המופלגים - גילם 80 ומעלה. יש הגורסים שתחילתו של "הגיל הרביעי" אינה תלוית גיל, והיא מאופיינת בהידרדרות משמעותית באיכות החיים[3].
לרוב, מתייחסים לאזרחים וותיקים כתורמים לפיתוח לכן, את יכולותיהם לפעול למען עצמם ולמען החברה בה הם חיים צריך לשלב במדיניות ובתוכניות בכל רמות הממשל[2]. עם זאת, הגיל השלישי עלול לטמון בחובו חוויה של בריאות רעועה, נכות, תלות ובדידות, זאת בשל היכולות התפקודיות של הפרט, וגם במידה רבה, כתלות בסביבתו הפיזית והחברתית. סביבה תומכת מסייעת לאנשים בעלי יכולות שונות לתחזק את יכולותיהם ולהמשיך בפעילויות החשובות להם[4].
נעשה שימוש במושג "כלכלת השיבה" (silver economy). המונח מתייחס למערכת של ייצור, הפצה וצריכה של מוצרים ושירותים, ולכוח הקנייה הפוטנציאלי של אנשים מבוגרים כדי לספק את צורכי החיים והצריכה שלהם. השימוש בגישה הוא חלק ממדיניות ידידותית-גיל, מאחר שהגישה מהווה תמריץ עבור הסקטור העסקי לפתח מוצרים המתאימים לאוכלוסייה המתבגרת. במובנו המצומצם מתייחס מושג זה להיבטים של התאמת שירותים, מוצרים ותעסוקה לאזרחים הוותיקים. במובנו הרחב מתייחס המושג למניעת גילנות (Agism) ולפיתוח פתרונות ידידותיים-גיל בכל תחומי החיים: בבית המגורים, במרחב הציבורי, בשירותי השכלה ותרבות, מדיה, שירותי פנאי, כושר גופני, אופנה, שירותים פיננסיים ועוד[5].
ארגון הבריאות העולמי ניסח אסטרטגיה גלובלית בנושא הזדקנות בריאה ותוכנית פעולה לשנים 2016–2020, תוך התייחסות ליעדי פיתוח בר-קיימא[6]. הזדקנות בריאה הוגדרה כ"תהליך של פיתוח ושמירה על יכולת תפקודית שמאפשרת שלומות (well-being) בגיל הזקנה". יכולת תפקודית זו נקבעת על-פי היכולות הפיזיות, המנטליות והפסיכו-חברתיות של הפרט וגם לפי הסביבות הפיזיות והחברתיות ויחסי הגומלין ביניהן. זהו תהליך המושפע מהסביבות בהן חי הפרט בכל מהלך חייו. שימוש בגישה זו מקדם את יכולתם של אזרחים וותיקים לתרום באווירה מכבדת וחופשית מאפליה על רקע מגדר או גיל. העקרונות המנחים כוללים: זכויות אדם, כולל זכותו של האזרח הוותיק לבריאות מיטבית, שוויון מגדרי, שוויון גילאי, הוגנות וסולידריות בין-דורית. פיתוח סביבות ידידותיות- גיל, היא אחת מחמש המטרות האסטרטגיות של התוכנית. המטרות האחרות מתייחסות להתחייבות לפעול לקידום הזדקנות בריאה בכל מדינה, להתאמת שירותי הבריאות לצורכי האזרחים וותיקים ולבקרה ומדידה[6].
מטרתן של סביבות ידידותיות-גיל לעודד הזדקנות פעילה ובריאה על-ידי מקסום הבריאות, עידוד ההכלה ואפשור שלומות (well-being) בגיל הזקנה. ניתן להשיג זאת בשתי דרכים: על-ידי תמיכה ביצירה של יכולות מהותיות במהלך החיים ותחזוקתן, ועל- ידי מתן כלים לקידום יכולת תפקודית גבוהה יותר שתאפשר לפרטים, ברמות שונות של מסוגלות, להמשיך בפעילויות החשובות להם[4].
- ↑ נתונים בנושא אזרחים ותיקים, הזדקנות וזקנה בישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2017 https://bit.ly/2KpDRIE
- ↑ 2.0 2.1 United Nations, https://bit.ly/3dkTbo2 accessed 8.2.21
- ↑ Kafkova, M.P. (2016). The “real” old age and the transition between the third and fourth age. Sociologia 48(6): 622-640
- ↑ 4.0 4.1 WHO. (2016). Creating Age-Friendly Environments in Europe - A Tool for Local Policymakers and Planners. https://bit.ly/3rAd3t6 accessed, 8.2.21
- ↑ Klimczuk, A. (2016). Comparative analysis of national and regional models of the silver economy in the European Union. International Journal of Ageing and Later Life, 10(2): 31-59
- ↑ 6.0 6.1 WHO. (2017). Global Strategy and Action Plan on Aging and Health, Geneva. https://bit.ly/3hY0QuW accessed 22.10.19