האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

סרטן הריאה - טיפול - Lung cancer - treatment

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



סרטן הריאה - טיפול
Lung cancer - treatment
יוצר הערך
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסרטן ריאה

אפידמיולוגיה וגורמי סיכון

שיעור התחלואה בסרטן ריאה מצוי בעלייה מתמדת, וממאירות זו מהווה כיום את גורם התמותה המוביל מסרטן בקרב גברים ונשים כאחד. בישראל מאובחנים מידי שנה כ-2000 חולי סרטן ריאה חדשים.

גורם הסיכון העיקרי לסרטן ריאה הוא עישון, אשר מעלה את הסיכון לכל סוגי סרטן הריאה. כ-85% מהחולים הנם מעשנים או עישנו בעברם. גורמי סיכון נוספים כוללים עישון פאסיבי וחשיפה לאזבסט, גז רדון וזיהום אוויר.

התסמינים השכיחים של סרטן ריאה כוללים: שיעול, קוצר נשימה, כיח דמי, כאבים בחזה ודלקות ריאה נשנות. האבחנה מבוצעת בד"כ ע"י נטילת ביופסיה באמצעות ברונכוסקופיה או דיקור מונחה-CT, המשמשת לאישור האבחנה וקביעת סוג הגידול הספציפי[1].

סוגי סרטן הריאה

סוגי סרטן ריאה.png

בנוסף לקביעת הסוג ההיסטולוגי של הגידול נערכת כיום בדיקת תאי הגידול לנוכחות מוטציה בקולטן (EGFR (Epidermal Growth Factor Receptor, אשר קיימת בכ-15% מחולי סרטן ריאה מסוג NSCLC וחשובה לצורך בחירת הטיפול הסיסטמי המתאים ביותר לחולים בשלב מחלה מתקדם.

המוטציה גורמת לפעילות יתר של הקולטן אליו נקשר גורם הגדילה, EGF שמעודד את גדילת והתרבות התאים הממאירים והתפתחות גרורות.

קבוצת החולים בעלי המוטציה בקולטן EGFR מפיקה תועלת קלינית ייחודית מטיפול התחלתי עם תרופות מקבוצת מעכבי טירוזין קינאז (TKI) המהווים כיום את טיפול הבחירה בקו ראשון בחולים אלו.

שלבי המחלה

מדרגים[2] את מידת התפשטות המחלה (Staging) עפ"י 3 מאפיינים:

  • T - מידת החדירה של הגידול הראשוני.
  • N - מיקום בלוטות הלימפה המעורבות.
  • M - הימצאות גרורות מרוחקות.

טיפול ופרוגנוזה לפי שלבי מחלה[1] , [2]

טיפול סרטן ריאה.png
  • הטיפול הכמותרפי המקובל NSCLCO הוא משלבים מבוססי-פלטינום שכוללים cisplatin או carboplatin הניתנים עם אחת מהתרופות הבאות: etoposide ,paclitaxel, vinblastine ,vinorelbine ,gemcitabine ,docetaxel ,pemetrexed.

בטיפול בקו ראשון בחולים עם מחלה מתקדמת, ניתן להוסיף למשלב גם Bevacizumab. לאחר התקדמות המחלה ניתן בד"כ טיפול עם תרופה כמותרפית בודדת או TKI.

טיפולים ממוקדים בסרטן ריאה

טרסבה (Tarceva (Erlotinib

מנגנון פעולה

טרסבה הינה תרופה אנטינאופלסטית מקבוצת ה-(Tyrosine Kinase Inhibitor (TKl. זוהי מולקולה קטנה החוסמת באופן ממוקד את פעילות האנזים טירוזין קינאז שבקולטן EGFR, ובכך מונעת העברת מסרים ביולוגיים בתוך התא הסרטני ומעכבת את גדילת הגידול והתפשטותו.

יעילות

הטיפול בטרסבה הוכח כמאריך חיים ומעכב את התקדמות המחלה בקבוצות חולים שונות, במספר מחקרים קליניים גדולים:

  • כטיפול קו ראשון לחולים עם מוטציה EGFRO.
  • כטיפול אחזקה לחולים שמחלתם לא התקדמה לאחר טיפול כמותרפי מבוסס פלטינום בקו ראשון (maintenance).
  • כטיפול בקווים מתקדמים.
טרסבה כטיפול קו ראשון לחולים עם מוטציה ב-EGFR

בקרב כ-15% מחולי סרטן ריאה קיימת מוטציה בקולטן EGFR הגורמת לפעילות יתר שלו בתאי הגידול. עבור קבוצת חולים זו נמצא כי עיכוב פעילות הקולטן המוטנטי על ידי טיפול TKIO הוא אפקטיבי במיוחד.

לאור זאת קיימת חשיבות רבה לאבחון סטטוס המוטציה EGFRO לכל חולה מסוג NSCLC לפני תחילת הטיפול במחלה גרורתית ובמידה והחולה נמצא חיובי למוטציה הטיפול ב-TKI הוא הטיפול המועדף.

יעילות טרסבה כקו ראשון לחולים עם מוטציה EGFRO נבחנה והוכחה בשני מחקרי פאזה III- גם באוכלוסייה אסייתית וגם באוכלוסייה מערבית:

מחקר OPTIMAL‏[3], מחקר פאזה שלישית פרוספקטים רנדומלי, השווה את יעילות טיפול בטרסבה לעומת כמותרפיה בחולים עם מוטציה EGFRO ממוצא אסיאתי. הטיפול בטרסבה האריך את הזמן החציוני ללא התקדמות מחלה (PFS) ל-ו.3ו חודשים לעומת 4.6 חודשים בלבד בחולים שטופלו בכמותרפיה (0.16=HR), תוצאה חסרת תקדים בקבוצת חולים זו.

בנוסף, בקרב החולים שטופלו בטרסבה, נצפה שיפור משמעותי בכל מדדי איכות החיים, ביחס לחולים שטופלו בכמותרפיה.

מחקר EURTAC‏[4], מחקר פאזה שלישית פרוספקטים רנדומלי, השווה לראשונה את יעילות טיפול בטרסבה לעומת כמותרפיה בחולים עם מוטציה EGFRO ממוצא מערבי. בקבוצה שטופלה בטרסבה נצפה שיפור מובהק בכל המדדים הקליניים, בהשוואה לקבוצה שטופלה בכמותרפיה:

  • הכפלת משך הזמן החציוני עד התקדמות המחלה (PFS חציוני) — 9.7 לעומת 5.2 חודשים תוך הפחתת הסיכון להתקדמותה בכ-63% (0.0001>HR=0.37; p).
  • שיפור שיעור תגובה (54.5% - (RR לעומת 10.5%.
טרסבה כטיפול אחזקה בסיום טיפול כמותרפי ראשוני[5]

מחקר SATURN, מחקר פאזה שלישית רב מרכזי רנדומלי, השווה את יעילות טרסבה לעומת פלסבו כטיפול אחזקה (maintenance) ב-889 חולי NSCLC גרורתי אשר מחלתם לא התקדמה לאחר טיפול כמותרפי מבוסס פלטינום בקו ראשון. הטיפול עם טרסבה הדגים שיפור משמעותי בזמן החציוני עד התקדמות המחלה (PFS) ובהישרדות הכוללת (OS) של החולים בהשוואה לקבוצת הביקורת. במחקר נצפתה הארכה של מעל חודשיים בהישרדות החציונית הכוללת בקרב כלל המטופלים שמחלתם הייתה יציבה (SD) בתום הטיפול הראשוני בכמותרפיה: 9.וו חודשים בקבוצה שטופלה בטרסבה לעומת 9.6 חודשים בקבוצת הביקורת (0.002=HR=0.72 p). בתת קבוצת החולים ללא מוטציה ^WT) EGFR), נצפתה הארכת חיים של מעל 3 חודשים.

טרסבה לטיפול בסרטן ריאות גרורתי בקו שני (לאחר התקדמות מחלה)[6]

מחקר ה-BR.21 מחקר פאזה III שכלל 731 חולים שמחלתם התקדמה לאחר טיפול בכמותרפיה בקו ראשון, השווה את יעילות טרסבה לעומת פלסבו כטיפול בקו שני או שלישי. במחקר הודגם שמתן טרסבה האריך את ההישרדות החציונית הכוללת של החולים ב-43% (6.7 לעומת 4.7 חודשים) והדגים שיפור משמעותי בכל המדדים הקליניים הנוספים: שיעור התגובה לטיפול, הזמן עד התקדמות המחלה ותסמיני המחלה. התועלת בטיפול בטרסבה בקו שני הודגמה הן בחולים עם מוטציה ^EGFR והן בחולי WT.

אווסטין (Avastin (Bevacizumab

מנגנון פעולה

אנגיוגנזה (היווצרות כלי דם חדשים) הוא תהליך המאפשר לגידולים ממאירים לקבל אספקת חמצן וחומרי מזון, ולפיכך חיוני לצמיחתם ולשליחת גרורות לאיברים מרוחקים. תהליך זה משופעל ע"י הגידול באמצעות הפרשת החלבון Vascular Endothelial Growth Factor) VEGF). כלי הדם החדשים שנוצרים נבדלים במבנם ובתכונותיהם מכלי דם בשלים, והישרדותם תלויה בהמשך נוכחות VEGF. רמות מוגברות של VEGF הודגמו בממאירויות

שונות כדוגמת מעי, שד, ריאה ומוח, ונמצא מתאם הפוך בין רמתן לפרוגנוזה. אווסטין הינה התכשיר הראשון שנכנס לשימוש קליני הפועל במנגנון של עיכוב אנגיוגנזה. אווסטין הינה נוגדן מונוקלונלי הנקשר ספציפית ^VEGF ומונע ממנו להיקשר לקולטנים על פני תאי האנדותל ולשפעלם, וכך מעכב את תהליך האנגיוגנזה. בנוסף, אווסטין משפרת את הגעת הכמותרפיה לגידול עךי הפחתת החדירות הגבוהה המאפיינת את דופן כלי-הדם שנוצרו בתהליך האנגיוגנזה. הפגיעה באספקת הדם לגידול ושיפור הגעת הכמותרפיה אליו גורמים לנסיגתו ולהגבלת התפשטותו בגוף בתהליך האנגיוגנזה. הפגיעה באספקת הדם לגידול ושיפור הגעת הכמותרפיה אליו גורמים לנסיגתו ולהגבלת התפשטותו בגוף.

יעילות

הטיפול באווסטין הוכח כמאריך חיים בחולי סרטן ריאה גרורתי מסוג non-squamous NSCLC בקו טיפול ראשון.

במחקר פרוספקטים, רנדומלי פאזה 7Ill נבדקה יעילות אווסטין בשילוב עם משלב כמותרפי מקובל של קרבופלטין וטקסול לטיפול כמותרפי בלבד בקרב 878 חולי סרטן ריאה גרורתי. המחקר הראה כי הוספת אווסטין לכמותרפיה הביאה להארכה מובהקת בהישרדות הכוללת החציונית של החולים בהשוואה לכמותרפיה לבד (2.3ו לעומת 0.3ו חודשים) ולשיפור בזמן עד התקדמות המחלה ובשיעור התגובה לטיפול. בקבוצת החולים עם גידול מסוג אדנוקרצינומה, שהנו הסוג הנפוץ ביותר, נמצא כי אווסטין הביאה להארכה של 4 חודשים בהישרדות הכוללת החציונית של החולים (4.2ו לעומת 0.3ו חודשים). מחקר פרוספקטים, רנדומלי, פאזה Ill נוסף, ^8AVAiL, בחן את היעילות של אווסטין בשילוב עם ציספלטין וגימציטבין לעומת המשלב הכמותרפי לבד בקרב למעלה מ-000ו חולי סרטן ריאה גרורתי. המחקר תוכנן להוכיח הארכת משך הזמן עד התקדמות המחלה והראה כי מתן אווסטין הפחית את הסיכון להתקדמות המחלה בכ-30%. ההישרדות החציונית של החולים במחקר הגיעה למעל 3ו חודשים. מחקר ^3AVAPERL/ מחקר פאזה Ill פרוספקטים רנדומלי, אשר פורסם לאחרונה, הראה ששילוב אווסטין עם אלימטה כקו טיפול ראשון ועד להתקדמות המחלה הדגים יעילות מרשימה, עם נתוני PFS של 0.2ו חודשים ללא התקדמות המחלה. נתוני ^OS טרם פורסמו, אך מסתמן כי השילוב של אווסטין עם אלימטה הינו פוטנטי ביותר. בשני מחקרי פאזה 9,'0IV הודגם כי בחולים שהמשיכו טיפול באווסטין עד התקדמות המחלה, נצפתה הישרדות חציונית של מעל 8ו חודשים, הארכת חיים משמעותית ביותר עבור חולים אלו.

בטיחות אווסטין בחולי NSCLC

בשני מחקרי פאזה 9,"IV בהם טופלו באווסטין למעלה מ-4000 חולי סרטן ריאה גרורתי מסוג - non-squamous NSCLC, בהם גם חולים מבוגרים, חולים עם גרורות מוחיות וחולים המטופלים באנטי-קואגולנטים, הודגם כי הטיפול באווסטין נסבל היטב.

7. Sandler, et al. NEJM 2006. 8. Reck, et al. Annals of oncol. 2009. 9. Crino, et al. Lancet Oncol 2010. 10. Wozniak, et al. J Clin Oncol 2010; 28:15s. 11. Tarceva Israeli MoH approved prescribing information. 12. Avastin Israeli MoH approved prescribing information. 13. F. Barlesi et al. ECCO-ESMO 2011; Abstract LBA34.

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 http://www.seer.cancer.gov/statfacts/html/lungb.html.
  2. 2.0 2.1 NCCN guidelines version I 2011 Tarceva.
  3. R. Rosell et al. NEJM 2009;361:958-67.
  4. R.Rosell et al. ASCO 2011.
  5. Cappuzzo et al. Lancet oncol 2010;11:521-29.
  6. Shepherd F, et al. N Engl J Med 2005;353:123-32.

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי המידע שבדף זה נערך על ידי ד"ר תמי בירנבוים גל, מנהלת רפואית, חברת רוש. המידע באדיבות חברת רוש.