מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

פיזיותרפיה לילדים - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה,
וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
פיזיותרפיה לילדים
תחום ילדים
Pediátrico1.jpg
האיגוד המפרסם העמותה לקידום הפיזיותרפיה
יוצר הערך יוצרי הערך
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםפיזיותרפיה

מבוא

נייר העמדה "פיזיותרפיה לילדים" נכתב לראשונה בישראל בשל הצורך שהתעורר בקרב אנשי מקצוע במסמך שיסייע למטרות האלה:

  • הכרת תחומי העשייה בפיזיותרפיה לילדים
  • הובלה וקידום תחום הפיזיותרפיה לילדים בקרב אוכלוסיית הפיזיותרפיסטיות
  • העלאת המודעות בקרב האוכלוסייה הכללית, משפחות, רופאים, צוותי רפואה, מקצועות הבריאות, אנשי חינוך והוראה, מאמני ספורט ומטפלים נוספים לתחום הפיזיותרפיה הנוגע לילדים
  • יצירת תשתית לכתיבת קווים מנחים מקצועיים בתחומים השונים שבהן עוסקת הפיזיותרפיה לילדים

נייר העמדה נכתב על ידי חברות מקבוצת העניין של העמותה לקידום הפיזיותרפיה בתחום הילדים. הקבוצה מורכבת מפיזיותרפיסטיות בעלות ותק מקצועי רב מן השדה הקליני, מן האקדמיה וקובעות מדיניות במשרדי הממשלה בתחום הילדים. הכנת נייר העמדה נעשתה בקבוצות עבודה וכללה קריאת חומרים מקצועיים, דיונים בקבוצות ובקרות חוזרות של הקבוצה כולה.

הגדרת מקצוע הפיזיותרפיה

"פיזיותרפיה הוא מקצוע בריאות המוסדר בחוק, מבוסס על ידע מדעי, ראיות מחקריות וניסיון קליני, שעיקרו פיתוח, שיפור, שמירה והשבה של יכולות תנועה ותפקוד ומניעת כאב בעת ביצועם, קידום בריאות, מניעת תחלואה, הנגשה, מחקר, חינוך והדרכה. לפיזיותרפיסטים מחויבות אתית מקצועית לכל המטופלים לקידום בריאותם, להעצמת יכולותיהם התפקודיות, להשגת שלומות מיטבית (Wellness) ולגיוסם להשתתפות פעילה בתהליכי קבלת החלטות טיפוליות, ביישום עקרונות שיקומיים ובהטמעתם גם מחוץ למסגרת הטיפול.

"הגישה הטיפולית בפיזיותרפיה היא הוליסטית כשהמטופל ומשפחתו במרכז (patient centered) , לכן במסגרת הטיפול יש התייחסות הולמת לאורחות חייהם של המטופלים, תרבותם, עיסוקם, מערכות התמיכה שלהם, ועוד".

– מתוך הקוד האתי, העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל.

פיזיותרפיה לילדים

חוק מקצועות הבריאות קובע כי פיזיותרפיסטית היא בעלת תואר ראשון בפיזיותרפיה ורישיון משרד הבריאות. פיזיותרפיסטית העוסקת בתחום הילדים עובדת, לומדת ומתמקצעת בתחום זה תחת קבלת הדרכה, היוועצות עמיתים והשתלמויות מקצועיות.

פיזיותרפיה לילדים היא תחום מקצועי רחב ומגוון בעל זיקה לכל תחומי הרפואה הנותן מענה לילדים ולמשפחותיהם מינקות ועד גיל 18, בכל מצב בריאות. הטיפול הפיזיותרפי מיועד לקידום בריאותו ועצמאותו של הילד, מעודד התפתחות מוטורית ותפקודי יומיום (כגון ניידות, משחק, תקשורת ואכילה). טיפול זה מרחיב את ההזדמנויות ללמידה ומאפשר שיפור בפעילות (activity) ובהשתתפות (participation) מיטבית עד לבגרות הילד, תוך כדי קידום תפקודו בסביבתו הטבעית.

פיזיותרפיסטית העוסקת בתחום הילדים היא בעלת בסיס ידע רחב והיכרות מעמיקה עם התחומים האלה:

  • מאפיינים פיזיולוגיים ייחודיים של המערכות הגופניות השונות, כגון מערכת השרירים והשלד (כוח שריר, טווחי תנועה, סבולת), מערכת העצבים המרכזית וההיקפית (קואורדינציה, שיווי משקל ותכנון תנועה), מערכת לב-ריאה (תפקודי נשימה וסיבולת), מערכות תחושה, כאב
  • תהליכי התפתחות טיפוסית וחריגה הכוללים תפקודים שונים: ניידות, משחק, חברות, תקשורת, למידה, שפה, קוגניציה, אכילה, גמילה ותפקודי יומיום
  • תהליכים פתולוגיים, מחלות ופציעות במערכות הגוף השונות
  • תפקוד והתפתחות מערכות התנועה והיציבה
  • היבטים רגשיים בהתפתחות הילד

פיזיותרפיסטית הילדים מבססת את עבודתה על הנעה, הנאה, תנועה ותקשורת בדגש על תהליכי למידה מוטורית העומדים בבסיס כל תחומי ההתפתחות והתפקוד.

הפיזיותרפיסטית היא חלק אינטגרלי מצוות רב-מקצועי ועובדת בשיתוף המשפחה, הקהילה והצוות השיקומי, הבריאותי, הרפואי והחינוכי.

אוכלוסיית היעד

אוכלוסיית היעד כוללת ילדים מיום לידתם ועד גיל 18 שנים (במונח "ילדים" הכוונה היא לתינוקות ילדים ונוער בהתאם).

ילדים המדגימים התפתחות טיפוסית לפי מדדים מקובלים

במהלך הגדילה וההתפתחות עלולים להתפתח ליקויים גופניים ושינויים במצבי הבריאות המצריכים פעילות מניעתית ותוכניות התערבות.

אוכלוסייה זו כוללת:

  • תינוקות וילדים בקהילה
  • ילדים ונער בעלי אורח חיים יושבני
  • ספורטאים צעירים
  • ילדים הלוקים בהשמנת-יתר
  • ילדים עם לקויות יציבה
  • ילדים עם בעיות ווסטיבולריות (כגון סחרור)
  • ילדים עם בעיות הרטבה, עצירות כרונית וקשיי גמילה

ילדים עם סיכון לעיכוב התפתחותי או לקות התפתחותית

ילדים ותינוקות שאותרו כבעלי לקויות התפתחותיות וגופניות, המציגים ביצועים מוטוריים והשתתפות ירודים בהתאם לקבוצת הגיל התואמת. התערבות טיפולית תסייע בצמצום ובהדבקת פערים, בשיפור תפקודם והשתתפותם.

אוכלוסייה זו כוללת:

  • פגים
  • תינוקות עם עיכוב בגדילה התוך-רחמית
  • פגיעות מולדות בשריר-שלד, כדוגמת תת-פריקה של הירך,

קיצור שריר Sterno Cleido Mastoids ‏(Torticollis) כף רגל אלתית (Club Foot), פגיעה במקלעת הברכיאלית (Brachial Plexus)

  • עיכוב רב-תחומי התפתחותי: מוטורי, קוגניטיבי, תקשורתי, שפתי
  • גמישות-יתר מפרקית
  • קשיים בתפקודי הפה: אכילה, ריור, הבעה
  • בעיות ברצפת האגן, קש" גמילה
  • לקויות נוירו-התפתחותיות דוגמת:
    • הפרעת קואורדינציה התפתחותית - DCD ‏(developmental coordination disorder)
    • הפרעת קשב וריכוז - ADHD ‏(attention deficit hyperactive disorder)
    • תינוקות וילדים המציגים קושי בשליטה מוטורית ויציבה
    • תינוקות וילדים המראים קושי בעיבוד ובארגון מוטורי וחושי 

לקות מולדת או נרכשת סביב הלידה

ילדים שנולדו עם לקות, מחלה או תסמונת הפוגעות בתפקודם הגופני, אשר זקוקים לטיפול שיקומי-תפקודי כדי למצות את הפוטנציאל התפקודי שלהם ולמנוע תחלואה משנית.

אוכלוסייה זו כוללת:

ילדים הנדרשים לשיקום לאחר אירוע חריף או מחלה

ילדים שמצבם הבריאותי/תפקודי נפגע באופן זמני או קבוע. אוכלוסייה זו כוללת ילדים הנדרשים לשיקום בשל מחלה, לאחר טראומה, פציעה או ניתוח המדגימים ירידה בתפקוד המוטורי ובהשתתפות הפעילה לתקופת זמן מוגבלת או קבועה לאורך חייהם.

אוכלוסייה זו כוללת:

  • תאונות, שברים, קטיעות גפיים, כוויות
  • מחלות לב וריאה
  • מחלות מטבוליות כגון: סוכרת
  • פציעות ספורט - קרעים ברצועות, נקעים, פריקות, שברים
  • מחלות אונקולוגיות עם פגיעה במערכת התנועה בעקבות המחלה או הטיפול
  • מחלות עצב שריר כגון Guillain-Barre’ syndrome, transverse myelitis
  • תסמונות כאב כגון: complex regional pain syndrome) CRPS)
  • השתלות איברים
  • שיקום לאחר התערבות רפואית / ניתוחית לטיפול בלקויות מולדות 

עבודת פיזיותרפיסטית הילדים

עבודת פיזיותרפיסטית הילדים רבת-פנים וכוללת: קידום בריאות, איתור בקהילה, אבחון והערכה, בניית תוכנית התערבות, טיפול ומחקר.

"הפיזיותרפיסטית משלבת בין תחומי הידע השונים ומבססת את עשייתה המקצועית על חשיבה קלינית רחבה מבוססת ראיות (evidence based practice) נתמכת ידע קליני, ספרות מקצועית ומחקר."

מרכיבי עבודת הפיזיותרפיסטית תיאור דוגמאות
קידום בריאות קידום הבריאות בכלל אוכלוסיית הילדים תוך הסברה, הפצת ידע, חינוך, הדרכה ובניית תוכניות התערבות בשיתוף גורמים שונים בקהילה: מערכות חינוך, שירותי בריאות ציבוריים ומרכזים קהילתיים. ארגון הבריאות העולמי בהמלצותיו לביצוע פעילות גופנית קבע כי הפיזיותרפיה היא תחום הדעת המדריך ומייעץ לביצוע פעילות ואימון גופני בכל התערבות טיפולית ו/או מקדמת בריאות.
(WHO, 2018 - World Health Organization).
  • בדיקות סקר ספציפיות בטיפות חלב, בגני ילדים ובבתי הספר
  • סדנאות התפתחות להורים ותינוקות
  • הרצאות והפצת ידע באמצעי המדיה השונים לכלל האוכלוסייה, לצוותים הרפואיים, לצוותי מקצועות הבריאות, לאנשי החינוך ועוד
  • מתן מרשם לפעילות גופנית מותאמת (ACSM- American College of Sport Medicine)
  • חוגי פעילות גופנית ותנועה
אבחון והערכה אבחון והערכה כוללים בדיקה מקיפה של תפקוד הילד ויכולותיו בחיי היומיום בסביבות השונות שבהן הוא פועל ומשתתף.

כחלק מתהליך ההערכה, הפיזיותרפיסטית מתעדכת בתיק הרפואי, עורכת ריאיון עם הילד, עם משפחתו ועם גורמים בקהילה.

הפיזיותרפיסטית עורכת תצפית ומשתמשת בכלי אבחון מדידה והערכה סטנדרטיים תקפים ומהימנים המקובלים בישראל ומחוץ לה, תואמי גיל ולקות.

הפיזיותרפיסטית מתעדת את ההערכה ברשומות רפואיות כמקובל.

בעקבות תהליך ההערכה הפיזיותרפיסטית משערת מה יהיו התוצאים של ההתערבות ומה לדעתה "דרש כדי להגיע ליעד הצפוי. בתכנון הטיפול הפיזיותרפיסטית תתייחס למשך ולתדירות הטיפול הנדרשים.

ההערכה נעשית לשם קבלת החלטה על הצורך בטיפול, על מטרותיו, על משכו ויעילותו וכן על סיום תקופת הטיפול ולצורך מעקב תקופתי.

  • אבחון פיזיקלי - של מבנים ותפקודים גופניים
  • הערכה תפקודית בניידות, באכילה, בתפקודי יומיום ADL ומשחק (activity of daily life)
  • הערכת השתתפות הילד בסביבות השונות תוך התייחסות לכלל המרכיבים התפקודיים כגון משחק, למידה, תקשורת ויצירת קשרים חברתיים
תוכנית ההתערבות תוכנית ההתערבות בפיזיותרפיה מותאמת אישית לצורכי הילד ותפקודו ומעוצבת בשיתוף משפחתו וסביבתו. התוכנית נבנית על ידי הפיזיותרפיסטית בהלימה למודל האקולוגי ומודל ה-ICF-CY ‏(International Classification of Functioning, ‏Disability and Health: Children and Youth Version)

תוכנית ההתערבות מתייחסת להתפתחותו הפיזית, המוטורית, הרגשית, הקוגניטיבית, התחושתית והתפיסתית של הילד, אורח חיי המשפחה והסביבה הפיזית שבה הוא חי.

תוכנית ההתערבות כוללת הגדרת מטרות טיפול תוך שימוש בכלי מדידה תקפים, מהימנים ומקובלים.

מטרות הטיפול מגוונות וכוללות רכישה ופיתוח יכולות חדשות, שיקום יכולות שאבדו, שימור מצב קיים ומניעת החרפה או סיבוכים משניים.

  • טיפול פרטני
  • טיפול קבוצתי
  • טיפול משולב רב-צוותי
  • הדרכת הורים
  • הדרכת צוות
  • מעקב
ההתערבות הטיפולית ההתערבות הטיפולית היא החלק המעשי המוציא אל הפועל את תוכנית ההתערבות באופן מדורג ובהתאמה ליכולותיו ולהתקדמותו של הילד.

ההתערבות כוללת עבודה מעשית של הפיזיותרפיסטית, הדרכה ושיתוף של המשפחה והצוות מתחומי מקצועות הבריאות והחינוך יישום הטיפול והתנהלות בחיי היומיום והפנאי.

תרגול:
  • תרגול תפקודי
  • תרגול תנועה אקטיבית
  • חיזוק שרירים
  • תרגול יציבה
  • תרגול לשיפור שיווי משקל
  • תרגול לשיפור קואורדינציה
  • שיפור כושר אירובי וסיבולת שרירית
  • ייעוץ והתאמה לפעילות גופנית

טיפול מנואלי:

  • טיפול ברקמה רכה
  • מתיחות
  • תנועות פסיביות
  • חבישות (Taping)

אלקטרותרפיה:

  • TENS ‏ transcutaneous electrical nerve stimulation לטיפול בכאבים
  • NMES ‏neuromuscular electrical stimulation גירוי עצבי לחיזוק שרירים
  • אולטרה סאונד

טיפול תחושתי:

  • גרייה תחושתית

פיתוח למידה מוטורית:

  • תרגול יכולת תכנון, תפיסה ותחושה תוך כדי ביצוע תנועה במרחב
  • Bio Feed Back

התאמה ארגונומית והנגשה של הסביבה.

התאמת ציוד ואביזרי-עזר לשיקום וניידות:

  • התאמה של מכשור אורתופדי, סדים ופרוטזות

שימוש באמצעי טיפול ייחודיים כדוגמת:

  • מכשור טכנולוגי חדשני, כגון מציאות מדומה, פלטות כוח ומעבדת הליכה
  • מכשירי כושר
  • טיפול פיזיותרפיה במים (הידרותרפיה)
  • רכיבה טיפולית
מחקר פיזיותרפיסטיות לילדים מקדמות ידע ועוסקות בתחומי מחקר שונים, בפיתוח כלי הערכה, בפיתוח אמצעי טיפול והערכה של יעילות הטיפול.

המחקר נערך במסגרת העבודה הקלינית ובאקדמיה. מחקרים רבים שנערכו על ידי פיזיותרפיסטיות מתחום הילדים בארץ התפרסמו בישראל ומחוץ לה והוצגו בכנסים.

דוגמאות לתחומי מחקר:
  • התפתחות הילד
  • שיקום ילדים
  • קידום בריאות
  • אספקת שירותי בריאות

מסגרות שירותי הפיזיותרפיה

  • מכונים/יחידות להתפתחות הילד
  • טיפת חלב
  • אשפוז וטיפולי בית
  • יחידה להמשך טיפול
  • מסגרות רווחה, בריאות, חינוך וספורט: מעונות יום שיקומיים, גנים ובתי ספר
  • בתי חולים כלליים ובתי חולים לילדים: פגיה, יולדות ומחלקות ילדים
  • בתי חולים שיקומיים
  • בתי חולים ומרכזים לבריאות הנפש
  • תוכניות "חודיות בקהילה
  • מגזר פרטי
  • מסגרות נוספות על פי הצורך

לסיכום, פיזיותרפיה לילדים היא מקצוע אקדמי בעל הכרה והתמחות בקידום בריאות, באבחון ובטיפול בילדים. "ערכי הליבה של מקצועיות הפיזיותרפיסט מושתתים על: יושרה, חובה, מקצועית, אחריותיות, אלטרואיזם, אחריות חברתית, שיתוף פעולה, חמלה ורגישות" (Anderson & Irwin, 2013).

נייר עמדה זה נכתב כדי ליצור שפה ושיח מקצועיים וכן לשמר ולהוביל את תחום הפיזיותרפיה בישראל. נייר עמדה זה יהווה בסיס לכתיבה של ניירות עמדה נוספים וקווים קליניים מנחים בתחומים ובתתי-תחומים שבהן עוסקת הפיזיותרפיה.

למידע נוסף ושאלות ניתן ליצור קשר עם העמותה לקידום הפיזיותרפיה: info@ipts.org.il

ביבליוגרפיה

כתבו וערכו

  • עציונה אייזנשטיין - בית חולים לילדים לילדים אדמונד ולילי ספרא - שיבא
  • שיר אמיתי - התפתחות הילד - כללית
  • גניה ברגר - משרד החינוך, איל״ן וספורט פראלימפי
  • ימימה ברק - העמותה לקידום הפיזיותרפיה וביה״ח שיקומי לילדים ולנוער אלין
  • עפרה גינת - התפתחות הילד - קופת חולים מאוחדת
  • נילי ויסרברג - החוג לפיזיותרפיה אוניברסיטת תל אביב ומשרד החינוך
  • ליליאן חמצני - התפתחות הילד - משרד הבריאות וטיפת חלב - מכבי מחוז מרכז
  • רינה מינץ אטקין - התפתחות הילד - מכבי שרותי בריאות
  • טלי ניצני ביטון - התפתחות הילד - משרד הבריאות
  • סוזן סולומונס - התפתחות הילד - קופת חולים לאומית
  • שרון רוזינר פרוכטר - המרכז לחקר האוטיזם - העמותה לילדים בסיכון והסקטור הפרטי
  • ערבה רון באום - בית הספר לפיזיותרפיה - שיבא והחוג לפיזיותרפיה - אוניברסיטת תל אביב
  • לידיה שורץ - משרד החינוך
  • דר' טל שחר אשכנזי - משרד הבריאות והחוג לפיזיותרפיה - אוניברסיטת חיפה
  • דוראל שפירא - העמותה לקידום הפיזיותרפיה, החינוך העצמאי והסקטור הפרטי