מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

פרקים ברפואה פליאטיבית - הזעת יתר וגלי חום - Hyperhidrosis and hot flashes

מתוך ויקירפואה

RedCrossNursen.jpg

פרקים ברפואה פליאטיבית
מאת פרופסור פסח שוורצמן
היחידה לשיכוך כאב וטיפול פליאטיבי, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםטיפול פליאטיבי

רקע

הזעה היא תהליך טבעי של אידוי שמטרתו לקרר את הגוף ולשמור על טמפרטורה נורמאלית קבועה של הגוף במצבים של חום, לאחר פעילות גופנית ובחשיפה לסביבה חמה. ההזעה בחולי סרטן משתנה עם סוג הגידול ושלב המחלה. בחולים עם מחלה מתקדמת, או חולים המקבלים טיפול פליאטיבי, ההיארעות היא בין 14%-28%. ההזעה לעיתים קרובות לילית, בדרגה בינונית עד חמורה.

טמפרטורת הגוף מווסתת באמצעות נוירונים רגישים לחום ולקור הנמצאים במוח באזור הפרהאופטי ובהיפוטלמוס הקדמי. המידע המגיע להיפוטלמוס מושפע גם ממצב הערנות והמצב הרגשי. שינויים פיזיולוגים כמו רמת פחמן דו-חמצני במוח, אוסמולריות הפלזמה, שינויים בנפח האינטרהוסקולרי ודהידרציה, משפיעים גם הם על ווסת הטמפרטורה בהיפולתמוס. מערכת ויסות הטמפרטורה שייכת בעיקר למערכת העצבים האוטונומית ולכן אינה רצונית.

ניתן לראות שכיחות הזעה מוגברת המלווה בגלי חום בעיקר בקרב נשים לאחר סרטן שד שהן צעירות בזמן גילוי המחלה, יש להן BMI גבוה ונעשה אצלן שימוש בטמוקסיפן. כמו כן, ניתן לראות הזעה מוגברת בקרב גברים עם סרטן ערמונית מתקדם שעברו כריתת אשכים טיפולית או דיכוי הורמונאלי.

כמו במקרה של חום, הזעה בחולי סרטן יכולה להיות קשורה לגידול, לטיפול בו או להפרעות אחרות. הזעה שאינה קשורה לחום בדרך כלל מתווכת על ידי הורמונים וקשורה לטיפול התרופתי.

ניתן לחלק את ההזעה בגוף להזעה אזורית (regionalized sweating) והזעה כללית (generalized sweating). לעיתים חוסר הזעה במקום מסוים בגוף יגרום להזעת יתר באזור אחר. 

הזעה כללית הזעה אזורית
חום מסיבה לא ידועה (ראשוני)
מחלות סיסטמיות מחלה של חוט השדרה
פיאוכרומוציטומה נוירופטיה הקפית
הפרעות אנדוקריניות: הפרעות בהיפותלמוס, היפרתירואידזם,
סוכרת, אקרוגמלי, מנופאזה, כריתת אשכים, Diabetes insipitus
אירוע מוחי
גידולים נוירואנדוקרינים: פיאוכרומוציטומה, קרצינואיד מחלות הפוגעות בשרשרת הסימפטטית כגון Pancoast tumor
היפוגלקמיה גידולים או מסות בראש
שחפת עקב חשיפה לקור
לימפומה עקב מחלות עור
אנדוקרדיטיס הפרעה שקשורה לחוש הטעם
תעוקת לב
סרטן
הזעה אפיזודית
תרופות: אופיואידים (לנסות לעבור לאופיואיד אחר במקרה זה),
Acyclovir, Naproxen(*) ,S.S.R.I,
(**)אסטרוגנים, טמוקסיפן, סטרואידים,
GNRH ANALOGUES
Tricyclic anti depressants

(*)Naproxen — לשים לב שהתרופה מדווחת גם כגורמת להזעה וגם כטיפול להזעה עקב חום מגידול.

(**) אסטרוגנים — מדווח גם כגורם להזעה וגם כטיפול לגלי חום.

טיפול בהזעה

הטיפול מיועד לטפל בגורם להזעה אם ניתן לזהותו ולטיפולים פליאטיביים לא ספציפיים.

הטיפולים המומלצים מבוססים מדעית באופן חלקי בלבד:

  1. מנה נמוכה של Thioridazine. ה-FDA האמריקני פרסם אזהרה לגבי קשר בין השימוש בתרופה לאריתמיה (Torsades de pointes (TdP שיכול להביא למוות פתאומי
  2. Thalidomide במינון של 100 מ"ג בלילה
  3. 400-800 Cimetidine מ"ג פעמיים ביום נמצאו יעילים להזעה מגידול או הזעה מסיבה לא ידועה
  4. Somatostatin analogues בגידולים נוירואנדוקרינים

במקרה של הזעה עקב חום ניתן להשתמש בפרצטמול או NSAID. במקרים של חום מגידול סרטני נמצא כי טיפול ב-NSAID מדור ראשון, לדוגמה Naproxen, הוא יעיל. אם טיפול זה מפסיק להשפיע, ניתן לעבור 7-NSAID אחר ולצפות שוב לתגובה. לעיתים מתרחשת ההזעה בזמן ירידת החום בלבד. במצב זה מומלץ להפסיק את הטיפול להורדת חום.

גלי חום - hot falshes

גלי חום הם תחושת סובייקטיבית של חום פתאומי והם תופעה שכיחה בקרב נשים בגיל המעבר. גם נשים לאחר טיפול בסרטן שד וגברים לאחר כריתת אשכים או קבלת טיפולים "מסרסים" כמו אנטיאנדרוגנים ואנלוגים של GNRH, עלולים לסבול מגלי חום. טיפול אנטי הורמונלי בטמוקסיפן ונגזרותיו, כימותרפיה, והקרנות שפוגעות בתפקוד השחלות, יכולים גם הם לגרום לגלי חום. גלי חום עשויים להיות מלווים בהזעה מרובה.

הטיפול העיקרי לנשים שאינן חולות סרטן שד הוא טיפול הורמונאלי חליפי באסטרוגן (פיט ואסטרוגני), אם כי יעילות טיפול זה לא הוכחה מדעית.

טיפולים שאינם הורמונאליים שנמצאו יעילים לגלי חום בגברים ובנשים הם:

  1. Venlafaxine - יש להתחיל במינון של 37.5 מ"ג ביום. לאחר שבוע, אם אין תגובה מספקת, יש להעלות מינון ל-75 מ"ג ליום ובהמשך ל-150–300 מ"ג. עשויה להיות הטבה, אם כי פחותה, גם עם 20 fluoxetines מ"ג ליום ו-50 Sertaline מ"ג
  2. Paroxetine - יש עדויות ברורות ליעילות במינון של 20 מ"ג ליום. לא מומלץ לשימוש בנשים המקבלות Tamoxifen בגלל השפעתו על אנזים המשנה Tamoxifen למטבוליט הפעיל שלו Endoxifen
  3. Gabapentin - נמצא יעיל במינון של מ-900 מ"ג ליום
  4. Megestrol acetate - זהו תכשיר פרוגסטטיבי שהוכח כיעיל גם כן. בטיחותו לא הוכחה בקרב חולות סרטן שד ועל כן אינו מומלץ להן. מינון: חודש ראשון - 40 מ"ג ליום. בהמשך, ניתן לנסות להוריד את המינון ל-20 מ"ג ליום
  5. vitamin E ו - clonidine (יעילותם נמוכה יותר מ-venlafaxine)

ביבליוגרפיה

  1. Zhukovsky DS. Fever and sweats in the patient with advanced cancer. Hematol Oncol Clin N Am. 2002;16(3): 579-88.
  2. Hanks G, Cherny N, Christakis NA, et al. Oxford textbook of palliative medicine, 4th ed. Oxford university press, 2010; 944-951.
  3. Loprinzi CL, Sloan J, Stearns V, et al. Newer antidepressants and gabapentin for hot flashes: an individual patient pooled analysis. J Clinic Oncol. 2009; 27(17): 2831-7.