מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

פרקים ברפואה פליאטיבית - שיעול - Cough

מתוך ויקירפואה

RedCrossNursen.jpg

פרקים ברפואה פליאטיבית
מאת פרופסור פסח שוורצמן
היחידה לשיכוך כאב וטיפול פליאטיבי, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

Postscript-viewer-shaded.png

ערכים מורחביםטיפול פליאטיבי, שיעול כרוני - Chronic cough


רקע

עד 86% מסה"כ החולים במחלה מתקדמת המסכנת חיים יסבלו משיעול. כאשר שיעול הופך כרוני הוא עלול לגרום להפרעת שינה, אי שקט, חרדה, ובהמשך להתיש את המטופל. ב-42% עד 62% מהמקרים הסיבה לשיעול היא רב גורמית (מולטיפקטוריאלית). הגישה לטיפול בשיעול כוללת הערכה, אבחנה, הדרכה, טיפול לא תרופתי וטיפול תרופתי.

בשלב ראשון יש לחפש סיבות הפיכות ולטפל בהן. בהתאם לממצאים, ועל מנת שהחולה יוכל ליהנות מטיפול זה, בחר חלופות פולשניות באופן מינימלי לשם אבחון וטיפול. יש לשקול האם תוצאות הבדיקה ישנו את הגישה הטיפולית, עד כמה ביצוע הבדיקה תקשה על החולה ומשפחתו.

בין אם ניתן לאבחן או לטפל בגורם הישיר לשיעול, ובין אם לא, כל המטופלים ייהנו ממענה סימפטומטי באמצעות הדרכה וטיפול תרופתי.

טיפול לא תרופתי

טכניקות נשיפה מאומצת להרחקת כיח, ניקוז תנוחתי, הימנעות מחומרים מגרים (עישון, עשן, תרסיסים וכדומה), אינהלצית סליין, אוויר קר ולח, שתייה מספקת, מתן הדרכה לטכניקות הפחתת חרדה. רצוי להימנע משאיבת הפרשות (suction) למעט בנוכחות טרכאוסטומי או בחסימת וושט מלאה.

טיפול תרופתי

  1. קודאין 10-20 מ"ג כל 4-6 שעות
  2. אוקסיקודון 5 מ"ג כל 4 שעות
  3. מורפין 5 מ"ג כל 4 שעות
  4. מתדון 2.5-10 מ"ג PO. טיפול זה נמצא יעיל יותר ממורפין וקודאין. מומלץ שעתיים לפני השינה
  5. הידרומורפון 1-2 מ"ג כל 4 שעות
  6. הידרוקודון 5-10 מ"ג כל 4-6 שעות
  7. דקסמטזון 4-8 מ"ג (PO, SC)

במטופלים תחת טיפול אופיאודי ארוך טווח מומלץ להגדיל את המינון ב-25% עד 50%.

בחולים שאינם מגיבים לטיפול ניתן לנסות אינהלצייה של לידוקאין 2% 2-5 מ"ל ב-1 מ"ל סליין או בופיווקאין 0.25%, 5 מ"ל כל 4 שעות. בחולי אסטמה עשוי לגרום לברונכוספאזם. עשוי לגרום לירידה ברפלקס GAG ולכן מומלץ לא לשתות או לאכול 1-2 שעות לאחר מכן. כמו כן, לאחר האינהלציה מומלץ לשטוף את הפה ולירוק החוצה כדי להימנע מרדימות הלשון.

סוג הטיפול היעודי יינתן בהתבסס על הגורם לשיעול

ALS סקופולמין, אטרופין להפחתת הפרשות
ברונכוספאזם/ברונכיאקטזיס מרחיבי סימפונות, אנטיביוטיקה
COPD, אסטמה משאפים בטא אגוניסטים, אינהלציות, סטרואידים
חולשה סופנית נוגדי חרדה, אטרופין
GERD חסמי H2, PPI, פרמין, הרמת ראש המיטה, ניקור מיימת
דלקת ריאות מניעת אספירציה, אנטיביוטיקה כטיפול תסמיני
תפליט ריאתי מליגני ניקור, הדבקה, שכיבה על צד קבוע
נזק ריאתי מקרינה סטרואידים
חסימת ווריד נבוב עליון קרינה, סטרואידים
גידול המגרה את דרכי האוויר רדיותרפיה/ברכיתרפיה, לייזר, תומכן, סטרואידים
אי ספיקת לב משתנים (פוסיד, אלדקטון)

יש לשים לב כי גם תרופות כמו מעכבי ACE עלולות לגרום לשיעול.

ביבליוגרפיה

  1. Gallagher R. Cough in Terminal Care. In: Downing GM, Wainwright W, editors. Medical Care of the Dying. 4th ed. Victoria, B.C. Canada: Victoria Hospice Society Learning Centre for Palliative Care; 2006: 363 - 5.
  2. Chan KS, Sham M, M. K., Tse DMW, Thorsen AB. Palliative medicine in malignant respiratory diseases. In: Doyle D, Hanks G, Cherny NI, Calman K, editors. Oxford Textbook of Palliative Medicine. 3rd ed. New York, New York: Oxford University Press Inc., New York; 2005: 587 - 618.
  3. Leach R. Palliative medicine and non-malignant, end-stage respiratory disease. In: Doyle D, Hanks G, Cherny NI, Calman K, editors. Oxford Textbook of Palliative Medicine. 3rd ed. New York, New York: Oxford University Press Inc., New York; 2005: 895 - 916.
  4. Esper P, Heidrich D. Symptom Clusters in Advanced Illness. Seminars in Oncology Nursing. 2005 February 2005; 21(1): 20 - 8.
  5. Kvale PA, Simoff M, Prakash UBS. Palliative care. Chest 2003 Jan; 123(1): Suppl: 284S-311S.
  6. Louie K, Bertolino M, Fainsinger R. Management of Intractable Cough. Journal of Palliative Care. 1992; 8(4): 46 - 8.
  7. Zylicz Z, Krajnik M. The use of antitussive drugs in terminally ill patients. European Journal of Palliative Care 2004 Nov-Dec; 11(6): 225-9.
  8. Irwin RS, Baumann MH, Bolser DC, Boulet L-P, Braman SS, Brightling CE, et al. Diagnosis and Management of Cough - Executive Summary. Chest. 2006 January 2006; 129: 1S - 23S.
  9. Holmes RL, Fadden CT. Evaluation of the Patient with Chronic Cough. American Family Physician. 2004 May 1, 2004; 69(9):2159 - 66.
  10. Whiting N. Cough. In: MacDonald N, Oneschuk D, Hagen N, Doyle D, editors. Palliative Medicine - A case based manual 2nd ed. New York: Oxford University Press Inc.; 2005.
  11. Sherman DW, Matzo ML, Coyne P, Ferrell BR, Penn BK. Teaching symptom management in end-of-life care: the didactic content and teaching strategies based on the end-of-life nursing education curriculum. Journal for Nurses in Staff Development - JNSD. 2004 May-Jun; 20(3): 103-15; quiz 16-7.
  12. Coyne PJ, Lyne ME, Watson AC. Symptom management in people with AIDS. American Journal of Nursing. 2002 Sep; 102(9): 48-56; quiz 7.
  13. Dudgeon D. Dyspnoea. In: MacDonald N, Oneschuk D, Hagen N, Doyle D, editors. Palliative Medicine - A case based manual 2nd ed. New York: Oxford University Press Inc.; 2005.
  14. McCool FD, Rosen MJ. Nonpharmacologic Airway Clearance Therapies: ACCP Evidence-Based Clinical Practice Guidelines. Chest. 2006 January, 2006; 129 (Supplement): 250 - 9.
  15. Registered Nurses' Association of Ontario. Nursing Best Practice Guideline: Nursing Care of Dyspnea: The 6th Vital Sign in Individuals with Chronic Obstructive Pulmonary Disease (COPD). Nursing Best Practice Guidelines Program 2005; Available from: http://www.rnao.org/Storage/11/604_BPG_COPD.pdf
  16. Homsi J, Walsh D, Nelson KA. Important drugs for cough in advanced cancer. Support Care Cancer. 2001; 19: 565-74.
  17. Stein WM, Young KM. Nebulized morphine for paroxysmal cough and dyspnea in a nursing home resident with metastatic cancer. The American Journal of Hospice and Palliative Care. March/April 1997; 14(2): 52 - 6.
  18. Moroni M, Porta C, Gualtiei G, Nastasi G, Tinelli C. Inhaled sodium cromoglycate to treat advanced lung cancer patients. British Journal of Cancer. 1996; 74(2): 309-11.