האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6756 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6756 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "צריכת מוצרי חלב והתסמונת המטבולית - Dairy product consumption and the metabolic syndrome"

מתוך ויקירפואה
 
(40 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{ערך בבדיקה}}
 
−
 
 
{{מחלה
 
{{מחלה
 
|תמונה=
 
|תמונה=
שורה 14: שורה 12:
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|ערכים=[[חלב]] , [[תסמונת מטבולית]] , [[סוכרת]]}}
 
{{הרחבה|ערכים=[[חלב]] , [[תסמונת מטבולית]] , [[סוכרת]]}}
−
התסמונת המטבולית היא אוסף של מספר גורמי סיכון המופיעים יחד ונמצאה קשורה לסיכון גבוה ל[[סוכרת מסוג 2]] ול[[מחלות לב וכלי דם]] {{הערה|שם=הערה1|Lloyd-Jones, D., R. Adams, M. Carnethon, et al.for the American Heart Association Statistics Committee and Stroke Statistics Subcommittee.Circulation 119: 480, 2009.}}. אדם הסובל מתסמונת מטבולית נמצא בסיכון גבוה פי 2 לפתח מחלות לב וכלי דם, ופי 5 לחלות בסוכרת מסוג 2 {{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Grundy, S.M. Arterioscler. Thromb. Vasc. Biol. 28:629, 2008.}}.
+
[[התסמונת המטבולית – The metabolic syndrome|התסמונת המטבולית]] היא אוסף של מספר גורמי סיכון המופיעים יחד והיא נמצאה קשורה לסיכון גבוה ל[[סוכרת מסוג 2]] ול[[מחלות לב וכלי דם]]{{הערה|שם=הערה1|Lloyd-Jones, D., R. Adams, M. Carnethon, et al.for the American Heart Association Statistics Committee and Stroke Statistics Subcommittee.Circulation 119: 480, 2009.}}. אדם הסובל מתסמונת מטבולית נמצא בסיכון גבוה פי 2 לפתח מחלות לב וכלי דם, ופי 5 לחלות בסוכרת מסוג 2{{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Grundy, S.M. Arterioscler. Thromb. Vasc. Biol. 28:629, 2008.}}.
 +
 
 +
במחקרים אפידמיולוגיים רבים נמצא קשר בין [[חלב|צריכת חלב ומוצריו]] לסיכון נמוך ללקות בתסמונת המטבולית ובסוכרת מסוג 2. תוצאות ממספר מחקרים קליניים מאששות את הקשר ומחזקות אותו.
 +
הקשר נמצא עם צריכת מוצרי חלב ועם רכיבי ה[[תזונה]] המצויים בחלב, ביניהם [[סידן - Calcium|סידן]], [[ויטמין D]], [[מגנזיום]] ופפטידים (Peptides) שונים, אולם מנגנון הפעולה טרם פוענח במלואו.
 +
הנתונים הקיימים מבטיחים ומספקים חיזוק נוסף להמלצות התזונתיות המעודדות צריכת מוצרי חלב כחלק מדיאטה מאוזנת ובריאה.
 +
 
 +
==[[התסמונת המטבולית]]==
 +
 
 +
לתסמונת המטבולית הגדרות שונות, והמקובלת ביותר היא זו של התכנית הלאומית לחינוך בנושא כולסטרול (NCEP{{כ}},  National Cholesterol Education Program). על פי הגדרה זו, הימצאות התסמונת המטבולית נקבעת על ידי נוכחות של 3 או יותר מהמצבים הבאים:
 +
* [[השמנה]] ביטנית: היקף מותן מעל 88 ס"מ (סנטימטר) בנשים ומעל 102 ס"מ בגברים
 +
* ערכי [[יתר לחץ דם|לחץ דם]] גבוהים מ-130/85 מ"מ (מילימטר) כספית
 +
* [[רמות טריגליצרידים - Triglycerides level|רמת טריגליצרידים]] (Triglycerides) בנסיוב בצום גבוהה מ-150 מ"ג/ד"ל (מיליגרם/דציליטר)
 +
* רמות [[ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה - High density lipoprotein - HDL|ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה]] (HDL-C{{כ}}, High Density Lipoprotein-Cholesterol) בנסיוב בצום נמוכות מ-50 מ"ג/ד"ל בנשים ומ-40 מ"ג/ד"ל בגברים
 +
* רמת [[גלוקוזה - Glucose|גלוקוז]] בנסיוב בצום גבוהה מ- 110 מ"ג/ד"ל{{הערה|שם=הערה1}},{{הערה|שם=הערה3|Grundy, S.M., H.B. Brewer, Jr., J.I. Cleeman, et al.Circulation 109: 433, 2004.}}
 +
מעריכים כי 20-30% מהאוכלוסייה הבוגרת וכ-9.4% מהמתבגרים (גילאי 12-19 שנים) בעולם סובלים מהתסמונת המטבולית{{הערה|שם=הערה1}},{{הערה|שם=הערה2}}.
 +
 
 +
סוכרת מסוג 2 מהווה 90-95% מכלל מקרי ה[[סוכרת]]. המחלה מופיעה כתוצאה משילוב של נטייה גנטית וגורמים סביבתיים, ומתפתחת כאשר רמות ה[[אינסולין - Insulin|אינסולין]] המיוצרות על ידי הלבלב אינן מספקות כדי להתגבר על ה[[תנגודת לאינסולין - Insulin resistance|תנגודת לאינסולין]]{{הערה|שם=הערה4|American Diabetes Association. All About Diabetes.www.diabetes.org/about-iabetes.jsp. Accessed April 30, 2009.}}.
 +
בעבר, רוב החולים אובחנו מעל גיל 40, ועל כן היא נקראה גם סוכרת מבוגרים. אולם, יותר ויותר ילדים מאובחנים כלוקים במחלה זו. הימצאות התסמונת המטבולית וסוכרת מסוג 2 עולה ככל שגדלה רמת ההשמנה במבוגרים ובילדים{{הערה|שם=הערה1}},{{הערה|שם=הערה2}},{{הערה|שם=הערה5|Anderson, J.J.B., S.A. Prytherch, M. Sparling, et al.Nutr. Today 41: 115, 2006.}},{{הערה|שם=הערה6|Steinberger, J., S.R. Daniels, R.H. Eckel, et al.Circulation 119: 628, 2009.}},{{הערה|שם=הערה7|Pan, Y., and C.A. Pratt. J. Am. Diet. Assoc. 108:276, 2008.}}.
 +
 
 +
לתסמונת המטבולית יש אמנם גורמים גנטיים, אולם מחקרים רבים בודקים את הקשר עם גורמים סביבתיים שונים (כולל צריכת קבוצות מזון מסוימות, צריכת רכיבי תזונה או דפוסי תזונה), מתוך המחשבה שמניעת התסמונת המטבולית תפחית את התחלואה והתמותה מסוכרת וממחלות לב וכלי דם.
 +
 
 +
להרגלי אורח החיים ולתזונה יש תפקיד מרכזי במניעה. הדרך הטובה ביותר למניעת התסמונת המטבולית וסוכרת מסוג 2 היא באמצעות שינוי אורח החיים, הכולל [[ירידה במשקל]], תזונה נכונה ו[[פעילות גופנית]]{{הערה|שם=הערה3}},{{הערה|שם=הערה8|Executive Summary of the Third Report of the National Cholesterol Education Program (NCEP) Expert Panel on Detection, Evaluation, and Treatment of High Blood Cholesterol in Adults (Adult Treatment Panel III). JAMA 285: 2486, 2001.}},{{הערה|שם=הערה9|U.S. Department of Health and Human Services and U.S. Department of Agriculture. Dietary Guidelines for Americans, 2005. 6th Edition. Washington, DC:U.S. Government Printing Office, January 2005. ISSN 0011-5568 18}}.
 +
 
 +
==[[מוצרי חלב]] והתסמונת המטבולית==
 +
 
 +
===מחקרים אפידמיולוגיים===
 +
 
 +
ממצאים ממחקרים אפידמיולוגיים, וממחקרי חתך (Cross-sectional) רבים, מראים קשר הפוך בין צריכת חלב ומוצריו להימצאות התסמונת המטבולית, כלומר, ככל שצורכים יותר מוצרי חלב, כך יורד הסיכון לפתח את התסמונת המטבולית{{הערה|שם=הערה10|VanMeijl, L.E., R. Vrolix, and R.P. Mensink.Nutr. Res. Rev. 21: 148, 2008.}},{{הערה|שם=הערה11|Tremblay, A., and J. Gilbert. J. Am. Coll. Nutr.In press, 2009}}.
 +
 
 +
במחקר בו השתתפו 2,375 גברים, בגילאי 45-59 שנים מהעיר קרפילי (Caerphilly) באנגליה, נמצא כי גברים ששתו באופן קבוע כחצי ליטר או יותר של חלב ביום היו בסיכון נמוך ב-60% לפתח את התסמונת המטבולית. גברים שצרכו מוצרי חלב באופן כללי היו בסיכון נמוך ב-55% ללקות בתסמונת{{הערה|שם=הערה12|Elwood, P.C., J.E. Pickering, and A.M. Fehily.J. Epidemiol. Community Health 61: 695, 2007.}}.
 +
 
 +
במחקר חתך שהתפרסם, בו השתתפו 827 מבוגרים בני 18 עד 74 שנים, נמצא כי הימצאות התסמונת המטבולית הייתה נמוכה בקבוצת המשתתפים שצרכו את כמות מוצרי החלב הגבוהה ביותר (מעל 3 מנות ליום), לעומת קבוצת המשתתפים שצרכו רק כמנה וחצי ליום או פחות{{הערה|שם=הערה13|Azadbakht, L., P. Mirmiran, A. Esmaillzadeh, et al.Am. J. Clin. Nutr. 82: 523, 2005.}}. תוצאות דומות התקבלו גם בקרב כ-10,000 נשים שהשתתפו במחקר בריאות הנשים (Women's health study){{כ}}{{הערה|שם=הערה14|Liu, S., Y. Song, E.S. Ford, et al. Diabetes Care 28:2926, 2005.}}, ובקרב מתבגרים אמריקנים{{הערה|שם=הערה15|Reppert, A., B.F. Steiner, and K. Chapman-Novakofski. Am. J. Health Promotion 23:130, 2008.}}.
 +
 
 +
בניתוח-על (Meta analysis) של מחקרי חתך, הימצאות התסמונת המטבולית היתה נמוכה בכ-30% בקרב אנשים שצרכו 3 או 4 מנות חלב ביום, בהשוואה לאנשים שצרכו עד 1.7 מנות חלב ביום{{הערה|שם=הערה16|Pittas, A.G., J. Lau, F.B. Hu, et al. J. Clin. Endocrinol.Metab. 92: 2017, 2007.}}.
 +
 
 +
הקשר בין התסמונת המטבולית לגורמים סביבתיים נחקר פחות בקרב ילדים ובני נוער, ועל אחת כמה וכמה במדינות שאינן מערביות. במחקר שנערך באיראן השתתפו 4,811 תלמידים בגילאי 6-18 שנים, המהווים מדגם מייצג לאוכלוסייה. נמצא כי צריכת מוצרי חלב, כמו גם צריכת ירקות ופירות, קשורה לסיכון נמוך יותר לפתח את התסמונת המטבולית{{הערה|שם=הערה17|Factors associated with the metabolic syndrome in a national sample of youths: CASPIAN Study. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2007 Oct 10 [Epub ahead of print].http://www.nmcd-journal.com/article/S0939-4753(07)00086-5/abstract}}.
  
−
לתסמונת המטבולית הגדרות שונות, המקובלת ביותר היא זו של ה-NCEP{{כ}} (National Cholesterol Education Program). על פי הגדרה זו, הימצאות התסמונת המטבולית נקבעת על ידי נוכחות של 3 או יותר מהמצבים הבאים: השמנה ביטנית: היקף מותן מעל 88 ס"מ בנשים ומעל 102 ס"מ בגברים; ערכי לחץ-דם גבוהים מ- 130/85 מ"מ כספית; רמת ט"ג בנסיוב בצום גבוהה מ- 150 מ"ג/ד"ל; רמות HDL-C בנסיוב בצום גבוהות מ- 50 מ"ג/ד"ל בנשים ומ- 40 מ"ג/ד"ל בגברים; רמת גלוקוז בנסיוב בצום גבוהה מ- 110 מ"ג/ד"ל{{העה|שם=הערה1}} , {{הערה|שם=הערה3|Grundy, S.M., H.B. Brewer, Jr., J.I. Cleeman, et al.Circulation 109: 433, 2004.}}.
+
במחקר שכלל 365 ילדים בני 10 מבואנוס איירס, נמצא כי לילדים שצרכו יותר מוצרי חלב (4 מנות ויותר ביום) הייתה פחות עמידות לאינסולין, בהשוואה לילדים שצרכו מעט מוצרי חלב (1 מנה ופחות){{הערה|שם=הערה18|Inverse association between insulin resistance and frequency of milk consumption in low-income Argentinean school children. J Pediatr. 2009;154:101-5.}}.
−
מעריכים כי 30%-20% מהאוכלוסייה הבוגרת וכ-9.4% מהמתבגרים (גילאי 19-12 שנים) בעולם סובלים מהתסמונת מטבולית{{הערה|שם=הערה1}} , {{הערה|שם=הערה2}}.
 
  
−
סוכרת מסוג 2 מהווה 90-95% מכלל מקרי הסוכרת. המחלה מופיעה כתוצאה משילוב של נטייה גנטית וגורמים סביבתיים, ומתפתחת כאשר רמות האינסולין המיוצרות על ידי הלבלב אינן מספקות כדי להתגבר על התנגודת לאינסולין{{הערה|שם=הערה4|American Diabetes Association. All About Diabetes.www.diabetes.org/about-iabetes.jsp. Accessed April 30, 2009.}}.
+
במחקר גדול (Coronary artery risk development in young adults), שעקב במשך 10 שנים אחר 3,157 צעירים בני 18-30 שנים, נמצא כי הארעות התסמונת המטבולית הייתה נמוכה ב-72% בקרב צעירים עם עודף משקל שצרכו חמש מנות חלב ליום, או יותר, בהשוואה לאלה שצרכו פחות מִמָנה וחצי ליום{{הערה|שם=הערה19|Pereira, M.A., D.R. Jacobs, L. Van Horn, et al.JAMA 24: 2018, 2002.}}.
−
בעבר, רוב החולים אובחנו מעל גיל 40, ועל כן היא נקראה גם סוכרת מבוגרים. אולם בעשור האחרון יותר ויותר ילדים מאובחנים כלוקים במחלה זו1. הימצאות התסמונת המטבולית וסוכרת מסוג 2 עולה ככל שגדלה רמת ההשמנה במבוגרים ובילדים{{הערה|שם=הערה1}} , {{הערה|שם=הערה2}} , {{הערה|שם=הערה5|}} , {{הערה|שם=הערה6|}} , {{הערה|שם=הערה7|}}.
 
  
−
לתסמונת המטבולית יש אמנם גורמים גנטים, אולם מחקרים רבים בודקים את הקשר עם גורמים סביבתיים שונים (כולל צריכת קבוצות מזון מסוימות, צריכת רכיבי תזונה או דפוסי תזונה), מתוך המחשבה שמניעת התסמונת המטבולית תפחית את התחלואה והתמותה מסוכרת וממחלות לב וכלי דם.  
+
במחקר רוטרדם (Rotterdam) ההולנדי, שכלל 2,245 משתתפים בעלי לחץ דם תקין בתחילת המחקר, צריכת מוצרי חלב נמצאה בקשר הפוך לסיכון לפתח יתר לחץ דם. המשתתפים שצרכו את כמות מוצרי החלב הגדולה ביותר נהנו מירידה של כ- 30% בסיכון לפתח יתר לחץ דם. תוצאות מחקר זה תומכות בכך שצריכת חלב ומוצריו תורמת למניעת יתר לחץ דם במבוגרים בריאים{{הערה|שם=הערה20|Inverse association between dairy intake and hypertension: the Rotterdam Study. Marielle F Engberink, Marieke AH Hendriksen, Evert G Schouten, Frank JA van Rooij, Albert Hofman, Jacqueline CM Witteman, and Johanna M Geleijnse. Am J Clin Nutr published 15 April 2009.}}.
−
להרגלי אורח החיים ולתזונה יש תפקיד מרכזי במניעה. הדרך הטובה ביותר למניעת התסמונת המטבולית וסוכרת מסוג 2 היא באמצעות שינוי אורח החיים, הכולל ירידה במשקל, תזונה נכונה ופעילות גופנית3,8,9.
 
  
 +
===מחקרי התערבות===
  
−
מוצרי חלב והתסמונת המטבולית
+
מספר מחקרי התערבות קליניים בדקו את ההשפעה המיטיבה של צריכת חלב ומוצריו על מרכיבי התסמונת המטבולית. הידוע ביותר הוא מחקר DASH{{כ}} (Dietary Approaches to Stop Hypertension) שנערך על ידי משרד הבריאות האמריקני.
−
מחקרים אפידמיולוגיים
+
במחקר נמצא כי תזונה עשירה בירקות, בפירות ובמוצרי חלב דלי שומן יעילה בהורדת לחץ הדם, לעומת דיאטה עשירה בפירות וירקות אך ללא מוצרי חלב, וכי השפעתה דומה לזו של חלק מהתרופות ל[[הטיפול ביתר לחץ דם - Treatment of hypertension|טיפול ביתר לחץ דם]]{{הערה|שם=הערה21|Appel, L.J., T.J. Moore, E. Obarzanek, et al.N. Engl. J. Med. 336: 1117, 1997.}}.
−
ממצאים ממחקרים אפידמיולוגיים, וממחקרי חתך ((cross-sectional רבים, מראים קשר הפוך בין צריכת חלב ומוצריו להמצאות התסמונת המטבולית כלומר, ככל שצורכים יותר מוצרי חלב, כך יורד הסיכון לפתח את התסמונת המטבולית10,11.
 
−
במחקר בו השתתפו 2,375 גברים, בגילאי 45-59 שנים מהעירCaerphilly באנגליה,
 
−
נמצא כי גברים ששתו באופן קבוע כחצי ליטר או יותר של חלב ביום היו בסיכון נמוך ב-60% לפתח את התסמונת המטבולית. גברים שצרכו מוצרי חלב באופן כללי היו בסיכון נמוך ב-55% ללקות בתסמונת12.
 
−
במחקר חתך שהתפרסם בו השתתפו 827 מבוגרים בני 18 עד 74 שנים, נמצא כי הימצאות התסמונת המטבולית הייתה נמוכה בקבוצת המשתתפים שצרכו את כמות מוצרי החלב הגבוהה ביותר (מעל 3 מנות ליום), לעומת קבוצת המשתתפים שצרכו רק כמנה וחצי ליום או פחות13. תוצאות דומות התקבלו גם בקרב כ- 10,000 נשים שהשתתפו בWomen's Health Study 14, ובקרב מתבגרים אמריקנים15.
 
−
בניתוח-על (מטא-אנליזה) של מחקרי חתך, הימצאות התסמונת המטבולית היתה נמוכה בכ-30% בקרב אנשים שצרכו 3 או 4 מנות חלב ביום, בהשוואה לאנשים שצרכו עד 1.7 מנות חלב ביום16.
 
−
הקשר בין התסמונת המטבולית לגורמים סביבתיים נחקר פחות בקרב ילדים ובני נוער, ועל אחת כמה וכמה במדינות שאינן מערביות. במחקר שנערך באיראן, השתתפו 4,811 תלמידים בגילאי 18-6 שנים, המהווים מדגם מייצג לאוכלוסייה. נמצא כי צריכת מוצרי חלב, כמו גם צריכת ירקות ופירות, קשורות לסיכון נמוך יותר לפתח את התסמונת המטבולית17.
 
−
במחקר שכלל 365 ילדים בני 10 מבואנוס איירס, נמצא כי לילדים שצרכו יותר מוצרי חלב (4 מנות ויותר ביום) הייתה פחות עמידות לאינסולין, בהשוואה לילדים שצרכו מעט מוצרי חלב
 
−
(1 מנה ופחות)18.
 
−
במחקר גדול, שעקב במשך 10 שנים אחר 3,157 צעירים בני 30-18 שנים (Coronary Artery Risk Development in Young Adults ), נמצא כי היארעות התסמונת המטבולית הייתה נמוכה ב-72% בקרב צעירים עם עודף משקל שצרכו חמש מנות חלב ליום, או יותר, בהשוואה לאלה שצרכו פחות ממנה וחצי ליום19.
 
−
במחקר רוטרדם ההולנדי, שכלל 2,245 משתתפים בעלי לחץ דם תקין בתחילת המחקר, צריכת מוצרי חלב נמצאה בקשר הפוך לסיכון לפתח יתר לחץ דם. המשתתפים שצרכו את כמות מוצרי החלב הגדולה ביותר נהנו מירידה של כ- 30% בסיכון לפתח יתר לחץ דם. תוצאות מחקר זה תומכות בכך שצריכת חלב ומוצריו תורמת למניעת יתר לחץ דם במבוגרים בריאים20.
 
−
מחקרי התערבות
 
−
מספר מחקרי התערבות קלינים בדקו את השפעה המיטיבה של צריכת חלב ומוצריו על מרכיבי התסמונת המטבולית. הידוע ביותר הוא מחקר DASH (Dietary Approaches to Stop Hypertension) שנערך על ידי משרד הבריאות האמריקני.
 
−
במחקר נמצא כי תזונה עשירה בירקות, בפירות ובמוצרי חלב דלי שומן יעילה בהורדת לחץ הדם, לעומת דיאטה עשירה בפירות וירקות אך ללא מוצרי חלב, וכי השפעתה דומה לזו של חלק מהתרופות לטיפול ביתר לחץ דם21.
 
−
במחקר נוסף, בו השתתפו 57 מתבגרים בארה"ב שאובחנו כסובלים מיתר לחץ דם או טרום יתר לחץ דם, נמצא כי צריכה גבוהה של מוצרי חלב דלי שומן, פירות וירקות, כחלק מדיאטת DASH, מורידה את לחץ הדם בקרב מתבגרים22.
 
−
בניתוח-על (שנערך על 12 מחקרים קליניים שכללו 623 משתתפים עם יתר לחץ דם וטרום יתר לחץ דם) נמצא כי חלבונים קצרים בחלב, הנקראים פפטידים, גרמו לירידה משמעותית של 4.8 ו- 2.2 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בהתאמה. ההשפעה שנמצאה היתה גדולה יותר בקרב אנשים עם יתר לחץ דם, לעומת אנשים ללא יתר לחץ דם. בנוסף, ככל שתקופת ההתערבות הייתה ארוכה יותר כך ההשפעה על הורדת לחץ הדם הייתה משמעותית יותר23.
 
−
במחקר התערבות אקראי מבוקר, שנערך בקרב 116 משתתפים הסובלים מהתסמונת המטבולית, נמצא כי לדיאטת DASH השפעה חיובית על מרכיבי התסמונת: העלאת רמות
 
−
HDL-C, ירידה במשקל, ירידה ברמות הטריגליצרידים בדם, ירידה בלחץ הדם וברמות הסוכר בדם בצום24.
 
−
במחקרי התערבות נוספים נמצא שדיאטה מופחתת קלוריות (הגבלה של כ- 500 קלוריות ביום) ואכילה של לפחות שלושה מוצרי חלב ביום הביאה לירידה גדולה יותר במשקל הגוף ובכמות השומן בגוף11, 25, 26.
 
  
−
מנגנונים אפשריים
+
במחקר נוסף, בו השתתפו 57 מתבגרים בארה"ב שאובחנו כסובלים מ[[יתר לחץ דם בילדים ומתבגרים|יתר לחץ דם]] או [[טרום יתר לחץ דם - Prehypertension|טרום יתר לחץ דם]], נמצא כי צריכה גבוהה של מוצרי חלב דלי שומן, פירות וירקות, כחלק מדיאטת DASH, מורידה את לחץ הדם בקרב מתבגרים{{הערה|שם=הערה22|The Efficacy of a Clinic-Based Behavioral Nutrition Intervention Emphasizing a DASH-Type Diet for Adolescents with Elevated Blood Pressure. J Pediatr 2008;152:494-501. http://www.jpeds.com/article/S0022-3476(07)00878-5/abstract}}.  
−
קיימים מספר מנגנונים אפשריים שבהם רכיבים תזונתיים במוצרי החלב יכולים להשפיע לטובה על מרכיבי התסמונת המטבולית, ביניהם הפחתת לחץ הדם, ויסות התיאבון, הפחתת אחוז השומן בגוף, ושיפור פרופיל השומנים בדם27.
 
−
במחקרים אפידמיולוגים נמצא כי צריכת סידן, ויטמין D ומגנזיום נמצאת ביחס הפוך לתסמונת המטבולית28. השילוב המשולש של המינרלים בחלב, סידן-אשלגן-מגנזיום, תורם לאיזון לחץ הדם, וכך גם פפטידים פעילים המצויים בחלב.  
 
−
סידן, חלבון החלב וחומצות שומן בינוניות נמצאו כמשפיעים על הפחתה במשקל ובאחוזי השומן בזמן דיאטת הרזיה. לסידן השפעה מיטיבה גם על פרופיל השומנים בדם10,14,16,29-31.
 
  
−
מוצרי חלב וסכרת מסוג 2
+
בניתוח-על (שנערך על 12 מחקרים קליניים שכללו 623 משתתפים עם יתר לחץ דם וטרום יתר לחץ דם) נמצא כי חלבונים קצרים בחלב, הנקראים פפטידים, גרמו לירידה משמעותית של 4.8 ו-2.2 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי (Systolic) והדיאסטולי (Diastolic) בהתאמה. ההשפעה שנמצאה היתה גדולה יותר בקרב אנשים עם יתר לחץ דם, לעומת אנשים ללא יתר לחץ דם. בנוסף, ככל שתקופת ההתערבות הייתה ארוכה יותר כך ההשפעה על הורדת לחץ הדם הייתה משמעותית יותר{{הערה|שם=הערה23|Effect of milk tripeptides on blood pressure: A meta-analysis of randomized controlled trials. Nutrition 2008;24:933-40. http://www.nutritionjrnl.com/article/S0899-9007(08)00202-5/abstract}}. במחקר התערבות אקראי מבוקר, שנערך בקרב 116 משתתפים הסובלים מהתסמונת המטבולית, נמצא כי לדיאטת DASH השפעה חיובית על מרכיבי התסמונת: העלאת רמות ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה, ירידה במשקל, ירידה ברמות הטריגליצרידים בדם, ירידה בלחץ הדם וברמות הסוכר בדם בצום{{הערה|שם=הערה24|Azadbakht, L., P. Mirmiran, A. Esmaillzadeh, et al.Diabetes Care 28: 2823, 2005.}}. במחקרי התערבות נוספים נמצא שדיאטה מופחתת קלוריות (הגבלה של כ-500 קלוריות ביום) ואכילה של לפחות שלושה מוצרי חלב ביום הביאה לירידה גדולה יותר במשקל הגוף ובכמות השומן בגוף{{הערה|שם=הערה11}},{{הערה|שם=הערה25|Heaney, R.P., and K. Rafferty. Nutr. Rev. 67:32, 2009.}},{{הערה|שם=הערה26|Van Loan, M. J. Am. Coll. Nutr. In press, 2009.}}.
−
במחקרים אפידמיולוגיים רחבי היקף נצא כי צריכת חלב ומוצריו, או רכיבי תזונה מחלב, קשורה בסיכון מופחת לחלות בסוכרת מסוג 2 11,16, 32-37
 
  
−
מחקרים על מוצרי חלב וסוכרת מסוג 2
+
==מנגנונים אפשריים==
−
תזונה בריאה, הכוללת מוצרי חלב דלי שומן, פירות,ירקות ודגנים מלאים, נמצאה כתורמת להפחתת הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2. כך עולה מנתוני מחקר שעקב אחר 7,700 מבוגרים במשך 15 שנים36.
 
−
במחקר פרוספקטיבי גדולHealth Professionals Follow up Study) ), שעקב אחר כ-41,000 גברים במשך 12 שנים, נמצא כי כל תוספת של מנת חלב דלת שומן לתפריט היומי קשורה ב-9% הפחתה בסיכון ללקות בסוכרת32. תוצאות מחקר זה תואמות לתוצאות מעקב אחר 37,000 נשים שהשתתפו בWomen's Health Study 33.
 
−
תמיכה נוספת לממצאים אלה מגיעה ממטא-אנליזה, בה דווח על סיכון נמוך ב- 14% לחלות בסוכרת מסוג 2, בקרב אנשים שצרכו לפחות שלוש מנות חלב ליום, בהשוואה לאנשים שצרכו פחות ממנה וחצי ליום16.
 
  
−
מחקרים על רכיבי תזונה בחלב וסוכרת מסוג 2
+
קיימים מספר מנגנונים אפשריים שבהם רכיבים תזונתיים במוצרי החלב יכולים להשפיע לטובה על מרכיבי התסמונת המטבולית, ביניהם הפחתת לחץ הדם, ויסות התיאבון, הפחתת אחוז השומן בגוף, ושיפור מתאר (Profile) השומנים בדם{{הערה|שם=הערה27|Dairy product consumption and the metabolic syndrome. Nutr Res Rev 2008;21: 148-157.}}.
−
סידן, ויטמיןD ומגנזיום מסייעים בהפחתת הסיכון לסוכרת
 
−
בשני מחקרים אפידמיולוגים גדולים וחשובים (Nurses Health Study , Women's Health Study)19,34 נמצא כי העלאת צריכת הסידן תורמת להפחתת הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2. במחקר האחיות נמצא כי הנשים שצרכו את השילוב הגבוה ביותר (מעל 1,200 מ"ג סידן ומעל 800 יחידות בינלאומיות של ויטמין D ביום) נהנו מירידה של 33% בסיכון לסוכרת, בהשוואה לנשים שצרכו פחות מ- 600 מ"ג סידן ופחות מ- 400 יחידות ויטמין D ביום34.
 
−
בניתוח-על נמצא קשר הפוך בין צריכת ת ויטמין D לסוכרת מסוג 2. לקבוצה שצרכה את כמות ויטמין D הגבוהה ביותר היה סיכון נמוך ב- 62% לפתח את המחלה.
 
−
במחקר נוסף, שעקב אחר 64,000 נשים בגיל המעבר בשנחאי סין במשך 7 שנים, נמצא קשר הפוך בין צריכת מגנזיום לתחלואה בסוכרת. נראה כי המגנזיום במוצרי החלב עשוי אף הוא לתרום לקשר ההפוך שנצפה בין צריכת מוצרי חלב לסוכרת מסוג 238.
 
  
−
סיכום
+
במחקרים אפידמיולוגים נמצא כי צריכת סידן, ויטמין D ומגנזיום נמצאת ביחס הפוך לתסמונת המטבולית{{הערה|שם=הערה28|He, K., K. Liu, M.L. Daviglus, et al.Circulation 113: 1675, 2006.}}. השילוב המשולש של המינרלים בחלב, סידן-[[אשלגן - Potassium, Kalium|אשלגן]]-מגנזיום, תורם לאיזון לחץ הדם, וכך גם פפטידים פעילים המצויים בחלב.
−
במחקרים אפידמיולוגיים רבים נמצא קשר בין צריכת חלב ומוצריו לסיכון נמוך ללקות בתסמונת המטבולית ובסוכרת מסוג 2. תוצאות ממספר מחקרים קליניים מאששות את הקשר ומחזקות אותו.
+
סידן, חלבון החלב וחומצות שומן בינוניות נמצאו כמשפיעים על הפחתה במשקל ובאחוזי השומן בזמן דיאטת הרזיה. לסידן השפעה מיטיבה גם על מתאר השומנים בדם{{הערה|שם=הערה10}},{{הערה|שם=הערה14}},{{הערה|שם=הערה16}}, {{הערה|שם=הערה29|Scholz-Ahrens, K.E., and J. Schrezenmeir.Int. Dairy J. 16: 1399, 2006.}},{{הערה|שם=הערה30|Pfeuffer, M., and J. Schrezenmeir.Obes. Rev. 8: 109, 2006.}},{{הערה|שם=הערה31|Drouillet, P., B. Balkau, M.A. Charles, et al.Nutr. Metab. Cardiov. Dis. 17: 486, 2007.}}.
−
הקשר נמצא עם צריכת מוצרי חלב ועם רכיבי התזונה המצויים בחלב, ביניהם סידן, ויטמין D, מגנזיום, ופפטידים שונים, אולם מנגנון הפעולה טרם פוענח במלואו.
+
 
−
הנתונים הקיימים מבטיחים ומספקים חיזוק נוסף להמלצות התזונתיות המעודדות צריכת מוצרי חלב כחלק מדיאטה מאוזנת ובריאה.
+
==מוצרי חלב וסוכרת מסוג 2==
 +
 
 +
במחקרים אפידמיולוגיים רחבי היקף נמצא כי צריכת חלב ומוצריו, או רכיבי תזונה מחלב, קשורה בסיכון מופחת לחלות בסוכרת מסוג 2{{כ}}{{הערה|שם=הערה11}},{{הערה|שם=הערה16}},{{הערה|שם=הערה32|Choi, H.K., W.C. Willett, M.J. Stampfer, et al.Arch. Intern. Med. 165: 997, 2005.}},{{הערה|שם=הערה33|Liu, S., H.K. Choi, E. Fod, et al.Diabetes Care 29: 1579, 2006.}},{{הערה|שם=הערה34|Pittas, A.G., B. Dawson-Hughes, T. Li, et al.Diabetes Care 29: 650, 2006.}},{{הערה|שם=הערה35|Mensink, R.P. Internat. Dairy J. 16: 1001, 2006.}},{{הערה|שם=הערה36|Brunner, E.J., A. Mosdol, D.R. Witte, et al.Am. J. Clin. Nutr. 87: 1414, 2008.}},{{הערה|שם=הערה37|Van Dam, R.M., F.B. Hu, L. Rosenberg, et al.Diabetes Care 29: 2238, 2006.}}.
 +
 
 +
===מחקרים על מוצרי חלב וסוכרת מסוג 2===
 +
 
 +
תזונה בריאה, הכוללת מוצרי חלב דלי שומן, פירות, ירקות ודגנים מלאים, נמצאה כתורמת להפחתת הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2. כך עולה מנתוני מחקר שעקב אחר 7,700 מבוגרים במשך 15 שנים{{הערה|שם=הערה36}}. במחקר פרוספקטיבי (Prospective) גדול (Health professionals follow up study), שעקב אחר כ-41,000 גברים במשך 12 שנים, נמצא כי כל תוספת של מנת חלב דלת שומן לתפריט היומי קשורה ב-9% הפחתה בסיכון ללקות בסוכרת{{הערה|שם=הערה32}}. תוצאות מחקר זה תואמות לתוצאות מעקב אחר 37,000 נשים שהשתתפו במחקר בריאות הנשים{{כ}}{{הערה|שם=הערה33}}. תמיכה נוספת לממצאים אלה מגיעה מניתוח-על, בו דווח על סיכון נמוך ב-14% לחלות בסוכרת מסוג 2, בקרב אנשים שצרכו לפחות שלוש מנות חלב ליום, בהשוואה לאנשים שצרכו פחות ממנה וחצי ליום{{הערה|שם=הערה16}}.
 +
 
 +
===מחקרים על רכיבי תזונה בחלב וסוכרת מסוג 2===
 +
 
 +
סידן, ויטמין D ומגנזיום מסייעים בהפחתת הסיכון לסוכרת.
  
−
מקורות
+
בשני מחקרים אפידמיולוגים גדולים וחשובים [מחקר בריאות האחיות (Nurses health study), מחקר בריאות הנשים]{{כ}}{{הערה|שם=הערה19}},{{הערה|שם=הערה34}} נמצא כי העלאת צריכת הסידן תורמת להפחתת הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2. במחקר האחיות נמצא כי הנשים שצרכו את השילוב הגבוה ביותר (מעל 1,200 מ"ג סידן ומעל 800 יחידות בינלאומיות של ויטמין D ביום) נהנו מירידה של 33% בסיכון לסוכרת, בהשוואה לנשים שצרכו פחות מ-600 מ"ג סידן ופחות מ-400 יחידות ויטמין D ביום{{הערה|שם=הערה34}}. בניתוח-על נמצא קשר הפוך בין צריכת ויטמין D לסוכרת מסוג 2. לקבוצה שצרכה את כמות ויטמין D הגבוהה ביותר היה סיכון נמוך ב-62% לפתח את המחלה.
  
 +
במחקר נוסף, שעקב אחר 64,000 נשים ב[[גיל המעבר]] בשאנגחאי סין במשך 7 שנים, נמצא קשר הפוך בין צריכת מגנזיום לתחלואה בסוכרת. נראה כי המגנזיום במוצרי החלב עשוי אף הוא לתרום לקשר ההפוך שנצפה בין צריכת מוצרי חלב לסוכרת מסוג 2{{כ}}{{הערה|שם=הערה38|Villegas, R., Y.-T. Gao, Q. Dai, et al. Am. J. Clin.Nutr. 89: 1059, 2009.}}.
  
−
5. Anderson, J.J.B., S.A. Prytherch, M. Sparling, et al.Nutr. Today 41: 115, 2006.
 
−
6. Steinberger, J., S.R. Daniels, R.H. Eckel, et al.Circulation 119: 628, 2009.
 
−
7. Pan, Y., and C.A. Pratt. J. Am. Diet. Assoc. 108:276, 2008.
 
−
8. Executive Summary of the Third Report of the National Cholesterol Education Program (NCEP) Expert Panel on Detection, Evaluation, and Treatment of High Blood Cholesterol in Adults (Adult Treatment Panel III). JAMA 285: 2486, 2001.
 
−
9. U.S. Department of Health and Human Services and U.S. Department of Agriculture. Dietary Guidelines for Americans, 2005. 6th Edition. Washington, DC:U.S. Government Printing Office, January 2005. ISSN 0011-5568 18
 
−
10. VanMeijl, L.E., R. Vrolix, and R.P. Mensink.Nutr. Res. Rev. 21: 148, 2008.
 
−
11. Tremblay, A., and J. Gilbert. J. Am. Coll. Nutr.In press, 2009
 
−
12. Elwood, P.C., J.E. Pickering, and A.M. Fehily.J. Epidemiol. Community Health 61: 695, 2007.
 
−
13. Azadbakht, L., P. Mirmiran, A. Esmaillzadeh, et al.Am. J. Clin. Nutr. 82: 523, 2005.
 
−
14. Liu, S., Y. Song, E.S. Ford, et al. Diabetes Care 28:2926, 2005.
 
−
15. Reppert, A., B.F. Steiner, and K. Chapman-Novakofski. Am. J. Health Promotion 23:130, 2008.
 
−
16. Pittas, A.G., J. Lau, F.B. Hu, et al. J. Clin. Endocrinol.Metab. 92: 2017, 2007.
 
−
17. Factors associated with the metabolic syndrome in a national sample of youths: CASPIAN Study. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2007 Oct 10 [Epub ahead of print].http://www.nmcd-journal.com/article/S0939-4753(07)00086-5/abstract
 
−
18. Inverse association between insulin resistance and frequency of milk consumption in low-income Argentinean school children. J Pediatr. 2009;154:101-5.
 
−
19. Pereira, M.A., D.R. Jacobs, L. Van Horn, et al.JAMA 24: 2018, 2002.
 
−
20. Inverse association between dairy intake and hypertension: the Rotterdam Study. Marielle F Engberink, Marieke AH Hendriksen, Evert G Schouten, Frank JA van Rooij, Albert Hofman, Jacqueline CM Witteman, and Johanna M Geleijnse. Am J Clin Nutr published 15 April 2009.
 
−
21. Appel, L.J., T.J. Moore, E. Obarzanek, et al.N. Engl. J. Med. 336: 1117, 1997.
 
−
22. The Efficacy of a Clinic-Based Behavioral Nutrition Intervention Emphasizing a DASH-Type Diet for Adolescents with Elevated Blood Pressure. J Pediatr 2008;152:494-501. http://www.jpeds.com/article/S0022-3476(07)00878-5/abstract
 
−
23. Effect of milk tripeptides on blood pressure: A meta-analysis of randomized controlled trials. Nutrition 2008;24:933-40.
 
−
http://www.nutritionjrnl.com/article/S0899-9007(08)00202-5/abstract
 
−
24. Azadbakht, L., P. Mirmiran, A. Esmaillzadeh, et al.Diabetes Care 28: 2823, 2005.
 
−
25. Heaney, R.P., and K. Rafferty. Nutr. Rev. 67:32, 2009.
 
−
26. Van Loan, M. J. Am. Coll. Nutr. In press, 2009.
 
−
27. Dairy product consumption and the metabolic syndrome. Nutr Res Rev 2008;21: 148-157.
 
−
28. He, K., K. Liu, M.L. Daviglus, et al.Circulation 113: 1675, 2006.
 
−
29. Scholz-Ahrens, K.E., and J. Schrezenmeir.Int. Dairy J. 16: 1399, 2006.
 
−
30. Pfeuffer, M., and J. Schrezenmeir.Obes. Rev. 8: 109, 2006.
 
−
31. Drouillet, P., B. Balkau, M.A. Charles, et al.Nutr. Metab. Cardiov. Dis. 17: 486, 2007.
 
−
32. Choi, H.K., W.C. Willett, M.J. Stampfer, et al.Arch. Intern. Med. 165: 997, 2005.
 
−
33. Liu, S., H.K. Choi, E. Fod, et al.Diabetes Care 29: 1579, 2006.
 
−
34. Pittas, A.G., B. Dawson-Hughes, T. Li, et al.Diabetes Care 29: 650, 2006.
 
−
35. Mensink, R.P. Internat. Dairy J. 16: 1001, 2006.
 
−
36. Brunner, E.J., A. Mosdol, D.R. Witte, et al.Am. J. Clin. Nutr. 87: 1414, 2008.
 
−
37. Van Dam, R.M., F.B. Hu, L. Rosenberg, et al.Diabetes Care 29: 2238, 2006.
 
−
38. Villegas, R., Y.-T. Gao, Q. Dai, et al. Am. J. Clin.Nutr. 89: 1059, 2009.
 
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
  

גרסה אחרונה מ־09:00, 15 באפריל 2015


צריכת מוצרי חלב והתסמונת המטבולית
Dairy product consumption and the metabolic syndrome
יוצר הערך שרית עטיה שמואלי - מועצת הבקר
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – חלב , תסמונת מטבולית , סוכרת

התסמונת המטבולית היא אוסף של מספר גורמי סיכון המופיעים יחד והיא נמצאה קשורה לסיכון גבוה לסוכרת מסוג 2 ולמחלות לב וכלי דם[1]. אדם הסובל מתסמונת מטבולית נמצא בסיכון גבוה פי 2 לפתח מחלות לב וכלי דם, ופי 5 לחלות בסוכרת מסוג 2‏[2].

במחקרים אפידמיולוגיים רבים נמצא קשר בין צריכת חלב ומוצריו לסיכון נמוך ללקות בתסמונת המטבולית ובסוכרת מסוג 2. תוצאות ממספר מחקרים קליניים מאששות את הקשר ומחזקות אותו. הקשר נמצא עם צריכת מוצרי חלב ועם רכיבי התזונה המצויים בחלב, ביניהם סידן, ויטמין D, מגנזיום ופפטידים (Peptides) שונים, אולם מנגנון הפעולה טרם פוענח במלואו. הנתונים הקיימים מבטיחים ומספקים חיזוק נוסף להמלצות התזונתיות המעודדות צריכת מוצרי חלב כחלק מדיאטה מאוזנת ובריאה.

התסמונת המטבולית

לתסמונת המטבולית הגדרות שונות, והמקובלת ביותר היא זו של התכנית הלאומית לחינוך בנושא כולסטרול (NCEP‏, National Cholesterol Education Program). על פי הגדרה זו, הימצאות התסמונת המטבולית נקבעת על ידי נוכחות של 3 או יותר מהמצבים הבאים:

  • השמנה ביטנית: היקף מותן מעל 88 ס"מ (סנטימטר) בנשים ומעל 102 ס"מ בגברים
  • ערכי לחץ דם גבוהים מ-130/85 מ"מ (מילימטר) כספית
  • רמת טריגליצרידים (Triglycerides) בנסיוב בצום גבוהה מ-150 מ"ג/ד"ל (מיליגרם/דציליטר)
  • רמות ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה (HDL-C‏, High Density Lipoprotein-Cholesterol) בנסיוב בצום נמוכות מ-50 מ"ג/ד"ל בנשים ומ-40 מ"ג/ד"ל בגברים
  • רמת גלוקוז בנסיוב בצום גבוהה מ- 110 מ"ג/ד"ל[1],[3]

מעריכים כי 20-30% מהאוכלוסייה הבוגרת וכ-9.4% מהמתבגרים (גילאי 12-19 שנים) בעולם סובלים מהתסמונת המטבולית[1],[2].

סוכרת מסוג 2 מהווה 90-95% מכלל מקרי הסוכרת. המחלה מופיעה כתוצאה משילוב של נטייה גנטית וגורמים סביבתיים, ומתפתחת כאשר רמות האינסולין המיוצרות על ידי הלבלב אינן מספקות כדי להתגבר על התנגודת לאינסולין[4]. בעבר, רוב החולים אובחנו מעל גיל 40, ועל כן היא נקראה גם סוכרת מבוגרים. אולם, יותר ויותר ילדים מאובחנים כלוקים במחלה זו. הימצאות התסמונת המטבולית וסוכרת מסוג 2 עולה ככל שגדלה רמת ההשמנה במבוגרים ובילדים[1],[2],[5],[6],[7].

לתסמונת המטבולית יש אמנם גורמים גנטיים, אולם מחקרים רבים בודקים את הקשר עם גורמים סביבתיים שונים (כולל צריכת קבוצות מזון מסוימות, צריכת רכיבי תזונה או דפוסי תזונה), מתוך המחשבה שמניעת התסמונת המטבולית תפחית את התחלואה והתמותה מסוכרת וממחלות לב וכלי דם.

להרגלי אורח החיים ולתזונה יש תפקיד מרכזי במניעה. הדרך הטובה ביותר למניעת התסמונת המטבולית וסוכרת מסוג 2 היא באמצעות שינוי אורח החיים, הכולל ירידה במשקל, תזונה נכונה ופעילות גופנית[3],[8],[9].

מוצרי חלב והתסמונת המטבולית

מחקרים אפידמיולוגיים

ממצאים ממחקרים אפידמיולוגיים, וממחקרי חתך (Cross-sectional) רבים, מראים קשר הפוך בין צריכת חלב ומוצריו להימצאות התסמונת המטבולית, כלומר, ככל שצורכים יותר מוצרי חלב, כך יורד הסיכון לפתח את התסמונת המטבולית[10],[11].

במחקר בו השתתפו 2,375 גברים, בגילאי 45-59 שנים מהעיר קרפילי (Caerphilly) באנגליה, נמצא כי גברים ששתו באופן קבוע כחצי ליטר או יותר של חלב ביום היו בסיכון נמוך ב-60% לפתח את התסמונת המטבולית. גברים שצרכו מוצרי חלב באופן כללי היו בסיכון נמוך ב-55% ללקות בתסמונת[12].

במחקר חתך שהתפרסם, בו השתתפו 827 מבוגרים בני 18 עד 74 שנים, נמצא כי הימצאות התסמונת המטבולית הייתה נמוכה בקבוצת המשתתפים שצרכו את כמות מוצרי החלב הגבוהה ביותר (מעל 3 מנות ליום), לעומת קבוצת המשתתפים שצרכו רק כמנה וחצי ליום או פחות[13]. תוצאות דומות התקבלו גם בקרב כ-10,000 נשים שהשתתפו במחקר בריאות הנשים (Women's health study)‏[14], ובקרב מתבגרים אמריקנים[15].

בניתוח-על (Meta analysis) של מחקרי חתך, הימצאות התסמונת המטבולית היתה נמוכה בכ-30% בקרב אנשים שצרכו 3 או 4 מנות חלב ביום, בהשוואה לאנשים שצרכו עד 1.7 מנות חלב ביום[16].

הקשר בין התסמונת המטבולית לגורמים סביבתיים נחקר פחות בקרב ילדים ובני נוער, ועל אחת כמה וכמה במדינות שאינן מערביות. במחקר שנערך באיראן השתתפו 4,811 תלמידים בגילאי 6-18 שנים, המהווים מדגם מייצג לאוכלוסייה. נמצא כי צריכת מוצרי חלב, כמו גם צריכת ירקות ופירות, קשורה לסיכון נמוך יותר לפתח את התסמונת המטבולית[17].

במחקר שכלל 365 ילדים בני 10 מבואנוס איירס, נמצא כי לילדים שצרכו יותר מוצרי חלב (4 מנות ויותר ביום) הייתה פחות עמידות לאינסולין, בהשוואה לילדים שצרכו מעט מוצרי חלב (1 מנה ופחות)[18].

במחקר גדול (Coronary artery risk development in young adults), שעקב במשך 10 שנים אחר 3,157 צעירים בני 18-30 שנים, נמצא כי הארעות התסמונת המטבולית הייתה נמוכה ב-72% בקרב צעירים עם עודף משקל שצרכו חמש מנות חלב ליום, או יותר, בהשוואה לאלה שצרכו פחות מִמָנה וחצי ליום[19].

במחקר רוטרדם (Rotterdam) ההולנדי, שכלל 2,245 משתתפים בעלי לחץ דם תקין בתחילת המחקר, צריכת מוצרי חלב נמצאה בקשר הפוך לסיכון לפתח יתר לחץ דם. המשתתפים שצרכו את כמות מוצרי החלב הגדולה ביותר נהנו מירידה של כ- 30% בסיכון לפתח יתר לחץ דם. תוצאות מחקר זה תומכות בכך שצריכת חלב ומוצריו תורמת למניעת יתר לחץ דם במבוגרים בריאים[20].

מחקרי התערבות

מספר מחקרי התערבות קליניים בדקו את ההשפעה המיטיבה של צריכת חלב ומוצריו על מרכיבי התסמונת המטבולית. הידוע ביותר הוא מחקר DASH‏ (Dietary Approaches to Stop Hypertension) שנערך על ידי משרד הבריאות האמריקני. במחקר נמצא כי תזונה עשירה בירקות, בפירות ובמוצרי חלב דלי שומן יעילה בהורדת לחץ הדם, לעומת דיאטה עשירה בפירות וירקות אך ללא מוצרי חלב, וכי השפעתה דומה לזו של חלק מהתרופות לטיפול ביתר לחץ דם[21].

במחקר נוסף, בו השתתפו 57 מתבגרים בארה"ב שאובחנו כסובלים מיתר לחץ דם או טרום יתר לחץ דם, נמצא כי צריכה גבוהה של מוצרי חלב דלי שומן, פירות וירקות, כחלק מדיאטת DASH, מורידה את לחץ הדם בקרב מתבגרים[22].

בניתוח-על (שנערך על 12 מחקרים קליניים שכללו 623 משתתפים עם יתר לחץ דם וטרום יתר לחץ דם) נמצא כי חלבונים קצרים בחלב, הנקראים פפטידים, גרמו לירידה משמעותית של 4.8 ו-2.2 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי (Systolic) והדיאסטולי (Diastolic) בהתאמה. ההשפעה שנמצאה היתה גדולה יותר בקרב אנשים עם יתר לחץ דם, לעומת אנשים ללא יתר לחץ דם. בנוסף, ככל שתקופת ההתערבות הייתה ארוכה יותר כך ההשפעה על הורדת לחץ הדם הייתה משמעותית יותר[23]. במחקר התערבות אקראי מבוקר, שנערך בקרב 116 משתתפים הסובלים מהתסמונת המטבולית, נמצא כי לדיאטת DASH השפעה חיובית על מרכיבי התסמונת: העלאת רמות ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה, ירידה במשקל, ירידה ברמות הטריגליצרידים בדם, ירידה בלחץ הדם וברמות הסוכר בדם בצום[24]. במחקרי התערבות נוספים נמצא שדיאטה מופחתת קלוריות (הגבלה של כ-500 קלוריות ביום) ואכילה של לפחות שלושה מוצרי חלב ביום הביאה לירידה גדולה יותר במשקל הגוף ובכמות השומן בגוף[11],[25],[26].

מנגנונים אפשריים

קיימים מספר מנגנונים אפשריים שבהם רכיבים תזונתיים במוצרי החלב יכולים להשפיע לטובה על מרכיבי התסמונת המטבולית, ביניהם הפחתת לחץ הדם, ויסות התיאבון, הפחתת אחוז השומן בגוף, ושיפור מתאר (Profile) השומנים בדם[27].

במחקרים אפידמיולוגים נמצא כי צריכת סידן, ויטמין D ומגנזיום נמצאת ביחס הפוך לתסמונת המטבולית[28]. השילוב המשולש של המינרלים בחלב, סידן-אשלגן-מגנזיום, תורם לאיזון לחץ הדם, וכך גם פפטידים פעילים המצויים בחלב. סידן, חלבון החלב וחומצות שומן בינוניות נמצאו כמשפיעים על הפחתה במשקל ובאחוזי השומן בזמן דיאטת הרזיה. לסידן השפעה מיטיבה גם על מתאר השומנים בדם[10],[14],[16], [29],[30],[31].

מוצרי חלב וסוכרת מסוג 2

במחקרים אפידמיולוגיים רחבי היקף נמצא כי צריכת חלב ומוצריו, או רכיבי תזונה מחלב, קשורה בסיכון מופחת לחלות בסוכרת מסוג 2‏[11],[16],[32],[33],[34],[35],[36],[37].

מחקרים על מוצרי חלב וסוכרת מסוג 2

תזונה בריאה, הכוללת מוצרי חלב דלי שומן, פירות, ירקות ודגנים מלאים, נמצאה כתורמת להפחתת הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2. כך עולה מנתוני מחקר שעקב אחר 7,700 מבוגרים במשך 15 שנים[36]. במחקר פרוספקטיבי (Prospective) גדול (Health professionals follow up study), שעקב אחר כ-41,000 גברים במשך 12 שנים, נמצא כי כל תוספת של מנת חלב דלת שומן לתפריט היומי קשורה ב-9% הפחתה בסיכון ללקות בסוכרת[32]. תוצאות מחקר זה תואמות לתוצאות מעקב אחר 37,000 נשים שהשתתפו במחקר בריאות הנשים‏[33]. תמיכה נוספת לממצאים אלה מגיעה מניתוח-על, בו דווח על סיכון נמוך ב-14% לחלות בסוכרת מסוג 2, בקרב אנשים שצרכו לפחות שלוש מנות חלב ליום, בהשוואה לאנשים שצרכו פחות ממנה וחצי ליום[16].

מחקרים על רכיבי תזונה בחלב וסוכרת מסוג 2

סידן, ויטמין D ומגנזיום מסייעים בהפחתת הסיכון לסוכרת.

בשני מחקרים אפידמיולוגים גדולים וחשובים [מחקר בריאות האחיות (Nurses health study), מחקר בריאות הנשים]‏[19],[34] נמצא כי העלאת צריכת הסידן תורמת להפחתת הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2. במחקר האחיות נמצא כי הנשים שצרכו את השילוב הגבוה ביותר (מעל 1,200 מ"ג סידן ומעל 800 יחידות בינלאומיות של ויטמין D ביום) נהנו מירידה של 33% בסיכון לסוכרת, בהשוואה לנשים שצרכו פחות מ-600 מ"ג סידן ופחות מ-400 יחידות ויטמין D ביום[34]. בניתוח-על נמצא קשר הפוך בין צריכת ויטמין D לסוכרת מסוג 2. לקבוצה שצרכה את כמות ויטמין D הגבוהה ביותר היה סיכון נמוך ב-62% לפתח את המחלה.

במחקר נוסף, שעקב אחר 64,000 נשים בגיל המעבר בשאנגחאי סין במשך 7 שנים, נמצא קשר הפוך בין צריכת מגנזיום לתחלואה בסוכרת. נראה כי המגנזיום במוצרי החלב עשוי אף הוא לתרום לקשר ההפוך שנצפה בין צריכת מוצרי חלב לסוכרת מסוג 2‏[38].

ביבליוגרפיה

  1. ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 Lloyd-Jones, D., R. Adams, M. Carnethon, et al.for the American Heart Association Statistics Committee and Stroke Statistics Subcommittee.Circulation 119: 480, 2009.
  2. ↑ 2.0 2.1 2.2 Grundy, S.M. Arterioscler. Thromb. Vasc. Biol. 28:629, 2008.
  3. ↑ 3.0 3.1 Grundy, S.M., H.B. Brewer, Jr., J.I. Cleeman, et al.Circulation 109: 433, 2004.
  4. ↑ American Diabetes Association. All About Diabetes.www.diabetes.org/about-iabetes.jsp. Accessed April 30, 2009.
  5. ↑ Anderson, J.J.B., S.A. Prytherch, M. Sparling, et al.Nutr. Today 41: 115, 2006.
  6. ↑ Steinberger, J., S.R. Daniels, R.H. Eckel, et al.Circulation 119: 628, 2009.
  7. ↑ Pan, Y., and C.A. Pratt. J. Am. Diet. Assoc. 108:276, 2008.
  8. ↑ Executive Summary of the Third Report of the National Cholesterol Education Program (NCEP) Expert Panel on Detection, Evaluation, and Treatment of High Blood Cholesterol in Adults (Adult Treatment Panel III). JAMA 285: 2486, 2001.
  9. ↑ U.S. Department of Health and Human Services and U.S. Department of Agriculture. Dietary Guidelines for Americans, 2005. 6th Edition. Washington, DC:U.S. Government Printing Office, January 2005. ISSN 0011-5568 18
  10. ↑ 10.0 10.1 VanMeijl, L.E., R. Vrolix, and R.P. Mensink.Nutr. Res. Rev. 21: 148, 2008.
  11. ↑ 11.0 11.1 11.2 Tremblay, A., and J. Gilbert. J. Am. Coll. Nutr.In press, 2009
  12. ↑ Elwood, P.C., J.E. Pickering, and A.M. Fehily.J. Epidemiol. Community Health 61: 695, 2007.
  13. ↑ Azadbakht, L., P. Mirmiran, A. Esmaillzadeh, et al.Am. J. Clin. Nutr. 82: 523, 2005.
  14. ↑ 14.0 14.1 Liu, S., Y. Song, E.S. Ford, et al. Diabetes Care 28:2926, 2005.
  15. ↑ Reppert, A., B.F. Steiner, and K. Chapman-Novakofski. Am. J. Health Promotion 23:130, 2008.
  16. ↑ 16.0 16.1 16.2 16.3 Pittas, A.G., J. Lau, F.B. Hu, et al. J. Clin. Endocrinol.Metab. 92: 2017, 2007.
  17. ↑ Factors associated with the metabolic syndrome in a national sample of youths: CASPIAN Study. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2007 Oct 10 [Epub ahead of print].http://www.nmcd-journal.com/article/S0939-4753(07)00086-5/abstract
  18. ↑ Inverse association between insulin resistance and frequency of milk consumption in low-income Argentinean school children. J Pediatr. 2009;154:101-5.
  19. ↑ 19.0 19.1 Pereira, M.A., D.R. Jacobs, L. Van Horn, et al.JAMA 24: 2018, 2002.
  20. ↑ Inverse association between dairy intake and hypertension: the Rotterdam Study. Marielle F Engberink, Marieke AH Hendriksen, Evert G Schouten, Frank JA van Rooij, Albert Hofman, Jacqueline CM Witteman, and Johanna M Geleijnse. Am J Clin Nutr published 15 April 2009.
  21. ↑ Appel, L.J., T.J. Moore, E. Obarzanek, et al.N. Engl. J. Med. 336: 1117, 1997.
  22. ↑ The Efficacy of a Clinic-Based Behavioral Nutrition Intervention Emphasizing a DASH-Type Diet for Adolescents with Elevated Blood Pressure. J Pediatr 2008;152:494-501. http://www.jpeds.com/article/S0022-3476(07)00878-5/abstract
  23. ↑ Effect of milk tripeptides on blood pressure: A meta-analysis of randomized controlled trials. Nutrition 2008;24:933-40. http://www.nutritionjrnl.com/article/S0899-9007(08)00202-5/abstract
  24. ↑ Azadbakht, L., P. Mirmiran, A. Esmaillzadeh, et al.Diabetes Care 28: 2823, 2005.
  25. ↑ Heaney, R.P., and K. Rafferty. Nutr. Rev. 67:32, 2009.
  26. ↑ Van Loan, M. J. Am. Coll. Nutr. In press, 2009.
  27. ↑ Dairy product consumption and the metabolic syndrome. Nutr Res Rev 2008;21: 148-157.
  28. ↑ He, K., K. Liu, M.L. Daviglus, et al.Circulation 113: 1675, 2006.
  29. ↑ Scholz-Ahrens, K.E., and J. Schrezenmeir.Int. Dairy J. 16: 1399, 2006.
  30. ↑ Pfeuffer, M., and J. Schrezenmeir.Obes. Rev. 8: 109, 2006.
  31. ↑ Drouillet, P., B. Balkau, M.A. Charles, et al.Nutr. Metab. Cardiov. Dis. 17: 486, 2007.
  32. ↑ 32.0 32.1 Choi, H.K., W.C. Willett, M.J. Stampfer, et al.Arch. Intern. Med. 165: 997, 2005.
  33. ↑ 33.0 33.1 Liu, S., H.K. Choi, E. Fod, et al.Diabetes Care 29: 1579, 2006.
  34. ↑ 34.0 34.1 34.2 Pittas, A.G., B. Dawson-Hughes, T. Li, et al.Diabetes Care 29: 650, 2006.
  35. ↑ Mensink, R.P. Internat. Dairy J. 16: 1001, 2006.
  36. ↑ 36.0 36.1 Brunner, E.J., A. Mosdol, D.R. Witte, et al.Am. J. Clin. Nutr. 87: 1414, 2008.
  37. ↑ Van Dam, R.M., F.B. Hu, L. Rosenberg, et al.Diabetes Care 29: 2238, 2006.
  38. ↑ Villegas, R., Y.-T. Gao, Q. Dai, et al. Am. J. Clin.Nutr. 89: 1059, 2009.

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי שרית עטיה שמואלי, דיאטנית קלינית יועצת למועצת הבקר