כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - צריכת UPF ומחלות סרטן
צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - נייר עמדה
מאת הועדה המייעצת לאגף התזונה, משרד הבריאות
סרטן היא סיבת המוות הראשונה בישראל. מחלות הסרטן השכיחות ביותר בגברים הן סרטן הערמונית, המעי הגס והריאה. סרטן השד, המעי גס והריאה הן מחלות הסרטן השכיחות ביותר בנשים. גורמי הסיכון השכיחים ביותר הם גיל, גורמים גנטיים וסביבתיים והתנהגויות הקשורות לבריאות כמו עישון ותזונה[1][2].
רוב המחקרים שבדקו את הקשר בין צריכת UPF ומחלות סרטן שונות הם מחקרי מקרה-ביקורת. קיים מיעוט מחקרי חתך ומחקרי עוקבה.
לוקמיה
מחקר מקרה-ביקורת, שהתמקד בלוקמיה מסוג CLL) Chronic lymphocytic leukemia), כלל 230 מקרים ו-1,634 ביקורות בגילי 65.7+10.1 ו־63.9+10.8 שנים בהתאמה. הערכת הצריכה של מזונות מקבוצת ה-UPF בוצעה באמצעות שאלוני FFQ וסיווגם לפי NOVA. לא נמצא הבדל בין הקבוצות בצריכת UPF: 14.4 אחוזים מסך צריכת האנרגיה בקרב המקרים ו-13.8 אחוזים בקרב הביקורות 0.47=p[3].
סרטן במערכת העיכול
במחקר מקרה-ביקורת הושוו דפוסי אכילה בקרב 153 אנשים חולים בסרטן בחלל הפה מול 153 אנשים בריאים. נמצא כי צריכה בשלישון העליון של דפוס אכילה המאופיין בשתייה מתוקה ועמילנים קשור לסיכון כפול לסרטן, בהשוואה לשלישון התחתון (1.09-3.97 OR=2.08, 95 %CI). דפוס אכילה נוסף אופיין בצריכת חלב ומוצריו (חלב, יוגורט, גבינות, חמאה ומרגרינה), מוצרי בשר ומזונות מומלחים או מותססים. בהשוואה בין השלישון העליון של ההיצמדות לדפוס זה לשלישון התחתון, דפוס אכילה זה היה קשור לשיעורים גבוהים פי שלושה לסרטן בחלל הפה (1.55-5.75 OR=2.99, 95 %CI)[4].
הקשר בין צריכת מזון מעובד לסרטן ושט מסוג ESCC) Esophageal squamous cell carcinoma) נבדק בקרב 942 מקרים ו־942 ביקורות. אכילת מזון מעובד במחקר זה הוגדרה באמצעות ניתוח גורמים ראשיים. היצמדות גבוהה יותר לדפוס אכילה המאופיין בצריכת מזון מעובד הייתה קשורה לסיכון מוגבר לסרטן הושט מסוג ESCC (OR=2.82, 95 %CI 2.13-3.8)[5].
במטה-אנליזה שבחנה את הקשר בין צריכת מזון מעובד לבין היארעות סרטן הושט נכללו 6 מחקרי עוקבה שכללו יחד 1,660,984 משתתפים, מתוכם 4228 מקרים של סרטן ושט, ועוד 30 מחקרי מקרה-ביקורת שכללו יחד 23,316 ביקורות ו-18,897 מקרים. בהשוואה בין קטגוריות הצריכה העליונות לבין התחתונות במחקרי החתך נמצא קשר בין צריכת מזונות מעובדים לסרטן הושט (OR=1.9, 95 %CI 1.66-2.24), אולם קשר זה לא נמצא בניתוח של מחקרי העוקבה[6].
במחקר חתך שהתמקד בסרטן המעי הגס בקרב 1372 נבדקים, נמצא כי דפוס אכילה שכלל צריכה גבוהה של עמילנים ושומן וצריכה נמוכה של פירות, קשור לסיכונים מוגברים למספר סוגים של מחלות:
בשיעור של 70 אחוזים לאדנומות קטנות (OR=1.7, 95 %CI 1.0-2.7) ולסרטן המעי הגס (1.1-2.8 95 %OR=1.7, CI), ובשיעור של 90 אחוזים להימצאות אדנומות גדולות במעי (1.2-3.0 OR=1.9, 95 %CI)[7].
הקשר בין תזונה מערבית הכוללת מזונות מעובדים לבין סרטן המעי הגס נבדק גם במחקר מקרה-ביקורת, בו השתתפו 100 חולים ו־200 ביקורות תושבי זימבבואה. בניתוח גורמים ראשיים נמצאו שלושה דפוסי אכילה אופייניים: תזונה מסורתית; תזונה "עירונית"- עשירה במרגרינה, חמאה ומשקאות; ותזונה "מעובדת"- עשירה בבשר מעובד, משקאות ממותקים וחטיפים. תזונה מסורתית הייתה קשורה בהימצאות נמוכה יותר של סרטן המעי הגס, גם לאחר תקנון לרמת הכנסה, השכלה והיסטוריה משפחתית (0.21-0.58 OR=0.35, 95 %CI). לא נמצא קשר בין סרטן המעי הגס לדפוסי אכילה של תזונה "מעובדת" או "עירונית"[8].
במחקר מקרה-ביקורת נוסף נבדק הקשר בין צריכת UPF לפי NOVA לסרטן המעי הגס ב-1853 מקרים ו-3543 ביקורות. בהשוואה בין רמות הצריכה של UPF במחקר נמצא סיכון מוגבר של 30 אחוזים לסרטן המעי הגס בשלישון העליון בהשוואה לתחתון (OR=1.3, 95 %CI 1.11-1.51; p for trend<0.001)[9].
מחקר מקרה-ביקורת נוסף התמקד בסיכון לאדנומות במעי הגס ב-294 מקרים ו-358 ביקורות: בהשוואה בין רמות הצריכה של UPF לפי NOVA בין השלישון העליון לתחתון, נמצא סיכון מוגבר ב-75 אחוזים לממצא של אדנומות (1.14-2.68 OR=1.75, 95 %CI) ופי שניים לאדנומות מתקדמות ופרוקסימאליות (1.29-3.65 OR=2.17, 95 %CI, ו-1.37-4.10 OR=2.38, 95 %CI, בהתאמה)[10].
סרטן הערמונית
במחקר בו השתתפו 1919 מקרים של סרטן ערמונית ו-1990 ביקורות, בוצעה השוואה בין רמות הצריכה של מזון מעובד (לפי NOVA) בין הרבעון העליון לתחתון: הסיכון לסרטן הערמונית היה גבוה ב־29 אחוזים (1.05-1.59 OR=1.29, 95 %CI) ברבעון העליון. לעומת זאת קשר זה לא נמצא בהתייחס לצריכת UPF[11]. במחקר מקרה-ביקורת נוסף, לא נמצא קשר בין צריכה של UPF לבין סרטן הערמונית (953 מקרים)[9].
סרטן השד
הקשר בין צריכת מזונות מעובדים לבין סרטן השד הוערך בקרב 190 מקרים ו-230 ביקורות. צריכה של דפוס אכילה שהוגדר כ"לא בריא/מעודד דלקת", שכלל צריכה גבוהה של סוכרים פשוטים, שומן מן החי ודגנים מעובדים, יחד עם צריכה נמוכה של פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות, היה קשור לסיכון מוגבר לסרטן השד (1.27-7.44 OR=3.07, 95 %CI)[12]. לעומת זאת, במחקר נוסף לא נמצא קשר בין צריכה גבוהה של UPF לסרטן השד (1486 מקרים)[9].
מחקר עוקבה שהתבסס על נתוני ה-NutriNet-Sante cohort, כלל מעקב אחרי 104,980 משתתפים והתבסס על שיטת NOVA להערכת דרגת העיבוד של המזונות. צריכת UPF מתוך סך המזון הנצרך ברבעון העליון והתחתון הייתה 32.3 אחוזים ו-8.2 אחוזים, בהתאמה. עלייה בצריכת UPF בשיעור של 10 אחוזים נמצאה קשורה לסיכון מוגבר בשיעור של 12 אחוזים לכל סוגי הסרטן (1.06-1.18 ,HR=1.12, 95 %CI) ולסרטן השד (1.02-1.22 HR=1.11, 95 %CI)[13].
מחקר שהתבסס על נתוני "מחקר האחיות" כלל מעקב לאורך 22 שנים אחר 45,204 נשים. נמצא כי היצמדות גבוהה יותר במהלך הלימודים בבית הספר התיכון לדפוס אכילה שהוגדר כ"דלקתי", הכולל בין היתר צריכת בשר אדום ומעובד, דגנים מעובדים ושתייה מתוקה, הייתה קשור לסיכון מוגבר בשיעור של 35 אחוזים לסרטן השד (1.06-1.73 OR= 1.35, 95% CI)[14].
סיכום
במרבית המחקרים נמצא קשר בין צריכת מזון UPF ומזון מעובד לסוגי סרטן שונים, אולם תוצאות שונות התקבלו בסוגים שונים של מחקרים. לא נמצא קשר בין צריכת UPF לבין CLL.
נמצא קשר בין דפוס אכילה המאופיין ב-UPF לבין סרטן חלל הפה במחקר ובמטא-אנאליזה של מקרה-ביקורת[4], אך לא במחקרי עוקבה[6]. סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס נמצא במחקר חתך ובמחקר מקרה-ביקורת אחד, אך לא נמצא קשר במחקר מקרה-ביקורת אחר. סיכון זה נמצא גם בשני מחקרי מקרה-ביקורת נוספים, בהם נמצא קשר בין היצמדות לדפוס אכילה עשיר ב־UPF לסיכון מוגבר לאדנומות במעי הגס. צריכת מזון מעובד נמצאה קשורה בסיכון מוגבר לסרטן הערמונית במחקר מקרה-ביקורת אחד אך לא במחקר השני. הקשר לסרטן השד נמצא אף הוא במחקר מקרה-ביקורת אחד, אך לא במחקר השני. עם זאת, נמצא קשר בין צריכת UPF להיארעות סרטן השד במחקר עוקבה במבוגרים[9], וכן במחקר עוקבה, בו נבדק דפוס אכילה מעודד דלקת המבוסס על מזון מעובד בתקופת גיל ההתבגרות[14].
ביבליוגרפיה
- ↑ Boffetta P, Nyberg F. Contribution of environmental factors to cancer risk. Br Med Bull 2003;68:71- 94
- ↑ Steck SE, Murphy EA. Dietary patterns and cancer risk. Nat Rev Cancer 2020;20:125-38
- ↑ Solans M, Fernandez-Barres S, Romaguera D, Benavente Y, Marcos-Gragera R, Gracia-Lavedan E, Costas L, Robles C, Gonzalez-Barca E, de la Banda E, et al. Consumption of ultra-processed food and drinks and chronic lymphocytic leukemia in the MCC-Spain study. Int J Environ Res Public Health 2021;18:5457
- ↑ 4.0 4.1 Helen-Ng LC, Razak IA, Ghani WM, Marhazlinda J, Norain AT, Raja Jallaludin RL et-al. Dietary pattern and oral cancer risk - a factor analysis study. Community Dent Oral Epidemiol 2012;40:560-6
- ↑ Liu X, Wang X, Lin S, Lao X, Zhao J, Song Q, Su X, Tak-Sun Yu I. Dietary patterns and the risk of esophageal squamous cell carcinoma: A population-based case-control study in a rural population. Clin Nutr Clin Nutr 2017;36:260-6
- ↑ 6.0 6.1 Yan B, Zhang L, Shao Z. Consumption of processed and pickled food and esophageal cancer risk: A systematic review and meta-analysis. Bull Cancer 2018;105:992-1002
- ↑ Rouillier P, Senesse P, Cottet V, Valleau A, Faivre J, Boutron-Ruault MC. Dietary patterns and the adenoma-carcinoma sequence of colorectal cancer. Eur J Nutr 2005;44:311-8
- ↑ Katsidzira L, Laubscher R, Gangaidzo IT, Swart R, Makunike-Mutasa R, Manyanga T et-al. Dietary patterns and colorectal cancer risk in Zimbabwe: A population based case-control study. Cancer Epidemiol 2018;57:33-8
- ↑ 9.0 9.1 9.2 9.3 Romaguera D, Fernandez-Barres S, Gracia-Lavedan E, Vendrell E, Azpiri M, Ruiz-Moreno E, Martin V, Gomez-Acebo I, Obon M, Molinuevo A, et al. Consumption of ultra-processed foods and drinks and colorectal, breast, and prostate cancer. Clin Nutr 2021;40:1537-45
- ↑ Fliss-Isakov N, Zelber-Sagi S, Ivancovsky-Wajcman D, Shibolet O, Kariv R. Ultra-processed food intake and smoking interact in relation with colorectal adenomas. Nutrients 2020;12:1-15
- ↑ Trudeau K, Rousseau MC, Parent ME. Extent of food processing and risk of prostate cancer: The PROtEuS study in Montreal, Canada. Nutrients 2020:28;12:637
- ↑ Stasiewicz B, Wadolowska L, Biernacki M, Slowinska MA, Drozdowski M. Hybrid dietary-blood inflammatory profiles and postmenopausal breast cancer: A case-control study. Nutrients 2020;12:1- 18
- ↑ Fiolet T, Srour B, Sellem L, Kesse-Guyot E, Alles B, Mejean C, Deschasaux M, Fassier P, Latino- Martel P, Beslay M, et al. Consumption of ultra-processed foods and cancer risk: results from NutriNet-Sante prospective cohort. BMJ 2018;360:322
- ↑ 14.0 14.1 Harris HR, Willett WC, Vaidya RL, Michels KB. An adolescent and early adulthood dietary pattern associated with inflammation and the incidence of breast cancer. Cancer Res 2017;77:1179-87