כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - צריכת UPF ותוצאי היריון של האם והילוד
צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - נייר עמדה
מאת הועדה המייעצת לאגף התזונה, משרד הבריאות
תזונה נאותה ועליה תקינה במשקל הם מרכיבי מפתח להשגת היריון בריא. ידוע כי לתזונת האם בתקופה שלפני ההיריון ובמהלכו השפעה על תוצאי בריאות של האם והילוד לטווח הקצר והארוך[1].
מחקרים שנערכו בקרב נשים הרות בברזיל ובארצות הברית, הדגימו כי 40–54 אחוזים מסך צריכת האנרגיה שלהן מקורם ב-UPF[2][3].
בסקירה הנוכחית נכללו 15 מחקרים: שבעה מהם השתמשו בשיטת NOVA לסיווג המזונות לפי רמות העיבוד השונות[2][4][5][6][7][8][9], אחד מהם הגדיר “מזון מעובד” באופן דומה להגדרת "מזון בעיבוד יתר" לפי שיטת NOVA[10], ושבעה מחקרים השתמשו בניתוח של דפוסי אכילה, בהם זוהו דפוסים שהתאפיינו בצריכה של UPF[11][12][13][14][15][16][17].
תוצאי בריאות של האם
משקל האם בהיריון
שישה מהמחקרים העריכו את הקשר בין צריכת UPF לבין עליה במשקל במהלך ההיריון, השמנה או משקל לאחר הלידה. במחקר חתך שנערך בקרב 785 נשים הרות, נמצא כי נשים שצרכו UPF בשלישון העליון בהשוואה לשלישון התחתון (47 אחוזים מסך צריכת האנרגיה לעומת 18 אחוזים מסך צריכת האנרגיה היומית, בהתאמה), היו בסיכון גבוה להשמנה בטרימסטר השני והשלישי להיריון לפי הגדרות Atalah לעליה במשקל בהיריון (1.27-3.73 OR=3.06 95% CI)[4].
תוצאות דומות לאלו נצפו בשלושה מחקרי עוקבה[2][5][6]. במחקר נוסף, בו נאספו נתונים על צריכת מזון החל מהשבוע ה-12 להיריון, נמצא כי עליה בסטיית תקן אחת באחוז צריכת UPF מסך צריכת האנרגיה, קשורה לסיכון מוגבר בשיעור של 31 אחוזים לעליה עודפת במשקל במהלך ההיריון[9]. בנוסף לכך שני מחקרים מצאו כי צריכת UPF בהיריון קשורה למשקל גבוה יותר של האם לאחר הלידה[9][10].
סוכרת היריון
במחקר מקרה-ביקורת (122 מקרים, 266 ביקורות), דפוס תזונה שהתאפיין בצריכת UPF נמצא קשור לסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת הריונית[15]. לעומת זאת, במחקר חתך בו השתתפו 785 נשים מברזיל, לא נמצאו תוצאות דומות[4]. במחקר עוקבה שנמשך 10 שנים וכלל 3730 נשים, צריכה גבוהה יותר של UPF לפני ההיריון הייתה גורם סיכון עצמאי להתפתחות סוכרת היריון, במיוחד בקרב נשים בנות 30 ומעלה (צריכת UPF בשלישון העליון לעומת התחתון - OR=2.05, 95% CI 1.03-4.07)[8].
במחקר עוקבה נוסף, שכלל 42 נשים הרות שאובחנו עם סוכרת טרום-ההיריון, צריכה גבוהה של UPF בטרימסטר השלישי נמצאה קשורה לעליה ברמות ההמוגלובין המסוכרר וברמת הגלוקוז בדם שעה לאחר הארוחה[6].
רעלת היריון ולידה מוקדמת
במחקרים שהתבססו על מחקר העוקבה הנורווגי MoBa (Norwegian Mother, Father and Child Cohort Study), נמצא כי היצמדות רבה יותר לדפוס שהתאפיין בצריכת UPF קשורה לסיכון גבוה יותר לרעלת היריון בקרב 23,423 נשים[16] אך לא ללידה מוקדמת בקרב 66,000 נשים[13].
תוצאים של הילוד
משקל התינוק
במחקר שנערך בקרב 45 נשים מארצות הברית, נמצא קשר חיובי בין צריכת UPF במהלך ההיריון לאחוז השומן ולעובי קפלי העור של היילוד[2]. במחקר נוסף מארצות הברית, שנערך בקרב 367 נשים, לא נמצא קשר בין צריכת UPF למדדי משקל ואורך של הילוד[9]. בשלושה מחקרים אחרים שבדקו דפוסי תזונה, דפוסים שהתאפיינו ב-UPF היו קשורים למשקל נמוך יותר של התינוק, לגובה נמוך יותר ולשיעור גבוה יותר של תינוקות קטנים לגיל ההיריון[11][12][14]. במחקר ה-CANDLE (Conditions Affecting Neurocognitive Development and Learning in Early childhood) בו השתתפו 1257 נשים, בוצע מעקב החל מתקופת ההיריון ועד לגיל ארבע. במחקר זוהו שני דפוסי תזונה של האם: "דפוס המזון המהיר" ו"דפוס המזון המעובד", שלא נמצאו קשורים למשקל הילוד.
במחקר זה נמצא, שהיצמדות ל"דפוס המזון המהיר" במהלך ההיריון קשורה לעודף משקל או להשמנה בילדים בגיל ארבע שנים. תוצאות אלו לא נצפו ביחס להיצמדות ל"דפוס המזון המעובד"[17].
הפרעות קשב בילדות
במחקר נוסף שבוצע על עוקבת ה־MoBa (ראו לעיל), בו השתמשו בסיווג המזונות לפי שיטת NOVA, נמצא כי צריכה גבוהה של UPF בהיריון קשורה לרמה גבוהה יותר של תסמינים של הפרעת קשב וריכוז בילדים בגיל שמונה שנים[13].
סיכום
בפרק זה נכלל מגוון רחב של תוצאים וסוגי מחקר. במרבית מחקרי העוקבה צריכת UPF לפני ההיריון או במהלכו נמצאה קשורה לעליה עודפת במשקל, לסוכרת הריונית ולרעלת היריון. בנוסף נמצאו קשרים בין צריכת UPF למשקל נמוך של הילוד, לעודף משקל או להשמנה בילוד וכן לתסמינים של הפרעת קשב וריכוז בילדים.
ביבליוגרפיה
- ↑ Kaiser L, Allen LH. Position of the American Dietetic Association: nutrition and lifestyle for a healthy pregnancy outcome. J Am Diet Assoc 2008;108:553-61
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 Rohatgi KW, Tinius RA, Cade WT, Steele EM, Cahill AG, Parra DC. Relationships between consumption of ultra-processed foods, gestational weight gain and neonatal outcomes in a sample of US pregnant women. PeerJ 2017;5:e4091
- ↑ Agostini CDO, Zoche E, Correa RDS, Chaves EBM, Corleta HVE, Bosa VL. Contribution of ultra¬processed food to the daily food intake of HIV-positive and HIV-negative women during pregnancy. Rev Bras Ginecol e Obstet 2019;41:588-96
- ↑ 4.0 4.1 4.2 Sartorelli DS, Crivellenti LC, Zuccolotto DCC, Franco LJ. Relationship between minimally and ultra¬processed food intake during pregnancy with obesity and gestational diabetes mellitus. Cad Saude Publica 2019;35:e00049318
- ↑ 5.0 5.1 Gomes CDB, Malta MB, Bemcio MHDA, De Barros Leite Carvalhaes MA. Consumption of ultra-processed foods in the third gestational trimester and increased weight gain: A Brazilian cohort study. Public Health Nutr 2021;24:3304-12
- ↑ 6.0 6.1 6.2 Silva CFM, Saunders C, Peres W, Folino B, Kamel T, Silva Dos Santos M, Padilh P. Effect of ultra¬processed foods consumption on glycemic control and gestational weight gain in pregnant with pregestational diabetes mellitus using carbohydrate counting. PeerJ 2021;9:e10514
- ↑ Borge TC, Biele G, Papadopoulou E, Frost Andersen L, Jacka F, Eggesbo M, Caspersen IH, Aase H, Meltzer HM, Brantsaeter AL. The associations between maternal and child diet quality and child ADHD - findings from a large Norwegian pregnancy cohort study. BMC Psychiatry 2021;21:139
- ↑ 8.0 8.1 Leone A, Martmez-Gonzalez MA, Craig W, Fresan U, Gomez-Donoso C, Bes-Rastrollo M. Pre- gestational consumption of ultra-processed foods and risk of gestational diabetes in a mediterranean cohort. The SUN Project. Nutrients 2021;13:2202
- ↑ 9.0 9.1 9.2 9.3 Cummings JR, Lipsky LM, Schwedhelm C, Liu A, Nansel TR. Associations of ultra-processed food intake with maternal weight change and cardiometabolic health and infant growth. Int J Behav Nutr Phys Act 2022 19:61
- ↑ 10.0 10.1 Martins APB, Benicio MHD. Influencia do consumo alimentar na gestacao sobre a retencao de peso pos-parto. Rev Saude Publica 2011;45:870-7
- ↑ 11.0 11.1 Teixeira JA, Hoffman DJ, Castro TG, Saldiva D M SR, Franscisco P V R, Vieira SE, Marchioni DM. Pre-pregnancy dietary pattern is associated with newborn size: results from ProcriAr study. Br J Nutr 2021;126:903-12
- ↑ 12.0 12.1 Mikes O, Brants^ter AL, Knutsen HK, Torheim LE, Bienertova Vasku J, Prusa T, Cupr P, Janak K, Dusek L, Klanova J. Dietary patterns and birth outcomes in the ELSPAC pregnancy cohort. J Epidemiol Community Health 2021;jech-2020-215716
- ↑ 13.0 13.1 13.2 Englund-Ogge L, Brantsaeter AL, Sengpiel V, Haugen M, Birgisdottir BE, Myhre R, Meltzer HM, Jacobsson B. Maternal dietary patterns and preterm delivery: results from large prospective cohort study. BMJ 2014;348:g1446
- ↑ 14.0 14.1 da Mota Santana J, de Oliveira Queiroz VA, Pereira M, Paixao ES, Monteiro Brito S, Barbosa Dos Santos D, Marlucia Oliveira A. Associations between maternal dietary patterns and infant birth weight in the NISAMI Cohort: A structural equation modeling analysis. Nutrients 2021;13:4054
- ↑ 15.0 15.1 Sedaghat F, Akhoondan M, Ehteshami M, Aghamohammadi V, Ghanei N, Mirmiran P, Rashidkhani B. Maternal dietary patterns and gestational diabetes risk: A case-control study. J Diabetes Res 2017;2017:1-8
- ↑ 16.0 16.1 Brants^ter AL, Haugen M, Samuelsen SO, Torjusen H, Trogstad L, Alexander J, Magnus P, Meltzer HM. A dietary pattern characterized by high intake of vegetables, fruits, and vegetable oils is associated with reduced risk of preeclampsia in nulliparous pregnant norwegian women. J Nutr 2009;139:1162-8
- ↑ 17.0 17.1 Hu Z, Tylavsky FA, Kocak M, Fowke JH, Han JC, Davis RL, LeWinn KZ, Bush NR, Sathyanarayana S, Karr CJ. Effects of maternal dietary patterns during pregnancy on early childhood growth trajectories and obesity risk: The CANDLE study. Nutrients 2020;12:465