האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - צריכת UPF ותחלואה בילדים ובני נוער

מתוך ויקירפואה


הופניתם מהדף צריכת UPF ותחלואה בילדים ובני נוער לדף הנוכחי.

Froot-Loops-Cereal-Bowl.jpg

צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - נייר עמדה
מאת הועדה המייעצת לאגף התזונה, משרד הבריאות

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםתזונה

לתזונה נודעת השפעה מהותית על תהליכי הגדילה וההתפתחות, המאפיינים את תקופת הילדות והנעורים, ועל ביסוס הרגלי אכילה בריאה הנשמרים גם בהמשך החיים[1]. בפרק זה נבדק הקשר בין צריכת UPF בתקופת הילדות וגיל ההתבגרות למגוון תוצאים בריאותיים: עודף משקל והשמנה, תחלואה קרדיו-מטבולית, התנהגויות אכילה, התמכרויות למזון, תחלואה נשימתית והפרעת קשב וריכוז.

הרכב גוף וגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים

מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 חלה עלייה חדה בשכיחות ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער. השמנה בגיל הילדות והנעורים קשורה לסיכון מוגבר להשמנה בגיל מבוגר וכן לסיכון למחלות כרוניות האופייניות לאוכלוסייה הבוגרת כגון: סוכרת, יתר לחץ דם ודיסליפידמיה[2]. הקשר בין צריכת UPF לתוצאים הקשורים בהרכב הגוף, עודף משקל וגורמי סיכון קרדיו-מטאבוליים בקרב ילדים ומתבגרים נבחן בשבעה 7 מחקרי חתך[2][3][4][5][6][7][8] - וב-8 מחקרי עוקבה[9][10][11][12][13][14][15][16]. ברוב המחקרים ניתוח צריכת המזונות מקבוצת ה-UPF התבסס על שיטת NOVA לסיווג מזונות.

עודף משקל והרכב גוף

במחקר חתך, שכלל תת-מדגם מייצג של 7,534 ילדים ומתבגרים (בני 10–19 שנים) מתוך סקר לאומי בברזיל, לא נמצא קשר מובהק בין צריכת UPF למדד BMI, לעודף משקל (כולל השמנה) או להשמנה בלבד. צריכת ה-UPF הוערכה באמצעות יומני אכילה[3]. באופן דומה, בסקר חתך עם מדגם נוחות של 200 מתבגרים מברזיל בני 10–18 שנים, מתוכם 44 אחוזים בנים, לא נמצא קשר מובהק בין צריכת UPF לבין מדדים אנתרופומטריים[4]. לעומת זאת, במחקר חתך שכלל 784 מתבגרים מברזיל בני 12–19 שנים, מתוכם 52.6 אחוזים בנות, מתבגרים באחוזון מעל 85 במשקל לגיל צרכו באופן מובהק פחות אנרגיה מ-UPF בהשוואה למתבגרים במשקל תקין (1213 קק"ל לעומת 1586 קק"ל בהתאמה, 0.01>p). צריכת המזון הוערכה במחקר באמצעות שאלוני תדירות צריכת מזון (FFQ) וסווגה על פי שיטת NOVA והנתונים התקבלו לאחר תקנון לצריכת אנרגיה יומית[5]. החוקרים הסבירו בדיון את הקשר ההפוך בכך שמדובר במדגם של ילדים מאזורים כפריים, בהם יש שכיחות גבוהה יותר של עודף משקל אך קיימת בהם זמינות נמוכה יותר של UPF בהשוואה לילדים מהערים הגדולות. נוסף על אלו, במחקר בו עקבו במשך שלוש שנים אחר 1,035 מתבגרים בגיל ממוצע של 0.9 15.7± שנים, מתוכם 56 אחוזים בנים, לא נמצא הבדל משמעותי בהתפלגות ה-BMI ואחוז מסת השומן בגוף לפי רבעוני צריכה של UPF, בין תחילת המעקב לסופו. צריכת המזון הוערכה באמצעות FFQ בתחילת המעקב[6].

במחקר חתך שנערך בארצות הברית (5804=n) נבחן הקשר בין צריכת UPF לשיעורי ההשמנה בקרב ילדים ומתבגרים, שהשתתפו בסקר בריאות ותזונה לאומי (NHANES). אוכלוסיית המחקר כללה ילדים בגילי 7- 18 שנים, מתוכם 51 אחוזים בנים. שאלוני צריכת מזון במשך 24 שעות נותחו וסווגו על פי שיטת NOVA. בעזרת שימוש בנוסחאות ניבוי, נמצא כי הפחתת הצריכה של UPF בכמות של 276 קלוריות ביממה הייתה גורמת לירידה במשקל הגוף בשיעור של 5.1 קילוגרם ((2-)-(7.9-) 95% CI) ושל 2.09 קילוגרם/מטר מרובע במדד ה-BMI‏ (CI 95% (-3.2)-(-0.8)). הפחתה זו הייתה מורידה את שכיחות עודף המשקל מ-37 אחוזים ל־21 אחוזים ואת שכיחות ההשמנה מ-20 אחוזים ל-11 אחוזים[7].

במחקר עוקבה מילדות ועד בגרות מוקדמת, שכלל 9,025 ילדים מבריטניה, בוצע מעקב חציוני למשך 10.2 שנים בין השנים 1998- 2017 בבני 7, 10 ו-13 שנים בתחילת המחקר, מהם 50.3 אחוזים בנים. בתחילת המחקר נאספו יומני אכילה למשך שלושה ימים והוערכה צריכת UPF כאחוז מסך צריכת המזון היומית בגרמים. נמצא כי בקרב ילדים שהיו בחמישון העליון של צריכת UPF בהשוואה לאלו שהיו בחמישון התחתון (67.8 אחוזים לעומת 23.2 אחוזים מסך צריכת המזון היומית בגרמים, בהתאמה), חלה תוספת שנתית ממוצעת בכמה מדדים: 0.06 קילוגרם/מטר מרובע במדד ה-BMI,‏ 0.03 קילוגרם/מטר מרובע (95%CI 0.04-0.08) במדד ה-Fat mass index) FMI)‏ (95%CI 0.01-0.05), 0.2 קילוגרם במשקל הגוף (0.11-0.28 95%CI) ו-0.17 סנטימטר בהיקף המותן (0.11-0.22 95%CI). כמו כן, נצפה באופן עקבי קשר מנה-תגובה בין עליה לאורך תקופת המעקב ב-BMI, במשקל הגוף ובהיקף המותן לבין צריכה של UPF בשני חמישוני הצריכה העליונים בהשוואה לחמישון התחתון[8].

מחקר עוקבה נוסף שכלל 1,306 ילדים מהולנד, 50.5 אחוזים מהם בנים, נמשך החל מגיל שלוש ועד גיל עשר: בתום תקופת המעקב נמצא כי כל עליה בשיעור של סטיית תקן אחת בהיצמדות לדפוס אכילה עשיר ב-UPF הייתה קשורה בסיכון מוגבר לעודף משקל או השמנה (1.08-1.57 OR=1.30; 95%CI). כמו כן, נמצא קשר ישיר בין צריכת UPF למדד BMI-z score עד גיל 10 שנים (0.01>p)[9]. מחקר דומה עקב אחר 4,231 ילדים מברזיל - בהיותם בני שש בתחילת המחקר ובהמשך בוצע מעקב בגיל 11: נמצא כי צריכה גבוהה יותר של UPF בשיעור של 100 גרם מתוך סך צריכת המזון היומית, הייתה קשורה למדד ה-BMI בשיעור של 0.14 קילוגרם/מטר מרובע (0.01>p). אחוז השונות המוסבר על ידי תכולת האנרגיה שמקורה ב-UPF היה 58 אחוזים, בעוד ש-42 אחוזים מהשונות נותרה ללא הסבר[10]. מחקר עוקבה מגרמניה בחן האם צריכת UPF בעלי תכולה גבוהה של מלח קשורה למצב משקל הגוף. במחקר בוצע מעקב בין השנים 2009-2003 אחר 364 ילדים ומתבגרים בני 3–18 שנים אשר להם לפחות 2 איסופי שתן למשך 24 שעות ושני יומני אכילה יום קודם לאיסוף השתן. רמת הנתרן בשתן בתחילת המחקר נמצאה קשורה ל-BMI-z score (+0.20 SD/g; P< 0.01) ולאחוז מסת השומן בגוף (%BF, % Body fat) (P<0.01 ;%BF/g +1.30). קשרים אלו נשמרו מובהקים גם לאחר תקנון לצריכת אנרגיה ולצריכת משקאות מתוקים. כמו כן, נצפתה מגמה חיובית, אם כי לא מובהקת, בין רמת הנתרן בשתן בתחילת המחקר לבין שינוי באחוז שומן הגוף במהלך תקופת המחקר[11]. במחקר עוקבה נוסף (307=n), נמצא כי כל עלייה של 10 אחוזים בצריכת האנרגיה היומית מ-UPF קשורה בעליה מוחלטת בשיעור של 0.7 סנטימטר בהיקף המותן מגיל 4 שנים ועד גיל 8 שנים (0.03=p)[12].

גורמי סיכון קרדיו-מטבולים ותסמונת מטבולית

במחקר חתך שנערך בקרב 210 מתבגרים בני 12–19 שנים, 52 אחוזים מהם בנים, השתמשו בשאלוני FFQ וסיווגו את המזונות לשלוש רמות עיבוד על פי גרסת NOVA קודמת, שאיננה עוד בשימוש. נמצא כי צריכה גבוהה של UPF בכמות של מעל לחציון - 1,245 גרם/יום, הייתה קשורה לשכיחות גבוהה פי 2.5 לתסמונת מטבולית בהשוואה לצריכה נמוכה יותר, ברמה של מתחת לחציון (0.01=p). גם בקרב ילדים צעירים יותר נצפה קשר בין צריכת UPF למדדים של התסמונת המטבולית[13].

במחקר חתך שנערך בקרב 147 ילדים בעלי עודף משקל או השמנה בני 6–10 שנים, 48 אחוזים מתוכם בנים, נמצא קשר ישר בין צריכת UPF לרמות הגלוקוז בדם (0.05=p). צריכת UPF עם תכולה גבוהה של שומן וסוכר - מעל 35 אחוזים ומעל 10 אחוזים מסך צריכת האנרגיה היומית, בהתאמה, נמצאה קשורה בקשר ישר הן לרמות הגלוקוז והן לרמות ה-TG (טריגליצרידים) בדם (0.05>p)[14].

במחקר חתך דומה שנערך בברזיל בקרב 249 מתבגרים בני 14–19 שנים, 54 אחוזים מהם בנים, בו השתמשו בשאלוני FFQ וסיווגו את המזונות לשלוש רמות עיבוד, צריכת UPF לא נמצאה קשורה לעודף משקל, יתר לחץ דם או היקף מותניים; אולם צריכת מזון בדרגת עיבוד מינימלית נקשרה לסיכון נמוך יותר לעודף משקל או השמנה (0.39-0.96 OR=0.61; 95%CI)[15].

שני מחקרי עוקבה הציגו קשר ישיר בין צריכת UPF לבין מדדים שונים של התסמונת המטבולית: במחקר שנערך בקרב 345 ילדים במצב סוציו-אקונומי נמוך בגיל הגן - 4-3 שנים, נמצא קשר בין צריכת UPF לרמות גבוהות יותר בדם של סך הכולסטרול ושל Low Density Lipoprotein (LDL-C Cholesterol) בגיל בית הספר - 7–8 שנים (0.05>p)[16]. תוצאות דומות נצפו גם במחקר שעקב אחר 308 ילדים מגיל 3 שנים ועד גיל 6 שנים: נמצא כי ילדים בני 3 שנים שהיו בשלישון הגבוה של צריכת האנרגיה מ-UPF היו בעלי רמות גבוהות יותר של סך כולסטרול (b=3.9 mg/dl; 95%CI 0.73-0.72) ושל TG בדם (0.18-3.6 b=1.9 mg/dl, 95%CI) בגיל 6 שנים, בהשוואה לאלו שהיו בשלישון הצריכה התחתון. הערך החציוני לצריכת האנרגיה מ-UPF מסך צריכת האנרגיה היומית בשלישון העליון לעומת התחתון היה 56 אחוזים ו-30 אחוזים, בהתאמה[17].

במחקר נוסף (307=n), לא נמצא קשר בין צריכת UPF עם גלוקוז בצום או רמות אינסולין בדם[12].

התנהגויות אכילה והתמכרות למזון

עם העלייה בשכיחות העולמית של עודף משקל והשמנה נצפית עליה בשכיחות התנהגות אכילה הכרוכה בצריכה מופרזת של מזונות ספציפיים (התמכרות) וכן עליה בהתנהגות יושבנית[18][19].

במחקר חתך, שהתבסס על נתונים מתוך סקר לאומי בבריטניה, וכלל מדגם מייצג של 1,772 ילדים בני 4–10 שנים, 51 אחוזים מהם בנים, נבחן הקשר בין התנהגויות אכילה שונות לבין צריכת UPF. הורי הילדים מילאו במשך ארבעה ימים יומני אכילה, אשר כללו גם שאלות בנושא התנהגויות אכילה. המזונות שנצרכו נותחו וסווגו על פי שיטת NOVA. נמצא כי דבקות גבוהה יותר להתנהגויות אכילה שהוגדרו כ:"אכילה עם המשפחה תוך כדי צפייה בטלוויזיה", "אכילה לבד בחדר שינה" ו"אכילה מחוץ לבית"- קשורות לצריכה גבוהה יותר של UPF; בעוד ששכיחות גבוהה של "אכילה בבית הספר עם חברים" נמצאה קשורה לצריכה נמוכה יותר של p<0.05) UPF[20].

במחקר חתך נוסף שנערך בקרב 181 מתבגרים אפרו-אמריקניים עם השמנה בני 12–16 שנים, 33 אחוזים מהם בנים, נבחן הקשר בין התמכרות לאוכל לבין צריכת אנרגיה יומית וצריכה של מקרו-נוטריינטים. הערכת ההתמכרות בוצעה באמצעות שאלון Yale Food Addiction Scale for Children (YFAS-C). נמצא קשר ישר בין מספר התסמינים הקשורים להתמכרות למזון לבין סך הצריכה היומית של אנרגיה, שומן כללי, שומן טרנס, שומן רווי, פחמימות וסוכר פשוט - רכיבי תזונה השכיחים במיוחד ב-UPF[21].

במחקר חתך שנערך בקרב 139 ילדים עם עודף משקל בני 9–11 שנים, 53 אחוזים מהם בנים, נבחן הקשר בין התמכרות למזון (שהוערכה על ידי שאלון YFAS-C) לבין צריכה תזונתית בכלל וצריכת UPF בפרט. המזונות סווגו על פי שיטת על פי NOVA. נמצא כי ילדים עם משקל עודף ואבחנה של התמכרות לאוכל נטו לצרוך יותר סוכרים פשוטים ו-UPF בתזונה היומית, לעומת אלו שלא אובחנו. כמו כן נמצא כי מתוך כלל המזונות שסווגו כ-UPF, צריכה גבוהה יותר של עוגיות או ביסקוויטים (0.02=OR=4.19, p) ונקניקיות קשורה לסיכון גבוה יותר להתמכרות למזון, זאת לאחר תקנון לכמות סוכר, נתרן ושומן (0.03=OR=11.77, p)[22].

תחלואה נשימתית

מבין המחלות הכרוניות של דרכי הנשימה, אסתמה היא המחלה הנפוצה ביותר והמשפיעה ביותר על איכות החיים בקרב ילדים ובני נוער. ב-2012 אסתמה דורגה במקום השלישי מתוך עשר הסיבות המובילות בעולם לפגיעה באיכות החיים ובתוחלת החיים של בני נוער[23].

במחקר חתך שהתבסס על נתונים מתוך סקר לאומי, וכלל מדגם מייצג של 109,104 מתבגרים בני 13–16 שנים, 48 אחוזים מהם בנים, נאספו שאלוני FFQ שהעריכו צריכת מזון שבועית של 6 תת-קטגוריות נבחרות של UPF. בוצע סיווג ראשוני של UPF על פי שיטת NOVA. צריכת UPF שבועית הומרה לציון סופי, שהתבסס על סך הציונים החלקיים שניתנו לכל מוצר מעובד בהתאם לתדירות הצריכה השבועית שלו. המידע אודות נוכחות של קולות נשימה דמויי צפצוף ב-12 החודשים שקדמו למחקר ו/או אבחנה של אסתמה בכל עת, התבסס על דיווח עצמי. נמצא קשר מנה-תגובה בין צריכת UPF להימצאות אסתמה או קולות נשימה דמויי צפצוף (0.001>p). כמו כן, בהשוואה לחמישון התחתון של צריכת UPF, באלו שהיו בחמישון העליון נצפה סיכון גבוה יותר לאסתמה (1.15-1.41 OR=1.27; 95%CI) ולקולות נשימה דמויי צפצוף (1.35-1.50 OR=1.42; 95%CI). חציוני הצריכה של UPF בחמישונים אלה היו 27 אחוזים ו-57 אחוזים מסך צריכת האנרגיה היומית, בהתאמה[24].

לעומת זאת, במחקר עוקבה שכלל 2190 ילדים בריאים בגיל 6 שנים בתחילת המחקר ובגיל 11 שנים בסופו, 52 אחוזים מהם בנים, לא נמצא קשר בין צריכת UPF בסיווג על פי NOVA לבין היארעות של קולות נשימה דמויי צפצוף, אסתמה או אסתמה חמורה[25].

הפרעות קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז (Attention Deficit Hyperactivity Disorder, ADHD) היא בין ההפרעות הנוירו-התנהגותיות הנפוצות ביותר והמצריכות טיפול בילדים ובמתבגרים. היא מלווה בשיעור גבוה של בעיות פסיכיאטריות כגון הפרעת התנגדות (Oppositional Defiant Disorder, ODD), הפרעת התנהגות, הפרעות מצב רוח וחרדה והתנהגויות מסוכנות כמו עישון, שימוש בסמים ואלכוהול[26].

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה 12 מחקרי חתך (4886=n) בהשתתפות ילדים ומתבגרים בני 6–14 שנים עם וללא הפרעת קשב וריכוז (ADHD), נבחן הקשר בין צריכת דפוסי תזונה שונים לבין הימצאות ADHD. דפוסי צריכה אלה הוגדרו כ: "בריאה"- תזונה עשירה בירקות, פירות, דגנים ודגים; "מערבית"- תזונה עשירה בבשר אדום/מעובד, מזון עתיר שומן מן החי ומזונות עתירי נתרן; "מזון מהיר"- תזונה עשירה בממתקים, משקאות מתוקים, חטיפים, גלידה ומזון מהיר הכנה. לאחר ניתוח רב משתני, נמצא כי היצמדות לדפוס תזונה "בריאה" קשורה בסיכון פחות ל-ADHD‏ (OR=0.63; 95%CI 0.41-0.96), בעוד שצריכת דפוס תזונה "מערבית" (1.13-3.26 OR=1.92; 95%CI) ו-"מזון מהיר" (1.06-2.16 OR=1.51; 95%CI) נמצאו קשורות בסיכון מוגבר ל-ADHD[27].

סיכום

המחקרים שנסקרו ובחנו את הקשר של UPF לתוצאים שונים בילדים ומתבגרים הם מחקרים תצפיתיים. ברוב המחקרים נבחן הקשר להרכב הגוף, עודף משקל וגורמי סיכון קרדיו-מטאבוליים ומהם: בעשרה מחקרים נמצא קשר ישיר[10][11][12][13][14][15][16][5][6][7][8] במחקר אחד נמצא קשר הפוך[5] וב-4 מחקרים לא נמצא קשר[3][4][6].

קיים מספר מועט מאוד של מחקרים בהם נבחנו תוצאים נוספים ועל כן ישנו קושי להסיק מהם מסקנות חד משמעיות. בשלושת המחקרים שבחנו התנהגויות אכילה שליליות והתמכרות למזון נמצא קשר עם צריכה גבוהה של UPF[20][21][22]. מנגד, המחקרים שבחנו הפרעות קשב וריכוז או תחלואה נשימתית הציגו ממצאים לא עקביים[24][25][27].

ביבליוגרפיה

  1. Issanchou S. Determining factors and critical periods in the formation of eating habits: results from the Habeat project. Ann Nutr Metab 2017;70:251-6
  2. 2.0 2.1 Koletzko B, Fishbein M, Lee WS, Moreno L, Mouane N, Mouzaki M, Verduci E. Prevention of childhood obesity: A position paper of the global federation of international societies of paediatric gastroenterology, hepatology and nutrition (FISPGHAN). J Pediatr Gastroenterol Nutr 2020;70:702- 10
  3. 3.0 3.1 3.2 Louzada ML, Baraldi LG, Steele EM, Martins AP, Canella DS, Moubarac JC, Levy RB, Cannon G, Afshin A, Imamura F, et al. Consumption of ultra-processed foods and obesity in Brazilian adolescents and adults. Prev Med 2015;81:9-15
  4. 4.0 4.1 4.2 Enes CC, Camargo CMd, Justino MIC. Ultra-processed food consumption and obesity in adolescents. Revista de Nutricao 2019;32
  5. 5.0 5.1 5.2 5.3 D'Avila HF, Kirsten VR. Energy intake from ultraprocessed food among adolescents. Rev Paul Pediatr 2017;35:54-60
  6. 6.0 6.1 6.2 6.3 Cunha DB, da Costa THM, da Veiga GV, Pereira RA, Sichieri R. Ultra-processed food consumption and adiposity trajectories in a Brazilian cohort of adolescents: ELANA study. Diabetes Metab 2018;8:28
  7. 7.0 7.1 7.2 Livingston AS, Cudhea F, Wang L, Steele EM, Du M. Effect of reducing ultraprocessed food consumption on obesity among US children and adolescents aged 7-18 years: evidence from a simulation model. BMJ Nutr Prev Health 2021;4:397-404
  8. 8.0 8.1 8.2 Chang K, Khandpur N, Neri D, Touvier M, Huybrechts I, Millett C, Vamos EP. Association between childhood consumption of ultraprocessed food and adiposity trajectories in the avon longitudinal study of parents and children birth cohort. JAMA pediatr 2021;175:e211573
  9. 9.0 9.1 Sirkka O, Vrijkotte T. Infant feeding and ethnic differences in body mass index during childhood: a prospective study. Nutrients 2021;13:2291
  10. 10.0 10.1 10.2 Costa CDS, Assungao MCF, Loret de Mola C, Cardoso JS, Matijasevich A, Barros AJD, Santos IS. Role of ultra-processed food in fat mass index between 6 and 11 years of age: a cohort study. Int J Epidemiol 2021;50:256-65
  11. 11.0 11.1 11.2 Libuda L, Kersting M, Alexy U. Consumption of dietary salt measured by urinary sodium excretion and its association with body weight status in healthy children and adolescents. Public Health Nutr 2012;15:433-41
  12. 12.0 12.1 12.2 12.3 Mikes O, Brants^ter AL, Knutsen HK, Torheim LECosta CS, Rauber F, Leffa PS, Sangalli CN, Campagnolo PDB, Vitolo MR. Ultra-processed food consumption and its effects on anthropometric and glucose profile: A longitudinal study during childhood. Nutr Metab Cardiovasc Dis 2019;29:177-84
  13. 13.0 13.1 13.2 Tavares LF, Fonseca SC, Garcia Rosa ML, Yokoo EM. Relationship between ultra-processed foods and metabolic syndrome in adolescents from a Brazilian family doctor program. Public Health Nutr 2012;15:82-7
  14. 14.0 14.1 14.2 Rinaldi AE, Gabriel GF, Moreto F, Corrente JE, McLellan KC, Burini RC. Dietary factors associated with metabolic syndrome and its components in overweight and obese Brazilian schoolchildren: a cross-sectional study. Diabetol metab syndr 2016;8:58
  15. 15.0 15.1 15.2 Melo ISV, Costa C, Santos J, Santos AFD, Florencio T, Bueno NB. Consumption of minimally processed food is inversely associated with excess weight in adolescents living in an underdeveloped city. PloS one 2017;12:e0188401
  16. 16.0 16.1 16.2 Rauber F, Campagnolo PD, Hoffman DJ, Vitolo MR. Consumption of ultra-processed food products and its effects on children's lipid profiles: a longitudinal study. Nutr Metab Cardiovasc Dis 2015;25:116-22
  17. Leffa PS, Hoffman DJ, Rauber F. Longitudinal associations between ultra-processed foods and blood lipids in childhood. Br J Nutr 2020;124:341-8
  18. Tas Torun Y, icen S. A cross-sectional study on the correlates of food addiction symptoms in adolescents seeking treatment for obesity: eating attitudes and gender differences. J Addict Dis 2021:1-10
  19. Barnett TA, Kelly AS, Young DR, Perry CK, Pratt CA, Edwards NM, Rao G, Vos MB. Sedentary behaviors in today's youth: approaches to the prevention and management of childhood obesity: A scientific statement from the American heart association. circulation 2018;138:e142-e59
  20. 20.0 20.1 Onita BM, Azeredo CM, Jaime PC, Levy RB, Rauber F. Eating context and its association with ultra¬processed food consumption by British children. Appetite 2021;157:105007
  21. 21.0 21.1 Schulte EM, Jacques-Tiura AJ. Food addiction prevalence and concurrent validity in African American adolescents with obesity. Psychol Addict Behav 2018;32:187-96
  22. 22.0 22.1 Filgueiras AR, Pires de Almeida VB, Koch Nogueira PC, Alvares Domene SM, Eduardo da Silva C, Sesso R, Sawaya AL. Exploring the consumption of ultra-processed foods and its association with food addiction in overweight children. Appetite 2019;135:137-45
  23. Serebrisky D, Wiznia A. Pediatric asthma: A global epidemic. Ann Glob Health 2019;85:6
  24. 24.0 24.1 Melo B, Rezende L. Associations of ultra-processed food and drink products with asthma and wheezing among Brazilian adolescents. Pediatr Allergy Immunol 2018;29:504-11
  25. 25.0 25.1 Machado Azeredo C, Cortese M. Ultra-processed food consumption during childhood and asthma in adolescence: data from the 2004 Pelotas birth cohort study. Pediatr Allergy Immunol 2020;31:27-37
  26. Wilens TE, Spencer TJ. Understanding attention-deficit/hyperactivity disorder from childhood to adulthood. Postgrad Med 2010;122:97-109
  27. 27.0 27.1 Shareghfarid E, Sangsefidi ZS, Salehi-Abargouei A, Hosseinzadeh M. Empirically derived dietary patterns and food groups intake in relation with attention deficit/hyperactivity disorder (ADHD): A systematic review and meta-analysis. Clin Nutr ESPEN 2020;36:28-35