כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - מניעה של מחלות כבד - Prevention of liver diseases"
מתוך ויקירפואה
מ (הפעיל הגנה על מניעה של מחלות כבד - Prevention of liver diseases ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוג�) |
|||
| (16 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{פרק | ||
| + | |ספר=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת | ||
| + | |מספר הפרק=17 | ||
| + | }} | ||
{{קידום בריאות ורפואה מונעת | {{קידום בריאות ורפואה מונעת | ||
| − | |שם המחבר=: | + | |שם המחבר=:מהדורת 2004 הוכנה על-ידי פרופסור ז. הלפרן, ד"ר ר. קריב, [[משתמש:פסח שורצמן|פרופסור שורצמן]], [[משתמש:חוה טבנקין|פרופסור טבנקין]].נוספו המלצות עדכניות (2007, 2020) של המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות אשר עודכנו ע"י ד"ר יאן מיסקין. |
| − | |שם הפרק=''' | + | |שם הפרק='''פרק מספר 15 - מניעה של מחלות כבד''' |
}} | }} | ||
{{הרחבה|מחלות כבד}} | {{הרחבה|מחלות כבד}} | ||
'''מניעה של [[מחלות כבד]]''' מתחלקת ל-3 קטגוריות: | '''מניעה של [[מחלות כבד]]''' מתחלקת ל-3 קטגוריות: | ||
| − | # '''מניעה ראשונית''' | + | #'''מניעה ראשונית:''' מניעה של הופעת מחלה באנשים בלא מחלה באמצעות חינוך למין בטוח, שמירת ניקיון וחיסונים (ראו בהמשך, המלצות למתן חיסונים כנגד דלקת כבד A/B) |
| − | # '''מניעה שניונית''' | + | #'''מניעה שניונית:''' גילוי מוקדם של אנשים א-סימפטומטיים החולים במחלת כבד כדי לאתר את המחלה בשלב מוקדם, כשעדיין אפשר לטפל בה. בקטגוריה זו נכללות בדיקות הסקר (Screening) למחלות כבד. בדיקות אלו מאפשרות ריפוי או מניעה של התקדמות המחלה ל[[שחמת הכבד|שחמת]] או [[סרטן הכבד]] (HCQ - Hepatocellular Carcinoma) באמצעות גילוי וטיפול מוקדמים. כמו כן, אבחון מחלת כבד זיהומית עשוי למנוע הדבקת אנשים בריאים באוכלוסייה. מקובל בעולם כי משיקולי עלות-תועלת, גילוי מוקדם במחלות כבד מתבצע רק באוכלוסיות בסיכון גבוה. הגדרת האוכלוסיות בסיכון ואיתורן הם חלק חשוב בבניית ההנחיות לגילוי המוקדם. תרופות אנטי ויראליות, תרופות למחלות מטבוליות ו[[השתלת כבד]] עשו את הגילוי המוקדם במחלות כבד ליעיל וכדאי |
| − | # מניעה שלישונית: מניעת החמרה וסיבוכים של מחלת כבד קיימת | + | #'''מניעה שלישונית:''' מניעת החמרה וסיבוכים של מחלת כבד קיימת |
| − | ההמלצות | + | ההמלצות בנוגע למניעה ראשונית ושניונית של מחלות כבד מסוכמות בטבלה 15. בהמשך מפורטות המלצות לחיסונים כנגד הפטיטיס A ו-B וסוגיות נבחרות במניעה משנית. |
| − | {| border="1" | + | {| border="1" cellpadding="4" |
| − | !colspan="2" |טבלה | + | !colspan="2" |טבלה 15: המלצות לגבי מניעה ראשונית ומשנית של מחלות כבד |
|- | |- | ||
!מניעת ראשונית | !מניעת ראשונית | ||
!מניעה מישנית | !מניעה מישנית | ||
|- | |- | ||
| − | |סריקת תורמי דם ל[[הפטיטיס C]] והפטיטיס B (להלן: HBV, HCV) | + | |סריקת תורמי דם ל[[הפטיטיס C]] והפטיטיס B (להלן: HBV, HCV) |
| − | |גילוי מוקדם של HBV, HCV בקבוצות | + | |גילוי מוקדם של HBV, HCV בקבוצות בסיכון ובמשפחות של פרטים חולים |
|- | |- | ||
| + | |[[חיסון נגד דלקת כבד מסוג A]] (להלן: HAV) ו[[חיסון כנגד דלקת כבד מסוג B]]{{כ}} (HBV) | ||
| | | | ||
| − | |||
|- | |- | ||
|חינוך למין בטוח | |חינוך למין בטוח | ||
| − | |גילוי מוקדם של [[רעילות כבדית עקב תרופות]] שבשימוש קבוע באמצעות ניטור | + | |גילוי מוקדם של [[רעילות כבדית עקב תרופות]] שבשימוש קבוע באמצעות ניטור [[תפקודי כבד]] |
|- | |- | ||
|חינוך נגד [[שימוש בסמים]] | |חינוך נגד [[שימוש בסמים]] | ||
| − | |איתור | + | |איתור HCC בחולים עם שחמת הכבד ונשאים של HCV, HBV |
|} | |} | ||
| − | == | + | ==חיסונים כנגד דלקת כבד נגיפית מסוג A== |
| − | + | {{הפניה לערך מורחב|חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג Hepatitis A vaccine - A}} | |
| + | [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2022|ביבליוגרפיה למהדורת 2022]] פריטים 1032–572,1021–160,568 143,148,149,151–138,140–12,135 | ||
| − | + | החיסון נכנס לתוכנית החיסונים השוטפת של משרד הבריאות ב-1999 (ראו פרק מספר 5, חיסונים) והוחל על אלה שנולדו מ-1 בינואר 1998, ואילך. | |
| − | + | *זהו חיסון פעיל באמצעות וירוס מומת, והוא יעיל ובטוח ביותר. קרוב לוודאי שהחיסון יעיל לכל החיים. לפיכך, אפשר להמליץ לחסן את כל מי שלא חלו בעבר ואת מי שנבדקו ונמצא שאין להם נוגדני IgG Anti-HAV, עד גיל 40 | |
| − | + | *יש לחסן בגיל 18 חודשים את כל הפעוטים. חשוב מאוד לעודד את ההורים להסכים לחיסון חשוב זה | |
| − | + | *משנת 2000 צה"ל מחסן את כל החיילים הסדירים ביחידות השדה | |
| − | + | *חשוב במיוחד לחסן את הקבוצות האלה: | |
| − | + | *#כל הנוסעים לאזור אנדמי להפטיטיס A, בלא הגבלת גיל (לפי המלצת משרד הבריאות) | |
| − | + | *#אנשים החיים בתנאי צפיפות או היגיינה ירודים, כמו פנימיות, ישיבות ומעונות | |
| − | + | *#מתבגרים ומבוגרים עם [[חסר G6PD]] ידוע, שלא נחשפו להפטיטיס A | |
| − | + | *#מזריקי סמים לווריד | |
| + | *#גברים המקיימים יחסי מין עם גברים | ||
| − | + | החיסונים הפעילים שנרשמו בישראל הם GSK) Havrix) ו- Merck) Vaqta). משרד הבריאות מאשר שני מינונים של החיסונים, כאשר מינון מבוגרים ניתן החל מגיל 19. | |
| − | אין מידע על | + | אין מידע על ההשפעה של תרכיב HAV על התפתחות העובר, אבל לא צפויה פגיעה בעובר אם החיסון ניתן בטעות בזמן היריון או במקרי חשיפה ממושכת. |
| − | |||
| − | |||
| − | + | ניסויים קליניים ודיווחים שונים הדגימו את יעילות החיסון ואת בטיחותו במניעת דלקת כבד A לאחר חשיפה או בעיצומה של מגפה. אף שמשרד הבריאות טרם פרסם המלצות, יש לשקול מתן חיסון פעיל בעת מגפה או בתוך 7 ימים מחשיפה. לחלופין, אפשר להשתמש באימונוגלובולין IG במינון של 0.02 מיליגרם/קילוגרם. התוויות מפורטות בנוגע לחיסון HAV ואימונוגלובולינים ניתנו בתדריך החיסונים של משרד הבריאות 1999. | |
| − | התוויות מפורטות | ||
| − | + | '''אופן מתן החיסון:''' | |
| − | + | מגיל 18 חודשים עד גיל 18 שנים ניתן חיסון Vaqta/Havrix במינון פדיאטרי. מגיל 19 ניתן במינון מלא (1 מיליליטר במנה). | |
| − | מגיל 19 | ||
| − | יש לתת 2 מנות: בזמן 0 ו- | + | יש לתת 2 מנות: בזמן 0 ו-6–12 חודשים אחרי המנה הראשונה. הגנה נרכשת בתוך כשבועיים מהזריקה הראשונה. |
==[[חיסון כנגד דלקת כבד נגיפית מסוג B]] == | ==[[חיסון כנגד דלקת כבד נגיפית מסוג B]] == | ||
{{הפניה לערך מורחב|חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג Hepatitis B vaccine - B}} | {{הפניה לערך מורחב|חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג Hepatitis B vaccine - B}} | ||
| − | + | [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2022|ביבליוגרפיה למהדורת 2022]] פריטים 127–133 | |
| − | + | '''מניעה ראשונית:''' בישראל, כל היילודים מקבלים חיסון כנגד HBV מאז 1 בינואר 1992, ולכן הצורך במניעה משנית ילך וירד. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | יילודים לאמהות נושאות HBV יקבלו בלידה הן חיסון סביל ([[HBIG]]) כנגד הנגיף, וגם חיסון פעיל ([[Engerix-B]]). על מנת לאתר נשאיות HBV בעת היריון, מתבצעת בדיקת סקר ל- HBsAg כחלק מבדיקות הדם המתבצעות בתחילת ההיריון. אם מאתרים נשאית, יש לשלוח בדיקת כייל נגיפי (HBV-PCR), ואם ערכו יהא גבוה, יש לשקול מתן טיפול אנטי-ויראלי כדי לצמצם עד כמה שניתן את הסיכון להדבקת העובר בהיריון וסביב הלידה. | |
| − | + | לאחר הדבקה בנגיף HBV לרוב מופיעה מחלה חריפה, שבעקבותיה יופיעו נוגדנים כנגד הנגיף (HBsAb) ובזה לרוב מסתיימת המחלה. מי שחלה כך אינו נושא את הנגיף בדמו ההיקפי, ועל כן אינו מהווה סיכון להדבקה. ניתן לזהות את מי שחלה והבריא על פי קיום נוגדן הליבה (HBcAb). במצב של דיכוי חיסוני או בעקבות טיפולים שונים, לעיתים יופיע שוב הנגיף בדם ההיקפי (+HBsAg). מחלה כרונית (האופיינית לאלו שנדבקו בלידה) מתאפיינת במהלך ממושך, עם שלב א-תסמיני העלול להתקדם לשחמת ואף לסרטן הכבד (עלול להופיע גם בחולים ללא שחמת). מטופלים אלה יבטאו HBsAg. רוב הנשאים יבטאו גם את הנוגדן לאנטיגן המעטפת HBeAb, ואילו היעדר נוגדן זה עם עדות לנוכחות האנטיגן +HBeAg מהווים סימן למחלה אלימה. | |
| − | |||
| − | + | בישראל רשומים כמה תרכיבים המיועדים לחיסון פעיל כנגד דלקת כבד B: | |
| + | *GSK) Engerix-B) - חיסון מבוסס על האנטיגן השטח הנקי surface antigen. ניתן בשלוש מנות. בשגרת החיסונים ניתן בגיל 0,1,6 חודשים. המינון הפדיאטרי (10 מיקרוגרם) ניתן עד גיל 19, המינון המלא (20 מיקרוגרם) ניתן החל מגיל 20 בשלוש מנות במרווח של חודש וחמשה חודשים. לחולי דיאליזה מומלץ לתת 4 מנות כפולות של חיסון במועד 0-1-2-6 חודשים | ||
| + | *GSK) Twinrix) - מכיל חיסון נגד צהבת A וצהבת B. מיועד למבוגרים מעל גיל 18. ניתן בשלוש מנות במועד 0-1-6 חודשים. קיימת אופציה נוספת של מתן בארבע מנות ב־0, 7, 30-21 ומנת דחף כעבור שנה | ||
| + | *Sci-B-Vac היה בשימוש בין השנים 2011–2015. בשנת 2021 הוגש ל-FDA לאישור | ||
| + | *הערות: | ||
| + | *#יש לחסן את כל היילודים בהתאם להמלצת משרד הבריאות. חיסון פגים - על פי הנחיות משרד הבריאות; עבור ילדים להורים שמתנגדים למתן החיסון ליילוד מיד לאחר הלידה - יש להשלים את שלוש מנות החיסון בהקדם יחד עם חיסוני השגרה האחרים | ||
| + | *#מומלץ לשקול סקירה שגרתית של נשים הרות ושל קבוצות סיכון, ובעיקר של קבוצות הנמצאות בסיכון גבוה (חולי דיאליזה, עולים ממדינות אנדמיות, צרכני סמים בהזרקה) | ||
| + | *#לתינוקות שנולדו לאימהות החיוביות ל-HBsAg יש להוסיף HBIG ב-12 השעות הראשונות לחיים | ||
| + | *#יש להתייחס לקבוצות סיכון החייבות בחיסון בכל גיל ולוודא חיסונם: מי שאובחן עם מחלת מין, בני בית או הבאים במגע עם נשא לדלקת כבד נגיפית מסוג B, צוותים רפואיים, צוות מטפל או מתגורר במוסדות לילדים מפגרים, גברים המקיימים יחסי מין עם גברים או עם פרטנרים מרובים, חולי המופיליה או מי שנזקק לעירויי דם חוזרים, חולי דיאליזה ומועמדים לדיאליזה, מזריקי סמים לווריד, מטיילים לאזורים אנדמיים לדלקת כבד נגיפית מסוג B לזמן ממושך (בעיקר לארצות המזרח הרחוק, אפריקה ודרום אמריקה, רפובליקות ברית המועצות לשעבר ומזרח אירופה) | ||
| + | *#הנקה אינה הוריית נגד למתן חיסון. אם מתעורר צורך לחסן אישה הרה, אפשר לחסן בחיסון שאינו חי | ||
| − | + | ==בדיקות סקר לדלקת כבד נגיפית מסוג c בקרב אוכלוסיות בסיכון גבוה== | |
| − | + | {{הפניה לערך מורחב|דלקת כבד נגיפית - Hepatitis Infection - C}} | |
| − | + | השכיחות של הפטיטיס C באוכלוסייה הישראלית היא כ-0.1%, אולם באוכלוסיות שבסיכון גבוה השכיחות עולה עד 5%. מהלך המחלה מתאים לגילוי מוקדם כיוון שהוא מתאפיין בשלב א-סימפטומטי ממושך, שבשיעור ניכר מהמקרים מתפתח לשחמת ואף לסרטן הכבד. אי אפשר לחזות מי מהנשאים ייפתח סיבוכים. יש בישראל מה טיפולים קצרי מועד, יעילים ובטוחים, הצפויים להביא בשיעור גבוה מאוד (בכ-100%-95 מהחולים) לריפוי מלא מהזיהום הנגיפי. משנת 2018, הזכאות לטיפול בסל התרופות אינה קשורה לחומרת המחלה (דרגת הפיברוזיס) או לסוג הנגיף (Genotype). | |
| − | + | הבדיקות לאיתור מוקדם הן בדיקה סרולוגית לנוגדני הפטיטיס Anti HCV-Antibodies) C) בשיטת ELISA בשילוב בדיקת HCV-RNA בשיטת PCR עבור מי שיש תשובה לא שלילית בבדיקת האנטיגן. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | אוכלוסיות בסיכון גבוה (גם בנוכחות תפקודי כבד תקינים) הנמצאות בעדיפות לביצוע בדיקות לאיתור מוקדם: | |
| − | + | *מזריקי סמים בהווה ובעבר, בעיקר אם ההזרקה בוצעה במחטים לא אישיים ולא סטריליים | |
| − | + | *מי שקיבל דם או מוצריו לפני שנת 1992, השנה שהחלו לבדוק מנות דם לנוכחות הנגיף | |
| + | *מי שעבר הליכים רפואיים חודרניים וטיפולים רפואיים כמו זריקות או טיפול שיניים או ביצע קעקועים בלא סטריליזציה ראויה | ||
| + | *אסירים לשעבר | ||
| + | *מי שנולד באחת הארצות האלה: | ||
| + | **ארמניה | ||
| + | **אזרבייג'ן | ||
| + | **בלארוס | ||
| + | **אסטוניה | ||
| + | **גאורגיה | ||
| + | **קזחסטן | ||
| + | **קירגיזסטן | ||
| + | **לטביה | ||
| + | **ליטא | ||
| + | **מולדובה | ||
| + | **רוסיה | ||
| + | **טג'יקיסטן | ||
| + | **טורקמניסטן | ||
| + | **אוקראינה | ||
| + | **אוזבקיסטן | ||
| + | *חולים שעברו השתלת איברים לפני יולי 1992 | ||
| + | *מי שקיבלו עירוי דם או השתלת איבר מחולה בהפטיטיס C | ||
| + | *חולי המודיאליזה | ||
| + | *הסובלים מהפרעה ממושכת בתפקודי כבד | ||
| + | *עובדי רפואה שנדקרו ממחט חשודה | ||
| + | *ילדים לאימהות חולות בהפטיטיס C | ||
| + | *בני משפחה מדרגה ראשונה של נשאים ובני זוגם | ||
| + | *המקיימים יחסי מין עם בני זוג מרובים | ||
| − | + | מי שנמצא נשא של PCR) HCV חיובי) יופנה למרפאת כבד ייעודית לטיפול. | |
| − | + | הטיפול כולל טיפול בשילוב תרופות אנטי-ויראליות ונמשך 2–3 חודשים. | |
| − | + | מעקב כייל נגיפים (PCR) יבוצע בתחילת הטיפול, בסיומו וכעבור חצי שנה מסיום טיפול. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | מי שסיים הטיפול ייחשב מבריא, ולא יהיה זקוק להמשך מעקב. | |
| − | *[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים | + | ==ביבליוגרפיה לפי שנים== |
| − | * [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004]] פריטים | + | * [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 109–151 ,65-59 |
| + | * [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004]] פריטים 401–409 | ||
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריט 575 | * [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריט 575 | ||
| + | * [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2022|ביבליוגרפיה למהדורת 2022]] פריטים 1032–572 ,1020-1012 ,1021–160 ,568 ,143 ,148 ,149,151–138 ,140–12 ,135 ,133-127 | ||
| − | + | [[קטגוריה:בריאות הציבור]] | |
| − | + | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | |
| − | + | [[קטגוריה:זיהומיות]] | |
| − | + | [[קטגוריה:משפחה]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | [[קטגוריה: בריאות הציבור]] | ||
| − | [[קטגוריה: גסטרואנטרולוגיה]] | ||
| − | [[קטגוריה: זיהומיות]] | ||
| − | [[קטגוריה: משפחה]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:28, 23 בינואר 2023
.png)
המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל
| המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת | |
|---|---|
 | |
| |
| שם המחבר | :מהדורת 2004 הוכנה על-ידי פרופסור ז. הלפרן, ד"ר ר. קריב, פרופסור שורצמן, פרופסור טבנקין.נוספו המלצות עדכניות (2007, 2020) של המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות אשר עודכנו ע"י ד"ר יאן מיסקין. |
| שם הפרק | פרק מספר 15 - מניעה של מחלות כבד |
| עורך מדעי | פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד |
| מוציא לאור | ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל |
| מועד הוצאה | אוקטובר 2022 |
| מספר עמודים | 284 |
| קישור | באתר ההסתדרות הרפואית |
| |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מחלות כבד
מניעה של מחלות כבד מתחלקת ל-3 קטגוריות:
- מניעה ראשונית: מניעה של הופעת מחלה באנשים בלא מחלה באמצעות חינוך למין בטוח, שמירת ניקיון וחיסונים (ראו בהמשך, המלצות למתן חיסונים כנגד דלקת כבד A/B)
- מניעה שניונית: גילוי מוקדם של אנשים א-סימפטומטיים החולים במחלת כבד כדי לאתר את המחלה בשלב מוקדם, כשעדיין אפשר לטפל בה. בקטגוריה זו נכללות בדיקות הסקר (Screening) למחלות כבד. בדיקות אלו מאפשרות ריפוי או מניעה של התקדמות המחלה לשחמת או סרטן הכבד (HCQ - Hepatocellular Carcinoma) באמצעות גילוי וטיפול מוקדמים. כמו כן, אבחון מחלת כבד זיהומית עשוי למנוע הדבקת אנשים בריאים באוכלוסייה. מקובל בעולם כי משיקולי עלות-תועלת, גילוי מוקדם במחלות כבד מתבצע רק באוכלוסיות בסיכון גבוה. הגדרת האוכלוסיות בסיכון ואיתורן הם חלק חשוב בבניית ההנחיות לגילוי המוקדם. תרופות אנטי ויראליות, תרופות למחלות מטבוליות והשתלת כבד עשו את הגילוי המוקדם במחלות כבד ליעיל וכדאי
- מניעה שלישונית: מניעת החמרה וסיבוכים של מחלת כבד קיימת
ההמלצות בנוגע למניעה ראשונית ושניונית של מחלות כבד מסוכמות בטבלה 15. בהמשך מפורטות המלצות לחיסונים כנגד הפטיטיס A ו-B וסוגיות נבחרות במניעה משנית.
| טבלה 15: המלצות לגבי מניעה ראשונית ומשנית של מחלות כבד | |
|---|---|
| מניעת ראשונית | מניעה מישנית |
| סריקת תורמי דם להפטיטיס C והפטיטיס B (להלן: HBV, HCV) | גילוי מוקדם של HBV, HCV בקבוצות בסיכון ובמשפחות של פרטים חולים |
| חיסון נגד דלקת כבד מסוג A (להלן: HAV) וחיסון כנגד דלקת כבד מסוג B (HBV) | |
| חינוך למין בטוח | גילוי מוקדם של רעילות כבדית עקב תרופות שבשימוש קבוע באמצעות ניטור תפקודי כבד |
| חינוך נגד שימוש בסמים | איתור HCC בחולים עם שחמת הכבד ונשאים של HCV, HBV |
חיסונים כנגד דלקת כבד נגיפית מסוג A
ערך מורחב – חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג Hepatitis A vaccine - A
ביבליוגרפיה למהדורת 2022 פריטים 1032–572,1021–160,568 143,148,149,151–138,140–12,135
החיסון נכנס לתוכנית החיסונים השוטפת של משרד הבריאות ב-1999 (ראו פרק מספר 5, חיסונים) והוחל על אלה שנולדו מ-1 בינואר 1998, ואילך.
- זהו חיסון פעיל באמצעות וירוס מומת, והוא יעיל ובטוח ביותר. קרוב לוודאי שהחיסון יעיל לכל החיים. לפיכך, אפשר להמליץ לחסן את כל מי שלא חלו בעבר ואת מי שנבדקו ונמצא שאין להם נוגדני IgG Anti-HAV, עד גיל 40
- יש לחסן בגיל 18 חודשים את כל הפעוטים. חשוב מאוד לעודד את ההורים להסכים לחיסון חשוב זה
- משנת 2000 צה"ל מחסן את כל החיילים הסדירים ביחידות השדה
- חשוב במיוחד לחסן את הקבוצות האלה:
- כל הנוסעים לאזור אנדמי להפטיטיס A, בלא הגבלת גיל (לפי המלצת משרד הבריאות)
- אנשים החיים בתנאי צפיפות או היגיינה ירודים, כמו פנימיות, ישיבות ומעונות
- מתבגרים ומבוגרים עם חסר G6PD ידוע, שלא נחשפו להפטיטיס A
- מזריקי סמים לווריד
- גברים המקיימים יחסי מין עם גברים
החיסונים הפעילים שנרשמו בישראל הם GSK) Havrix) ו- Merck) Vaqta). משרד הבריאות מאשר שני מינונים של החיסונים, כאשר מינון מבוגרים ניתן החל מגיל 19.
אין מידע על ההשפעה של תרכיב HAV על התפתחות העובר, אבל לא צפויה פגיעה בעובר אם החיסון ניתן בטעות בזמן היריון או במקרי חשיפה ממושכת.
ניסויים קליניים ודיווחים שונים הדגימו את יעילות החיסון ואת בטיחותו במניעת דלקת כבד A לאחר חשיפה או בעיצומה של מגפה. אף שמשרד הבריאות טרם פרסם המלצות, יש לשקול מתן חיסון פעיל בעת מגפה או בתוך 7 ימים מחשיפה. לחלופין, אפשר להשתמש באימונוגלובולין IG במינון של 0.02 מיליגרם/קילוגרם. התוויות מפורטות בנוגע לחיסון HAV ואימונוגלובולינים ניתנו בתדריך החיסונים של משרד הבריאות 1999.
אופן מתן החיסון:
מגיל 18 חודשים עד גיל 18 שנים ניתן חיסון Vaqta/Havrix במינון פדיאטרי. מגיל 19 ניתן במינון מלא (1 מיליליטר במנה).
יש לתת 2 מנות: בזמן 0 ו-6–12 חודשים אחרי המנה הראשונה. הגנה נרכשת בתוך כשבועיים מהזריקה הראשונה.
חיסון כנגד דלקת כבד נגיפית מסוג B
ערך מורחב – חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג Hepatitis B vaccine - B
ביבליוגרפיה למהדורת 2022 פריטים 127–133 מניעה ראשונית: בישראל, כל היילודים מקבלים חיסון כנגד HBV מאז 1 בינואר 1992, ולכן הצורך במניעה משנית ילך וירד.
יילודים לאמהות נושאות HBV יקבלו בלידה הן חיסון סביל (HBIG) כנגד הנגיף, וגם חיסון פעיל (Engerix-B). על מנת לאתר נשאיות HBV בעת היריון, מתבצעת בדיקת סקר ל- HBsAg כחלק מבדיקות הדם המתבצעות בתחילת ההיריון. אם מאתרים נשאית, יש לשלוח בדיקת כייל נגיפי (HBV-PCR), ואם ערכו יהא גבוה, יש לשקול מתן טיפול אנטי-ויראלי כדי לצמצם עד כמה שניתן את הסיכון להדבקת העובר בהיריון וסביב הלידה.
לאחר הדבקה בנגיף HBV לרוב מופיעה מחלה חריפה, שבעקבותיה יופיעו נוגדנים כנגד הנגיף (HBsAb) ובזה לרוב מסתיימת המחלה. מי שחלה כך אינו נושא את הנגיף בדמו ההיקפי, ועל כן אינו מהווה סיכון להדבקה. ניתן לזהות את מי שחלה והבריא על פי קיום נוגדן הליבה (HBcAb). במצב של דיכוי חיסוני או בעקבות טיפולים שונים, לעיתים יופיע שוב הנגיף בדם ההיקפי (+HBsAg). מחלה כרונית (האופיינית לאלו שנדבקו בלידה) מתאפיינת במהלך ממושך, עם שלב א-תסמיני העלול להתקדם לשחמת ואף לסרטן הכבד (עלול להופיע גם בחולים ללא שחמת). מטופלים אלה יבטאו HBsAg. רוב הנשאים יבטאו גם את הנוגדן לאנטיגן המעטפת HBeAb, ואילו היעדר נוגדן זה עם עדות לנוכחות האנטיגן +HBeAg מהווים סימן למחלה אלימה.
בישראל רשומים כמה תרכיבים המיועדים לחיסון פעיל כנגד דלקת כבד B:
- GSK) Engerix-B) - חיסון מבוסס על האנטיגן השטח הנקי surface antigen. ניתן בשלוש מנות. בשגרת החיסונים ניתן בגיל 0,1,6 חודשים. המינון הפדיאטרי (10 מיקרוגרם) ניתן עד גיל 19, המינון המלא (20 מיקרוגרם) ניתן החל מגיל 20 בשלוש מנות במרווח של חודש וחמשה חודשים. לחולי דיאליזה מומלץ לתת 4 מנות כפולות של חיסון במועד 0-1-2-6 חודשים
- GSK) Twinrix) - מכיל חיסון נגד צהבת A וצהבת B. מיועד למבוגרים מעל גיל 18. ניתן בשלוש מנות במועד 0-1-6 חודשים. קיימת אופציה נוספת של מתן בארבע מנות ב־0, 7, 30-21 ומנת דחף כעבור שנה
- Sci-B-Vac היה בשימוש בין השנים 2011–2015. בשנת 2021 הוגש ל-FDA לאישור
- הערות:
- יש לחסן את כל היילודים בהתאם להמלצת משרד הבריאות. חיסון פגים - על פי הנחיות משרד הבריאות; עבור ילדים להורים שמתנגדים למתן החיסון ליילוד מיד לאחר הלידה - יש להשלים את שלוש מנות החיסון בהקדם יחד עם חיסוני השגרה האחרים
- מומלץ לשקול סקירה שגרתית של נשים הרות ושל קבוצות סיכון, ובעיקר של קבוצות הנמצאות בסיכון גבוה (חולי דיאליזה, עולים ממדינות אנדמיות, צרכני סמים בהזרקה)
- לתינוקות שנולדו לאימהות החיוביות ל-HBsAg יש להוסיף HBIG ב-12 השעות הראשונות לחיים
- יש להתייחס לקבוצות סיכון החייבות בחיסון בכל גיל ולוודא חיסונם: מי שאובחן עם מחלת מין, בני בית או הבאים במגע עם נשא לדלקת כבד נגיפית מסוג B, צוותים רפואיים, צוות מטפל או מתגורר במוסדות לילדים מפגרים, גברים המקיימים יחסי מין עם גברים או עם פרטנרים מרובים, חולי המופיליה או מי שנזקק לעירויי דם חוזרים, חולי דיאליזה ומועמדים לדיאליזה, מזריקי סמים לווריד, מטיילים לאזורים אנדמיים לדלקת כבד נגיפית מסוג B לזמן ממושך (בעיקר לארצות המזרח הרחוק, אפריקה ודרום אמריקה, רפובליקות ברית המועצות לשעבר ומזרח אירופה)
- הנקה אינה הוריית נגד למתן חיסון. אם מתעורר צורך לחסן אישה הרה, אפשר לחסן בחיסון שאינו חי
בדיקות סקר לדלקת כבד נגיפית מסוג c בקרב אוכלוסיות בסיכון גבוה
ערך מורחב – דלקת כבד נגיפית - Hepatitis Infection - C
השכיחות של הפטיטיס C באוכלוסייה הישראלית היא כ-0.1%, אולם באוכלוסיות שבסיכון גבוה השכיחות עולה עד 5%. מהלך המחלה מתאים לגילוי מוקדם כיוון שהוא מתאפיין בשלב א-סימפטומטי ממושך, שבשיעור ניכר מהמקרים מתפתח לשחמת ואף לסרטן הכבד. אי אפשר לחזות מי מהנשאים ייפתח סיבוכים. יש בישראל מה טיפולים קצרי מועד, יעילים ובטוחים, הצפויים להביא בשיעור גבוה מאוד (בכ-100%-95 מהחולים) לריפוי מלא מהזיהום הנגיפי. משנת 2018, הזכאות לטיפול בסל התרופות אינה קשורה לחומרת המחלה (דרגת הפיברוזיס) או לסוג הנגיף (Genotype).
הבדיקות לאיתור מוקדם הן בדיקה סרולוגית לנוגדני הפטיטיס Anti HCV-Antibodies) C) בשיטת ELISA בשילוב בדיקת HCV-RNA בשיטת PCR עבור מי שיש תשובה לא שלילית בבדיקת האנטיגן.
אוכלוסיות בסיכון גבוה (גם בנוכחות תפקודי כבד תקינים) הנמצאות בעדיפות לביצוע בדיקות לאיתור מוקדם:
- מזריקי סמים בהווה ובעבר, בעיקר אם ההזרקה בוצעה במחטים לא אישיים ולא סטריליים
- מי שקיבל דם או מוצריו לפני שנת 1992, השנה שהחלו לבדוק מנות דם לנוכחות הנגיף
- מי שעבר הליכים רפואיים חודרניים וטיפולים רפואיים כמו זריקות או טיפול שיניים או ביצע קעקועים בלא סטריליזציה ראויה
- אסירים לשעבר
- מי שנולד באחת הארצות האלה:
- ארמניה
- אזרבייג'ן
- בלארוס
- אסטוניה
- גאורגיה
- קזחסטן
- קירגיזסטן
- לטביה
- ליטא
- מולדובה
- רוסיה
- טג'יקיסטן
- טורקמניסטן
- אוקראינה
- אוזבקיסטן
- חולים שעברו השתלת איברים לפני יולי 1992
- מי שקיבלו עירוי דם או השתלת איבר מחולה בהפטיטיס C
- חולי המודיאליזה
- הסובלים מהפרעה ממושכת בתפקודי כבד
- עובדי רפואה שנדקרו ממחט חשודה
- ילדים לאימהות חולות בהפטיטיס C
- בני משפחה מדרגה ראשונה של נשאים ובני זוגם
- המקיימים יחסי מין עם בני זוג מרובים
מי שנמצא נשא של PCR) HCV חיובי) יופנה למרפאת כבד ייעודית לטיפול.
הטיפול כולל טיפול בשילוב תרופות אנטי-ויראליות ונמשך 2–3 חודשים.
מעקב כייל נגיפים (PCR) יבוצע בתחילת הטיפול, בסיומו וכעבור חצי שנה מסיום טיפול.
מי שסיים הטיפול ייחשב מבריא, ולא יהיה זקוק להמשך מעקב.
ביבליוגרפיה לפי שנים
- רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000 פריטים 109–151 ,65-59
- תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004 פריטים 401–409
- תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008 פריט 575
- ביבליוגרפיה למהדורת 2022 פריטים 1032–572 ,1020-1012 ,1021–160 ,568 ,143 ,148 ,149,151–138 ,140–12 ,135 ,133-127