הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - ריכוז המלצות לפי גיל"

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא; קידום בריאות ורפואה מונעת
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
שם הפרק	קידום בריאות ורפואה מונעת - ריכוז המלצות לפי גיל
עורך מדעי	פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד
מוציא לאור	ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה	אוקטובר 2022
מספר עמודים	284
קישור	באתר ההסתדרות הרפואית

גרסה מ־06:01, 23 בנובמבר 2022

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל

הפרק הבא הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #2: קידום בריאות ורפואה מונעת - ריכוז המלצות לפי גיל

פרקי משנה:

קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל לידה ועד שנתיים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from birth to two years
קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל 6-2 שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from two years to six years
קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל 12-7 - Health promotion and preventive medicine - recommendations from seven years to twelve years
קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from thirteen years to nineteen years
קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגילאים עשרים עד שישים וארבע שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from twenty to sixty four years
קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שישים וחמש שנים ומעלה - Health promotion and preventive medicine - recommendations for people sixty five years of age and older

טבלאות רפואה מונעת לפי גיל

טבלה ב: רפואה מונעת בגיל לידה עד שנתיים

ייעוץ ומניעה ראשונית	סקירה ואיתור	חיסונים ותוספות^[1]
הנקה והרגלי אכילה נכונים, טיפול בתינוק, צורת השכבה ושינה בטוחה, רחצה, החתלה, הרגלי שינה, שמירת חום גוף תקין, שמירה על בריאות השיניים^[2]. מניעת תאונות בית; בטיחות במים, הימנעות מחומרים רעילים, מתרופות ומחפצים מסוכנים^[3]. מושב בטיחות ברכב, חינוך למניעת שכחת ילד ברכב. חשיפה מבוקרת לשמש; סכנות העישון הפסיבי; תפקוד הורה-משפחה-תינוק. יש לשים לב להתעללות ולהזנחה. לפני גיל שנתיים מומלץ למנוע חשיפה למסכים כגון מחשבים, טלוויזיה, טלפונים חכמים ומשחקי וידאו.	ביקורים סדורים אצל אח.ות ורופא.ה בטיפת חלב (או אצל צוותים הנותנים שירות דומה). הביקורים יכללו בדיקת גדילה (משקל, אורך, היקף ראש), בדיקת התפתחות לפי מדרגות התפתחות ובדיקה גופנית יסודית^[4]. בכל מעקב התפתחות שמבצעים רופאים יש לבדוק החזר אדום ורפלקס קורניאלי, וכן בדיקת פישוק ירכיים לאיתור DDH, עד הליכה לבד. בגיל חודשיים: לוודא שבוצעה בדיקת שמיעה. בחודש הראשון: 2 ביקורים אצל אח.ות, הראשון בתוך 72 שעות מהשחרור מבית החולים, בדגש על הערכת התפתחות צהבת. ביקור שני: בגיל חודש. עד סוף שנת החיים הראשונה: 5 ביקורים נוספים אצל אח.ות (חודשיים, 4, 6, 9 ו-12 חודשים). 2 בדיקות אצל רופא.ה: בגיל 2 ו-9 חודשים. מגיל שנה עד שנתיים: בדיקה נוספת אצל אח.ות ורופא.ה בסביבות גיל שנה וחצי.	החיסון נגד דלקת כבד A‏+B חיסון נגד נגיף רוטה החיסון המצומד נגד פנאומוקוקים "החיסון המחומש" נגד אסכרה, פלצת, שעלת, המופילוס אינפלואנזה B ותרכיב מומת נגד פוליו: DTaP+DTaP+IPV; חיסון חי-מוחלש נגד פוליו bOPV בגילים 6 ו-18 חודשים; "החיסון המרובע" נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח (MMRV) חיסון שנתי נגד שפעת עונתית חיסון נגד מנינגוקוקוס זן B (אפשר לתת מגיל חודשיים עד שנתיים); החיסון המצומד נגד מנינגוקוקוס ACWY (לילדים בסיכון)
	בדיקת רמת ההמוגלובין בגיל 9–12 חודשים.	מתן ויטמין D3 עד גיל שנה. מתן ברזל בגיל 4–18 חודשים.

טבלה ג: רפואה מונעת בגיל 2–6 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית	סקירה ואיתור מוקדם	חיסונים ותרופות למניעה
הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות, היגיינה ובריאות השן; חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה; תאונות בית והימנעות מחומרים רעילים ותרופות; בטיחות במים; כיסאות בטיחות וקסדות; הימנעות מחשיפה ממושכת לקרני השמש ולעישון פסיבי; ערנות מיוחדת לסימנים להפרעות התנהגות; התעללות בילדים (Child abuse) פעילות גופנית במשך 180 דקות מצטברות לפחות מדי יום. מומלץ לבצע מגוון פעילויות ולפתח תבניות תנועה; מגיל 5 מומלץ להגביר בהדרגה את עצימות הפעילות. לצמצם את שעות המסך לשעה אחת ביום.	שתי בדיקות רופא.ה: בסביבות גיל 2.5 ו-5. בדיקת אח.ות מדי שנה, מגיל שנתיים עד גיל 5 שנים. הבדיקות יכללו בדיקת גדילה (משקל וגובה), בדיקת התפתחות, בדיקה גופנית, ובפרט בדיקת עיניים לפזילה וחדות ראייה, בדיקת שמיעה, שפה ודיבור, בדיקת שיניים, אשכים ומערכת קרדיווסקולרית - לפי מדרגות ההתפתחות^[4]. הערכה לקראת כניסה לבית הספר. בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יל"ד, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור. בנוכחות סיפור משפחתי של היפרכולסטרולמיה או מחלת כלי דם טרשתית בגיל צעיר: מומלץ לבדוק פרופיל שומנים לפחות פעם אחת מגיל 5.	בכיתה א': חיסון MMRV (מנה שנייה); השלמת חיסונים שלא ניתנו; חיסון המצומד נגד פנאומוקוקים (פרבנר); חיסון שנתי נגד שפעת עונתית; החיסון המצומד נגד מנינגוקוקוס ACWY (לילדים בסיכון).

טבלה ד: רפואה מונעת בגיל 7–12 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית	סקירה ואיתור מוקדם	חיסונים
הרגלי ניקיון (הרטבה לילית, Encopresis)	משקל וגובה לפחות פעם ב-4 שנים.	בכתה ב' החיסון לטטנוס, דיפתריה, שעלת ופוליו (Tdap-IPV).
הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות, חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה, הרגלי שינה, פעילות גופנית סדירה (לפחות 60 דקות מצטברות בעצימות בינונית-גבוהה); פעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים בשבוע; צמצום שעות מסך: עד שעתיים מדי יום; שמירה על בריאות השיניים.	בדיקות התפתחות וגדילה (כולל אשכים, אוושות). בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יל"ד, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור.	השלמת חיסוני השגרה. חיסון שנתי נגד שפעת עונתית.
הימנעות מתאונות ופגיעות, חשיבות חגורות בטיחות וקסדות מגן.	בכיתה א' - בדיקת ראייה ושמיעה
הימנעות מחשיפה יתרה לקרני השמש.	בדיקת שיניים והיגיינת הפה.	חיסון נגד מנינגוקוקים וחיסון נגד פנאומוקוקים (לקבוצות הסיכון).
נזקי העישון הכפוי (מגיל 0); נזקי העישון הפעיל ושתיית אלכוהול (מגיל 10).	עירנות להתעללות בילדים; ערנות להפרעות התנהגות ולמידה.	בכיתה ז': תבחין טוברקולין (לקבוצות הסיכון, בעיקר עולים חדשים ממדינות מסוימות).
	איתור ילדים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות.	בכיתה ח': חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV).

טבלה ה: רפואה מונעת בגיל 13–19 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית	סקירה ואיתור מוקדם	חיסונים ותרופות למניעה
הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות. חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה. מיניות בריאה ואמצעי מניעה במידת הצורך. הרגלי שינה נכונים (9 שעות ביממה). שמירה על בריאות השן.	משקל, גובה 1-BMI (מדי שנתיים); בדיקת ההתפתחות המינית והגדילה. בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יתר לחץ דם, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור. בגילאי 16–17 מבוצעת בדיקת לחץ דם לקראת גיוס לצבא לרוב האוכלוסייה.	בכיתה ח': טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap); השלמת חיסונים חסרים. בכיתה ח': חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV); חיסון שנתי נגד שפעת עונתית. חיסון נגד מנינגוקוקים ונגד פנאומוקוקים (לקבוצות הסיכון).
נהיגה זהירה בכל סוגי כלי הרכב, חגירת חגורות בטיחות ומניעת תאונות דרכים; הימנעות מנהיגה לאחר שתיית אלכוהול או צריכה של סמים אחרים.
הימנעות והפסקת עישון סיגריות ונרגילה, הימנעות מסמים ומאלכוהול; נזקי החשיפה לשמש והימנעות מחשיפה יתרה; פעילות גופנית מהנה בעצימות בינונית- גבוהה במשך 60 דקות לפחות מדי יום הכוללת פעילות עצימה ופעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים מדי שבוע (אפשר גם לצבור את היקף הפעילות היומי הכולל בפרקי פעילות קצרים של 10 דק' או יותר); צמצום שעות ישיבה מול מסך (עד שעתיים מדי יום).	איתור מתבגרים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות; ערנות לאלימות במשפחה ולהתעללות; הערכת רפואת מתבגרים לפי HEADSS.	מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות). המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.

טבלה ו: רפואה מונעת בגיל 20–39 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית	סקירה ואיתור מוקדם	חיסונים ותרופות למניעה
הרגלי אכילה ותזונה נכונה; מעקב טרום לידתי; אמצעי מניעה ותכנון המשפחה. שינה: הרגלי שינה נכונים: (8-6 שעות ביממה) נהיגה זהירה, מניעת תאונות דרכים וחגירת חגורות בטיחות; עישון: תשאול בנוגע להרגלים וייעוץ לגמילה מעישון ומסמים; אלכוהול: תשאול וייעוץ בנשים הרות או המתכננות היריון (למי שעוסק במעקב טרום הריוני).	BMI: משקל וגובה - לפי שיקול דעת רפואי; סוכרת: מגיל 35 בדיקת רמת הסוכר בדם (סוכר בצום, המוגלובין A1c או העמסת סוכר) במטופלים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה או באלו עם גורמי סיכון מוגדרים. בנשים הרות העמסת סוכר בשבועות 24-28. לחץ דם: בדיקת לחץ דם: לכלל האוכלוסייה בגילים 29-20 מדי 5 שנים, ובגילים 39-30 מדי 3–5 שנים. אלה עם גורמי סיכון למחלת לב: מדי שנה. שומני דם: סך כולסטרול, HDL, LDL, וטריגליצרידים בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית ובהיפרכולסטרולמיה משפחתית). (Lipoprotein (a מומלץ לבדוק פעם אחת בחיים החל מגיל 35.	קרמת-צפדת דיפתריה-טטנוס): מדי 10 שנים, הראשונה מהן יחד עם חיסון לשעלת. חיסון נגד שפעת: מדי שנה; אדמת: השלמת חיסון נגד אדמת באמצעות חיסון MMR לנשים בגילים 18–45 שאינן מחוסנות לפני כניסה להיריון; שעלת: בכל היריון, רצוי בשבועות 27-36. אבעבועות רוח: לנשים שאינן בהיריון ולבני בית של מדוכאי חיסון (אם טרם חלו במחלה). חיסון כנגד מנינגוקוקים, פנאומוקוקים והמופילוס אינפלואנזה B: לקבוצות הסיכון.{{ש]} Hepatitis B לקבוצות סיכון; Hepatitis A: לנוסעים ומטיילים באזורים אנדמיים להפטיטיס ,A למזריקי סמים ולגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ולכל מי שמעוניין. PrEP :HIV לבן/בת זוג לנשא HIV או ל-MSM, בהתאם להנחיות.
פעילות גופנית אירובית של לפחות 30 דקות במרבית ימות השבוע, לצבירה של לפחות 150 דקות שבועיות בעצימות בינונית או 75 דקות בעצימות גבוהה. אימוני כוח 2–3 פעמים בשבוע ואימוני גמישות	אנמיה: בדיקת המוגלובין במהלך ההיריון ולאחר כל היריון; Hepatitis C: בדיקת דם לקבוצות סיכון. בדיקת אנטיגן להפטיטיס B לנשים בהיריון.	מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך צריכה להיות תואמת תרבות). המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.
בריאות העור: הימנעות מחשיפה לקרינה על- סגולה (UV) כדי למזער נזקים וסרטן לעור. בדיקת עור - על פי שיקול דעת רפואי.	סרטן צוואר הרחם: משטח צוואר הרחם (Pap Smear) או hrHPV מגיל 25: מדי 3 שנים. איתור דיכאון אלימות במשפחה - תשאול לפי שיקול דעת קליני.

טבלה ז: רפואה מונעת מגיל 40–64 שנים

ייעוץ ומניעה ראשונית	סקירה ואיתור מוקדם	חיסונים ותרופות למניעה
תזונה: הרגלי אכילה ותזונה נכונה והמלצה להישקל בבית מדי שבוע ביום קבוע. שינה: הרגלי שינה נכונים (8-6 שעות ביממה). פעילות גופנית: פעילות גופנית אירובית של לפחות 30 דקות במרבית ימות השבוע, לצבירה של לפחות 150 דקות שבועיות בעצימות בינונית או 75 דקות בעצימות גבוהה, אימוני כוח 2–3 פעמים מדי שבוע ואימוני גמישות. עישון: תשאול בנוגע להרגלים וייעוץ לגמילה; אלכוהול: נזקי אלכוהול בנשים הרות או המתכננות היריון.	BMI: משקל וגובה - לפי שיקול דעת הרופא, כולל לקראת ביקור מניעתי או לקראת קביעת מינון טיפול תרופתי רלוונטי. לחץ דם: מדי שנה. סוכרת: בגילים 35–70 בדיקת רמת הסוכר בדם )סוכר בצום, המוגלובין A1C או העמסת סוכר (במטופלים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה או באלו עם גורמי סיכון מוגדרים. לחזור מדי שלוש שנים; נשים הרות: העמסת סוכר בשבועות 28-24; אנמיה: בדיקת המוגלובין - במשך ההיריון ומיד לאחריו. HEPATITIS C: בדיקת דם לקבוצות סיכון.	קרמת-צפדת (דיפתריה-טטנוס): מדי 10 שנים, הראשונה שבהן עם חיסון לשעלת חיסון נגד שפעת: מדי שנה; אדמת: השלמת חיסון נגד אדמת באמצעות חיסון MMR לנשים בגילים 40–45 שאינן מחוסנות לפני הכניסה להיריון; שעלת: בכל היריון, רצוי בשבועות 36-27. אבעבועות רוח: לנשים שאינן בהיריון ולבני בית של מדוכאי חיסון (אם טרם חלו במחלה).
בריאות העור: הימנעות מחשיפה לקרינה על-סגולה (UV) כדי למזער נזקים וסרטן לעור. בדיקת עור - על פי שיקול דעת רפואי. נהיגה זהירה, חגירת חגורות בטיחות ומניעת תאונות.	שומני דם: סך כולסטרול, HDL LDL, וטריגליצרידים בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית ובהיפרכולסטרולמיה משפחתית). (a) Lipoprotein מומלץ לבדוק פעם אחת בחיים החל מגיל 35. אק"ג פעם אחת (אם טרם נעשה, כבסיס להשוואה).	חיסון כנגד מנינגוקוקים, פנאומוקוקים והמופילוס אינפלואנזה B: לקבוצות הסיכון. שלבקת חוגרת: חיסון נגד הרפס זוסטר לבני 60 שנה ומעלה. Hepatitis B לקבוצות סיכון; Hepatitis A: לנוסעים ומטיילים באזורים אנדמיים להפטיטיס A, למזריקי סמים ולגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ולכל מי שמעוניין. PrEP :HIV לבן/בת זוג לנשא HIV או ל-MSM, בהתאם להנחיות.
	דלדול עצמות: הערכה בעזרת שאלון כגון FRAX לנשים לאחר גיל הפסקת הווסת. בהתאם לתוצאות, יש לשקול לבצע DEXA; לכל הנשים מגיל 65 מומלץ לבצע בדיקת צפיפות עצם DEXA (סל הבריאות כולל את הבדיקה מגיל 60). איתור דיכאון אלימות במשפחה - תשאול לפי שיקול דעת קליני.
	סרטן השד: ממוגרפיה מדי שנתיים בגילים 50–74 (מגיל 40 לנשים בסיכון גבוה)^[5]. סרטן המעי הגס: דם סמוי בצואה אחת לשנה בגילים 50–74, וקולונוסקופיה למי שנמצא חיובי^[6]. קולונוסקופיה אחת ל-5 שנים בקבוצות סיכון^[7]. סרטן צוואר הרחם: משטח צוואר הרחם (PAP SMEAR) או hrHPV מדי 3 שנים עד גיל 65. סרטן הריאות: LDCT לאיתור סרטן ריאה למעשנים כבדים (לא בסל)^[8].	מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות). המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית.

טבלה ח: רפואה מונעת מגיל 65 שנים

ייעוץ לאורח חיים בריא	טיפול תרופתי מונע וחיסונים	בדיקות עזר ואיתור מוקדם
150 דקות פעילות אירובית בשבוע (ברוב ימות השבוע), משולבת בפעילות בונה כוח, אימון יציבות ואימון גמישות. דרגת המאמץ תותאם למצב הבריאות. הימנעות / גמילה מעישון. חשיפה מדודה לשמש בשעות הבוקר (במשך כרבע שעה אחרי השעה 10:00). מומלץ 6–8 שעות שינה. תשאול וייעוץ בנוגע להרגלי שינה.	מדידת לחץ דם מדי שנה (בהיעדר יתר-לחץ דם ידוע); מדידת BMI. למי שלא אובחנו עד גיל 65 עם דיסליפידמיה מומלץ להמשיך לבדוק פרופיל שומנים מדי 5 שנים לפחות עד גיל 75. סקירה לסוכרת (בהיעדר סוכרת ידועה) מדי 3 שנים באנשים עם עודף משקל. סרטן השד: ממוגרפיה מדי שנתיים בגילים 50–74 (מגיל 40 לנשים בסיכון גבוה). סרטן המעי הגס: דם סמוי בצואה אחת לשנה בגילים 50–74, וקולונוסקופיה למי שנמצא חיובי. קולונוסקופיה אחת ל-5 שנים בקבוצות סיכון. סרטן הריאות: LDCT לאיתור סרטן ריאה למעשנים כבדים (לא בסל).	קרמת-צפדת (דיפתריה-טטנוס, Td). חיסון נגד שפעת: מדי שנה. פנוימוקוקים: חיסון פוליסכרידי נגד זיהומים פנוימוקוקליים (פנוימווקס) מגיל 65; אפשר לשקול תוספת חיסון מצומד נגד זיהומים פנוימוקוקליים (פרבנר) לאוכלוסייה בסיכון. שלבקת חוגרת: חיסון נגד הרפס זוסטר לבני 60 שנה ומעלה.
תזונה בהתאם ל"קשת המזון", לפי הנחיות משרד הבריאות, לרבות סיבים תזונתיים, ובפרט: תזונה דלת-שומן רווי ושומן טרנס, תזונה המכילה לא יותר מ־1,500 - 2,300 מיליגרם נתרן ביום, ירקות וסיבים תזונתיים דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי-שומן. עירנות לגבי צריכת-יתר של משקאות אלכוהוליים.	AAA: סקירה על-קולית (US) חד- פעמית של הוותין הבטני לגברים בני 65–74 המעשנים או שעישנו בעבר. דלדול עצמות: לכל הנשים מגיל 65 מומלץ לבצע צפיפות עצם DEXA (כלול בסל מגיל 60). סקר לנפילות: תשאול בנוגע לאירועי נפילות. תרשמות משיווי המשקל ומטיב ההליכה. באלה שאותרו בסיכון לנפילות: הערכה רב-גורמית של הסיבות לנפילות והתערבות בגורמים שאותרו. ניהול הטיפול התרופתי: בדיקה תקופתית של מכלול התרופות איתור דיכאון ואלימות במשפחה - תשאול לפי שיקול דעת קליני אבחון דמנציה - במטופלים עם חשד קליני. איתור נקיטת שתן - במסגרת אנמנזה.	ויטמין D3‏ (800–1000 יחידות בינ"ל/יום) בהתאם לתזונה ולמידת החשיפה לשמש. סידן (1,200 מיליגרם/יום), בהתאם לתזונה.

גיל 39-20 וגיל 40–64 שנים

פרק זה נכתב על ידי ד"ר אלי רוזנברג

אומנם קבוצות הגיל 39-20 ו-40–64 שונות זו מזו ברבים ממאפייניהן, אך בדרך כלל הן חופפות בהמלצות הרלוונטיות לקידום בריאות ולרפואה מונעת. ההמלצות המאוחדות שלהלן מתייחסות אפוא לגילים 20 עד 64, למעט במקומות שמצוין בהם אחרת. ככלל, כדי למנוע מחלות ולאתר אותן מוקדם, חשוב ביותר כי המטופלים והמטופלות ידווחו לצוות המטפל על מחלות בעברם ועל התנהגות הבריאות שלהם, כולל עישון ופעילות גופנית, ועל מחלות במשפחה, ובעיקר מחלות לב וכלי דם, סוכרת וכל סוגי מחלות הסרטן.

הקדמה לגיל 20–39 שנים

קבוצת גיל זו מתאפיינת בישראל במעבר ממסגרות מחייבות כגון השירות הצבאי למסגרות אחרות המעצבות את המשך החיים, כולל נישואין, לימודים ועבודה. נדיר יחסית בפרק זה בחיים לחלות במחלות כרוניות כמו יתר-לחץ דם (יל"ד), סוכרת, מחלות לב ומרבית סוגי הסרטן (פרט למלנומה ולויקמיות). להבדיל, תאונות דרכים, דיכאון והתאבדויות, אלימות בין בני הזוג, נדודי שינה ומתח ושחיקה בעבודה שכיחים יחסית.

זה הגיל לסגל אורחות חיים בריאים, כמו תזונה מאוזנת ופעילות גופנית תדירה. יחד הם יסייעו למנוע השמנה ופגיעה במערכות גוף חיוניות רבות. קביעה זו נכונה במיוחד לאלו העוברים שינויי חיים, כגון נישואין והיריון, הטומנים בחובם סכנה להשמנה וליושבנות. רצוי להפסיק הרגלים מזיקים כמו עישון ושתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים, השכיחים יחסית בתקופה זו. כמו כן, חשוב להגן על העור מפני חשיפה ממושכת לקרני השמש כדי למנוע סרטן ונגעי עור אחרים בעתיד. כדי למנוע תאונת דרכים, נדרשות משנה זהירות וחדות חושים בנהיגה. המחויבויות בבית ובעבודה עלולות לקפח שעות שינה ולפגוע בערנות הנדרשת, אך חשוב להקפיד על שנת לילה טובה, המיטיבה עם הבריאות, הבטיחות והתפקוד בעבודה והחיונית ליחסים בין-אישיים תקינים.

הקדמה לגיל 40–64 שנים

קבוצת גיל זו מתאפיינת בישראל כגשר^[9] בין תקופת הבריאות הטובה של גיל הבגרות הצעירה ובין התקופה שאדם יוצא לגמלאות, על אתגריה הבריאותיים של תקופה זו. בגיל זה עולה השכיחות של מחלות כרוניות, כמו יל"ד וסוכרת, מחלות ממאירות ובעיות שריר ושלד. עלייה זו נגרמת, בין השאר, מגידול רקמת שומן ועלייה במשקל הנובעים מהאטת קצב חילוף החומרים וירידה במסת השריר של הגוף יחסית לגיל הצעיר. לכן מומלצים הרגלי אכילה בריאים וצריכה של כמות קלוריות המשמרת את משקל הגוף התקין בלבד, זאת בתוך הקפדה על אכילת מזון איכותי. לצד זה, ביצוע תדיר של פעילות גופנית, הן פעילות אירובית והן פעילות הבונה את כוח השרירים, וכן פעילות השומרת על הגמישות ועל שיווי המשקל. פעילות כזאת, ובעיקר פעילות נושאת משקל, חיונית כדי לשמר את רקמת העצם המידלדלת עם השנים, בעיקר עקב הפסקת הווסת. חשוב לבצע בדיקות סקר לאיתור מוקדם של מחלות בגיל ובתדירות המפורטים בפרק זה (כגון יתר שומני הדם, סוכרת, יתר לחץ דם, סרטן השד וסרטן המעי). למטופלים המאמצים אורחות חיים מזיקים, כמו עישון או שתייה מופרזת של אלכוהול, יש להמליץ על גמילה.

עם העלייה בגיל, מגוון תפקודים ויכולות גופניים פוחתים, בהם מהירות ודיוק התגובה, גמישות הרקמות וכן עומק השינה ואיכותה. ירידה בכל אחד מהם, ובוודאי ירידה בכמה מהם, מגבירה את הסכנה לפגיעה ולתאונות לפרט ולזולת. כדי למנוע זאת חשוב לשמור על כושר גופני תקין, על כל היבטיו, ועל שאר המרכיבים של אורח חיים בריא, ולאמץ גישה זהירה, הדרגתית ומודעת יותר בעת ביצוע פעולות מאומצות.

הנחיות לשתי קבוצות הגיל, 39-20 ו-40–64 שנים

שמירה על משקל גוף תקין

רקע: חשוב לנקוט גישה רב-גורמית (multi-factorial) לשימור משקל הגוף.

אכילה בריאה:

ידיעת הרכב המזון: כדי להתאים את צריכת המזון להוצאה האנרגטית, חשוב לקרוא את התוויות שעל אריזות המזון ולבחור את המזון שמספר הקלוריות בו למנה מתאים לצורכי האדם
בחירת סוג המזון: כדי למנוע עלייה במשקל, חשוב לווסת את קצב שחרור הסוכר מהמזון וכן לאכול מזון המעורר תחושת שובע בלא לצרוך כמות רבה של קלוריות. לשם כך התפתחו כמה משטרי אכילה, שלכל אחד מהם חוזקה אחרת: אכילת פחמימות מורכבות (כגון פסטה או לחם מקמח מלא), אכילת מזון בעל מדד גליקמי נמוך (כגון מרבית הירקות ואגוזים). שני אלו הם פתרונות טובים^[10], אך יש אנשים שמשקל גופם נוטה לעלות כששיעור ניכר מהתזונה שלהם מורכב מפחמימות, ולפיכך יש המעדיפים משטר עתיר חלבון או שומן (כמו דיאטת Atkins) ‏^[11]
1. בחירת שתייה דלת-קלוריות: רצוי לשתות מים או סודה
2. אכילה בקצב נינוח: תחושת שובע אינה מגיעה מיד עם האכילה. לכן, חשוב להאט את קצב האכילה^[12]
3. אכילה קשובה: אכילה המלווה פעולה אחרת (למשל צפייה בטלוויזיה או במשחק ספורט) או אכילה שאינה מיועדת להשביע תחושת רעב (למשל כדי להתעודד) היא מתכון לצריכת קלוריות רבות מהרצוי. חשוב להיות מודע וקשוב לפעולת האכילה
4. אכילת מנות בגודל סביר: מאז מחצית המאה ה-20, גדל גודל מנות המזון הנמכרות. בני אדם נוטים לשאוף לרוקן את הצלחת, ולכן רצוי לבחור מנות בגודל סביר ולהצטייד בכלים שנפחם או שטחם מצומצם יחסית. להלן דוגמאות לגודל מנה סביר: דגני בוקר - כאגרוף; פסטה או אורז - כחצי כדור טניס; מנת בשר בקר או עוף - בגודל חפיסת קלפים

צמצום התיאבון: כדי למנוע אכילת אוכל לא מזין (כגון מזון אולטרה-מעובד) או כמות קלוריות גבוהה מהרצוי, כדאי לאמץ את הכללים האלה: לפתוח את הארוחה בשתייה לא ממותקת, מרק צח וסלטי ירקות טריים כדי לעורר תחושת שובע עוד לפני הארוחה; לצמצם את הגירוי לאכול על ידי הרחקת מאכלים עתירי קלוריות מן העין (למשל, עוגה במקרר ולא על השולחן או הימנעות מלהכניס הביתה ממתקים וחטיפים). גם כשיוצאים לאכול במסעדה מומלץ להקפיד על אכילה נכונה ולהעדיף מנה אחרונה המבוססת על פירות וירקות או לחלוק עם אחרים.
ביצוע פעילות גופנית: אין די בשמירה על הרגלי אכילה נכונים כדי לשמור על משקל גוף תקין. לשם כך יש לבצע פעילות גופנית אירובית ופעילות בונה כוח באופן תדיר. פעילות בונה כוח מסייעת לבנות את מסת השריר הנדרשת כדי לשרוף די קלוריות גם כשהגוף אינו פעיל (למשל, בשינה או במנוחה) או בעת פעילות קלה בלבד (למשל, בעת עבודה משרדית)
1. שינה מספקת: כשאיננו ישנים די שעות מתערערים כמה מנגנונים החשובים לשמירה על משקל הגוף: הורמון התיאבון (Ghrelin) גובר על הורמון השובע (Leptin); כוח הרצון פוחת, ואנו נוטים לאכול מזון "מפתה"/פחות; קשה לגבור על ה"תנע" (Inertia) וליזום פעילות גופנית
2. מודעות למשקל הגוף האמיתי: ככלל, הגוף ניחן ביכולת לשמור על משקל קבוע כל עוד איננו משנים את התנהגותנו בצורה ניכרת, למשל בצריכה של כמות ניכרת של קלוריות בלא להוציא כמות דומה של קלוריות בפעילות. מומלץ לנטר את משקל הגוף בקביעות (להישקל מדי שבוע ביום קבוע, באמצע השבוע, ובשעה קבועה) ולחשב אינדקס משקל-גובה (BMI), שהוא גובה בריבוע (במטרים) חלקי המשקל (בק"ג). הנורמה היא 24.9-18.5. כדי למנוע התפתחות של השמנה מרכזית ובעקבות זאת התפתחות של התסמונת המטבולית, רצוי למדוד את היקף הבטן במטופלים בעלי עודף משקל (29.9-25 = BMI). היקף בטן של 94 ס"מ או יותר בגברים והיקף בטן של 80 ס"מ או יותר בנשים נחשב היקף מוגבר^[13]^[14]
התמודדות עם היקף בטן מוגבר, עודף משקל או השמנה: כל ההמלצות שצוינו בסעיף הקודם כמועילות לשימור של משקל גוף תקין בוודאי תקפות גם לצורך ירידה במשקל, ואפשר לסייע למטופלים הסובלים מעודף משקל והשמנה המעוניינים לרדת במשקל ולשמור על ההישגים:
1. גישה: בחינת מידת המוכנות של המטופל.ת לרדת במשקל. אפשר להיעזר בשיטת הריאיון ההניעתי (Motivational interviewing) ולגבש עם המטופל.ת את ההחלטה לשנות את אורח החיים. בהתאם לכמות הזמן הפנוי לשיחה, אפשר להסתפק בייעוץ קצר ולהפנות את המטופל להמשך ייעוץ ממושך (כמתואר להלן בסעיף ג), להדרכה פרטנית או בקבוצות, בשילוב בין שתי הגישות וכן באמצעים טכנולוגיים, כמו טלפון חכם או אתר מרשתת ייעודי
2. יעד: בשלב ראשון רצוי לכוון ליעד צנוע, בר-השגה וחשוב מבחינה בריאותית: הפחתת משקל בהיקף של 5–10 אחוזים ממשקל הגוף. אם למטופל משקל עודף ניכר או אם השמנת-היתר מלווה במחלות כרוניות, כמו סוכרת או יתר-לחץ דם, רצוי לשאוף לירידה גדולה יותר במשקל הגוף בהמשך התהליך
3. עצימות הייעוץ: התערבויות נוטות להצליח כשהן מתאפיינות בייעוץ נמרץ (intensive counseling)‏^[15] - 12 מפגשי ייעוץ אישיים או יותר עם גורם מקצועי, כמו תזונאי, במשך שנה, ניטור אישי של משקל הגוף ומתן כלים לעידוד ירידה או במשקל הגוף או שמירה עליו. ייעוץ קבוצתי או אישי-קבוצתי בדרך כלל כרוך במספר גדול יותר של מפגשים ובמשך ממושך - שנה. ככלל, כדי להצליח, הרופא המטפל הראשוני יכול להעביר ייעוץ התנהגותי קצר, ולאחר מכן הוא בעיקר נעזר באנשי מקצוע אחרים^[16].
שיטות לירידה במשקל:
1. תפריטי תזונה (דיאטות):
  1. אספקת תחליפי ארוחות בליווי תמיכה מקצועית (meal replacement with support)‏^[17]
  2. שילוב בין קביעת יעד קלורי או צמצום קלוריות מוגדר להתערבות קבוצתית או תמיכה התנהגותית המלווה בתוכנית של פעילות גופנית^[18]. מלבד הפעילות הגופנית, מרכיבים אלו מאפיינים תוכניות כמו "שומרי משקל" (Weight Watchers)‏^[19]
  3. טיפול תרופתי: בישראל רשומות 3 תרופות הרזייה: שתיים לנטילה בפה (Orlistat (קסניקל) ו-Phentermine (רזין)) ואחת הניתנת בהזרקה (Liraglutide (סאקסנדה)). בשנת 2020 הופסק שיווק התרופה Lorcaserin (בלביק) לאחר שה-FDA הודיע שבניסוי קליני נמצא כי מי שנטלו אותה התאפיינו בעלייה קלה בשיעור הסרטן^[20]. ב-2021 אישר ה-FDA תרופה נוספת (לראשונה מ-2014) - זריקה שבועית של Wegovy) Semeglutide 2.4 mg), אך היא טרם הגיעה לישראל. נכון לכתיבת שורות אלה, בישראל רשומה התרופה Semeglutide במינון נמוך של 0.25 - 1 מיליגרם (Ozempic) לטיפול בסוכרת. אומנם השילוב בין תרופות להרזיה ובין התערבויות התנהגותיות תרם לירידה במשקל המטופלים במשך 12–18 חודשים, אך פערים בבסיס הראיות של ההתערבות התרופתית מקשים להמליץ להשתמש בו^[21]
  4. קשר פנים אל פנים עם גורם מקצועי לפחות מדי חודש^[22]
  5. שמירה על ההישגים: קשה למנוע עלייה מחדש במשקל באמצעות אמצעים אלו. ככלל, כ-20 אחוזים מהיורדים במשקל מצליחים לשמר את ההישג. העצות הבאות אפיינו את אלו שהצליחו בכך: צריכה של תזונה דלת-קלוריות: ניטור קבוע של המשקל, ביצוע פעילות גופנית במשך 60 דקות לפחות ביממה, שמירה על דפוס אכילה קבוע במשך כל השבוע^[23].
2. הרכב התזונה:
  1. סוג חלבון: יש להעדיף חלבון בהתאם לעקרונות התזונה הים-תיכונית. יש להתבסס על צריכה יומית של חלבון מהצומח, כגון שילוב בין קטניות לדגנים מלאים, ולצרוך דגים פעמיים בשבוע לפחות (בעיקר דגי ים שמנים, כגון טונה, אילתית (סלמון), הרינג וכדומה). כן יש לצרוך מדי שבוע כשתי מנות של בשר עוף או הודו, ביצים או מוצרי חלב דל-שומן. רצוי להוסיף כמות מוגבלת של אגוזים. רצוי להמעיט בצריכת בשר אדום (כגון בשר בקר או כבש). בעיקר יש להמעיט בבשר מעובד, כגון נקניק, נקניקיות ושניצלונים מעובדים
  2. פירות וירקות: הכמות היומית המומלצת של ירקות ופירות היא לפחות שלוש מנות ירק ושתי מנות פירות מדי יום
  3. סיבים תזונתיים: אלו מצויים בעיקר בירקות, בקטניות ובדגנים מלאים. הצריכה היומית המומלצת לגברים היא 38 גרם, ולנשים - 25 גרם
  4. ויטמינים ומינרלים: אין המלצה לצרוך ויטמינים כתוסף מזון (פרט לנשים בהיריון, כפי שיפורט בהמשך), אלא לאכול תפריט מגוון, העשיר בחומרים הללו
  5. הכנת מזון: יש להעדיף הכנת מזון בשיטות אידוי, אפייה ובישול (ולא טיגון וצלייה)
  6. סוכר: רצוי להמעיט בשתיית משקאות ובאכילת מזונות ממותקים
  7. קפאין: יש יתרונות בריאותיים מסוימים לצריכה מתונה של קפה. אין לצרוך יותר מ-400 מיליגרם קפאין מדי יום (בכוס קפה נמס יש בערך 70 מיליגרם ובאספרסו כ-100 מיליגרם). לנשים הרות מומלץ לצרוך עד 200 מיליגרם קפאין מדי יום^[24].

פעילות גופנית

פעילות אירובית: יש לשאוף לבצע מדי שבוע 150 דקות של פעילות גופנית בעצימות בינונית (כזו המעלה את הדופק וגורמת הזעה, כגון הליכה מהירה, עבודת גינון או ריקוד), 75 דקות של פעילות בעצימות גבוהה (כזו המעלה את הדופק ואת קצב הנשימה באופן בולט, כגון ריצה, שחייה מהירה או התעמלות אירובית) או שילוב ביניהן. אפשר להגיע למשך המומלץ בצירוף של כמה אימונים במשך השבוע. אם הפעילות נועדה להביא להפחתה במשקל, מומלץ להיות פעילים במשך כ-300 דקות לפחות מדי שבוע^[25]
פעילות בונה כוח: יש לשאוף לבצע לפחות שני אימונים של פעילות מדי שבוע. בכל אחד מהם מומלץ לבצע לפחות מערכה (set) אחת (ואם אפשר, 3-2 מערכות) להפעלת קבוצות השרירים המרכזיות בגוף. רצוי לחזור 8–12 פעמים על כל תרגיל בכל מערכה
עידוד לביצוע פעילות גופנית: לפי שיקול דעת רפואי, בדגש על אנשים המאופיינים בלפחות אחד מגורמי הסיכון האלה: 25 BMI או יותר, יתר לחץ דם, רמת מוגברת של סוכר בצום או תסמונת מטבולית^[26]^[27]

שינה

התנהגות מומלצת: רצוי לישון 7–8 שעות בכל לילה, ובכל מקרה לא פחות מ-6 שעות. אם המטופל ישנוני, רצוי שיתרענן בעזרת תנומה של עד 20 דקות במשך היום (אך לא בשעות הקרובות לשעת השינה, כדי שלא לקפח את שנת הלילה). אם אין הוא מצליח להירדם בתוך כ-15 דקות, רצוי לקום מהמיטה ולעסוק בפעילות המרגיעה אותו או מביאה אותו לכדי ישנוניות לפני שהוא חוזר למיטה^[28]
בדיקות סקר וייעוץ: אין המלצה לתשאל כל מטופל כבדיקת סקר בנוגע למספר שעות השינה שלו ולאיכותן, לישנוניות ולפגיעה בתפקוד, אך חשוב לגלות חשד קליני כלפי מטופלים העובדים בתחומים שבעיות אלה עלולות לגרום סיכון בטיחותי, כמו נהגים בתחבורה הציבורית, מובילי חומרים מסוכנים או עובדי משמרות. כיוון שדום נשימה בשינה עלול לגרום חוסר בשינה ובשל ההשלכות על הבריאות והאפשרות למנוע אותן או לפחות למזערן, ראוי לתשאל בנושא תסמונת זו בשינה מטופלים הסובלים מעודף משקל או שהיקף צווארם 43 ס"מ או יותר בגברים או 40 ס"מ או יותר בנשים.

עישון

רקע: כ-30 אחוזים מהמעשנים בישראל החלו לעשן בגיל 20 או לאחר מכן^[29]. העישון נפוץ מאוד בקרב גברים ערבים: שיעור המעשנים בקרבם גבוה בכ-50 אחוזים מאשר בקרב גברים יהודים. בקרב הנשים המצב הפוך: שיעור המעשנות בקרב נשים יהודיות גבוה בכ-50 אחוזים מאשר בקרב נשים ערביות (אך שיעורן נמוך מאשר שיעור הגברים)
בדיקות סקר וייעוץ: נערכות במסגרת מדדי האיכות בקהילה וכוללות תשאול המטופל בנוגע לרצון להיגמל מעישון והצעה למעשן סיוע בגמילה וכן כיצד להימנע מעישון כפוי. למעשנים מומלץ להעביר אפילו ייעוץ קצר (פחות מ-3 דקות) בתוך שימוש בשיטת חמשת ה-A's או ה-ה"ים^[30]. אפשר להציע למטופל טיפול תרופתי - יש מגוון תרופות לגמילה ובהן Varenicline, Nicotine Replacement Therapy (NRT), Buproprion וכן להזמינו להשתתף בסדנאות ייעוץ התנהגותי הממומנות בסל התרופות. מומלץ לשלב בין שני ערוצי הטיפול, אך אין זה הכרחי^[31]. כמה מקופות החולים מפעילות קו לייעוץ טלפוני, ומשרד הבריאות צפוי לפתוח קו ייעוץ משלו. כמו כן, מומלץ לתת מידע כתוב או מקוון המותאם לצורכי המטופל.

כמו כן מומלץ לשאול על תסמינים נשימתיים כמו שיעול, פליטת ליחה, קוצר נשימה, ולבדוק האם היו זיהומים בדרכי נשימה בשנה החולפת. במקרים תסמיניים באופן כרוני או התקפי, מומלץ להפנות לבדיקת ספירומטריה כדי לחפש מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). אצל מעשנים קיימת נטייה להמעיט בחשיבות תסמינים או לייחסם לגורמים אחרים (כושר גופני לקוי, העישון עצמו כגורם לשיעול)^[32].

אלכוהול

התנהגות מומלצת: שתייה של יותר ממשקה אחד ביום בנשים או שני משקאות ביום בגברים מוגדר שתייה מרובה. שתייה של 4 משקאות או יותר באירוע אחד בקרב נשים או 5 משקאות או יותר בקרב גברים מוגדרת "שתיית בולמוס"
בדיקות סקר וייעוץ: כיוון שבישראל שתייה מסוכנת אינה נפוצה ביותר, אין צורך לתשאל את כלל המטופלים בנושא. אף על פי כן, כיוון שחשוב למנוע הפרעות על קשת תסמונת האלכוהול העוברית (Fetal Alcohol Spectrum Disorder), חשוב לתשאל נשים המתכננות היריון ונשים הרות בנוגע להרגליהן בנושא שתיית אלכוהול. מוצע להיעזר באחד משני השאלונים האלה:
1. Single Alcohol Screening Question) SASQ): שאלון שבו שאלה אחת על שתיית בולמוס: כמה פעמים בשנה החולפת שתית באותו יום 5 משקאות (גברים) או 4 משקאות (נשים)?
2. השאלון AUDIT-C: שאלון שבו השאלה שצוינה בסעיף 1 וכן שתי שאלות שעניינן תדירות השתייה וכמות השתייה. מילוי השאלון אורך 2-1 דקות (ראו שאלות 1–3 בשאלון באותו קישור). אם עולה חשד לשימוש מופרז באלכוהול, מומלץ להעביר לנשאלים את שאלון AUDIT המלא, שבו 10 שאלות, כדי לאפיין טוב יותר את הרגלי השתייה. באמצעותו אפשר לברר גם אם יש התמכרות ופגיעה תפקודית הנובעות משימוש מופרז באלכוהול ראו תרגום השאלון לעברית בקישור
3. אפשר לייעץ קצרות לבצע שינוי התנהגותי (Short Behavioral Intervention), ואם מטופלים פונים בנושא גמילה אפשר להפנות אותם לטיפול גמילה
4. בין השיטות המומלצות בספרות מוזכר שיקוף למטופל שהתנהגותו חורגת מהנורמה (personalized normative feedback). תוכנית ASSIST של ארגון הבריאות העולמי, תוכנית המבוססת על עקרונות הריאיון ההנעתי (Motivational Interviewing) ושפותחה עבור רופאים ראשוניים, גם כן עשויה לתת כלים לאבחון שתייה מרובה, שימוש לרעה באלכוהול והתמכרות אליו, לייעוץ בנושא ראו
  אפשר גם לכוון את המטופל בעזרת מידע או ייעוץ מקוון, ככל שחומרים כאלה מצויים בארגונכם. אם מהשאלונים הללו עולה חשש לתלות באלכוהול, יש להפנות את המטופל לטיפול גמילה^[33]

היריון וזוגיות

מניעת מומים מולדים והדבקת יילודים:
1. התנהגות מומלצת: הימנעות משתיית משקאות אלכוהוליים ומנטילת תרופות שאינן מותרות בהיריון
2. בדיקות סקר וייעוץ: ביצוע בדיקות גנטיות למחלות שכיחות וחמורות, כפי שמפורסם באתר המחלקה לגנטיקה קהילתית במשרד הבריאות. מומלץ לבצע את הבדיקות עוד בעת תכנון ההיריון^[34]
חיסונים ותרופות מניעתיות:
1. חיסונים: יש לברר אם האישה מחוסנת מפני חצבת-חזרת-אדמת ואבעבועות רוח עוד לפני הכניסה להיריון. אם אין תיעוד שהיא חוסנה בשתי מנות חיסון כנגד מחלות אלו, מומלץ לחסנה לפני הכניסה להיריון. כן יש להתחסן כנגד צפדת-קרמת-שעלת (Tdap) בשבועות 27–36 להיריון. אפשר לחסנה גם לאחר השבוע ה-36, ובמקרים מיוחדים גם לפני השבוע ה-27‏^[35]
2. תרופות:
  1. נשים בסיכון רגיל: יש ליטול 0.4 מיליגרם/יום חומצה פולית בגיל הפוריות לאלו המעוניינות להרות או המקיימות יחסי מין ואינן משתמשות באופן קבוע באמצעי מניעה יעילים. חשוב להתחיל ליטול את הוויטמין לפחות חודש אחד לפני תחילת הניסיון להרות ובמשך 3 החודשים הראשונים להיריון
  2. נשים בסיכון גבוה^[36] יש ליטול 0.4 מיליגרם/יום חומצה פולית מדי יום בגיל הפוריות, אך יש להעלות את המינון ל-5 מיליגרם/יום החל מחודש אחד לפחות לפני תחילת הניסיון להרות ובמשך 3 החודשים הראשונים להיריון. כן יש ליטול 2 מק"ג/יום ויטמין B₁₂ או לבדוק את רמת הוויטמין בדם.
    באחריות משרד הבריאות ליידע את הנשים בגיל הפוריות בנוגע לנטילת חומצה פולית.
3. מניעת אנמיה:
  1. התנהגות מומלצת: צריכת מזון עשיר בברזל מהחי ומהצומח ומזון עשיר בוויטמין C, כמו פרי הדר, קיווי, עגבנייה, פלפל, מלון וכרוב, זאת כדי לסייע בספיגת הברזל
  2. בדיקות סקר וייעוץ: בדיקת רמת ההמוגלובין בדם במשך ההיריון^[37] ומיד לאחריו
  3. חיסונים ותרופות מניעתיות: נטילת תוסף ברזל - 30 מיליגרם/יום, מהחודש הרביעי להיריון עד סוף השבוע השישי שלאחר הלידה^[38]^[39].
4. מניעת סוכרת:
  1. התנהגות מומלצת: שמירה על עלייה מתונה במשקל הגוף במשך ההיריון (תלוי במשקל לפני ההיריון): BMI נמוך (< 18.4): רצוי לעלות 18-12.5 ק"ג, BMI תקין (24.9-18.5): 16-11.5 ק"ג, עודף משקל (29.9-25): 11.5-7 ק"ג, השמנה (30 BMI או יותר): 9-5 ק"ג^[40]
  2. בדיקות סקר וייעוץ: יש לבצע בדיקת העמסת סוכר בשבועות 24–28
5. מניעת דיכאון בהיריון ובתקופה הבתר-הריונית:
  1. התנהגות מומלצת: פעילות גופנית בעצימות בינונית לפחות במשך 150 דקות בשבוע מצמצמת את הסיכון לפתח דיכאון בהיריון (אך טרם הוכחה יעילותו בתקופה הבתר-הריונית)^[41]
  2. בדיקות סקר וייעוץ: לנשים בהיריון או בתקופה הבתר-הריונית מומלץ להעניק ייעוץ מתחום התרפיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) או ייעוץ בין-אישי (IPT) אם הן מתאפיינות באחד או יותר מגורמי הסיכון האלה: עבר של דיכאון, תסמיני דיכאון שאינם מספיקים לקבוע אבחנה של דיכאון, גורמי סיכון כלכליים-חברתיים, כמו הכנסה נמוכה או חד-הוריות, אלימות מבן הזוג או תסמיני חרדה או עבר של אירועי חיים קשים. ייעוץ מועיל כולל 8 מפגשים במשך 4 שבועות לפחות. צוות הייעוץ עשוי לכלול פסיכולוגים, אחיות, מיילדות או אנשי מקצוע אחרים מתחום בריאות הנפש^[42]

מניעת אלימות מצד בן הזוג

על פי שיקול דעת רפואי ובמקרה של חשד לאלימות, אפשר לברר בקרב נשים החיות עם בני זוג אם הן נחשפות לאלימות מצדם^[43]^[44].

גילוי מוקדם של דיכאון

תשובה חיובית לאחת משתי השאלות האלה מהשאלון 2-Public Health Questionnair) PHQ) היא עילה להמשך בירור וטיפול:

האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעיתים קרובות דיכאון, ייאוש או חוסר תקווה?
האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעיתים קרובות חוסר עניין או חוסר הנאה או חוסר רצון לעשות דברים^[45]?

(*) הערות: שאלונים מתוקפים אחרים, למשל Edinburgh Postnatal Depression Scale) EPDS) לנשים לאחר לידה או HADS‏ (Hospital Anxiety and Depression Scale), קבילים גם כן, אלא שהם ארוכים יותר; ההמלצה תקפה הן לנשים בהיריון הן לנשים בתקופה הבתר-הריונית^[46].

מניעת תחלואה לבבית

מניעת יתר-לחץ דם:
1. התנהגות מומלצת: תזונה דלת-מלח: אין לצרוך יותר מ-2,300 מיליגרם נתרן/יום - ככפית מלאה של מלח (בערך 6 גרם) מדי יום, ובאופן אידיאלי אף לא יותר מ-1,500 מיליגרם נתרן/ליום (כשני שלישים כפית מלח)^[47]^[48]. יש לעיין בתווית המזון כדי להגביל את צריכת המלח, ולפי הצורך, להתייעץ בתזונאית כדי לבנות תפריט מתאים
2. בדיקות סקר וייעוץ: בגילים 29-20 בלא גורמי סיכון - מדידת לחץ דם מדי 5 שנים, ובגילים 39-30 מדי 5-3 שנים. בגילים 20–39 עם גורמי סיכון או מעל גיל 40 - מדידת לחץ דם מדי שנה^[49]
מניעת סוכרת:
1. התנהגות מומלצת: תזונה מאוזנת כדי למנוע עלייה במשקל הגוף וביצוע פעילות גופנית אירובית ופעילות בונה כוח מונעים סוכרת במטופלים בסיכון גבוה (עם קדם סוכרת)^[50]^[51]
2. בדיקות סקר וייעוץ: עד שנת 2021 לא הייתה המלצה לבדוק סוכר בצום (ומקביליו) בקבוצת הגיל 20–39. בצל עלייה בשכיחות הסוכרת בגילים צעירים והתועלת שבטיפול מוקדם, הוריד ה-USPSTF לגיל 35 את גיל ההמלצה לבדוק את רמת הסוכר בדם (סוכר בצום, המוגלובין A1c או העמסת סוכר OGTT) באנשים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה. יש לשקול את האפשרות לבדוק את רמת הסוכר בדם אף אם אין עודף משקל בקרב אנשים שיש להם רקע משפחתי של סוכרת, רקע אתני של מועדות לסוכרת, אבחנה של סוכרת בהיריון או תסמונת Polycystic ovaries. מומלץ לחזור על הבדיקה מדי 3 שנים. אם מתגלה רמת סוכר גבוהה, יש להציע רצף מפגשי ייעוץ ("ייעוץ נמרץ"/Intensive counseling) עם רופא או תזונאי כדי לעודד תזונה בריאה ופעילות גופנית^[52]
מניעת יתר-שומנים בדם:
1. התנהגות מומלצת: הקפדה על תזונה דלה בשומן רווי ובשומן טרנס. הקפדה על כללי התזונה הבריאה שפורטו לעיל
2. בדיקות סקר וייעוץ: בדיקת שומני הדם מגיל 35 מדי 5 שנים (או מגיל 20 אם יש סיכון גבוה למחלת כלי דם טרשתית ובהיפרכולסטרולמיה משפחתית)^[53]. מומלץ לבצע בדיקת (a) ‏Lipoprotein פעם אחת בחיים, לאחר גיל 35‏^[54]

מניעת סרטן

סרטן המעי הגס והחלחולת:
1. התנהגות מומלצת: מומלץ לבצע פעילות גופנית^[55], לשמור על BMI תקין, להימנע משתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים^[56] ולדבוק בתפריט ים תיכוני^[57]
2. בדיקות סקר וייעוץ: בגילים 50–74 מומלץ לבצע מדי שנה בדיקת דם סמוי בצואה באמצעות ערכת בדיקה שרגישותה גבוהה. מומלץ שבעלי סיכון מוגבר (כגון מי שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן המעי הגס והחלחולת בגיל צעיר או כמה קרובי משפחה שחלו במחלה) ייבדקו מגיל צעיר יותר ובעזרת קולונוסקופיה^[58].
סרטן השד:
ההתנהגויות האלה עשויות לסייע למנוע התפתחות של סרטן השד:
1. ביצוע פעילות גופנית על פי ההמלצות^[59]^[60]
2. לנשים לפני גיל הפסקת הווסת: צריכת תזונה (דיאטה) בריאה (העשירה בפירות, ירקות, דגים, דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי-שומן)^[61]
3. הימנעות משתייה מופרזת של אלכוהול^[62]
4. שמירה על משקל גוף תקין^[63]
5. הימנעות מחשיפה לקרינה מייננת: חשיפת מבוגרים צעירים (מתחת לגיל 23) לשתי הדמיות CT לחזה או ללב הכפילה את הסיכון לפתח סרטן השד כעבור 10 שנים^[64]
6. בדיקות סקר וייעוץ:
  1. מומלץ שנשים יעברו בדיקת ממוגרפיה מדי שנתיים בגילים 50–74
  2. על נשים הנמצאות בסיכון מוגבר לפתח סרטן השד (למשל, מי שקרובת משפחה מדרגה ראשונה חלתה בסרטן) להיבדק כבר מגיל 40
  3. במסגרת תשאול המטופלת בנוגע לבריאות בני משפחתה (עד רמה של בני דודים וסבים וסבתות), נכון להשיג מידע על תחלואה בסרטן, כולל סוג הסרטן, חולי בכמה סוגי סרטן והגיל בעת האבחנה ובעת הפטירה. בקרב נשים שיש להן עבר אישי או משפחתי של סרטן השד, השחלות, החצוצרות או החלל הצפקי ובקרב נשים שיש להן גורמי סיכון אתניים לתשניות (מוטציות), כגון BRCA1/2, אפשר להיעזר בשאלון לאומדן סיכון, כגון Ontario Family History Assessment Tool או דומיו, המצויים בסוף המסמך שבקישור, אם מתברר שהחולה בסיכון מוגבר, יש להציע לה להגיע לייעוץ גנטי
  4. לנשים בסיכון רגיל ממוצא אשכנזי (אפילו חלקי) מומלץ לבצע פעם אחת בחיים מגיל 25 בדיקת סקר ל-3 המוטציות השכיחות ב-BRCA1/2 (הבדיקה הוכנסה לסל הבריאות בשנת 2020)
  5. בקרב נשים הנמצאות בסיכון גבוה מאוד לחלות בסרטן השד (למשל בעלות תשניות (מוטציות) ידועות), מומלץ לבצע בדיקת MRI מדי שנתיים נוסף על ממוגרפיה
  6. חיסונים ותרופות מניעתיות: בקרב נשים המתגלות כנמצאות בסיכון מוגבר לפתח סרטן השד, כוח המשימה האמריקאי למניעה קלינית ממליץ לשקול טיפול בתרופות כגון Tamoxifen, Raloxifene או מעכבי Aromatase כדי לצמצם את הסיכון להתפתחות סרטן השד^[58]. התרופות הללו עדיין אינן רשומות להתוויות הללו בישראל
סרטן העור:
1. התנהגות מומלצת: הפחתת השהייה בשמש בשעות אמצע היום, חבישת כובע רחב שוליים, לבישת ביגוד עם שרוולים ארוכים וכיסוי לרגליים ומריחה של משחה בעלת מקדם הגנה (SPF) ‏30 לפחות על העור החשוף. חזרה על המריחה בהתאם למידת ההזעה והחשיפה למים
2. בדיקות סקר וייעוץ:
  1. סיקור: אין ראיות התומכות בסקירה עצמאית של העור על ידי המטופל, בסקירת רופא של העור של כלל האוכלוסייה או בסקירת רופא בקרב בעלי סיכון מוגבר לפתח נגעי מלנומה )בהירי עור, בהירי שיער ועיניים, מנומשים, בעלי עור שנצרב בקלות בשמש, בעלי שומות יוצאות דופן (atypical moles), מרובי שומות (<100) או סיפור משפחתי של סרטן עור מלנוטי^[65]. אף על פי כן, רצוי לעודד את מי שנמצאים בסיכון מוגבר להגביר את ערנותם להתפתחות של נגעים בעורם, ובעיקר נגעים המתאימים לראשי התיבות ABCDE: אסימטריה (Asymmetry), גבול לא סדיר (Border irregularity), צבע לא אחיד (Color that is not uniform), קוטר מעל 6 מ"מ (Diameter > 6 mm), דינמיות בצבע, בצורה או בגודל (Evolving size, shape, or color)‏^[66]
  2. ייעוץ: מומלץ לייעץ לצעירים הנמצאים בסיכון מוגבר לפתח מלנומה וגילם 24 או פחות כיצד למזער חשיפה לקרינה על-סגולה ונזקים ממנה, כמתואר לעיל בסעיף "התנהגות מומלצת". בנוגע לבני 25 ומעלה, הדעות חלוקות עד כמה מועיל הייעוץ, ולכן יש להפעיל שיקול דעת ולהתאים את הייעוץ למטופל.
סרטן צוואר הרחם:
1. התנהגות מומלצת: הימנעות מעישון, קיום יחסי מין מוגנים בלבד והגבלת מספר השותפים ליחסי מין^[67]
2. בדיקות סקר וייעוץ: מומלץ לבצע ציטולוגיה (תבחין Pap) או hrHPV מגיל 25 וכן מדי 3 שנים עד גיל 65. הבדיקה מכוסה בסל התרופות לבנות הגילים 54-30 בלבד.
  הערה: כוח המשימה האמריקאי למניעה קלינית ממליץ לבצע בדיקות סינון ציטולוגיות מדי 3 שנים בגילים 29-21. מגיל 35-30 הוא מאפשר להמשיך בבדיקה הציטולוגית בתדירות זו, לעבור ל-hrHPV או לשלב בין hrHPV לציטולוגיה מדי 5 שנים. האיגוד הישראלי לגינקולוגיה ומיילדות ממליץ לבצע רק hrHPV מגיל 25, מדי 3–5 שנים
3. חיסונים ותרופות מניעתיות: מומלץ לחסן כל אישה עד גיל 26 שטרם התחסנה ב-3 חיסוני HPV, וכן גברים בקבוצות סיכון עד גיל זה
סרטן הערמונית:
1. התנהגות מומלצת: מחקרים אפידמיולוגיים קושרים בין התפתחות סרטן הערמונית לגורמי סיכון התנהגותיים כגון שתייה מופרזת של אלכוהול^[68] וייתכן שגם תזונה מערבית^[69]. ייתכן שצריכה כוללת של מוצרי סויה מגנה מסרטן זה כיוון שבמוצרים אלו יש Daidzein Genistein) Isoflavones)‏^[70]. עוד ייתכן שפעילות גופנית מגנה ממנו^[71]
2. בדיקות סקר וייעוץ: כדי להחליט אם לבצע בדיקת סקר באמצעות בדיקת דם ל-PSA, מומלץ לדון עם גברים בגילים 55–69 בנוגע לעלות-תועלת שבביצוע בדיקת הדם^[72]. התועלת מתבטאת ביכולת התבחין לגלות את הגידול מבעוד מועד בכמה מהמטופלים ולהסירו, וכך להפחית תמותה בקרבם. העלות מתבטאת באבחון-יתר של מטופלים (ובעקבות זאת, ביצוע בדיקות אבחון פולשניות ואף טיפול בגידולים שלא היו מתפתחים לסרטן גרורתי מסכן חיים), וכן בתופעות לוואי שכיחות של הניתוחים להסרת בלוטת הערמונית: אין-אונות ואי-נקיטת שתן. מומלץ לדון עם המטופל בנוגע לסיכון שלו עצמו - היסטוריה משפחתית ואתנית, קיום מחלות נלוות המשפיעות על תוחלת החיים שלו ועל הסיכויים להצלחת הטיפול. ככלל, רצוי לבחון איתו כיצד הוא מעריך את הסיכויים הגלומים בביצוע הבדיקה ואת הסיכונים הברורים שבביצועה. המלצה זו של כוח המשימה האמריקאי משנת 2018 היא בדרגה (Level) ‏C, זאת בעוד שתוכניות התערבות מאורגנות מתרכזות על פי רוב בהמלצות מדרגות A ו-B. להלן סרטון קצר שהציג רופא משפחה מכוח המשימה האמריקאי למניעה קלינית. הסרטון מתאר את הדילמות העולות בתקשורת עם המטופלים הללו: .https://youtu.be/YqticruOZ7U‏^[73]
סרטן ריאות בקרב מעשנים:
1. התנהגות מומלצת: הפסקת עישון מוחלטת
2. בדיקות סקר וייעוץ: למעשנים בני 50–80 עם היסטוריית עישון של 20 שנות קופסה, אשר מעשנים עתה או הפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות, מומלץ לפנות מדי שנה למכונים פרטיים ולבצע CT חזה עם קרינה נמוכה (LDCT)‏^[74]

מניעה וגילוי מוקדם של דלדול עצמות מעל גיל 40

התנהגות מומלצת: מומלץ לבצע 120–300 דקות פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית מדי שבוע וכן פעילות לבניית כוח השריר ולשיפור שיווי המשקל. נוסף על כך, רצוי לוודא שהתזונה (דיאטה) עשירה בסידן ושסופגים די ויטמין D3 דרך מערכת העיכול והעור (בתוך שמירה על הכללים להגן על העור מפני קרינה על-סגולה). יש להימנע מעישון ומשתייה מופרזת של אלכוהול^[75]
בדיקות סקר וייעוץ: נשים הנמצאות בסיכון מוגבר לאבד סידן ולפתח דלדול עצמות (נשים מעשנות, אלו השותות משקאות אלכוהוליים בכמות מופרזת או בעלות 18.4 < BMI) מומלץ למלא שאלון אומדן הסיכון לשברים על רקע דלדול עצמות - FRAX. אם נמצא שהן אכן בסיכון ברור לשבר בעשור הקרוב, יש להפנותן לבדיקת DEXA להערכת צפיפות העצמות^[76]. מגיל 65 מומלץ לכל הנשים לבצע בדיקת צפיפות עצם אחת ולהחליט על תדירות הבדיקות הבאות עם הרופא.ה המטפל.ת, לפי שיקול דעת רפואי.

מתן חיסונים

לכלל האוכלוסייה:
1. חיסון שנתי נגד שפעת עונתית: יש להתחסן מדי שנה בסתיו
2. צפדת-קרמת-שעלת (Tdap/Td): יש להתחסן מדי 10 שנים. על החיסון הראשון לכלול את 3 החיסונים (צפדת, קרמת ושעלת). מחיסון הדחף השני, הניתן כעבור 10 שנים, מחסנים רק בזוג החיסונים צפדת וקרמת (Td)
3. נגיף פפילומה אנושי (HPV): מומלץ לנשים שטרם חוסנו (ולגברים בסיכון גבוה) לקבל סדרה של 3 חיסונים עד גיל 26
4. שלבקת חוגרת (Herpes Zoster): משרד הבריאות ממליץ להתחסן מגיל 60 במנה אחת של החיסון החי-מוחלש Zostavax. החיסון אינו כלול בסל הבריאות וקבלתו מותנית בהשתתפות עצמית. פותח חיסון נוסף בשם Shingrix, הניתן בשתי מנות במרווח של 2–6 חודשים, והוא עדיף על פני זה הניתן היום בישראל כיוון שהוא רקומביננטי, יעיל יותר ומגן זמן ממושך יותר מקודמו, אך הוא טרם נרשם בישראל. כאשר Shingrix יירשם בישראל, יהיה מומלץ ליטול חיסון זה גם לאלה שחוסנו ב-Zostavax
לקבוצות סיכון^[77]:
1. חצבת-חזרת-אדמת: על כל עובד בריאות, אף בתפקיד מנהלתי, להתחסן בשני חיסונים שביניהם לפחות 4 שבועות, אלא אם מתקיים אחד התנאים האלה: יש תיעוד שחוסן בשתי מנות, יש עדות מעבדה לכך שהוא מחוסן או שיש תיעוד רפואי ומעבדתי לכך שחלה בשלוש המחלות
2. דלקת כבד נגיפית (HAV, HBV, HCV): לאנשים בקבוצות הסיכון השונות לדלקת HAV או HBV מומלץ להתחסן כנגדן ב-2 או 3 חיסונים, בהתאם לסוג החיסון. אם מדובר בשני חיסונים, יש להמתין לפחות 4 שבועות ביניהם. אם מדובר ב-3 חיסונים, יש להמתין חודש בין מנת החיסון הראשונה לשנייה ו-5 חודשים בין המנה השנייה לשלישית. מומלץ שאנשים בקבוצת סיכון ל-HCV ייבדקו
3. פנוימוקוקוס: לבעלי סיכון גבוה במיוחד שלא חוסנו כנגד החיידק בעבר מומלץ להתחסן במנת חיסון PCV13, כעבור 8 שבועות להתחסן במנת חיסון PPV23, וכעבור 5 שנים להתחסן שוב במנת חיסון 23-PPV (הערה: אם חוסנו בעבר, יש לעיין בטבלת החיסונים מטעם האגף לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות כדי לדעת כיצד לפעול). לבעלי סיכון גבוה מומלץ להתחסן במנת חיסון אחת בלבד של תרכיב PPV23
4. מנינגוקוקוס: לאנשים בקבוצות הסיכון המוגבר מומלץ להתחסן בשני חיסונים:
  1. חיסון נגד הזנים ACWY. חיסון זה ניתן בשתי מנות שביניהן 8–12 שבועות. כל עוד הסיכון נמשך, יש לקבל חיסון דחף מדי 5 שנים. בחיסון זה יכולים להסתפק הנוסעים לארצות אנדמיות או אפידמיות
  2. חיסון כנגד זן B, הניתן בשתי מנות, שביניהן חודש. אין צורך בחיסון דחף לזן זה
5. הימופולוס אינפלואנזה HiB) B): לאנשים בקבוצות סיכון מומלץ להתחסן במנת חיסון אחת (פרט למושתלי מח עצם, שאותם מומלץ לחסן ב-3 מנות חיסון)
6. שיתוק ילדים (פוליו): על הנוסעים לארצות שיש בהן סיכון להעברת המחלה, עובדי מעבדה העוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות העלולות להכיל נגיפי פוליו, עובדי בריאות ועובדי ביוב להתחסן ב-3 מנות חיסון. יש להמתין חודש לפחות בין המנה הראשונה לשנייה ו-5 חודשים לפחות בין המנה השנייה לשלישית. אין צורך בחיסון אם יש בידם תיעוד שחוסנו או אם הם מצהירים שחוסנו כיאות וגם קיבלו חיסון דחף לאחר גיל 18
7. אבעבועות רוח: על נשים בגיל הפוריות שאינן בהיריון, בני בית של חולים הסובלים מליקוי במערכת החיסון, עובדי בריאות ותלמידי מקצועות הבריאות להתחסן בשתי מנות חיסון, במרווח של 4 שבועות לפחות ביניהן, אם לא חלו בעבר באבעבועות או בשלבקת חוגרת ולא חוסנו כנגדה בעבר

HIV

בדיקות סקירה וייעוץ:
1. נשים בהיריון: על נשים להיבדק מוקדם ככל האפשר בהריונן אם הן משתייכות לאחת מ-5 קבוצות הסיכון האלה: הן מקיימות יחסי מין מזדמנים בלא הגנה; משתמשות בסמים בהזרקה; מקיימות יחסי מין שאינם מוגנים עם מי שמוגדר בסיכון גבוה להידבק בנגיף ה-HIV; היגרו מארצות אנדמיות ל-AIDS/HIV (מארצות ששיעור הנשאים בהן גבוה מ-1 אחוז); משתמשות במין למטרות רווח
2. בעלי סיכון מובהק: יש לבצע בדיקת סקר שנתית ל-HIV בקרב המשתייכים לקבוצות האלה: גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM); מזריקים סמים לווריד; מקיימים יחסי מין למטרות רווח^[78]
3. הנמצאים בסיכון מוגבר: יש לנצל הזדמנויות מניעתיות (case-finding) בקרב מטופלים המשתייכים לקבוצות האלה: אנשים (שאינם נשים בהיריון) שהגיעו ממדינות אנדמיות ל-AIDS/HIV; בני זוג של אנשים שנדבקו בנגיף ה-HIV והעומס הנגיפי של בן זוגם גבוה לסף הגילוי של הנגיף. יש להציע לזוג לקבל ייעוץ ממומחה במרפאת איידס; המקיימים יחסי מין שאינם מוגנים עם אחרים המוגדרים בסיכון גבוה להידבק בנגיף ה-HIV
תרופות מניעתיות (Preexposure prophylaxis - PrEP): מדובר בטיפול מתמשך ב-Tenofovir/Disoproxil fumarate בשילוב עם Emtricitabine (אמטריביר). מומלץ לאנשים העונים על התנאים המנויים בשני הסעיפים הבאים (1 ו-2) יחד:
1. בן/בת זוג לנשא HIV שאינו נוטל טיפול נוגד נגיפי-רטרו (ART) בהתאם להנחיות או גבר המקיים יחסי מין עם גברים (MSM) יחד עם אחד (או יותר) מהתנאים האלה:
  1. שימוש לא עקבי בכובעון (קונדום) בעת קיום יחסי מין מזדמנים בתאריך הסמוך לתאריך הבדיקה
  2. אבחנה מתועדת של מחלת מין אחת או יותר בתאריך הסמוך לתאריך הבדיקה
  3. שימוש במין למטרות רווח
  4. שימוש בסמים או באלכוהול לפני או במהלך קיום יחסי מין ללא כובעון בתאריך הסמוך לתאריך הבדיקה (Chemsex)
  5. קיום יחסי מין עם בן/בת זוג שסטטוס הנשאות שלו.ה אינו ידוע ועונה על אחד התנאים הנזכרים לעיל
2. לפני תחילת טיפול מונע ב-PrEP, יש לבצע את הבדיקות האלה: שלילת זיהום בנגיף ה-HIV; שלילת זיהום במחלת מין אחרת; בדיקת תפקוד הכליות; שלילת זיהום בנגיפי HCV ו-HBV; בדיקת היריון (בהתאם לנסיבות). רמות מגנות בכל האיברים המיניים ובדם מושגות לאחר טיפול במשך 20 ימים רצופים לפחות^[79]

מקורות ששימשו לכתיבת הפרק גיל 39-20 וגיל 40–64 שנים

ככלל, למעט כאשר מצוין מפורשות אחרת, ההמלצות בנוגע לקבוצת הגיל 20–39 מבוססות על המקורות הבאים

Canadian Task Force on the Periodic Health Examination. The Canadian Guide to Clinical Preventive Health care. Canada Communication group publishing ; 1998.
Braveman P, Tarimo E. Screening in Primary Health Care:Setting Priorities With Limited Resources. WHO Publication ; 1994.

משרד הבריאות. שינויים בשגרת החיסונים, 2003

Valman HB. ABC of one to seven. Febrile convulsions. BMJ. 1993;306)6894).
Bower C, Stanley FJ. Dietary folate as a risk factor for neural-tube defects: Evidence from a case-control study in Western Australia. Medical Journal of Australia. 1989;150)11).
Temte JL. 2007 Childhood and adolescent immunization schedules: Evolution or intelligent design? Vol. 75, American Family Physician. 2007.

משרד הבריאות. מתן חיסון פעיל נגד אבעבועות רוח. 11/2007
משרד הבריאות. עדכון תדריך החיסונים של המחלקה לאפידמיולוגיה, 2007

CDC. CDC Health Information for International Travel. 2008.
Gahlinger PM. Motion sickness: How to help your patients avoid travel travail. Postgraduate Medicine. 1999;106)4).

Beltran-Aguilar ED, Barker LK, Canto MT, Dye BA, Gooch BF, Griffin SO, et al. Surveillance for dental caries, dental sealants, tooth retention, edentulism, and enamel fluorosis--United States, 1988-1994 and 1999-2002. MMWR Surveillance summaries : Morbidity and mortality weekly report Surveillance summaries / CDC. 2005;54)3).
Petersen PE. Global policy for improvement of oral health in the 21st century - Implications to oral health research of World Health Assembly 2007, World Health Organization. Vol. 37, Community Dentistry and Oral Epidemiology. 2009.

Perkin MR, Logan K, Tseng A, Raji B, Ayis S, Peacock J, et al. Randomized Trial of Introduction of Allergenic Foods in Breast-Fed Infants. New England Journal of Medicine. 2016 May 5;374)18).
Meek JY, Noble L. Policy Statement: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics. 2022 Jul 1;150)1).

ההמלצות התזונתיות החדשות - משרד הבריאות
שינה בטוחה לתינוקות
משרד הבריאות. הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד. הנחיות בריאות השן מס' 3.2, 2021
המחלות הנבדקות בבדיקות סקר ביילודים
נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה - חוזר משרד הבריאות

Fixler DE, Laird WP. Validity of mass blood pressure screening in children. Pediatrics. 1983;72)4).
Zadik Z, Sthoeger D, Blachar Y. Blood pressure determinations in Israeli schoolchildren aged 5 to 14

years. Israel Journal of Medical Sciences. 1987;23)7).

Morais T, Bernier M, Turcotte F. Age- and sex-specific prevalence of scoliosis and the value of school screening programs. American Journal of Public Health. 1985;75)12).
US Preventive Services Task Force. Screening for Adolescent Idiopathic Scoliosis. JAMA. 1993;319)2(:165-72.
Willers U, Svensson O, Hedlund R, Normelli H, Aaro S. Long-term results of boston brace treatment on

vertebral rotation in idiopathic scoliosis. Spine )Phila Pa 1976). 1993;18)4).

Catalona WJ, Richie JP, Ahmann FR, Hudson MA, Scardino PT, Flanigan RC, et al. Comparison of digital rectal examination and serum prostate specific antigen in the early detection of prostate cancer: Results of a multicenter clinical trial of 6,630 men. Journal of Urology. 1994;151)5).

מניעה וטיפול בהשמנה משרד הבריאות
עידוד פעילות גופנית משרד הבריאות

Palti H. Blood pressure assessment in children. Isr J Med Sci. 1987;23)7).
Horan MJ, Falkner B, Kimm SYS. Report of the second task force on blood pressure control in children - 1987 - Task Force on Blood Pressure Control in Children. Pediatrics. 1987;79)1).
Baron AE, Freyer B, Fixler DE. Longitudinal blood pressures in blacks, whites, and mexican Americans during adolescence and early adulthood. American Journal of Epidemiology. 1986;123)5).
Weinstein SL, Dolan LA, Spratt KF, Peterson KK, Spoonamore MJ, Ponseti I v. Health and Function of Patients with Untreated Idiopathic Scoliosis: A 50-Year Natural History Study. J Am Med Assoc. 2003;289)5).
Berg AO. Screening for depression: Recommendations and rationale. Vol. 66, American Family Physician. 2002.
Froom J, Schlager DS, Steneker S, Jaffe A. Detection of major depressive disorder in primary care patients. The Journal of the American Board of Family Practice / American Board of Family Practice. 1993;6)1).

US Preventive Services Task Force. Guide to Clinical Preventive Services. 3rd ed. Vol. 1. Rockville, MD: Agency for Healthcare* Research and Quality (US); 2002.

Berg AO. Screening for skin cancer: Recommendations and rationale. Vol. 65, American Family Physician. 2002.
Lamberg L. "Epidemic" of malignant melanoma: True increase or better detection? Vol. 287, Journal of the American Medical Association. 2002.
Soldatos CR, Allaert FA, Ohta T, Dikeos DG. How do individuals sleep around the world? Results from a single-day survey in ten countries. Sleep Medicine. 2005;6)1).
Irwin MR, Wang M, Campomayor CO, Collado-Hidalgo A, Cole S. Sleep deprivation and activation of morning levels of cellular and genomic markers of inflammation. Archives of Internal Medicine. 2006;166)16).
Kahn-Greene ET, Killgore DB, Kamimori GH, Balkin TJ, Killgore WDS. The effects of sleep deprivation on symptoms of psychopathology in healthy adults. Sleep Medicine. 2007;8)3).
Alvarez GG, Ayas NT. The impact of daily sleep duration on health: a review of the literature. Vol. 19, Progress in cardiovascular nursing. 2004.
Rains JC, Poceta JS. Headache and sleep disorders: Review and clinical implications for headache management. Vol. 46, Headache. 2006.
Wolkove N, Elkholy O, Baltzan M, Palayew M. Sleep and aging: 1. Sleep disorders commonly found in older people. Vol. 176, CMAJ. 2007.
Morin AK, Jarvis CI, Lynch AM. Therapeutic options for sleep-maintenance and sleep-onset insomnia. Vol. 27, Pharmacotherapy. 2007.
McGuire S. Institute of medicine. 2010. Strategies to reduce sodium intake in the united states. Washington, dc: The national academies press. Vol. 1, Advances in Nutrition. 2010.
Sacks FM, Campos H. Dietary Therapy in Hypertension. New England Journal of Medicine. 2010;362)22).
Gidding SS, Lichtenstein AH, Faith MS, Karpyn A, Mennella JA, Popkin B, et al. Implementing american

heart association pediatric and adult nutrition guidelines. Vol. 119, Circulation. 2009.

Lindstrom J, Ilanne-Parikka P, Peltonen M, Aunola S, Eriksson JG, Hemio K, et al. Sustained reduction in the incidence of type 2 diabetes by lifestyle intervention: follow-up of the Finnish Diabetes Prevention Study. Lancet. 2006;368)9548).
WCRF. Food, nutrition, physical activity and the prevention of cancer. The American Institute for Cancer Research )AICR(; World Cancer Research Fund )WCRF UK( World Cancer Research Fund International. 2007.
Morrow JW, Keels MA, Hale KJ, Thomas HF, Davis MJ, Czerepak CS, et al. Preventive oral health intervention for pediatricians. Vol. 122, Pediatrics. 2008.
Prentice A. Diet, nutrition and the prevention of osteoporosis. Public Health Nutrition. 2004;7)1a).
Shai I, Schwarzfuchs D, Henkin Y, Shahar DR, Witkow S, Greenberg I, et al. Weight Loss with a Low-

Carbohydrate, Mediterranean, or Low-Fat Diet. New England Journal of Medicine. 2008;359)3).

Widenhorn-Muller K, Hille K, Klenk J, Weiland U. Influence of having breakfast on cognitive performance and mood in 13-to 20-year-old high school students: Results of a crossover trial. Pediatrics. 2008;122)2).
US Department of Health and Human Services. 2008 Physical Activity Guidelines for Americans. Washington DC; 2008.
Meriwether RA, Lee JA, Lafleur AS, Wiseman P. Physical activity counseling. Vol. 77, American Family Physician. 2008.
Marcus. Erratum: Physical activity intervention studies: What we know and what we need to know: A scientific statement from the American Heart Association Council on nutrition, physical activity, and metabolism )subcommittee on physical activity(; Council on cardiovascular disease in the young. Vol. 122, Circulation. 2010.
Marwick TH, Hordern MD, Miller T, Chyun DA, Bertoni AG, Blumenthal RS, et al. Exercise training for type 2 diabetes mellitus: Impact on cardiovascular risk: A scientific statement from the american heart association. Circulation. 2009;119)25).
Willey JZ, Moon YP, Paik MC, Boden-Albala B, Sacco RL, Elkind MSV. Physical activity and risk of ischemic stroke in the Northern Manhattan study. Neurology. 2009;73)21).
Diabetes Prevention Program Research Group. 10-year follow-up of diabetes incidence and weight loss in the Diabetes Prevention Program Outcomes Study. The Lancet. 2009;374)9702).
Donnelly JE, Blair SN, Jakicic JM, Manore MM, Rankin JW, Smith BK. Appropriate physical activity intervention strategies for weight loss and prevention of weight regain for adults. Vol. 41, Medicine and Science in Sports and Exercise. 2009.

זלר ל, סוקניק ש. הקשר שבין עיסוק בספורט לבין התפתחות אוסטאוארתריטיס של הברכיים. הרפואה

Lautenschlager NT, Cox KL, Flicker L, Foster JK, van Bockxmeer FM, Xiao J, et al. Effect of physical activity on cognitive function in older adults at risk for Alzheimer disease: A randomized trial. JAMA - Journal of the American Medical Association. 2008;300)9).
Colberg SR, Sigal RJ, Fernhall B, Regensteiner JG, Blissmer BJ, Rubin RR, et al. Exercise and Type 2 Diabetes: The American College of Sports Medicine and the American Diabetes Association: joint position statement. Diabetes Care. 2010 Dec 1;33)12).
Hornsby W, Albright A. Diabetes. In: Durstine J, Moore G, editors. ACSM's Exercise Management for Persons with Chronic Diseases and Disabilities. 3rd ed. Williams & Wilkins; 2009. p. 182-91.
Elsawy B, Higgins KE. Physical activity guidelines for older adults. American Family Physician. 2010;81)1).
Garber CE, Blissmer B, Deschenes MR, Franklin BA, Lamonte MJ, Lee IM, et al. Quantity and quality

of exercise for developing and maintaining cardiorespiratory, musculoskeletal, and neuromotor fitness in apparently healthy adults: Guidance for prescribing exercise. Medicine and Science in Sports and Exercise. 2011;43)7).

Lee DC, Sui X, Artero EG, Lee IM, Church TS, McAuley PA, et al. Long-term effects of changes in cardiorespiratory fitness and body mass index on all-cause and cardiovascular disease mortality in men the Aerobics Center Longitudinal Study. Circulation. 2011;124)23).
Haug C. The risks and benefits of HPV vaccination. Vol. 302, JAMA - Journal of the American Medical Association. 2009.
Rothman SM, Rothman DJ. Marketing HPV vaccine: Implications for adolescent health and medical professionalism. Vol. 302, JAMA - Journal of the American Medical Association. 2009.
Slade BA, Leidel L, Vellozzi C, Woo EJ, Hua W, Sutherland A, et al. Postlicensure safety surveillance for quadrivalent human papillomavirus recombinant vaccine. JAMA - Journal of the American Medical Association. 2009;302)7).
Lehtinen M, Paavonen J, Wheeler CM, Jaisamrarn U, Garland SM, Castellsague X, et al. Overall efficacy of HPV-16/18 AS04-adjuvanted vaccine against grade 3 or greater cervical intraepithelial neoplasia: 4-year end-of-study analysis of the randomised, double-blind PATRICIA trial. The Lancet Oncology. 2012;13)1).
Wheeler CM, Castellsague X, Garland SM, Szarewski A, Paavonen J, Naud P, et al. Cross-protective efficacy of HPV-16/18 AS04-adjuvanted vaccine against cervical infection and precancer caused by non¬vaccine oncogenic HPV types: 4-year end-of-study analysis of the randomised, double-blind PATRICIA trial. The Lancet Oncology. 2012;13)1).
Palefsky JM, Giuliano AR, Goldstone S, Moreira ED, Aranda C, Jessen H, et al. HPV Vaccine against Anal HPV Infection and Anal Intraepithelial Neoplasia. New England Journal of Medicine. 2011;365)17).
Giuliano AR, Palefsky JM, Goldstone S, Moreira ED, Penny ME, Aranda C, et al. Efficacy of Quadrivalent HPV Vaccine against HPV Infection and Disease in Males. New England Journal of Medicine. 2011;364)5).
Read TRH, Hocking JS, Chen MY, Donovan B, Bradshaw CS, Fairley CK. The near disappearance of genital warts in young women 4 years after commencing a national human papillomavirus )HPV( vaccination programme. Sexually Transmitted Infections. 2011;87)7).
Brotherton JM, Fridman M, May CL, Chappell G, Saville AM, Gertig DM. Early effect of the HPV vaccination programme on cervical abnormalities in Victoria, Australia: an ecological study. The Lancet. 2011;377)9783).
Oxman MN, Levin MJ, Johnson GR, Schmader KE, Straus SE, Gelb LD, et al. A Vaccine to Prevent Herpes Zoster and Postherpetic Neuralgia in Older Adults. New England Journal of Medicine. 2005 Jun 2;352)22).
Chen N, Li Q, Zhang Y, Zhou M, Zhou D, He L. Vaccination for preventing postherpetic neuralgia. Cochrane Database of Systematic Reviews. 2011;
USPSTF A-Z Topic Guide.
Israel Center for Disease Control and MOH Department of Health Promotion and Education. INHIS and KAP surveys. 2003.

Sox HJ. Preventive Health Services in Adults. New England Journal of Medicine. 1994;330)22(.
Implementing preventive services. Based on papers prepared for the International Symposium on Preventive Services in Primary Care: Issues and Strategies. L'Esterel, Quebec, Canada, October 4-7, 1987. Am J Prev Med. 1988;4)4 Suppl(.
Braveman P, Tarimo E. Screening in primary health care: setting priorities with limited resources. 1994.
Dobrossy L. Prevention in primary care: recommendations for promoting good practice. 1994.
Patterson C, Chambers LW. Preventive health care. The Lancet. 1995 Jun;345)8965(.

הנחיות משרד הבריאות בנושא מעקב נשים בהיריון+עדכונים, משרד הבריאות, 1995

Ewigman BG, Crane JP, Frigoletto FD, LeFevre ML, Bain RP, McNellis D. Effect of Prenatal Ultrasound Screening on Perinatal Outcome. New England Journal of Medicine. 1993;329)12(.
Berkowitz RL. Should Every Pregnant Woman Undergo Ultrasonography? New England Journal of Medicine. 1993;329)12(.
Bernaschek G, Stuempflen I, Deutinger J. The value of sonographic diagnosis of fetal malformations: Different results between indication-based and screening-based investigations. Prenatal Diagnosis. 1994;14)9(.
Bragonier JR, Bemis-Heys RL. Cost-effectiveness in the provision of primary health care services for women. Primary Care Update for Ob/Gyns. 1994;1)6(.
Roccella EJ. The Fifth Report of the Joint National Committee on Detection, Evaluation, and Treatment of High Blood Pressure )JNC V(. Archives of Internal Medicine. 1993;153)2(.
Pyorala K, Backer G de, Graham I, Poole-wilson P, Wood D. Prevention of coronary heart disease in clinical practice: Recommendations of the task force of the european society of cardiology, european atherosclerosis society and european society of hypertension. European Heart Journal. 1994;15)10(.
Carruthers SG, Larochelle P, Haynes RB, Petrasovits A, Schiffrin EL. Report of the Canadian Hypertension Society consensus conference: 1. Introduction. Vol. 149, CMAJ. 1993.
Shepherd J, Cobbe SM, Ford I, Isles CG, Lorimer AR, Macfarlane PW, et al. Prevention of Coronary Heart Disease with Pravastatin in Men with Hypercholesterolemia. New England Journal of Medicine. 1995;333)20(.
Summary of the Second Report of the National Cholesterol Education Program )NCEP( Expert Panel on Detection, Evaluation, and Treatment of High Blood Cholesterol in Adults )Adult Treatment Panel II(. JAMA: The Journal of the American Medical Association. 1993;269)23(.
Willett WC. Diet and health: What should we eat? Science )1979(. 1994;264)5158(.
Heaney RP. Optimal Calcium Intake. Vol. 274, JAMA: The Journal of the American Medical Association.1995.
Rich-Edwards JW, Manson JE, Hennekens CH, Buring JE. The Primary Prevention of Coronary Heart Disease in Women. New England Journal of Medicine. 1995 Jun 29;332)26(.
Austoker J, Sanders D, Fowler G. Cancer Prevention in Primary Care: Smoking and cancer: Smoking cessation. BMJ. 1994;308)6942(.
Austoker J. Melanoma: Prevention and early diagnosis. Vol. 308, British Medical Journal. 1994.
Menczer J. The case against cytological mass screening for cervical cancer in Israel. Vol. 122, Harefuah. 1992.
Blum A, Solberg E. The role of the family physician in ending the tobacco pandemic. Vol. 34, Journal of Family Practice. 1992.
Kottke TE, Solberg LI, Brekke ML, Conn SA, Maxwell P, Brekke MJ. A controlled trial to integrate smoking cessation advice into primary care practice: Doctors helping smokers, round III. Journal of Family Practice. 1992;34)6(.
Hepatitis B virus: a comprehensive strategy for eliminating transmission in the United States through universal childhood vaccination. Recommendations of the Immunization Practices Advisory Committee )ACIP(. MMWR Recommendations and reports : Morbidity and mortality weekly report Recommendations and reports / Centers for Disease Control. 1991;40)RR-13(.
Expanded Programme on Immunization : programme report for the year 1992, incorporating the recommendations of the Global Advisory Group, October 1992. 1993.
Blaine Hollinger F. Factors influencing the immune response to hepatitis B vaccine, booster dose guidelines, and vaccine protocol recommendations. The American Journal of Medicine. 1989;87)3 SUPPL. 1(.
Hall AJ. Hepatitis B vaccination: Protection for how long and against what? Vol. 307, British Medical Journal. 1993.
Bar-Shany S, Avitzur M, Tur-Kaspa R. Antibodies to hepatitis C in Israeli blood donors: age, sex and ethnic differences from HBsAg positive carriers. In: First Joint Spanish-Israeli Meeting on Liver and Biliary Disease. Jerusalem; 1992.
Green MS, Block C, Slater PE. Rise in the incidence of viral hepatitis in israel despite improved socioeconomic conditions. Reviews of Infectious Diseases. 1989;11)3(.
Bogomolski-Yahalom V, Granot E, Linder N, Adler R, Korman S, Manny N, et al. Prevalence of HBsAg carriers in native and immigrant pregnant female populations in Israel and passive/active vaccination against HBV of newborns at risk. Journal of Medical Virology. 1991;34)4(.
Peckham CS. Issues underlying the evaluation of screening programmes. Vol. 54, British Medical Bulletin. 1998.
Leentvaar-Kuijpers A, Coutinho RA, Brulein V, Safary A. Simultaneous passive and active immunization against hepatitis A. Vaccine. 1992;10)SUPPL. 1(.
Innis BL, Snitbhan R, Kunasol P, Laorakpongse T, Poopatanakool W, Kozik CA, et al. Protection Against Hepatitis A by an Inactivated Vaccine. JAMA: The Journal of the American Medical Association. 1994;271)17(.
Horng YC, Chang MH, Lee CY, Safary A, Andre FE, Chen DS. Safety and immunogenicity of hepatitis A vaccine in healthy children. Pediatric Infectious Disease Journal. 1993;12)5(.
Werzberger A, Mensch B, Kuter B, Brown L, Lewis J, Sitrin R, et al. A Controlled Trial of a Formalin- Inactivated Hepatitis A Vaccine in Healthy Children. New England Journal of Medicine. 1992;327)7(.
Bancroft WH. Hepatitis A Vaccine. New England Journal of Medicine. 1992 Aug 13;327)7(.
Tormans G, van Damme P, van Doorslaer E. Cost-effectiveness analysis of hepatitis A prevention in travellers. Vaccine. 1992;10)SUPPL. 1(.
van Damme P, Cramm M, van der Auwera JC, Meheus A. Hepatitis A vaccination for health care workers. BMJ. 1993 Jun 12;306)6892(.
Tilzey AJ, Palmer SJ, Barrow S, Perry KR, Tyrrell H, Safary A, et al. Clinical trial with inactivated hepatitis A vaccine and recommendations for its use. British Medical Journal. 1992;304)6837(.
Behrens RH, Roberts JA. Is travel prophylaxis worth while? Economic appraisal of prophylactic measures against malaria, hepatitis A, and typhoid in travellers. BMJ. 1994;309)6959(.
Green MS, Cohen D, Lerman Y, Sjogren M, Binn LN, Slepon R, et al. A trial of the reactogenicity and immunogenicity of an inactivated hepatitis A vaccine. In: Israel Journal of Medical Sciences. 1994.
Karetnyi Y v., Mendelson E, Shlyakhov E, Rubinstein E, Golubev N, Levin R, et al. Prevalence of antibodies against hepatitis A virus among new immigrants in Israel. Journal of Medical Virology. 1995;46)1(.
Ministry of Health I. Hepatitis A in Israel - 1993. Monthly Epidemiological Record. 1993.
Bader TF. Hepatitis A vaccine. Am J Gastroenterol. 1996 Feb;91)2).
Modan B, Shpilberg O, Anis E, Chetrit A, Luxenburg O, Rosenberg E, et al. The need for liver transplantation: a nationwide estimate based on consensus review. The Lancet. 1995;346)8976(.
Ackerman Z, Ablin J, Shouval D. Active immunization against hepatitis A is now warranted in glucose-6- phosphate dehydrogenase-deficient subjects (12). Vol. 91, American Journal of Gastroenterology. 1996.
Krause DS. Hepatitis A Vaccines. JAMA: The Journal of the American Medical Association. 1996 Aug 14;276)6(.
Adler R, Shouval D. Hepatitis a prophylaxis vaccine or immunoglobulin? Clinical Immunotherapeutics. 1996;6)4(.
Bower C, Stanley FJ. Issues in the prevention of spina bifida. Vol. 89, Journal of the Royal Society of Medicine. 1996.
Laurence KM, James N, Miller MH, Tennant GB, Campbell H. Double-blind randomised controlled trial of folate treatment before conception to prevent recurrence of neural-tube defects. British Medical Journal )Clinical research ed(. 1981;282)6275).
Milunsky A, Jick H, Jick SS, Bruell CL, Maclaughlin DS, Rothman KJ, et al. Multivitamin/Folic Acid Supplementation in Early Pregnancy Reduces the Prevalence of Neural Tube Defects. JAMA: The Journal of the American Medical Association. 1989;262)20).
Swain RA, st. Clair L. The role of folic acid in deficiency states and prevention of disease. Vol. 44, Journal of Family Practice. 1997.
Law MR, Hackshaw AK. A meta-analysis of cigarette smoking, bone mineral density and risk of hip fracture: Recognition of a major effect. British Medical Journal. 1997;315)7112).
Phillips AN, Wannamethee SG, Walker M, Thomson A, Smith GD. Life expectancy in men who have never smoked and those who have smoked continuously: 15 year follow up of large cohort of middle aged British men. British Medical Journal. 1996;313)7062(.

סלע ב. האם אנו מתקרבים לרגע האמת? הרפואה .131:524-30;1996

Shaper AG, Wannamethee G, Walker M. Alcohol and coronary heart disease: A perspective from the British regional heart study. International Journal of Epidemiology. 1994;23)3(.
McDonald P, Friedman EHI, Banks A, Anderson R, Carman V. Pneumococcal vaccine campaign based in general practice. British Medical Journal. 1997;314)7087(.

מגמות בתחלואה ובתמותה מסרטן בישראל 1970–1995. המרכז הלאומי לבקרת מחלות .editor ,בראון-אפל א בריאות בישראל נתונים 3 :In .לוחות 6.13, 6.14 .editors *,אבורבה מ, עוזרי ר, גורדון ש, שטיין נ, מרציאנו א, חקלאי צ נבחרים. משרד הבריאות, 2001

Wathen CN, MacMillan HL, Canadian Task Force on Preventive Health Care. Prevention of violence against women: recommendation statement from the Canadian Task Force on Preventive Health Care. CMAJ. 2003 Sep 16;169)6(.
Rhodes K v., Levinson W. Interventions for Intimate Partner Violence Against Women: Clinical Applications. Vol. 289, Journal of the American Medical Association. 2003.
Wathen CN, MacMillan HL. Interventions for Violence Against Women. JAMA. 2003 Feb 5;289)5(.
Krug EG, Mercy JA, Dahlberg LL et. al. World report on violence and health - World Health Organization. The Lancet. 2002;360.

אלימות בין בני זוג: עמדת ההסתדרות הרפואית בישראל והנחיות לרופאים בדבר זיהוי וטיפול. ההסתדרות הרפואית 2003 ישראל

Mahadevia PJ, Fleisher LA, Frick KD, Eng J, Goodman SN, Powe NR. Lung Cancer Screening With Helical Computed Tomography in Older Adult Smokers. JAMA. 2003 Jan 15;289)3(.
Swensen SJ. Screening for cancer with computed tomography. BMJ. 2003 Apr 26;326)7395(.
Jorenby D. Clinical Efficacy of Bupropion in the Management of Smoking Cessation. Drugs.

2002;62)Supplement 2(.

Rigotti NA. Treatment of Tobacco Use and Dependence. New England Journal of Medicine. 2002 Feb 14;346)7(.
www.nice.org.uk.
National Institute for Clinical excellence )NICE(. Guidance on the use of nicotine replacement therapy )NRT( and bupropion for smoking cessation. Technology Appraisal Guidance . 2002;39.

.שטיינברג א, לוגר א, ממן ע, שטיינברג ש. השפעת העישון על מחלות אורתופדיות ותוצאות ניתוחים. הרפואה 2003;142)6(:442-5.

Band PR, Le ND, Fang R, Deschamps M. Carcinogenic and endocrine disrupting effects of cigarette smoke and risk of breast cancer. The Lancet. 2002 Oct;360)9339(.

משרד הבריאות. דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל 2002–2003

Burns D, Garfinkel L, Samet J. Changes in cigarette-related disease risks and their implication for prevention and control. NIH Publication 974213. U.S. Department of Health and Human Services, Public Health Service. National Institutes of Health, National Cancer Institute; 1997.
Zevin S, Benowitz NL. Drug interactions with tobacco smoking. An update. Clinical Pharmacokinetics. 1999;36)6(.
Burns D. Nicotine Addiction. In: Braunwald E, Hauser S, Fauci A, et al., editors. Harrison's Principles of Internal Medicine. 15th ed. McGraw Hill; 2001. p. 2574-7.
Fiore MC. US public health service clinical practice guideline: treating tobacco use and dependence. Respir Care. 2000 Oct;45)10(.
Anderson JE, Jorenby DE, Scott WJ, Fiore MC. Treating Tobacco Use and Dependence. Chest. 2002 Mar;121)3(.
Lieberman DA. Risk Factors for Advanced Colonic Neoplasia and Hyperplastic Polyps in Asymptomatic Individuals. JAMA. 2003 Dec 10;290)22(.
Genetic risk assessment and BRCA mutation testing for breast and ovarian cancer susceptibility: Recommendation statement. Vol. 143, Annals of Internal Medicine. 2005.
Maciosek M v., Coffield AB, Edwards NM, Flottemesch TJ, Goodman MJ, Solberg LI. Priorities Among Effective Clinical Preventive Services. Results of a Systematic Review and Analysis. American Journal of Preventive Medicine. 2006;31)1(.
Graham I, Atar D, Borch-Johnsen K, Boysen G, Burell G, Cifkova R, et al. European guidelines on cardiovascular disease prevention in clinical practice: executive summary: Fourth Joint Task Force of the European Society of Cardiology and Other Societies on Cardiovascular Disease Prevention in Clinical Practice )Constituted by representatives of nine societies and by invited experts(. European Heart Journal. 2007 May 4;28)19(.
Barclay L, Vega C. Advantages and Disadvantages of Alcohol Intake on Cardiovascular Health Reviewed. Medscape.
Ford I, Murray H, Packard CJ, Shepherd J, Macfarlane PW, Cobbe SM. Long-Term Follow-up of the West of Scotland Coronary Prevention Study. New England Journal of Medicine. 2007 Oct 11;357)15(.

שירותי בריאות כללית .המלצות קליניות לאבחון וטיפול בדיכאון בקהילה .טבנקין ח, מוניץ ח, גולדפרכט מ, פלד ע 2006

Knoops KTB, de Groot LCPGM, Kromhout D, Perrin AE, Moreiras-Varela O, Menotti A, et al. Mediterranean diet, lifestyle factors, and 10-year mortality in elderly European men and women: The HALE project. J Am Med Assoc. 2004;292)12(.
Stampfer MJ, Hu FB, Manson JE, Rimm EB, Willett WC. Primary Prevention of Coronary Heart Disease in Women through Diet and Lifestyle. New England Journal of Medicine. 2000 Jul 6;343)1(.

משרד הבריאות. פעילות גופנית - מרשם לבריאות 20/2005

Thompson PD, Buchner D, Pina IL, Balady GJ, Williams MA, Marcus BH, et al. Exercise and Physical Activity in the Prevention and Treatment of Atherosclerotic Cardiovascular Disease. Circulation. 2003;107)24(.
Pate RR. Physical Activity and Public Health-Reply. Vol. 274, JAMA: The Journal of the American Medical Association. 1995.
Goldstein LB, Adams R, Alberts MJ, Appel LJ, Brass LM, Bushnell CD, et al. Primary Prevention of Ischemic Stroke. Stroke. 2006 Jun;37)6(.
Saris WHM, Blair SN, van Baak MA, Eaton SB, Davies PSW, di Pietro L, et al. How much physical activity is enough to prevent unhealthy weight gain? Outcome of the IASO 1st stock conference and consensus statement. Vol. 4, Obesity Reviews. 2003.
Lee C do, Blair SN, Jackson AS. Cardiorespiratory fitness, body composition, and all-cause and cardiovascular disease mortality in men. American Journal of Clinical Nutrition. 1999;69)3(.
Pescatello LS, Franklin BA, Fagard R, Farquhar WB, Kelley GA, Ray CA. Exercise and Hypertension. Medicine & Science in Sports & Exercise. 2004 Mar;36)3(.
Whelton PK, He J, Appel LJ, Cutler JA, Havas S, Kotchen TA, et al. Primary prevention of hypertension: Clinical and public health advisory from the National High Blood Pressure Education Program. J Am Med Assoc. 2002;288)15(.
Whelton SP, Chin A, Xin X, He J. Effect of Aerobic Exercise on Blood Pressure. Annals of Internal Medicine. 2002;136)7(.
Lee IM. Physical Activity and Cancer Prevention - Data from Epidemiologic Studies. In: Medicine and Science in Sports and Exercise. 2003.
Kushi LH, Doyle C, McCullough M, Rock CL, Demark-Wahnefried W, Bandera E v., et al. American Cancer Society guidelines on nutrition and physical activity for cancer prevention. CA: A Cancer Journal for Clinicians. 2012 Jan;62)1(.
Strong WB, Malina RM, Blimkie CJR, Daniels SR, Dishman RK, Gutin B, et al. Evidence Based Physical Activity for School-age Youth. The Journal of Pediatrics. 2005 Jun;146)6(.
Twisk JWR. Physical activity guidelines for children and adolescents a critical review. Vol. 31, Sports Medicine. 2001.
Strength Training by Children and Adolescents. PEDIATRICS. 2001 Jun 1;107)6(.
Epstein LH, Paluch RA, Kalakanis LE, Goldfield GS, Cerny FJ, Roemmich JN. How much activity do youth get? A quantitative review of heart-rate measured activity. Vol. 108, Pediatrics. 2001.
Pivarnik JM, Chambliss HO, Clapp JF, Dugan SA, Hatch MC, Lovelady CA, et al. Impact of physical activity during pregnancy and postpartum on chronic disease risk. Vol. 38, Medicine and Science in Sports and Exercise. 2006.
ACOG Committee Obstetric Practice. ACOG Committee opinion. Number 267, January 2002: exercise during pregnancy and the postpartum period. Obstet Gynecol. 2002;99)1(.
Laurin D, Verreault R, Lindsay J, MacPherson K, Rockwood K. Physical activity and risk of cognitive impairment and dementia in elderly persons. Archives of Neurology. 2001;58)3(.
Yaffe K, Barnes D, Nevitt M, Lui LY, Covinsky K. A prospective study of physical activity and cognitive decline in elderly women women who walk. Archives of Internal Medicine. 2001;161)14(.
Larson EB, Wang L, Bowen JD, McCormick WC, Teri L, Crane P, et al. Exercise is associated with reduced risk for incident dementia among persons 65 years of age and older. Annals of Internal Medicine. 2006;144)2(.
van Gelder BM, Tijhuis MAR, Kalmijn S, Giampaoli S, Nissinen A, Kromhout D. Physical activity in relation to cognitive decline in elderly men: The FINE study. Neurology. 2004;63)12(.
Epstein EF. Leisure activities and the risk of dementia in the elderly: Comment. Vol. 349, The New England Journal of Medicine. 2003.
Weuve J, Kang JH, Manson JAE, Breteler MMB, Ware JH, Grodstein F. Physical activity, including walking, and cognitive function in older women. J Am Med Assoc. 2004;292)12(.
Rovio S, Kareholt I, Helkala EL, Viitanen M, Winblad B, Tuomilehto J, et al. Leisure-time physical activity at midlife and the risk of dementia and Alzheimer's disease. Lancet Neurology. 2005;4)11(.
Deary IJ, Whalley LJ, Batty GD, Starr JM. Physical fitness and lifetime cognitive change. Neurology. 2006;67)7(.
Heyn P, Abreu BC, Ottenbacher KJ. The effects of exercise training on elderly persons with cognitive impairment and dementia: A meta-analysis. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation. 2004;85)10(.
Oliver D, Connelly JB, Victor CR, Shaw FE, Whitehead A, Genc Y, et al. Strategies to prevent falls and fractures in hospitals and care homes and effect of cognitive impairment: Systematic review and meta¬analyses. Vol. 334, British Medical Journal. 2007.
Mazzeo RS, Tanaka H. Exercise prescription for the elderly: Current recommendations. Vol. 31, Sports Medicine. 2001.
van Sluijs EMF, McMinn AM, Griffin SJ. Effectiveness of interventions to promote physical activity in children and adolescents: systematic review of controlled trials. BMJ. 2007 Oct 6;335)7622(.
Young A, Dinan S. Activity in later life. BMJ. 2005 Jan 22;330)7484(.

משרד החינוך. תכנית לימודים בחינוך גופני לכיתות ג-יב. ירושלים 2007
תכנית לימודים בחינוך גופני לגיל הרך — לגן הילדים ולכיתות א-ב. ירושלים . 2007

Knutson KL, Spiegel K, Penev P, van Cauter E. The metabolic consequences of sleep deprivation. Vol. 11, Sleep Medicine Reviews. 2007.
Johns MW. A new method for measuring daytime sleepiness: The Epworth sleepiness scale. Sleep. 1991;14)6(.
National heart lung, and blood institute working group on insomnia. Insomnia: Assessment and Management in Primary Care. Am Fam Physician. 1999;59)11(:3029-38.
van den Berg J, Neely G. Performance on a simple reaction time task while sleep deprived. Perceptual and Motor Skills. 2006;102)2(.
Kendall AP, Kautz MA, Russo MB, Killgore WDS. Effects of sleep deprivation on lateral visual attention. International Journal of Neuroscience. 2006;116)10(.
Killgore WDS, Balkin TJ, Wesensten NJ. Impaired decision making following 49 h of sleep deprivation. Journal of Sleep Research. 2006;15)1(.
Rajaratnam SMW, Arendt J. Health in a 24-h society. Vol. 358, Lancet. 2001.
Connor J, Norton R, Ameratunga S, Robinson E, Civil I, Dunn R, et al. Driver sleepiness and risk of serious injury to car occupants: Population based case control study. British Medical Journal. 2002;324)7346(.
Belanger L, Morin CM, Langlois F, Ladouceur R. Insomnia and generalized anxiety disorder: Effects of cognitive behavior therapy for gad on insomnia symptoms. Journal of Anxiety Disorders. 2004;18)4(.
Brasic JR. Screening people with disturbed sleep for depression. Perceptual and Motor Skills. 2006;103)3(.
Ohayon MM, Lemoine P. Sleep and insomnia markers in the general population. Encephale. 2004;30)2(.
Slemenda C, Brandt KD, Heilman DK, Mazzuca S, Braunstein EM, Katz BP, et al. Quadriceps weakness and osteoarthritis of the knee. Annals of Internal Medicine. 1997;127)2(.
Reichenbach S, Sterchi R, Scherer M, Trelle S, Burgi E, Burgi U, et al. Meta-analysis: Chondroitin for osteoarthritis of the knee or hip. Vol. 146, Annals of Internal Medicine. 2007.
Wandel S, Juni P, Tendal B, Nuesch E, Villiger PM, Welton NJ, et al. Effects of glucosamine, chondroitin, or placebo in patients with osteoarthritis of hip or knee: Network meta-analysis. BMJ )Online(. 2010;341)7775(.
Fiscella K, Franks P. Vitamin D, race, and cardiovascular mortality: Findings from a national US sample. Annals of Family Medicine. 2010;8)1(.
Bischoff-Ferrari HA, Willett WC, Wong JB, Stuck AE, Staehelin HB, Orav EJ, et al. Prevention of Nonvertebral

Fractures With Oral Vitamin D and Dose Dependency. Archives of Internal Medicine. 2009;169)6).

Lichtenberg D. (Who is likely to gain from high dose supplementation of vitamin E?). Harefuah. 2011;150)1).

אייזיקוביץ' צ, ויטנרשטיין ט, לבנשטיין א. סקר התעללות והזנחה של זקנים בישראל. אוניברסיטת חיפה, המרכז לחקר 2004 ;ולימוד הזיקנה, אש"ל וביטוח לאומי.
אלמגור-לוטן א. אלימות נגד נשים: ריכוז נתונים לשנת 2011. הוועדה לקידום מעמד האישה, הכנסת.
המועצה הלאומית לשלום הילד. פרקים 13 ו-14. In: 2011 .2011 :לקט נתונים מתוך השנתון ילדים בישראל.
איתור זיהוי וטיפול בקטינים נפגעי התעללות והזנחה - חוזר משרד הבריאות
איתור וטיפול נשים נפגעות אלימות במשפחה על ידי מטפלים - חוזר משרד הבריאות
משרד הבריאות. מינוי ועדות קבועות לנושא אלימות במשפחה, ניצול מיני והזנחה של קטינים וחסרי ישע 26/2003
משרד הבריאות. חובת יידוע. 01/2003 .
משרד הבריאות. נוהל טיפול בנפגעי/עות תקיפה מינית. 24/2003 .
העברת מידע בין מוסדות רפואיים לאיתור וזיהוי קטינים וחסרי ישע נפגעי אלימות במשפחה 2 - חוזר משרד הבריאות
נוהל טיפול בזקנים נפגעי התעמרות - חוזר משרד הבריאות
לוי ש. התעללות בקשישים והזנחת קשישים בישראל: נתונים ודרכי התמודדות. מרכז המידע של הכנסת. 2006
ראביד ג. זה בידיים שלנו: ניתוח תחום מניעת אלימות נגד נשים. 2010
שטינמץ ד, טבנקין ח. אלימות במשפחה: שכיחות התופעה בקרב מטופלים המבקרים במרפאתם הראשונית. הרפואה. 2008;147)12(:978-85.

Campbell JC. Health consequences of intimate partner violence. Vol. 359, Lancet. 2002.
Eisikovits Z, Winstok Z, Fishman G. The first Israeli national survey on domestic violence. Vol. 10, Violence Against Women. 2004.
Feder G, Ramsay J, Dunne D, Rose M, Arsene C, Norman R, et al. How far does screening women for domestic )partner( violence in different health-care settings meet criteria for a screening programme? Systematic reviews of nine UK, National Screening Committee critieria. Vol. 13, Health Technology Assessment. 2009.
Felitti VJ, Anda RF, Nordenberg D, Williamson DF, Spitz AM, Edwards V, et al. Relationship of Childhood Abuse and Household Dysfunction to Many of the Leading Causes of Death in Adults. American Journal of Preventive Medicine. 1998 May;14)4(.
Garcia-Moreno C, Watts C. Violence against women: An urgent public health priority. Vol. 89, Bulletin of the World Health Organization. 2011.
Grynbaum M, Biderman A, Levy A, Petasne-Weinstock S. Domestic violence: Prevalence among women in a primary care center - A pilot study. Israel Medical Association Journal. 2001;3)12(.
Screening for Family and Intimate Partner Violence: Recommendation Statement. Vol. 140, Annals of Internal Medicine. 2004.
Nelson HD, Nygren P, McInerney Y, Klein J. Screening Women and Elderly Adults for Family and Intimate Partner Violence: A Review of the Evidence for the U.S. Preventive Services Task Force. Vol. 140, Annals of Internal Medicine. 2004.
O'Campo P, Kirst M, Tsamis C, Chambers C, Ahmad F. Implementing successful intimate partner violence screening programs in health care settings: Evidence generated from a realist-informed systematic review. Social Science and Medicine. 2011;72)6(.
Schein M, Biderman A, Baras M, Bennett L, Bisharat B, Borkan J, et al. The prevalence of a history of child sexual abuse among adults visiting family practitioners in Israel. Child Abuse and Neglect. 2000;24)5(.
Taket A, Wathen CN, MacMillan H. Should health professionals screen all women for domestic violence? Vol. 1, PLoS Medicine. 2004.
WHO - Expert meeting on Health-sector responses to violence against women. In Geneva; 2009.
WHO Multi-country Study on Women's Health and Domestic Violence against Women. In 2005.
Reduced Lung-Cancer Mortality with Low-Dose Computed Tomographic Screening. New England Journal of Medicine. 2011 Aug 4;365)5(.
U.S preventive Services task force. U.S preventive Services task force recommendation 2012.

ההמלצות בנוגע לקבוצת הגיל 40–64 מבוססות על המקורות

כל המקורות לפרק גיל 20–39, ובנוסף:

Krumholz HM, Seeman TE, Merrill SS, Leon CFM, Vaccarino V, Silverman DI, et al. Lack of Association

Between Cholesterol and Coronary Heart Disease Mortality and Morbidity and All-Cause Mortality in Persons Older Than 70 Years. JAMA: The Journal of the American Medical Association. 1994;272)17).

Summary of current guidelines for the cancer-related checkup: recommendation. New York: American Cancer Society; 1988.
Triezenberg DJ, Smith MA, Holmes TM. Cancer screening and detection in family practice: A MIRNET study. Journal of Family Practice. 1995;40)1).
Austoker J. Screening and self examination for breast cancer. Vol. 309, British Medical Journal. 1994.
Jatoi I, Baum M. American and European recommendations for screening mammography in younger women: A cultural divide? Vol. 307, British Medical Journal. 1993.
Shapiro S, Venet W, Strax P, Roeser R. Ten- to fourteen-year effect of screening on breast cancer mortality. J Natl Cancer Inst. 1982;69)2).
Wright CJ, Mueller CB. Screening mammography and public health policy: the need for perspective. The Lancet. 1995;346)8966(.
Austoker J. Cancer Prevention in Primary Care Screening for colorectal cancer. BMJ. 1994 Aug 6;309)6951).
Winawer SJ, St John DJ, Bond JH, Rozen P, Burt RW, Waye JD, et al. Prevention of colorectal cancer: guidelines based on new data. WHO Collaborating Center for the Prevention of Colorectal Cancer. Bull World Health Organ. 1995;73)1(.
Mandel JS, Bond JH, Church TR, Snover DC, Bradley GM, Schuman LM, et al. Reducing Mortality from Colorectal Cancer by Screening for Fecal Occult Blood. New England Journal of Medicine. 1993;328)19).
Allison JE, Tekawa IS, Ransom LJ, Adrain AL. A Comparison of Fecal Occult-Blood Tests for Colorectal- Cancer Screening. New England Journal of Medicine. 1996;334)3(.
Potshuma WFM, Westendorp RGJ, Vandenbroucke JP. Cardioprotective effect of hormone replacement therapy in postmenopausal women: Is the evidence biased? BMJ. 1994;308)6939(.
Grady D, Cummings SR, Petitti D, Rubin SM, Audet AM, Sox HC, et al. Guidelines for counseling postmenopausal women about preventive hormone therapy. Annals of Internal Medicine. 1992;117)12(.
Wood AJJ, Belchetz PE. Hormonal Treatment of Postmenopausal Women. New England Journal of Medicine. 1994;330)15(.
Grady D, Rubin SM, Petitti DB, Fox CS, Black D, Ettinger B, et al. Hormone therapy to prevent disease and prolong life in postmenopausal women. Vol. 117, Annals of Internal Medicine. 1992.
Wood AJJ, Riggs BL, Melton LJ. The Prevention and Treatment of Osteoporosis. New England Journal of Medicine. 1992 Aug 27;327)9(.
Colditz GA, Hankinson SE, Hunter DJ, Willett WC, Manson JE, Stampfer MJ, et al. The Use of Estrogens and Progestins and the Risk of Breast Cancer in Postmenopausal Women. New England Journal of Medicine. 1995;332)24).

רוזנפלד, קיצס-כהן, גולדשמיד. יתרונות וחסרונות הטיפול ההורמונלי התחליפי: עדכון. תרפיה שימושית, 1994

Hulley S, Grady D, Bush T, Furberg C, Herrington D, Riggs B, et al. Randomized trial of estrogen plus progestin for secondary prevention of coronary heart disease in postmenopausal women. J Am Med Assoc. 1998;280)7(.
Sidney S, Petitti DB, Quesenberry CP. Myocardial infarction and the use of estrogen and estrogen- progestogen in postmenopausal women. Annals of Internal Medicine. 1997;127)7(.
Delmas PD, Bjarnason NH, Mitlak BH, Ravoux AC, Shah AS, Huster WJ, et al. Effects of Raloxifene on Bone Mineral Density, Serum Cholesterol Concentrations, and Uterine Endometrium in Postmenopausal Women. New England Journal of Medicine. 1997;337)23(.
Grodstein F, Stampfer MJ, Colditz GA, Willett WC, Manson JE, Joffe M, et al. Postmenopausal Hormone Therapy and Mortality. Obstetrical & Gynecological Survey. 1997;52)11(.
Whitehead M. Treatments for menopausal and post-menopausal problems: Present and future. Bailliere's Clinical Obstetrics and Gynaecology. 1996;10)3(.
Barrett-Connor E. Fortnightly review: Hormone replacement therapy. BMJ. 1998;317)7156(.
Harris R. Screening for Prostate Cancer: An Update of the Evidence for the U.S. Preventive Services Task Force. Annals of Internal Medicine. 2002 Dec 3;137)11(.
Lu-Yao G. Natural experiment examining impact of aggressive screening and treatment on prostate cancer mortality in two fixed cohorts from Seattle area and Connecticut. BMJ. 2002 Oct 5;325)7367).
Holmberg L, Bill-Axelson A, Helgesen F, Salo JO, Folmerz P, Haggman M, et al. A Randomized Trial Comparing Radical Prostatectomy with Watchful Waiting in Early Prostate Cancer. New England Journal of Medicine. 2002 Sep 12;347)11(.
Thompson IM, Goodman PJ, Tangen CM, Lucia MS, Miller GJ, Ford LG, et al. The Influence of Finasteride on the Development of Prostate Cancer. New England Journal of Medicine. 2003 Jul 17;349)3).
Frankel S, Smith GD, Donovan J, Neal D. Screening for prostate cancer. The Lancet. 2003 Mar;361)9363(.
Schroeder BM, American Cancer Society. ACS updates guideline for the early detection of cervical neoplasia and cancer. American Cancer Society. Am Fam Physician. 2003 May 1;67)9).
Mahoney MC, Saslow D, Cohen CJ, ACS. ACS guideline for the early detection of cervical cancer. Am Fam Physician. 2003 Apr 15;67)8).
U.S. Preventive Services Task Force. Screening for Cervical Cancer: Recommendations and Rationale. American Family Physician. 2003;67)8(:1759-66.

בורנשטיין י, אברמוביץ ח. חשיבות ביצוע סריקה המונית לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם במדינת ישראל. הרפואה .176-80:)12(122;1992
סטרול ח, אליקים ר, הלפרן ז, ארבר נ. מניעה וגילוי מוקדם של סרטן הכרכשת בכלל האוכלוסייה: יום עיון וסיכום עמדת .142:223-6;2003 .האיגוד לגסטרואנטרולוגיה. הרפואה

Walsh JME, Terdiman JP. Colorectal cancer screening: scientific review. JAMA. 2003 Mar 12;289)10(.
Sonnenberg A, Delco F Cost-effectiveness of a single colonoscopy in screening for colorectal cancer. Arch Intern Med. 2002 Jan 28;162)2(.
Boyle P. Faecal occult blood testing )FOBT( as screening for colorectal cancer: the current controversy. Annals of Oncology. 2002 Jan;13)1(.
Detsky AS. Screening for Colon Cancer — Can We Afford Colonoscopy? New England Journal of Medicine. 2001 Aug 23;345)8(.
Imperiale TF, Wagner DR, Lin CY, Larkin GN, Rogge JD, Ransohoff DF. Results of screening colonoscopy among persons 40 to 49 years of age. N Engl J Med. 2002 Jun 6;346)23(.
Pickhardt PJ, Choi JR, Hwang I, Butler JA, Puckett ML, Hildebrandt HA, et al. Computed Tomographic Virtual Colonoscopy to Screen for Colorectal Neoplasia in Asymptomatic Adults. New England Journal of Medicine. 2003 Dec 4;349)23(.
Kraus WE, Houmard JA, Duscha BD, Knetzger KJ, Wharton MB, McCartney JS, et al. Effects of the amount and intensity of exercise on plasma lipoproteins. N Engl J Med. 2002 Nov 7;347)19(.
Tall AR. Exercise to Reduce Cardiovascular Risk — How Much Is Enough? New England Journal of Medicine. 2002;347)19(.
Fontaine KR, Redden DT, Wang C, Westfall AO, Allison DB. Years of life lost due to obesity. J Am Med Assoc. 2003;289)2(.
Calle EE, Rodriguez C, Walker-Thurmond K, Thun MJ. Overweight, Obesity, and Mortality from Cancer in a Prospectively Studied Cohort of U.S. Adults. New England Journal of Medicine. 2003;348)17(.

.פוגלמן י. הנחיות קליניות בנושא מניעה וטיפול בהשמנת יתר. ההסתדרות הרפואית בישראל. 2003

Estabrooks PA, Glasgow RE, Dzewaltowski DA. Physical Activity Promotion Through Primary Care. Vol. 289, Journal of the American Medical Association. 2003.
Key TJ, Allen NE, Spencer EA, Travis RC. The effect of diet on risk of cancer. Vol. 360, Lancet. 2002.
Chobanian A v., Bakris GL, Black HR, Cushman WC, Green LA, Izzo JL, et al. The Seventh Report of the Joint National Committee on Prevention, Detection, Evaluation, and Treatment of High Blood Pressure: The JNC 7 Report. Vol. 289, Journal of the American Medical Association. 2003.
Elley CR, Kerse N, Arroll B, Robinson E. Effectiveness of counselling patients on physical activity in general practice: Cluster randomised controlled trial. British Medical Journal. 2003;326)7393).

החוג לשיקום חולי לב והאיגוד הקרדיולוגי בישראל. מסמך עמדה בנושא פעילות גופנית במסגרת מניעתה הראשונית של. מחלת הלב הכלילית. 2001

Hermansen K, Dinesen B, Hoie LH, Morgenstern E, Gruenwald J. Effects of soy and other natural products on LDL:HDL ratio and other lipid parameters: A literature review. Vol. 20, Advances in Therapy. 2003.
LaRosa JC. Understanding risk in hypercholesterolemia. Vol. 26, Clinical Cardiology. 2003.
Shepherd J, Gaw A. The Anatomy of a Clinical Trial. Medical Principles and Practice. 2002;11)2(.
Zanchetti A. 2003 European Society of Hypertension-European Society of Cardiology guidelines for the

management of arterial hypertension. Vol. 21, Journal of Hypertension. 2003.

Chobanian A v., Bakris GL, Black HR, Cushman WC, Green LA, Izzo JL, et al. Seventh report of the Joint National Committee on Prevention, Detection, Evaluation, and Treatment of High Blood Pressure. Vol. 42, Hypertension. 2003.
Downs JR, Clearfield M, Weis S, Whitney E, Shapiro DR, Beere PA, et al. Primary prevention of acute coronary events with lovastatin in men and women with average cholesterol levels: Results of AFCAPS/ TexCAPS. J Am Med Assoc. 1998;279)20(.
Lewis S, Sacks F, Mitchell J, East C, Glasser S, Kell S, et al. Effect of Pravastatin on Cardiovascular Events in Women After Myocardial Infarction: The Cholesterol and Recurrent Events )CARE( Trial. J Am Coll Cardiol. 1998;32:140-6.

חרץ ד, רובינשטיין א. הנחיות והמלצות בנושא טיפול ומניעה של מחלת לב כלילית וטרשת עורקים. ההסתדרות הרפואית בישראל והאגף לאבטחת איכות 1999
צבעוני ד. מניעה ראשונית של מחלת. לב כלילית וכלי דם באוכלוסייה הבוגרת. המועצה הלאומית למניעת מחלות לב. 2003.

Prevention and control of non-communicable diseases. In: Fifty-fifth World Health Assembly. Geneva: World Health Organization; 2002. p. 28-30.
Puska P, Vartiainen E, Tuomilehto J, Salomaa V, Nissinen A. Changes in premature deaths in Finland: Successful long-term prevention of cardiovascular diseases. Bull World Health Organ. 1998;76)4(.
World Cancer Research Fund, American Institute for Cancer Research. Food, Nutrition, Physical Activity, and the Prevention of Cancer: a Global Perspective. 2007.
Stubbs J, Ferres S, Horgan G. Energy density of foods: Effects on energy intake. Critical Reviews in Food Science and Nutrition. 2000;40)6(.
Rolls BJ, Bell EA. Dietary approaches to the treatment of obesity. Medical Clinics of North America. 2000;84)2(.
Despres JP, Lemieux I, Prud'homme D. Treatment of obesity: Need to focus on high risk abdominally obese patients. Vol. 322, British Medical Journal. 2001.
Tuomilehto J, Lindstrom J, Eriksson JG, Valle TT, Hamalainen H, Ilanne-Parikka P, et al. Prevention of Type 2 Diabetes Mellitus by Changes in Lifestyle among Subjects with Impaired Glucose Tolerance. New England Journal of Medicine. 2001;344)18(.
Mann J. Dietary fibre and diabetes revisited. European Journal of Clinical Nutrition. 2001;55)11(.
Oomen CM, Ocke MC, Feskens EJM, van Erp-Baart MAJ, Kok FJ, Kromhout D. Association between trans fatty acid intake and 10-year risk of coronary heart disease in the Zutphen Elderly Study: A prospective population-based study. Lancet. 2001;357)9258(.
Sacks FM, Svetkey LP, Vollmer WM, Appel LJ, Bray GA, Harsha D, et al. Effects on Blood Pressure of Reduced Dietary Sodium and the Dietary Approaches to Stop Hypertension )DASH( Diet. New England Journal of Medicine. 2001;344)1(.
Burr ML, Gilbert JF, Holliday RM, Elwood PC, Fehily AM, Rogers S, et al. EFFECTS OF CHANGES IN FAT, FISH, AND FIBRE INTAKES ON DEATH AND MYOCARDIAL REINFARCTION: DIET AND REINFARCTION TRIAL )DART(. The Lancet. 1989;334)8666(.
Smith-Warner SA, Spiegelman D, Yaun SS, Adami HO, Beeson WL, van den Brandt PA, et al. Intake of fruits and vegetables and risk of breast cancer: A pooled analysis of cohort studies. Vol. 285, Journal of the American Medical Association. 2001.
Nitzan Kaluski D, Leventhal A, Averbuch Y, Rishpon S, Cohen-Dar M, Habib S, et al. Five decades of trends in anemia in Israeli infants: Implications for food fortification policy. European Journal of Clinical Nutrition. 2001;55)2(.
Kaluski DN, Chinich A, Leventhal A, Ifrah A, Cohen-Mannheim I, Merom D, et al. Overweight, stature, and socioeconomic status among women - Cause or effect: Israel national women's health interview survey, 1998. Journal of Gender-Specific Medicine. 2001;4)4(.
Steptoe A, Perkins-Porras L, McKay C, Rink E, Hilton S, Cappuccio FP. Behavioural counselling to increase consumption of fruit and vegetables in low income adults: Randomised trial. British Medical Journal. 2003;326)7394(.
Miller AB. Canadian National Breast Screening Study-2: 13-Year Results of a Randomized Trial in Women Aged 50-59 Years. J Natl Cancer Inst. 2000 Sep 20;92)18(.
Ringash J, Canadian Task Force on Preventive Health Care. Preventive health care, 2001 update: screening mammography among women aged 40-49 years at average risk of breast cancer. CMAJ. 2001 Feb 20;164)4(.
G0tzsche PC, Olsen O. Is screening for breast cancer with mammography justifiable? Lancet. 2000 Jan 8;355)9198(.
Olsen O, G0tzsche PC. Cochrane review on screening for breast cancer with mammography. Lancet. 2001;358)9290(.
Goodare H, Dimmer C, Page K. Screening mammography: setting the record straight. Lancet. 2002 Feb 2;359)9304(.
Horton R. Screening mammography--an overview revisited. Lancet. 2001 Oct 20;358)9290(.
Miettinen OS, Henschke CI, Pasmantier MW, Smith JP, Libby DM, Yankelevitz DF. Mammographic screening: no reliable supporting evidence? Lancet. 2002 Feb 2;359)9304(.
Tabar L, Smith RA, Duffy SW. Update on effects of screening mammography. The Lancet. 2002 Jul;360)9329(.
Tabar L, Yen MF, Vitak B, Chen HHT, Smith RA, Duffy SW. Mammography service screening and mortality in breast cancer patients: 20-year follow-up before and after introduction of screening. Lancet. 2003 Apr 26;361)9367(.
Humphrey LL, Helfand M, Chan BKS, Woolf SH. Breast cancer screening: a summary of the evidence for the U.S. Preventive Services Task Force. Ann Intern Med. 2002 Sep 3;137)5 Part 1(.
Berg AO. Screening for breast cancer: Recommendations and rationale. Vol. 65, American Family Physician. 2002.
Rebbeck TR, Lynch HT, Neuhausen SL, Narod SA, van't Veer L, Garber JE, et al. Prophylactic Oophorectomy in Carriers of BRCA1 or BRCA2 Mutations. New England Journal of Medicine. 2002 May 23;346)21(.
Meijers-Heijboer H, van Geel B, van Putten WL, Henzen-Logmans SC, Seynaeve C, Menke-Pluymers MB, et al. Breast cancer after prophylactic bilateral mastectomy in women with a BRCA1 or BRCA2 mutation. N Engl J Med. 2001 Jul 19;345)3(.
Thomas DB, Self SG, Allison CJ, Tao Y, Mahloch J, Ray R, et al. Randomized Trial of Breast self-examination in Shanghai: Methodology and Preliminary Results. JNCI Journal of the National Cancer Institute. 1997 Mar 5;89)5(.
Abe O, Abe R, Enomoto K, Kikuchi K, Koyama H, Nomura Y, et al. Tamoxifen for early breast cancer: An overview of the randomised trials. The Lancet. 1998;351)9114(.
John EM, Kelsey JL. Radiation and other environmental exposures and breast cancer. Epidemiologic Reviews. 1993;15)1(.

אלוייס ת, ניסן א, שפירא ר, סקלייר-לוי מ, פרוינד ה, פרץ ת. ממוגרפיה סוקרת לאיבחון מוקדם של סרטן השד: העובדות, המחלוקות והיישום בישראל. הרפואה. 2003;142:281-6

Sornay-Rendu E, Munoz F, Garnero P, Duboeuf F, Delmas PD. Identification of osteopenic women at high risk of fracture: The OFELY study. Journal of Bone and Mineral Research. 2005;20)10(.
Siris ES, Chen YT, Abbott TA, Barrett-Connor E, Miller PD, Wehren LE, et al. Bone mineral density thresholds

for pharmacological intervention to prevent fractures. Archives of Internal Medicine. 2004;164)10(.

van der Klift M, de Laet CEDH, McCloskey E v., Hofman A, Pols HAP. The incidence of vertebral fractures in men and women: The Rotterdam study. Journal of Bone and Mineral Research. 2002;17)6(.
Khosla S, Melton LJ. clinical practice Osteopenia. Vol. 356, N Engl J Med. 2007.
Martyn-St. James M, Carroll S. High-intensity resistance training and postmenopausal bone loss: A meta-analysis. Osteoporosis International. 2006;17)8(.
Palombaro KM. Effects of walking-only interventions on bone mineral density at various skeletal sites: a meta-analysis. J Geriatr Phys Ther. 2005;28)3(.
Kanis JA, Johnell O, Black DM, Downs RW, Sarkar S, Fuerst T, et al. Effect of raloxifene on the risk of new vertebral fracture in postmenopausal women with osteopenia or osteoporosis: A reanalysis of the Multiple Outcomes of Raloxifene Evaluation trial. Bone. 2003;33)3(.
Martino S, Cauley JA, Barrett-Connor E, Powles TJ, Mershon J, Disch D, et al. Continuing outcomes relevant to Evista: Breast cancer incidence in postmenopausal osteoporotic women in a randomized trial of raloxifene. J Natl Cancer Inst. 2004;96)23(.
Bone HG, Hosking D, Devogelaer JP, Tucci JR, Emkey RD, Tonino RP, et al. Ten Years' Experience with Alendronate for Osteoporosis in Postmenopausal Women. New England Journal of Medicine. 2004;350)12(.
Harrington JT, Ste-Marie LG, Brandi ML, Civitelli R, Fardellone P, Grauer A, et al. Risedronate Rapidly Reduces the Risk for Nonvertebral Fractures in Women with Postmenopausal Osteoporosis. Calcified Tissue International. 2004 Apr 1;74)2(.
Rosen CJ, Hochberg MC, Bonnick SL, McClung M, Miller P, Broy S, et al. Treatment with once-weekly alendronate 70 mg compared with once-weekly risedronate 35 mg in women with postmenopausal osteoporosis: A randomized double-blind study. Journal of Bone and Mineral Research. 2005;20)1(.
Silverman SL, Watts NB, Delmas PD, Lange JL, Lindsay R. Effectiveness of bisphosphonates on nonvertebral and hip fractures in the first year of therapy: The risedronate and alendronate )REAL( cohort study. Osteoporosis International. 2007;18)1(.
Black DM, Delmas PD, Eastell R, Reid IR, Boonen S, Cauley JA, et al. Once-Yearly Zoledronic Acid for Treatment of Postmenopausal Osteoporosis. New England Journal of Medicine. 2007;356)18(.
Reid IR, Brown JP, Burckhardt P, Horowitz Z, Richardson P, Trechsel U, et al. Intravenous Zoledronic Acid in Postmenopausal Women with Low Bone Mineral Density. New England Journal of Medicine. 2002;346)9(.
Graham L. NAMS releases updated position statement on the use of estrogen and progestogen in perimenopausal and postmenopausal women. Vol. 76, American Family Physician. 2007.
Ravdin PM, Cronin KA, Howlader N, Berg CD, Chlebowski RT, Feuer EJ, et al. The Decrease in Breast¬Cancer Incidence in 2003 in the United States. New England Journal of Medicine. 2007;356)16(.
Beral V. Ovarian cancer and hormone replacement therapy in the Million Women Study. The Lancet. 2007 May;369)9574(.
Roberts H. Managing the menopause. BMJ. 2007 Apr 7;334)7596(.
Long term hormone replacement therapy with estradiol alone is linked to breast cancer. BMJ. 2007;334)7583(.
Lyytinen H, Pukkala E, Ylikorkala O. Breast cancer risk in postmenopausal women using estrogen-only therapy. Obstetrics and Gynecology. 2006;108)6(.
Harris R. Screening for breast cancer: what to do with the evidence. Am Fam Physician. 2007;75)11(:1623-6.
Buzdar AU. Dietary modification and risk of breast cancer. Vol. 295, Journal of the American Medical Association. 2006.
Trock BJ, Leena HC, Clarke R. Meta-analysis of soy intake and breast cancer risk. J Natl Cancer Inst. 2006;98)7(.
Bernstein L, Patel A v., Ursin G, Sullivan-Halley J, Press MF, Deapen D, et al. Lifetime recreational exercise activity and breast cancer risk among black women and white women. J Natl Cancer Inst. 2005;97)22(.
Coombs NJ, Taylor R, Wilcken N, Boyages J. Hormone replacement therapy and breast cancer: Estimate of risk. Vol. 331, British Medical Journal. 2005.
Chen WY, Manson JAE, Hankinson SE, Rosner B, Holmes MD, Willett WC, et al. Unopposed estrogen therapy and the risk of invasive breast cancer. Archives of Internal Medicine. 2006;166)9(.
Beral V, Bull D, Doll R, Peto R, Reeves G. Breast cancer and breastfeeding: Collaborative reanalysis of individual data from 47 epidemiological studies in 30 countries, including 50 302 women with breast cancer and 96 973 women without the disease. Lancet. 2002;360)9328(.
Lie JAS, Roessink J, Kj^rheim K. Breast cancer and night work among Norwegian nurses. Cancer Causes and Control. 2006;17)1(.
Barrett-Connor E, Mosca L, Collins P, Geiger MJ, Grady D, Kornitzer M, et al. Effects of Raloxifene on Cardiovascular Events and Breast Cancer in Postmenopausal Women. New England Journal of Medicine. 2006;355)2(.
Gradishar WJ, Cella D. Selective estrogen receptor modulators and prevention of invasive breast cancer. Vol. 295, Journal of the American Medical Association. 2006.
Dixon JM. Screening for breast cancer. BMJ. 2006 Mar 4;332)7540(.
Irwig L, Houssami N, Armstrong B, Glasziou P. Evaluating new screening tests for breast cancer. Vol. 332, British Medical Journal. 2006.
Kuhl CK, Schrading S, Leutner CC, Morakkabati-Spitz N, Wardelmann E, Fimmers R, et al. Mammography, breast ultrasound, and magnetic resonance imaging for surveillance of women at high familial risk for breast cancer. Journal of Clinical Oncology. 2005;23)33(.
Vogel VG, Costantino JP, Wickerham DL, Cronin WM, Cecchini RS, Atkins JN, et al. Effects of tamoxifen vs raloxifene on the risk of developing invasive breast cancer and other disease outcomes: The NSABP Study of Tamoxifen and Raloxifene )STAR( P-2 trial. J Am Med Assoc. 2006;295)23(.
Land SR, Wickerham DL, Costantino JP, Ritter MW, Vogel VG, Lee M, et al. Patient-reported symptoms and quality of life during treatment with tamoxifen or raloxifene for breast cancer prevention: The NSABP Study of Tamoxifen and Raloxifene )STAR( P-2 trial. J Am Med Assoc. 2006;295)23(.
Moss SM, Cuckle H, Evans A, Johns L, Waller M, Bobrow L. Effect of mammographic screening from age 40 years on breast cancer mortality at 10 years' follow-up: a randomised controlled trial. Lancet. 2006;368)9552(.
Aletti GD, Gallenberg MM, Cliby WA, Jatoi A, Hartmann LC. Current management strategies for ovarian cancer. In: Mayo Clinic Proceedings. 2007.
van Nagell JR, DePriest PD, Ueland FR, DeSimone CP, Cooper AL, McDonald JM, et al. Ovarian cancer screening with annual transvaginal sonography: findings of 25,000 women screened. Cancer. 2007 May 1;109)9(.
Menon U, Skates SJ, Lewis S, Rosenthal AN, Rufford B, Sibley K, et al. Prospective study using the risk of ovarian cancer algorithm to screen for ovarian cancer. J Clin Oncol. 2005 Nov 1;23)31(.
Baron JA, Cole BF, Sandler RS, Haile RW, Ahnen D, Bresalier R, et al. A Randomized Trial of Aspirin to Prevent Colorectal Adenomas. New England Journal of Medicine. 2003;348)10(.
Beresford SAA, Johnson KC, Ritenbaugh C, Lasser NL, Snetselaar LG, Black HR, et al. Low-Fat Dietary Pattern and Risk of Colorectal Cancer. JAMA. 2006;295)6(.
Bresalier RS, Sandler RS, Quan H, Bolognese J a, Oxenius B, Horgan K, et al. Cardiovascular events associated with rofecoxib in a colorectal adenoma chemoprevention trial. Adenomatous Polyp Prevention on Vioxx )APPROVe( Trial Investigators. The New England Jourmal of Medicine. 2005;352)11(.
Davies RJ, Miller R, Coleman N. Colorectal cancer screening: Prospects for molecular stool analysis. Vol. 5, Nature Reviews Cancer. 2005.
Mulhall BP, Veerappan GR, Jackson JL. Meta-analysis: Computed tomographic colonography. Vol. 142, Annals of Internal Medicine. 2005.
Mandel JS, Church TR, Ederer F, Bond JH. Colorectal cancer mortality: Effectiveness of biennial screening for fecal occult blood. J Natl Cancer Inst. 1999;91)5(.
Mandel JS, Church TR, Bond JH, Ederer F, Geisser MS, Mongin SJ, et al. The Effect of Fecal Occult-Blood Screening on the Incidence of Colorectal Cancer. New England Journal of Medicine. 2000;343)22(.
Jorgensen OD, Kronborg O, Fenger C. A randomised study of screening for colorectal cancer using faecal occult blood testing: Results after 13 years and seven biennial screening rounds. Gut. 2002;50)1(.
Rennert G, Rennert HS, Miron E, Peterburg Y. Population colorectal cancer screening with fecal occult blood test. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2001 Nov;10)11(.
Rennert G. Dietary intervention studies and cancer prevention. Vol. 11, European Journal of Cancer Prevention. 2002.
Rennert G. Fecal Occult Blood Screening — Trial Evidence, Practice and Beyond. In 2003.
Rennert G. Diet and cancer: where are we and where are we going? Proceedings of the Nutrition Society.

2003;62)1(.

Poynter JN, Gruber SB, Higgins PDR, Almog R, Bonner JD, Rennert HS, et al. Statins and the Risk of Colorectal Cancer. New England Journal of Medicine. 2005;352)21(.
Brenner DE, Rennert G. Fecal DNA biomarkers for the detection of colorectal neoplasia: Attractive, but is it feasible? Vol. 97, Journal of the National Cancer Institute. 2005.
Rennert G, Almog R, Tomsho LP, Low M, Pinchev M, Chaiter Y, et al. Colorectal polyps in carriers of the APC I1307K polymorphism. Diseases of the Colon and Rectum. 2005;48)12(.
Rennert G, Kislitsin D, Brenner DE, Rennert HS, Lev Z. Detecting K-ras mutations in stool from fecal occult blood test cards in multiphasic screening for colorectal cancer. Cancer Lett. 2007 Aug 18;253)2(.
Rennert G. Prevention and early detection of colorectal cancer--new horizons. Recent results in cancer research Fortschritte der Krebsforschung Progres dans les recherches sur le cancer. 2007;174.
Boggs BD, Stephens MM, Wallace R. How does colonoscopy compare with fecal occult blood testing as a screening tool for colon cancer? Vol. 54, Journal of Family Practice. 2005.
Survival of Patients with Stage I Lung Cancer Detected on CT Screening. New England Journal of Medicine. 2006;355)17(.
Ganti AK, Mulshine JL. Lung cancer screening: Panacea or pipe dream? Annals of Oncology. 2005;16)SUPPL. 2(.
Gleeson F v. Is screening for lung cancer using low dose spiral CT scanning worthwhile? Vol. 61, Thorax. 2006.
Ilic D, O'Connor D, Green S, Wilt TJ. Screening for prostate cancer. In: Ilic D, editor. Cochrane Database of Systematic Reviews. Chichester, UK: John Wiley & Sons, Ltd; 2006.
Roobol MJ, Grenabo A, Schroder FH, Hugosson J. Interval cancers in prostate cancer screening: Comparing 2- and 4-year screening intervals in the European randomized study of screening for prostate cancer, Gothenburg and Rotterdam. J Natl Cancer Inst. 2007;99)17(.

.8-14:)103(16;2006 .פת י. אספירין, האמנם טיפול אידיאלי. כתב העת הישראלי לרפואת המשפחה

Berger JS, Roncaglioni MC, Avanzini F, Pangrazzi I, Tognoni G, Brown DL. Aspirin for the primary prevention of cardiovascular events in women and men: A sex-specific meta-analysis of randomized controlled trials. Vol. 295, Journal of the American Medical Association. 2006.
Ridker PM, Cook NR, Lee IM, Gordon D, Gaziano JM, Manson JE, et al. A Randomized Trial of Low- Dose Aspirin in the Primary Prevention of Cardiovascular Disease in Women. New England Journal of Medicine. 2005;352)13(.
Bjelakovic G, Nikolova D, Gluud LL, Simonetti RG, Gluud C. Mortality in randomized trials of antioxidant supplements for primary and secondary prevention: Systematic review and meta-analysis. Vol. 297, Journal of the American Medical Association. 2007.
Miller ER, Pastor-Barriuso R, Dalal D, Riemersma RA, Appel LJ, Guallar E. Meta-analysis: High-dosage vitamin E supplementation may increase all-cause mortality. Vol. 142, Annals of Internal Medicine. 2005.
Bischoff-Ferrari HA, Willett WC, Wong JB, Giovannucci E, Dietrich T, Dawson-Hughes B. Fracture prevention with vitamin D supplementation: A meta-analysis of randomized controlled trials. Vol. 293, Journal of the American Medical Association. 2005.
Bruinooge SS. American Society of Clinical Oncology policy statement update: Genetic testing for cancer susceptibility. Vol. 21, Journal of Clinical Oncology. 2003.

בדיקות אונקוגנטיות מולקולריות לאיתור מוטציות תורשתיות בחולי סרטן – חוזר משרד הבריאות
.25/2005 .משרד הבריאות. מניעה וגילוי מוקדם של מחלות סרטן

43*Insomnia: assessment and management in primary care. National Heart, Lung, and Blood Institute Working Group on Insomnia. Am Fam Physician. 1999 Jun;59)11(.

Jankowski J, Boulton E. Cancer prevention. BMJ. 2005 Sep 17;331)7517(.
U.S. Preventive task force Guide to Clinical Preventive Services. Updates 2006-2007.
National Comprehensive Cancer Guidelines. NCCN Guidelines.
Peshkin, BN, Isaacs C. Overview of hereditary breast and ovarian cancer syndromes associated with genes other than BRCA1/2.
Ojha S, Laslett N. Hereditary Nonpolyposis Colon Cancer. StatPearls. 2020;
Carr S, Kasi A. Familial Adenomatous Polyposis. StatPearls. 2021;
van Leeuwaarde R, Ahmad S, Links T, Giles R. Von Hippel-Lindau Syndrome. GeneReviews. 2000;
Warner E, Messersmith H, Causer P, Eisen A, Shumak R, Plewes D. Systematic review: using magnetic

resonance imaging to screen women at high risk for breast cancer. Ann Intern Med. 2008 May 6;148)9(.

Reduction in the Incidence of Type 2 Diabetes with Lifestyle Intervention or Metformin. New England Journal of Medicine. 2002 Feb 7;346)6(.
Sofi F, Cesari F, Abbate R, Gensini GF, Casini A. Adherence to Mediterranean diet and health status: Meta-analysis. BMJ. 2008;337)7671(.
Hite AH. Is the science behind the 2010 Dietary Guidelines for Americans " unquestioned?" Vol. 27, Nutrition. 2011.
Rowe S, Alexander N, Almeida NG, Black R, Burns R, Bush L, et al. Translating the Dietary Guidelines for Americans 2010 to Bring about Real Behavior Change. J Am Diet Assoc. 2011;111)1(.
U.S. Department of Health and Human Services. Physical Activity Guidelines for Americans. 2nd ed. Washington DC; 2018.

זלר ל, סוקניק ש. הקשר שבין עיסוק בספורט לבין התפתחות אוסטאוארתריטיס של הברכיים. הרפואה .315-9:)4(147;2008.1457
ישראל. חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), 1994. ספר החוקים
.1988 .ישראל. חוק הספורט, התשמ"ח-1988

Thompson W, Gordon N, Pescatello L. ACSM's Guidelines for Exercise Testing and Prescription. Baltimore: Lippincott Williams & Wilkins; 2010.

מרום-קליבנסקי ר, שיינוביץ מ, גולדבורט א, דנקנר ר, שטרסברג ב. הנחיות קליניות: הבדיקות הנדרשות בטרם יוחל בפעילות גופנית לא תחרותית באוכלוסייה הבוגרת בישראל. ההסתדרות הרפואית בישראל 2005

Maron BJ, Thompson PD, Ackerman MJ, Balady G, Berger S, Cohen D, et al. Recommendations and Considerations Related to Preparticipation Screening for Cardiovascular Abnormalities in Competitive Athletes: 2007 Update. Circulation. 2007;115)12(.
Haskell WL, Lee IM, Pate RR, Powell KE, Blair SN, Franklin BA, et al. Physical activity and public health: Updated recommendation for adults from the American College of Sports Medicine and the American Heart Association. Vol. 116, Circulation. 2007.
Bernhardt D, Roberts W. Preparticipation Physical Evaluation. 4th ed. American Academy of Pediatrics; 2010.
Borjesson M, Urhausen A, Kouidi E, Dugmore D, Sharma S, Halle M, et al. Cardiovascular evaluation of middle-aged/ senior individuals engaged in leisure-time sport activities: Position stand from the sections of exercise physiology and sports cardiology of the European Association of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation. Vol. 18, European Journal of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation. 2011.
Corrado D, Biffi A, Basso C, Pelliccia A, Thiene G. 12-lead ECG in the athlete: Physiological versus pathological abnormalities. Vol. 43, British Journal of Sports Medicine. 2009.
Harpaz R, Hales CM, Bialek SR. Update on herpes zoster vaccine: Licensure for persons aged 50 through 59 years. Morbidity and Mortality Weekly Report. 2011;60)44(.
Lu PJ, Euler GL, Harpaz R. Herpes zoster vaccination among adults aged 60 years and older, in the U.S., 2008. American Journal of Preventive Medicine. 2011;40)2(.
Tseng HF, Smith N, Harpaz R, Bialek SR, Sy LS, Jacobsen SJ. Herpes zoster vaccine in older adults and the risk of subsequent herpes zoster disease. JAMA - Journal of the American Medical Association. 2011;305)2(.
Drolet M, Brisson M, Schmader KE, Levin MJ, Johnson R, Oxman MN, et al. The impact of herpes zoster and postherpetic neuralgia on health-related quality of life: A prospective study. CMAJ. 2010;182)16(.
Parkin DM, Boyd L, Walker LC. The fraction of cancer attributable to lifestyle and environmental factors in the UK in 2010. British Journal of Cancer. 2011;105.

מניעה וגילוי מוקדם של מחלות ממאירות - חוזר מנכ"ל - Malignancy prevention and early detection

USPSTF. A-Z Topic Guide.
Li G, Zhang P, Wang J, Gregg EW, Yang W, Gong Q, et al. The long-term effect of lifestyle interventions to prevent diabetes in the China Da Qing Diabetes Prevention Study: a 20-year follow-up study. The Lancet. 2008;371)9626(.
Djulbegovic M, Beyth RJ, Neuberger MM, Stoffs TL, Vieweg J, Djulbegovic B, et al. Screening for prostate cancer: systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ. 2010 Sep 14;341)sep14 1(.
Chou R, Croswell JM, Dana T, Bougatsos C, Blazina I, Fu R, et al. Screening for Prostate Cancer: A Review of the Evidence for the U.S. Preventive Services Task Force. Annals of Internal Medicine. 2011 Dec 6;155)11(.
Andriole GL, Crawford ED, Grubb RL, Buys SS, Chia D, Church TR, et al. Mortality Results from a Randomized Prostate-Cancer Screening Trial. New England Journal of Medicine. 2009 Mar 26;360)13(.
Schroder FH, Hugosson J, Roobol MJ, Tammela TLJ, Ciatto S, Nelen V, et al. Screening and Prostate¬Cancer Mortality in a Randomized European Study. New England Journal of Medicine. 2009;360)13(.
Gulati R, Mariotto AB, Chen S, Gore JL, Etzioni R. Long-term projections of the harm-benefit trade-off in prostate cancer screening are more favorable than previous short-term estimates. Journal of Clinical Epidemiology. 2011;64)12(.
Gomella LG, Liu XS, Trabulsi EJ, Kelly WK, Myers R, Showalter T, et al. Screening for prostate cancer: The current evidence and guidelines controversy. Vol. 18, Canadian Journal of Urology. 2011.
Sandblom G, Varenhorst E, Rosell J, Lofman O, Carlsson P. Random is ed prostate cancer screening trial: 20 Year follow-up. BMJ. 2011;342)7803(.
Schroder FH, Hugosson J, Roobol MJ, Tammela TLJ, Ciatto S, Nelen V, et al. Prostate-Cancer Mortality at 11 Years of Follow-up. New England Journal of Medicine. 2012;366)11(.
Andriole GL, Crawford ED, Grubb RL, Buys SS, Chia D, Church TR, et al. Prostate cancer screening in the randomized prostate, lung, colorectal, and ovarian cancer screening trial: Mortality results after 13 years of follow-up. J Natl Cancer Inst. 2012;104)2(.
Buys SS. Effect of Screening on Ovarian Cancer Mortality. JAMA. 2011;305)22(.
Beral V. Ovarian cancer and hormone replacement therapy in the Million Women Study. Lancet. 2007;369)9574(.
Autier P, Boniol M, Gavin A, Vatten LJ. Breast cancer mortality in neighbouring European countries with different levels of screening but similar access to treatment: trend analysis of WHO mortality database. BMJ. 2011 Jul 28;343.
Kalager M, Zelen M, Langmark F, Adami HO. Effect of Screening Mammography on Breast-Cancer Mortality in Norway. New England Journal of Medicine. 2010 Sep 23;363)13(.
Welch HG, Frankel BA. Likelihood that a woman with screen-detected breast cancer has had her "life saved" by that screening. Arch Intern Med. 2011 Dec 12;171)22(.
Welch HG. Screening Mammography — A Long Run for a Short Slide? New England Journal of Medicine. 2010 Sep 23;363)13(.
Quintero E, Castells A, Bujanda L, Cubiella J, Salas D, Lanas A, et al. Colonoscopy versus Fecal Immunochemical Testing in Colorectal-Cancer Screening. New England Journal of Medicine. 2012 Feb 23;366)8(.
Zauber AG, Winawer SJ, O'Brien MJ, Lansdorp-Vogelaar I, van Ballegooijen M, Hankey BF, et al. Colonoscopic Polypectomy and Long-Term Prevention of Colorectal-Cancer Deaths. New England Journal of Medicine. 2012 Feb 23;366)8(.
Niv Y. (Colonoscopy for early detection and prevention of colorectal cancer). Harefuah. 2010 Aug;149)8(.
Cuzick J, DeCensi A, Arun B, Brown PH, Castiglione M, Dunn B, et al. Preventive therapy for breast cancer:

a consensus statement. Lancet Oncol. 2011 May;12)5(.

U.S preventive services task force. Counseling and Interventions to Prevent Tobacco Use and Tobacco- Caused Disease in Adults and Pregnant Women: U.S. Preventive Services Task Force Reaffirmation Recommendation Statement. Annals of Internal Medicine. 2009 Apr 21;150)8).
שירותי בריאות כללית. המלצות מקצועיות להתערבות ראשונית לגמילה מעישון לצוות המרפאה
Nelson HD, Walker M, Zakher B, Mitchell J. Menopausal hormone therapy for the primary prevention of chronic conditions: A systematic review to update the U.S. preventive services task force recommendations. Vol. 157, Annals of Internal Medicine. 2012.
LaCroix AZ, Chlebowski RT, Manson JAE, Aragaki AK, Johnson KC, Martin L, et al. Health outcomes after stopping conjugated equine estrogens among postmenopausal women with prior hysterectomy: A randomized controlled trial. JAMA - Journal of the American Medical Association. 2011;305)13).
Beral V, Reeves G, Bull D, Green J. Breast cancer risk in relation to the interval between menopause and starting hormone therapy. J Natl Cancer Inst. 2011;103)4).
Chlebowski RT, Anderson GL, Gass M, Lane DS, Aragaki AK, Kuller LH, et al. Estrogen plus progestin and breast cancer incidence and mortality in postmenopausal women. JAMA - Journal of the American Medical Association. 2010;304)15(.
Ray KK, Seshasai SRK, Erqou S, Sever P, Jukema JW, Ford I, et al. Statins and all-cause mortality in high- risk primary prevention: A meta-analysis of 11 randomized controlled trials involving 65 229 participants. Vol. 170, Archives of Internal Medicine. 2010.
USPSTF. Screening for Lipid Disorders in Adults : Recommendation Statement. Am Fam Physician. 2009;80)11(.
Hughes S. Cochrane Review Stirs Controversy Over Statins in Primary Prevention. Medscape. 2011.
Minder CM, Blaha MJ, Horne A, Michos ED, Kaul S, Blumenthal RS. Evidence-based Use of Statins for Primary Prevention of Cardiovascular Disease. The American Journal of Medicine. 2012 May;125)5(.
Felson DT, Zhang Y, Anthony JM, Naimark A, Anderson JJ. Weight loss reduces the risk for symptomatic knee osteoarthritis in women: The framingham study. Annals of Internal Medicine. 1992;116)7(.
Bartolucci AA, Tendera M, Howard G. Meta-analysis of multiple primary prevention trials of cardiovascular

events using aspirin. In: American Journal of Cardiology. 2011.

Raju N, Sobieraj-Teague M, Hirsh J, O'Donnell M, Eikelboom J. Effect of aspirin on mortality in the primary prevention of cardiovascular disease. American Journal of Medicine. 2011;124)7(.
Arendt J. Managing jet lag: Some of the problems and possible new solutions. Vol. 13, Sleep Medicine Reviews. 2009.
Varughese J, Allen RP. Fatal accidents following changes in daylight savings time: The American experience. Sleep Medicine. 2001;2)1(.
Sack RL. Jet Lag. New England Journal of Medicine. 2010 Feb 4;362)5(.
Silverman D, Gendreau M. Medical issues associated with commercial flights. Vol. 373, The Lancet. 2009.
de Stefano V, Chiusolo P, Paciaroni K, Leone G. Epidemiology of factor V leiden: Clinical implications. Vol. 24, Seminars in Thrombosis and Hemostasis. 1998.
Kim S, Palin F, Anderson P, Edwards S, Lindner G, Rothbaum BO. Use of skills learned in CBT for fear of flying: Managing flying anxiety after September 11th. Journal of Anxiety Disorders. 2008;22)2(.
Bor R. Psychological factors in airline passenger and crew behaviour: A clinical overview. Travel Medicine and Infectious Disease. 2007;5)4(.
Bor R. Trends in disruptive passenger behaviour on board UK registered aircraft: 1999-2003. Travel Medicine and Infectious Disease. 2003;1)3(.
Estrada A, LeDuc PA, Curry IP, Phelps SE, Fuller DR. Airsickness prevention in helicopter passengers. Aviation Space and Environmental Medicine. 2007;78)4 I(.
Hirsh J, Guyatt G, Albers GW, Harrington R, Schunemann HJ. Executive summary: American College of Chest Physicians evidence-based clinical practice guidelines )8th edition(. Chest. 2008;133)6 SUPPL. 6(.
Chandra D, Parisini E, Mozaffarian D. Meta-analysis: Travel and risk for venous thromboembolism. Vol. 151, Annals of Internal Medicine. 2009.
Screening for Osteoporosis: U.S. Preventive Services Task Force Recommendation Statement. Annals of Internal Medicine. 2011 Mar 1;154)5(.
Felitti VJ, Anda RF, Nordenberg D, Williamson DF, Spitz AM, Edwards V, et al. Relationship of Childhood Abuse and Household Dysfunction to Many of the Leading Causes of Death in Adults: The Adverse Childhood Experiences )ACE(Study. American Journal of Preventive Medicine. 2019;56)6(.
MacMillan HL, Wathen CN, Jamieson E, Boyle MH, Shannon HS, Ford-Gilboe M, et al. Screening for intimate partner violence in health care settings: A randomized trial. JAMA - Journal of the American Medical Association. 2009;302)5(.

יעקובסון י. דו"ח הוועדה המייעצת לרופא הראשי של שירותי בריאות כללית בנושא מדדי איכות ברפואת המשפחה. 2010 ;שירותי בריאות כללית

US Preventive Services Task Force. Chronic Kidney Disease: Screening: Final Recommendation Statement. 2012.
Fowkes FGR. Aspirin for Prevention of Cardiovascular Events in a General Population Screened for a Low Ankle Brachial Index<subtitle>A Randomized Controlled Trial</subtitle> JAMA. 2010 Mar 3;303)9(:841.
Israel Center for Disease Control and MOH Department of Health Promotion and Education. KAP survey. 2007.

גיל 65 שנים ומעלה

פרק זה נכתב על ידי ד"ר איריס רסולי

הקדמה

בגיל זה גוברת השכיחות של מחלות כרוניות ועולה הסיכון לתחלואה חריפה. בהתאם, עולים השימוש בתרופות ובשירותי בריאות. תחלואה עלולה להוביל למגבלה תפקודית, זמנית או קבועה, בעיקר בקרב המבוגרים יותר. טיפול בבן זוג חולה, התאלמנות, פרישה ממעגל התעסוקה, בידוד חברתי, מצוקה כלכלית וכדומה עלולים לגרום מגוון קשיים אישיים, חברתיים וכלכליים, וגם לקשיים אלו עלולה להיות השלכה על הבריאות. קשיים העולים מאלמנות וממגורים לבד בולטים ביתר שאת בקרב נשים בנות 75 או יותר, זאת מפני שתוחלת החיים של נשים גבוהה יותר (בשנת 2019 תוחלת החיים הממוצעת בלידה של גברים בישראל הייתה 81.0 שנים ושל נשים 84.7 שנים)^[80]. אף על פי כן, ככלל, לא ראינו לנכון להפריד בהמלצות בין בני 65–74 לבני 75 ויותר אלא במקרים שהמלצות נתמכות-ראיות מבדילות בין שתי קבוצות הגיל (למשל בנוגע לבדיקות סינון לסרטן השד ולמעי הגס).

כבכל קבוצות הגיל, גם בגיל 65 ויותר, האמצעים החשובים ביותר למניעת תחלואה, תמותה ופגיעה בתפקוד היומיומי ולהפחתתן הם אימוץ אורח חיים בריא, ובעיקר ביצוע פעילות גופנית, תזונה נכונה, הימנעות מהשמנה ומהשמנת-יתר והימנעות מעישון.

כמו בפרקים הקודמים, גם כאן מובאות המלצות מרפואה מבוססת ראיות (EBM) אלא אם צוין שהתקבלו על פי חוות דעת מומחים.

קידום בריאות ומניעה ראשונית

פעילות גופנית

התועלת של פעילות גופנית לבריאות בגיל המבוגר: פעילות גופנית סדירה חשובה מאוד.

לבריאותם של בני הגיל המבוגר, לתפקודם היומיומי ולעצמאותם. חסר בפעילות גופנית מזיק בכל מצב בריאות, ובעיקר בגיל הזקנה^[54]:
1. פעילות גופנית סדירה בגיל 65 ומעלה נמצאה יעילה במניעה ובאיזון תחלואה כרונית במגוון רב של מצבים, לרבות באנשים עם גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים^[81] ובמגוון מצבי תחלואה אחרים, לרבות מחלות לב, סוכרת, בעיות במערכת הנשימה, מחלת פרקינסון, בעיות מפרקים ומניעת נפילות ושברים^[82]
2. פעילות גופנית מותאמת ספציפית תורמת לשיפור התפקוד במצבי תחלואה כרונית ומועילה לתפקוד גם בקשישים שבריריים )633,634( )frail(;
3. התערבויות למתן ייעוץ התנהגותי בנושאי קידום תזונה בריאה ופעילות גופנית באנשים עם גורמי סיכון קרדיווסקולריים )מגיל 18 ומעלה, לרבות בגיל המבוגר (נמצאו יעילות בהפחתת התחלואה )635( )Level B(.
ההתנהגות הרצויה: לבני 65 ויותר מומלץ לבצע מגוון סוגים של פעילות גופנית, ולכלול בה ארבעה מרכיבים - אירובי )בניית סיבולת לב-ריאה(, בניית כוח, אימון יציבה וגמישות )כמפורט להלן( )636(:
1. הנחיות כלליות:
2. בגיל המבוגר מומלץ לקיים אורח חיים פעיל, לצמצם זמן "יושבני" ולשלב מגוון פעילויות מהנות;
3. יש להתאים את משך האימון ואת העצימות )מידת המאמץ (לרמת הכושר הגופני ולרמת התפקוד והיכולת האישית. חשוב להתחיל בהדרה כדי למנוע פגיעה, ולהעלות בהדרגה את משך ביצוע הפעילות בהתאם ליכולות האישיות;
4. עדיף לבצע פעילות בעצימות נמוכה ובינונית מאשר כלל לא לבצע פעילות, ולהיזהר בביצוע פעולות בעצימות גבוהה;
5. רצוי להסתייע בייעוץ לביצוע פעילות גופנית.
6. סוגי פעילויות מגיל 65 וה"מינון" המומלץ
7. פעילות אירובית (בניית סיבולת לב-ריאה), כגון הליכה ושחייה: לפחות 150 דקות פעילות בעצימות בינונית במצטבר במשך השבוע )לדוגמה: 30 דקות, 5 ימים מדי שבוע(;
8. פעילות בונה-כוח (כגון הרמת משקלות או אימון עם גומיות): לפחות יומיים מדי שבוע;
9. אימון יציבות (שיווי משקל): לפחות 3 פעמים מדי שבוע;
10. אימון גמישות וטווח תנועה, לשמירת התפקוד היומיומי: 3-2 ימים בשבוע (משולב בתוכנית תרגול עם שאר הרכיבים)

בגיל המבוגר מומלץ לבנות תוכנית תרגול המשלבת את מגוון סוגי הפעילויות (multi-component). פעילויות כגון ריקוד או התעמלות במים עשויות לאפשר זאת. מידע עשיר על תרגול פעילות גופנית המותאם לאוכלוסיית גיל המבוגר, נמצא באתר NIA-n בנושא זה )637(.35 מבוגרים הסובלים מתחלואה כרונית או מגבלה בריאותית ספציפית צריכים תוכנית אימון מתאימה, שתיבנה בהתייעצות עם אנשי המקצוע הרלוונטיים. יש להדגיש כי גם במצב זה מומלץ לקיים אורח חיים פעיל ולצמצם זמן "יושבני", וכי יכולת התפקוד משתפרת בתרגול גופני מתאים.

תזונה נאותה

לתזונה נאותה ובריאה, בשילוב עם פעילות גופנית, תפקיד מרכזי בשמירה על הבריאות והתפקוד בגיל המבוגר. יתר על כן, בגילים אלו יש סיכון מוגבר לירידה במצב התזונתי, בפרט בחולים כרונים, ולהחמרה נוספת סביב אירועי תחלואה חריפה, ובעקבות זאת להידרדרות בבריאות ובתפקוד. א. התנהגות רצויה: ככלל, ההמלצות בנושא תזונה בקשישים דומות להמלצות עבור גילים צעירים יותר וכמפורט בהנחיות "קשת המזון" מטעם משרד הבריאות, המתבססות על תזונה ים-תיכונית, בהתאם להמלצות גופים בינלאומיים, בשילוב עם הנחיות תזונתיות מותאמות לישראל. עיקרי המלצות אלו מסוכמות בחוברת זו )31(. יש לצרוך תזונה מגוונת על בסיס כמה עקרונות: תפריט עשיר במזונות מגוונים מהצומח; מזון שלא עבר עיבוד או שעבר עיבוד מינימלי; שימוש מועט בשמנים, במלח ובסוכר לתיבול המזון ולהכנתו; שימוש בשיטות בישול המשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות )כגון אידוי והקפצה (והעדפה של הכנה עצמית של מזון מרכיבים גולמיים על פני מזון מוכן מראש או מזון אולטרה-מעובד. חשוב להוסיף כי בפרט בגיל המבוגר ובמצבי בדידות, חשוב ההיבט החברתי בהכנת המזון ובצריכתו. היבט זה משפיע מאוד על הרגלי האכילה והבריאות ועל המצב התזונתי; ב. הנחיות: מומלץ להתאים אישית את הייעוץ בנושא תזונה באמצעות אנשי מקצוע שלהם ידע ומיומנות מתאימים )למשל תזונאים(. הדבר נכון לכולם, ובפרט לאלו הסובלים מסוכרת, יתר-לחץ דם, יתר-שומנים בדם, מחלות לב וכלי דם, מחלות כליה וכבד, ולאנשים שמצבם התזונתי ירוד מסיבות שונות )638(. 1. רכיבים שיש להקפיד לצרוך 1.1. בגיל המבוגר יש סיכון מוגבר לחסרים תזונתיים ספציפיים, ולכן חוברו המלצות בנוגע לצריכת רכיבי מזון מסוימים: 1.2. ויטמין D3: הכמות היומית המומלצת היא 800-1,000 יחידות בינלאומיות. חסר בוויטמין D נפוץ ברחבי העולם, ובפרט בגיל המבוגר. חסר זה מיוחס לחשיפה מופחתת לשמש. עקב כך נפגע השלב הראשוני של ייצורו העצמוני בעור )שיעילותו עוד פוחתת בגיל המבוגר(. במצבי חסר, וכדי למנוע פגיעה במטבוליזם הסידן ובבריאות העצם והשריר ועוד, נדרשת השלמה באמצעות תוספים )639(; 1.3. סידן: הכמות היומית המומלצת היא 1,000 מיליגרם לגברים בני 65–69 ו-1,200 מיליגרם לנשים בנות -65 69 ובקרב בני שני המינים שגילם 70 או יותר. כדי למנוע מצבי חסר ופגיעה אפשרית במטבוליזם הסידן ובבריאות העצם והשריר, אפשר לצרוך סידן ממגוון מזונות, ובמידת הצורך להשלים באמצעות תוספים )640(; 1.4. סיבים תזונתיים: הכמות היומית המומלצת (מעל גיל 50) היא 21 גרם לנשים ו-30 גרם לגברים, ממקור מזון מן הצומח )ולא מתוספים(. כדי לשמור על בריאות מערכת העיכול ולתרום למניעת תחלואה קרדיווסקולרית, יש צורך לשפר את צריכת רכיב זה ממזון )641(; 1.5. ויטמין B12: הכמות היומית המומלצת היא 2.4 מק"ג. בגיל המבוגר יש סיכון מוגבר לחסר בוויטמין B₁₂, בין אם בשל ירידה בספיגתו בקיבה במצבי Atrophic gastritic )ששכיחה בכ-9-8% מבני הגיל המבוגר (או בשל זיהום ב-H pylori, ובין אם בשל תזונה דלה בחלבונים מן החי. במצבי חסר, כדי למנוע פגיעה המטולוגית או נירולוגית ועוד, נדרשת השלמה באמצעות תוספים )642(; 1.6. שתיית נוזלים: כמות הנוזלים היומית הרצויה בגיל המבוגר היא 2.0 ליטר לנשים ו-2.5 לגברים )שתייה של כ-8–10 כוסות מדי יום וכן נוזלים הנמצאים במזון )כ-20% מכלל צריכת הנוזלים(. כמות זו מתייחסת לגודל גוף ממוצע ולרמות בינוניות של טמפרטורות סביבתיות ושל פעילות גופנית )643(. כמות גדולה מכך )4-2 כוסות נוספות (נדרשת במזג אוויר חם או במאמץ. בקשישים, בשל הטרוגניות בריאותית והגבלות שונות, יש סיכון לצריכת חסר של נוזלים ולהתייבשות )644(. 2. רכיבים שיש להמעיט בצריכתם, בדומה לשאר האוכלוסייה 2.1. נתרן: רצוי לצרוך עד 1,500 מיליגרם/יום )כשני שלישים כפית מלח(, ובכל מקרה לא יותר מ-2,300 מיליגרם/יום )ככפית מלאה של מלח( )539(; 2.2. שומנים: מומלץ כי סך השומן יהיה 35%-20 מכלל צריכת הקלוריות, להפחית את צריכת השומן הרווי לפחות מ-10% מהצריכה הקלורית )מומלץ 7%( ולמזער את צריכת שומני הטרנס. ג. שמירה על משקל גוף תקין )על פי חוות דעת מומחים( רקע: הדגשים בהתייחסות למשקל הגוף ול-BMI בבני 65 ויותר שונים מאלו שבגילים צעירים יותר. ראשית, מומלץ לעקוב מדי שנה אחר מדדי המשקל יחסית לגובה )BMI( ו/או להיקף המותניים. יש להתייחס לשני הקצוות: תת- משקל ועודף משקל. 1. תת-משקל חדש בקשישים: אפשר לשקול בירור הן מפני שעלולות להיות לדבר השלכות חמורות על הבריאות הן מפני שהוא סימן אזהרה למכלול מחלות ונסיבות חיים )לרבות קושי באכילה וקושי בנגישות וזמינות המזון על רקע בעיות סוציאליות, חברתיות וכלכליות(; 2. אומנם עודף משקל (25-29.9=overweight; BMI) והשמנה (BMI=30-34.9 Obesity) אינם מצמצמים את תוחלת החיים בגיל הקשיש, אולם הם כרוכים בשכיחות מוגברת של תחלואה כרונית ומוגבלות בתפקוד הגופני (למשל עקב עומס-יתר על המפרקים). בעבודת מחקר שפורסמה נמצא כי התערבות להפחתת משקל בקשישים עם השמנת-יתר בינונית ומוגבלות תפקודית עשויה לשפר את מצבם התפקודי. צוות מומחים ממשרד הבריאות האמריקאי צידד בהתערבות כדי למנוע השמנה גם בקשישים. אנו ממליצים להשאיר לכל רופא מקום לשיקול דעת על פי שיקולים קליניים ומיומנותו הפרטנית. ד. גמילה מעישון: שכיחות העישון יורדת עם הגיל. גם בגיל מבוגר יש יתרונות בריאותיים מובהקים להימנעות מעישון. גם אם אדם עישן במשך שנים רבות, אפשר להשפיע עליו ולגמול אותו (לפרטים ראו פרק 11, "נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה"; Level A) ה. הימנעות מצריכת-יתר של משקאות אלכוהוליים: כוח המשימה האמריקאי למניעה קלינית ממליץ לשאול בנוגע לשתייה מופרזת של אלכוהול, לרבות מעל גיל 65. אף על פי כן, בקרב קשישים בישראל בעיה זו נדירה יחסית. לפיכך, איננו ממליצים לבצע סקר בכלל האוכלוסייה אלא לגלות ערנות קלינית ולסקור בהתאם לגורמי הסיכון

)Level B)

ו. חשיפה מבוקרת לקרינת שמש )על סמך חוות דעת מומחים(: יציאה אל החוץ, בפרט בשעות האור, לצורך פעילויות היומיום ופעילויות פנאי, חשובה כדי לשמור על אורח חיים תקין. בה בעת, מומלץ להגן על העור מפני חשיפה לא מבוקרת לקרינת השמש (UV). 1. סיבות להימנע מחשיפה 1.1. חשיפה לא מבוקרת לשמש היא גורם סיכון להתפתחות נגעי עור, לרבות ממאירויות כגון מלנומה, Squamous Cell Carcinoma-1 Basal Cell Carcinoma. התפתחות סרטן העור קשורה בקשר חזק יותר לחשיפה מזדמנת, ובעיקר לחשיפה בילדות, אולם אין די מידע על מידת הסיכון בחשיפה לשמש בגיל 65 או יותר; 1.2. לקשישים מומלץ לצמצם את השהות בשמש במזג אוויר חם, זאת בשל הסיכון המוגבר לפגיעה בבריאותם בשל התייבשות, תשישות חום או מכת חום. 2. יתרונות אפשריים בחשיפה 2.1. חשיפה לאור השמש בשעות אמצע היום, שרמת קרני ה-UVB בהן גבוהה, מייצרת ויטמין D3. ויטמין זה חיוני לבריאות השלד והשריר, אך באוכלוסייה בישראל רמתו נמוכה יחסית. עורם של קשישים מייצר ויטמין D ביעילות פחותה מעורם של צעירים (ראו פירוט בסעיף על ויטמין D בפרק 18, "אוסטיאופורוזיס"); 2.2. יש עדויות לכך שחשיפה של אדם לאור השמש בשעות הבוקר מסייעת בסנכרון המקצב היממי (Circadian rhythm( ותורמת לשימור שינה תקינה במועדה הטבעי, על כל תועלותיה )אך חשיפה לאור בשעות אמצע היום פחות יעילה לכך(. זהו ממצא חשוב כיוון שיש קשישים הנוטים להסתגר בבתיהם. לאור האמור לעיל וכדי לאזן בין הצרכים והסיכונים, מומלץ שבני 65 ויותר ייחשפו לאור השמש בשעות הבוקר, כרבע שעה מדי יום, החל משעה 10:00.

חיסונים

חיסון שנתי נגד שפעת עונתית: מדי שנה בחודשי הסתיו והחורף;
נגד זיהומים פנוימוקוקליים:

1. PPV23 (פנוימווקס), חיסון המכיל אנטיגנים קפסולריים נגד 23 זנים של פנוימוקוקוס: ניתן באופן חד-פעמי בגיל 65 ומעלה, לאנשים שלא חוסנו בעבר )או שמצב החיסון שלהם אינו ידוע(; לאנשים שקיבלו את החיסון לפני גיל 65 (יש לתת מנת חיסון נוספת אחרי גיל 65 ולאחר שחלפו 5 שנים לפחות מאז מתן החיסון האחרון); 2. PCV13 (פרבנר): חיסון המכיל אנטיגנים קפסולריים נגד 13 זנים של פנוימוקוקוס שעברו צימוד לחלבון אימונוגני יותר )ממקור דיפתריה(: ניתן באופן חד-פעמי לבני 65 ומעלה המעוניינים לקבל את חיסון זה נוסף על PPV23 )ואין להם מצב של חסר חיסוני, שתל קוכליארי או דלף צרברו-ספינלי(. ה-PCV13 יינתן לפחות שנה לאחר קבלת חיסון 23PPV. אם למטופל.ת ניתן רק חיסון PCV13, מומלץ לחסן גם ב-23 PPV לפחות 8 שבועות לאחר קבלת PCV13; 3. חיסון דחף כנגד פלצת-קרמת )Td(: מדי 10 שנים. המנה הראשונה היא של Tdap; 4. חיסון למניעת שלבקת חוגרת )Herpes Zoster(: מדובר בחיסון חי-מוחלש. בישראל רשום התכשיר Zostavax עבור בני 50 שנה ומעלה שאינם במצב של דיכוי חיסוני, אך אין הוא כלול בסל הבריאות. ה-ACIP ממליץ לחסן בחיסון זה מגיל 60 ומעלה, פעם אחת. פותח חיסון נוסף בשם Shingrix, הניתן בשתי מנות במרווח של 2–6 חודשים, והוא עדיף על פני זה הניתן היום בישראל כיוון שהוא רקומביננטי, יעיל יותר ומגן זמן ממושך יותר מקודמו, אך הוא טרם נרשם בישראל. כאשר Shingrix יירשם בישראל, יהיה מומלץ ליטול חיסון זה גם לאלה שחוסנו ב-Zostavax. 4.1. יתרת החיסונים למבוגרים: כמפורט בהנחיות משרד הבריאות לחיסון מבוגרים.

איתור מוקדם

מחלות לב וכלי דם

1. איתור יתר-לחץ דם: מדידת לחץ דם מדי שנה-שנתיים לכלל האוכלוסייה שגילה 65 או יותר )645) )Level A(; 2. איתור יתר-כולסטרול בדם: למי שלא אובחנו עד גיל 65 כחולי היפרכולסטרולמיה, מומלץ להמשיך לבדוק פרופיל שומנים מדי 5 שנים לפחות עד גיל 75 )646) )Level B(; 3. איתור סוכרת )כחלק מההמלצה הכוללת גם גילים צעירים יותר(: בבני 65–70 שהם בעודף משקל או השמנה - איתור באמצעות בדיקת דם. תדירות מומלצת - מדי 3 שנים. לאלה שאותרו יש להציע ייעוץ לשינוי התנהגותי ולעודד תזונה נאותה ופעילות גופנית )542) )Level B(; 4. סקירה על-קולית של הבטן לאיתור מפרצת הוותין )Abdominal Aortic Aneurysm(: מומלץ לבצע בדיקה חד-פעמית בגברים בני 65–74 שעישנו אי פעם בחייהם. הבדיקה כלולה היום בסל הבריאות בישראל כבדיקת סקר )647) )Level B(; ב. בדיקות סקר לסרטן 1. סרטן המעי הגס: בדיקות סקר לאנשים אסימפטומטיים בסיכון רגיל בגיל 74-50. שיטות הסקר המומלצות מבוססות על שילוב בדיקות מבוססות דגימת צואה מדי שנה )בדיקת דם סמוי - gFOBT - guaiac fecal occult blood test( או בדיקה אימונוהיסטוכימית לדם )FIT(, ולמי שנמצא חיובי מומלץ לבצע קולונוסקופיה. בארצות הברית מבוצעת בדיקת DNA לביומרקרים לסרטן בתאי המעי שבצואה ובדיקות מבוססות ויזואליזציה ישירה )קולונוסקופיה וסיגמואידוסקופיה (מדי 5–10 שנים )648) )Level A(; 2. סרטן השד: לנשים בנות 50–74 מומלץ לעבור בדיקת ממוגרפיה מדי שנתיים )563) )Level B(; 3. סרטן הריאה: במרץ 2021 פרסם ה-USPSTF המלצה למבוגרים בני 50–80 עם היסטוריית עישון של 20 שנות קופסה ועדיין מעשנים או הפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות. ההמלצה: לבצע סקירת CT במינון קרינתי נמוך )LDCT( מדי שנה אלא אם כן חלפו יותר מ-15 שנים מאז הפסקת העישון או שהמטופל אינו מועמד לכריתת ריאה קורטיבית מסיבות של תוחלת חיים, מצב בריאותי או נכונות לניתוח. נכון ל-2022, הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות, ואנו ממליצים כי משרד הבריאות יציע לכל המעשנים העונים על התנאים שלעיל לפנות ג. מצבים אחרים 1. איתור אוסטיאופורוזיס: ה-USPSTF ממליץ לנשים לבצע בדיקת צפיפות עצמות מגיל 65, וזו גם המלצתנו, אם כי בסל הבריאות הבדיקה כלולה מגיל 60. מקובל לבצע באמצעות Central Dual-energy X-ray) DEXA Absorptiometry - מדידות באזור מפרק הירך ועמוד שדרה מותני(. אין די ראיות כדי להמליץ לסקור גברים

)651) )Level B)

2. מניעת נפילות בקשישים בקהילה: נפילות שכיחות בגיל המבוגר בשל קשיים בהליכה וביציבה, טיפול תרופתי, ראייה, תנאים סביבתיים ועוד. ההמלצות למניעת נפילות בקרב בני 65 ומעלה המתגוררים בקהילה כוללות את התהליך הבא: 2.1. סקר להערכת הסיכון לנפילות: הסקר מומלץ בגישה פרגמטית, בהתבסס על אירועים קודמים של נפילות או בעיות בתפקוד פיזי או בניידות. קלינאים יכולים גם להשתמש בכלים להערכת ההליכה (Gait( והניידות, כגון מבחן "קום ולך" מתוזמן )Timed Up and Go Test(; 2.2. באלה שאותרו כנמצאים בסיכון מוגבר לנפילות יש ליישם התערבויות מתאימות: 2.2.1. פעילות גופנית מכוונת למניעת נפילות )Level B(. ההתערבות כוללת שיעורים מודרכים - יחידניים או בקבוצות - ופיזיותרפיה; 2.2.2. במטופלים המתאימים, התערבויות רב-גורמיות למניעת נפילות )Level C(; מתווה ההתערבות: • בחירת המטופלים המתאימים לקבל את שירות ההתערבות, על פי שיקול דעת קליני ובהתבסס על נסיבות נפילות קודמות, תחלואת רקע, עמדות המטופל, ערכיו והעדפותיו; • הערכה ראשונית של מכלול גורמי הסיכון לנפילות שניתנים לשיפור )Modifiable( במסגרת שירות להערכה גריאטרית כוללנית רב-מקצועית או תהליך הערכה שיטתי מקביל, הכולל רכיבים כגון שיווי משקל, הליכה )Gait(, ראייה, שינויי לחץ דם אורתוסטטי, הערכת הטיפול התרופתי, קוגניציה, בריאות פסיכולוגית והערכת סביבת הקשיש; • יישום התערבויות מתאימות בגורמים שזוהו )652(. 3. איתור דיכאון )בתנאים המתאימים(: דיכאון הוא בעיה שכיחה יחסית באוכלוסיית הקשישים, והוא עשוי ללוות מצבים רפואיים אחרים. שיעורי האובדנות באוכלוסייה עולים עם הגיל, והם מגיעים לשיעור הגבוה ביותר בגברים בני 75. מומלץ לבצע סקירה לדיכאון במבוגרים, לרבות בקשישים, אם יש מערך טיפולי אשר ערוך לאבחון מדויק, לטיפול מתאים ולמעקב ראוי. כלי הסקר המומלצים לאיתור דיכאון בקשישים הם 2-PHQ )רגישות 91.8%, סגוליות 67.7%(, 9-PHQ ו- Geriatric Depression Scale) GDS(, שבגרסתו הקצרה כולל 5 שאלות )רגישות 94%, סגוליות 81%( )653) )Level B(; 3.1. הכלי 2-PHQ סוקר לדיכאון באמצעות שתי שאלות המתייחסות לתקופה של שבועיים לפני הבדיקה: במהלך השבועיים האחרונים, באיזו תדירות היית מוטרד מהבעיות האלה: בכלל לא מספר ימים מעל מחצית מהימים כמעט כל יום א. חוסר עניין או חוסר הנאה לעשות דברים? 0 1 2 3 ב. הרגשת דכדוך, דיכאון או חוסר תקווה? 0 1 2 3

46 ציון 3 או יותר נחשב סקר חיובי, ובעקבותיו יש לבצע מבחן סקר מפורט יותר כדי לאמת את האבחנה על סמך הקריטריונים המופיעים ב-5-DSM וכן לשלול מצבים רפואיים המחקים דיכאון )כגון היפותירואידיזם(. 4. איתור ריבוי תרופות )Polypharmacy( וניהול הטיפול התרופתי )המלצת מומחים( )654,655(. 4.1. רקע: קשישים מרבים להשתמש בתרופות מרשם ובתרופות ללא מרשם. מספר תרופות גבוה מעלה את הסיכון לנזק למטופל )בין השאר, נפילות, שברים, ירידה בתפקוד ואשפוזים מיותרים(. גורמים רבים פוגעים באיכות הטיפול התרופתי. מקצתם מערכתיים, כגון ריבוי מטפלים במטופלים עם בעיות רפואיות מרובות, חסר בעדכון של רשומות רפואיות ותהליכי חידוש מרשמים באופן אוטומטי. יש כמה כלים המסייעים לזהות טיפול תרופתי שאינו מתאים )Potentially inappropriate medication use(, לרבות הקריטריונים של Beers )רשימת תרופות הכרוכות בסיכון בגיל המבוגר וחלופותיהן(, STOPP ו-;START 4.2. המלצות: מומלץ לערוך סקירה תקופתית של מכלול הטיפול התרופתי (כולל תרופות ללא מרשם, תוספי מזון וצמחי מרפא) כדי לזהות ולתקן ליקויים, לרבות תרופות שאינן מתאימות לשימוש בגיל המבוגר )כגון בנזודיאזפינים בשימוש ממושך(, תרופות שאינן נחוצות או מזיקות, מינונים שאינם מתאימים ועוד. יש לראות בהפסקת הטיפול התרופתי המיותר )Deprescribing( התערבות טיפולית, בדומה להתחלת טיפול תרופתי מתאים. יש לשקול את מטרות הטיפול והעדפות המטופל אל מול התוצאות הצפויות, לסייע לו להבין את הצורך והתועלת עבורו בהפחתת נטל התרופות שנמצאו בלתי מתאימות ולעקוב אחר היישום. תדירות הסקירה התקופתית הרצויה - לפחות מדי שנה ובשחרור מאשפוז בבית חולים כללי. 5. איתור דמנציה דמנציה )בעברית: קיהיון (מוגדרת ב-5-DSM כירידה ניכרת ב-1 או יותר מהתחומים הקוגניטיביים )ובכלל זה קשב מורכב, יכולת תכנון וביצוע, לימוד וזיכרון, שפה, תפיסה מרחבית וקואורדינציה ותובנה רגשית וחברתית(, ירידה הפוגעת בתפקוד בפעולות היומיום. לדמנציה השלכות מרחיקות לכת על בריאות המטופל ותפקודו, על משפחתו ועל מערכות הבריאות והרווחה. הירידה הקוגניטיבית עלולה להחמיר מצב בריאותי של המטופל (כגון פגיעה באיזון תחלואה כרונית או הגדלת סיכון לנפילות) לפגוע בבריאות בני המשפחה (עקב העומס הטיפולי עליהם (ולהגדיל סיכון להתעללות ולהזנחה. דמנציה כרוכה בריבוי אשפוזים בבית חולים ובסיכון מוגבר למיסוד. דמנציה שכיחה יחסית בבני 65 ומעלה, ושכיחותה עולה עם הגיל. שיעור ההימצאות של דמנציה בישראל, בהתבסס על מאגרי הנתונים של ארבע קופות החולים משנת 2016, היה 6.5% בכלל בני +65 ו-24.5% בבני 85 ומעלה. סביר שהנתונים מבטאים תת-אבחון ותת-תיעוד, וכי שיעור החולים בדמנציה למעשה גבוה יותר (656(. 5.1. מניעת דמנציה )המלצת מומחים(: לדמנציה גורמים רבים. מקצתם ניתנים למניעה ולהתערבות במשך החיים, לרבות בגילים 45–65 ומגיל 65 )657,658(. בין השאר מומלץ לבצע פעילות גופנית, מניעת השמנה, מניעת עישון, מניעת צריכת אלכוהול, איתור וטיפול ביתר-לחץ דם, איתור סוכרת וטיפול בה, איתור דיכאון וטיפול בו וכן איתור ירידה בשמיעה וטיפול בה, ואלו גם המלצות ארגון הבריאות העולמי (659(. המלצות אלו עולות בקנה אחד עם הגישה "מה שטוב ללב שלך - טוב למוח שלך" what's

)660) )"good for your heart is good for your brain

5.2. איתור ואבחון דמנציה במקרים של חשד קליני )המלצת מומחים(: לא מומלץ לבצע סקר בכלל האוכלוסייה בבני 65 או יותר בהיעדר תלונות או חשד קליני לדמנציה )661(. אף על פי כן, חשוב לבצע אבחון במועד )Timely diagnosis( של דמנציה בקרב קשישים עם תלונות או הסתמנות המחשידות לירידה קוגניטיבית )662(. 6. איתור אי-נקיטת שתן בנשים )המלצת מומחים( )663( אי-נקיטת שתן בנשים )דליפת שתן בלתי רצונית (היא תופעה שכיחה בנשים )פי 2 מאשר בגברים(, ושכיחותה עולה עם הגיל מ-13% בנשים צעירות שלא ילדו עד 75% בנשים בגיל המבוגר. מבין הנשים עם אי-נקיטת שתן, כשליש עד מחצית חוות תסמינים מדי יום ביומו. אי-נקיטת שתן פוגעת באיכות החיים בכל התחומים - פיזי, פסיכולוגי וחברתי - בכך שהיא מגבילה השתתפות במפגשים חברתיים ובפעילויות עבודה, מפריעה לתפקוד המיני ומפחיתה את העצמאות התפקודית. אי- נקיטת שתן גם גורמת סיבוכים בריאותיים, לרבות נפילות ושברים כשממהרים לשירותים או בקימה בלילה. אף על פי כן, רבות מהנשים אינן מדווחות על כך לגורם המטפל עקב בושה, חשש מדעות קדומות או אמונה שאי אפשר לשנות זאת. אי-נקיטת שתן עשויה לבטא בעיה בשלפוחית השתן או להיגרם מבעיה בריאותית אחרת או כתופעת לוואי של טיפול תרופתי. אפשר לטפל בה בהתאם, באמצעים התנהגותיים, תרופתיים וכירורגיים. איתור וטיפול מוקדם מונעים החמרה בהמשך. המלצה לסקר: מומלץ לברר הימצאות אי-נקיטת שתן )Urinary incontinence( ללא הגבלת גיל, לפי חשד קליני, ולברר את מידת ההשפעה על פעולות היומיום ועל איכות החיים. מומלץ להפנות את אלה שאותרו להערכה נוספת ולטיפול מתאים. 7. איתור הפרעות שינה והתערבויות לשיפור )המלצת מומחים( )664( גם לקשישים מומלצות 6–8 שעות שינה. באוכלוסייה זו יש שכיחות גבוהה של הפרעות שינה. הפרעות אלו כשלעצמן עלולות להחמיר את מצבו הכללי של המטופל, לרבות החמרה בכאב, דיכאון ופגיעה בקוגניציה. אבחון דורש איסוף נתונים על מאפייני ההפרעה בשינה ועל גורמים ספציפיים התורמים לה ושניתנים להתערבות, כולל מגוון בעיות רפואיות )לרבות הפרעת נשימה בשינה, נוקטוריה, כאב(, בעיות פסיכיאטריות ותופעות לוואי של תרופות ועוד.40

התערבויות שאינן מבוססות על ראיות אלא על דעת מומחים או אינן מומלצות

א. סקר לירידה בחדות ראייה )אין די ראיות(: אומנם ירידה בראייה שכיחה בגיל המבוגר, אולם הראיות הקיימות אינן מספיקות כדי להעריך את מאזן התועלת לעומת הנזק שבסקירה לחדות ראייה בקרב אוכלוסיית הקשישים בהיעדר הסתמנות של ירידה בראייה )665(; ב. סקר לירידה בחדות השמיעה )אין די ראיות(: הראיות הקיימות אינן מאפשרות להמליץ על סקירה לירידה בשמיעה בקרב אוכלוסיית הקשישים בהיעדר תסמינים של ירידה בשמיעה )666(; ג. איתור התעללות בגיל המבוגר ובקשישים פגיעים (Vulnerable adults): התעללות עלולה להיות מצד מגוון גורמים - בני משפחה ומטפלים.ות - וממגוון סוגים - גופנית, נפשית, כלכלית או הזנחה בטיפול. זוהי בעיה חמורה, והסיכון לכך מוגבר במטופלים עם ירידה תפקודית או קוגניטיבית, דיכאון, גורמי סיכון משפחתיים-חברתיים וכדומה. בשלב זה אין די ראיות כדי להמליץ על סקר בכלל האוכלוסייה, אולם חשוב לגלות ערנות לסוגיה זו )667(; ד. לפרטים נוספים ר' בחוברת זו פרק 19, "הערכת הרגלי שינה והפרעות שינה במרפאה הראשונית". ד. מתן ויטמין D3 במצבים מסוימים, בהיעדר עדות לחסר בו: 1. לא מומלץ לתת ויטמין D ותוספי סידן למניעה ראשונית של שבר בקשישים בקהילה בהיעדר אבחנה של אוסטיאופורוזיס, שבר קודם, סיכון מוגבר לנפילות או חסר בוויטמין 668) D(; 2. לא מומלץ לתת ויטמין D למניעת נפילות בקשישים בקהילה בהיעדר מצב ידוע של אוסטיאופורוזיס או חסר בוויטמין 652) D(. ה. סקר בריאות הפה והשיניים: בגיל המבוגר יש שכיחות גבוהה של בעיות בבריאות הפה והשיניים. בעיות אלו פוגעות ביכולת הלעיסה והאכילה, באיכות החיים ובמעורבות החברתית. לבעיות אלה יש השלכות על המצב התזונתי ועל המצב הבריאותי בכללותו, והן עלולות לגרום הידרדרות בריאותית. הנושא חשוב ביותר, אולם טרם נמצאו המלצות חד-משמעיות נתמכות-ראיות בנוגע לסקירת בריאות הפה והשיניים בקרב קשישים בקהילה )669(; ו. המלצות לקשישים שבריריים )Frail elderly( המאופיינים בתחלואה מרובה ובסיכון למוגבלות: יש לגלות ערנות מיוחדת גם לקשישים בסיכון גבוה להידרדרות במצבם, כגון אלו המתגוררים בגפם, בפרט אלה שהתאלמנו בסמוך למועד הבדיקה, קשישים החיים מתחת לקו העוני ואלה ששוחררו לא מכבר מאשפוז: 1. יש להעריך את פעילות התפקוד היומי באמצעות שאלון ;ADL 2. יש להעריך את המצב הקוגניטיבי (יכולות חשיבתיות) באמצעות מבחן Mini Mental Test; 3. יש לאתר התעללות (גופנית, נפשית, כלכלית והזנחה וטיפול) מצד בני משפחה ומטפלים.

מקורות נוספים לפרק גיל 65 ומעלה

(59-5 233,292-162,223-65,1- 306-296,301 ,314,316-308- 628-341,565-328,330-323,325-319,321(.

ביבליוגרפיה והערות שוליים

↑ ראו פרק 6: "חיסונים".
↑ ראו פרק 4: "בריאות הפה והשיניים".
↑ ראו פרק 5: "בטיחות ילדים".
↑ ^4.0 ^4.1 תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות - Development evaluation for infants and toddlers up to 6 years old
↑ סיכון גבוה לסרטן השד: סיפור משפחתי (קרבה ראשונה), מחלת שד עם אטיפיה בביופסיה או סרטן שד בעבר, נטילה ממושכת של טיפול הורמונלי (HT).
↑ למי שאינו מבצע בדיקות דם סמוי בצואה אפשר להמליץ לבצע קולונוסקופיה מדי 10 שנים מגיל 50 או לפחות פעם אחת בערך בגיל 55–65. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות כבדיקת סריקה לאיתור מוקדם לאנשים בסיכון נמוך (בהיעדר מחקר קליני מבוקר, ההמלצה מבוססת על דעת מומחים בעולם).
↑ קבוצות סיכון לסרטן המעי: מחלת מעי דלקתית, סיפור משפחתי של סרטן מעי (קרבה ראשונה - הורה, אח או אחות) צריכים לבצע קולונוסקופיה מגיל 40 או מגיל צעיר ב-10 שנים מהגיל שקרוב המשפחה לקה בו בסרטן). אם יש תסמונות מורשות לא פוליפוזיות יש לבצע קולונוסקופיה מגיל 25. אם יש פוליפוזיס מורשת, יש לבצע מגיל 15 (בהיעדר מחקר קליני מבוקר, ההמלצה מבוססת על דעת מומחים).
↑ למעשנים בני 50–80 עם היסטוריה של 20 שנות קופסה, אשר מעשנים עתה או הפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות, מומלץ לפנות מדי שנה למכונים פרטיים ולבצע CT חזה עם קרינה נמוכה -LDCT (הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות). בישראל נערך פיילוט לשימוש בבדיקה זו כבדיקת סקר, ובעתיד יתכן שאוכלוסיית הסקירה תשתנה בעקבות המלצות הפיילוט.
↑ התקופה ידועה בשם "גיל העמידה" על שם היותה בין הגיל הצעיר, המאופיין בעליית היכולות ובהשלמת תקופת הצמיחה, ובין הגיל המבוגר יותר, המאופיין בירידה הדרגתית של עתודות ושל יכולות הגוף
↑ Bruinooge SS. American Society of Clinical Oncology policy statement update: Genetic testing for cancer susceptibility. Vol. 21, Journal of Clinical Oncology. 2003.
↑ בדיקות אונקוגנטיות מולקולריות לאיתור מוטציות תורשתיות בחולי סרטן (שד, שחלה, לבלב, מערכת העיכול, רחם, גידולים אופיינים לתסמונת Lynch)
↑ מניעה וגילוי מוקדם של מחלות ממאירות - חוזר מנכ"ל - Malignancy prevention and early detection
↑ Insomnia: assessment and management in primary care. National Heart, Lung, and Blood Institute Working Group on Insomnia. Am Fam Physician. 1999 Jun;59)11).
↑ הנחיות למדידת היקף הבטן
↑ Jankowski J, Boulton E. Cancer prevention. BMJ. 2005 Sep 17;331)7517).
↑ U.S. Preventive task force Guide to Clinical Preventive Services. Updates 2006-2007.
↑ National Comprehensive Cancer Guidelines. NCCN Guidelines.
↑ Peshkin , BN, Isaacs C. Overview of hereditary breast and ovarian cancer syndromes associated with genes other than BRCA1/2.
↑ Ojha S, Laslett N. Hereditary Nonpolyposis Colon Cancer. StatPearls. 2020;
↑ Carr S, Kasi A. Familial Adenomatous Polyposis. StatPearls. 2021;
↑ van Leeuwaarde R, Ahmad S, Links T, Giles R. Von Hippel-Lindau Syndrome. GeneReviews. 2000;
↑ Warner E, Messersmith H, Causer P, Eisen A, Shumak R, Plewes D. Systematic review: using magnetic resonance imaging to screen women at high risk for breast cancer. Ann Intern Med. 2008 May 6;148)9(.
↑ Reduction in the Incidence of Type 2 Diabetes with Lifestyle Intervention or Metformin. New England Journal of Medicine. 2002 Feb 7;346)6).
↑ Sofi F, Cesari F, Abbate R, Gensini GF, Casini A. Adherence to Mediterranean diet and health status: Meta-analysis. BMJ. 2008;337)7671(.
↑ Hite AH. Is the science behind the 2010 Dietary Guidelines for Americans " unquestioned?" Vol. 27, Nutrition. 2011.
↑ Rowe S, Alexander N, Almeida NG, Black R, Burns R, Bush L, et al. Translating the Dietary Guidelines for Americans 2010 to Bring about Real Behavior Change. J Am Diet Assoc. 2011;111)1(.
↑ U.S. Department of Health and Human Services. Physical Activity Guidelines for Americans. 2nd ed. Washington DC; 2018.
↑ ראו פרטים נוספים בפרק 19 "הערכת הרגלי שינה והפרעות שינה במרפאה הראשונית".
↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה444
↑ ראו פרטים בפרק מס’ 1: הצעות ליישום ההמלצות לקידום בריאות ורפואה מונעת במרפאה הראשונית
↑ ראו פרטים נוספים בפרק מספר 10: נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה.
↑ Global Initiative for Chronic Obstructive Lung Disease. Global Initiative for Chronic Obstructive Lung Disease. Global strategy for the diagnosis, management, and prevention of chronic obstructive pulmonary disease 2021 report ]Internet[. Available from: https://goldcopd.org/wp-content/uploads/2020/11/GOLD-REPORT-2021-v1.1-25Nov20 WMV.pdf
↑ חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), 1994. ספר החוקים .1988
↑ ראו פרק בדיקות סקר גנטיות בהיריון
↑ ראו פרק מעקב טרום לידתי באישה ללא גורמי סיכון
↑ נשים בסיכון גבוה: נשים שילדו או הרו תינוק עם מום פתוח בתעלה העצבית או שאירע כך לבני זוגן. גורמי סיכון אחרים הם השמנה, סוכרת (כולל טרום הריונית), מחלות דלקתיות במעיים (כאלה הפוגעות בספיגה של חומצה פולית מהמעיים), שימוש מזיק באלכוהול או קבלת טיפול תרופתי נגד פרכוסים, בליתיום או Methotrexat
↑ ישראל. חוק הספורט, התשמ"ח-1988
↑ Thompson W, Gordon N, Pescatello L. ACSM's Guidelines for Exercise Testing and Prescription. Baltimore: Lippincott Williams & Wilkins; 2010.
↑ בניגוד להמלצת כוח המשימה האמריקאי למניעה קלינית, שהעניק רק ציון "I" (ראיות בלתי מספיקות כדי להכריע) בנוגע לבדיקת רמת ההמוגלובין ולמתן תוסף ברזל, הוחלט להמליץ בישראל לעשות כן, זאת בשל כמה הבדלים בין נשים בגיל הפוריות בישראל לעמיתותיהן במדינות מערביות אחרות: שיעור פריון גבוה, מרווח קצר יותר בין הריונות, היעדר העשרה של דגנים בברזל, בשר כשר עני בברזל מבשר אחר, שיעור האנמיה מחוסר ברזל גבוה יותר בנשים צעירות בישראל מאשר בנשים במדינות אחרות
↑ מרום-קליבנסקי ר, שיינוביץ מ, גולדבורט א, דנקנר ר, שטרסברג ב. הנחיות קליניות: הבדיקות הנדרשות בטרם יוחל בפעילות גופנית לא תחרותית באוכלוסיה הבוגרת בישראל. ההסתדרות הרפואית בישראל, 2005
↑ Maron BJ, Thompson PD, Ackerman MJ, Balady G, Berger S, Cohen D, et al. Recommendations and Considerations Related to Preparticipation Screening for Cardiovascular Abnormalities in Competitive Athletes: 2007 Update. Circulation. 2007;115)12(.
↑ Haskell WL, Lee IM, Pate RR, Powell KE, Blair SN, Franklin BA, et al. Physical activity and public health: Updated recommendation for adults from the American College of Sports Medicine and the American Heart Association. Vol. 116, Circulation. 2007.
↑ איתור וטיפול נשים נפגעות אלימות במשפחה ע"י מטפלים - חוזר משרד הבריאות
↑ ראו פרק 20 "אלימות במשפחה."
↑ Bernhardt D, Roberts W. Preparticipation Physical Evaluation. 4th ed. American Academy of Pediatrics; 2010.
↑ Borjesson M, Urhausen A, Kouidi E, Dugmore D, Sharma S, Halle M, et al. Cardiovascular evaluation of middle-aged/ senior individuals engaged in leisure-time sport activities: Position stand from the sections of exercise physiology and sports cardiology of the European Association of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation. Vol. 18, European Journal of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation. 2011.
↑ מפחיתים את צריכת המלח ושומרים על הבריאות
↑ Mapping salt reduction initiatives in the WHO European Region
↑ Corrado D, Biffi A, Basso C, Pelliccia A, Thiene G. 12-lead ECG in the athlete: Physiological versus pathological abnormalities. Vol. 43, British Journal of Sports Medicine. 2009.
↑ Harpaz R, Hales CM, Bialek SR. Update on herpes zoster vaccine: Licensure for persons aged 50 through 59 years. Morbidity and Mortality Weekly Report. 2011;60)44).
↑ לפרטים ראו את ההמלצות בפרקים על תזונה בריאה ופעילות גופנית בחוברת זו
↑ U.S. Preventive Services Task Force. Prediabetes and Type 2 Diabetes: Screening: Final Recommendation Statement. 2021.
↑ Lu PJ, Euler GL, Harpaz R. Herpes zoster vaccination among adults aged 60 years and older, in the U.S., 2008. American Journal of Preventive Medicine. 2011;40)2(.
↑ ^54.0 ^54.1 טיפול בדיסליפידמיה בישראל - הנחיה קלינית
↑ Tseng HF, Smith N, Harpaz R, Bialek SR, Sy LS, Jacobsen SJ. Herpes zoster vaccine in older adults and the risk of subsequent herpes zoster disease. JAMA - Journal of the American Medical Association. 2011;305)2).
↑ Drolet M, Brisson M, Schmader KE, Levin MJ, Johnson R, Oxman MN, et al. The impact of herpes zoster and postherpetic neuralgia on health-related quality of life: A prospective study. CMAJ. 2010;182)16(.
↑ Parkin DM, Boyd L, Walker LC. The fraction of cancer attributable to lifestyle and environmental factors in the UK in 2010. British Journal of Cancer. 2011;105.
↑ ^58.0 ^58.1 מניעה וגילוי מוקדם של מחלות ממאירות - חוזר מנכ"ל - Malignancy prevention and early detection
↑ USPSTF. A-Z Topic Guide.
↑ ראו פרק 20 "אלימות במשפחה"
↑ Li G, Zhang P, Wang J, Gregg EW, Yang W, Gong Q, et al. The long-term effect of lifestyle interventions to prevent diabetes in the China Da Qing Diabetes Prevention Study: a 20-year follow-up study. The Lancet. 2008;371)9626(.
↑ Djulbegovic M, Beyth RJ, Neuberger MM, Stoffs TL, Vieweg J, Djulbegovic B, et al. Screening for prostate cancer: systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ. 2010 Sep 14;341)sep14 1(.
↑ Chou R, Croswell JM, Dana T, Bougatsos C, Blazina I, Fu R, et al. Screening for Prostate Cancer: A Review of the Evidence for the U.S. Preventive Services Task Force. Annals of Internal Medicine. 2011 Dec 6;155)11(.
↑ Andriole GL, Crawford ED, Grubb RL, Buys SS, Chia D, Church TR, et al. Mortality Results from a Randomized Prostate-Cancer Screening Trial. New England Journal of Medicine. 2009 Mar 26;360)13(.
↑ Schroder FH, Hugosson J, Roobol MJ, Tammela TLJ, Ciatto S, Nelen V, et al. Screening and Prostate¬Cancer Mortality in a Randomized European Study. New England Journal of Medicine. 2009;360)13(.
↑ CDC. What Are the Symptoms of Skin Cancer? (Internet). 2021 (cited 2022 Apr 3). Available from: https://www.cdc.gov/cancer/skin/basic_info/symptoms.htm
↑ Gulati R, Mariotto AB, Chen S, Gore JL, Etzioni R. Long-term projections of the harm-benefit trade-off in prostate cancer screening are more favorable than previous short-term estimates. Journal of Clinical Epidemiology. 2011;64)12(.
↑ Gomella LG, Liu XS, Trabulsi EJ, Kelly WK, Myers R, Showalter T, et al. Screening for prostate cancer: The current evidence and guidelines controversy. Vol. 18, Canadian Journal of Urology. 2011.
↑ Sandblom G, Varenhorst E, Rosell J, Lofman O, Carlsson P. Random is ed prostate cancer screening trial: 20 Year follow-up. BMJ. 2011;342)7803(.
↑ Schroder FH, Hugosson J, Roobol MJ, Tammela TLJ, Ciatto S, Nelen V, et al. Prostate-Cancer Mortality at 11 Years of Follow-up. New England Journal of Medicine. 2012;366)11(.
↑ Andriole GL, Crawford ED, Grubb RL, Buys SS, Chia D, Church TR, et al. Prostate cancer screening in the randomized prostate, lung, colorectal, and ovarian cancer screening trial: Mortality results after 13 years of follow-up. J Natl Cancer Inst. 2012;104)2).
↑ Buys SS. Effect of Screening on Ovarian Cancer Mortality. JAMA. 2011;305)22(.
↑ ראו פרטים נוספים בפרק מספר 10: "נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה."
↑ ראו פרטים נוספים בפרק מספר 11: "מניעה ואיתור מוקדם של מחלות ממאירות"
↑ ראו פירוט בסעיפים הרלוונטיים בפרק זה, אלו המדברים על איתור ומניעת שתייה מופרזת של אלכוהול.
↑ Beral V. Ovarian cancer and hormone replacement therapy in the Million Women Study. Lancet. 2007;369)9574).
↑ לפירוט קבוצות הסיכון ראו: מספר 5: חיסונים; מספר 15: מניעה של מחלות כבד; ותדריך החיסונים של משרד הבריאות.
↑ Autier P, Boniol M, Gavin A, Vatten LJ. Breast cancer mortality in neighbouring European countries with different levels of screening but similar access to treatment: trend analysis of WHO mortality database. BMJ. 2011 Jul 28;343.
↑ Kalager M, Zelen M, Langmark F, Adami HO. Effect of Screening Mammography on Breast-Cancer Mortality in Norway. New England Journal of Medicine. 2010 Sep 23;363)13(.
↑ Kaiser Permanente. Atherosclerotic Cardiovascular Disease )ASCVD( Primary Prevention Guideline. 2020.
↑ Alves AJ, Viana JL, Cavalcante SL, Oliveira NL, Duarte JA, Mota J, et al. Physical activity in primary and secondary prevention of cardiovascular disease: Overview updated. World Journal of Cardiology. 2016;8)10).
↑ Taylor D. Physical activity is medicine for older adults. Vol. 90, Postgraduate Medical Journal. 2014.

[1] ראו פרק 6: "חיסונים".

[2] ראו פרק 4: "בריאות הפה והשיניים".

[3] ראו פרק 5: "בטיחות ילדים".

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.944-4] 4.0 ^4.1 תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות - Development evaluation for infants and toddlers up to 6 years old

[5] סיכון גבוה לסרטן השד: סיפור משפחתי (קרבה ראשונה), מחלת שד עם אטיפיה בביופסיה או סרטן שד בעבר, נטילה ממושכת של טיפול הורמונלי (HT).

[6] למי שאינו מבצע בדיקות דם סמוי בצואה אפשר להמליץ לבצע קולונוסקופיה מדי 10 שנים מגיל 50 או לפחות פעם אחת בערך בגיל 55–65. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות כבדיקת סריקה לאיתור מוקדם לאנשים בסיכון נמוך (בהיעדר מחקר קליני מבוקר, ההמלצה מבוססת על דעת מומחים בעולם).

[7] קבוצות סיכון לסרטן המעי: מחלת מעי דלקתית, סיפור משפחתי של סרטן מעי (קרבה ראשונה - הורה, אח או אחות) צריכים לבצע קולונוסקופיה מגיל 40 או מגיל צעיר ב-10 שנים מהגיל שקרוב המשפחה לקה בו בסרטן). אם יש תסמונות מורשות לא פוליפוזיות יש לבצע קולונוסקופיה מגיל 25. אם יש פוליפוזיס מורשת, יש לבצע מגיל 15 (בהיעדר מחקר קליני מבוקר, ההמלצה מבוססת על דעת מומחים).

[8] למעשנים בני 50–80 עם היסטוריה של 20 שנות קופסה, אשר מעשנים עתה או הפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות, מומלץ לפנות מדי שנה למכונים פרטיים ולבצע CT חזה עם קרינה נמוכה -LDCT (הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות). בישראל נערך פיילוט לשימוש בבדיקה זו כבדיקת סקר, ובעתיד יתכן שאוכלוסיית הסקירה תשתנה בעקבות המלצות הפיילוט.

[9] התקופה ידועה בשם "גיל העמידה" על שם היותה בין הגיל הצעיר, המאופיין בעליית היכולות ובהשלמת תקופת הצמיחה, ובין הגיל המבוגר יותר, המאופיין בירידה הדרגתית של עתודות ושל יכולות הגוף

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94427-10] Bruinooge SS. American Society of Clinical Oncology policy statement update: Genetic testing for cancer susceptibility. Vol. 21, Journal of Clinical Oncology. 2003.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94428-11] בדיקות אונקוגנטיות מולקולריות לאיתור מוטציות תורשתיות בחולי סרטן (שד, שחלה, לבלב, מערכת העיכול, רחם, גידולים אופיינים לתסמונת Lynch)

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94429-12] מניעה וגילוי מוקדם של מחלות ממאירות - חוזר מנכ"ל - Malignancy prevention and early detection

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94430-13] Insomnia: assessment and management in primary care. National Heart, Lung, and Blood Institute Working Group on Insomnia. Am Fam Physician. 1999 Jun;59)11).

[14] הנחיות למדידת היקף הבטן

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94431-15] Jankowski J, Boulton E. Cancer prevention. BMJ. 2005 Sep 17;331)7517).

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94432-16] U.S. Preventive task force Guide to Clinical Preventive Services. Updates 2006-2007.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94433-17] National Comprehensive Cancer Guidelines. NCCN Guidelines.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94434-18] Peshkin , BN, Isaacs C. Overview of hereditary breast and ovarian cancer syndromes associated with genes other than BRCA1/2.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94435-19] Ojha S, Laslett N. Hereditary Nonpolyposis Colon Cancer. StatPearls. 2020;

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94436-20] Carr S, Kasi A. Familial Adenomatous Polyposis. StatPearls. 2021;

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94437-21] van Leeuwaarde R, Ahmad S, Links T, Giles R. Von Hippel-Lindau Syndrome. GeneReviews. 2000;

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94438-22] Warner E, Messersmith H, Causer P, Eisen A, Shumak R, Plewes D. Systematic review: using magnetic resonance imaging to screen women at high risk for breast cancer. Ann Intern Med. 2008 May 6;148)9(.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94439-23] Reduction in the Incidence of Type 2 Diabetes with Lifestyle Intervention or Metformin. New England Journal of Medicine. 2002 Feb 7;346)6).

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94440-24] Sofi F, Cesari F, Abbate R, Gensini GF, Casini A. Adherence to Mediterranean diet and health status: Meta-analysis. BMJ. 2008;337)7671(.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94441-25] Hite AH. Is the science behind the 2010 Dietary Guidelines for Americans " unquestioned?" Vol. 27, Nutrition. 2011.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94442-26] Rowe S, Alexander N, Almeida NG, Black R, Burns R, Bush L, et al. Translating the Dietary Guidelines for Americans 2010 to Bring about Real Behavior Change. J Am Diet Assoc. 2011;111)1(.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94443-27] U.S. Department of Health and Human Services. Physical Activity Guidelines for Americans. 2nd ed. Washington DC; 2018.

[28] ראו פרטים נוספים בפרק 19 "הערכת הרגלי שינה והפרעות שינה במרפאה הראשונית".

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94444-29] שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה444

[30] ראו פרטים בפרק מס’ 1: הצעות ליישום ההמלצות לקידום בריאות ורפואה מונעת במרפאה הראשונית

[31] ראו פרטים נוספים בפרק מספר 10: נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94529-32] Global Initiative for Chronic Obstructive Lung Disease. Global Initiative for Chronic Obstructive Lung Disease. Global strategy for the diagnosis, management, and prevention of chronic obstructive pulmonary disease 2021 report ]Internet[. Available from: https://goldcopd.org/wp-content/uploads/2020/11/GOLD-REPORT-2021-v1.1-25Nov20 WMV.pdf

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94445-33] חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), 1994. ספר החוקים .1988

[34] ראו פרק בדיקות סקר גנטיות בהיריון

[35] ראו פרק מעקב טרום לידתי באישה ללא גורמי סיכון

[36] נשים בסיכון גבוה: נשים שילדו או הרו תינוק עם מום פתוח בתעלה העצבית או שאירע כך לבני זוגן. גורמי סיכון אחרים הם השמנה, סוכרת (כולל טרום הריונית), מחלות דלקתיות במעיים (כאלה הפוגעות בספיגה של חומצה פולית מהמעיים), שימוש מזיק באלכוהול או קבלת טיפול תרופתי נגד פרכוסים, בליתיום או Methotrexat

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94446-37] ישראל. חוק הספורט, התשמ"ח-1988

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94447-38] Thompson W, Gordon N, Pescatello L. ACSM's Guidelines for Exercise Testing and Prescription. Baltimore: Lippincott Williams & Wilkins; 2010.

[39] בניגוד להמלצת כוח המשימה האמריקאי למניעה קלינית, שהעניק רק ציון "I" (ראיות בלתי מספיקות כדי להכריע) בנוגע לבדיקת רמת ההמוגלובין ולמתן תוסף ברזל, הוחלט להמליץ בישראל לעשות כן, זאת בשל כמה הבדלים בין נשים בגיל הפוריות בישראל לעמיתותיהן במדינות מערביות אחרות: שיעור פריון גבוה, מרווח קצר יותר בין הריונות, היעדר העשרה של דגנים בברזל, בשר כשר עני בברזל מבשר אחר, שיעור האנמיה מחוסר ברזל גבוה יותר בנשים צעירות בישראל מאשר בנשים במדינות אחרות

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94448-40] מרום-קליבנסקי ר, שיינוביץ מ, גולדבורט א, דנקנר ר, שטרסברג ב. הנחיות קליניות: הבדיקות הנדרשות בטרם יוחל בפעילות גופנית לא תחרותית באוכלוסיה הבוגרת בישראל. ההסתדרות הרפואית בישראל, 2005

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94449-41] Maron BJ, Thompson PD, Ackerman MJ, Balady G, Berger S, Cohen D, et al. Recommendations and Considerations Related to Preparticipation Screening for Cardiovascular Abnormalities in Competitive Athletes: 2007 Update. Circulation. 2007;115)12(.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94450-42] Haskell WL, Lee IM, Pate RR, Powell KE, Blair SN, Franklin BA, et al. Physical activity and public health: Updated recommendation for adults from the American College of Sports Medicine and the American Heart Association. Vol. 116, Circulation. 2007.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94244-43] איתור וטיפול נשים נפגעות אלימות במשפחה ע"י מטפלים - חוזר משרד הבריאות

[44] ראו פרק 20 "אלימות במשפחה."

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94451-45] Bernhardt D, Roberts W. Preparticipation Physical Evaluation. 4th ed. American Academy of Pediatrics; 2010.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94452-46] Borjesson M, Urhausen A, Kouidi E, Dugmore D, Sharma S, Halle M, et al. Cardiovascular evaluation of middle-aged/ senior individuals engaged in leisure-time sport activities: Position stand from the sections of exercise physiology and sports cardiology of the European Association of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation. Vol. 18, European Journal of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation. 2011.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94538-47] מפחיתים את צריכת המלח ושומרים על הבריאות

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94539-48] Mapping salt reduction initiatives in the WHO European Region

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94453-49] Corrado D, Biffi A, Basso C, Pelliccia A, Thiene G. 12-lead ECG in the athlete: Physiological versus pathological abnormalities. Vol. 43, British Journal of Sports Medicine. 2009.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94454-50] Harpaz R, Hales CM, Bialek SR. Update on herpes zoster vaccine: Licensure for persons aged 50 through 59 years. Morbidity and Mortality Weekly Report. 2011;60)44).

[51] לפרטים ראו את ההמלצות בפרקים על תזונה בריאה ופעילות גופנית בחוברת זו

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94542-52] U.S. Preventive Services Task Force. Prediabetes and Type 2 Diabetes: Screening: Final Recommendation Statement. 2021.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94455-53] Lu PJ, Euler GL, Harpaz R. Herpes zoster vaccination among adults aged 60 years and older, in the U.S., 2008. American Journal of Preventive Medicine. 2011;40)2(.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94544-54] 54.0 ^54.1 טיפול בדיסליפידמיה בישראל - הנחיה קלינית

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94456-55] Tseng HF, Smith N, Harpaz R, Bialek SR, Sy LS, Jacobsen SJ. Herpes zoster vaccine in older adults and the risk of subsequent herpes zoster disease. JAMA - Journal of the American Medical Association. 2011;305)2).

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94457-56] Drolet M, Brisson M, Schmader KE, Levin MJ, Johnson R, Oxman MN, et al. The impact of herpes zoster and postherpetic neuralgia on health-related quality of life: A prospective study. CMAJ. 2010;182)16(.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94458-57] Parkin DM, Boyd L, Walker LC. The fraction of cancer attributable to lifestyle and environmental factors in the UK in 2010. British Journal of Cancer. 2011;105.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94459-58] 58.0 ^58.1 מניעה וגילוי מוקדם של מחלות ממאירות - חוזר מנכ"ל - Malignancy prevention and early detection

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94460-59] USPSTF. A-Z Topic Guide.

[60] ראו פרק 20 "אלימות במשפחה"

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94461-61] Li G, Zhang P, Wang J, Gregg EW, Yang W, Gong Q, et al. The long-term effect of lifestyle interventions to prevent diabetes in the China Da Qing Diabetes Prevention Study: a 20-year follow-up study. The Lancet. 2008;371)9626(.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94462-62] Djulbegovic M, Beyth RJ, Neuberger MM, Stoffs TL, Vieweg J, Djulbegovic B, et al. Screening for prostate cancer: systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ. 2010 Sep 14;341)sep14 1(.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94463-63] Chou R, Croswell JM, Dana T, Bougatsos C, Blazina I, Fu R, et al. Screening for Prostate Cancer: A Review of the Evidence for the U.S. Preventive Services Task Force. Annals of Internal Medicine. 2011 Dec 6;155)11(.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94464-64] Andriole GL, Crawford ED, Grubb RL, Buys SS, Chia D, Church TR, et al. Mortality Results from a Randomized Prostate-Cancer Screening Trial. New England Journal of Medicine. 2009 Mar 26;360)13(.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94465-65] Schroder FH, Hugosson J, Roobol MJ, Tammela TLJ, Ciatto S, Nelen V, et al. Screening and Prostate¬Cancer Mortality in a Randomized European Study. New England Journal of Medicine. 2009;360)13(.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94555-66] CDC. What Are the Symptoms of Skin Cancer? (Internet). 2021 (cited 2022 Apr 3). Available from: https://www.cdc.gov/cancer/skin/basic_info/symptoms.htm

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94466-67] Gulati R, Mariotto AB, Chen S, Gore JL, Etzioni R. Long-term projections of the harm-benefit trade-off in prostate cancer screening are more favorable than previous short-term estimates. Journal of Clinical Epidemiology. 2011;64)12(.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94467-68] Gomella LG, Liu XS, Trabulsi EJ, Kelly WK, Myers R, Showalter T, et al. Screening for prostate cancer: The current evidence and guidelines controversy. Vol. 18, Canadian Journal of Urology. 2011.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94468-69] Sandblom G, Varenhorst E, Rosell J, Lofman O, Carlsson P. Random is ed prostate cancer screening trial: 20 Year follow-up. BMJ. 2011;342)7803(.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94469-70] Schroder FH, Hugosson J, Roobol MJ, Tammela TLJ, Ciatto S, Nelen V, et al. Prostate-Cancer Mortality at 11 Years of Follow-up. New England Journal of Medicine. 2012;366)11(.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94470-71] Andriole GL, Crawford ED, Grubb RL, Buys SS, Chia D, Church TR, et al. Prostate cancer screening in the randomized prostate, lung, colorectal, and ovarian cancer screening trial: Mortality results after 13 years of follow-up. J Natl Cancer Inst. 2012;104)2).

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94471-72] Buys SS. Effect of Screening on Ovarian Cancer Mortality. JAMA. 2011;305)22(.

[73] ראו פרטים נוספים בפרק מספר 10: "נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה."

[74] ראו פרטים נוספים בפרק מספר 11: "מניעה ואיתור מוקדם של מחלות ממאירות"

[75] ראו פירוט בסעיפים הרלוונטיים בפרק זה, אלו המדברים על איתור ומניעת שתייה מופרזת של אלכוהול.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94472-76] Beral V. Ovarian cancer and hormone replacement therapy in the Million Women Study. Lancet. 2007;369)9574).

[77] לפירוט קבוצות הסיכון ראו: מספר 5: חיסונים; מספר 15: מניעה של מחלות כבד; ותדריך החיסונים של משרד הבריאות.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94473-78] Autier P, Boniol M, Gavin A, Vatten LJ. Breast cancer mortality in neighbouring European countries with different levels of screening but similar access to treatment: trend analysis of WHO mortality database. BMJ. 2011 Jul 28;343.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94474-79] Kalager M, Zelen M, Langmark F, Adami HO. Effect of Screening Mammography on Breast-Cancer Mortality in Norway. New England Journal of Medicine. 2010 Sep 23;363)13(.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94543-80] Kaiser Permanente. Atherosclerotic Cardiovascular Disease )ASCVD( Primary Prevention Guideline. 2020.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94631-81] Alves AJ, Viana JL, Cavalcante SL, Oliveira NL, Duarte JA, Mota J, et al. Physical activity in primary and secondary prevention of cardiovascular disease: Overview updated. World Journal of Cardiology. 2016;8)10).

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94632-82] Taylor D. Physical activity is medicine for older adults. Vol. 90, Postgraduate Medical Journal. 2014.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]

[74]

[75]

[76]

[77]

[78]

[79]

[80]

[81]

[82]

@@ שורה 62: / שורה 62: @@
 בדיקת אח.ות מדי שנה, מגיל שנתיים עד גיל 5 שנים. הבדיקות יכללו בדיקת גדילה (משקל וגובה), בדיקת התפתחות, בדיקה גופנית, ובפרט בדיקת עיניים ל[[פזילה]] וחדות ראייה, בדיקת שמיעה, שפה ודיבור, בדיקת שיניים, אשכים ומערכת קרדיווסקולרית - לפי מדרגות ההתפתחות{{הערה|שם=הערה4}}. הערכה לקראת כניסה לבית הספר.{{ש}}
 בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יל"ד, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור.{{ש}}
-בנוכחות סיפור משפחתי של היפרכולסטרולמיה או מחלת כלי דם טרשתית בגיל צעיר: מומלץ לבדוק פרופיל שומנים לפחות פעם אחת מגיל 5.
+בנוכחות סיפור משפחתי של [[היפרכולסטרולמיה]] או [[מחלת כלי דם טרשתית]] בגיל צעיר: מומלץ לבדוק פרופיל שומנים לפחות פעם אחת מגיל 5.
 |valign="top"|
 בכיתה א': [[MMRV|חיסון MMRV]] (מנה שנייה); השלמת [[חיסונים]] שלא ניתנו; [[חיסון נגד חיידק הפנוימוקוקוס|חיסון המצומד נגד פנאומוקוקים]] (פרבנר); [[חיסון נגד שפעת|חיסון שנתי נגד שפעת עונתית]]; [[חיסון נגד מנינגוקוקוס|החיסון המצומד נגד מנינגוקוקוס]] ACWY (לילדים בסיכון).
@@ שורה 152: / שורה 152: @@
 '''לחץ דם:''' בדיקת לחץ דם:
 *לכלל האוכלוסייה בגילים 29-20 מדי 5 שנים, ובגילים 39-30 מדי 3–5 שנים.
-*אלה עם גורמי סיכון למחלת לב: מדי שנה.
+*אלה עם גורמי סיכון ל[[מחלת לב]]: מדי שנה.
-'''שומני דם:''' סך כולסטרול, HDL, LDL, וטריגליצרידים בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית ובהיפרכולסטרולמיה משפחתית).{{ש}}
+'''שומני דם:''' סך [[כולסטרול]], [[HDL]], [[LDL]], ו[[טריגליצרידים]] בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית וב[[היפרכולסטרולמיה]] משפחתית).{{ש}}
 (Lipoprotein (a מומלץ לבדוק פעם אחת בחיים החל מגיל 35.
 |valign="top"|קרמת-צפדת [[חיסון לטטנוס ודיפתריה|דיפתריה-טטנוס]]): מדי 10 שנים, הראשונה מהן יחד עם [[חיסון לשעלת]].{{ש}}
@@ שורה 209: / שורה 209: @@
 '''נהיגה זהירה,''' חגירת חגורות בטיחות ומניעת תאונות.
 |valign="top"|
-'''שומני דם:''' סך כולסטרול, HDL LDL, וטריגליצרידים בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית ובהיפרכולסטרולמיה משפחתית).{{ש}}
+'''שומני דם:''' סך כולסטרול, HDL LDL, וטריגליצרידים בגברים ובנשים מגיל 35 מידי 5 שנים (או מגיל 20 כשקיים סיכון גבוה למחלה כלי דם טרשתית וב[[היפרכולסטרולמיה]] משפחתית).{{ש}}
 '''(a) Lipoprotein''' מומלץ לבדוק פעם אחת בחיים החל מגיל 35.{{ש}}
 '''אק"ג''' פעם אחת (אם טרם נעשה, כבסיס להשוואה).
@@ שורה 341: / שורה 341: @@
 *'''בדיקות סקר וייעוץ:''' נערכות במסגרת מדדי האיכות בקהילה וכוללות תשאול המטופל בנוגע לרצון להיגמל מעישון והצעה למעשן סיוע בגמילה וכן כיצד להימנע מעישון כפוי. למעשנים מומלץ להעביר אפילו ייעוץ קצר (פחות מ-3 דקות) בתוך שימוש בשיטת חמשת ה-A's או ה-ה"ים{{הערה|ראו פרטים בפרק מס’ 1: הצעות ליישום ההמלצות לקידום בריאות ורפואה מונעת במרפאה הראשונית}}. אפשר להציע למטופל טיפול תרופתי - יש מגוון תרופות לגמילה ובהן Varenicline, Nicotine Replacement Therapy (NRT), Buproprion וכן להזמינו להשתתף בסדנאות ייעוץ התנהגותי הממומנות בסל התרופות. מומלץ לשלב בין שני ערוצי הטיפול, אך אין זה הכרחי{{הערה|ראו פרטים נוספים בפרק מספר 10: נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה.}}. כמה מקופות החולים מפעילות קו לייעוץ טלפוני, ומשרד הבריאות צפוי לפתוח קו ייעוץ משלו. כמו כן, מומלץ לתת מידע כתוב או מקוון המותאם לצורכי המטופל.
-כמו כן מומלץ '''לשאול על תסמינים נשימתיים''' כמו שיעול, פליטת ליחה, קוצר נשימה, ולבדוק האם היו זיהומים בדרכי נשימה בשנה החולפת. במקרים תסמיניים באופן כרוני או התקפי, מומלץ להפנות לבדיקת ספירומטריה כדי לחפש מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). אצל מעשנים קיימת נטייה להמעיט בחשיבות תסמינים או לייחסם לגורמים אחרים (כושר גופני לקוי, העישון עצמו כגורם לשיעול){{הערה|שם=הערה529|Global Initiative for Chronic Obstructive Lung Disease. Global Initiative for Chronic Obstructive Lung Disease. Global strategy for the diagnosis, management, and prevention of chronic obstructive pulmonary disease 2021 report ]Internet[. Available from: https://goldcopd.org/wp-content/uploads/2020/11/GOLD-REPORT-2021-v1.1-25Nov20 WMV.pdf}}.
+כמו כן מומלץ '''לשאול על תסמינים נשימתיים''' כמו שיעול, פליטת ליחה, קוצר נשימה, ולבדוק האם היו זיהומים בדרכי נשימה בשנה החולפת. במקרים תסמיניים באופן כרוני או התקפי, מומלץ להפנות לבדיקת ספירומטריה כדי לחפש [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] (COPD). אצל מעשנים קיימת נטייה להמעיט בחשיבות תסמינים או לייחסם לגורמים אחרים (כושר גופני לקוי, העישון עצמו כגורם לשיעול){{הערה|שם=הערה529|Global Initiative for Chronic Obstructive Lung Disease. Global Initiative for Chronic Obstructive Lung Disease. Global strategy for the diagnosis, management, and prevention of chronic obstructive pulmonary disease 2021 report ]Internet[. Available from: https://goldcopd.org/wp-content/uploads/2020/11/GOLD-REPORT-2021-v1.1-25Nov20 WMV.pdf}}.
 ====אלכוהול====
@@ שורה 390: / שורה 390: @@
 *'''מניעת יתר-שומנים בדם:'''
 *#התנהגות מומלצת: הקפדה על תזונה דלה בשומן רווי ובשומן טרנס. הקפדה על כללי התזונה הבריאה שפורטו לעיל
-*#בדיקות סקר וייעוץ: בדיקת שומני הדם מגיל 35 מדי 5 שנים (או מגיל 20 אם יש סיכון גבוה למחלת כלי דם טרשתית ובהיפרכולסטרולמיה משפחתית){{הערה|שם=הערה455|	Lu PJ, Euler GL, Harpaz R. Herpes zoster vaccination among adults aged 60 years and older, in the U.S., 2008. American Journal of Preventive Medicine. 2011;40)2(.}}. מומלץ לבצע בדיקת (a) {{כ}}Lipoprotein פעם אחת בחיים, לאחר גיל 35{{כ}}{{הערה|שם=הערה544|[[טיפול בדיסליפידמיה בישראל - הנחיה קלינית]]}}
+*#בדיקות סקר וייעוץ: בדיקת שומני הדם מגיל 35 מדי 5 שנים (או מגיל 20 אם יש סיכון גבוה למחלת כלי דם טרשתית וב[[היפרכולסטרולמיה]] משפחתית){{הערה|שם=הערה455|	Lu PJ, Euler GL, Harpaz R. Herpes zoster vaccination among adults aged 60 years and older, in the U.S., 2008. American Journal of Preventive Medicine. 2011;40)2(.}}. מומלץ לבצע בדיקת (a) {{כ}}Lipoprotein פעם אחת בחיים, לאחר גיל 35{{כ}}{{הערה|שם=הערה544|[[טיפול בדיסליפידמיה בישראל - הנחיה קלינית]]}}
 ====מניעת סרטן====
@@ שורה 1,105: / שורה 1,105: @@
 *מחלות לב וכלי דם
 .	איתור יתר-לחץ דם: מדידת לחץ דם מדי שנה-שנתיים לכלל האוכלוסייה שגילה 65 או יותר )645) )Level A(;
-.	איתור יתר-כולסטרול בדם: למי שלא אובחנו עד גיל 65 כחולי היפרכולסטרולמיה, מומלץ להמשיך לבדוק פרופיל שומנים מדי 5 שנים לפחות עד גיל 75 )646) )Level B(;
+.	איתור יתר-כולסטרול בדם: למי שלא אובחנו עד גיל 65 כחולי [[היפרכולסטרולמיה]], מומלץ להמשיך לבדוק פרופיל שומנים מדי 5 שנים לפחות עד גיל 75 )646) )Level B(;
 .	איתור סוכרת )כחלק מההמלצה הכוללת גם גילים צעירים יותר(: בבני 65–70 שהם בעודף משקל או השמנה - איתור באמצעות בדיקת דם. תדירות מומלצת - מדי 3 שנים. לאלה שאותרו יש להציע ייעוץ לשינוי התנהגותי ולעודד [[תזונה נאותה]] ופעילות גופנית )542) )Level B(;
 .	סקירה על-קולית של הבטן לאיתור מפרצת הוותין )Abdominal Aortic Aneurysm(: מומלץ לבצע בדיקה חד-פעמית בגברים בני 65–74 שעישנו אי פעם בחייהם. הבדיקה כלולה היום בסל הבריאות בישראל כבדיקת סקר )647) )Level B(;

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה

שם הפרק	קידום בריאות ורפואה מונעת - ריכוז המלצות לפי גיל
עורך מדעי	פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד
מוציא לאור	ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה	אוקטובר 2022
מספר עמודים	284
קישור	באתר ההסתדרות הרפואית