האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "קרעים בוושט - היבטים כירורגיים"

מתוך ויקירפואה

שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:כותרתחבלות.jpg|מרכז]]
 
[[קובץ:כותרתחבלות.jpg|מרכז]]
 +
{{Sub Chapter
 +
|Book=עקרונות בכירורגיה
 +
|Chapter number=16
 +
|Sub Chapter number=15
 +
}}
 
{{ספר|
 
{{ספר|
 
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]
 
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]
שורה 10: שורה 15:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 
 
קרעים חבלתיים בוושט נדירים בחבלות קהות, אולם שכיחים בחבלות חודרות. התסמינים הקליניים כוללים:
 
קרעים חבלתיים בוושט נדירים בחבלות קהות, אולם שכיחים בחבלות חודרות. התסמינים הקליניים כוללים:
#חום.
+
#חום
#כאבים בבית החזה.
+
#כאבים בבית החזה
#דיספנאה.
+
#דיספנאה
#טכיקרדיה.
+
#טכיקרדיה
#דיספגיה.
+
#דיספגיה
#צרידות.
+
#צרידות
  
 
סימנים נוספים נדירים יותר הם:
 
סימנים נוספים נדירים יותר הם:
#נפחת תת-עורית.
+
#נפחת תת-עורית
#סימן על-שם Homann, שבו ניתן לשמוע חיכוך (crepitus) בזמן הפסקת הנשימה, על רקע קולות הלב.
+
#סימן על-שם Homann, שבו ניתן לשמוע חיכוך (crepitus) בזמן הפסקת הנשימה, על רקע קולות הלב
#הקאה דמית.
+
#הקאה דמית
  
 
==אבחנה==
 
==אבחנה==
 
 
#במעבדה ניתן למצוא לויקוציטוזיס במרבית החולים.
 
#במעבדה ניתן למצוא לויקוציטוזיס במרבית החולים.
 
#בצילום חזה ניתן למצוא פנוימוטורקס, פנוימומדיאסטינום, תפליט פלאורלי והמופנוימוטורקס, במיוחד מצד שמאל.
 
#בצילום חזה ניתן למצוא פנוימוטורקס, פנוימומדיאסטינום, תפליט פלאורלי והמופנוימוטורקס, במיוחד מצד שמאל.

גרסה מ־13:57, 30 באוגוסט 2021

כותרתחבלות.jpg

Surgery.png

עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן

עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק חבלות
 

קרעים חבלתיים בוושט נדירים בחבלות קהות, אולם שכיחים בחבלות חודרות. התסמינים הקליניים כוללים:

  1. חום
  2. כאבים בבית החזה
  3. דיספנאה
  4. טכיקרדיה
  5. דיספגיה
  6. צרידות

סימנים נוספים נדירים יותר הם:

  1. נפחת תת-עורית
  2. סימן על-שם Homann, שבו ניתן לשמוע חיכוך (crepitus) בזמן הפסקת הנשימה, על רקע קולות הלב
  3. הקאה דמית

אבחנה

  1. במעבדה ניתן למצוא לויקוציטוזיס במרבית החולים.
  2. בצילום חזה ניתן למצוא פנוימוטורקס, פנוימומדיאסטינום, תפליט פלאורלי והמופנוימוטורקס, במיוחד מצד שמאל.
  3. צילומים בעזרת חומר ניגוד אבחנתיים ב-70% מהחולים.
  4. ב-CT חזה נמצא את אותם הממצאים שתוארו, אולם בנוסף נוכל להדגים גם את הדלף.

טיפול

הטיפול כולל: טיפול במצב ההמודינמי של החולה, טיפול בחבלות נלוות בחזה, החדרת צנתר דרך הוושט לקיבה וריקון הקיבה, ומתן טיפול אנטיביוטי רחב טווח.

אם האבחנה מתבצעת תוך 24 שעות, יש לנתח את החולה ולסגור את הנקב בוושט ולנקז את המיצר בעזרת נקזים. לאחר הניתוח יש להמשיך בטיפול אנטיביוטי רחב טווח. אם האבחנה מתבצעת מאוחר יותר, התפרים בוושט אינם מחזיקים, ולכן יש להגן על התפרים בעזרת מתלה של צדר, מתלה מהפריקרד, מתלה משריר הסרעפת, משרירי הצוואר - בנקבים גבוהים, או מהשרירים האינטרקוסטלים. אפשר גם להעזר serosal patcho מהקיבה או מהמעי הדק. בנוסף יש לנקז את בית החזה ולטפל באנטיביוטיקה רחבת טווח (ראה פרק על הוושט). התמותה הגבוהה בחולים אלה נובעת מזיהומים של המיצר ומאמפימות.

ראו גם



המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא