כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קרעים של צינור החזה - Thoracic duct injuries"
| שורה 17: | שורה 17: | ||
כילוטורקס וכילופריטונאום הם סיבוכים נדירים המאפיינים קרעים של ה-thoracic duct. כאשר סיבוכים אלה מתרחשים הם קשים לטיפול. חבלה בצוואר, בבית החזה, או בבטן העליונה יכולה לגרום לקרע כזה. הופעת הכילוטורקס, לאחר חבלה קלה, קשורה בסיבות אחרות כמו נוכחות של מחלה ממארת. | כילוטורקס וכילופריטונאום הם סיבוכים נדירים המאפיינים קרעים של ה-thoracic duct. כאשר סיבוכים אלה מתרחשים הם קשים לטיפול. חבלה בצוואר, בבית החזה, או בבטן העליונה יכולה לגרום לקרע כזה. הופעת הכילוטורקס, לאחר חבלה קלה, קשורה בסיבות אחרות כמו נוכחות של מחלה ממארת. | ||
| − | הסימנים הקליניים נובעים מנוכחות של כמות גדולה של תפליט בבית החזה. הם מתבטאים בקוצר נשימה עם ירידה בתפוקת הלב | + | הסימנים הקליניים נובעים מנוכחות של כמות גדולה של תפליט בבית החזה. הם מתבטאים בקוצר נשימה עם ירידה בתפוקת הלב ולעיתים נדירות אף בטמפונדה. בניקור חזה ניתן למצוא נוזל כילוזי. במתן חומר הצובע שומנים ניתן למצוא את הצבע בנוזל המוצא מבית החזה. |
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
#מתן הזנת-על פראנטרלית | #מתן הזנת-על פראנטרלית | ||
| − | לאחר | + | לאחר 3–4 שבועות של טיפול שמרני רוב הדלפים הללו נסגרים. כמות הנוזלים שחולים אלה מאבדים מהדלף יכולה להגיע לכ-1500 סמ"ק ליום, בימים הראשונים, והיא הולכת ופוחתת במשך השבועות הבאים. אם כמות הנוזל אינה פוחתת, יש לבצע טורקוטומיה מימין ולקשור את ה- thoracic duct. זיהוי מקום הדלף ייעשה על-ידי האכלת החולים בשומנים צבועים. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* לנושא הקודם [[קרעים בוושט - היבטים כירורגיים]] | * לנושא הקודם [[קרעים בוושט - היבטים כירורגיים]] | ||
* לנושא הבא: [[קרעים בסרעפת]] | * לנושא הבא: [[קרעים בסרעפת]] | ||
| − | |||
| − | |||
* [[חבלות|לתוכן העניינים של הפרק]] | * [[חבלות|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] | * [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] | ||
* לפרק הקודם: [[כירורגיה של המערכת הוורידית]] | * לפרק הקודם: [[כירורגיה של המערכת הוורידית]] | ||
* לפרק הבא: [[הלם]] | * לפרק הבא: [[הלם]] | ||
| − | |||
{{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | {{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
גרסה מ־06:53, 23 באוגוסט 2022
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | חבלות | |
כילוטורקס וכילופריטונאום הם סיבוכים נדירים המאפיינים קרעים של ה-thoracic duct. כאשר סיבוכים אלה מתרחשים הם קשים לטיפול. חבלה בצוואר, בבית החזה, או בבטן העליונה יכולה לגרום לקרע כזה. הופעת הכילוטורקס, לאחר חבלה קלה, קשורה בסיבות אחרות כמו נוכחות של מחלה ממארת.
הסימנים הקליניים נובעים מנוכחות של כמות גדולה של תפליט בבית החזה. הם מתבטאים בקוצר נשימה עם ירידה בתפוקת הלב ולעיתים נדירות אף בטמפונדה. בניקור חזה ניתן למצוא נוזל כילוזי. במתן חומר הצובע שומנים ניתן למצוא את הצבע בנוזל המוצא מבית החזה.
טיפול
הטיפול בחולים אלה כולל:
- מתן דיאטה דלת שומן וכמויות גדולות של סוכרים וחלבונים
- ניקוז של בית החזה
- מתן הזנת-על פראנטרלית
לאחר 3–4 שבועות של טיפול שמרני רוב הדלפים הללו נסגרים. כמות הנוזלים שחולים אלה מאבדים מהדלף יכולה להגיע לכ-1500 סמ"ק ליום, בימים הראשונים, והיא הולכת ופוחתת במשך השבועות הבאים. אם כמות הנוזל אינה פוחתת, יש לבצע טורקוטומיה מימין ולקשור את ה- thoracic duct. זיהוי מקום הדלף ייעשה על-ידי האכלת החולים בשומנים צבועים.
ראו גם
- לנושא הקודם קרעים בוושט - היבטים כירורגיים
- לנושא הבא: קרעים בסרעפת
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של המערכת הוורידית
- לפרק הבא: הלם
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא