האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections

מתוך ויקירפואה
שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
Antibiotic.png
שם המחבר פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה
שם הפרק שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections
מוציא לאור
שערי צדק1.png
מועד הוצאה תשע"א – 2010
מספר עמודים 196
הקדשה ספר זה מוקדש
לפרופ' חיים הרשקו
בהוקרה עמוקה

הטיפול בזיהומים ב- Tunneled Central Line

בטבלה מפורטים סימני הזיהומים השונים והגישה לזיהומים אלה[1]

מס' סוג הזיהום סימני היכר הגישה האבחנתית וטיפולים
1. זיהום באיזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או Cellulitis סימנים מקומיים כגון: כאב, אודם, נפיחות המוגבלים לאיזור הפתח בעור
  1. תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) +
  2. אם יש הפרשה: לקחת תרבית +
  3. תחילת טיפול אנטיביוטי [2] +
    • תחילת טיפול כמעט תמיד IV כדי "להציל" את הקטטר.
    • התאמת האנטיביוטיקה תהיה על פי תוצאות התרביות.
    • משך הטיפול: ייקבע לפי המצב הקליני, ובדרך כלל יימשך עד מספר ימים לאחר ההבראה הקלינית.
  4. הוצאת הקטטר דרושה בחלק מהמקרים:
    • אם יש זיהום > 2 ס"מ מה- exit site בדרך כלל לא ניתן לחסל את הזיהום מבלי להוציא את הקטטר.
    • אם אין שיפור מלא/כמעט מלא תוך 2-3 ימים.
    • אם יש סימנים סיסטמיים (חום, צמרמורת, הקאה וכו') צריך לשקול הוצאת הקטטר באופן דחוף.
2. זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel Infection חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי
  1. תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו- 1.2 לעיל +
  2. הוצאת הקטטר ושליחת קצהו לתרבית +
  3. תחילת טיפול אנטיביוטי [2] +
  4. התאמת אנטיביוטיקה על פי תוצאות התרביות.
  5. משך הטיפול האנטיביוטי: אמפירי, עד הבראת האיזור המזוהם.
3. בקטרמיה או ספסיס חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי בחילה, הקאה, הרגשה כללית רעה וכו'
  1. תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל +
  2. תחילת טיפול אנטיביוטי IV [2] דרך הקטטר. התאמת אנטיביוטיקה לפי תוצאות התרביות +
  3. המשך לקיחת תרביות דם דרך הקטטר ודרך דקירה של וריד היקפי כל יום (לפחות x 1 ליום) ולשקול ביצוע תרביות דם כמותיות (+ ייעוץ).
  4. הקטטר יוצא אם הסימנים הסיסטמיים נמשכים מעבר ל- 3-2 ימים ו/או אם הבקטרמיה נמשכת מעבר ל- 3-2 ימים [3].

הטיפול האנטיביוטי המומלץ

הטיפול דרך הווריד

הדרך הנבחרת ברוב רובם של המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים.

  • בחולה שבא מהקהילה: IV cefazolin 1-2 gm x 3 + IV gentamicin במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם לתפקוד הכלייתי. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג נדחה יוחלף הצפזולין ב- IV cloxacillin 2 gm x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן vancomycin במקום צפזולין. במקרה של אי ספיקה כלייתית יוחלף ה- gentamicin ב- ceftazidime (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין).
  • בחולה המאושפז > 72 שעות: IV vancomycin + IV amikacin. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף amikacin ב- ceftazidime או piperacillin-tazobactam (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין).

הטיפול הפומי

במקרה של דלקת שטחית קלה (cellulitis) באיזור ה- Exit site בחולה שאינו נויטרופני ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כנ"ל ויוחל ב- cefuroxime axetil (Zinnat) 500 mg x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים ב- ciprofloxacin 500 mg x 2.

הערות שוליים

  1. הכוונה להיקמן, פורטקט, ברוביאק.
  2. 2.0 2.1 2.2 ראו בהמשך: הטיפול האנטיביוטי המומלץ
  3. אם מבודד Pseudomonas או Candida, יש להוציא את הקטטר בכל מקרה

ביבליוגרפיה

  • Mermel LA, et al. Clinical practice guidelines for the diagnosis and management of intravascular catheter-related infection: 2009 update by the Infectious Diseases Society of America. CID 2009: 49:1-45.

ראו גם