כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שימוש מושכל באנטיביוטיקה - מבוא - Wise use of antibiotics - introduction"
מתוך ויקירפואה
(←ראו גם) |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book= | ||
| + | שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | ||
| + | |Chapter number=1 | ||
| + | |Sub Chapter number=2 | ||
| + | }} | ||
{{פנקס| | {{פנקס| | ||
| − | |||
| − | |||
|שם המחבר=פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה | |שם המחבר=פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה | ||
|שם הפרק=מבוא | |שם הפרק=מבוא | ||
|עורך מדעי= | |עורך מדעי= | ||
|מאת= | |מאת= | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
| − | |||
| − | |||
}} | }} | ||
| + | {{הרחבה|טיפול אנטיביוטי}} | ||
| + | בקרה על השימוש ב[[אנטיביוטיקה]] היא חיונית ברוב בתי החולים בגלל מספר סיבות: | ||
| − | + | *'''מורכבות''': ריבוי התרופות הנזכרות לעיל, המורכבות של זיהומים מסויימים (כולל אלה הנרכשים בבית החולים), השינויים הבלתי פוסקים ברגישויות של המחוללים ועוד, מקשים על השימוש היעיל, הרציונלי (Rational) והאופטימלי (Optimal) בתרופות אלה על ידי הרופא שאינו מומחה למחלות זיהומיות | |
| − | *''' | + | *'''שימוש יתר''' בתרופות האנטי-מיקרוביאליות (Anti-microbial) בעלות טווח רחב מעודד היווצרות של זנים עמידים. תופעה זו כרוכה בזיהומים נוזוקומיאליים (Nosocomial infections) הדורשים טיפול אנטיביוטי רחב טווח (ויקר) עוד יותר, כולל [[זיהומים פטרייתיים - טיפול - Fungal infections - treatment|טיפול אנטי-פטרייתי]] (Antifungal therapy) |
| − | + | *'''המחיר''': חלק מהתרופות האנטי-מיקרוביאליות, ובמיוחד החדשות ביניהן, הינן יקרות ביותר. ברור שאנו מעוניינים במתן הטיפול הטוב ביותר במחיר הנמוך ביותר | |
| − | |||
| − | *'''המחיר''': חלק מהתרופות האנטי-מיקרוביאליות, ובמיוחד החדשות ביניהן, הינן יקרות ביותר. ברור שאנו מעוניינים במתן הטיפול הטוב ביותר במחיר הנמוך ביותר | ||
==מסקנה== | ==מסקנה== | ||
| − | + | בהתאם לכל הנזכר לעיל באה היחידה למחלות זיהומיות לעזור לרופא באבחנה ובטיפול במחלות זיהומיות. מטרת היחידה אינה להגביל את עצמאותו של הרופא המטפל, אלא לעזור לו בהשגת המטרות שצויינו לעיל. | |
| − | בהתאם לכל | ||
==ארבע החלטות במתן אנטיביוטיקה== | ==ארבע החלטות במתן אנטיביוטיקה== | ||
| − | + | #'''תחילת טיפול אמפיר'''י '''(Empirical):''' לאחר אבחנה קלינית של מחלה זיהומית הדורשת טיפול אנטי-מיקרוביאלי, יש לבחור טיפול אמפירי. השיקולים בבחירת הטיפול כוללים: המחוללים העיקריים הגורמים לזיהום הספציפי (Specific) ורגישות מחוללים אלה לתרופות, התרופות העומדות לרשותנו, חדירות התרופות לאיזור הזיהום, הצורך בשילוב של תרופות, מחיר הטיפול וכדומה. בחירת הטיפול האמפירי ההתחלתי היא ההחלטה הקשה ביותר מארבע ההחלטות, ופנקס זה נכתב כדי להקל על הרופא בבחירת הטיפול הטוב ביותר, עם מינימום (Minimum) תופעות לוואי ובמחיר הכספי הנמוך ביותר | |
| − | #'''תחילת טיפול אמפיר'''י: לאחר אבחנה קלינית של מחלה זיהומית הדורשת טיפול אנטי-מיקרוביאלי יש לבחור טיפול אמפירי. השיקולים בבחירת הטיפול כוללים: המחוללים העיקריים הגורמים לזיהום הספציפי ורגישות מחוללים אלה לתרופות, התרופות העומדות לרשותנו, חדירות התרופות לאיזור הזיהום, הצורך בשילוב של תרופות, מחיר הטיפול | + | #'''התאמת הטיפול:''' עם קבלת תשובות מהמעבדה המיקרוביולוגית (Microbiology laboratory) (ברוב המקרים כעבור 3-2 ימים), ניתן לעיתים להתאים את הטיפול, וחשוב לעשות זאת |
| − | #'''התאמת הטיפול''' | + | #'''מעבר מטיפול תוך-ורידי (Intravenous) לטיפול פומי (Per Os):''' העיתוי האופטימלי למעבר זה נתון לשיקול דעת קליני. רוב התרופות הנספגות היטב ממערכת העיכול יכולות להינתן באופן פומי אם החולה אוכל וסופג כלכלה |
| − | #'''מעבר מטיפול תוך-ורידי לטיפול פומי ( | + | #'''משך הטיפול האנטיביוטי:''' גם כאן מדובר בשיקול דעת קליני. ברוב הזיהומים ניתן טיפול אנטיביוטי שנע בין 7-5 ימים ל-14-10 יום, תלוי בחומרת המחלה ומחלות הרקע. מקרים חריגים כוללים: [[אנדוקרדיטיס זיהומית|זיהום של מסתמי הלב]] (Infective endocarditis) ו[[Septic arthritis|זיהומים במפרקים]] (Septic arthritis) וב[[דלקת עצם|עצמות]] (Osteomyelitis), במחלות אלה ניתן טיפול שנע בין 4 ל-6 שבועות |
| − | #'''משך הטיפול האנטיביוטי''' | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | + | <blockquote> | |
| + | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
#Natsch S, van der Meer JWM. The role of clinical guidelines, policies and stewardship. J Hosp Infect 2003; 53:172-6. | #Natsch S, van der Meer JWM. The role of clinical guidelines, policies and stewardship. J Hosp Infect 2003; 53:172-6. | ||
#Saizy-Callaert S, Causse R, Furhman C, Le Paih MF, Thébault A, Chouaïd C. Impact of a multidisciplinary approach to the control of antibiotic prescription in a general hospital. J Hosp Infect 2003; 53:177-82. | #Saizy-Callaert S, Causse R, Furhman C, Le Paih MF, Thébault A, Chouaïd C. Impact of a multidisciplinary approach to the control of antibiotic prescription in a general hospital. J Hosp Infect 2003; 53:177-82. | ||
| − | + | </div> | |
| − | + | </blockquote> | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | [[קטגוריה: זיהומיות]] | |
| + | [[קטגוריה: ילדים]] | ||
| + | [[קטגוריה: משפחה]] | ||
| + | [[קטגוריה: פנימית]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:17, 8 בדצמבר 2022
שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
מאת המרכז הרפואי שערי צדק: פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, ד"ר דוד רווה
| שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
|---|---|
|
| |
| שם המחבר | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
| שם הפרק | מבוא |
| מוציא לאור |  |
| מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
| מספר עמודים | 196 |
| הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – טיפול אנטיביוטי
בקרה על השימוש באנטיביוטיקה היא חיונית ברוב בתי החולים בגלל מספר סיבות:
- מורכבות: ריבוי התרופות הנזכרות לעיל, המורכבות של זיהומים מסויימים (כולל אלה הנרכשים בבית החולים), השינויים הבלתי פוסקים ברגישויות של המחוללים ועוד, מקשים על השימוש היעיל, הרציונלי (Rational) והאופטימלי (Optimal) בתרופות אלה על ידי הרופא שאינו מומחה למחלות זיהומיות
- שימוש יתר בתרופות האנטי-מיקרוביאליות (Anti-microbial) בעלות טווח רחב מעודד היווצרות של זנים עמידים. תופעה זו כרוכה בזיהומים נוזוקומיאליים (Nosocomial infections) הדורשים טיפול אנטיביוטי רחב טווח (ויקר) עוד יותר, כולל טיפול אנטי-פטרייתי (Antifungal therapy)
- המחיר: חלק מהתרופות האנטי-מיקרוביאליות, ובמיוחד החדשות ביניהן, הינן יקרות ביותר. ברור שאנו מעוניינים במתן הטיפול הטוב ביותר במחיר הנמוך ביותר
מסקנה
בהתאם לכל הנזכר לעיל באה היחידה למחלות זיהומיות לעזור לרופא באבחנה ובטיפול במחלות זיהומיות. מטרת היחידה אינה להגביל את עצמאותו של הרופא המטפל, אלא לעזור לו בהשגת המטרות שצויינו לעיל.
ארבע החלטות במתן אנטיביוטיקה
- תחילת טיפול אמפירי (Empirical): לאחר אבחנה קלינית של מחלה זיהומית הדורשת טיפול אנטי-מיקרוביאלי, יש לבחור טיפול אמפירי. השיקולים בבחירת הטיפול כוללים: המחוללים העיקריים הגורמים לזיהום הספציפי (Specific) ורגישות מחוללים אלה לתרופות, התרופות העומדות לרשותנו, חדירות התרופות לאיזור הזיהום, הצורך בשילוב של תרופות, מחיר הטיפול וכדומה. בחירת הטיפול האמפירי ההתחלתי היא ההחלטה הקשה ביותר מארבע ההחלטות, ופנקס זה נכתב כדי להקל על הרופא בבחירת הטיפול הטוב ביותר, עם מינימום (Minimum) תופעות לוואי ובמחיר הכספי הנמוך ביותר
- התאמת הטיפול: עם קבלת תשובות מהמעבדה המיקרוביולוגית (Microbiology laboratory) (ברוב המקרים כעבור 3-2 ימים), ניתן לעיתים להתאים את הטיפול, וחשוב לעשות זאת
- מעבר מטיפול תוך-ורידי (Intravenous) לטיפול פומי (Per Os): העיתוי האופטימלי למעבר זה נתון לשיקול דעת קליני. רוב התרופות הנספגות היטב ממערכת העיכול יכולות להינתן באופן פומי אם החולה אוכל וסופג כלכלה
- משך הטיפול האנטיביוטי: גם כאן מדובר בשיקול דעת קליני. ברוב הזיהומים ניתן טיפול אנטיביוטי שנע בין 7-5 ימים ל-14-10 יום, תלוי בחומרת המחלה ומחלות הרקע. מקרים חריגים כוללים: זיהום של מסתמי הלב (Infective endocarditis) וזיהומים במפרקים (Septic arthritis) ובעצמות (Osteomyelitis), במחלות אלה ניתן טיפול שנע בין 4 ל-6 שבועות
ביבליוגרפיה
- Natsch S, van der Meer JWM. The role of clinical guidelines, policies and stewardship. J Hosp Infect 2003; 53:172-6.
- Saizy-Callaert S, Causse R, Furhman C, Le Paih MF, Thébault A, Chouaïd C. Impact of a multidisciplinary approach to the control of antibiotic prescription in a general hospital. J Hosp Infect 2003; 53:177-82.