כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תדריך חיסונים - חיסון נגד דלקת כבד Hepatitis B vaccines - B"
מתוך ויקירפואה
מ (Motyk העביר את הדף חיסון נגד דלקת כבד Hepatitis B vaccines - B לשם תדריך חיסונים - חיסון נגד דלקת כבד Hepatitis B vaccines - B) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book=תדריך חיסונים | ||
| + | |Chapter number=11 | ||
| + | |Sub Chapter number=1 | ||
| + | }} | ||
{{חיסונים | {{חיסונים | ||
|שם הפרק=[[תדריך חיסונים - דלקת כבד - Hepatitis - B]] | |שם הפרק=[[תדריך חיסונים - דלקת כבד - Hepatitis - B]] | ||
| שורה 4: | שורה 9: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|חיסון נגד דלקת כבד B}} | {{הרחבה|חיסון נגד דלקת כבד B}} | ||
| − | בישראל רשומים מספר תרכיבים המיועדים | + | בישראל רשומים מספר תרכיבים המיועדים ל[[חיסון פעיל]] נגד [[דלקת כבד B]]: |
| − | *[[ | + | *[[Engerix B]], תוצרת חברת GSK{{כ}} (GIaxoSmithKline) - למניעת דלקת כבד B בילדים ובמבוגרים |
| − | *תרכיב [[ | + | *תרכיב [[SciBVac]], תוצרת חברת SciVac Ltd, למניעת דלקת כבד B בילדים ובמבוגרים |
| − | *[[ | + | *[[Infanrix Hexa]], תוצרת חברת GSK - למניעת דלקת כבד B, [[שעלת]] (Pertussis), [[אסכרה]] (Diphtheria), [[פלצת]] (Tetanus), [[שיתוק ילדים]] ו-[[Hib]]{{כ}} (Haemophilus influenzae type B) בילדים |
| + | {{רווח קשיח}} | ||
| − | להלן הנחיות לשימוש בתרכיב Engerix B ובתרכיב SciBVac שנמצאים היום בשימוש בשיגרת החיסונים בישראל: | + | להלן הנחיות לשימוש בתרכיב Engerix B ובתרכיב SciBVac שנמצאים היום בשימוש בשיגרת החיסונים בישראל: |
==טיב התרכיבים== | ==טיב התרכיבים== | ||
*'''תרכיב Engerix B''': | *'''תרכיב Engerix B''': | ||
| − | :התרכיב מסוג | + | :התרכיב מסוג [[DNA]]{{כ}} Recombinant (DeoxyrinoNucleic Acid) מכיל [[דלקת כבד נגיפית - Hepatitis Infection - B#אבחנה|HBsAg]]{{כ}} (Hepatitis B Surface Antigen), מנוקה, המיוצר באמצעות תרבית תאי שמרים שעברו תהליך של הנדסה גנטית עם האדג'ובנט אלומיניום הידרוקסיד. התרכיב לא מכיל חומר משמר |
| − | :מרכיבים נוספים של התרכיב: Sodium chloride ,Sodium dihydrogen phosphate dihydrate, Disodium phosphate dihydrate, ו-20 Polysorbate | + | :מרכיבים נוספים של התרכיב: [[Sodium, Natrium|Sodium]] [[כלור - Chloride|chloride]] ,Sodium dihydrogen [[זרחן - Phosphorous, phosphate|phosphate]] dihydrate, Disodium phosphate dihydrate, ו-20 Polysorbate |
| − | |||
*'''תרכיב SciBVac''': | *'''תרכיב SciBVac''': | ||
:התרכיב מסוג Recombinant DNA, דור שלישי, המכיל את שלושת האפיטופים (Epitope) של האנטיגן{{כ}} HBsAg{{כ}}: Pre-S1 ,S ו-Pre-S2, מנוקה, מיוצר באמצעות תרבית תאי שחלת אוגר עם האדג'ובנט אלומיניום הידרוקסיד | :התרכיב מסוג Recombinant DNA, דור שלישי, המכיל את שלושת האפיטופים (Epitope) של האנטיגן{{כ}} HBsAg{{כ}}: Pre-S1 ,S ו-Pre-S2, מנוקה, מיוצר באמצעות תרבית תאי שחלת אוגר עם האדג'ובנט אלומיניום הידרוקסיד | ||
| − | :רכיבים נוספים של התרכיב: Potassium dihydrogen phosphate ,Potassium chloride ,Sodium chloride ,Disodium hydrogen phosphate dodecahydrat ו-Water for injections | + | :רכיבים נוספים של התרכיב: [[Potassium, Kalium|Potassium]] dihydrogen phosphate ,Potassium chloride ,Sodium chloride ,Disodium hydrogen phosphate dodecahydrat ו-Water for injections |
==התוויות למתן חיסון== | ==התוויות למתן חיסון== | ||
#'''חיסון ראשוני''':{{ש}}'''סידרת החיסון הראשוני''' כוללת 2 מנות ברווח זמן של חודש אחד ביניהן ומנת דחף (Booster dose) - חמישה חודשים לאחר המנה השנייה.{{ש}}החיסון הראשוני מומלץ ל'''קבוצות האוכלוסייה הבאות''': | #'''חיסון ראשוני''':{{ש}}'''סידרת החיסון הראשוני''' כוללת 2 מנות ברווח זמן של חודש אחד ביניהן ומנת דחף (Booster dose) - חמישה חודשים לאחר המנה השנייה.{{ש}}החיסון הראשוני מומלץ ל'''קבוצות האוכלוסייה הבאות''': | ||
##שנת החיים הראשונה במסגרת שגרת החיסונים: | ##שנת החיים הראשונה במסגרת שגרת החיסונים: | ||
| − | ## | + | ###מועד ראשון: אחרי ה[[לידה]] ('''עדיף תוך 12 שעות ראשונות''') |
| − | ## | + | ###מועד שני: 1 חודש |
| − | ## | + | ###מועד שלישי: 6 חודשים |
##החל מילידי 1.1.92 ועד גיל 17 שנים{{הערה|שם=הערה1|עד גיל 21 שנים במוסדות לחינוך מיוחד}} (כולל) - השלמת החיסון הראשוני | ##החל מילידי 1.1.92 ועד גיל 17 שנים{{הערה|שם=הערה1|עד גיל 21 שנים במוסדות לחינוך מיוחד}} (כולל) - השלמת החיסון הראשוני | ||
| − | ##קבוצות בסיכון - | + | ##קבוצות בסיכון - ראו [[מתן חיסון פעיל נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון - Hepatitis B active immunization in high risk population#התוויות|מתן חיסון פעיל נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון]] |
#'''מתן חיסון בנסיבות לא שגרתיות''': | #'''מתן חיסון בנסיבות לא שגרתיות''': | ||
| − | #*רווח '''מינימלי''' בין מנה ראשונה לבין מנה שלישית - 4 חודשים; בין מנה | + | #*רווח '''מינימלי''' בין מנה ראשונה לבין מנה שלישית - 4 חודשים; בין מנה שנייה לבין מנה שלישית - 2 חודשים. עם זאת המנה השלישית '''בגיל הילדות''' לא תינתן לפני גיל 6 חודשים |
| − | #*כאשר יש צורך במתן חיסון בלוחות זמנים מזורזים מכל סיבה שהיא (לרוב עקב נסיעה | + | #*כאשר יש צורך במתן חיסון בלוחות זמנים מזורזים מכל סיבה שהיא (לרוב עקב נסיעה לחוץ לארץ) ניתן לחסן ב-4 מנות במועדים הבאים: 0, 1, 2 ו-12 חודשים או 0, 7, 21 יום ו-12 חודשים{{הערה|שם=הערה2|על פי היצרן.{{ש}}לוחות זמנים לנוסעים לחוץ לארץ (חו"ל) - ראו הנחיות מעודכנות של אגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות.}}.{{ש}}'''הערה''' - רווחי זמן ארוכים יותר מהמומלץ לעיל אינם מבטלים את מנות התרכיב שניתנו בעבר |
#'''מנת דחף לאחר חיסון ראשוני''':{{ש}}לא מומלץ על מתן מנת דחף לאחר חיסון ראשוני, פרט לקבוצות מיוחדות (ראה [[מתן חיסון פעיל נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון - Hepatitis B active immunization in high risk population#מנת דחף לאחר חיסון ראשוני|מתן חיסון פעיל נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון]]) | #'''מנת דחף לאחר חיסון ראשוני''':{{ש}}לא מומלץ על מתן מנת דחף לאחר חיסון ראשוני, פרט לקבוצות מיוחדות (ראה [[מתן חיסון פעיל נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון - Hepatitis B active immunization in high risk population#מנת דחף לאחר חיסון ראשוני|מתן חיסון פעיל נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון]]) | ||
| שורה 36: | שורה 41: | ||
שני התרכיבים הם תרחיפים (Suspension) ומסופקים בבקבוקונים כמנה אינדיבידואלית. | שני התרכיבים הם תרחיפים (Suspension) ומסופקים בבקבוקונים כמנה אינדיבידואלית. | ||
| − | == | + | ==אחסון והעברת התרכיבים== |
| − | *''' | + | *'''אחסון התרכיבים''': |
| − | :יש לאחסן את התרכיבים במקרר רגיל, בטמפרטורה בין 2°C ל-8°C. | + | :יש לאחסן את התרכיבים במקרר רגיל, בטמפרטורה בין 2°C ל-8°C (מעלות צלזיוס). |
| − | :אין לשמור את התרכיבים בתא ההקפאה, ואין להשתמש בתרכיבים שקפאו. יש למנוע חשיפת התרכיבים לאור | + | :אין לשמור את התרכיבים בתא ההקפאה, ואין להשתמש בתרכיבים שקפאו. יש למנוע חשיפת התרכיבים לאור |
| − | |||
*'''העברת התרכיבים''': | *'''העברת התרכיבים''': | ||
| − | :באמצעות צידניות עם קרחונים, תוך שימת לב למנוע הקפאת התרכיבים. כמו כן, יש למנוע את חשיפת התרכיבים לאור | + | :באמצעות צידניות עם קרחונים, תוך שימת לב למנוע הקפאת התרכיבים. כמו כן, יש למנוע את חשיפת התרכיבים לאור |
==אופן השימוש== | ==אופן השימוש== | ||
*'''הכנת התרכיבים להזרקה''': | *'''הכנת התרכיבים להזרקה''': | ||
:יש לנער היטב את הבקבוקון עם התרכיב לפני השימוש. | :יש לנער היטב את הבקבוקון עם התרכיב לפני השימוש. | ||
| − | :יש להזריק את התרכיב מיד לאחר השאיבה מהבקבוקון | + | :יש להזריק את התרכיב מיד לאחר השאיבה מהבקבוקון |
| − | + | *'''מקום ההזרקה:''' | |
| − | *'''מקום ההזרקה''' | ||
:יש לחטא את המקום לפני ההזרקה ולחכות לייבוש העור. | :יש לחטא את המקום לפני ההזרקה ולחכות לייבוש העור. | ||
:יש להזריק את התרכיב לתוך השריר (IM,{{כ}} IntraMuscular). | :יש להזריק את התרכיב לתוך השריר (IM,{{כ}} IntraMuscular). | ||
| − | : '''המקום המועדף להזרקה'''{{הערה|שם=הערה3|על פי המלצות של ACIP {{כ}}(The Advisory Committee on Immunization Practices) {{כ}}MMWR{{כ}} (The Morbidity and Mortality Weekly Report){{כ}} 2011}}: המקום המועדף לילדים מתחת לגיל 3 שנים, לרבות ילודים, הוא האזור הקדמי-צדדי של הירך (בשריר וסטוס לטרליס), לבני 3 שנים ומעלה מומלץ לחסן | + | : '''המקום המועדף להזרקה'''{{הערה|שם=הערה3|על פי המלצות של ACIP {{כ}}(The Advisory Committee on Immunization Practices) {{כ}}MMWR{{כ}} (The Morbidity and Mortality Weekly Report){{כ}} 2011}}: המקום המועדף לילדים מתחת לגיל 3 שנים, לרבות ילודים, הוא האזור הקדמי-צדדי של הירך (בשריר וסטוס לטרליס), לבני 3 שנים ומעלה מומלץ לחסן בשריר הדלטואיד (Deltoid) |
:'''הערות:''' | :'''הערות:''' | ||
| שורה 58: | שורה 61: | ||
:*אסור להזריק את התרכיבים לווריד | :*אסור להזריק את התרכיבים לווריד | ||
:*במצבים של [[הפרעות קרישה|הפרעות בקרישת הדם]] ניתן להזריק את התרכיב לתוך השריר על ידי טכניקת הזרקה (Injection technique) מתאימה: | :*במצבים של [[הפרעות קרישה|הפרעות בקרישת הדם]] ניתן להזריק את התרכיב לתוך השריר על ידי טכניקת הזרקה (Injection technique) מתאימה: | ||
| − | ::שימוש במחט 23-Gauge או פחות, לחיצה במקום הזרקה במשך | + | ::שימוש במחט 23-Gauge או פחות, לחיצה במקום הזרקה במשך 1–2 דקות לפחות לאחר מתן חיסון, או מתן החיסון מיד לאחר עירוי של [[בדיקות תפקודי קרישה|גורם קרישה]] (Coagulation factor). |
::רק במקרים מיוחדים כשיש נטייה חמורה לדימום (כגון, [[המופיליה - Haemophilia|Haemophilia]] קשה) אפשר להזריק את התרכיב מתחת לעור (Subcutaneous). | ::רק במקרים מיוחדים כשיש נטייה חמורה לדימום (כגון, [[המופיליה - Haemophilia|Haemophilia]] קשה) אפשר להזריק את התרכיב מתחת לעור (Subcutaneous). | ||
| − | ::מומלץ להיוועץ ברופא המטפל (המטולוג) של החולה על אופן ומיקום הזרקת התרכיב | + | ::מומלץ להיוועץ ברופא המטפל (המטולוג) של החולה על אופן ומיקום הזרקת התרכיב |
| − | |||
*'''מינון''': | *'''מינון''': | ||
:*'''תרכיב Engerix B''': | :*'''תרכיב Engerix B''': | ||
| − | ::*תרכיב לילדים (Pediatric): '''ממועד הלידה ועד גיל 15 שנים (כולל)''' - '''0.5 | + | ::*תרכיב לילדים (Pediatric): '''ממועד הלידה ועד גיל 15 שנים (כולל)''' - '''0.5 מיליליטר''' ['''10 מיקרוגרם'''] למנה |
| − | ::*תרכיב למבוגרים (Adult): מגיל 16 שנים ומעלה - '''1 | + | ::*תרכיב למבוגרים (Adult): מגיל 16 שנים ומעלה - '''1 מיליליטר''' ('''20 מיקרוגרם''') למנה |
:*'''תרכיב SciBVac''': | :*'''תרכיב SciBVac''': | ||
| − | ::*תרכיב לילדים: '''ממועד הלידה עד גיל 9 שנים (כולל)''' - '''0.5 | + | ::*תרכיב לילדים: '''ממועד הלידה עד גיל 9 שנים (כולל)''' - '''0.5 מיליליטר''' ('''2.5 מיקרוגרם''') למנה{{הערה|שם=הערה4|התרכיב לילדים מיוצר גם במינון 0.5 מיליליטר (5 מיקרוגרם).}} |
| − | ::*תרכיב למבוגרים: מיועד לבני 10 שנים ומעלה - '''1.0 | + | ::*תרכיב למבוגרים: מיועד לבני 10 שנים ומעלה - '''1.0 מיליליטר''' ('''10 מיקרוגרם''') למנה |
==מתן חיסון לתינוקות בהתאם למשקל לידה של תינוק והמצאות HBsAg אצל האם== | ==מתן חיסון לתינוקות בהתאם למשקל לידה של תינוק והמצאות HBsAg אצל האם== | ||
| − | *כל אישה בהיריון צריכה לעבור בדיקת סינון ל-HBsAg. עדיף לבצעה בשליש הראשון של ההיריון, כדי להספיק לבדוק בדיקת HBV DNA ולטפל באשה הרה טיפול אנטי-ויראלי לשם הפחתת הסיכון להדבקת העובר וכן כדי להיערך לטיפול בילוד בהתאם | + | *כל אישה בהיריון צריכה לעבור בדיקת סינון ל-HBsAg. עדיף לבצעה בשליש הראשון של ההיריון, כדי להספיק לבדוק בדיקת [[HBV]] DNA{{כ}} (Hepatitis B virus DNA) ולטפל באשה הרה טיפול אנטי-ויראלי לשם הפחתת הסיכון להדבקת העובר וכן כדי להיערך לטיפול בילוד בהתאם |
*יש ליידע כל אישה הרה עם תוצאה חיובית ל-HBsAg על ההמלצה לטיפול אנטי-ויראלי, על חשיבות מתן הטיפול המונע ליילוד (חיסון פעיל וסביל תוך 12 שעות אחרי הלידה), השלמת סדרת החיסון הפעיל במועדים המומלצים, וביצוע בדיקה סרולוגית לתינוק לאחר השלמת הסדרה | *יש ליידע כל אישה הרה עם תוצאה חיובית ל-HBsAg על ההמלצה לטיפול אנטי-ויראלי, על חשיבות מתן הטיפול המונע ליילוד (חיסון פעיל וסביל תוך 12 שעות אחרי הלידה), השלמת סדרת החיסון הפעיל במועדים המומלצים, וביצוע בדיקה סרולוגית לתינוק לאחר השלמת הסדרה | ||
*בעת קבלה ללידה, יש לבדוק HBsAg במקרים הבאים: | *בעת קבלה ללידה, יש לבדוק HBsAg במקרים הבאים: | ||
| − | **לא בוצעה הבדיקה | + | **לא בוצעה הבדיקה ב[[היריון]] |
| − | **דלקת כבד קלינית | + | **[[דלקת כבד]] קלינית |
| − | **סיכון גבוה לדלקת כבד B (שימוש | + | **סיכון גבוה לדלקת כבד B (שימוש ב[[סמים]] בהזרקה, יותר ממגע מיני אחד ב-6 החודשים הקודמים, בירור או טיפול למחלה המועברת על ידי יחסי מין) |
| + | {{רווח קשיח}} | ||
| − | + | תוכנית מתן חיסון נגד דלקת כבד B לתינוקות, לרבות [[פגים]], תיקבע בהתאם למשקל הלידה של התינוק והמצאות HBsAg אצל האם. החיסון יינתן על ידי התרכיבים Engerix B או SciBVac. | |
#'''תינוקות, לרבות פגים, במשקל לידה מתחת ל-2 קילוגרם''': יש לבדוק את האם ל-HBsAg תוך 12 שעות{{הערה|שם=הערה5|אם אין אפשרות לקבל את תוצאת הבדיקה תוך 12 שעות לאחר הלידה והאם משתייכת לקבוצת סיכון גבוה ועלולה להיות '''HBsAg''' חיובית, יש לפעול בהתאם לסעיף [[חיסון נגד דלקת כבד Hepatitis B vaccines - B#אם חיובית ל-HBsAg|אם חיובית ל-HBsAg]].}} לאחר הלידה: | #'''תינוקות, לרבות פגים, במשקל לידה מתחת ל-2 קילוגרם''': יש לבדוק את האם ל-HBsAg תוך 12 שעות{{הערה|שם=הערה5|אם אין אפשרות לקבל את תוצאת הבדיקה תוך 12 שעות לאחר הלידה והאם משתייכת לקבוצת סיכון גבוה ועלולה להיות '''HBsAg''' חיובית, יש לפעול בהתאם לסעיף [[חיסון נגד דלקת כבד Hepatitis B vaccines - B#אם חיובית ל-HBsAg|אם חיובית ל-HBsAg]].}} לאחר הלידה: | ||
| − | ##'''אם חיובית ל-HBsAg'''{{הערה|שם=הערה5}}: יש להזריק בהקדם אחרי הלידה (תוך 12 שעות) מנה של אימונוגלובולין ספציפי '''HBIG'''{{כ}} (Hepatitis | + | ##'''אם חיובית ל-HBsAg'''{{הערה|שם=הערה5}}: יש להזריק בהקדם אחרי הלידה (תוך 12 שעות) מנה של אימונוגלובולין ספציפי [[אימונוגלובולין ספציפי נגד דלקת כבד Hepatitis B immune globulin - B|'''HBIG'''{{כ}}]] (Hepatitis BImmunoGlobulin){{כ}} (0.5 מיליליטר) יחד עם מנה אחת של '''חיסון פעיל'''{{הערה|שם=הערה6|המנה שניתנה לאחר הלידה אינה נספרת כמנה תקפה.}} במקומות נפרדים בגוף.{{ש}}יש להתחיל בסדרה מלאה של החיסון הפעיל (3 מנות) לפי המינון והמתכונת הרגילה לתינוקות במועד המוקדם מהבאים: בהגיעו למשקל 2 ק"ג (קילוגרם){{הערה|מתחת ל 2- ק"ג, המנה שניתנה לאחר הלידה אינה נספרת כמנה תקפה}}, לגיל חודש אחד או סמוך למועד שחרורו של תינוק מבית החולים.{{ש}}מומלץ לתת עדיפות לתרכיב SciBVac, אך אם תרכיב זה אינו זמין, אפשר לחסן בכל תרכיב נגד דלקת כבד B הזמין בישראל. מומלץ לבצע לתינוק את בדיקת ה-HBsAg (על מנת לשלול העברת זיהום תוך רחמי או כישלון החיסון), ורמת הנוגדנים [[דלקת כבד נגיפית - Hepatitis Infection - B#אבחנה|'''Anti-HBs''']]{{הערה|יש לבצע בדיקות דם לאחר מתן סדרת החיסונים גם לתינוק שנולד לאם שתוצאת בדיקת האם ל-HBsAg אינה ידועה, כגון במצב שהאם מוסרת את התינוק לאחר הלידה ולא ניתן לבדוק אותה.}}. עיתוי הבדיקה: שלושה חודשים לאחר סיום סדרת החיסון הראשוני (3 מנות), עם עדיפות לגיל 9–12 חודשים |
| − | ## | + | ###ילדים שנמצאו שליליים ל-'''HBsAg''': |
| − | ## | + | ####אם רמת ה[[נוגדנים]] '''anti-HBs''' מעל mIU/ml {{כ}}10 (mili International Unit/mililiter), אין צורך בפעולות נוספות, כי קיימת רמה מגנה שלהם |
| − | ## | + | ####אם רמת הנוגדנים '''anti-HBs''' מתחת ל-mIU/ml {{כ}}10 ("לא מגיב"),מומלץ לתת מנת דחף אחת ולבדוק את רמת הנוגדנים 4–8 שבועות לאחר מנת הדחף. אם גם לאחר מנת הדחף אין תגובה מספקת, יש להשלים את סדרת החיסון השנייה ל-3 מנות |
| − | ## | + | ####לחלופין, ניתן לחזור על מתן סדרה מלאה של חיסון נגד דלקת כבד B{{כ}} (0{{כ}}, 1, ו-6 חודשים (ולבדוק את רמת הנוגדנים 4–8 שבועות לאחר מתן הסדרה השנייה |
| − | ## | + | ####אם גם אחרי הסדרה השנייה רמת הנוגדנים אינה מספקת, אין מקום למתן מנות נוספות של החיסון, ויש להתייחס לילד כלא מחוסן |
| − | ## | + | ###ילדים שנמצאו חיוביים ל-'''HBsAg''':{{ש}}יש להפנות אותם לבירור נוסף אצל הרופא המטפל כדי לשלול מחלת כבד ממושכת |
| − | ##'''אם שלילית ל-HBsAg''':{{ש}}יש להתחיל בחיסון פעיל נגד דלקת כבד B במועד המוקדם מהבאים: בהגיעו למשקל 2 ק"ג, לגיל חודש אחד או סמוך למועד שחרורו של התינוק מבית החולים.{{ש}}יש להמשיך את | + | ##'''אם שלילית ל-HBsAg''':{{ש}}יש להתחיל בחיסון פעיל נגד דלקת כבד B במועד המוקדם מהבאים: בהגיעו למשקל 2 ק"ג, לגיל חודש אחד או סמוך למועד שחרורו של התינוק מבית החולים.{{ש}}יש להמשיך את סדרת החיסון לפי הלוח והמינון הרגיל לתינוקות:{{ש}}מועד שני - 1 חודש לאחר המנה הראשונה, מועד שלישי - 5 חודשים לאחר המנה השנייה |
| − | #'''תינוקות, לרבות פגים במשקל לידה מ-2 ק"ג ומעלה'''{{הערה|שם=הערה7|אם ידוע שהאם חיובית ל-'''HBsAg''', יש לתת HBIG {{כ}}(0.5 | + | ##'''תינוקות, לרבות פגים במשקל לידה מ-2 ק"ג ומעלה'''{{הערה|שם=הערה7|אם ידוע שהאם חיובית ל-'''HBsAg''', יש לתת HBIG {{כ}}(0.5 מיליליטר) ומנה אחת של חיסון פעיל תוך 12 שעות לאחר לידה. יש להמשיך את סידרת החיסון הפעיל לפי הלוח השיגרתי לתינוקות.}}:{{ש}}המנה הראשונה של חיסון פעיל נגד דלקת כבד B תינתן תוך 24 שעות לאחר הלידה כאשר מצבו הקליני של התינוק יאפשר זאת. המשך הסדרה יהיה לפי הלוח והמינון הרגיל לתינוקות |
==מתן תרכיבים נגד דלקת כבד B ותרכיבים אחרים== | ==מתן תרכיבים נגד דלקת כבד B ותרכיבים אחרים== | ||
| שורה 102: | שורה 105: | ||
#'''אזהרה:''' {{ש}}מחלת [[חום]] חדה - יש לדחות מתן החיסון עד להחלמה | #'''אזהרה:''' {{ש}}מחלת [[חום]] חדה - יש לדחות מתן החיסון עד להחלמה | ||
| − | ==תופעות לוואי{{כ}}{{הערה|שם=עלון}}== | + | ==תופעות לוואי{{כ}}{{הערה|שם=עלון|ראו עלון לצרכן}}== |
#'''תרכיב Engerix B''': | #'''תרכיב Engerix B''': | ||
##תופעות לוואי מקומיות: אודם, [[כאב]] ונפיחות במקום ההזרקה (נרשמו ב-1:100-{{כ}}1:10 ממקבלי החיסון) | ##תופעות לוואי מקומיות: אודם, [[כאב]] ונפיחות במקום ההזרקה (נרשמו ב-1:100-{{כ}}1:10 ממקבלי החיסון) | ||
##תופעות לוואי כלליות: | ##תופעות לוואי כלליות: | ||
| − | ###חום, [[כאבי ראש]], כאבי שרירים ופרקים, סחרחורת, ירידה בתיאבון, [[בחילה]], [[כאבי בטן]], הפרעות ב[[תפקודי הכבד]], תפרחת (נרשמו ב-1:1000-1:10,000 ממקבלי החיסון) | + | ###חום, [[כאבי ראש]], [[כאבי שרירים - Muscle pain|כאבי שרירים]] ופרקים, סחרחורת, ירידה בתיאבון, [[בחילה]], [[כאבי בטן]], הפרעות ב[[תפקודי הכבד]], תפרחת (נרשמו ב-1:1000-1:10,000 ממקבלי החיסון) |
| − | ###[[התעלפות|Syncope]], {{כ}}Vasculitis, {{כ}}Lymphadenopathy, הפרעות במערכת העצבים המרכזית וההיקפית, [[Thrombocytopenia]], [[דלקת מפרקים]] (נרשמו בפחות מ-1:10,000 ממקבלי החיסון) | + | ###[[התעלפות|Syncope]], {{כ}}[[Vasculitis]], {{כ}}Lymphadenopathy, הפרעות במערכת העצבים המרכזית וההיקפית, [[Thrombocytopenia]], [[דלקת מפרקים]] (נרשמו בפחות מ-1:10,000 ממקבלי החיסון) |
##רגישות יתר מיידית: [[אנפילקסיס|הלם אנפילקטי]] (Anaphylactic shock){{כ}}, [[Erythema multiforme]] ,{{כ}}[[Angioedema]] (נרשמו בפחות מ-1:10,000 ממקבלי החיסון) | ##רגישות יתר מיידית: [[אנפילקסיס|הלם אנפילקטי]] (Anaphylactic shock){{כ}}, [[Erythema multiforme]] ,{{כ}}[[Angioedema]] (נרשמו בפחות מ-1:10,000 ממקבלי החיסון) | ||
#'''תרכיב SciBVac''': | #'''תרכיב SciBVac''': | ||
#*לא דווח על תופעות לוואי חמורות בעקבות מתן התרכיב | #*לא דווח על תופעות לוואי חמורות בעקבות מתן התרכיב | ||
| − | #*תופעות לוואי שנרשמו היו דומות לתרכיב Engerix B, חלקן בשכיחות יותר גבוהה כגון, חום, חולשה, צמרמורת, כאבי ראש, [[בחילה]], כאבי שרירים, הקאה, תפרחת | + | #*תופעות לוואי שנרשמו היו דומות לתרכיב Engerix B, חלקן בשכיחות יותר גבוהה כגון, חום, חולשה, צמרמורת, כאבי ראש, [[בחילה]], כאבי שרירים, [[הקאה]], תפרחת |
#*כמו כן, לאחר קבלת תרכיב זה נצפו תופעות בודדות של [[אורטיקריה]] (Urticaria), [[דלקת סימפונות]] (Bronchitis) בילדים | #*כמו כן, לאחר קבלת תרכיב זה נצפו תופעות בודדות של [[אורטיקריה]] (Urticaria), [[דלקת סימפונות]] (Bronchitis) בילדים | ||
| שורה 118: | שורה 121: | ||
==רישום, מעקב ודיווח== | ==רישום, מעקב ודיווח== | ||
| − | ראו פרק "כללי" | + | ראו פרק "כללי". |
==מתן חיסון פעיל נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון - Hepatitis B active immunization in high risk population== | ==מתן חיסון פעיל נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון - Hepatitis B active immunization in high risk population== | ||
| שורה 132: | שורה 135: | ||
!colspan="4"|מקור החשיפה | !colspan="4"|מקור החשיפה | ||
|- | |- | ||
| − | |HBsAg חיובי | + | |HBsAg חיובי |
|לא ידוע{{הערה|שם=הערה11|אם סביר להניח שמקור החשיפה משתייך לקבוצת סיכון גבוה ועלול להיות HBsAg חיובי, יש להתייחס אליו כ-HBsAg חיובי ולפעול בהתאם}} | |לא ידוע{{הערה|שם=הערה11|אם סביר להניח שמקור החשיפה משתייך לקבוצת סיכון גבוה ועלול להיות HBsAg חיובי, יש להתייחס אליו כ-HBsAg חיובי ולפעול בהתאם}} | ||
|HBsAg שלילי | |HBsAg שלילי | ||
|- | |- | ||
|width="25%"|1-0 מנות חיסון פעיל | |width="25%"|1-0 מנות חיסון פעיל | ||
| − | |width="25%"|X HBIG{{כ}} 1{{ש}}השלמת | + | |width="25%"|X HBIG{{כ}} 1{{ש}}השלמת סדרת חיסון פעיל ל-3 מנות (0, 1, 6 חודשים) |
| − | |width="25%"|השלמת | + | |width="25%"|השלמת סדרת חיסון פעיל ל-3 מנות |
| − | |width="25%"|השלמת | + | |width="25%"|השלמת סדרת חיסון פעיל ל-3 מנות |
|- | |- | ||
|2 מנות חיסון פעיל | |2 מנות חיסון פעיל | ||
| − | |X HBIG{{כ}} 1{{ש}}(אם אפשר לבדוק anti-HBs תוך 24 שעות, ואם רמת הנוגדנים מספקת{{הערה|שם=הערה12|1=תגובה מספקת = כייל נוגדנים anti-HBs לפחות 10mIU/ml}}, אין צורך ב-HBIG){{ש}}השלמת | + | |X HBIG{{כ}} 1{{ש}}(אם אפשר לבדוק anti-HBs תוך 24 שעות, ואם רמת הנוגדנים מספקת{{הערה|שם=הערה12|1=תגובה מספקת = כייל נוגדנים anti-HBs לפחות 10mIU/ml}}, אין צורך ב-HBIG){{ש}}השלמת סדרת חיסון פעיל ל-3 מנות |
| − | |השלמת | + | |השלמת סדרת חיסון פעיל ל-3 מנות||השלמת סדרת חיסון פעיל ל-3 מנות |
|- | |- | ||
|colspan="4"|3 מנות חיסון פעיל | |colspan="4"|3 מנות חיסון פעיל | ||
| שורה 149: | שורה 152: | ||
|(א) ידוע על תגובה מספקת בעבר{{הערה|שם=הערה12}}|| אין צורך לחסן ||אין צורך לחסן ||אין צורך לחסן | |(א) ידוע על תגובה מספקת בעבר{{הערה|שם=הערה12}}|| אין צורך לחסן ||אין צורך לחסן ||אין צורך לחסן | ||
|- | |- | ||
| − | |(ב) ידוע על תגובה לא מספקת או על חוסר תגובה לחיסון בעבר||1X HBIG{{כ}}{{הערה|שם=הערה13| אם הנחשף קיבל בעבר שתי סדרות של חיסון נגד דלקת כבד B, מומלץ על מתן 2 מנות של HBIG ברווח של חודש אחד ביניהן ללא חיסון פעיל נוסף.}}{{ש}}מנת דחף של חיסון פעיל{{הערה|שם=הערה14| במקרה של חוסר תגובה או עם תגובה לא מספקת לאחר הסידרה הראשונה של החיסון שניתן בעבר, יש לבדוק כייל 4-6 anti-HBs חודשים לאחר מתן חיסון פעיל יחד עם חיסון סביל HBIG, ו- | + | |(ב) ידוע על תגובה לא מספקת או על חוסר תגובה לחיסון בעבר||1X HBIG{{כ}}{{הערה|שם=הערה13| אם הנחשף קיבל בעבר שתי סדרות של חיסון נגד דלקת כבד B, מומלץ על מתן 2 מנות של HBIG ברווח של חודש אחד ביניהן ללא חיסון פעיל נוסף.}}{{ש}}מנת דחף של חיסון פעיל{{הערה|שם=הערה14| במקרה של חוסר תגובה או עם תגובה לא מספקת לאחר הסידרה הראשונה של החיסון שניתן בעבר, יש לבדוק כייל 4-6 anti-HBs חודשים לאחר מתן חיסון פעיל יחד עם חיסון סביל HBIG, ו-4–8 שבועות - לאחר מתן חיסון פעיל בלבד. אם רמת הנוגדנים אינה מספקת, יש להשלים את הסדרה השנייה ל-3 מנות}}||מנת דחף של חיסון פעיל{{הערה|שם=הערה14}}||אין צורך לחסן |
|- | |- | ||
|(ג) תגובה לא ידועה||בדיקת anti-HBs תוך 24 שעות: | |(ג) תגובה לא ידועה||בדיקת anti-HBs תוך 24 שעות: | ||
| שורה 155: | שורה 158: | ||
*אם רמת הנוגדנים אינה מספקת, או אין אפשרות לבדוק את הנחשף תוך 24 שעות: | *אם רמת הנוגדנים אינה מספקת, או אין אפשרות לבדוק את הנחשף תוך 24 שעות: | ||
*1X HBIG | *1X HBIG | ||
| − | *מנת דחף של חיסון פעיל {{הערה|שם=הערה14}} | + | *מנת דחף של חיסון פעיל{{הערה|שם=הערה14}} |
|בדיקת anti-HBs תוך 24 שעות: | |בדיקת anti-HBs תוך 24 שעות: | ||
*אם רמת הנוגדנים מספקת{{הערה|שם=הערה12}}, אין צורך לחסן | *אם רמת הנוגדנים מספקת{{הערה|שם=הערה12}}, אין צורך לחסן | ||
*אם רמת הנוגדנים אינה מספקת, או אין אפשרות לבדוק את הנחשף תוך 24 שעות: | *אם רמת הנוגדנים אינה מספקת, או אין אפשרות לבדוק את הנחשף תוך 24 שעות: | ||
| − | *מנת דחף של חיסון פעיל {{הערה|שם=הערה14}} | + | *מנת דחף של חיסון פעיל{{הערה|שם=הערה14}} |
|אין צורך לחסן | |אין צורך לחסן | ||
|} | |} | ||
'''מקרא:''' | '''מקרא:''' | ||
| − | * | + | *HBsAg{{כ}} - Hepatitis B Surface Antigen |
| − | * | + | *{{כ}}HBIG{{כ}} - Hepatitis B Immune Globulin |
| − | * | + | *anti-HBs{{כ}} - Hepatitis B Surface antibody |
| + | {{רווח קשיח}} | ||
| − | מתן HBIG {{כ}}(0. | + | מתן HBIG {{כ}}(0.06 ml/kilogram) וחיסון פעיל נגד דלקת כבד B בהקדם האפשרי, עדיף תוך 24 שעות מהחשיפה. |
| − | אם יש אפשרות לבדוק כייל | + | אם יש אפשרות לבדוק כייל anti-HBs של הנחשף תוך 24 שעות, יש לפעול בהתאם לתוצאות הבדיקה. |
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:חיסונים]] | [[קטגוריה:חיסונים]] | ||
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | [[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:34, 17 בינואר 2023
תדריך חיסונים
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים
| שם הספר: תדריך חיסונים | ||
|---|---|---|
 | ||
| ||
| מאת | משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים | |
| שם הפרק | תדריך חיסונים - דלקת כבד - Hepatitis - B | |
| תחום | חיסונים | |
| סימוכין | אגף לאפידמיולוגיה | |
| תאריך פרסום | 9 בינואר 2014, עדכון ספטמבר 2020 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך עדכון | יולי 2019 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – חיסון נגד דלקת כבד B
בישראל רשומים מספר תרכיבים המיועדים לחיסון פעיל נגד דלקת כבד B:
- Engerix B, תוצרת חברת GSK (GIaxoSmithKline) - למניעת דלקת כבד B בילדים ובמבוגרים
- תרכיב SciBVac, תוצרת חברת SciVac Ltd, למניעת דלקת כבד B בילדים ובמבוגרים
- Infanrix Hexa, תוצרת חברת GSK - למניעת דלקת כבד B, שעלת (Pertussis), אסכרה (Diphtheria), פלצת (Tetanus), שיתוק ילדים ו-Hib (Haemophilus influenzae type B) בילדים
להלן הנחיות לשימוש בתרכיב Engerix B ובתרכיב SciBVac שנמצאים היום בשימוש בשיגרת החיסונים בישראל:
טיב התרכיבים
- תרכיב Engerix B:
- התרכיב מסוג DNA Recombinant (DeoxyrinoNucleic Acid) מכיל HBsAg (Hepatitis B Surface Antigen), מנוקה, המיוצר באמצעות תרבית תאי שמרים שעברו תהליך של הנדסה גנטית עם האדג'ובנט אלומיניום הידרוקסיד. התרכיב לא מכיל חומר משמר
- מרכיבים נוספים של התרכיב: Sodium chloride ,Sodium dihydrogen phosphate dihydrate, Disodium phosphate dihydrate, ו-20 Polysorbate
- תרכיב SciBVac:
- התרכיב מסוג Recombinant DNA, דור שלישי, המכיל את שלושת האפיטופים (Epitope) של האנטיגן HBsAg: Pre-S1 ,S ו-Pre-S2, מנוקה, מיוצר באמצעות תרבית תאי שחלת אוגר עם האדג'ובנט אלומיניום הידרוקסיד
- רכיבים נוספים של התרכיב: Potassium dihydrogen phosphate ,Potassium chloride ,Sodium chloride ,Disodium hydrogen phosphate dodecahydrat ו-Water for injections
התוויות למתן חיסון
- חיסון ראשוני:
סידרת החיסון הראשוני כוללת 2 מנות ברווח זמן של חודש אחד ביניהן ומנת דחף (Booster dose) - חמישה חודשים לאחר המנה השנייה.
החיסון הראשוני מומלץ לקבוצות האוכלוסייה הבאות:- שנת החיים הראשונה במסגרת שגרת החיסונים:
- מועד ראשון: אחרי הלידה (עדיף תוך 12 שעות ראשונות)
- מועד שני: 1 חודש
- מועד שלישי: 6 חודשים
- החל מילידי 1.1.92 ועד גיל 17 שנים[1] (כולל) - השלמת החיסון הראשוני
- קבוצות בסיכון - ראו מתן חיסון פעיל נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון
- שנת החיים הראשונה במסגרת שגרת החיסונים:
- מתן חיסון בנסיבות לא שגרתיות:
- רווח מינימלי בין מנה ראשונה לבין מנה שלישית - 4 חודשים; בין מנה שנייה לבין מנה שלישית - 2 חודשים. עם זאת המנה השלישית בגיל הילדות לא תינתן לפני גיל 6 חודשים
- כאשר יש צורך במתן חיסון בלוחות זמנים מזורזים מכל סיבה שהיא (לרוב עקב נסיעה לחוץ לארץ) ניתן לחסן ב-4 מנות במועדים הבאים: 0, 1, 2 ו-12 חודשים או 0, 7, 21 יום ו-12 חודשים[2].
הערה - רווחי זמן ארוכים יותר מהמומלץ לעיל אינם מבטלים את מנות התרכיב שניתנו בעבר
- מנת דחף לאחר חיסון ראשוני:
לא מומלץ על מתן מנת דחף לאחר חיסון ראשוני, פרט לקבוצות מיוחדות (ראה מתן חיסון פעיל נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון)
אספקת התרכיבים
שני התרכיבים הם תרחיפים (Suspension) ומסופקים בבקבוקונים כמנה אינדיבידואלית.
אחסון והעברת התרכיבים
- אחסון התרכיבים:
- יש לאחסן את התרכיבים במקרר רגיל, בטמפרטורה בין 2°C ל-8°C (מעלות צלזיוס).
- אין לשמור את התרכיבים בתא ההקפאה, ואין להשתמש בתרכיבים שקפאו. יש למנוע חשיפת התרכיבים לאור
- העברת התרכיבים:
- באמצעות צידניות עם קרחונים, תוך שימת לב למנוע הקפאת התרכיבים. כמו כן, יש למנוע את חשיפת התרכיבים לאור
אופן השימוש
- הכנת התרכיבים להזרקה:
- יש לנער היטב את הבקבוקון עם התרכיב לפני השימוש.
- יש להזריק את התרכיב מיד לאחר השאיבה מהבקבוקון
- מקום ההזרקה:
- יש לחטא את המקום לפני ההזרקה ולחכות לייבוש העור.
- יש להזריק את התרכיב לתוך השריר (IM, IntraMuscular).
- המקום המועדף להזרקה[3]: המקום המועדף לילדים מתחת לגיל 3 שנים, לרבות ילודים, הוא האזור הקדמי-צדדי של הירך (בשריר וסטוס לטרליס), לבני 3 שנים ומעלה מומלץ לחסן בשריר הדלטואיד (Deltoid)
- הערות:
- אין להזריק את התרכיב לשריר העכוז או לתוך העור (Intradermal) עקב אפשרות לירידה בתגובה החיסונית
- אסור להזריק את התרכיבים לווריד
- במצבים של הפרעות בקרישת הדם ניתן להזריק את התרכיב לתוך השריר על ידי טכניקת הזרקה (Injection technique) מתאימה:
- שימוש במחט 23-Gauge או פחות, לחיצה במקום הזרקה במשך 1–2 דקות לפחות לאחר מתן חיסון, או מתן החיסון מיד לאחר עירוי של גורם קרישה (Coagulation factor).
- רק במקרים מיוחדים כשיש נטייה חמורה לדימום (כגון, Haemophilia קשה) אפשר להזריק את התרכיב מתחת לעור (Subcutaneous).
- מומלץ להיוועץ ברופא המטפל (המטולוג) של החולה על אופן ומיקום הזרקת התרכיב
- מינון:
- תרכיב Engerix B:
- תרכיב לילדים (Pediatric): ממועד הלידה ועד גיל 15 שנים (כולל) - 0.5 מיליליטר [10 מיקרוגרם] למנה
- תרכיב למבוגרים (Adult): מגיל 16 שנים ומעלה - 1 מיליליטר (20 מיקרוגרם) למנה
- תרכיב SciBVac:
- תרכיב לילדים: ממועד הלידה עד גיל 9 שנים (כולל) - 0.5 מיליליטר (2.5 מיקרוגרם) למנה[4]
- תרכיב למבוגרים: מיועד לבני 10 שנים ומעלה - 1.0 מיליליטר (10 מיקרוגרם) למנה
מתן חיסון לתינוקות בהתאם למשקל לידה של תינוק והמצאות HBsAg אצל האם
- כל אישה בהיריון צריכה לעבור בדיקת סינון ל-HBsAg. עדיף לבצעה בשליש הראשון של ההיריון, כדי להספיק לבדוק בדיקת HBV DNA (Hepatitis B virus DNA) ולטפל באשה הרה טיפול אנטי-ויראלי לשם הפחתת הסיכון להדבקת העובר וכן כדי להיערך לטיפול בילוד בהתאם
- יש ליידע כל אישה הרה עם תוצאה חיובית ל-HBsAg על ההמלצה לטיפול אנטי-ויראלי, על חשיבות מתן הטיפול המונע ליילוד (חיסון פעיל וסביל תוך 12 שעות אחרי הלידה), השלמת סדרת החיסון הפעיל במועדים המומלצים, וביצוע בדיקה סרולוגית לתינוק לאחר השלמת הסדרה
- בעת קבלה ללידה, יש לבדוק HBsAg במקרים הבאים:
תוכנית מתן חיסון נגד דלקת כבד B לתינוקות, לרבות פגים, תיקבע בהתאם למשקל הלידה של התינוק והמצאות HBsAg אצל האם. החיסון יינתן על ידי התרכיבים Engerix B או SciBVac.
- תינוקות, לרבות פגים, במשקל לידה מתחת ל-2 קילוגרם: יש לבדוק את האם ל-HBsAg תוך 12 שעות[5] לאחר הלידה:
- אם חיובית ל-HBsAg[5]: יש להזריק בהקדם אחרי הלידה (תוך 12 שעות) מנה של אימונוגלובולין ספציפי HBIG (Hepatitis BImmunoGlobulin) (0.5 מיליליטר) יחד עם מנה אחת של חיסון פעיל[6] במקומות נפרדים בגוף.
יש להתחיל בסדרה מלאה של החיסון הפעיל (3 מנות) לפי המינון והמתכונת הרגילה לתינוקות במועד המוקדם מהבאים: בהגיעו למשקל 2 ק"ג (קילוגרם)[7], לגיל חודש אחד או סמוך למועד שחרורו של תינוק מבית החולים.
מומלץ לתת עדיפות לתרכיב SciBVac, אך אם תרכיב זה אינו זמין, אפשר לחסן בכל תרכיב נגד דלקת כבד B הזמין בישראל. מומלץ לבצע לתינוק את בדיקת ה-HBsAg (על מנת לשלול העברת זיהום תוך רחמי או כישלון החיסון), ורמת הנוגדנים Anti-HBs[8]. עיתוי הבדיקה: שלושה חודשים לאחר סיום סדרת החיסון הראשוני (3 מנות), עם עדיפות לגיל 9–12 חודשים- ילדים שנמצאו שליליים ל-HBsAg:
- אם רמת הנוגדנים anti-HBs מעל mIU/ml 10 (mili International Unit/mililiter), אין צורך בפעולות נוספות, כי קיימת רמה מגנה שלהם
- אם רמת הנוגדנים anti-HBs מתחת ל-mIU/ml 10 ("לא מגיב"),מומלץ לתת מנת דחף אחת ולבדוק את רמת הנוגדנים 4–8 שבועות לאחר מנת הדחף. אם גם לאחר מנת הדחף אין תגובה מספקת, יש להשלים את סדרת החיסון השנייה ל-3 מנות
- לחלופין, ניתן לחזור על מתן סדרה מלאה של חיסון נגד דלקת כבד B (0, 1, ו-6 חודשים (ולבדוק את רמת הנוגדנים 4–8 שבועות לאחר מתן הסדרה השנייה
- אם גם אחרי הסדרה השנייה רמת הנוגדנים אינה מספקת, אין מקום למתן מנות נוספות של החיסון, ויש להתייחס לילד כלא מחוסן
- ילדים שנמצאו חיוביים ל-HBsAg:
יש להפנות אותם לבירור נוסף אצל הרופא המטפל כדי לשלול מחלת כבד ממושכת
- ילדים שנמצאו שליליים ל-HBsAg:
- אם שלילית ל-HBsAg:
יש להתחיל בחיסון פעיל נגד דלקת כבד B במועד המוקדם מהבאים: בהגיעו למשקל 2 ק"ג, לגיל חודש אחד או סמוך למועד שחרורו של התינוק מבית החולים.
יש להמשיך את סדרת החיסון לפי הלוח והמינון הרגיל לתינוקות:
מועד שני - 1 חודש לאחר המנה הראשונה, מועד שלישי - 5 חודשים לאחר המנה השנייה - תינוקות, לרבות פגים במשקל לידה מ-2 ק"ג ומעלה[9]:
המנה הראשונה של חיסון פעיל נגד דלקת כבד B תינתן תוך 24 שעות לאחר הלידה כאשר מצבו הקליני של התינוק יאפשר זאת. המשך הסדרה יהיה לפי הלוח והמינון הרגיל לתינוקות
- אם חיובית ל-HBsAg[5]: יש להזריק בהקדם אחרי הלידה (תוך 12 שעות) מנה של אימונוגלובולין ספציפי HBIG (Hepatitis BImmunoGlobulin) (0.5 מיליליטר) יחד עם מנה אחת של חיסון פעיל[6] במקומות נפרדים בגוף.
מתן תרכיבים נגד דלקת כבד B ותרכיבים אחרים
- ניתן לתת בו-זמנית תרכיב נגד דלקת כבד B עם כל תרכיב אחר, מומת[10] או חי-מוחלש במקומות הזרקה נפרדים בגוף
- אם תרכיב נגד דלקת כבד B ותרכיבים אחרים לא ניתנו בו-זמנית, אין צורך ברווח זמן ביניהם
- אפשר לתת אימונוגלובולין [סטנדרטי או ספציפי לסוגיו] בו-זמנית (במקומות הזרקה נפרדים בגוף), לפני או אחרי מתן תרכיב נגד דלקת כבד B, בכל רווח זמן ביניהם
הוריות נגד ואזהרות
- הוריות נגד:
- תגובה מיידית אנפילקטית לאחר מנה קודמת או ידוע על רגישות מיידית אנפילקטית לאחד או יותר ממרכיבי התרכיב
- תגובה חמורה כלשהי לאחר מנה קודמת
- אזהרה:
מחלת חום חדה - יש לדחות מתן החיסון עד להחלמה
תופעות לוואי[11]
- תרכיב Engerix B:
- תופעות לוואי מקומיות: אודם, כאב ונפיחות במקום ההזרקה (נרשמו ב-1:100-1:10 ממקבלי החיסון)
- תופעות לוואי כלליות:
- חום, כאבי ראש, כאבי שרירים ופרקים, סחרחורת, ירידה בתיאבון, בחילה, כאבי בטן, הפרעות בתפקודי הכבד, תפרחת (נרשמו ב-1:1000-1:10,000 ממקבלי החיסון)
- Syncope, Vasculitis, Lymphadenopathy, הפרעות במערכת העצבים המרכזית וההיקפית, Thrombocytopenia, דלקת מפרקים (נרשמו בפחות מ-1:10,000 ממקבלי החיסון)
- רגישות יתר מיידית: הלם אנפילקטי (Anaphylactic shock), Erythema multiforme ,Angioedema (נרשמו בפחות מ-1:10,000 ממקבלי החיסון)
- תרכיב SciBVac:
- לא דווח על תופעות לוואי חמורות בעקבות מתן התרכיב
- תופעות לוואי שנרשמו היו דומות לתרכיב Engerix B, חלקן בשכיחות יותר גבוהה כגון, חום, חולשה, צמרמורת, כאבי ראש, בחילה, כאבי שרירים, הקאה, תפרחת
- כמו כן, לאחר קבלת תרכיב זה נצפו תופעות בודדות של אורטיקריה (Urticaria), דלקת סימפונות (Bronchitis) בילדים
חליפיות (Interchangeability) בין התרכיבים
ככלל ניתן להשלים את סדרת החיסון נגד דלקת כבד B באמצעות תרכיבים שמיוצרים על ידי יצרנים שונים, מלבד תרכיבים משולבים המכילים מרכיב שעלת אסלולרי.
רישום, מעקב ודיווח
ראו פרק "כללי".
מתן חיסון פעיל נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון - Hepatitis B active immunization in high risk population
ערך מורחב – מתן חיסון פעיל נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון - Hepatitis B active immunization in high risk population
אימונוגלובולין ספציפי נגד דלקת כבד Hepatitis B immune globulin - B
ערך מורחב – אימונוגלובולין ספציפי נגד דלקת כבד Hepatitis B immune globulin - B
מניעת דלקת כבד B לאחר חשיפה לדם ונוזלי גוף אחרים - לוח מסכם - Hepatitis B post-exposure prophylaxis
| מצב חסינות הנחשף לפני החשיפה | מקור החשיפה | |||
|---|---|---|---|---|
| HBsAg חיובי | לא ידוע[12] | HBsAg שלילי | ||
| 1-0 מנות חיסון פעיל | X HBIG 1 השלמת סדרת חיסון פעיל ל-3 מנות (0, 1, 6 חודשים) |
השלמת סדרת חיסון פעיל ל-3 מנות | השלמת סדרת חיסון פעיל ל-3 מנות | |
| 2 מנות חיסון פעיל | X HBIG 1 (אם אפשר לבדוק anti-HBs תוך 24 שעות, ואם רמת הנוגדנים מספקת[13], אין צורך ב-HBIG) השלמת סדרת חיסון פעיל ל-3 מנות |
השלמת סדרת חיסון פעיל ל-3 מנות | השלמת סדרת חיסון פעיל ל-3 מנות | |
| 3 מנות חיסון פעיל | ||||
| (א) ידוע על תגובה מספקת בעבר[13] | אין צורך לחסן | אין צורך לחסן | אין צורך לחסן | |
| (ב) ידוע על תגובה לא מספקת או על חוסר תגובה לחיסון בעבר | 1X HBIG[14] מנת דחף של חיסון פעיל[15] |
מנת דחף של חיסון פעיל[15] | אין צורך לחסן | |
| (ג) תגובה לא ידועה | בדיקת anti-HBs תוך 24 שעות: | בדיקת anti-HBs תוך 24 שעות: | אין צורך לחסן | |
מקרא:
- HBsAg - Hepatitis B Surface Antigen
- HBIG - Hepatitis B Immune Globulin
- anti-HBs - Hepatitis B Surface antibody
מתן HBIG (0.06 ml/kilogram) וחיסון פעיל נגד דלקת כבד B בהקדם האפשרי, עדיף תוך 24 שעות מהחשיפה.
אם יש אפשרות לבדוק כייל anti-HBs של הנחשף תוך 24 שעות, יש לפעול בהתאם לתוצאות הבדיקה.
הערות שוליים
- ↑ עד גיל 21 שנים במוסדות לחינוך מיוחד
- ↑ על פי היצרן.
לוחות זמנים לנוסעים לחוץ לארץ (חו"ל) - ראו הנחיות מעודכנות של אגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות. - ↑ על פי המלצות של ACIP (The Advisory Committee on Immunization Practices) MMWR (The Morbidity and Mortality Weekly Report) 2011
- ↑ התרכיב לילדים מיוצר גם במינון 0.5 מיליליטר (5 מיקרוגרם).
- ↑ 5.0 5.1 אם אין אפשרות לקבל את תוצאת הבדיקה תוך 12 שעות לאחר הלידה והאם משתייכת לקבוצת סיכון גבוה ועלולה להיות HBsAg חיובית, יש לפעול בהתאם לסעיף אם חיובית ל-HBsAg.
- ↑ המנה שניתנה לאחר הלידה אינה נספרת כמנה תקפה.
- ↑ מתחת ל 2- ק"ג, המנה שניתנה לאחר הלידה אינה נספרת כמנה תקפה
- ↑ יש לבצע בדיקות דם לאחר מתן סדרת החיסונים גם לתינוק שנולד לאם שתוצאת בדיקת האם ל-HBsAg אינה ידועה, כגון במצב שהאם מוסרת את התינוק לאחר הלידה ולא ניתן לבדוק אותה.
- ↑ אם ידוע שהאם חיובית ל-HBsAg, יש לתת HBIG (0.5 מיליליטר) ומנה אחת של חיסון פעיל תוך 12 שעות לאחר לידה. יש להמשיך את סידרת החיסון הפעיל לפי הלוח השיגרתי לתינוקות.
- ↑ לרבות תרכיבים המיוצרים בהנדסה גנטית, טוקסואידים (Toxoid) ותרכיבים אסלולריים
- ↑ ראו עלון לצרכן
- ↑ אם סביר להניח שמקור החשיפה משתייך לקבוצת סיכון גבוה ועלול להיות HBsAg חיובי, יש להתייחס אליו כ-HBsAg חיובי ולפעול בהתאם
- ↑ 13.0 13.1 13.2 13.3 תגובה מספקת = כייל נוגדנים anti-HBs לפחות 10mIU/ml
- ↑ אם הנחשף קיבל בעבר שתי סדרות של חיסון נגד דלקת כבד B, מומלץ על מתן 2 מנות של HBIG ברווח של חודש אחד ביניהן ללא חיסון פעיל נוסף.
- ↑ 15.0 15.1 15.2 15.3 במקרה של חוסר תגובה או עם תגובה לא מספקת לאחר הסידרה הראשונה של החיסון שניתן בעבר, יש לבדוק כייל 4-6 anti-HBs חודשים לאחר מתן חיסון פעיל יחד עם חיסון סביל HBIG, ו-4–8 שבועות - לאחר מתן חיסון פעיל בלבד. אם רמת הנוגדנים אינה מספקת, יש להשלים את הסדרה השנייה ל-3 מנות