תדריך חיסונים - תרכיבים נגד אבעבועות רוח - תרכיב פעיל מונוולנטי (VARILRIX)

תדריך חיסונים
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים

פרק ראשי

תת הפרק הבא

תוכן עניינים > פרק #15.1: תדריך חיסונים - תרכיבים נגד אבעבועות רוח - תרכיב פעיל מונוולנטי (VARILRIX)

שם הספר: תדריך חיסונים
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
מאת	משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים
שם הפרק	תדריך חיסונים - אבעבועות רוח - Varicella
תחום	חיסונים
סימוכין	אגף לאפידמיולוגיה
תאריך פרסום	9 בינואר 2014, עדכון ספטמבר 2020, עדכון נוסף 2024
קישור	באתר משרד הבריאות
תאריך עדכון	נובמבר 2024

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – חיסונים, נגיף וריצלה-זוסטר

הרכב התרכיב

מכיל זן Oka חי-מוחלש של varicella zoster virus) VZV), שהוכן בתרבית תאים דיפלואידיים אנושיים.

חומרים נוספים לא פעילים: neomycin sulphate, amino acids, human serum albumin, lactose, mannitol ,sorbitol.

אחסון התרכיב והעברתו

1. יש לאחסן את התרכיב במקרר בטמפרטורה בין 2°C ל-8°C. אין להקפיא את התרכיב.
   יש למנוע חשיפת התרכיב לאור
2. העברת התרכיב תעשה בצידניות עם קרחומים בטמפרטורה שלא תעלה על 8°C ושלא יהיה חשוף לאור

פרזנטציה והכנת התרכיב

1. התרכיב מסופק כמנה אינדיבידואלית בבקבוקונים (SDV - single dose vials), המכילים אבקה מיובשת ונוזל ממס.
   הנוזל הממס מסופק בבקבוקון או במזרק מלא מראש שנמצא באותה אריזה או בנפרד
2. הכנת התרכיב להזרקה:
   לשחזור התרכיב יש להשתמש בנוזל ממס שסופק יחד עם התרכיב (באותה אריזה או בנפרד).
   כאשר הנוזל הממס מסופק בבקבוקון, יש להשתמש במזרק סטרילי על מנת לשאוב את כל נפח הנוזל הממס מהבקבוקון ולהזריקו באיטיות לתוך בקבוקון החיסון המכיל אבקה.
   כאשר הנוזל הממס מסופק במזרק, יש להחדיר את המזרק עם הנוזל הממס לתוך בקבוקון החיסון המכיל אבקה.
   יש לנער את הבקבוקון בעדינות במשך כדקה, כדי להביא להמסה מלאה של התרכיב.
   יש לשאוב את כל הכמות של החומר המשוחזר לתוך המזרק.
   התרכיב המשוחזר מותר לשימוש רק כשהתמיסה צלולה וצבעה בגוון אפרסק - ורוד.
   יש להשתמש בתרכיב מיד לאחר השחזור
3. מינון התרכיב:
   מנה אחת של התרכיב מכילה את כל הנפח הנוזלי שהתקבל אחרי השחזור, כ-0.5 מיליליטר

מקום ההזרקה

טרם הפעולה, יש לחטא את המקום לפני ההזרקה ולהמתין לייבוש העור. יש להזריק את התרכיב המשוחזר מתחת לעור (subcutaneous) בחלק העליון-החיצוני של אזור השריר התלת ראשי (triceps) של הזרוע.

אין להזריק את התרכיב לתוך הוריד או לתוך העור.

מתן התרכיב עס תרכיבים אחרים

1. ניתן לתת תרכיב Varilrix בו-זמנית עם כל תרכיב אחר. בכלל זה נכללים גם תרכיבים חיים-מוחלשים אחרים (כגון קדחת צהובה, MMR ,OPV ,BCG, תרכיב נגד Rota) וגם כלל התרכיבים האחרים (כגון IPV ,DTP ,DTaP ,Hib ,HBV ,HAV)
2. כאשר תרכיבים ניתנים בו-זמנית, יש להזריקם באזורים אנטומיים שונים ולתעד את מיקום ההזרקה של כל תרכיב
3. אם התרכיבים לא ניתנו בו-זמנית:
   1. אין צורך במרווח זמן בין תרכיב Varilrix ותרכיבים מומתים
   2. יש לשמור על רווח זמן של 4 שבועות לפחות בין מתן תרכיב Varilrix ותרכיבים חיים-מוחלשים אחרים. היוצאים מן הכלל הם תרכיב נגד Rota ותרכיב bOPV, ותרכיב נגד typhoid
4. מתן אימונוגלובולין (סטנדרטי או ספציפי) או עירוי דם ומוצריו עלול לגרום לפגיעה ביעילות חיסון Varilrix בשל נוגדנים הקיימים בתכשיר שניתן, ועל כן:
   1. לאחר מתן אימונוגלובולין (סטנדרטי או ספציפי) או עירוי דם ומוצריו יש לדחות את מתן התרכיב Varilrix לתקופה שבין 3–11 חודשים, בהתאם לתכשיר שניתן, (ראה טבלה 1). אם בכל זאת יש צורך במתן התרכיב ללא דיחוי כגון לאחר חשיפה למחלה, יש לחזור על מתן תרכיב 3 Varilrix עד 11 חודשים אחרי קבלת האימונוגלובולין או עירוי הדם ומוצריו (בהתאם לתכשיר הניתן), אלא אם כן הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית
   2. לאחר מתן תרכיב Varilrix יש לדחות את מתן האימונוגלובולין או עירוי הדם ומוצריו בשבועיים לפחות. אם יש הכרח במתן אימונוגלובולין או עירוי דם ומוצריו בפרק זמן זה, יש לחזור על מתן התרכיב 3 Varilrix עד 11 חודשים אחרי קבלת האימונוגלובולין או עירוי הדם ומוצריו (בהתאם לתכשיר הניתן), אלא אם הודגמה חסינות בבדיקה סרולוגית

טבלה: מרווחי זמן בין מתן אימונוגלובולין (סטנדרטי או ספציפי)/עירוי דם ומוצריו לבין מתן תרכיב Varilrix

התוויות למתן אימונוגלובולין	שיטת ההזרקה	מינון *		מרווח זמן בין מתן אימונוגלובולין/ עירוי דם ומוצריו לבין מתן התרכיב (בחודשים) **
		mg IgG/kg (מיליגרם/קילוגרם)	U או ml (מיליליטר או יחידות)
מניעת פלצת (TIG)	לתוך השריר	10	250 U	3
מניעת דלקת כבד IG) A)	לתוך השריר	3.3	0.1 ml/kg	6
מניעת דלקת כבד HBIG) B)	לתוך השריר	10	0.06 ml/kg	3
מניעת כלבת (RIG)	לתוך השריר	22	20 IU/kg	4
מניעת חצבת לתוך השריר (IMIG)	לתוך השריר	80	0.50 ml/kg	6
מניעת חצבת לתוך הוריד (IVIG)	לתוך הוריד	400		8
מניעת אבעבועות רוח (VZIG)	לתוך הוריד	20 - 40	125 U/10 kg (maximum 625 U)	5
טיפול במצבי ליקוי במערכת החיסון (IVIG)	לתוך הוריד	300-400	...	8
ITP ITP ITP או Kawasaki disease (IVIG)	לתוך הוריד	400 1000 1600-2000	... ... ...	8 10 11
מניעת RSV (Palivizumab, Nirsevimab)	לתוך השריר	15 mg/ kg 50-100 mg	...	0
מניעת RSV ‏(RSV-IGIV)	לתוך הוריד	750	...	9
מניעת CMV ‏(CMV IGIV)	לתוך הוריד	150	3ml/kg	6
עירוי דם ומוצריו
כדוריות אדומות רחוצות Washed RBCs	לתוך הוריד	negligible	10 ml/kg	0
כדוריות אדומות בתוספת adenine-saline	לתוך הוריד	10	10 ml/kg	3
כדוריות אדומות דחוסות Packed RBCs	לתוך הוריד	20-60	10 ml/kg	5
דם שלם Whole blood	לתוך הוריד	80-100	10 ml/kg	6
נסיוב או מוצרי טסיות Plasma or platelet products	לתוך הוריד	160	10 ml/kg	7

מקור: Red Book: 2021-2024 Report of the Committee on Infectious Diseases

* המינונים מתייחסים למוצרים בשימוש שגרתי בארצות הברית.
כאשר נעשה שימוש במוצר במינון שונה בישראל, נא לפנות לאגף לאפידמיולוגיה לקבלת ייעוץ לגבי משך הזמן לדחיית חיסון פעיל.

** מרווחי זמן אלה אמורים להספיק לירידת כייל הנוגדנים הסבילים, ובכך לאפשר תגובה יעילה לחיסון Varilrix. עם זאת, אין להניח שאדם שקיבל אימונוגלובולין / עירוי דם ומוצריו מכל סיבה שהיא יהיה מחוסן בפני מחלת אבעבועות רוח לאורך כל התקופה. לכן, לאחר חשיפה לאבעבועות רוח יש לתת למגעים עלילים חיסון פעיל נגד המחלה או אימונוגלובולינים בהתאם להנחיות תדריך החיסונים המתייחסות למניעת מחלת אבעבועות רוח לאחר חשיפה (חלק ב' לתדריך זה).

התוויות

במסגרת שיגרת החיסונים

חיסון נגד אבעבועות רוח ניתן לרוב יחד עם חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת בתרכיב משולב-Priorix Tetra או MMRV) Proquad). בילדים עד גיל 3 שנים (כולל) עם עבר של פרכוסים מומלץ על מתן החיסון בזריקות נפרדות של מרכיב ה-MMR וה-Varicella, שיינתנו באותו המועד.

ילדים שלא מקבלים תרכיב משולב MMRV מכל סיבה שהיא (הוריות נגד, סירוב ההורה, סיבה אחרת) יחוסנו על ידי תרכיב MMR, ו־Varilrix בנפרד אם אין הוריות נגד למתן תרכיב זה.

ניתן לתת תרכיב Varilrix בו-זמנית עם MMR.

לילדים המקבלים MMR+Varilrix במקום MMRV מכל סיבה שהיא, יש לתת שתי מנות מכל חיסון, בהתאם לגיל המומלץ ל-MMRV בשגרת החיסונים, כלומר:

• מנה ראשונה: בשנה השנייה לחיים, החל מגיל 12 חודשים
• מנה שנייה: גיל 6–7 שנים / כיתה א'

השלמת החיסון במסגרת שיגרת החיסונים בבני 12 חודשים עד 17 שנים (*)

1. ילדים בגיל 1–5 שנים:
   1. לילדים בגיל 1–5 שנים שלא חוסנו כלל נגד חצבת, חזרת ואדמת או אבעבועות רוח יש לתת מנה אחת של MMRV
   2. לילדים בגיל 1–5 שנים שחוסנו במנה אחת של MMR, אך לא באבעבועות רוח, יש לתת מנה אחת של Varilrix לפחות 4 שבועות לאחר מנת ה־MMR
   3. לילדים בגיל 1–5 שנים שקיבלו שתי מנות MMR, אך לא חוסנו נגד אבעבועות רוח, יש לתת מנה אחת של Varilrix, לפחות 4 שבועות לאחר מנת ה-MMR האחרונה. יש לתת מנה שנייה של Varilrix בגיל 6-7 שנים, בכיתה א'
2. ילדים בגיל 6–12 שנים:
   1. לילדים בגיל 6–12 שנים שלא חוסנו כלל נגד חצבת, חזרת אדמת או אבעבועות רוח יש לתת שתי מנות של חיסון MMRV, בהפרש של 90 יום לפחות
   2. לילדים בגיל 6–12 שנים שחוסנו במנה אחת של MMRV יש לתת מנה נוספת של MMRV לפחות 90 יום מהמנה האחרונה
   3. לילדים בגיל 6–12 שנים שקיבלו מנה אחת של MMR יש לתת מנה אחת של MMRV לפחות 4 שבועות לאחר מנת ה-MMR הראשונה, ולאחריה מנה של Varilrix לפחות 90 יום לאחר מנת ה־MMRV
   4. לילדים בגיל 6–12 שנים שקיבלו שתי מנות MMR יש לתת שתי מנות של Varilrix: הראשונה לפחות 4 שבועות לאחר מנת ה-MMR האחרונה, והשנייה לפחות 90 יום לאחר מנת ה-Varilrix הראשונה.
3. ילדים בגיל 17-13* שנים:
   1. לילדים בגיל 13 שנים ומעלה שלא חוסנו כלל נגד אבעבועות רוח יש לתת שתי מנות של חיסון Varilrix בהפרש של 4 שבועות לפחות
   2. לילדים בגיל 13 שנים ומעלה שקיבלו מנה אחת של חיסון נגד אבעבועות רוח יש לתת מנה נוספת של חיסון Varilrix לפחות 4 שבועות לאחר המנה האחרונה שניתנה. למידע על חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת יש לעיין בפרק התדריך: "תרכיב נגד חצבת-חזרת-אדמת-אבעבועות רוח"

* עד גיל 21 במסגרת חינוך מיוחד.

השלמת החיסון לנשים בגיל הפוריות (עד גיל 45)

לנשים בקבוצת גיל זו שאינן בהיריון וללא חסינות מתועדת לאבעבועות רוח יש להציע שתי מנות Varilrix בהפרש של 4 שבועות לפחות.

חסינות מוגדרת כשתי מנות של חיסון המותאם לגיל נגד אבעבועות רוח, תיעוד על זיהום באבעבועות רוח או תוצאת בדיקה מעבדתית המעידה על חיסון.

חיסון עובדי בריאות ותלמידי מקצועות בריאות

ראו חוזר חיסון תלמידי מקצועות הבריאות ועובדי הבריאות.

חיסון לאחר חשיפה לאבעבועות רוח

ראו פרק ב' לפרק זה.

הערות:

• בילדים מעל גיל 13 שנים יש לתכנן מינימום של 4 שבועות בין שתי מנות Varilrix
• בילדים מתחת לגיל 13 שנים יש לתכנן מינימום של 90 יום בין שתי מנות MMRV או Varilrix. אם בדיעבד המנה השנייה ניתנה בטעות בפרק זמן קצר יותר, הילד נחשב מחוסן בתנאי שחלפו לפחות 4 שבועות בין שתי המנות
• מנת חיסון MMRV או Varilrix שניתנה לפני גיל 12 חודשים, אינה נחשבת כתקפה. יש לחזור על החיסון לאחר גיל 12 חודשים
• מי שיש בידו תיעוד רפואי או מעבדתי על חסינות נגד אבעבועות רוח (סרולוגיה חיובית עקב מחלה בכל גיל או קבלת חיסון פעיל בעבר), או מצהיר כי חלה בעבר, נחשב מחוסן ואינו צריך להתחסן שוב נגד אבעבועות רוח

הוריות נגד

בכל חיסון חוזר יש לברר האם היו תופעות לוואי אחרי המנה הקודמת של התרכיב.

קיימים מצבים מעטים בהם אין לתת תרכיב Varilrix:

1. תגובה חמורה לאחר מנה קודמת כגון, תגובה אנפילקטית מיידית או תרומבוציטופניה שהופיעה בטווח עד חודשיים לאחר החיסון
2. ידוע על תגובה אלרגית מסוג אנפילקטי לאחד ממרכיבי התרכיב. מקרים אלה נדירים ביותר. במקרים אלה מומלץ להתייעץ עם רופא המומחה לאלרגיה ולשקול מתן החיסון תחת השגחה רפואית במרפאת אלרגיה
3. דיכוי חיסוני חמור:
   1. חולים עם דיכוי חיסוני ראשוני. מצבי דיכוי חיסוני ראשוני הם קבוצה של מחלות שבהן החולה אינו יכול לייצר תגובה חיסונית מתפקדת במלואה, לדוגמה: agammaglobulinemia, hypogammaglobulinemia, Severe Combined Immunodeficiency (SCID).
      במקרים אלה, מומלץ להתייעץ במומחה לאימונולוגיה טרם מתן החיסון
   2. ממאירות המטולוגית או סולידית: בתקופת ההפוגה (רמיסיה) במחלות אלה אפשר לשקול מתן תרכיב Varilrix.
      החיסון יינתן לפחות 3 חודשים לאחר הפסקת הטיפול בתרופות מדכאות חיסון. אם הטיפול כלל נוגדנים כנגד תאי B יש להמתין לפחות 6 חודשים לפני מתן החיסון.
      בכל מקרה יש להתייעץ עם האונקולוג או ההמטולוג המטפל טרם מתן החיסון
   3. טיפול מדכא חיסון: אין לתת חיסונים חיים לאנשים המטופלים בטיפול מדכא חיסון. במצבים מסוימים ניתן לשקול לחסן מספר חודשים לאחר סיום הטיפול, בתנאי שהמטופל יציב מבחינת מחלתו הבסיסית, ולאחר התייעצות עם הרופא המטפל המומחה בתחום.
      לפרטים נוספים על סוגי טיפולים מדכאים חיסוניים, ראו סעיפים 8.5 ו-8.6 בפרק זה
4. היריון: אין לחסן אישה בהיריון בתרכיב Varilrix. מומלץ להימנע מכניסה להיריון למשך חודש אחד אחרי קבלת החיסון.
   הערה: אין ראיות לגרימת נזק לעובר על ידי התרכיב. לכן, אין להמליץ על הפסקת היריון לאשה שחוסנה במהלך ההיריון או לפניו

חיסון במצבים מיוחדים ואזהרות

סעיף זה עוסק במתן חיסון מונוולנטי נגד אבעבועות רוח במצבים מיוחדים. למתן MMRV במצבים מיוחדים ראה פרק התדריך שכותרתו: "תרכיב נגד חצבת-חזרת-אדמת-אבעבועות רוח".

1. מחלת חום חדה - 38 מעלות צלזיוס ומעלה, יש לדחות את מתן החיסון עד להחלמה. הערה: מחלה קלה ללא חום או מחלה המלווה בחום לא גבוה (מתחת ל-38 מעלות צלזיוס), כגון זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות, otitis media או שלשול קל אינה סיבה לדחיית החיסון
2. מועמד לחיסון המתגורר עם אדם מדוכא חיסון - ניתן לחסן ב־Varilrix. קיים סיכון נמוך של העברת הנגיף התרכיבי מאדם שקיבל את החיסון לאנשים עלילים (susceptible) אם מקבל החיסון מפתח פריחה דמוית אבעבועות רוח. לפיכך, לאנשים מדוכאי חיסון מומלץ ככל הניתן לצמצם מגע הדוק עם מקבלי החיסון שפיתחו פריחה, עד להגלדת כל הנגעים. אנשים שמשתייכים לקבוצות הסיכון הם:
   1. אנשים עם ליקוי אימונולוגי עקב טיפול או מחלה, כמפורט בסעיפים 8.5 ו-8.6 לפרק זה
   2. נשים הרות ללא תולדות של מחלה בעבר
3. נטילת תרופות מקבוצת הסליצילטים (salicylates) לאחר קבלת החיסון: תסמונת Reye היא מחלה נדירה שנצפתה כקשורה לנטילת תרופות מקבוצת הסליצילטים בזמן מחלת אבעבועות רוח. אף על פי שאין מידע על הופעת תסמונת Reye בעקבות נטילת תרופות מקבוצת הסליצילטים לאחר קבלת חיסון נגד אבעבועות רוח, מומלץ להימנע מנטילתן למשך 6 שבועות לאחר קבלת החיסון. ילדים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית או ממצבים אחרים הזקוקים לטיפול קבוע באספירין צריכים להיות במעקב צמוד לאחר שהם מתחסנים
4. תרומבוציטופניה: תרומבוציטופניה אינה התווית נגד לחיסון מונוולנטי נגד אבעבועות רוח, וניתן לחסן ב־Varilrix
5. חיסון למטופלים בסטרואידים: בילדים עם מחלות שאינן קשורות לחסר חיסוני כגון אסתמה וכדומה:
   1. אפשר לחסן בתרכיב Varilrix בזמן טיפול בסטרואידים במינון שאינו מגיע לרמה מדכאת חסינות. להלן דוגמאות למצבים בהם ניתן לחסן:
      1. טיפול לזמן קצר (פחות משבועיים) במנה יומית גבוהה (כגון, בילדים המטופלים ב־prednisone במינון 2 mg/kg (מיליגרם/קילוגרם) ומעלה ליום, או במנה יומית מעל 20 mg לבעלי משקל מעל 10 קילוגרם)
      2. טיפול לזמן ארוך או לסירוגין במנות ברמה נמוכה-בינונית של תכשירים קצרי-טווח (short acting steroids). לדוגמה: בילדים המטופלים ב־prednisone במינון נמוך מ-2 mg/kg ליום, או פחות מסך הכל 20 mg ליום לבעלי משקל מעל 10 קילוגרם
      3. טיפול במנות פיזיולוגיות אחזקתיות (maintenance physiologic doses)
      4. טיפול מקומי (כגון, שאיפה, עור, אף, עיניים, מפרקים)
      5. במצבים בהם לא בטוח אם הטיפול בסטרואידים מגיע לרמות מדכאות חיסון, מומלץ להתייעץ עם הרופא שהמליץ על הטיפול בסטרואידים
   2. אין לחסן בתרכיב Varilrix בזמן טיפול בסטרואידים במינון גבוה, העלול לגרום לדיכוי אימונולוגי (כגון, בילדים המטופלים ב-prednisone לשבועיים ויותר במינון של 2 mg/kg ומעלה ליום או במנה יומית מעל 20 mg לבעלי משקל מעל 10 קילוגרם). ניתן לתת את החיסון לפחות חודש אחד לאחר הפסקת הטיפול
6. חיסון מטופלים בטיפול מדכא חיסון מלבד סטרואידים: אין לתת חיסונים חיים לאנשים המטופלים בטיפול מדכא חיסון. במצבים הבאים ניתן לשקול לתת את החיסון, תוך התייעצות עם הרופא המטפל המומחה בתחום:
   1. כימותרפיה מדכאת חיסון או הקרנות, החל מ-3 חודשים לאחר סיום הטיפול, ואם הטיפול כולל נוגדנים כנגד תאי B יש להמתין לפחות 6 חודשים לפני מתן החיסון
   2. טיפול מדכא חיסון להשתלת איברים סולידיים, החל מ-6 חודשים לאחר סיום הטיפול
   3. טיפול ביולוגי מדכא חיסון (למשל טיפול אנטי-TNF כגון Alemtuzumab, Ofatumumab ו-Rituximab), החל מ-12 חודשים לאחר סיום הטיפול, אלא אם כן הונחה אחרת על ידי רופא מטפל המומחה בתחום. - תינוקות שאימותיהן טופלו בטיפולים ביולוגים מדכאי חיסון במהלך ההיריון:
      1. עד ל-12 חודשים לאחר הלידה (לצורך נסיעה מחוץ לישראל או לאחר חשיפה) - ניתן לשקול לתת את החיסון, תוך התייעצות עם הרופא המטפל המומחה בתחום
      2. החל מ־12 חודשים לאחר הלידה - ניתן לתת ללא הגבלות.
   4. תינוקות יונקים שאימותיהן מטופלות בטיפולים מדכאי חיסון, יש להתייעץ עם הרופא המומחה המטפל לפני קבלת החיסון
   5. מועמדים לחיסון הנוטלים תרופות אחרות שעלולות להשפיע על מערכת החיסון, יש להתייעץ עם הרופא המומחה המטפל לפני קבלת החיסון
7. חיסון אנשים החיים עם HIV:
   1. אין לחסן בתרכיב Varilrix אדם החי עם HIV סימפטומטי עם דיכוי אימונולוגי חמור, מחשש לסיבוכים קשים. דיכוי אימונולוגי חמור מוגדר כספירת לימפוציטים של פחות מ-15 אחוזים ולימפוציטים מסוג T+CD4 בהתאם לגיל:
      1. פחות מ-750 תאים/µL מתחת לגיל 12 חודשים
      2. פחות מ-500 תאים/µL לגילאי 1–5 שנים
      3. פחות מ-200 תאים/µL מגיל 6 שנים ומעלה
   2. ניתן לחסן בתרכיב Varilrix אדם החי עם HIV ללא סימנים קליניים וללא דיכוי אימונולוגי חמור, כהגדרתו בסעיף 8.7.1 לעיל
   3. אדם החי עם HIV עם סימנים קליניים של AIDS, אך ללא עדות לדיכוי אימונולוגי חמור, כהגדרתו בסעיף 8.7.1 לעיל: מומלץ לתת חיסון MMRV. אם מסיבה כלשהי לא ניתן לתת MMRV, ניתן לתת תרכיב Varilrix לאנשים עלילים, כאשר התועלת עולה על הסיכון. ההחלטה צריכה להיות מונחית על ידי תוצאת סרולוגיה לאבעבועות רוח ולהתקבל בהתייעצות עם הרופא המטפל המומחה ל-HIV ולמחלות זיהומיות
   4. כאשר ניתן תרכיב Vari1rix לאדם החי עם HIV, המרווח המינימלי בין שתי המנות הוא 90 יום, בכל גיל

תופעות בסמיכות לקבלת התרכיב

1. תופעות לוואי שכיחות: תופעות לוואי שנצפו ב-3 עד 7 ימים ראשונים לאחר החיסון:
   1. אודם וכאב מקומי (כ-10 אחוזים), נפיחות באזור ההזרקה (1–10 אחוזים)
   2. עלית חום לערכים של 37.5-39 מעלות צלזיוס (1–10 אחוזים)
   3. פריחה נצפתה מהיום החמישי ועד 42 ימים לאחר מתן החיסון (1–10 אחוזים)
2. תופעות לוואי נדירות:
   1. עלית חום מעל 39 מעלות צלזיוס, כאב ראש, ישנוניות, אי שקט, עייפות, חולשה ב-3–7 הימים הראשונים לאחר מתן החיסון (0.1-1 אחוזים)
   2. דלקת בדרכי נשימה עליונות, שיעול, נזלת, הגדלת בלוטות הלימפה, בחילה, הקאה, כאבי מפרקים, כאבי שרירים (0.1-1 אחוזים)
   3. כאב בטן, שלשול, דלקת עיניים, חרלת urticaria‏ (0.01-0.1 אחוזים)
   4. תגובות אלרגיות, לרבות הלם אנפילקטי, התכווציות, herpes zoster ,cerebellar ataxia - נדיר ביותר
   5. פרטים מלאים על תופעות הלוואי ותדירותן ניתן למצוא בעלון היצרן

רישום, מעקב ודיווח

רישום - על פי פרק 'כללי', עמודים 6–7. דיווח ורישום - יש להדריך מטופלים והוריהם לעקוב אחר תופעות בסמיכות לקבלת החיסון ולפנות לגורם מקצועי להערכה במידת הצורך. על הגורם המקצועי להיות ער לאפשרות של תופעות בסמיכות לקבלת החיסון ולדווח עליהן למשרד הבריאות. האירועים בסמיכות לקבלת החיסון ידווחו על ידי הצוות המחסן ו/או הצוות הרפואי המטפל, לרבות המידע המפורט בטופס הדיווח הייעודי של האגף לאפידמיולוגיה בחטיבת בריאות הציבור. הדיווח הוא פרטני ללא פרטים מזהים, אך על המדווח לשמור את הפרטים המזהים ברשומות לצורך השלמת מידע רפואי במידת הצורך. את הטופס יש להעביר לאגף לאפידמיולוגיה באמצעות מייל בכתובת: AEFI.Israel@moh.gov.il

מוסדות רפואיים המחוברים למערכת "נחליאלי" של משרד הבריאות ידווחו ישירות במערכת. על אירועים חמורים אשר גרמו למתן טיפול דחוף במסגרת הקהילה, לפינוי למיון, לאשפוז או לפטירה יש לדווח מידית בכתובים וגם טלפונית לאחראי מערך אירועים מיוחדים - עו"ד פיראס חאיק, מספר נייד 0506242380, דוא"ל בכתובת: firas.hayek@moh.gov.il וכן למייל בכתובת: AEFI.Israel@moh.gov.il.