האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

תזונה בריאה למניעת עששת - Healthy diet for preventing tooth decay

מתוך ויקירפואה


תזונה בריאה למניעת עששת
Healthy diet to prevent tooth decay
Dental Caries Cavity 2.JPG
פה של ילד הודי
יוצר הערך ד”ר אבישי רייזנר, ד”ר רונית ענבר TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – בריאות השן וחלל הפה, תזונה

עששת היא אחת המחלות הכרוניות (Chronic) השכיחות בעולם.

נגע עששתי בשן נוצר בעת צריכת סוכרים. חיידקים הנמצאים ברובד החיידקי (Biofilm) הצמוד לשן, משתמשים בסוכרים אלה ליצירת חומצה הגורמת לתהליך של Demineralization של זגוגית השן (Enamel). צמצום צריכת הסוכרים, שימוש ב-Fluoride, צחצוח והפרשת רוק יגנו על השן בתהליך הנקרא Remineralization.

לצריכת סוכר גבוהה יש השלכות גם על הבריאות הכללית, היא מעלה את הסיכון להשמנה, מחלות לב וכלי דם וסוכרת מסוג 2 על כל השלכותיהן העתידיות על תחלואה, מוגבלות (Disability) ותמותה. כתוצאה מכך, השיח על צמצום צריכת סוכרים נעשה חלק מהשיח על אורח חיים בריא.

בשנות האלפיים החלה לעלות המודעות לנושא השמירה על אורח חיים בריא, ובתוך כך עלתה המודעות לחשיבותה של תזונה בריאה. רופא השיניים יכול להשפיע על מטופליו בנושאים כמו תזונה מאוזנת, הפסקת עישון וניטור לחץ הדם. על כן, ביכולתו של רופא השיניים למלא תפקיד משמעותי בשמירה על בריאותם הכללית של מטופליו, מעבר למניעת עששת [1]. חשוב להעמיד בפני המטופל מקורות אליהם יכול לפנות כדי לקבל מידע נוסף, וכן להפנות אותו לרופא/ת המשפחה ולתזונאי/ת להמשך טיפול.

מחלת העששת

עששת היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות בעולם (נכון לתחילת שנות האלפיים). כ-90 אחוזים מהאוכלוסייה בארצות הברית נחשפים לעששת עד גיל 30‏[2]. החשיפה למחלה נמשכת לכל אורך החיים ומהווה את הגורם העיקרי לכאבי השיניים ובסופו של דבר, לאובדנן. בשנת 2015 כבר ניתן לאתר את נגע העששת, לטפל בו בשלבי המחלה המוקדמים ואף לעצור את התקדמות המחלה, אך אין זה המצב השכיח ובדרך כלל התקדמות המחלה תוביל למצב של נזק לשן[3].

עששת היא פגיעה מקומית ברקמה הקשה של השן. היא עשויה להיות שטחית מאוד ולערב פגיעה בפני השטח של זגוגית השן, או עמוקה יותר ולערב פגיעה בשינן (Dentin). ללא טיפול, נגע העששת יגיע למוך השן (Dental pulp) שבו נמצאים העצבים וכלי הדם, וההשלכות יהיו כאב ודחיפות בטיפול. מחלת העששת מתחילה ברובד החיידקי (Biofilm,‏ Plaque) המצפה את השן. הרובד מורכב מחיידקים, בעיקר Streptococcus mutans, הגורמים לעששת. כאשר אנו צורכים סוכרים, חיידקים אלו מייצרים חומצה הגורמת נזק לפני השטח של השן[4]. מחלת העששת היא מחלה מולטיפקטוריאלית (Multifactorial). יש גורמים רבים המשפיעים על פעילות החיידקים ברובד, כגון הרכב הרוק וכמותו, היקף צריכת הסוכרים, צחצוח השיניים, חשיפה ל-Fluoride וכמובן השפעות גנטיות (Genetic).

מחלת העששת היא תוצאה של חוסר שיווי משקל בין שני תהליכים מנוגדים, שהתוצאה שלהם המתבטאת באובדן חומר שן[2]. התהליך הראשון נקרא Demineralization, פירוק השן על ידי חומצה אותה מייצרים החיידקים ברובד. הסוכרים מהווים את המצע (Substrate) שממנו מייצרים החיידקים את החומצה. ככל שנצמצם את צריכת הסוכרים, סביבת השן תהיה פחות חומצית. צחצוח נכון ועקבי של השיניים מוריד באופן מכני (Mechanically) את הרובד החיידקי ומונע את התפתחות נגע העששת. התהליך השני הוא תהליך מגן שנקרא Remineralization. זהו תהליך של חיזוק השן על ידי חדירה של יוני (Ions)‏ Fluoride, זרחן (Phosphate) וסידן (Calcium) לשן. תהליך זה תלוי בחשיפה ל-Fluoride, המחזק את פני שטח השן ומגדיל את עמידותה לחומצה. גם לרוק השפעה מגנה. הרוק משמש כ-Buffer ומוריד את החומציות. בסופו של דבר, המאזן בין שני תהליכים אלה יקבע האם יתפתחו נגעי עששת ומה יהיה קצב התקדמותם (תרשים 1).


Decay1.jpg


חלק מגורמי העששת אינם ניתנים לשליטתנו, כגון הרכב החיידקים ברובד או השפעות גנטיות, אך גורמים אחרים בהחלט נתונים לשליטתנו, כגון צחצוח שיניים, שימוש ב-Fluoride ותזונה.

עששת ותזונה

ארגון הבריאות העולמי (WHO,‏ World Health Organization) עדכן את המלצותיו לגבי צריכת סוכר, ובדק את הקשר בינה לבין התפתחות עששת בילדים ומבוגרים. מסקנותיו מסתמכות על 65 עבודות אשר פורסמו בנושא (שעסקו בעיקר בילדים). ממצאי סקירה זו מעלים קשר ישיר בין צריכה מוגברת של סוכר לבין עששת[5]. קיימות הוכחות אשר מצביעות על כך שצריכת סוכרים המהווה פחות מעשרה אחוזים מסך האנרגיה (Energy) הנצרכת, עשויה להפחית את שיעור העששת.

מעט עבודות בדקו את השפעתה של ההפחתה בצריכת סוכרים לפחות מחמישה אחוזים מהאנרגיה הנצרכת, והם מסכמים שהפחתה כזו עשויה להפחית את הסיכון לעששת במהלך החיים. הסיכון להתפתחות עששת מושפע גם מאופי ותדירות צריכת הסוכרים, כמו גם ממרקם המזון (למשל, מזונות בעלי מרקם דביק משפיעים על משך החשיפה של השיניים לסוכר)[6].

דוח התזונה האמריקאי (משנת 2015) והתייחסותו לסוכר מוסף במזון

דוח מקיף של ועדת התזונה האמריקאית (Dietary guidelines advisory committee), שפורסם בפברואר 2015 (דוח מסוגו מתפרסם אחת לחמש שנים), מתייחס לראשונה בהרחבה לצריכת סוכר מוסף (Added sugar)‏[7].‏

הדוח מתייחס לאוכלוסייה בארצות הברית ומציין צריכה נמוכה של ירקות, פירות, דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי שומן, זאת לעומת צריכה גבוהה של דגנים מזוקקים (Refined grains) וסוכרים. הדוח ממליץ על צמצום משמעותי של הסוכר המוסף ללא יותר מעשרה אחוזים מצריכת הקלוריות היומית. בשנת 2015, צריכת הסוכרים היומית בארצות הברית היא כפולה מזו ונעה סביב 30-22 כפיות סוכר, כמחציתה מורכבת ממשקאות מוגזים ומיצים. יש לזכור כי פחית אחת של שתייה מוגזת מכילה 10-8 כפיות סוכר.

המלצות נוספות של הדוח הן סימון תוספת סוכר בתווית המזון, מיסוי מוצרים המכילים שיעור גבוה של סוכרים ומלחים ושימוש בכספים לחינוך לבריאות, והפחתת המיסוי על פירות וירקות. על פי הדוח, אפשר לשתות כמה כוסות קפה, אבל מומלץ לצמצם או לבטל את הוספת החלב המכיל סוכר ושומן רווי.

לסוכר מוסף השפעה שלילית על השמנת היתר (Obesity), סוכרת מסוג 2, תחלואה במחלות לב וכלי דם ועששת. הורדת רמת הסוכר המוסף מ-17-13 אחוזים ל-10 אחוזים, יכולה להקטין את הסיכון לחלות במחלות אלו. קיימת אי ודאות לגבי ממתיקים מלאכותיים, הם אמנם יעילים להורדת משקל בטווח הקצר, אבל השפעתם לטווח ארוך אינה ידועה.

הקשר בין צריכה עודפת של סוכר מוסף לעודף משקל, מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2 ועששת

  • נמצא קשר ברור בין צריכת סוכר עודפת לעודף משקל. צמצום רמת צריכת הסוכר מוריד את ה-BMI‏ (Body Mass Index). מומלצת צריכת סוכרים של לא יותר מעשרה אחוזים מצריכת הקלוריות היומית
  • נמצא קשר חזק בין צריכת סוכר גבוהה להתפתחות של סוכרת מסוג 2
  • נמצא קשר בינוני בין צריכת סוכרים גבוהה למחלות לב וכלי דם: יתר לחץ דם, אוטם לבבי, ומחלת לב כלילית (CHD, ‏Coronary Heart Disease) במבוגרים. כמו כן, קיים יחס ישיר בין צריכת סוכרים לעלייה בלחץ הדם ולעלייה ברמת ה-Triglycerides בדם
  • נמצא קשר בין צריכה עודפת של סוכרים להתפתחות עששת. שיעור העששת נמוך יותר כאשר הצריכה היומית של סוכרים היא מתחת לעשרה אחוזים

סיכום המלצות דוח התזונה האמריקאי בנושא סוכר מוסף (2015)

  • צמצום צריכת הסוכר ללא יותר מעשרה אחוזים מהצריכה הקלורית
  • צמצום או הפסקת הצריכה של שתייה מתוקה, משקאות מוגזים או מיצים ושתיית מים כתחליף (מים הם בריאים, זולים וחסרי קלוריות)
  • צמצום תכולת מלח, שומן וסוכר מוסף והקטנת גודל המנות במסעדות ובמזון מוכן. חשוב להציע תחליפים בריאים, כגון שומנים בלתי רוויים כתחליפים לשומנים רוויים, תחליפי מלח כגון תבלינים ומים כתחליף לשתייה ממותקת
  • עידוד לשיפור אורח החיים, הפניה למקורות ידע של תזונה נכונה ופעילות גופנית, היעזרות בתזונאית ובאנשי מקצוע אחרים, עידוד ארוחות משפחתיות ובישול ביתי, צמצום זמן ישיבה וזמן מסך
  • סימון תוספת סוכר בגרמים, במספר כפיות ובאחוז מהצריכה היומית המומלצת, על גבי תוויות מוצרי המזון בצורה בולטת FOP ‏ (Front Of Package)
  • מיסוי מוגדל של מזון עשיר בסוכר מוסף ומלח, ושימוש בהכנסות מהמסים לחינוך לתזונה נכונה או לסבסוד והורדת מחיר של ירקות ופירות
  • נקיטת מדיניות של הקטנת החשיפה למוצרי מזון עשירים בסוכר ומלחים, בעיקר בקרב ילדים ובני נוער
  • חינוך הציבור והעלאת המודעות להשלכות הבריאותיות של עודף בסוכר, מלח, שומן רווי וקלוריות וחשיבותה של תזונה נכונה לכל אורך החיים
  • המלצה לתזונה עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים, מוצרי חלב נטולי/דלי שומן, דגים, קטניות ואגוזים. צריכה מתונה של אלכוהול (Alcohol), מעט בשר אדום ובשר מעובד, צמצום או הפחתה בצריכת מזון עם תוספת סוכר ודגנים מזוקקים, וצמצום או הפחתת הצריכה של מלח ושומן רווי

ביבליוגרפיה

  1. Touger-Decker, R. (2010). Diet, Cardiovascular Disease and Oral Health:Promoting Health and Reducing Risk. JADA, 141(2), 167-170.
  2. 2.0 2.1 Douglas A. Young, D. E., Brian B. Nový, D., Gregory G. Zeller, D. M., Robert Hale, D., Thomas C. Hart, D. P., & Edmond L. Truelove, D. M. (2015). The American Dental Association Caries Classification System for Clinical Practice. JADA, 146(2), 79-86.
  3. Robert H Selwitz, A. I. (2007). Dental caries. Lancet, 369, 51-59.
  4. John G. Thomas, M. P., & Lindsay A. Nakaishi, B. (2006). Managing the complexity of a dynamic biofilm. JADA, 137, 10s-15s.
  5. P.J. Moynihan, S. K. (2014). Effect on Caries of Restricting Sugars Intake: Systematic Review to Inform WHO Guidelines. J Dent Res, 93(1), 8-18.
  6. Prahlad Gupta, N. G. (2013). Role of Sugar and Sugar Substitutes in Dental Caries: A Review. ISRN Dentistry. Retrieved from http://dx.doi.org/10.1155/2013/519421
  7. Scientific Report of the 2015 Dietary Guidelines Advisory Committee http://www.health.gov/dietaryguidelines/2015-scientific-report/PDFs/Scientific-Report-of-the-2015-Dietary-Guidelines-Advisory-Committee.pdf

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד”ר אבישי רייזנר, רופא שיניים, מנהל מרפאת שיניים “משען” נאות אפקה, וד”ר רונית ענבר, דיאטנית (Dietitian) קלינית, סגנית דיאטנית ראשית, בית החולים בילינסון



פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, דצמבר 2015, גיליון מס' 184, מדיקל מדיה