מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

ערכי ייחוס של צריכה תזונתית - DRI's - dietary reference intakes

מתוך ויקירפואה


הופניתם מהדף Dietary Reference Intake לדף הנוכחי.

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה,
וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
DRI's – Dietary Reference Intakes
National Academy of Medicine logo.png
תחום תזונה
סימוכין 538634619
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום 16 ספטמבר 2019
 

ערכי הייחוס של צריכה תזונתית בישראל עודכנו בספטמבר 2014 ובספטמבר 2019. הם מבוססים על נתוני ה- DRI's בשנים 1997- 2019[1] ובהתאמה לוועדות תזונה ובסיס נתוני התזונה הישראליים.

DRIs (ערכי ייחוס של צריכה תזונתית) הוא מונח יחסית חדש בתחום התזונה. הוא מתייחס ל-4 הגדרות לקביעת הצורך ברכיבי תזונה. ערכי ייחוס אלה מהווים כלים לאנשי המקצוע לתכנון ולהערכת הצריכה של רכיבי התזונה על ידי פרטים וקבוצות. ה- DRIs מחליפים את ערכי ה-RDA אשר פורסמו מאז 1941 על ידי האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית (Food and Nutrition Board of the Institute of Medicine, The National Academies).

מהם ה- DRIs? ערכי הייחוס כוללים 4 ערכים שונים:

  1. Estimated Average Requirement - EAR
  2. Recommended Dietary Allowance -RDA
  3. Adequate Intake -AI
  4. Tolerable Upper Intake Level -UL

כל הערכים ל-EAR, RDA, AI מייצגים את כמויות רכיבי התזונה שתסופקנה על ידי המזון, אלא אם מצוין אחרת. ההמלצות מבוססות על הרגלי התזונה המקובלים בארה״ב ובקנדה בגילאים השונים.

  1. Estimated Average Requirement - צורך מוערך ממוצע: רמת הצריכה היומית הממוצעת, המוערכת כמספיקה לענות על הצרכים של מחצית מן האנשים הבריאים בשלב חיים ובגיל מסוים. ברמת צריכה כזו, המחצית השנייה של האוכלוסייה המוגדרת לא תגיע לרמת הצורך התזונתי שלה. Requirement, צורך, מוגדר כרמת הצריכה הנמוכה ביותר של רכיב תזונה לאורך זמן, אשר תשמר עדיין רמה מוגדרת של הרכיב בגוף, הנחשבת כמספיקה לפי קריטריון מוגדר וידוע. הקריטריון על פיו קובעים את הרמה המספיקה של רכיב יכול להשתנות בין הגילאים השונים ובין מגדרים. לכל רכיב תזונה נקבעו קריטריונים שונים ל״רמת הצורך״, אשר משתנים לפי גיל ומין
  2. Recommended Dietary Allowance -RDA - קצובה תזונתית מומלצת: רמת הצריכה היומית הממוצעת, המוערכת כמספקת את הצרכים של כמעט כל האנשים הבריאים בקבוצת גיל ומגדר מסוימת. רמת צריכה זו תענה על הצרכים התזונתיים 97%-98% מן האוכלוסייה. ה-RDA נקבע על בסיס ה-EAR
  3. Adequate Intake -AI - צריכה מספקת - ערך הניתן במקום ה- RDA כאשר אין מספיק נתונים לחישוב ה-AI . EAR מתבסס על נתונים מתצפיות או מחקרים על צריכת רכיבי תזונה על ידי קבוצות אנשים בריאים, אשר נראה כי שומרים על מצב תזונתי מוגדר הנחשב כרצוי, לדוגמה: גדילה תקינה, רמת רכיב תזונה תקינה בדם. במקרה של תינוקות ה-AI מתבסס על רמת רכיבי התזונה הממוצעת היומית המסופקת על ידי חלב של אם לתינוק בשל ובריא, המקבל הנקה בלבד בששת החדשים הראשונים לחייו.
    צפוי שה-AI יהיה גבוה מן ה-EAR ולעיתים אף מן ה-RDA. ה-AI תלוי במאפיינים התזונתיים והאחרים של קבוצות האוכלוסייה אותן חקרו לצורך קביעתו
  4. Tolerable Upper Intake Level -UL - גבול הצריכה המרבית- רמת הצריכה היומית המרבית, אשר סביר שאינה מהווה סיכון לתופעות לוואי שליליות. ככל שרמת הצריכה עולה מעל ה-UL, כך גובר הסיכון לפתח מחלה או בעיה כלשהן. לרמת צריכה כזאת אין יתרונות בריאותיים, אף על פי שהיא עדיין יכולה להיות נסבלת באופן ביולוגי. UL מבוססים על הצריכה הכללית ממזון, מים ותוספים. בהיעדר UL לרכיב תזונה מסוים, הסיבה היא חוסר בנתונים, ולא בשל העובדה שאין לו גבול צריכה מרבית. במקרים כאלה יש להיזהר מצריכת הרכיב מעבר לרמה המומלצת

תוכן עניינים

האינדיקטורים הטובים ביותר לקבוע מה זה מספיק

רמה "מספקת" נקבעת לכל רכיב תזונה לפי קריטריונים בריאותיים שונים. לכן כל AI- EAR מתוארים במונחים של הקריטריון או הקריטריונים אשר נבחרו לקביעת רמת "המספיקות". הקריטריונים יכולים להיות זהים למגדרים השונים ולשלבי החיים השונים, אולם לעיתים הם יכולים להשתנות.

במקרים מסוימים "מספיק" יכול להיות מיוחס לדרגות שונות של צריכה מאותו רכיב. קריטריון מסוים יכול להיות: דרגת צריכת הרכיב שמתחתיה הפרט יכול להימצא בסיכון למחסור ברכיב זה. קריטריון אחר יכול להיות: הפחתת הסיכון למחלה כרונית כגון: דמנציה, אוסטיאופורוזיס, מחלות לב וכלי דם או עששת שיניים. לדוגמה: RDA לפולאט עבור נשים בגיל הפוריות נקבע על ידי קומבינציה של אינדיקטורים ביוכימיים, בעיקר רמות חומצה פולית בתאי דם אדומים, וכן רמות הומוציסטאין בפלזמה ורמות פולאט בסרום. אולם המלצות נפרדות לנשים המתכננות להיות בהיריון נקבעו על סמך הפחתת הסיכון ל-NTDs.

דוגמה נוספת: הקריטריון ל- AI לסידן עבור רוב הגילאים הוא מצב של שמירה מקסימלית של סידן בעצם, אולם עבור גברים ונשים בגילאים 31–50 הקריטריון הוא איזון רמות הסידן בין העצם לדם. כלומר, בגילאים הללו, שמירה על רמה מקסימלית של סידן בעצם לא יהיה הקריטריון לקביעת הרמה המספקת. עבור אנשים מבוגרים מבוססת ההמלצה על הצריכה המספקת לתמיכה בשמירת רמות הסידן המקסימליות, אשר יכולה להפחית את הסיכון לשברים. המלצה זו יכולה להיות גבוהה באופן משמעותי מזו הדרושה למנוע אוסטאופניה בשלב זה של החיים. ירידה בסיכון לשברים היא התוצאה שנבחרה כקריטריון לרמת מספיקות לסידן, והאינדיקציה לה היא שמירה על רמה מקסימלית בעצם, במידה בה היא יכולה להיות מושפעת מרמות הסידן בתפריט. 

שימושי ה-DRIs לפרטים ואוכלוסיות (מיועד לאנשים בריאים)

סוג השימוש לפרטים לקבוצות
הערכה EAR - לבחינת הסבירות שהצריכה היומיומית אינה מספקת EAR - להערכת שיעורי האנשים בעלי צריכה לא מספקת בקבוצה.
RDA - ברמת צריכה יומיומית כזאת או מעליה קיימת סבירות נמוכה בלבד לכך שהצריכה אינה מספקת. RDA - אין להשתמש להערכת צריכה של אוכלוסייה.
AI - ברמת צריכה יומיומית כזאת או מעליה קיימת סבירות נמוכה בלבד לכך שהצריכה אינה מספקת. AI - צריכה ממוצעת ברמה כזו או מעליה מצביעה על אפשרות לשכיחות נמוכה בלבד של אנשים בעלי צריכה לא מספקת באוכלוסייה.
UL - צריכה יומיומית מעל רמה זו עלולה לסכן את הפרט לפתח תופעות לוואי הקשורות בצריכה עודפת. UL - להערכת אחוז האוכלוסייה בסיכון פוטנציאלי לתופעות לוואי הקשורות בצריכה עודפת.
תכנון RDA - יש לכוון את הפרט לצריכה ברמה זו. EAR - לתכנון צריכה כזו שתבטיח שכיחות נמוכה של צריכה לא מספקת.
AI - יש לכוון את הפרט לצריכה ברמה זו. AI - לתכנון צריכה ממוצעת.
UL - משמש כמדריך להגבלת הצריכה. צריכה כרונית של כמויות גבוהות יותר עלולה להגביר את הסיכון האפשרי לתופעות לוואי. UL - לתכנון צריכה כזו שתבטיח שכיחות נמוכה של צריכה בעלת סיכון פוטנציאלי לתופעות לוואי.

עיקרי השינויים שבוצעו במסמך זה בהשוואה למסמך הקודם

  • עודכנו ערכי הקצובה היומית המומלצת לוויטמין D ולסידן, אך ערכי גבול הצריכה המרבית נשארו כפי שהיו לפני 2011, כמפורט בטבלה ובהסבר. לגבי סידן בשנת החיים הראשונה- עודכנו הערכים לפי שנת 2011.
  • הושמטו ערכי הסולפאט
  • עודכנו ערכי הייחוס לנתרן ואשלגן בהתאם לפרסומים המעודכנים משנת 2019 . נוספה הגדרה חדשה- CDRR= Chronic Disease Risk Reduction Intake= ערך מרבי, אשר הצריכה מתחתיו מפחיתה סיכון למחלות כרוניות

בהמשך מוצגות טבלאות ערכי הייחוס התזונתיים. 

טבלה מסי 1: ערכי ייחוס תזונתיים: (Dietary Reference Intakes (DRI’s קצובה מומלצת לפרטים - ויטמינים - Food and Nutrition Board, The Institute of Medicine, National Academies

הערה: טבלה זו מציגה את ה- RDA (קצובת רכיבי תזונה מומלצת) באותיות מודגשות ואת ה-AI, (צריכה מספקת) באותיות רגילות עם כוכבית (*).

ניתן להשתמש ב-RDA וב-AI כיעדים לצריכה פרטנית.

RDA נקבעו ברמה המספקת את הצריכה התזונתית של כמעט כל (97%-98%) הפרטים בקבוצה. לתינוקות יונקים בריאים ה- AI הוא הצריכה הממוצעת.

ה- AI בשלבי החיים האחרים וקבוצות המגדר האחרות מספק כנראה את הצרכים של כל הפרטים בקבוצה, אולם מחסור בנתונים או חוסר ודאות לגביהם מנעו את היכולת להגדיר במידת וודאות גבוהה את אחוז הפרטים באוכלוסייה, המכוסים ע'י צריכה זו.

קבוצת גיל ויטמין A
מק"ג/יממה
[2]
ויטמין C
מ"ג/יממה
ויטמין D
מק"ג/יממה
[3][4]
ויטמין E
מ"ג/יממה
[5]
ויטמין K
מק"ג/יממה
תיאמין
מ"ג/יממה
ריבופלבין
מ"ג/יממה
ניאצין
מ"ג/יממה
[6]
ויטמין B6
מ"ג/יממה
פולאט
מק"ג/יממה
[7]
ויטמין B12
מק"ג/יממה
ח' פנטוטנית
מ"ג/יממה
ביוטין
מק"ג/יממה
כולין
מ"ג/יממה
[8]
תינוקות
0-6 חדשים * 400 * 40 *10 *4 *2.0 *0.2 *0.3 *2 *0.1 *65 *0.4 *1.7 *5 *125
7-12 חדשים *500 *50 *10 *5 *2.5 *0.3 *0.4 *4 *0.3 *80 *0.5 *1.8 *6 *150
ילדים
1-3 שנים 300 15 15 6 *30 0.5 0.5 6 0.5 150 0.9 *2 *8 *200
4-8 שנים 400 25 15 7 *55 0.6 0.6 8 0.6 200 1.2 *3 *12 *250
גברים
9-13 שנים 600 45 15 11 *60 0.9 0.9 12 1.0 300 1.8 *4 *20 *375
14-18 שנים 900 75 15 15 *75 1.2 1.3 16 1.3 400 2.4 *5 *25 *550
19-30 שנה 900 90 15 15 *120 1.2 1.3 16 1.3 400 2.4 *5 *30 *550
31-50 שנה 900 90 15 15 *120 1.2 1.3 16 1.3 400 2.4 *5 *30 *550
51-70 שנה 900 90 15 15 *120 1.2 1.3 16 1.7 400 2.4[9] *5 *30 *550
70 שנה ומעלה 900 90 20 15 *120 1.2 1.3 16 1.7 400 2.4[9] *5 *30 *550
נשים
9- 13 שנים 600 45 15 11 *60 0.9 0.9 12 1.0 300 1.8 *4 *20 *375
14- 18 שנים 700 65 15 15 *75 1.0 1.0 14 1.2 400[10] 2.4 *5 *25 *400
19- 30 שנה 700 75 15 15 *90 1.1 1.1 14 1.3 400[10] 2.4 *5 *30 *425
31- 50 שנה 700 75 15 15 *90 1.1 1.1 14 1.3 400[10] 2.4 *5 *30 *425
51- 70 שנה 700 75 15 15 *90 1.1 1.1 14 1.5 400 2.4[9] *5 *30 *425
70 שנה ומעלה 700 75 20 15 *90 1.1 1.1 14 1.5 400 2.4[9] *5 *30 *425
היריון
עד גיל 18 שנה 750 80 15 15 *75 1.4 1.4 18 1.9 600[11] 2.6 *6 *30 *450
19- 30 שנה 770 85 15 15 *90 1.4 1.4 18 1.9 600[11] 2.6 *6 *30 *450
50-31 שנה 770 85 15 15 *90 1.4 1.4 18 1.9 600[11] 2.6 *6 *30 *450
הנקה
עד גיל 18 שנה 1200 115 15 19 *75 1.4 1.6 17 2.0 500 2.8 *7 *35 *550
19- 30 שנה 1300 120 15 19 *90 1.4 1.6 17 2.0 500 2.8 *7 *35 *550
50-31 שנה 1300 120 15 19 *90 1.4 1.6 17 2.0 500 2.8 *7 *35 *550

טבלה מסי 2: ערכי ייחוס תזונתיים: (Dietary Reference Intakes (DRI’s קצובה מומלצת לפרטים - מינרלים Food and Nutrition Board, the Institute of Medicine, National Academies

הערה: טבלה זו מציגה את ה- RDA (קצובת רכיבי תזונה מומלצת) באותיות מודגשות ואת ה-AI (צריכה מספקת) באותיות רגילות עם כוכבית (*).

ניתן להשתמש ב-RDA וב-Al כיעדים לצריכה פרטנית.

RDA נקבעו ברמה המספקת את הצריכה התזונתית של כמעט כל (97%-98%) הפרטים בקבוצה.

לתינוקות יונקים בריאים ה-AI היא הצריכה הממוצעת.

AI בשלבי החיים האחרים וקבוצות המגדר האחרות מספק כנראה את הצרכים של כל הפרטים בקבוצה, אולם מחסור בנתונים או חוסר ודאות לגביהם מנעו את היכולת להגדיר במידת וודאות גבוהה את אחוז הפרטים באוכלוסייה, המכוסים על ידי צריכה זו.

קבוצת גיל סידן
מ"ג/יממה
כרום
מק"ג/יממה
נחושת
מק"ג/יממה
פלואור
מ"ג/יממה
יוד
מק"ג/יממה
ברזל
מ"ג/יממה
מגנזיום
מ"ג/יממה
מנגן
מ"ג/יממה
מוליבדן
מק"ג/יממה
זרחן
מ"ג/יממה
סלניום
מק"ג/יממה
אבץ
מ"ג/יממה
אשלגן
גר'/ יממה
נתרן
גר'/ יממה
כלור
גר'/ יממה
תינוקות
0- 6 חדשים *200 *0.2 *200 *0.01 *110 *0.27 *30 *0.003 *2 *100 *15 *2 *0.4 *0.11 *0.18
7- 12 חדשים *260 *5.5 *220 *0.5 *130 11 *75 *0.6 *3 *275 *20 3 *0.86 *0.37 *0.57
ילדים
1- 3 שנים 700 *11 340 *0.7 90 7 80 *1.2 17 460 20 3 *2 *0.8 *1.5
4- 8 שנים 1000 *15 440 *1 90 10 130 *1.5 22 500 30 5 *2.3 *1 *1.9
גברים
9- 13 שנים 1,300 *25 700 *2 120 8 240 *1.9 34 1,250 40 8 *2.5 *1.2 *2.3
14- 18 שנים 1,300 *35 890 *3 150 11 410 *2.2 43 1,250 55 11 *3 *1.5 *2.3
19- 30 שנה 1,000 *35 900 *4 150 8 400 *2.3 45 700 55 11 *3.4 *1.5 *2.3
31- 50 שנה 1,000 *35 900 *4 150 8 420 *2.3 45 700 55 11 *3.4 *1.5 *2.3
51- 70 שנה 1,000 *30 900 *4 150 8 420 *2.3 45 700 55 11 *3.4 *1.5 *2
<70 שנה 1,200 *30 900 *4 150 8 420 *2.3 45 700 55 11 *3.4 *1.5 *1.8
נשים
9- 13 שנים 1,300 *21 700 *2 120 8 240 *1.6 34 1,250 40 8 *2.3 *1.2 *2.3
14- 18 שנים 1,300 *24 890 *3 150 15 360 *1.6 43 1,250 55 9 *2.3 *1.5 *2.3
19- 30 שנה 1,000 *25 900 *3 150 18 310 *1.8 45 700 55 8 *2.6 *1.5 *2.3
31- 50 שנה 1,000 *25 900 *3 150 18 320 *1.8 45 700 55 8 *2.6 *1.5 *2.3
51- 70 שנה 1,200 *20 900 *3 150 8 320 *1.8 45 700 55 8 *2.6 *1.5 *2
<70 שנה 1,200 *20 900 *3 150 8 320 *1.8 45 700 55 8 *2.6 *1.5 *1.8
היריון
>18 שנה 1,300 *29 1,000 *3 220 27 400 *2.0 50 1,250 60 13 *2.6 *1.5 *2.3
30-19 שנה 1,000 *30 1,000 *3 220 27 350 *2.0 50 700 60 11 *2.9 *1.5 *2.3
31- 50 שנה 1,000 *30 1,000 *3 220 27 360 *2.0 50 700 60 11 *2.9 *1.5 *2.3
הנקה
>18 שנה 1,300 *44 1,300 *3 290 10 360 *2.6 50 1,250 70 14 *2.5 *1.5 *2.3
30-19 שנה 1,000 *45 1,300 *3 290 9 310 *2.6 50 700 70 12 *2.8 *1.5 *2.3
31- 50 שנה 1,000 *45 1,300 *3 290 9 320 *2.6 50 700 70 12 *2.8 *1.5 *2.3

מקורות:

ערכי יחוס תזונתיים לזרחן, מגנזיום, ופלואוריד (1997); ערכי יחוס תזונתיים לתיאמין, ריבופלווין, ניאצין, ויטמין B6, פולט, ויטמין B12, חומצה פנטוטנית, ביוטין וכולין (1998);

ערכי ייחוס תזונתיים לוויטמין C, ויטמין E, סלניום וקרוטנואידים (2000);

וערכי יחוס תזונתיים לוויטמין A, ויטמין K, ארסן, בורון, כרום, נחושת, יוד, ברזל, מגנזיום, מוליבדן, ניקל, סיליקון, ונדיום ואבץ (2001);

ויטמין D, סידן (2011) . ניתן להגיע לדו"חות אלה באתר www.nap.edu. 

טבלה מס' 3: ערכי ייחוס תזונתיים: (Dietary Reference Intakes (DRI’s קצובה מומלצת לפרטים: UL גבול הצריכה המרבית[12] - ויטמינים - Food and Nutrition Board, The Institute of Medicine, National Academies

קבוצת גיל ויטמין A
מק"ג/יממה
[13]
ויטמין C
מ"ג/יממה
ויטמין D
מק"ג/יממה

[14]
ויטמין E
מ"ג/יממה

[15][16]
ויטמין K תיאמין ריבופלבין ניאצין
מ"ג/יממה

[16]
ויטמין B6
מ"ג/יממה
פולאט
מק"ג/יממה

[16]
ויטמין B12 ח' פנטוטנית ביוטין כולין
גרם/יממה
קרוטנואידים
[17]
תינוקות
0-6 חדשים 600 טנ[18] 25 טנ טנ טנ טנ טנ טנ טנ טנ טנ טנ טנ טנ
7-12 חדשים 600 טנ 25 טנ טנ טנ טנ טנ טנ טנ טנ טנ טנ טנ טנ
ילדים
1-3 שנים 600 400 50 200 טנ טנ טנ 10 30 300 טנ טנ טנ 1.0 טנ
4-8 שנים 900 650 50 300 טנ טנ טנ 15 40 400 טנ טנ טנ 1.0 טנ
גברים ונשים
9- 13 שנים 1,700 1,200 50 600 טנ טנ טנ 20 60 600 טנ טנ טנ 2.0 טנ
14- 18 שנים 2,800 1,800 50 800 טנ טנ טנ 30 80 800 טנ טנ טנ 3.0 טנ
19- 70 שנה 3,000 2,000 50 1,000 טנ טנ טנ 35 100 1,000 טנ טנ טנ 3.5 טנ
<70 שנה 3,000 2,000 50 1,000 טנ טנ טנ 35 100 1,000 טנ טנ טנ 3.5 טנ
היריון
>18 שנה 2,800 1,800 50 800 טנ טנ טנ 30 80 800 טנ טנ טנ 3.0 טנ
50-19 שנה 3,000 2,000 50 1,000 טנ טנ טנ 35 100 1,000 טנ טנ טנ 3.5 טנ
הנקה
>18 שנה 2,800 1,800 50 800 טנ טנ טנ 30 80 800 טנ טנ טנ 3.0 טנ
50-19 שנה 3,000 2,000 50 1,000 טנ טנ טנ 35 100 1,000 טנ טנ טנ 3.5 טנ

מקורות: ערכי יחוס תזונתיים לזרחן, מגנזיום, ופלואוריד (1997);

ערכי יחוס תזונתיים לתיאמין, ריבופלווין, ניאצין, ויטמין B6, פולט, ויטמין B12, חומצה פנטוטנית, ביוטין וכולין (1998);

ערכי ייחוס תזונתיים לוויטמין C, ויטמין E, סלניום וקרוטנואידים (2000);

ערכי יחוס תזונתיים לוויטמין A, ויטמין K, ארסן, בורון, כרום, נחושת, יוד, ברזל, מגנזיום, מוליבדן, ניקל, סיליקון, ונדיום ואבץ (2001);

ויטמין D, סידן (2011) . ניתן להגיע לדו"חות אלה באתר www.nap.edu. 

טבלה מסי 4: ערכי ייחוס תזונתיים: (Dietary Reference Intakes (DRI’s קצובה מומלצת לפרטים. UL גבול הצריכה המרבית[19] - מינרלים/ CDRR[20] מינרלים - Food and Nutrition Board, The Institute of Medicine, National Academies

קבוצת גיל כלור נתרן
[21]
אבץ ונדיום
[22]
סיליקון
[23]
סלניום אשלגן זרחן ניקל מוליבדן מנגן מגנזיום
[24]
ברזל יוד פלואור נחושת כרום סידן בורון ארסן[25]
גר'/ גר'/ מ"ג/ מ"ג/ מק"ג/ גר'/ מ"ג/ מק"ג/ מ"ג/ מ"ג/ מ"ג/ מק"ג/ מ"ג/ מק"ג/ גרם/ מ"ג/
יממה יממה יממה יממה יממה יממה יממה יממה יממה יממה יממה יממה יממה יממה יממה יממה
תינוקות
0- 6 חודשים טנ[18] טנ/ טנ 4 טנ טנ 45 טנ/טנ טנ טנ טנ טנ טנ 40 טנ 0.7 טנ טנ 1 טנ טנ
7- 12 חודשים טנ טנ/טנ 5 טנ טנ 60 טנ/טנ טנ טנ טנ טנ טנ 40 טנ 0.9 טנ טנ 1.5 טנ טנ
ילדים
1- 3 שנים 2.3 טנ/ 1.2 7 טנ טנ 90 טנ/טנ 3 0.2 300 2 65 40 200 1.3 1,000 טנ 2.5 3 טנ
4- 8 שנים 2.9 טנ/ 1.5 12 טנ טנ 150 טנ/טנ 3 0.3 600 3 110 40 300 2.2 3,000 טנ 2.5 6 טנ
גברים ונשים
9- 13 שנים 3.4 טנ/ 1.8 23 טנ טנ 280 טנ/ טנ 4 0.6 1,100 6 350 40 600 10 5,000 טנ 2.5 11 טנ
14- 18 שנים 3.6 טנ/ 2.3 34 טנ טנ 400 טנ/טנ 4 1.0 1,700 9 350 45 900 10 8,000 טנ 2.5 17 טנ
19- 70 שנה 3.6 טנ/ 2.3 40 1.8 טנ 400 טנ/טנ 4 1.0 2,000 11 350 45 1,100 10 10,000 טנ 2.5 20 טנ
<70 שנה 3.6 טנ/ 2.3 40 1.8 טנ 400 טנ/טנ 3 1.0 2,000 11 350 45 1,100 10 10,000 טנ 2.5 20 טנ
היריון
14- 18 שנה 3.6 טנ/ 2.3 34 טנ טנ 400 טנ/טנ 3.5 1.0 1,700 9 350 45 900 10 8,000 טנ 2.5 17 טנ
19- 50 שנה 3.6 טנ/ 2.3 40 טנ טנ 400 טנ/טנ 3.5 1.0 2,000 11 350 45 1,100 10 10,000 טנ 2.5 20 טנ
הנקה
14- 18 שנה 3.6 טנ/ 2.3 34 טנ טנ 400 טנ/טנ 4 1.0 1,700 9 350 45 900 10 8,000 טנ 2.5 17 טנ
19- 50 שנה 3.6 טנ/ 2.3 40 טנ טנ 400 טנ/טנ 4 1.0 2,000 11 350 45 1,100 10 10,000 טנ 2.5 20 טנ

טבלה מס' 5: ערכי ייחוס תזונתיים: (Dietary Reference Intakes (DRI’s קצובה מומלצת לפרטים - מאקרונוטריאנטים Food and Nutrition Board, The Institute of Medicine, National Academies

הערה: טבלה זו מציגה את ה- RDA (קצובת רכיבי תזונה מומלצת) באותיות מודגשות ואת ה- AI (צריכה מספקת) באותיות רגילות עם כוכבית (*).

ניתן להשתמש ב-RDA וב-AI כיעדים לצריכה פרטנית.

RDA נקבעו ברמה המספקת את הצריכה התזונתית של כמעט כל (97%-98%) הפרטים בקבוצה. לתינוקות יונקים בריאים ה- AI הוא הצריכה הממוצעת.

ה-AI בשלבי החיים האחרים וקבוצות המגדר האחרות מספק כנראה את הצרכים של כל הפרטים בקבוצה, אולם מחסור בנתונים או חוסר ודאות לגביהם מנעו את היכולת להגדיר במידת וודאות גבוהה את אחוז הפרטים באוכלוסייה, המכוסים על ידי צריכה זו.

הסימון + מצביע על כך שנעשה שינוי מהפרסום הקודם, בגלל טעות בחישוב.

קבוצת גיל סה"כ מים (ליטר/ יממה)[26] פחמימות (גרם / יממה) סך סיבים תזונתיים (גרם / יממה) שומן (גרם / יממה) חומצה לינולאית (גרם / יממה) חומצה אלפא לינולאית (גרם / יממה) חלבון (גרם / יממה)[27]
תינוקות
0- 6 חדשים *0.7 *60 טנ *31 *4.4 *0.5 *9.1
7- 12 חדשים *0.8 *95 טנ *30 *4.6 *0.5 +11
ילדים
1- 3 שנים *1.3 130 *19 טנ *7 *0.7 13
4- 8 שנים *1.7 130 *25 טנ *10 *0.9 19
גברים
9- 13 שנים *2.4 130 *31 טנ *12 *1.2 34
14- 18 שנים *3.3 130 *38 טנ *16 *1.6 52
19- 30 שנה *3.7 130 *38 טנ *17 *1.6 56
31- 50 שנה *3.7 130 *38 טנ *17 *1.6 56
51- 70 שנה *3.7 130 *30 טנ *14 *1.6 56
<70 שנה *3.7 130 *30 טנ *14 *1.6 56
נשים
9- 13 שנים *2.1 130 *26 טנ *10 *1.0 34
14- 18 שנים *2.3 130 *26 טנ *11 *1.1 46
19- 30 שנה *2.7 130 *25 טנ *12 *1.1 46
31- 50 שנה *2.7 130 *25 טנ *12 *1.1 46
51- 70 שנה *2.7 130 *21 טנ *11 *1.1 46
<70 שנה *2.7 130 *21 טנ *11 *1.1 46
היריון
14-18 שנה *3.0 175 *28 טנ *13 *1.4 71
19-30 שנה *3.0 175 *28 טנ *13 *1.4 71
31-50 שנה *3.0 175 *28 טנ *13 *1.4 71
הנקה
14-18 שנה *3.8 210 *29 טנ *13 *1.3 71
19-30 שנה *3.8 210 *29 טנ *13 *1.3 71
31-50 שנה *3.8 210 *29 טנ *13 *1.3 71

טנ: טרם נקבע.

ביבליוגרפיה והערות שוליים

    • Food and Nutrition Board, Institute of Medicine. Dietary Reference Intakes. National Academy Press, Washington DC. 1997-2006.
    • Dietary Reference Intakes for Vitamin D and Calcium, National Academy of Sciences, Institute of Medicine, Food and Nutrition Board 2011.
    • National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine 2019. Dietary Reference Intakes for Sodium and Potassium. Washington, DC: The National
    Academies Press. https://doi.org/10.17226/25353.
  1. כ-RAEs‏ (retinol activity equivalents). 1RAE =‏ 1 מק"ג רטינול, 12 מק"ג בטא-קרוטן, 24 מק"ג אלפא-קרוטן, או 24 מק"ג בטא-קריפטוקסנטין במזון.
  2. כולקלציפרול. 1 מק"ג כולקלציפרול=40 יחידות בינלאומיות ויטמין D. הועדה שהוקמה בישראל לעדכון ההמלצות לוויטמין D החליטה לקבל את המלצות ה- DRI's לגבי הקצובה המומלצת, "קבוצת עבודה לעידכון ערכי ייחוס תזונתיים לרמות ויטמין D"‏ 2012.
  3. בהעדר חשיפה מתאימה לשמש.
  4. כאלפא-טוקופרול. אלפא-טוקופרול כולל RRR-α Tocopherol, הצורה היחידה של אלפא-טוקופרול אשר מופיעה במזון באופן טבעי, ו-2R צורות סטריאואיזומטריות של אלפא-טוקופרול (RRR-,RSR-,RRS-,RSS- α Tocopherol), המצויים במזון מועשר ובתוספי מזון. לא כולל 2S צורות סטריאואיזומטריות של אלפא-טוקופרול (SRR-,SSR-,SRS-,SSS- α Tocopherol), המצויות גם במזון מועשר ובתוספי תזונה.
  5. כאקוויוולנטים לניאצין. 1 מ"ג ניאצין=60 מ"ג טריפטופאן; 0-6 חדשים= ניאצין שנוצר מראש (לא אקוויוולנטים לניאצין).
  6. כאקוויוולנטים לפולט במזון (1 =1DFE .(DFE מק"ג פולט במזון = 0.6 מק"ג חומצה פולית ממזון מועשר או מתוסף תזונה הנצרך עם המזון = 0.5 מק"ג תוסף הנצרך על בטן ריקה.
  7. אעפ"י שנקבע AI לכולין, קיימים מעט נתונים להעריך האם יש צורך באספקה תזונתית של כולין בכל שלבי החיים, ויתכן שצרכי הכולין יכולים להיות מסופקים על ידי סינתזה תוך גופית במהלך חלק משלבי החיים.
  8. 9.0 9.1 9.2 9.3 מכיוון שאצל 10%-30% מן האנשים המבוגרים עלולה להיות תת-ספיגה של ויטמין B12 מן המזון, מומלץ כי אנשים מעל גיל 50 יגיעו לצריכה המומלצת בעיקר באמצעות צריכת מזון מועשר בוויטמין B12 או באמצעות צריכת תוסף תזונה המכיל ויטמין זה.
  9. 10.0 10.1 10.2 לאור העובדות הקושרות צריכת פולט עם מומים מולדים במערכת העצבים אצל העובר, מומלץ כי כל אישה בגיל הפוריות תצרוך 400 מק"ג ח' פולית מתוספים או מזון מועשר בנוסף לצריכת פולט מהמזון באמצעות תפריט מגוון.
  10. 11.0 11.1 11.2 בהנחה שנשים ימשיכו לצרוך 400 מק"ג מתוספי תזונה או ממזון מועשר, עד אשר ההיריון שלהן ידוע והן כבר נמצאות במעקב היריון, דבר המתרחש בדרך כלל לאחר סוף התקופה הפרה-הריונית - הזמן הקריטי להיווצרות תעלת העצבים.
  11. גבול הצריכה המרבית = רמת הצריכה היומית המרבית, אשר סביר שאינה מהווה סיכון לתופעות לוואי. אם לא צוין אחרת, הרמה המרבית מייצגת את הצריכה הכללית ממזון, מים ותוספים. בשל מחסור בנתונים מתאימים, לא ניתן היה לקבוע גבול צריכה מרבית לויטמין K, תיאמין, ריבופלווין, ויטמין B12, חומצה פנטוטנית, ביוטין או קרוטנואידים בשל העדר ערכי גבול צריכה מרבית, יש לשים לב במשנה זהירות לצריכת רכיבי תזונה אלה ברמות מעל לצריכה המומלצת.
  12. כוויטמין A מוגמר בלבד.
  13. הועדה שהוקמה בישראל לעדכון ההמלצות לוויטמין D לא השתכנעה בהוכחות לצורך עדכון גבול הצריכה המרבית ולכן מוצגים הערכים כפי שפורסמו ב- DRI's לשנת 1997
  14. כאלפא-טוקופרול; מתייחס לכל צורה של תוסף אלפא-טוקופרול.
  15. 16.0 16.1 16.2 ערכי הצריכה המרביים של ויטמין E, ניאצין ופולט מתייחסים לצורות הסינטטיות, המתקבלות מתוספים, מזון מועשר או שילוב של השניים.
  16. תוספי בתא-קרוטן מומלצים רק כמקור לפרו ויטמין A
  17. 18.0 18.1 טנ= טרם נקבע בשל מחסור בנתונים לגבי תופעות לוואי בקבוצת הגיל המסוימת, וחשש לחוסר יכולת להתמודד עם כמויות עודפות. מומלץ שמקור הרכיבים יהיה מזון בלבד, על מנת להימנע מרמות גבוהות.
  18. גבול הצריכה המרבית = רמת הצריכה היומית המרבית, אשר סביר שאינה מהווה סיכון לתופעות לוואי שליליות. אם לא צוין אחרת, הרמה המרבית מייצגת את הצריכה הכללית ממזון, מים ותוספים. בשל מחסור בנתונים מתאימים, לא ניתן היה לקבוע גבול צריכה מרבי לוויטמין K, תיאמין, ריבופלווין, ויטמין B12, חומצה פנטוטנית, ביוטין או קרוטנואידים.
    בשל העדר ערכי גבול צריכה מרבית, יש לשים לב במשנה זהירות לצריכת רכיבי תזונה אלה ברמות מעל לצריכה המומלצת
  19. Chronic Disease Risk Reduction Intake =CDRR= ערך מרבי, אשר הצריכה מתחתיו מפחיתה סיכון למחלות כרוניות
  20. ערכי גבול הצריכה המרבית עודכנו על פי ה- DRI's לגילאים לידה- 12 חודשים.
  21. אין כל הצדקה להוסיף ונדיום למזון, ויש להשתמש בתוספי ונדיום בזהירות, אף על פי שלא הוכח כי ונדיום במזון גורם לתופעות לוואי בבני אדם. ערך הצריכה המרבי הגבוה ביותר מבוסס על תופעות לוואי בחיות מעבדה וניתן להשתמש בנתונים אלה לקביעת ערך מרבי גבוה ביותר במבוגרים, אך לא בילדים ומתבגרים.
  22. אין הצדקה להוסיף סיליקון לתוספי תזונה, אף על פי שלא הוכח שסיליקון גורם לתופעות לוואי בבני אדם
  23. הערך המרבי הגבוה ביותר למגנזיום מייצג צריכה ממקור פרמקולוגי בלבד, ולא כולל צריכה ממזון ומים.
  24. לא קיימת הצדקה להוסיף ארסן למזון או לתוספי תזונה אף על פי שלא נקבע ערך מרבי גבוה ביותר לארסן.
  25. סה"כ מים כולל את המים הנמצאים במזון, במשקאות ובמי השתייה.
  26. מבוסס על 0.8 גרם חלבון לק"ג לפי ערכי ייחוס של משקל גוף (reference body weight)