הבדלים בין גרסאות בדף "זיהום בפרווירוס B19 בהיריון - Parvovirus B19 infection during pregnancy"

זיהום בפרווירוס B19 בהיריון
Parvovirus B19 infection during pregnancy
פרוו-וירוס בדם

גרסה אחרונה מ־10:15, 15 בפברואר 2014

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – פרווירוס B19

פרווירוס B19 הנו נגיף דנ"א (DNA, ‏Deoxyribonucleic Acid) חד-גדילי (Single stranded), אשר גורם למחלה החמישית (Fifth disease,‏ Erythema infectiosum). הוא מתרבה בתאים שמתחלקים מהר כמו אריתרובלסטים (Erythroblast), ונקשר רק לכדוריות דם אדומות שמבטאות אֶנְגַּד מסוג P‏ (P antigen). במחלות תֶּמֶס דָּם (Hemolytic) כמו אנמיה חרמשית, הנגיף יכול לגרום למשבר אפלסטי (Aplastic crisis).

אפידמיולוגיה

שיעור ההדבקה כתוצאה ממגע מזדמן עם הנגיף עומד על 5%, שיעור ההדבקה כתוצאה מחשיפה במקום העבודה (מורים למשל) עומד על 20%, ושיעור ההדבקה כתוצאה ממגע הדוק בבית הנו 50%.

שיעור המרת נוגדנים (Seroconversions) הנו 1-2% בשנה.

שיעורי התקפת הנגיף (Attack rate) עומדים על 20-30%.

50% מהנשים ההרות מחוסנות. היריון לא חושף ולא מחמיר את המחלה.

שיעור העברה אנכית (Vertical) לעובר עומד על כשליש, כלומר רק שליש מהעוברים ידבקו אם האם חולה.

דנ"א של פרווירוס B19 נמצא ב-3% מהנפלים בשליש הראשון להיריון. שיעור סך אובדן העוברים עומד על 10%, שיעור אובדן עוברים בין שבועות 19-20 להיריון עומד על 15% ולאחר שבוע 20 הוא עומד על 2.3%.

אטיולוגיה

ההדבקה מתרחשת כתוצאה מהעברה נשימתית וממגע יד-פה, והיא נפוצה במיוחד באביב.

קליניקה

וירמיה (Viremia) מתחילה כעבור 4-14 ימים מזמן ההדבקה. היא מתחילה בפריחה בפנים מסוג אַדְמֶנֶת (Erythema), דמויית לחי סטורה (Slapped cheek), שמתפשטת לגו ולגפיים. לפעמים מופיעה מחלה דמויית שפעת בימים האחרונים של הוירמיה, לפני הופעת הפריחה.

20-30% מהמבוגרים הנם א-תסמיניים.

הדבקה עוברית

85% ממקרי הזיהום העוברי יתרחשו תוך 10 שבועות מההדבקה.

הנגיף יכול לגרום להפלה, הידרופס או לידת מת (Stillbirth). הנגיף גורם לאנמיה אפלסטית בעובר ולאי ספיקה לבבית בתפוקה גבוהה (High cardiac output congestive heart failure). בנוסף פוגע הנגיף גם בשריר הלב (דלקת שריר הלב), כאשר דלקת שריר הלב בעובר יכולה לגרום להידרופס גם באנמיה פחות חמורה.

זיהום בפרוווירוס הוא הסיבה השכיחה ביותר להידרופס עוברי לא אימוני בעוברים שנבדקו בנתיחה שלאחר המוות. הידרופס עוברי לא אימוני מתרחש רק ב- 1% מהנשים שנדבקו בנגיף, במידה וההדבקה התרחשה לפני שבוע 20. 80% מההידרופס נמצאו בשליש השני להיריון, בין שבועות 22-23 בממוצע. מועד ההדבקה הקריטי מתרחש בין שבועות 13-16, אז ייצור כדוריות הדם (Hematopoiesis) בכבד נמצא בשיאו.

אבחנה

האבחנה מבוססת על סרולוגיה אימהית:

אימונוגלובולין M‏ (IgM, ‏Immunoglobulin M) - עולה 10-12 ימים לאחר הופעת הזיהום, והוא נשאר במשך 3-6 חודשים
אימונוגלובולין G‏ (IgG, ‏Immunoglobulin G) - עולה מספר ימים לאחר הופעת IgM, ומקנה חסינות לכל החיים

ריאקציית שרשרת של פולימרז (PCR, ‏Polymerase Chain Reaction) יכולה לזהות דנ"א של הנגיף בנסיוב האם, רק בזמן השלב המבשר של המחלה (Prodrome) ולא בזמן הפריחה.

אבחנת הדבקה עוברית

ניתן לאבחן הדבקה עוברית על ידי שימוש בריאקציית שרשרת של פולימרז לדנ"א הנגיפי בדיקור מי שפיר, או על ידי סרולוגיה ל- IgM בדגימת דם עוברי (Cordocentesis).

הליך הבירור לזיהום בפרווירוס B19

יש לבצע בירור לזיהום בפרווירוס B19:

כאשר הייתה חשיפה אימהית לנגיף
כאשר ישנו הידרופס לא אימוני
כאשר מופיעה מחלה אופיינית הכוללת חום, פריחה, נפיחות מפרקית, משבר אפלסטי וכדומה

השלב הראשון בבירור יהיה סרולוגיה אימהית:

כאשר ישנו IgM שלילי ו- IgG חיובי, הדבר מעיד על כך שהאישה ההרה מחוסנת, ועל כן אין צורך בבירור נוסף
אם האישה ההרה נחשפה, אבל IgM וגם IgG שליליים, יש לחזור על הבדיקה תוך 2-4 שבועות. אם לאחר שבועיים:
- IgM שלילי ו- IgG חיובי, ניתן לומר כי האישה ההרה מחוסנת ועל כן אין צורך בבירור נוסף
- אולם אם IgM חיובי ו- IgG שלילי או חיובי, אזי מדובר בהדבקה
אם ישנם IgM ו- IgG חיוביים, ככל הנראה מדובר בהדבקה, ולכן נחפש סימני הידרופס בבדיקת על-שמע (US, ‏Ultra-Sound), עם/בלי עורק מוח תיכון (MCA, ‏Middle Cerebral Artery), כל שבועיים למשך 10 שבועות. (לפני כן לחזור על הבדיקה). בנוסף נחפש סימני הגדלת כבד וטחול, וכן שליה גדולה.

זרימת שיא סיסטולית (PSV, ‏Peak Systolic Velocity) גבוהה בעורק מוח תיכון היא מנבאת לאנמיה עוברית. אם נמצא סימני אנמיה או סימנים אחרים לזיהום, נבצע דגימת דם עוברי להערכת חומרת האנמיה, ולברור ריאקציית שרשרת של פולימרז של הנגיף בדם העובר.

טיפול

ההדבקה לרוב מתרחשת עוד לפני הופעת סימנים קליניים, לכן אין להימנע ממגע עם ילד חולה.

לא קיים טיפול מונע או חיסון.

במקרה של הדבקה עוברית, ניתן לבצע עירוי דם לעובר לפי הצורך.

פרוגנוזה

במידה והתפתח הידרופס, ללא מתן טיפול בעירוי דם ישנם 30% תמותה.

עם מתן טיפול בעירוי דם, 94% ממקרי ההידרופס יחלפו תוך 6-12 שבועות, עם תמותה נמוכה מ-10%. לרוב יהיה צורך בעירוי דם אחד, מפני שלאחר שהזיהום חולף ייצור כדוריות הדם מתחדש. הדעות חלוקות לגבי פגיעות עצביות-התפתחותיות לטווח ארוך (Sequelae). יש שתיארו שיעור של 32% של פגיעות לטווח ארוך. חלק מהמקרים עם פגיעות לטווח ארוך היו גם ללא אנמיה או חמצת קשים.

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

Williams 23rd 1166

ראו גם

לנושא הקודם: זיהום בטוקסופלזמה - היבטים מיילדותיים - Toxoplasmosis - obstetric aspects
לנושא הבא: זיהום בנגיף וריצלה-זוסטר בהיריון - Varicella Zoster infection during pregnancy

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{ערך בבדיקה}}
 {{מחלה
-|תמונה=
+|תמונה=[[קובץ:Parvovirus in Blood.jpg|250px]]
-|כיתוב תמונה=
+|כיתוב תמונה=פרוו-וירוס בדם
 |שם עברי= זיהום בפרווירוס B19 בהיריון
 |שם לועזי= Parvovirus B19 infection during pregnancy
@@ שורה 12: / שורה 11: @@
 |אחראי הערך=
 }}
-[[קובץ:Parvovirus in Blood.jpg|ממוזער|שמאל|250px|פרוו-וירוס בדם]]
+{{הרחבה|פרווירוס B19}}
+'''[[פרווירוס B19]]''' הנו נגיף דנ"א (DNA, {{כ}}Deoxyribonucleic Acid) חד-גדילי (Single stranded), אשר גורם ל[[המחלה החמישית|מחלה החמישית]] (Fifth disease,{{כ}} Erythema infectiosum). הוא מתרבה בתאים שמתחלקים מהר כמו אריתרובלסטים (Erythroblast), ונקשר רק לכדוריות דם אדומות שמבטאות אֶנְגַּד מסוג P{{כ}} (P antigen). במחלות תֶּמֶס דָּם (Hemolytic) כמו [[אנמיה חרמשית]], הנגיף יכול לגרום למשבר אפלסטי (Aplastic crisis).
-גורם ל-erythema infectiosum או Fifth disease. וירוס single stranded DNA,  מתרבה בתאים שמתחלקים מהר כמו אריתרובלסטים. נקשר רק לכדוריות דם אדומות שמבטאות P antigen. במחלות המוליטיות כמו אנמיה חרמשית יכול לגרום ל- aplastic crisis.
+== אפידמיולוגיה ==
-== אפידמיולוגיה ==
+שיעור ההדבקה כתוצאה ממגע מזדמן עם הנגיף עומד על 5%, שיעור ההדבקה כתוצאה מחשיפה במקום העבודה (מורים למשל) עומד על 20%, ושיעור ההדבקה כתוצאה ממגע הדוק בבית הנו 50%.
+שיעור המרת נוגדנים (Seroconversions) הנו 1-2% בשנה.
-שיעור 1-2% - seroconversions בשנה.
+שיעורי התקפת הנגיף (Attack rate) עומדים על 20-30%.
 % מהנשים ההרות מחוסנות. היריון לא חושף ולא מחמיר את המחלה.
--30% :Attack rate
+שיעור העברה אנכית (Vertical) לעובר עומד על כשליש, כלומר רק שליש מהעוברים ידבקו אם האם חולה.
-'''שיעור הדבקה''':
+דנ"א של פרווירוס B19 נמצא ב-3% מהנפלים בשליש הראשון להיריון. שיעור סך אובדן העוברים עומד על 10%, שיעור אובדן עוברים בין שבועות 19-20 להיריון עומד על 15% ולאחר שבוע 20 הוא עומד על 2.3%.
-*מגע מזדמן- 5%,
-*חשיפה בעבודה (מורים) - 20%,
-*מגע הדוק בבית: 50%.
 == אטיולוגיה ==
-'''הדבקה''': ההעברה רספירטורית, ומגע יד-פה, נפוץ באביב.
+ההדבקה מתרחשת כתוצאה מהעברה נשימתית וממגע יד-פה, והיא נפוצה במיוחד באביב.
 == קליניקה ==
-'''וירמיה''': אחרי 4-14 ימים מההדבקה. מתחיל בפריחה בפנים, אריתמה, slapped cheek, שמתפשטת לגו ולגפיים. לפעמים מחלה דמויית שפעת בימים אחרונים של הוירמיה, לפני הופעת הפריחה. 20-30% מהמבוגרים אסימפטומטים.
+וירמיה (Viremia) מתחילה כעבור 4-14 ימים מזמן ההדבקה. היא מתחילה בפריחה בפנים מסוג אַדְמֶנֶת (Erythema), דמויית לחי סטורה (Slapped cheek), שמתפשטת לגו ולגפיים. לפעמים מופיעה מחלה דמויית [[שפעת]] בימים האחרונים של הוירמיה, לפני הופעת הפריחה.
-=== השפעה על העובר ===
+-30% מהמבוגרים הנם א-תסמיניים.
-שיעור העברה ורטיקלית לעובר: כשליש. (רק שליש מהעוברים ידבקו אם האם חולה).
+=== הדבקה עוברית ===
-הוירוס יכול לגרום להפלה, הידרופס או stillbirth. הווירוס גורם לאנמיה אפלסטית בעובר ול-   high cardiac output congestive heart failure. בנוסף פוגע הווירוס גם במיוקרד (מיוקרדיטיס).
+% ממקרי הזיהום העוברי יתרחשו תוך 10 שבועות מההדבקה.
-DNA של פרווירוס נמצא ב-3% מנפלים בטרימסטר I .
+הנגיף יכול לגרום ל[[הפלה]], [[הידרופס]] או [[לידת מת]] (Stillbirth). הנגיף גורם ל[[אנמיה אפלסטית]] בעובר ול[[אי ספיקה לבבית]] בתפוקה גבוהה (High cardiac output congestive heart failure). בנוסף פוגע הנגיף גם בשריר הלב ([[דלקת שריר הלב]]), כאשר דלקת שריר הלב בעובר יכולה לגרום להידרופס גם באנמיה פחות חמורה.
-*	10% :overall fetal loss.
-*	בשבועות 19-20: 15%
-*	אחרי שבוע 20: 2.3%
-זיהום בפרוווירוס הוא הסיבה השכיחה ביותר ל --non immune hydrops בעוברים שנבדקו ב- PM.
+זיהום בפרוווירוס הוא הסיבה השכיחה ביותר ל[[הידרופס עוברי לא אימוני]] בעוברים שנבדקו בנתיחה שלאחר המוות. הידרופס עוברי לא אימוני מתרחש רק ב- 1% מהנשים שנדבקו בנגיף, במידה וההדבקה התרחשה לפני שבוע 20. 80% מההידרופס נמצאו בשליש השני להיריון, בין שבועות 22-23 בממוצע. מועד ההדבקה הקריטי מתרחש בין שבועות 13-16, אז ייצור כדוריות הדם (Hematopoiesis) בכבד נמצא בשיאו.
-non-immune hydrops קורה רק ב- 1% מהנשים שנדבקו בווירוס, אם ההדבקה התרחשה לפני שבוע 20.
-% ממקרי הזיהום העוברי יתרחשו תוך 10 שבועות מההדבקה.
-% מההידרופס נמצאו בטרימסטר שני בשבועות -22 23 בממוצע, מועד הדבקה קריטי בשבועות 13-16 אז ההמטופויזיס הכבדי בשיאו.
 == אבחנה ==
-IgM - עולה 10-12 ימים אחרי הזיהום. נמצא עד 3-6 חודשים.
+האבחנה מבוססת על סרולוגיה אימהית:
+*[[אימונוגלובולין M]]{{כ}} (IgM, {{כ}}Immunoglobulin M) - עולה 10-12 ימים לאחר הופעת הזיהום, והוא נשאר במשך 3-6 חודשים
+*[[אימונוגלובולין G]]{{כ}} (IgG, {{כ}}Immunoglobulin G) - עולה מספר ימים לאחר הופעת IgM, ומקנה חסינות לכל החיים
-IgG - עולה מס' ימים לאחר הופעת IgM, ומקנה חסינות לכל החיים.
+[[ריאקציית שרשרת של פולימרז]] (PCR, {{כ}}Polymerase Chain Reaction) יכולה לזהות דנ"א של הנגיף בנסיוב האם, רק בזמן השלב המבשר של המחלה (Prodrome) ולא בזמן הפריחה.
-האבחנה מבוססת על סרולוגיה אימהית. PCR יכול לזהות DNA של הוירוס בסרום האם רק בזמן הפרודרום ולא בזמן הפריחה !
+=== אבחנת הדבקה עוברית ===
-'''זיהוי הדבקה עוברית''': PCR ל- DNA בדיקור מי שפיר או - IgM בכורדוצנטזיס.
+ניתן לאבחן הדבקה עוברית על ידי שימוש בריאקציית שרשרת של פולימרז לדנ"א הנגיפי ב[[דיקור מי שפיר]], או על ידי סרולוגיה ל- IgM ב[[דגימת דם עוברי]] (Cordocentesis).
-;מתי נעשה בירור ל- Parvovirus B19 ?
+=== הליך הבירור לזיהום בפרווירוס B19 ===
-#חשיפה אימהית לוירוס.
-#הידרופס לא אימוני.
-#מחלה אופיינית: חום, פריחה, נפיחות בפרקים, aplastic crisis וכו'.
-השלב הראשון יהיה סרולוגיה אימהית:
+יש לבצע בירור לזיהום בפרווירוס B19:
-*	IgM שלילי ו- IgG חיובי ---> ההרה מחוסנת ---> '''אין צורך בבירור נוסף'''.
+#כאשר הייתה חשיפה אימהית לנגיף
-*	אם הרה נחשפה ו- IgM ו- IgG שליליים ---> לחזור על הבדיקה תוך 2-4 שבועות. אם לאחר שבועיים:
+#כאשר ישנו הידרופס לא אימוני
-** IgM  שלילי ו- IgG חיובי ---> ההרה מחוסנת  ---> '''אין צורך בבירור נוסף'''.
+#כאשר מופיעה מחלה אופיינית הכוללת [[חום]], פריחה, נפיחות מפרקית, משבר אפלסטי וכדומה
-** IgM  חיובי ו- IgG שלילי או חיובי ---> '''הדבקה''' !
-*	IgM ו- IgG חיוביים ---> כנראה הדבקה, נחפש סימני הידרופס ב-MCA -\+ US כל שבועיים למשך 10 שבועות. (לפני כן לחזור על הבדיקה).
-כאמור, אם סרולוגיה אימהית (IgM) חיובית ---> נחפש סימני   הידרופס ב- US   ובנוסף   נחפש   סימני הפטוספלנומגליה, ושליה גדולה.
+השלב הראשון בבירור יהיה סרולוגיה אימהית:
+*כאשר ישנו IgM שלילי ו- IgG חיובי, הדבר מעיד על כך שהאישה ההרה מחוסנת, ועל כן אין צורך בבירור נוסף
+*אם האישה ההרה נחשפה, אבל IgM וגם IgG שליליים, יש לחזור על הבדיקה תוך 2-4 שבועות. אם לאחר שבועיים:
+**IgM שלילי ו- IgG חיובי, ניתן לומר כי האישה ההרה מחוסנת ועל כן אין צורך בבירור נוסף
+**אולם אם IgM חיובי ו- IgG שלילי או חיובי, אזי מדובר בהדבקה
+*אם ישנם IgM ו- IgG חיוביים, ככל הנראה מדובר בהדבקה, ולכן נחפש סימני הידרופס ב[[בדיקת על-שמע]] (US, {{כ}}Ultra-Sound), עם/בלי עורק מוח תיכון (MCA, {{כ}}Middle Cerebral Artery),  כל שבועיים למשך 10 שבועות. (לפני כן לחזור על הבדיקה). בנוסף נחפש סימני הגדלת כבד וטחול, וכן שליה גדולה.
-PSV גבוה ב- MCA הוא פרדיקטור לאנמיה עוברית.
+זרימת שיא סיסטולית (PSV, {{כ}}Peak Systolic Velocity) גבוהה בעורק מוח תיכון היא מנבאת לאנמיה עוברית. אם נמצא סימני אנמיה או סימנים אחרים לזיהום, נבצע דגימת דם עוברי להערכת חומרת האנמיה, ולברור ריאקציית שרשרת של פולימרז של הנגיף בדם העובר.
-אם נמצא סימני אנמיה או סימנים אחרים לזיהום, נבצע קורדוצנטזיס להערכת חומרת האנמיה ולברור PCR של הוירוס בדם העובר.
+== טיפול ==
-במקרה הצורך - עירוי דם. לעובר.
+ההדבקה לרוב מתרחשת עוד לפני הופעת סימנים קליניים, לכן אין להימנע ממגע עם ילד חולה.
-מיוקרדיטיס עוברי יכול לגרום להידרופס גם באנמיה פחות חמורה.
+לא קיים טיפול מונע או חיסון.
-== טיפול ==
-ההדבקה בעיקר לפני הופעת סימנים קליניים. לכן אין להימנע ממגע עם ילד חולה. אין טיפול מונע או חיסון.
+במקרה של הדבקה עוברית, ניתן לבצע עירוי דם לעובר לפי הצורך.
 == פרוגנוזה ==
-% תמותה במקרה והתפתח הידרופס ולא נטפל בעירוי דם.
+במידה והתפתח הידרופס, ללא מתן טיפול בעירוי דם ישנם 30% תמותה.
-עם עירוי דם, 94% ממקרי ההידרופס יחלפו תוך 6-12 שבועות, עם תמותה נמוכה מ-10%. לרוב יהיה צורך בעירוי דם אחד, מאחר ולאחר שהזיהום חולף ההמטופויזיס מתחדש. הדעות חלוקות לגבי סקוולות נוירו-התפתחותיות. יש שתיארו שיעור של 32% ! חלק מהמקרים עם סקוולות היו גם ללא אנמיה או אצידמיה קשים.
+עם מתן טיפול בעירוי דם, 94% ממקרי ההידרופס יחלפו תוך 6-12 שבועות, עם תמותה נמוכה מ-10%. לרוב יהיה צורך בעירוי דם אחד, מפני שלאחר שהזיהום חולף ייצור כדוריות הדם מתחדש. הדעות חלוקות לגבי פגיעות עצביות-התפתחותיות לטווח ארוך (Sequelae). יש שתיארו שיעור של 32% של פגיעות לטווח ארוך. חלק מהמקרים עם פגיעות לטווח ארוך היו גם ללא אנמיה או [[חמצת]] קשים.
 == דגלים אדומים ==

זיהום בפרווירוס B19 בהיריון
Parvovirus B19 infection during pregnancy

פרוו-וירוס בדם
יוצר הערך	דר' מאור ממן