כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "זיהום בפרווירוס B19 בהיריון - Parvovirus B19 infection during pregnancy"
| שורה 14: | שורה 14: | ||
[[קובץ:Parvovirus in Blood.jpg|ממוזער|שמאל|250px|פרוו-וירוס בדם]] | [[קובץ:Parvovirus in Blood.jpg|ממוזער|שמאל|250px|פרוו-וירוס בדם]] | ||
| − | '''[[פרווירוס B19]]''' הנו נגיף דנ"א (DNA, {{כ}}Deoxyribonucleic acid) חד-גדילי (Single stranded), אשר גורם למחלה החמישית (Fifth disease, Eerythema infectiosum ). הוא מתרבה בתאים שמתחלקים מהר כמו אריתרובלסטים (Erythroblast), ונקשר רק לכדוריות דם אדומות שמבטאות אֶנְגַּד מסוג P{{כ}} (P antigen). במחלות תֶּמֶס דָּם (Hemolytic) כמו [[אנמיה חרמשית]] יכול לגרום למשבר אפלסטי (Aplastic crisis). | + | '''[[פרווירוס B19]]''' הנו נגיף דנ"א (DNA, {{כ}}Deoxyribonucleic acid) חד-גדילי (Single stranded), אשר גורם למחלה החמישית (Fifth disease,{{כ}} Eerythema infectiosum). הוא מתרבה בתאים שמתחלקים מהר כמו אריתרובלסטים (Erythroblast), ונקשר רק לכדוריות דם אדומות שמבטאות אֶנְגַּד מסוג P{{כ}} (P antigen). במחלות תֶּמֶס דָּם (Hemolytic) כמו [[אנמיה חרמשית]] יכול לגרום למשבר אפלסטי (Aplastic crisis). |
== אפידמיולוגיה == | == אפידמיולוגיה == | ||
| − | שיעור הדבקה כתוצאה | + | שיעור הדבקה כתוצאה ממגע מזדמן עם הנגיף עומד על 5%, שיעור הדבקה כתוצאה מחשיפה במקום העבודה (מורים למשל) עומד על 20%, ושיעור הדבקה כתוצאה ממגע הדוק בבית הנו 50%. |
שיעור המרת נוגדנים (Seroconversions) הנו 1-2% בשנה. | שיעור המרת נוגדנים (Seroconversions) הנו 1-2% בשנה. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
=== השפעה על העובר === | === השפעה על העובר === | ||
| − | שיעור העברה | + | שיעור העברה אנכית (Vertical) לעובר עומד על כשליש, כלומר רק שליש מהעוברים ידבקו אם האם חולה. |
| − | + | 85% ממקרי הזיהום העוברי יתרחשו תוך 10 שבועות מההדבקה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | הנגיף יכול לגרום ל[[הפלה]], [[הידרופס]] או [[לידת מת]] (Stillbirth). הנגיף גורם ל[[אנמיה אפלסטית]] בעובר ול[[אי ספיקה לבבית]] בתפוקה גבוהה (High cardiac output congestive heart failure). בנוסף פוגע הנגיף גם בשריר הלב ([[דלקת שריר הלב]]). | |
| − | + | דנ"א של פרווירוס נמצא ב-3% מהנפלים בשליש הראשון להיריון. שיעור סך אובדן העוברים עומד על 10%, שיעור אובדן עוברים בין שבועות 19-20 להיריון עומד על 15% ולאחר שבוע 20 עומד על 2.3%. | |
| − | 80% מההידרופס נמצאו | + | זיהום בפרוווירוס הוא הסיבה השכיחה ביותר ל[[הידרופס עוברי לא אימוני]] בעוברים שנבדקו בנתיחה שלאחר המוות. הידרופס עוברי לא אימוני מתרחש רק ב- 1% מהנשים שנדבקו בנגיף, במידה וההדבקה התרחשה לפני שבוע 20. 80% מההידרופס נמצאו בשליש השני להיריון, בין שבועות 22-23 בממוצע. מועד הדבקה הקריטי מתרחש בין שבועות 13-16, אז ייצור כדוריות הדם (Hematopoiesis) בכבד נמצא בשיאו. |
== אבחנה == | == אבחנה == | ||
| − | IgM - עולה 10-12 ימים | + | האבחנה מבוססת על סרולוגיה אימהית: |
| + | *[[אימונוגלובולין M]]{{כ}} (IgM, {{כ}}Immunoglobulin M) - עולה 10-12 ימים לאחר הופעת הזיהום, והוא נשאר במשך 3-6 חודשים | ||
| + | *[[אימונוגלובולין G]]{{כ}} (IgG, {{כ}}Immunoglobulin G) - עולה מספר ימים לאחר הופעת IgM, ומקנה חסינות לכל החיים | ||
| − | + | [[ריאקציית שרשרת של פולימרז]] (PCR, {{כ}}Polymerase Chain Reaction) יכולה לזהות דנ"א של הנגיף בנסיוב האם, רק בזמן השלב המבשר של המחלה (Prodrome) ולא בזמן הפריחה. | |
| − | + | === אבחנת הדבקה עוברית === | |
| − | + | ניתן לאבחן הדבקה עוברית על ידי שימוש בריאקציית שרשרת של פולימרז לדנ"א הנגיפי ב[[דיקור מי שפיר]], או על ידי סרולוגיה ל- IgM ב[[דגימת דם עוברי]] (Cordocentesis). | |
| − | ; | + | ;יש לבצע בירור לפרווירוס B19: |
| − | #חשיפה אימהית | + | #כאשר הייתה חשיפה אימהית לנגיף |
| − | #הידרופס לא אימוני | + | #כאשר ישנו הידרופס לא אימוני |
| − | #מחלה אופיינית | + | #כאשר מופיעה מחלה אופיינית הכוללת [[חום]], פריחה, נפיחות מפרקית, משבר אפלסטי וכדומה |
| − | השלב הראשון יהיה סרולוגיה אימהית: | + | השלב הראשון בבירור יהיה סרולוגיה אימהית: |
| − | * IgM שלילי ו- IgG חיובי | + | *כאשר ישנו IgM שלילי ו- IgG חיובי, הדבר מעיד על כך שהאישה ההרה מחוסנת, ועל כן אין צורך בבירור נוסף |
| − | * אם | + | *אם האישה ההרה נחשפה, אבל IgM וגם IgG שליליים, יש לחזור על הבדיקה תוך 2-4 שבועות. אם לאחר שבועיים: |
| − | ** IgM | + | **IgM שלילי ו- IgG חיובי, ניתן לומר כי האישה ההרה מחוסנת ועל כן אין צורך בבירור נוסף |
| − | ** IgM | + | **אולם אם IgM חיובי ו- IgG שלילי או חיובי, אזי מדובר בהדבקה |
| − | * IgM ו- IgG חיוביים | + | *אם ישנם IgM ו- IgG חיוביים, ככל הנראה מדובר בהדבקה, ולכן נחפש סימני הידרופס ב[[בדיקת על-שמע]] (US, {{כ}}Ultra-Sound), עם/בלי {{כ}} עורק מוח תיכון (MCA, {{כ}}Middle Cerebral Artery), כל שבועיים למשך 10 שבועות. (לפני כן לחזור על הבדיקה). בנוסף נחפש סימני הגדלת כבד וטחול, וכן שליה גדולה. |
| − | + | זרימת שיא סיסטולית (PSV, {{כ}}Peak Systolic Velocity) גבוהה בעורק מוח תיכון היא מנבאת לאנמיה עוברית. אם נמצא סימני אנמיה או סימנים אחרים לזיהום, נבצע דגימת דם עוברי להערכת חומרת האנמיה, ולברור ריאקציית שרשרת של פולימרז של הנגיף בדם העובר. במקרה הצורך ניתן לבצע עירוי דם לעובר. | |
| − | + | דלקת שריר הלב בעובר יכולה לגרום להידרופס גם באנמיה פחות חמורה. | |
| − | + | == טיפול == | |
| − | + | ההדבקה בעיקר מתרחשת עוד לפני הופעת סימנים קליניים, לכן אין להימנע ממגע עם ילד חולה. | |
| − | + | לא קיים טיפול מונע או חיסון. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | במקרה של הדבקה עוברית, ניתן לבצע עירוי דם לעובר לפי הצורך. | |
== פרוגנוזה == | == פרוגנוזה == | ||
| − | + | במידה והתפתח הידרופס, ולא ניתן טיפול בעירוי דם, ישנם 30% תמותה. | |
| − | עם | + | עם טיפול בעירוי דם, 94% ממקרי ההידרופס יחלפו תוך 6-12 שבועות, עם תמותה נמוכה מ-10%. לרוב יהיה צורך בעירוי דם אחד, מפני שלאחר שהזיהום חולף ייצור כדוריות הדם מתחדש. הדעות חלוקות לגבי פגיעות לטווח ארוך (Sequelae) עצביות-התפתחותיות. יש שתיארו שיעור של 32% של פגיעות לטווח ארוך. חלק מהמקרים עם פגיעות לטווח ארוך היו גם ללא אנמיה או [[חמצת]] קשים. |
== דגלים אדומים == | == דגלים אדומים == | ||
גרסה מ־17:27, 6 ביולי 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| זיהום בפרווירוס B19 בהיריון | ||
|---|---|---|
| Parvovirus B19 infection during pregnancy | ||
| יוצר הערך | דר' מאור ממן | |
פרווירוס B19 הנו נגיף דנ"א (DNA, Deoxyribonucleic acid) חד-גדילי (Single stranded), אשר גורם למחלה החמישית (Fifth disease, Eerythema infectiosum). הוא מתרבה בתאים שמתחלקים מהר כמו אריתרובלסטים (Erythroblast), ונקשר רק לכדוריות דם אדומות שמבטאות אֶנְגַּד מסוג P (P antigen). במחלות תֶּמֶס דָּם (Hemolytic) כמו אנמיה חרמשית יכול לגרום למשבר אפלסטי (Aplastic crisis).
אפידמיולוגיה
שיעור הדבקה כתוצאה ממגע מזדמן עם הנגיף עומד על 5%, שיעור הדבקה כתוצאה מחשיפה במקום העבודה (מורים למשל) עומד על 20%, ושיעור הדבקה כתוצאה ממגע הדוק בבית הנו 50%.
שיעור המרת נוגדנים (Seroconversions) הנו 1-2% בשנה.
50% מהנשים ההרות מחוסנות. היריון לא חושף ולא מחמיר את המחלה.
20-30% :Attack rate
אטיולוגיה
ההדבקה מתרחשת כתוצאה מהעברה נשימתית וממגע יד-פה, והיא נפוצה במיוחד באביב.
קליניקה
וירמיה (Viremia) מתחילה כעבור 4-14 ימים מזמן ההדבקה. היא מתחילה מפריחה בפנים מסוג אַדְמֶנֶת (Erythema), דמויית לחי סטורה (Slapped cheek), שמתפשטת לגו ולגפיים. לפעמים מופיעה מחלה דמויית שפעת בימים אחרונים של הוירמיה, לפני הופעת הפריחה.
20-30% מהמבוגרים הנם א-תסמיניים.
השפעה על העובר
שיעור העברה אנכית (Vertical) לעובר עומד על כשליש, כלומר רק שליש מהעוברים ידבקו אם האם חולה.
85% ממקרי הזיהום העוברי יתרחשו תוך 10 שבועות מההדבקה.
הנגיף יכול לגרום להפלה, הידרופס או לידת מת (Stillbirth). הנגיף גורם לאנמיה אפלסטית בעובר ולאי ספיקה לבבית בתפוקה גבוהה (High cardiac output congestive heart failure). בנוסף פוגע הנגיף גם בשריר הלב (דלקת שריר הלב).
דנ"א של פרווירוס נמצא ב-3% מהנפלים בשליש הראשון להיריון. שיעור סך אובדן העוברים עומד על 10%, שיעור אובדן עוברים בין שבועות 19-20 להיריון עומד על 15% ולאחר שבוע 20 עומד על 2.3%.
זיהום בפרוווירוס הוא הסיבה השכיחה ביותר להידרופס עוברי לא אימוני בעוברים שנבדקו בנתיחה שלאחר המוות. הידרופס עוברי לא אימוני מתרחש רק ב- 1% מהנשים שנדבקו בנגיף, במידה וההדבקה התרחשה לפני שבוע 20. 80% מההידרופס נמצאו בשליש השני להיריון, בין שבועות 22-23 בממוצע. מועד הדבקה הקריטי מתרחש בין שבועות 13-16, אז ייצור כדוריות הדם (Hematopoiesis) בכבד נמצא בשיאו.
אבחנה
האבחנה מבוססת על סרולוגיה אימהית:
- אימונוגלובולין M (IgM, Immunoglobulin M) - עולה 10-12 ימים לאחר הופעת הזיהום, והוא נשאר במשך 3-6 חודשים
- אימונוגלובולין G (IgG, Immunoglobulin G) - עולה מספר ימים לאחר הופעת IgM, ומקנה חסינות לכל החיים
ריאקציית שרשרת של פולימרז (PCR, Polymerase Chain Reaction) יכולה לזהות דנ"א של הנגיף בנסיוב האם, רק בזמן השלב המבשר של המחלה (Prodrome) ולא בזמן הפריחה.
אבחנת הדבקה עוברית
ניתן לאבחן הדבקה עוברית על ידי שימוש בריאקציית שרשרת של פולימרז לדנ"א הנגיפי בדיקור מי שפיר, או על ידי סרולוגיה ל- IgM בדגימת דם עוברי (Cordocentesis).
- יש לבצע בירור לפרווירוס B19
- כאשר הייתה חשיפה אימהית לנגיף
- כאשר ישנו הידרופס לא אימוני
- כאשר מופיעה מחלה אופיינית הכוללת חום, פריחה, נפיחות מפרקית, משבר אפלסטי וכדומה
השלב הראשון בבירור יהיה סרולוגיה אימהית:
- כאשר ישנו IgM שלילי ו- IgG חיובי, הדבר מעיד על כך שהאישה ההרה מחוסנת, ועל כן אין צורך בבירור נוסף
- אם האישה ההרה נחשפה, אבל IgM וגם IgG שליליים, יש לחזור על הבדיקה תוך 2-4 שבועות. אם לאחר שבועיים:
- IgM שלילי ו- IgG חיובי, ניתן לומר כי האישה ההרה מחוסנת ועל כן אין צורך בבירור נוסף
- אולם אם IgM חיובי ו- IgG שלילי או חיובי, אזי מדובר בהדבקה
- אם ישנם IgM ו- IgG חיוביים, ככל הנראה מדובר בהדבקה, ולכן נחפש סימני הידרופס בבדיקת על-שמע (US, Ultra-Sound), עם/בלי עורק מוח תיכון (MCA, Middle Cerebral Artery), כל שבועיים למשך 10 שבועות. (לפני כן לחזור על הבדיקה). בנוסף נחפש סימני הגדלת כבד וטחול, וכן שליה גדולה.
זרימת שיא סיסטולית (PSV, Peak Systolic Velocity) גבוהה בעורק מוח תיכון היא מנבאת לאנמיה עוברית. אם נמצא סימני אנמיה או סימנים אחרים לזיהום, נבצע דגימת דם עוברי להערכת חומרת האנמיה, ולברור ריאקציית שרשרת של פולימרז של הנגיף בדם העובר. במקרה הצורך ניתן לבצע עירוי דם לעובר.
דלקת שריר הלב בעובר יכולה לגרום להידרופס גם באנמיה פחות חמורה.
טיפול
ההדבקה בעיקר מתרחשת עוד לפני הופעת סימנים קליניים, לכן אין להימנע ממגע עם ילד חולה.
לא קיים טיפול מונע או חיסון.
במקרה של הדבקה עוברית, ניתן לבצע עירוי דם לעובר לפי הצורך.
פרוגנוזה
במידה והתפתח הידרופס, ולא ניתן טיפול בעירוי דם, ישנם 30% תמותה.
עם טיפול בעירוי דם, 94% ממקרי ההידרופס יחלפו תוך 6-12 שבועות, עם תמותה נמוכה מ-10%. לרוב יהיה צורך בעירוי דם אחד, מפני שלאחר שהזיהום חולף ייצור כדוריות הדם מתחדש. הדעות חלוקות לגבי פגיעות לטווח ארוך (Sequelae) עצביות-התפתחותיות. יש שתיארו שיעור של 32% של פגיעות לטווח ארוך. חלק מהמקרים עם פגיעות לטווח ארוך היו גם ללא אנמיה או חמצת קשים.
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- Williams 23rd 1166
ראו גם
- לנושא הקודם: זיהום בטוקסופלזמה - היבטים מיילדותיים - Toxoplasmosis - obstetric aspects
- לנושא הבא: זיהום בנגיף וריצלה-זוסטר בהיריון - Varicella Zoster infection during pregnancy
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון