האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגילאים עשרים עד שישים וארבע שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from twenty to sixty four years"

מתוך ויקירפואה

 
(12 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פרק
+
{{Sub Chapter
|ספר=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
+
|Book=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
|מספר הפרק=6
+
|Chapter number=2
 +
|Sub Chapter number=5
 
}}
 
}}
 +
{{ערך בבדיקה}}
 
{{קידום בריאות ורפואה מונעת
 
{{קידום בריאות ורפואה מונעת
|שם המחבר=
+
|שם המחבר=ד"ר אלי רוזנברג
|שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 39-20 שנים'''
+
|שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 20–39 וגיל 40–64 שנים'''
 
}}
 
}}
גילאים אלה, זו התקופה של הקמת משפחות ולידת ילדים, בניית קריירה ועבודה. זו תקופה של פעילות מינית, לעיתים יותר מבן/בת זוג אחד. בקבוצת גיל זו כ-30% מהאוכלוסייה [[מעשנים]] (45% מהגברים). מרבית האנשים בקבוצת גיל זו אינם לוקים עדיין במחלות כרוניות כמו [[יתר לחץ דם]], [[סוכרת]], [[השמנת יתר]] ו[[מחלות לב]] וקיימת שכיחות נמוכה של [[סרטן]] (למעט [[מלנומה]] ו[[לויקמיות]]). קיימת שכיחות גבוהה יותר של פגיעות עקב תאונות דרכים, תאונות עבודה ו[[דיכאון]] (כ-20%). כמו כן, לפחות 10% מכלל הנשים חשופות לפגיעות ולאלימות מצד בן-זוגן. (ראו [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/אלימות במשפחה|נספח מס' 22 - אלימות במשפחה]]).
+
==גיל 20–39 וגיל 40–64 שנים==
 +
<big>פרק זה נכתב על ידי ד"ר אלי רוזנברג</big>
  
אי לכך, זוהי התקופה בה צריכה האוכלוסייה לנקוט בפעולות מניעה בעיקר על מנת למנוע ולדחות במידת האפשרות תאונות ומחלות הניתנות למניעה וזאת על-ידי הקפדה על נהיגה זהירה, מניעת תאונות עבודה, הפסקת והימנעות מעישון, ביצוע [[פעילות גופנית]] סדירה, [[תזונה]] נכונה, מניעת השמנה, מניעת חשיפה יתרה לשמש ומודעות רבה יותר למצבי רוח ודיכאון. לגבי נשים שמירה על תזונה מאוזנת, הימנעות מעישון במהלך ההיריונות והקפדה על [[מעקב היריון]].
+
אומנם קבוצות הגיל 20–39 ו-40–64 שונות זו מזו ברבים ממאפייניהן, אך בדרך כלל הן חופפות בהמלצות הרלוונטיות לקידום בריאות ולרפואה מונעת. ההמלצות המאוחדות שלהלן מתייחסות אפוא לגילים 20 עד 64, למעט במקומות שמצוין בהם אחרת. ככלל, כדי למנוע מחלות ולאתר אותן מוקדם, חשוב ביותר כי המטופלים והמטופלות ידווחו לצוות המטפל על מחלות בעברם ועל התנהגות הבריאות שלהם, כולל [[עישון]] ו[[פעילות גופנית]], ועל מחלות במשפחה, ובעיקר מחלות לב וכלי דם, סוכרת וכל סוגי מחלות הסרטן.
  
==יעוץ ומניעה==
+
==הקדמה לגיל 20–39 שנים==
#אפשר לייעץ בנושא פעילות מינית, זוגיות, הקמת משפחה וילדים וכן לגבי מין בטוח, דרכי הדבקות בווירוס [[Hepatitis B]] ,[[HIV]] ושימוש בקונדום. ניתן לדון בנושאי תכנון משפחה ושימוש ב[[אמצעי מניעה]] ([[גלולות למניעת היריון]], [[התקן תוך רחמי]] וכדי ומודעות לתופעות הלוואי).
+
קבוצת גיל זו מתאפיינת בישראל במעבר ממסגרות מחייבות כגון השירות הצבאי למסגרות אחרות המעצבות את המשך החיים, כולל נישואין, לימודים ועבודה. נדיר יחסית בפרק זה בחיים לחלות במחלות כרוניות כמו [[יתר-לחץ דם]] (יל"ד), סוכרת, מחלות לב ומרבית סוגי הסרטן (פרט ל[[מלנומה]] ו[[לויקמיות]]). להבדיל, תאונות דרכים, [[דיכאון]] ו[[התאבדויות]], אלימות בין בני הזוג, נדודי שינה ומתח ושחיקה בעבודה שכיחים יחסית.
#חשוב ביותר ליטול [[ח' פולית]] במינון 0.8-0.4 מ"ג ליום בעת תכנון היריון. יש ליטול החל מ-3 חודשים לפני הכניסה להיריון ובמהלך 3 חודשי היריון ראשונים למניעת מומים עובריים כגון [[Neural Tube Defect]] {{כ}}(NTD). אפשר ליטול זאת גם במסגרת תכשירי מולטי-ויטמין המכילים לפחות 0.4 מ"ג חי פולית. לנשים עם סיפור של NTD בהיריון קודם אצלן או במשפחה מומלץ כדור חי פולית של 5 מ"ג החל מ-3 חודשים לפני תחילת היריון ובמהלך 3 חודשי היריון ראשונים.
 
#במהלך ההיריונות יש להקפיד על ביצוע מעקב טרום לידתי (ראו פירוט ב[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/מעקב טרום לידתי באישה ללא גורמי סיכון|נספח מס' 11 - מעקב טרום לידתי באישה ללא גורמי סיכון]]).
 
#מומלץ לברר ולתעד [[עישון]] לכלל האוכלוסייה לייעץ לגבי נזקי העישון האקטיבי והכפוי (פסיבי) ולהמליץ למעשנים/ת על הפסקת עישון. רופא המייעץ למטופליו על הפסקת עישון, יגרום ל-10%-5% מהמעשנים, להפסיק (ראה פירוט ב[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה| נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה]]).
 
#מומלץ לייעץ בנושאי [[תזונה]] נכונה, הפחתת מאכלים המכילים חומצות שומן רוויות ובשר אדום מעובד ולהרבות בסיבים, בירקות ופירות (ראו פירוט בנ[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תזונה נבונה למניעת מחלות|נספח מס' 8 - תזונה נבונה למניעת מחלות]]). כמות ה[[סידן]] היומית הדרושה היא 1000 מ"ג ליום שניתן להשיגה במרכיבי המזון (מוצרי חלב, שקדים, סרדינים, ברוקולי) ובתכשירי סידן. כמות [[ויטמין D]] המומלצת היא 800-400 יח' בינלאומיות ליום לפחות. יש להדגיש את חשיבות ה[[הנקה]] במהלך ההיריונות ולאחר כל לידה.
 
#מומלץ לברר נושא שתיית [[אלכוהול]] ו[[שימוש בסמים]] ולייעץ לגבי הימנעות משתיית אלכוהול והסכנות הכרוכות בשתיית אלכוהול ובנהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים.
 
#מומלץ לדון בנושא תאונות דרכים ותאונות עבודה.
 
#יעוץ בנושא [[פעילות גופנית]] (ראו גם [[קידום בריאות ורפואה מונעת - פעילות גופנית - Health promotion and preventive medicine - physical activity]]): הפעילות הגופנית מיועדת לפיתוח הכושר האירובי, לשימור ושיפור המצב הבריאותי, למניעת ולטיפול בהשמנה, סוכרת, מחלות לב וכלי-דם ותחלואה נוספת. מומלצת פעילות בעצימות בינונית למשך 150 דקות בשבוע לפחות, או פעילות בעצימות גבוהה 75 דקות בשבוע במצטבר, או כל שילוב של השתיים. תועלת בריאותית גדולה יותר ניתן להשיג על ידי הכפלה של היקף הפעילות, 300 דקות של פעילות בעצימות בינונית או 150 דקות של פעילות בעצימות גבוהה בשבוע. ניתן לעסוק בסוגי פעילות שונים, דוגמת הליכה, ריצה, רכיבה, חתירה, שחיה, מחול וכדומה. לשימור ושיפור הכוח מומלצת פעילות מחזקת שריר, 3-2 פעמים בשבוע. חשוב גם להגביר את הפעילות הספונטנית בחיי היום יום, ולהפחית שעות טלוויזיה ומחשב.
 
#יש להגביר מודעות לנזקי החשיפה לשמש, מומלץ להימנע מחשיפה יתרה לשמש (לא יותר משעתיים בין השעות 16.00-10.00 באופן קבוע). יש חשיבות רבה לשימוש ב[[מסנני קרינה]]. חשוב לבצע בדיקה עצמית של העור.
 
#מניעת מחלות [[סרטן]] ואיתור מוקדם ראו [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/מניעה ואיתור מוקדם של מחלות ממאירות| נספח מסי 13 - מניעה ואיתור מוקדם של מחלות ממאירות]].
 
#מניעת [[מחלות לב]] וכלי דם ראו [[גורמי סיכון למחלות לב - Risk factors for cardiovascular disease]].
 
#מניעת [[כאבי גב]] ראו [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/אורתופדיה מניעתית|נספח מס' 14 - אורתופדיה מניעתית]].
 
#רפואת מטיילים לחו"ל ומניעת תחלואה בטיסות ראו [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/רפואת מטיילים ומניעת תחלואה בטיסה|נספח מס' 15 - רפואת מטיילים ומניעת תחלואה בטיסה]].
 
#מניעת ואיתור מוקדם של מחלות כבד ראו [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/מניעה של מחלות כבד|נספח מס' 16 - מניעה של מחלות כבד]].
 
#הרגלי שינה ו[[הפרעות שינה]] - ראו [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/הערכת הרגלי שינה והפרעות שינה במרפאה הראשונית|נספח מס' 19 - הערכת הרגלי שינה והפרעות שינה במרפאה הראשונית]].
 
#[[אלימות במשפחה]] - ראו [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/אלימות במשפחה|נספח מס' 22 - אלימות במשפחה]].
 
  
==סריקה ואיתור מוקדם==
+
זה הגיל לסגל אורחות חיים בריאים, כמו [[תזונה נכונה|תזונה מאוזנת]] ו[[פעילות גופנית]] תדירה. יחד הם יסייעו למנוע השמנה ופגיעה במערכות גוף חיוניות רבות. קביעה זו נכונה במיוחד לאלו העוברים שינויי חיים, כגון נישואין והיריון, הטומנים בחובם סכנה להשמנה וליושבנות. רצוי להפסיק הרגלים מזיקים כמו עישון ושתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים, השכיחים יחסית בתקופה זו. כמו כן, חשוב להגן על העור מפני חשיפה ממושכת לקרני השמש כדי למנוע סרטן ונגעי עור אחרים בעתיד. כדי למנוע תאונת דרכים, נדרשות משנה זהירות וחדות חושים בנהיגה. המחויבויות בבית ובעבודה עלולות לקפח שעות שינה ולפגוע בערנות הנדרשת, אך חשוב להקפיד על שנת לילה טובה, המיטיבה עם הבריאות, הבטיחות והתפקוד בעבודה והחיונית ליחסים בין-אישיים תקינים.
  
#'''הערכת משקל וגובה''' באמצעות  Body Mass index {{כ}}(BMI) =משקל (בק"ג) גובה<sup>2</sup> (במטר). BMI תקין הוא בין 25-19, עודף משקל 26-29=BMI השמנה והשמנת יתר 30=BMI ומעלה. השמנת יתר נחשבת כיום למחלה כרונית המפחיתה תוחלת חיים ומעלה שכיחות מחלות לב וכלי דם וסרטן (ראו פירוט ב[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תזונה נבונה למניעת מחלות|נספח מס' 8 - תזונה נבונה למניעת מחלות]], [[קידום בריאות ורפואה מונעת - פעילות גופנית - Health promotion and preventive medicine - physical activity]], [[גורמי סיכון למחלות לב - Risk factors for cardiovascular disease]]).
+
==הקדמה לגיל 40–64 שנים==
#'''בדיקת לחץ דם''': לכלל האוכלוסייה מגיל 29-20 לפחות פעם ב-5 שנים, לאוכלוסייה מגיל 39-30 לפחות פעם ב-3 שנים. אלה עם גורמי סיכון למחלות לב ועם סיפור משפחתי של לחץ דם - פעם בשנה.
+
קבוצת גיל זו מתאפיינת בישראל כגשר{{הערה|התקופה ידועה בשם "גיל העמידה" על שם היותה בין הגיל הצעיר, המאופיין בעליית היכולות ובהשלמת תקופת הצמיחה, ובין הגיל המבוגר יותר, המאופיין בירידה הדרגתית של עתודות ושל יכולות הגוף}} בין תקופת הבריאות הטובה של גיל הבגרות הצעירה ובין התקופה שאדם יוצא לגמלאות, על אתגריה הבריאותיים של תקופה זו. בגיל זה עולה השכיחות של מחלות כרוניות, כמו יל"ד וסוכרת, מחלות ממאירות ובעיות שריר ושלד. עלייה זו נגרמת, בין השאר, מגידול רקמת שומן ועלייה במשקל הנובעים מהאטת קצב חילוף החומרים וירידה במסת השריר של הגוף יחסית לגיל הצעיר. לכן מומלצים הרגלי אכילה בריאים וצריכה של כמות קלוריות המשמרת את משקל הגוף התקין בלבד, זאת בתוך הקפדה על אכילת מזון איכותי. לצד זה, ביצוע תדיר של [[פעילות גופנית]], הן פעילות אירובית והן פעילות הבונה את כוח השרירים, וכן פעילות השומרת על הגמישות ועל שיווי המשקל. פעילות כזאת, ובעיקר פעילות נושאת משקל, חיונית כדי לשמר את רקמת העצם המידלדלת עם השנים, בעיקר עקב הפסקת הווסת. חשוב לבצע בדיקות סקר לאיתור מוקדם של מחלות בגיל ובתדירות המפורטים בפרק זה (כגון [[יתר שומני הדם]], [[סוכרת]], [[יתר לחץ דם]], [[סרטן השד]] ו[[סרטן המעי]]). למטופלים המאמצים אורחות חיים מזיקים, כמו [[עישון]] או שתייה מופרזת של [[אלכוהול]], יש להמליץ על גמילה.
#'''בדיקת [[Pap smear|משטח מצוואר הרחם]]''' לאיתור מוקדם של [[סרטן צוואר הרחם]]: לנשים בסיכון גבוה מומלץ לבצע בדיקה אחת ל-3 שנים מגיל 24 וזאת לאחר 2 תשובות תקינות במרווח של שנה. הבדיקה נמצאת בסל הבריאות החל מגיל 24. תשומת לב לנשים סיכון גבוה לסרטן צוואר הרחם - סיכון גבוה מוגדר כקיום יחסי מין לא מוגנים עם שותפים רבים מגיל צעיר מאוד (לפני גיל 15), או עם בן זוג שהיו לו שותפות רבות לנשים בסיכון רגיל אחת ל-3 שנים בין הגילים 25 עד 65 (ראו פירוט ב[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/מניעה ואיתור מוקדם של מחלות ממאירות| נספח מסי 13 - מניעה ואיתור מוקדם של מחלות ממאירות]]).
 
#מומלץ לבצע '''בדיקת עור תקופתית''' לקבוצות עם סיפור משפחתי של מלנומה, עם [[שומות]] מלנוציטיות ואטיפיות וכן באוכלוסייה הנחשפת באופן קבוע לשמש יותר משעתיים ביום בין השעות 16.00-10.00. לכלל האוכלוסיה מומלצת בדיקה עצמית. בדיקה על ידי רופאים לא הוכחה כמונעת תחלואה ותמותה ממלנומה.
 
#'''איתור מוקדם של [[דיכאון]]''': יש מחקרים המצביעים על כך שאיתור מוקדם וטיפול בדכאון יפחיתו תחלואה כללית. אפשר לעשות זאת באמצעות 2 שאלות סיקור: "האם הרגשת במשך החודש האחרון לעיתים קרובות דיכאון, ייאוש או חוסר תקווה"? והאם במשך החודש האחרון הרגשת לעיתים קרובות חוסר עניין, חוסר הנאה מהחיים וחוסר רצון לעשות דברים"? אם תשובה אחת לפחות לשאלות אלה היא חיובית מומלץ לבצע בירור מלא לדיכאון ו[[אובדנות|מחשבות אובדניות]]. על-פי [[נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה - חוזר משרד הבריאות]] יבוצע אומדן מצב רגשי/נפשי לאיתור סיכון לדיכאון לכל הנשים בהיריון ע"י אחות טיפות חלב במסגרת מעקב היריון באמצעות שאלון קצר.
 
#מומלץ שכל הצוותים הרפואים יגבירו מודעות וערנות לאיתור אלימות במשפחה בכלל וכנגד נשים בפרט כולל במהלך ההריונות. (ראו פירוט ב[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/אלימות במשפחה|נספח מס' 22 - אלימות במשפחה]] וכן הנחיות משרד הבריאות).{{ש}}יש חשיבות לזיהוי ילדים בסיכון ונשים בסיכון לפני היריונות, בעת ההיריון ולאחר הלידה. כשעולה חשד לאלימות אפשר לשאול בנוסח הבא: "כיום מקובל לשאול לגבי אלימות - האם את/ה חשוף/ה לאלימות או האם פוגעים בך במסגרת הבית, המשפחה, בית ספר, מקום אחר".
 
  
==בדיקות מעבדה==
+
עם העלייה בגיל, מגוון תפקודים ויכולות גופניים פוחתים, בהם מהירות ודיוק התגובה, גמישות הרקמות וכן עומק השינה ואיכותה. ירידה בכל אחד מהם, ובוודאי ירידה בכמה מהם, מגבירה את הסכנה לפגיעה ולתאונות לפרט ולזולת. כדי למנוע זאת חשוב לשמור על כושר גופני תקין, על כל היבטיו, ועל שאר המרכיבים של אורח חיים בריא, ולאמץ גישה זהירה, הדרגתית ומודעת יותר בעת ביצוע פעולות מאומצות.
  
#בדיקת רמת '''[[ספירת דם|המוגלובין]]''': לנשים לאחר כל היריון עקב שכיחות גבוהה של [[אנמיה מחוסר ברזל|חוסר ברזל ואנמיה]].
+
==הנחיות לשתי קבוצות הגיל, 39-20 ו-40–64 שנים==
#'''[[כולסטרול]]''': מחקרים הראו כי איתור מוקדם של רמות כולסטרול גבוהות (סך כולסטרול HDLH) באנשים בריאים וטיפול בהם מפחית תחלואה ותמותה ממחלות לב. כמו כן נמצא במחקרים כי הורדת [[LDL]] כולסטרול באנשים עם גורמי סיכון רבים למחלות לב כולל סוכרת אף היא מפחיתה תחלואה ותמותה ממחלות לב. המלצת ICSI-N משנת 2007 היא ביצוע פרופיל שומני הכולל סך כולסטרול, [[LDL]] ,{{כ}}[[HDL]] ו[[טריגליצרידים]] לגברים מגיל 35 ומעלה ולנשים מגיל 45 ומעלה אחת ל-5 שנים. באוסטרליה ובבריטניה המלצות דומות. המלצות כוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת משנת 2004 היא בדיקת סך כולסטרול 1-HDL כבדיקת סקירה לכל הגברים מגיל 35 ולכל הנשים מגיל 45 אחת ל- 5 שנים (אין צורך בצום כהכנה).
+
===שמירה על משקל גוף תקין===
 +
'''רקע''': חשוב לנקוט גישה רב-גורמית (multi-factorial) לשימור משקל הגוף.
 +
*'''אכילה בריאה''':
 +
#'''ידיעת הרכב המזון:''' כדי להתאים את צריכת המזון להוצאה האנרגטית, חשוב לקרוא את התוויות שעל אריזות המזון ולבחור את המזון שמספר הקלוריות בו למנה מתאים לצורכי האדם
 +
#'''בחירת סוג המזון:''' כדי למנוע עלייה במשקל, חשוב לווסת את קצב שחרור הסוכר מהמזון וכן לאכול מזון המעורר תחושת שובע בלא לצרוך כמות רבה של קלוריות. לשם כך התפתחו כמה משטרי אכילה, שלכל אחד מהם חוזקה אחרת: אכילת פחמימות מורכבות (כגון פסטה או לחם מקמח מלא), אכילת מזון בעל מדד גליקמי נמוך (כגון מרבית הירקות ואגוזים). שני אלו הם פתרונות טובים{{הערה|שם=הערה427|Bruinooge SS. American Society of Clinical Oncology policy statement update: Genetic testing for cancer susceptibility. Vol. 21, Journal of Clinical Oncology. 2003.}}, אך יש אנשים שמשקל גופם נוטה לעלות כששיעור ניכר מהתזונה שלהם מורכב מפחמימות, ולפיכך יש המעדיפים משטר עתיר חלבון או שומן (כמו דיאטת Atkins) {{כ}}{{הערה|שם=הערה428|[[בדיקות אונקוגנטיות מולקולריות לאיתור מוטציות תורשתיות בחולי סרטן (שד, שחלה, לבלב, מערכת העיכול, רחם, גידולים אופיינים לתסמונת Lynch)]]}}
 +
##בחירת '''שתייה דלת-קלוריות''': רצוי לשתות מים או סודה
 +
##אכילה ב'''קצב נינוח''': תחושת שובע אינה מגיעה מיד עם האכילה. לכן, חשוב להאט את קצב האכילה{{הערה|שם=הערה429|[[מניעה וגילוי מוקדם של מחלות ממאירות - חוזר מנכ"ל - Malignancy prevention and early detection]]}}
 +
##'''אכילה קשובה''': אכילה המלווה פעולה אחרת (למשל צפייה בטלוויזיה או במשחק ספורט) או אכילה שאינה מיועדת להשביע תחושת רעב (למשל כדי להתעודד) היא מתכון לצריכת קלוריות רבות מהרצוי. חשוב להיות מודע וקשוב לפעולת האכילה
 +
##אכילת '''מנות בגודל סביר''': מאז מחצית המאה ה-20, גדל גודל מנות המזון הנמכרות. בני אדם נוטים לשאוף לרוקן את הצלחת, ולכן רצוי לבחור מנות בגודל סביר ולהצטייד בכלים שנפחם או שטחם מצומצם יחסית. להלן דוגמאות לגודל מנה סביר: דגני בוקר - כאגרוף; פסטה או אורז - כחצי כדור טניס; מנת בשר בקר או עוף - בגודל חפיסת קלפים
 +
*'''צמצום התיאבון:''' כדי למנוע אכילת אוכל לא מזין (כגון מזון אולטרה-מעובד) או כמות קלוריות גבוהה מהרצוי, כדאי לאמץ את הכללים האלה: לפתוח את הארוחה בשתייה לא ממותקת, מרק צח וסלטי ירקות טריים כדי לעורר תחושת שובע עוד לפני הארוחה; לצמצם את הגירוי לאכול על ידי הרחקת מאכלים עתירי קלוריות מן העין (למשל, עוגה במקרר ולא על השולחן או הימנעות מלהכניס הביתה ממתקים וחטיפים). גם כשיוצאים לאכול במסעדה מומלץ להקפיד על אכילה נכונה ולהעדיף מנה אחרונה המבוססת על פירות וירקות או לחלוק עם אחרים.
 +
*'''ביצוע פעילות גופנית''': אין די בשמירה על הרגלי אכילה נכונים כדי לשמור על משקל גוף תקין. לשם כך יש לבצע [[פעילות גופנית]] אירובית ופעילות בונה כוח באופן תדיר. פעילות בונה כוח מסייעת לבנות את מסת השריר הנדרשת כדי לשרוף די קלוריות גם כשהגוף אינו פעיל (למשל, בשינה או במנוחה) או בעת פעילות קלה בלבד (למשל, בעת עבודה משרדית)
 +
*#'''שינה מספקת:''' כשאיננו ישנים די שעות מתערערים כמה מנגנונים החשובים לשמירה על משקל הגוף: הורמון התיאבון (Ghrelin) גובר על הורמון השובע (Leptin); כוח הרצון פוחת, ואנו נוטים לאכול מזון "מפתה"/פחות; קשה לגבור על ה"תנע" (Inertia) וליזום פעילות גופנית
 +
*#'''מודעות למשקל הגוף האמיתי''': ככלל, הגוף ניחן ביכולת לשמור על משקל קבוע כל עוד איננו משנים את התנהגותנו בצורה ניכרת, למשל בצריכה של כמות ניכרת של קלוריות בלא להוציא כמות דומה של קלוריות בפעילות. מומלץ לנטר את משקל הגוף בקביעות (להישקל מדי שבוע ביום קבוע, באמצע השבוע, ובשעה קבועה) ולחשב אינדקס משקל-גובה (BMI), שהוא גובה בריבוע (במטרים) חלקי המשקל (בק"ג). הנורמה היא 24.9-18.5. כדי למנוע התפתחות של השמנה מרכזית ובעקבות זאת התפתחות של התסמונת המטבולית, רצוי למדוד את היקף הבטן במטופלים בעלי עודף משקל (29.9-25 = BMI). היקף בטן של 94 ס"מ או יותר בגברים והיקף בטן של 80 ס"מ או יותר בנשים נחשב היקף מוגבר{{הערה|שם=הערה430|Insomnia: assessment and management in primary care. National Heart, Lung, and Blood Institute Working Group on Insomnia. Am Fam Physician. 1999 Jun;59)11).}}{{הערה|[https://www.cdc.gov/healthyweight/assessing/index.html הנחיות למדידת היקף הבטן]}}
 +
*'''התמודדות עם היקף בטן מוגבר, עודף משקל או השמנה''': כל ההמלצות שצוינו בסעיף הקודם כמועילות לשימור של משקל גוף תקין בוודאי תקפות גם לצורך ירידה במשקל, ואפשר לסייע למטופלים הסובלים מעודף משקל והשמנה המעוניינים לרדת במשקל ולשמור על ההישגים:
 +
*#'''גישה''': בחינת מידת המוכנות של המטופל.ת לרדת במשקל. אפשר להיעזר בשיטת הריאיון ההניעתי (Motivational interviewing) ולגבש עם המטופל.ת את ההחלטה לשנות את אורח החיים. בהתאם לכמות הזמן הפנוי לשיחה, אפשר להסתפק בייעוץ קצר ולהפנות את המטופל להמשך ייעוץ ממושך (כמתואר להלן בסעיף ג), להדרכה פרטנית או בקבוצות, בשילוב בין שתי הגישות וכן באמצעים טכנולוגיים, כמו טלפון חכם או אתר מרשתת ייעודי
 +
*#'''יעד''': בשלב ראשון רצוי לכוון ליעד צנוע, בר-השגה וחשוב מבחינה בריאותית: הפחתת משקל בהיקף של 5–10 אחוזים ממשקל הגוף. אם למטופל משקל עודף ניכר או אם השמנת-היתר מלווה במחלות כרוניות, כמו [[סוכרת]] או [[יתר-לחץ דם]], רצוי לשאוף לירידה גדולה יותר במשקל הגוף בהמשך התהליך
 +
*#'''עצימות הייעוץ''': התערבויות נוטות להצליח כשהן מתאפיינות בייעוץ נמרץ (intensive counseling){{כ}}{{הערה|שם=הערה431|Jankowski J, Boulton E. Cancer prevention. BMJ. 2005 Sep 17;331)7517).}} - 12 מפגשי ייעוץ אישיים או יותר עם גורם מקצועי, כמו תזונאי, במשך שנה, ניטור אישי של משקל הגוף ומתן כלים לעידוד ירידה או במשקל הגוף או שמירה עליו. ייעוץ קבוצתי או אישי-קבוצתי בדרך כלל כרוך במספר גדול יותר של מפגשים ובמשך ממושך - שנה. ככלל, כדי להצליח, הרופא המטפל הראשוני יכול להעביר ייעוץ התנהגותי קצר, ולאחר מכן הוא בעיקר נעזר באנשי מקצוע אחרים{{הערה|שם=הערה432|U.S. Preventive task force Guide to Clinical Preventive Services. Updates 2006-2007.}}.
 +
*'''שיטות לירידה במשקל:'''
 +
*#תפריטי [[תזונה]] (דיאטות):
 +
*##אספקת תחליפי ארוחות בליווי תמיכה מקצועית (meal replacement with support){{כ}}{{הערה|שם=הערה433|National Comprehensive Cancer Guidelines. NCCN Guidelines.}}
 +
*##שילוב בין קביעת יעד קלורי או צמצום קלוריות מוגדר להתערבות קבוצתית או תמיכה התנהגותית המלווה בתוכנית של [[פעילות גופנית]]{{הערה|שם=הערה434|Peshkin , BN, Isaacs C. Overview of hereditary breast and ovarian cancer syndromes associated with genes other than BRCA1/2.}}. מלבד הפעילות הגופנית, מרכיבים אלו מאפיינים תוכניות כמו "שומרי משקל" (Weight Watchers){{כ}}{{הערה|שם=הערה435|Ojha S, Laslett N. Hereditary Nonpolyposis Colon Cancer. StatPearls. 2020;}}
 +
*##טיפול תרופתי: בישראל רשומות 3 תרופות הרזייה: שתיים לנטילה בפה ([[Orlistat]] (קסניקל) ו-[[Phentermine]] (רזין)) ואחת הניתנת בהזרקה ([[Liraglutide]] (סאקסנדה)). בשנת 2020 הופסק שיווק התרופה Lorcaserin (בלביק) לאחר שה-FDA הודיע שבניסוי קליני נמצא כי מי שנטלו אותה התאפיינו בעלייה קלה בשיעור הסרטן{{הערה|שם=הערה436|Carr S, Kasi A. Familial Adenomatous Polyposis. StatPearls. 2021;}}. ב-2021 אישר ה-FDA תרופה נוספת (לראשונה מ-2014) - זריקה שבועית של Wegovy) Semeglutide 2.4 mg), אך היא טרם הגיעה לישראל. נכון לכתיבת שורות אלה, בישראל רשומה התרופה Semeglutide במינון נמוך של 0.25 - 1 מיליגרם (Ozempic) לטיפול בסוכרת. אומנם השילוב בין תרופות להרזיה ובין התערבויות התנהגותיות תרם לירידה במשקל המטופלים במשך 12–18 חודשים, אך פערים בבסיס הראיות של ההתערבות התרופתית מקשים להמליץ להשתמש בו{{הערה|שם=הערה437|van Leeuwaarde R, Ahmad S, Links T, Giles R. Von Hippel-Lindau Syndrome. GeneReviews. 2000;}}
 +
*##קשר פנים אל פנים עם גורם מקצועי לפחות מדי חודש{{הערה|שם=הערה438|Warner E, Messersmith H, Causer P, Eisen A, Shumak R, Plewes D. Systematic review: using magnetic resonance imaging to screen women at high risk for breast cancer. Ann Intern Med. 2008 May 6;148)9(.}}
 +
*##שמירה על ההישגים: קשה למנוע עלייה מחדש במשקל באמצעות אמצעים אלו. ככלל, כ-20 אחוזים מהיורדים במשקל מצליחים לשמר את ההישג. העצות הבאות אפיינו את אלו שהצליחו בכך: צריכה של תזונה דלת-קלוריות: ניטור קבוע של המשקל, ביצוע [[פעילות גופנית]] במשך 60 דקות לפחות ביממה, שמירה על דפוס אכילה קבוע במשך כל השבוע{{הערה|שם=הערה439|Reduction in the Incidence of Type 2 Diabetes with Lifestyle Intervention or Metformin. New England Journal of Medicine. 2002 Feb 7;346)6).}}.
 +
*#'''הרכב ה[[תזונה]]:'''
 +
*##סוג חלבון: יש להעדיף חלבון בהתאם לעקרונות התזונה הים-תיכונית. יש להתבסס על צריכה יומית של חלבון מהצומח, כגון שילוב בין קטניות לדגנים מלאים, ולצרוך דגים פעמיים בשבוע לפחות (בעיקר דגי ים שמנים, כגון טונה, אילתית (סלמון), הרינג וכדומה). כן יש לצרוך מדי שבוע כשתי מנות של בשר עוף או הודו, ביצים או מוצרי חלב דל-שומן. רצוי להוסיף כמות מוגבלת של אגוזים. רצוי להמעיט בצריכת בשר אדום (כגון בשר בקר או כבש). בעיקר יש להמעיט בבשר מעובד, כגון נקניק, נקניקיות ושניצלונים מעובדים
 +
*##פירות וירקות: הכמות היומית המומלצת של ירקות ופירות היא לפחות שלוש מנות ירק ושתי מנות פירות מדי יום
 +
*##סיבים תזונתיים: אלו מצויים בעיקר בירקות, בקטניות ובדגנים מלאים. הצריכה היומית המומלצת לגברים היא 38 גרם, ולנשים - 25 גרם
 +
*##ויטמינים ומינרלים: אין המלצה לצרוך ויטמינים כתוסף מזון (פרט לנשים בהיריון, כפי שיפורט בהמשך), אלא לאכול תפריט מגוון, העשיר בחומרים הללו
 +
*##הכנת מזון: יש להעדיף הכנת מזון בשיטות אידוי, אפייה ובישול (ולא טיגון וצלייה)
 +
*##סוכר: רצוי להמעיט בשתיית משקאות ובאכילת מזונות ממותקים
 +
*##קפאין: יש יתרונות בריאותיים מסוימים לצריכה מתונה של קפה. אין לצרוך יותר מ-400 מיליגרם קפאין מדי יום (בכוס קפה נמס יש בערך 70 מיליגרם ובאספרסו כ-100 מיליגרם). לנשים הרות מומלץ לצרוך עד 200 מיליגרם קפאין מדי יום{{הערה|שם=הערה440|Sofi F, Cesari F, Abbate R, Gensini GF, Casini A. Adherence to Mediterranean diet and health status: Meta-analysis. BMJ. 2008;337)7671(.}}.
  
המלצתנו מבוססת על ה-'''ICSI''': ביצוע פרופיל שומני לגברים מגיל 35 ולנשים מגיל 45 אחת ל-5 שנים. עם זאת אפשר לפעול גם על פי המלצות כוח המשימה האמריקאי. ולאלה אשר ערכי סך כולסטרול ימצאו גבוהים ו/או HDL נמוכים - יבוצע פרופיל שומני הכולל LDL כולסטרול. (ראו פירוט ב[[גורמי סיכון למחלות לב - Risk factors for cardiovascular disease]]). לאנשים עם סיפור משפחתי של [[היפרליפידמיה משפחתית]] מומלצת בדיקת פרופיל שומני (סך כולסטרול, HDL, LDL, טריגליצרידים) אחת לשנה. עם זאת לגבי מניעה ראשונית של תחלואה קרדיו- וסקולרית ההמלצה למניעה היא התמקדות בשינוי אורחות חיים, שינוי תזונתי, פעילות גופנית ומניעת/הפסקת עישון ולא מתן [[סטטינים]]. התועלת האבסולוטית בטיפול בסטטינים למניעה ראשונית קטנה מאשר מניעה שניונית (לאחר מחלה קרדיאווסקולרית).
+
===פעילות גופנית===
 +
*'''פעילות אירובית:''' יש לשאוף לבצע מדי שבוע 150 דקות של [[פעילות גופנית]] בעצימות בינונית (כזו המעלה את הדופק וגורמת הזעה, כגון הליכה מהירה, עבודת גינון או ריקוד), 75 דקות של פעילות בעצימות גבוהה (כזו המעלה את הדופק ואת קצב הנשימה באופן בולט, כגון ריצה, שחייה מהירה או התעמלות אירובית) או שילוב ביניהן. אפשר להגיע למשך המומלץ בצירוף של כמה אימונים במשך השבוע. אם הפעילות נועדה להביא להפחתה במשקל, מומלץ להיות פעילים במשך כ-300 דקות לפחות מדי שבוע{{הערה|שם=הערה441|Hite AH. Is the science behind the 2010 Dietary Guidelines for Americans " unquestioned?" Vol. 27, Nutrition. 2011.}}
 +
*'''פעילות בונה כוח:''' יש לשאוף לבצע לפחות שני אימונים של פעילות מדי שבוע. בכל אחד מהם מומלץ לבצע לפחות מערכה (set) אחת (ואם אפשר, 3-2 מערכות) להפעלת קבוצות השרירים המרכזיות בגוף. רצוי לחזור 8–12 פעמים על כל תרגיל בכל מערכה
 +
*'''עידוד לביצוע פעילות גופנית:''' לפי שיקול דעת רפואי, בדגש על אנשים המאופיינים בלפחות אחד מגורמי הסיכון האלה: 25 [[BMI]] או יותר, [[יתר לחץ דם]], רמת מוגברת של סוכר בצום או תסמונת מטבולית{{הערה|שם=הערה442|Rowe S, Alexander N, Almeida NG, Black R, Burns R, Bush L, et al. Translating the Dietary Guidelines for Americans 2010 to Bring about Real Behavior Change. J Am Diet Assoc. 2011;111)1(.}}{{הערה|שם=הערה443|U.S. Department of Health and Human Services. Physical Activity Guidelines for Americans. 2nd ed. Washington DC; 2018.}}
  
==[[חיסונים]] ==
+
===שינה===
{{הפניה לערך מורחב|חיסונים במבוגרים – סקירה כללית - Immunizations in adults - review}}
+
*'''התנהגות מומלצת:''' רצוי לישון 7–8 שעות בכל לילה, ובכל מקרה לא פחות מ-6 שעות. אם המטופל ישנוני, רצוי שיתרענן בעזרת תנומה של עד 20 דקות במשך היום (אך לא בשעות הקרובות לשעת השינה, כדי שלא לקפח את שנת הלילה). אם אין הוא מצליח להירדם בתוך כ-15 דקות, רצוי לקום מהמיטה ולעסוק בפעילות המרגיעה אותו או מביאה אותו לכדי ישנוניות לפני שהוא חוזר למיטה{{הערה|ראו פרטים נוספים בפרק 19 "הערכת הרגלי שינה והפרעות שינה במרפאה הראשונית".}}
 +
*'''בדיקות סקר וייעוץ:''' אין המלצה לתשאל כל מטופל כבדיקת סקר בנוגע למספר שעות השינה שלו ולאיכותן, לישנוניות ולפגיעה בתפקוד, אך חשוב לגלות חשד קליני כלפי מטופלים העובדים בתחומים שבעיות אלה עלולות לגרום סיכון בטיחותי, כמו נהגים בתחבורה הציבורית, מובילי חומרים מסוכנים או עובדי משמרות. כיוון שדום נשימה בשינה עלול לגרום חוסר בשינה ובשל ההשלכות על הבריאות והאפשרות למנוע אותן או לפחות למזערן, ראוי לתשאל בנושא תסמונת זו בשינה מטופלים הסובלים מעודף משקל או שהיקף צווארם 43 ס"מ או יותר בגברים או 40 ס"מ או יותר בנשים.
  
ראו [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/לוח חיסון מבוגרים המומלץ על ידי משרד הבריאות 2013|נספח מס' 6ב - לוח חיסון מבוגרים המומלץ על ידי משרד הבריאות, 2013]]
+
===עישון===
 +
*'''רקע''': כ-30 אחוזים מה[[מעשנים]] בישראל החלו לעשן בגיל 20 או לאחר מכן{{הערה|שם=הערה444|1=זלר ל, סוקניק ש. [https://www.ima.org.il/MedicineSite/Article.aspx?NewspaperArticleId=388 הקשר שבין עיסוק בספורט לבין התפתחות אוסטאוארתריטיס של הברכיים]. הרפואה }}. העישון נפוץ מאוד בקרב גברים ערבים: שיעור המעשנים בקרבם גבוה בכ-50 אחוזים מאשר בקרב גברים יהודים. בקרב הנשים המצב הפוך: שיעור המעשנות בקרב נשים יהודיות גבוה בכ-50 אחוזים מאשר בקרב נשים ערביות (אך שיעורן נמוך מאשר שיעור הגברים)
 +
*'''בדיקות סקר וייעוץ:''' נערכות במסגרת מדדי האיכות בקהילה וכוללות תשאול המטופל בנוגע לרצון להיגמל מעישון והצעה למעשן סיוע בגמילה וכן כיצד להימנע מעישון כפוי. למעשנים מומלץ להעביר אפילו ייעוץ קצר (פחות מ-3 דקות) בתוך שימוש בשיטת חמשת ה-A's או ה-ה"ים{{הערה|ראו פרטים בפרק מס’ 1: הצעות ליישום ההמלצות לקידום בריאות ורפואה מונעת במרפאה הראשונית}}. אפשר להציע למטופל טיפול תרופתי - יש מגוון תרופות לגמילה ובהן Varenicline, Nicotine Replacement Therapy (NRT), Buproprion וכן להזמינו להשתתף בסדנאות ייעוץ התנהגותי הממומנות בסל התרופות. מומלץ לשלב בין שני ערוצי הטיפול, אך אין זה הכרחי{{הערה|ראו פרטים נוספים בפרק מספר 10: נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה.}}. כמה מקופות החולים מפעילות קו לייעוץ טלפוני, ומשרד הבריאות צפוי לפתוח קו ייעוץ משלו. כמו כן, מומלץ לתת מידע כתוב או מקוון המותאם לצורכי המטופל.
  
מומלצת מנת [[חיסון לטטנוס ודיפתריה|חיסון נגד טטנוס-דיפתריה]] אחת ל-10 שנים. המנה הראשונה ממנות חיסון זה מומלץ מ-2012 שתהיה מנת חיסון נגד דיפתריה, טטנוס ו[[שעלת]], Tdap.
+
כמו כן מומלץ '''לשאול על תסמינים נשימתיים''' כמו שיעול, פליטת ליחה, קוצר נשימה, ולבדוק האם היו זיהומים בדרכי נשימה בשנה החולפת. במקרים תסמיניים באופן כרוני או התקפי, מומלץ להפנות לבדיקת ספירומטריה כדי לחפש [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] (COPD). אצל מעשנים קיימת נטייה להמעיט בחשיבות תסמינים או לייחסם לגורמים אחרים (כושר גופני לקוי, העישון עצמו כגורם לשיעול){{הערה|שם=הערה529|Global Initiative for Chronic Obstructive Lung Disease. Global Initiative for Chronic Obstructive Lung Disease. Global strategy for the diagnosis, management, and prevention of chronic obstructive pulmonary disease 2021 report ]Internet[. Available from: https://goldcopd.org/wp-content/uploads/2020/11/GOLD-REPORT-2021-v1.1-25Nov20 WMV.pdf}}.
  
[[חיסון נגד דלקת כבד B]] לאנשים בקבוצות הסיכון שלא חוסנו בעבר כגון עובדי בריאות, אנשים שיש או היו להם בני/בנות זוג רבים, אנשים שחלו ב[[מחלת מין]], אנשים שבני/ בנות הזוג שלהם נשאים של הנגיף הפטיטיס B ואלה החשופים לדם ומוצריו.
+
===אלכוהול===
 +
*'''התנהגות מומלצת:''' שתייה של יותר ממשקה אחד ביום בנשים או שני משקאות ביום בגברים מוגדר שתייה מרובה. שתייה של 4 משקאות או יותר באירוע אחד בקרב נשים או 5 משקאות או יותר בקרב גברים מוגדרת "שתיית בולמוס"
 +
*'''בדיקות סקר וייעוץ:''' כיוון שבישראל שתייה מסוכנת אינה נפוצה ביותר, אין צורך לתשאל את כלל המטופלים בנושא. אף על פי כן, כיוון שחשוב למנוע הפרעות על קשת תסמונת האלכוהול העוברית (Fetal Alcohol Spectrum Disorder), חשוב לתשאל נשים המתכננות היריון ונשים הרות בנוגע להרגליהן בנושא שתיית אלכוהול. מוצע להיעזר באחד משני השאלונים האלה:
 +
*#Single Alcohol Screening Question) SASQ): שאלון שבו שאלה אחת על שתיית בולמוס: כמה פעמים בשנה החולפת שתית באותו יום 5 משקאות (גברים) או 4 משקאות (נשים)?
 +
*#השאלון AUDIT-C: שאלון שבו השאלה שצוינה בסעיף 1 וכן שתי שאלות שעניינן תדירות השתייה וכמות השתייה. מילוי השאלון אורך 1–2 דקות (ראו שאלות 1–3 בשאלון באותו קישור). אם עולה חשד לשימוש מופרז באלכוהול, מומלץ להעביר לנשאלים את שאלון AUDIT המלא, שבו 10 שאלות, כדי לאפיין טוב יותר את הרגלי השתייה. באמצעותו אפשר לברר גם אם יש התמכרות ופגיעה תפקודית הנובעות משימוש מופרז באלכוהול [https://auditscreen.org/cmsb/uploads/audit-hebrew.pdf ראו תרגום השאלון לעברית בקישור]
 +
*#אפשר לייעץ קצרות לבצע שינוי התנהגותי (Short Behavioral Intervention), ואם מטופלים פונים בנושא גמילה אפשר להפנות אותם לטיפול גמילה
 +
*#בין השיטות המומלצות בספרות מוזכר שיקוף למטופל שהתנהגותו חורגת מהנורמה (personalized normative feedback). תוכנית ASSIST של ארגון הבריאות העולמי, תוכנית המבוססת על עקרונות הריאיון ההנעתי (Motivational Interviewing) ושפותחה עבור רופאים ראשוניים, גם כן עשויה לתת כלים לאבחון שתייה מרובה, שימוש לרעה באלכוהול והתמכרות אליו, [https://www.who.int/publications/i/item/the-assist-linked-brief-intervention-for-hazardous-and-harmful-substance-use לייעוץ בנושא ראו]{{ש}}אפשר גם לכוון את המטופל בעזרת מידע או ייעוץ מקוון, ככל שחומרים כאלה מצויים בארגונכם. אם מהשאלונים הללו עולה חשש לתלות באלכוהול, יש להפנות את המטופל לטיפול גמילה{{הערה|שם=הערה445|חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), 1994. ספר החוקים .1988 }}
  
[[חיסון לדלקת כבד נגיפית A]] ו-[[חיסון לדלקת כבד נגיפית B|B]] מומלץ גם למזריקי סמים ולגברים המקיימים יחסי מין עם גברים וכן לפני נסיעות לחו"ל לעולם המתפתח (אסיה, אפריקה, דרום אמריקה, ברהלשעבר, מזרח אירופה), ולכל המעוניינים בקבלת חיסונים אלה ויודעים כי לא חלו בעבר. (ראו [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/מניעה של מחלות כבד|נספח מס' 16 - מניעה של מחלות כבד]]).
+
===היריון וזוגיות===
 +
*מניעת מומים מולדים והדבקת יילודים:
 +
*#התנהגות מומלצת: הימנעות משתיית משקאות אלכוהוליים ומנטילת תרופות שאינן מותרות בהיריון
 +
*#בדיקות סקר וייעוץ: ביצוע [[בדיקות גנטיות]] למחלות שכיחות וחמורות, כפי שמפורסם באתר המחלקה לגנטיקה קהילתית במשרד הבריאות. מומלץ לבצע את הבדיקות עוד בעת תכנון ההיריון{{הערה|ראו פרק בדיקות סקר גנטיות בהיריון}}
 +
*חיסונים ותרופות מניעתיות:
 +
*#[[חיסונים]]: יש לברר אם האישה מחוסנת מפני חצבת-חזרת-אדמת ואבעבועות רוח עוד לפני הכניסה ל[[היריון]]. אם אין תיעוד שהיא חוסנה בשתי מנות חיסון כנגד מחלות אלו, מומלץ לחסנה לפני הכניסה להיריון. כן יש להתחסן כנגד צפדת-קרמת-שעלת (Tdap) בשבועות 27–36 להיריון. אפשר לחסנה גם לאחר השבוע ה-36, ובמקרים מיוחדים גם לפני השבוע ה-27{{כ}}{{הערה|ראו פרק מעקב טרום לידתי באישה ללא גורמי סיכון}}
 +
*#תרופות:
 +
*##נשים בסיכון רגיל: יש ליטול 0.4 מיליגרם/יום חומצה פולית בגיל הפוריות לאלו המעוניינות להרות או המקיימות יחסי מין ואינן משתמשות באופן קבוע ב[[אמצעי מניעה]] יעילים. חשוב להתחיל ליטול את הוויטמין לפחות חודש אחד לפני תחילת הניסיון להרות ובמשך 3 החודשים הראשונים להיריון
 +
*##נשים בסיכון גבוה{{הערה|נשים בסיכון גבוה: נשים שילדו או הרו תינוק עם מום פתוח בתעלה העצבית או שאירע כך לבני זוגן. גורמי סיכון אחרים הם השמנה, סוכרת (כולל טרום הריונית), מחלות דלקתיות במעיים (כאלה הפוגעות בספיגה של חומצה פולית מהמעיים), שימוש מזיק באלכוהול או קבלת טיפול תרופתי נגד פרכוסים, בליתיום או Methotrexat}} יש ליטול 0.4 מיליגרם/יום חומצה פולית מדי יום בגיל הפוריות, אך יש להעלות את המינון ל-5 מיליגרם/יום החל מחודש אחד לפחות לפני תחילת הניסיון להרות ובמשך 3 החודשים הראשונים להיריון. כן יש ליטול 2 מק"ג/יום ויטמין B<sub>12</sub> או לבדוק את רמת הוויטמין בדם.{{ש}}באחריות משרד הבריאות ליידע את הנשים בגיל הפוריות בנוגע לנטילת חומצה פולית.
 +
*#מניעת אנמיה:
 +
*##התנהגות מומלצת: צריכת מזון עשיר בברזל מהחי ומהצומח ומזון עשיר בוויטמין C, כמו פרי הדר, קיווי, עגבנייה, פלפל, מלון וכרוב, זאת כדי לסייע בספיגת הברזל
 +
*##בדיקות סקר וייעוץ: בדיקת רמת ה[[המוגלובין|המוגלובין בדם]] במשך ההיריון{{הערה|שם=הערה446|ישראל. חוק הספורט, התשמ"ח-1988}} ומיד לאחריו
 +
*##חיסונים ותרופות מניעתיות: נטילת תוסף ברזל - 30 מיליגרם/יום, מהחודש הרביעי להיריון עד סוף השבוע השישי שלאחר הלידה{{הערה|שם=הערה447|Thompson W, Gordon N, Pescatello L. ACSM's Guidelines for Exercise Testing and Prescription. Baltimore: Lippincott Williams & Wilkins; 2010.}}{{הערה|בניגוד להמלצת כוח המשימה האמריקאי למניעה קלינית, שהעניק רק ציון "I" (ראיות בלתי מספיקות כדי להכריע) בנוגע לבדיקת רמת ההמוגלובין ולמתן תוסף ברזל, הוחלט להמליץ בישראל לעשות כן, זאת בשל כמה הבדלים בין נשים בגיל הפוריות בישראל לעמיתותיהן במדינות מערביות אחרות: שיעור פריון גבוה, מרווח קצר יותר בין הריונות, היעדר העשרה של דגנים בברזל, בשר כשר עני בברזל מבשר אחר, שיעור ה[[אנמיה מחוסר ברזל]] גבוה יותר בנשים צעירות בישראל מאשר בנשים במדינות אחרות}}.
 +
*#מניעת סוכרת:
 +
*##התנהגות מומלצת: שמירה על עלייה מתונה במשקל הגוף במשך ההיריון (תלוי במשקל לפני ההיריון): BMI נמוך (< 18.4): רצוי לעלות 18-12.5 ק"ג, BMI תקין (24.9-18.5): 16-11.5 ק"ג, עודף משקל (29.9-25): 11.5-7 ק"ג, השמנה (30 BMI או יותר): 9-5 ק"ג{{הערה|שם=הערה448|מרום-קליבנסקי ר, שיינוביץ מ, גולדבורט א, דנקנר ר, שטרסברג ב. הנחיות קליניות: הבדיקות הנדרשות בטרם יוחל בפעילות גופנית לא תחרותית באוכלוסיה הבוגרת בישראל. ההסתדרות הרפואית בישראל, 2005}}
 +
*##בדיקות סקר וייעוץ: יש לבצע [[בדיקת העמסת סוכר]] בשבועות 24–28
 +
*#מניעת דיכאון בהיריון ובתקופה הבתר-הריונית:
 +
*##התנהגות מומלצת: [[פעילות גופנית]] בעצימות בינונית לפחות במשך 150 דקות בשבוע מצמצמת את הסיכון לפתח [[דיכאון בהיריון]] (אך טרם הוכחה יעילותו בתקופה הבתר-הריונית){{הערה|שם=הערה449|Maron BJ, Thompson PD, Ackerman MJ, Balady G, Berger S, Cohen D, et al. Recommendations and Considerations Related to Preparticipation Screening for Cardiovascular Abnormalities in Competitive Athletes: 2007 Update. Circulation. 2007;115)12(.}}
 +
*##בדיקות סקר וייעוץ: לנשים בהיריון או בתקופה הבתר-הריונית מומלץ להעניק ייעוץ מתחום התרפיה קוגניטיבית-התנהגותית ([[CBT]]) או ייעוץ בין-אישי (IPT) אם הן מתאפיינות באחד או יותר מגורמי הסיכון האלה: עבר של [[דיכאון]], תסמיני דיכאון שאינם מספיקים לקבוע אבחנה של דיכאון, גורמי סיכון כלכליים-חברתיים, כמו הכנסה נמוכה או חד-הוריות, אלימות מבן הזוג או תסמיני חרדה או עבר של אירועי חיים קשים. ייעוץ מועיל כולל 8 מפגשים במשך 4 שבועות לפחות. צוות הייעוץ עשוי לכלול פסיכולוגים, אחיות, מיילדות או אנשי מקצוע אחרים מתחום בריאות הנפש{{הערה|שם=הערה450|Haskell WL, Lee IM, Pate RR, Powell KE, Blair SN, Franklin BA, et al. Physical activity and public health: Updated recommendation for adults from the American College of Sports Medicine and the American Heart Association. Vol. 116, Circulation. 2007.}}
  
[[חיסון נגד שפעת|חיסון שנתי נגד שפעת]] מומלץ לכל בני חצי שנה ומעלה.
+
===מניעת אלימות מצד בן הזוג===
+
על פי שיקול דעת רפואי ובמקרה של חשד לאלימות, אפשר לברר בקרב נשים החיות עם בני זוג אם הן נחשפות לאלימות מצדם{{הערה|שם=הערה244|[[איתור וטיפול נשים נפגעות אלימות במשפחה ע"י מטפלים - חוזר משרד הבריאות]]}}{{הערה|ראו פרק 20 "אלימות במשפחה."}}.
===[[חיסון נגד פנוימוקוקוס|פנוימוקוקוס]]===
 
  
שתי מנות חיסון פוליסכרידי כנגד פנוימוקוקוס ברווח זמן של 5 שנים מומלצות לשתי קבוצות הסיכון הגבוה: לאנשים לאחר [[כריתת טחול]] ולאנשים עם מחלות המדכאות את המערכת החיסונית. לקבוצות הסיכון הבינוני (חולים במחלות כרוניות של הלב והריאות) מומלצת מנת חיסון אחת.
+
===גילוי מוקדם של דיכאון===
 +
תשובה חיובית לאחת משתי השאלות האלה מהשאלון 2-Public Health Questionnair) PHQ) היא עילה להמשך בירור וטיפול:
 +
#האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעיתים קרובות [[דיכאון]], ייאוש או חוסר תקווה?
 +
#האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעיתים קרובות חוסר עניין או חוסר הנאה או חוסר רצון לעשות דברים{{הערה|שם=הערה451|Bernhardt D, Roberts W. Preparticipation Physical Evaluation. 4th ed. American Academy of Pediatrics; 2010.}}?
  
===[[חיסון נגד מנינגוקוקוס|מנינגוקוקוס]]===
+
(*) הערות: שאלונים מתוקפים אחרים, למשל Edinburgh Postnatal Depression Scale) EPDS) לנשים לאחר לידה או HADS{{כ}} (Hospital Anxiety and Depression Scale), קבילים גם כן, אלא שהם ארוכים יותר; ההמלצה תקפה הן לנשים בהיריון הן לנשים בתקופה הבתר-הריונית{{הערה|שם=הערה452|Borjesson M, Urhausen A, Kouidi E, Dugmore D, Sharma S, Halle M, et al. Cardiovascular evaluation of middle-aged/ senior individuals engaged in leisure-time sport activities: Position stand from the sections of exercise physiology and sports cardiology of the European Association of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation. Vol. 18, European Journal of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation. 2011.}}.
  
מנת חיסון פוליסכרידי נגד 4 זנים של מנינגוקוקים מומלצת לקבוצות הסיכון: אנשים עם [[אספלניה]] או הפרעות בתיפקוד הטחול. אנשים עם הליקויים החיסוניים: [[חסר Properidin factor]],{{כ}} וב[[חסר מרכיבי משלים C5-9|מרכיבי המשלים 5-9C]] או [[חסר גורם משלים 3C|C3]] ונשאי HIV.
+
===מניעת תחלואה לבבית===
 +
*'''מניעת יתר-לחץ דם:'''
 +
*#התנהגות מומלצת: [[תזונה]] דלת-מלח: אין לצרוך יותר מ-2,300 מיליגרם נתרן/יום - ככפית מלאה של מלח (בערך 6 גרם) מדי יום, ובאופן אידיאלי אף לא יותר מ-1,500 מיליגרם נתרן/ליום (כשני שלישים כפית מלח){{הערה|שם=הערה538|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/Na-reduce/Pages/Na-reduce_2.aspx מפחיתים את צריכת המלח ושומרים על הבריאות]}}{{הערה|שם=הערה539|[https://www.euro.who.int/__data/assets/pdf_file/0009/186462/Mapping-salt-reduction-initiatives-in-the-WHO-European-Region.pdf Mapping salt reduction initiatives in the WHO European Region]}}. יש לעיין בתווית המזון כדי להגביל את צריכת המלח, ולפי הצורך, להתייעץ בתזונאית כדי לבנות תפריט מתאים
 +
*#בדיקות סקר וייעוץ: בגילים 29-20 בלא גורמי סיכון - מדידת לחץ דם מדי 5 שנים, ובגילים 30–39 מדי 3–5 שנים. בגילים 20–39 עם גורמי סיכון או מעל גיל 40 - מדידת לחץ דם מדי שנה{{הערה|שם=הערה453|Corrado D, Biffi A, Basso C, Pelliccia A, Thiene G. 12-lead ECG in the athlete: Physiological versus pathological abnormalities. Vol. 43, British Journal of Sports Medicine. 2009.}}
 +
*'''מניעת סוכרת:'''
 +
*#התנהגות מומלצת: [[תזונה נכונה|תזונה מאוזנת]] כדי למנוע עלייה במשקל הגוף וביצוע [[פעילות גופנית]] אירובית ופעילות בונה כוח מונעים סוכרת במטופלים בסיכון גבוה (עם קדם סוכרת){{הערה|שם=הערה454|Harpaz R, Hales CM, Bialek SR. Update on herpes zoster vaccine: Licensure for persons aged 50 through 59 years. Morbidity and Mortality Weekly Report. 2011;60)44).}}{{הערה|לפרטים ראו את ההמלצות בפרקים על תזונה בריאה ופעילות גופנית בחוברת זו}}
 +
*#בדיקות סקר וייעוץ: עד שנת 2021 לא הייתה המלצה לבדוק סוכר בצום (ומקביליו) בקבוצת הגיל 20–39. בצל עלייה בשכיחות הסוכרת בגילים צעירים והתועלת שבטיפול מוקדם, הוריד ה-USPSTF לגיל 35 את גיל ההמלצה לבדוק את רמת הסוכר בדם (סוכר בצום, [[המוגלובין A1c]] או העמסת סוכר OGTT) באנשים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה. יש לשקול את האפשרות לבדוק את רמת הסוכר בדם אף אם אין עודף משקל בקרב אנשים שיש להם רקע משפחתי של סוכרת, רקע אתני של מועדות לסוכרת, אבחנה של סוכרת בהיריון או תסמונת Polycystic ovaries. מומלץ לחזור על הבדיקה מדי 3 שנים. אם מתגלה רמת סוכר גבוהה, יש להציע רצף מפגשי ייעוץ ("ייעוץ נמרץ"/Intensive counseling) עם רופא או תזונאי כדי לעודד תזונה בריאה ופעילות גופנית{{הערה|שם=הערה542|U.S. Preventive Services Task Force. Prediabetes and Type 2 Diabetes: Screening: Final Recommendation Statement. 2021.}}
 +
*'''מניעת יתר-שומנים בדם:'''
 +
*#התנהגות מומלצת: הקפדה על תזונה דלה בשומן רווי ובשומן טרנס. הקפדה על כללי התזונה הבריאה שפורטו לעיל
 +
*#בדיקות סקר וייעוץ: בדיקת שומני הדם מגיל 35 מדי 5 שנים (או מגיל 20 אם יש סיכון גבוה למחלת כלי דם טרשתית וב[[היפרכולסטרולמיה]] משפחתית){{הערה|שם=הערה455| Lu PJ, Euler GL, Harpaz R. Herpes zoster vaccination among adults aged 60 years and older, in the U.S., 2008. American Journal of Preventive Medicine. 2011;40)2(.}}. מומלץ לבצע בדיקת (a) {{כ}}Lipoprotein פעם אחת בחיים, לאחר גיל 35{{כ}}{{הערה|שם=הערה544|[[טיפול בדיסליפידמיה בישראל - הנחיה קלינית]]}}
  
===[[חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת|אדמת]]===
+
===מניעת סרטן===
 +
*'''סרטן המעי הגס והחלחולת:'''
 +
*#התנהגות מומלצת: מומלץ לבצע [[פעילות גופנית]]{{הערה|שם=הערה456|Tseng HF, Smith N, Harpaz R, Bialek SR, Sy LS, Jacobsen SJ. Herpes zoster vaccine in older adults and the risk of subsequent herpes zoster disease. JAMA - Journal of the American Medical Association. 2011;305)2).}}, לשמור על BMI תקין, להימנע משתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים{{הערה|שם=הערה457|Drolet M, Brisson M, Schmader KE, Levin MJ, Johnson R, Oxman MN, et al. The impact of herpes zoster and postherpetic neuralgia on health-related quality of life: A prospective study. CMAJ. 2010;182)16(.}} ולדבוק בתפריט ים תיכוני{{הערה|שם=הערה458|Parkin DM, Boyd L, Walker LC. The fraction of cancer attributable to lifestyle and environmental factors in the UK in 2010. British Journal of Cancer. 2011;105.}}
 +
*#בדיקות סקר וייעוץ: בגילים 50–74 מומלץ לבצע מדי שנה בדיקת דם סמוי בצואה באמצעות ערכת בדיקה שרגישותה גבוהה. מומלץ שבעלי סיכון מוגבר (כגון מי שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן המעי הגס והחלחולת בגיל צעיר או כמה קרובי משפחה שחלו במחלה) ייבדקו מגיל צעיר יותר ובעזרת קולונוסקופיה{{הערה|שם=הערה459|[[מניעה וגילוי מוקדם של מחלות ממאירות - חוזר מנכ"ל - Malignancy prevention and early detection]]}}.
 +
*'''סרטן השד:'''{{ש}}ההתנהגויות האלה עשויות לסייע למנוע התפתחות של סרטן השד:
 +
*#ביצוע [[פעילות גופנית]] על פי ההמלצות{{הערה|שם=הערה460|USPSTF. A-Z Topic Guide.}}{{הערה|ראו פרק 20 "אלימות במשפחה"}}
 +
*#לנשים לפני גיל הפסקת הווסת: צריכת [[תזונה]] (דיאטה) בריאה (העשירה בפירות, ירקות, דגים, דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי-שומן){{הערה|שם=הערה461|Li G, Zhang P, Wang J, Gregg EW, Yang W, Gong Q, et al. The long-term effect of lifestyle interventions to prevent diabetes in the China Da Qing Diabetes Prevention Study: a 20-year follow-up study. The Lancet. 2008;371)9626(.}}
 +
*#הימנעות משתייה מופרזת של אלכוהול{{הערה|שם=הערה462|Djulbegovic M, Beyth RJ, Neuberger MM, Stoffs TL, Vieweg J, Djulbegovic B, et al. Screening for prostate cancer: systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ. 2010 Sep 14;341)sep14 1(.}}
 +
*#שמירה על משקל גוף תקין{{הערה|שם=הערה463|Chou R, Croswell JM, Dana T, Bougatsos C, Blazina I, Fu R, et al. Screening for Prostate Cancer: A Review of the Evidence for the U.S. Preventive Services Task Force. Annals of Internal Medicine. 2011 Dec 6;155)11(.}}
 +
*#הימנעות מחשיפה לקרינה מייננת: חשיפת מבוגרים צעירים (מתחת לגיל 23) לשתי הדמיות CT לחזה או ללב הכפילה את הסיכון לפתח סרטן השד כעבור 10 שנים{{הערה|שם=הערה464|Andriole GL, Crawford ED, Grubb RL, Buys SS, Chia D, Church TR, et al. Mortality Results from a Randomized Prostate-Cancer Screening Trial. New England Journal of Medicine. 2009 Mar 26;360)13(.}}
 +
*#בדיקות סקר וייעוץ:
 +
*##מומלץ שנשים יעברו בדיקת ממוגרפיה מדי שנתיים בגילים 50–74
 +
*##על נשים הנמצאות בסיכון מוגבר לפתח סרטן השד (למשל, מי שקרובת משפחה מדרגה ראשונה חלתה בסרטן) להיבדק כבר מגיל 40
 +
*##במסגרת תשאול המטופלת בנוגע לבריאות בני משפחתה (עד רמה של בני דודים וסבים וסבתות), נכון להשיג מידע על תחלואה בסרטן, כולל סוג הסרטן, חולי בכמה סוגי סרטן והגיל בעת האבחנה ובעת הפטירה. בקרב נשים שיש להן עבר אישי או משפחתי של סרטן השד, השחלות, החצוצרות או החלל הצפקי ובקרב נשים שיש להן גורמי סיכון אתניים לתשניות (מוטציות), כגון BRCA1/2, אפשר להיעזר בשאלון לאומדן סיכון, כגון Ontario Family History Assessment Tool או דומיו, המצויים ב[https://www.uspreventiveservicestaskforce.org/uspstf/recommendation/brca-related-cancer-risk-assessment-genetic-counseling-and-genetic-testing סוף המסמך שבקישור], אם מתברר שהחולה בסיכון מוגבר, יש להציע לה להגיע לייעוץ גנטי
 +
*##לנשים בסיכון רגיל ממוצא אשכנזי (אפילו חלקי) מומלץ לבצע פעם אחת בחיים מגיל 25 בדיקת סקר ל-3 המוטציות השכיחות ב-BRCA1/2 (הבדיקה הוכנסה לסל הבריאות בשנת 2020)
 +
*##בקרב נשים הנמצאות בסיכון גבוה מאוד לחלות בסרטן השד (למשל בעלות תשניות (מוטציות) ידועות), מומלץ לבצע בדיקת MRI מדי שנתיים נוסף על ממוגרפיה
 +
*##חיסונים ותרופות מניעתיות: בקרב נשים המתגלות כנמצאות בסיכון מוגבר לפתח סרטן השד, כוח המשימה האמריקאי למניעה קלינית ממליץ לשקול טיפול בתרופות כגון [[Tamoxifen]], [[Raloxifene]] או מעכבי Aromatase כדי לצמצם את הסיכון להתפתחות סרטן השד{{הערה|שם=הערה459}}. התרופות הללו עדיין אינן רשומות להתוויות הללו בישראל
 +
*'''סרטן העור:'''
 +
*#התנהגות מומלצת: הפחתת השהייה בשמש בשעות אמצע היום, חבישת כובע רחב שוליים, לבישת ביגוד עם שרוולים ארוכים וכיסוי לרגליים ומריחה של משחה בעלת מקדם הגנה (SPF) {{כ}}30 לפחות על העור החשוף. חזרה על המריחה בהתאם למידת ההזעה והחשיפה למים
 +
*#בדיקות סקר וייעוץ:
 +
*##סיקור: אין ראיות התומכות בסקירה עצמאית של העור על ידי המטופל, בסקירת רופא של העור של כלל האוכלוסייה או בסקירת רופא בקרב בעלי סיכון מוגבר לפתח נגעי [[מלנומה]] )בהירי עור, בהירי שיער ועיניים, מנומשים, בעלי עור שנצרב בקלות בשמש, בעלי שומות יוצאות דופן (atypical moles), מרובי שומות (<100) או סיפור משפחתי של סרטן עור מלנוטי{{הערה|שם=הערה465|Schroder FH, Hugosson J, Roobol MJ, Tammela TLJ, Ciatto S, Nelen V, et al. Screening and Prostate¬Cancer Mortality in a Randomized European Study. New England Journal of Medicine. 2009;360)13(.}}. אף על פי כן, רצוי לעודד את מי שנמצאים בסיכון מוגבר להגביר את ערנותם להתפתחות של נגעים בעורם, ובעיקר נגעים המתאימים לראשי התיבות ABCDE: אסימטריה (Asymmetry), גבול לא סדיר (Border irregularity), צבע לא אחיד (Color that is not uniform), קוטר מעל 6 מ"מ (Diameter > 6 mm), דינמיות בצבע, בצורה או בגודל (Evolving size, shape, or color){{כ}}{{הערה|שם=הערה555|CDC. What Are the Symptoms of Skin Cancer? (Internet). 2021 (cited 2022 Apr 3). Available from: https://www.cdc.gov/cancer/skin/basic_info/symptoms.htm}}
 +
*##ייעוץ: מומלץ לייעץ לצעירים הנמצאים בסיכון מוגבר לפתח [[מלנומה]] וגילם 24 או פחות כיצד למזער חשיפה לקרינה על-סגולה ונזקים ממנה, כמתואר לעיל בסעיף "התנהגות מומלצת". בנוגע לבני 25 ומעלה, הדעות חלוקות עד כמה מועיל הייעוץ, ולכן יש להפעיל שיקול דעת ולהתאים את הייעוץ למטופל.
 +
*'''סרטן צוואר הרחם:'''
 +
*#התנהגות מומלצת: הימנעות מעישון, קיום יחסי מין מוגנים בלבד והגבלת מספר השותפים ליחסי מין{{הערה|שם=הערה466|Gulati R, Mariotto AB, Chen S, Gore JL, Etzioni R. Long-term projections of the harm-benefit trade-off in prostate cancer screening are more favorable than previous short-term estimates. Journal of Clinical Epidemiology. 2011;64)12(.}}
 +
*#בדיקות סקר וייעוץ: מומלץ לבצע ציטולוגיה (תבחין Pap) או hrHPV מגיל 25 וכן מדי 3 שנים עד גיל 65. הבדיקה מכוסה בסל התרופות לבנות הגילים 54-30 בלבד.{{ש}}הערה: כוח המשימה האמריקאי למניעה קלינית ממליץ לבצע בדיקות סינון ציטולוגיות מדי 3 שנים בגילים 21–29. מגיל 30–35 הוא מאפשר להמשיך בבדיקה הציטולוגית בתדירות זו, לעבור ל-hrHPV או לשלב בין hrHPV לציטולוגיה מדי 5 שנים. האיגוד הישראלי לגינקולוגיה ומיילדות ממליץ לבצע רק hrHPV מגיל 25, מדי 3–5 שנים
 +
*#חיסונים ותרופות מניעתיות: מומלץ לחסן כל אישה עד גיל 26 שטרם התחסנה ב-3 חיסוני HPV, וכן גברים בקבוצות סיכון עד גיל זה
 +
*'''סרטן הערמונית:'''
 +
*#התנהגות מומלצת: מחקרים אפידמיולוגיים קושרים בין התפתחות סרטן הערמונית לגורמי סיכון התנהגותיים כגון שתייה מופרזת של אלכוהול{{הערה|שם=הערה467|Gomella LG, Liu XS, Trabulsi EJ, Kelly WK, Myers R, Showalter T, et al. Screening for prostate cancer: The current evidence and guidelines controversy. Vol. 18, Canadian Journal of Urology. 2011.}} וייתכן שגם תזונה מערבית{{הערה|שם=הערה468|Sandblom G, Varenhorst E, Rosell J, Lofman O, Carlsson P. Random is ed prostate cancer screening trial: 20 Year follow-up. BMJ. 2011;342)7803(.}}. ייתכן שצריכה כוללת של מוצרי סויה מגנה מסרטן זה כיוון שבמוצרים אלו יש Daidzein Genistein) Isoflavones){{כ}}{{הערה|שם=הערה469|Schroder FH, Hugosson J, Roobol MJ, Tammela TLJ, Ciatto S, Nelen V, et al. Prostate-Cancer Mortality at 11 Years of Follow-up. New England Journal of Medicine. 2012;366)11(.}}. עוד ייתכן ש[[פעילות גופנית]] מגנה ממנו{{הערה|שם=הערה470|Andriole GL, Crawford ED, Grubb RL, Buys SS, Chia D, Church TR, et al. Prostate cancer screening in the randomized prostate, lung, colorectal, and ovarian cancer screening trial: Mortality results after 13 years of follow-up. J Natl Cancer Inst. 2012;104)2).}}
 +
*#בדיקות סקר וייעוץ: כדי להחליט אם לבצע בדיקת סקר באמצעות בדיקת דם ל-PSA, מומלץ לדון עם גברים בגילים 55–69 בנוגע לעלות-תועלת שבביצוע בדיקת הדם{{הערה|שם=הערה471|Buys SS. Effect of Screening on Ovarian Cancer Mortality. JAMA. 2011;305)22(.}}. התועלת מתבטאת ביכולת התבחין לגלות את הגידול מבעוד מועד בכמה מהמטופלים ולהסירו, וכך להפחית תמותה בקרבם. העלות מתבטאת באבחון-יתר של מטופלים (ובעקבות זאת, ביצוע בדיקות אבחון פולשניות ואף טיפול בגידולים שלא היו מתפתחים לסרטן גרורתי מסכן חיים), וכן בתופעות לוואי שכיחות של הניתוחים להסרת בלוטת הערמונית: אין-אונות ואי-נקיטת שתן. מומלץ לדון עם המטופל בנוגע לסיכון שלו עצמו - היסטוריה משפחתית ואתנית, קיום מחלות נלוות המשפיעות על תוחלת החיים שלו ועל הסיכויים להצלחת הטיפול. ככלל, רצוי לבחון איתו כיצד הוא מעריך את הסיכויים הגלומים בביצוע הבדיקה ואת הסיכונים הברורים שבביצועה. המלצה זו של כוח המשימה האמריקאי משנת 2018 היא בדרגה (Level) {{כ}}C, זאת בעוד שתוכניות התערבות מאורגנות מתרכזות על פי רוב בהמלצות מדרגות A ו-B. להלן סרטון קצר שהציג רופא משפחה מכוח המשימה האמריקאי למניעה קלינית. הסרטון מתאר את הדילמות העולות בתקשורת עם המטופלים הללו: .https://youtu.be/YqticruOZ7U{{כ}}{{הערה| ראו פרטים נוספים בפרק מספר 10: "נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה."}}
 +
*'''סרטן ריאות בקרב מעשנים:'''
 +
*#התנהגות מומלצת: הפסקת עישון מוחלטת
 +
*#בדיקות סקר וייעוץ: למעשנים בני 50–80 עם היסטוריית עישון של 20 שנות קופסה, אשר מעשנים עתה או הפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות, מומלץ לפנות מדי שנה למכונים פרטיים ולבצע CT חזה עם קרינה נמוכה (LDCT){{כ}}{{הערה|ראו פרטים נוספים בפרק מספר 11: "מניעה ואיתור מוקדם של מחלות ממאירות"}}
  
עקב מדיניות החיסונים, מרבית הנשים בגיל הפוריות בישראל מחוסנות. לכל אישה בגיל 45-18, שאינה מחוסנת כנגד אדמת באמצעות ה"חיסון המשולש" נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR). מומלץ לקבל 2 מנות חיסון.
+
===מניעה וגילוי מוקדם של דלדול עצמות מעל גיל 40===
 +
*התנהגות מומלצת: מומלץ לבצע 120–300 דקות [[פעילות גופנית]] אירובית בעצימות בינונית מדי שבוע וכן פעילות לבניית כוח השריר ולשיפור שיווי המשקל. נוסף על כך, רצוי לוודא שה[[תזונה]] (דיאטה) עשירה ב[[סידן]] ושסופגים די [[ויטמין D|ויטמין D3]] דרך מערכת העיכול והעור (בתוך שמירה על הכללים להגן על העור מפני קרינה על-סגולה). יש להימנע מעישון ומשתייה מופרזת של אלכוהול{{הערה| ראו פירוט בסעיפים הרלוונטיים בפרק זה, אלו המדברים על איתור ומניעת שתייה מופרזת של אלכוהול.}}
 +
*בדיקות סקר וייעוץ: נשים הנמצאות בסיכון מוגבר לאבד סידן ולפתח דלדול עצמות (נשים מעשנות, אלו השותות משקאות אלכוהוליים בכמות מופרזת או בעלות 18.4 < BMI) מומלץ למלא שאלון אומדן הסיכון לשברים על רקע דלדול עצמות - FRAX. אם נמצא שהן אכן בסיכון ברור לשבר בעשור הקרוב, יש להפנותן לבדיקת DEXA להערכת צפיפות העצמות{{הערה|שם=הערה472|Beral V. Ovarian cancer and hormone replacement therapy in the Million Women Study. Lancet. 2007;369)9574).}}. מגיל 65 מומלץ לכל הנשים לבצע בדיקת צפיפות עצם אחת ולהחליט על תדירות הבדיקות הבאות עם הרופא.ה המטפל.ת, לפי שיקול דעת רפואי.
  
הגדרת "אישה מחוסנת כנגד אדמת" היא כלהלן:
+
===מתן חיסונים===
*קבלה בעבר שתי מנות חיסון כנגד אדמת. או:
+
{{הפניה לערך מורחב|חיסונים במבוגרים – סקירה כללית - Immunizations in adults - review}}
*יש בידה תוצאות בדיקת מעבדה המעידה על קיומו של כייל מחסן נגד אדמת (גבוה מ-IU{{כ}} 30). לאישה שאין תיעוד על חסינות, אין לבדוק כייל נוגדנים אלא לחסן באמצעות מנה אחת או 2 מנות ברווח של יותר מחודש, בהתאם למספר המנות שקבלה בעבר, כדי להשלים ל-2 מנות חיסון. אין צורך לחסן אשה שיש לה תיעוד על קבלת שתי מנות חיסון גם אם תוצאת בדיקת הנוגדנים היא שלילית. '''אין לחסן נגד אדמת בעת היריון'''.
+
*לכלל האוכלוסייה:
 
+
*#[[חיסון נגד שפעת|חיסון שנתי נגד שפעת עונתית]]: יש להתחסן מדי שנה בסתיו
==רפואה מונעת מגיל 39-20 שנים==
+
*#צפדת-קרמת-שעלת (Tdap/Td): יש להתחסן מדי 10 שנים. על החיסון הראשון לכלול את 3 ה[[חיסונים]] (צפדת, קרמת ושעלת). מחיסון הדחף השני, הניתן כעבור 10 שנים, מחסנים רק בזוג החיסונים צפדת וקרמת (Td)
 +
*#[[חיסון נגד נגיף הפפילומה|נגיף פפילומה אנושי]] (HPV): מומלץ לנשים שטרם חוסנו (ולגברים בסיכון גבוה) לקבל סדרה של 3 חיסונים עד גיל 26
 +
*#שלבקת חוגרת (Herpes Zoster): משרד הבריאות ממליץ להתחסן מגיל 60 במנה אחת של החיסון החי-מוחלש [[Zostavax]]. החיסון אינו כלול בסל הבריאות וקבלתו מותנית בהשתתפות עצמית. פותח חיסון נוסף בשם [[Shingrix]], הניתן בשתי מנות במרווח של 2–6 חודשים, והוא עדיף על פני זה הניתן היום בישראל כיוון שהוא רקומביננטי, יעיל יותר ומגן זמן ממושך יותר מקודמו, אך הוא טרם נרשם בישראל. כאשר Shingrix יירשם בישראל, יהיה מומלץ ליטול חיסון זה גם לאלה שחוסנו ב-Zostavax
 +
*לקבוצות סיכון{{הערה|לפירוט קבוצות הסיכון ראו: מספר 5: חיסונים; מספר 15: מניעה של מחלות כבד; ותדריך החיסונים של משרד הבריאות.}}:
 +
*#חצבת-חזרת-אדמת: על כל עובד בריאות, אף בתפקיד מנהלתי, להתחסן בשני חיסונים שביניהם לפחות 4 שבועות, אלא אם מתקיים אחד התנאים האלה: יש תיעוד שחוסן בשתי מנות, יש עדות מעבדה לכך שהוא מחוסן או שיש תיעוד רפואי ומעבדתי לכך שחלה בשלוש המחלות
 +
*#דלקת כבד נגיפית (HAV, HBV, HCV): לאנשים בקבוצות הסיכון השונות לדלקת HAV או HBV מומלץ להתחסן כנגדן ב-2 או 3 חיסונים, בהתאם לסוג החיסון. אם מדובר בשני חיסונים, יש להמתין לפחות 4 שבועות ביניהם. אם מדובר ב-3 חיסונים, יש להמתין חודש בין מנת החיסון הראשונה לשנייה ו-5 חודשים בין המנה השנייה לשלישית. מומלץ שאנשים בקבוצת סיכון ל-HCV ייבדקו
 +
*#[[פנוימוקוקוס]]: לבעלי סיכון גבוה במיוחד שלא חוסנו כנגד החיידק בעבר מומלץ להתחסן במנת חיסון [[PCV13]], כעבור 8 שבועות להתחסן במנת חיסון PPV23, וכעבור 5 שנים להתחסן שוב במנת חיסון 23-PPV (הערה: אם חוסנו בעבר, יש לעיין בטבלת החיסונים מטעם האגף לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות כדי לדעת כיצד לפעול). לבעלי סיכון גבוה מומלץ להתחסן במנת חיסון אחת בלבד של תרכיב PPV23
 +
*#[[מנינגוקוקוס]]: לאנשים בקבוצות הסיכון המוגבר מומלץ להתחסן בשני חיסונים:
 +
*##חיסון נגד הזנים ACWY. חיסון זה ניתן בשתי מנות שביניהן 8–12 שבועות. כל עוד הסיכון נמשך, יש לקבל חיסון דחף מדי 5 שנים. בחיסון זה יכולים להסתפק הנוסעים לארצות אנדמיות או אפידמיות
 +
*##חיסון כנגד זן B, הניתן בשתי מנות, שביניהן חודש. אין צורך בחיסון דחף לזן זה
 +
*#הימופולוס אינפלואנזה HiB) B): לאנשים בקבוצות סיכון מומלץ להתחסן במנת חיסון אחת (פרט למושתלי מח עצם, שאותם מומלץ לחסן ב-3 מנות חיסון)
 +
*#שיתוק ילדים ([[פוליו]]): על הנוסעים לארצות שיש בהן סיכון להעברת המחלה, עובדי מעבדה העוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות העלולות להכיל נגיפי פוליו, עובדי בריאות ועובדי ביוב להתחסן ב-3 מנות חיסון. יש להמתין חודש לפחות בין המנה הראשונה לשנייה ו-5 חודשים לפחות בין המנה השנייה לשלישית. אין צורך בחיסון אם יש בידם תיעוד שחוסנו או אם הם מצהירים שחוסנו כיאות וגם קיבלו חיסון דחף לאחר גיל 18
 +
*#[[אבעבועות רוח]]: על נשים בגיל הפוריות שאינן בהיריון, בני בית של חולים הסובלים מליקוי במערכת החיסון, עובדי בריאות ותלמידי מקצועות הבריאות להתחסן בשתי מנות חיסון, במרווח של 4 שבועות לפחות ביניהן, אם לא חלו בעבר באבעבועות או בשלבקת חוגרת ולא חוסנו כנגדה בעבר
  
{|cellpadding="4" border="1"
+
===HIV===
|יעוץ
+
*בדיקות סקירה וייעוץ:
|סקירה ואיתור מוקדם
+
*#נשים בהיריון: על נשים להיבדק מוקדם ככל האפשר בהריונן אם הן משתייכות לאחת מ-5 קבוצות הסיכון האלה: הן מקיימות יחסי מין מזדמנים בלא הגנה; משתמשות בסמים בהזרקה; מקיימות יחסי מין שאינם מוגנים עם מי שמוגדר בסיכון גבוה להידבק בנגיף ה-[[HIV]]; היגרו מארצות אנדמיות ל-AIDS/HIV (מארצות ששיעור הנשאים בהן גבוה מ-1 אחוז); משתמשות במין למטרות רווח
|[[חיסונים]] ותרופות למניעה
+
*#בעלי סיכון מובהק: יש לבצע בדיקת סקר שנתית ל-HIV בקרב המשתייכים לקבוצות האלה: גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM); מזריקים סמים לווריד; מקיימים יחסי מין למטרות רווח{{הערה|שם=הערה473|Autier P, Boniol M, Gavin A, Vatten LJ. Breast cancer mortality in neighbouring European countries with different levels of screening but similar access to treatment: trend analysis of WHO mortality database. BMJ. 2011 Jul 28;343.}}
|-
+
*#הנמצאים בסיכון מוגבר: יש לנצל הזדמנויות מניעתיות (case-finding) בקרב מטופלים המשתייכים לקבוצות האלה: אנשים (שאינם נשים בהיריון) שהגיעו ממדינות אנדמיות ל-AIDS/HIV; בני זוג של אנשים שנדבקו בנגיף ה-HIV והעומס הנגיפי של בן זוגם גבוה לסף הגילוי של הנגיף. יש להציע לזוג לקבל ייעוץ ממומחה במרפאת איידס; המקיימים יחסי מין שאינם מוגנים עם אחרים המוגדרים בסיכון גבוה להידבק בנגיף ה-HIV
|valign="top"|הרגלי אכילה ו[[תזונה]] נכונה, {{ש}}[[מעקב טרום לידתי]], {{ש}}[[אמצעי מניעה]] ותכנון המשפחה {{ש}}נזקי [[עישון]] והפסקת עישון {{ש}}נזקי [[אלכוהול]] ו[[שימוש בסמים|סמים]]
+
*תרופות מניעתיות (Preexposure prophylaxis - PrEP): מדובר בטיפול מתמשך ב-Tenofovir/Disoproxil fumarate בשילוב עם [[Emtricitabine]] (אמטריביר). מומלץ לאנשים העונים על התנאים המנויים בשני הסעיפים הבאים (1 ו-2) יחד:
|משקל וגובה - חד פעמי.
+
*#בן/בת זוג לנשא HIV שאינו נוטל טיפול נוגד נגיפי-רטרו (ART) בהתאם להנחיות או גבר המקיים יחסי מין עם גברים (MSM) יחד עם אחד (או יותר) מהתנאים האלה:
בדיקת [[לחץ דם]]
+
*##שימוש לא עקבי בכובעון (קונדום) בעת קיום יחסי מין מזדמנים בתאריך הסמוך לתאריך הבדיקה
*לכלל האוכלוסייה מגיל 29-20 פעם ב-5 שנים.{{ש}}מגיל 39-30 פעם ב-3 שנים.
+
*##אבחנה מתועדת של מחלת מין אחת או יותר בתאריך הסמוך לתאריך הבדיקה
*אלה עם גורמי סיכון ל[[מחלות לב]] - פעם בשנה
+
*##שימוש במין למטרות רווח
|valign="top"|[[חיסון לדיפתריה וטטנוס|דיפתריה-טטנוס]] כל 10 שנים, הראשונה מהן דיפתריה-טטנוס-[[שעלת]]. {{ש}}
+
*##[[שימוש בסמים]] או באלכוהול לפני או במהלך קיום יחסי מין ללא כובעון בתאריך הסמוך לתאריך הבדיקה (Chemsex)
[[חיסון נגד שפעת]] אחת לשנה השלמת [[חיסון נגד אדמת]] על ידי חיסון MMR לנשים בגיל 45-18 שאינן מחוסנות{{הערה|שם=הערה3|ראה הגדרת אישה מחוסנת בפסקה הקודמת.}}
+
*##קיום יחסי מין עם בן/בת זוג שסטטוס הנשאות שלו.ה אינו ידוע ועונה על אחד התנאים הנזכרים לעיל
|-
+
*#לפני תחילת טיפול מונע ב-PrEP, יש לבצע את הבדיקות האלה: שלילת זיהום בנגיף ה-HIV; שלילת זיהום במחלת מין אחרת; בדיקת תפקוד הכליות; שלילת זיהום בנגיפי HCV ו-HBV; בדיקת היריון (בהתאם לנסיבות). רמות מגנות בכל האיברים המיניים ובדם מושגות לאחר טיפול במשך 20 ימים רצופים לפחות{{הערה|שם=הערה474|Kalager M, Zelen M, Langmark F, Adami HO. Effect of Screening Mammography on Breast-Cancer Mortality in Norway. New England Journal of Medicine. 2010 Sep 23;363)13(.}}
|valign="top"|הרגלי שינה נכונים (לפחות 8-6 שעות ביממה)
 
|valign="top"|סך [[כולסטרול]], [[HDL]] ,[[LDL]] ו[[טריגליצרידים]] פעם ב-5 שנים לגברים מגיל 35
 
|valign="top"|[[חיסון נגד פנוימוקוקוס|חיסון פוליסכרידי נגד פנוימקוקים]] ו[[חיסון נגד מנינגוקוקוס|מנינגוקוקים]] לקבוצות הסיכון
 
|-
 
|valign="top"|נהיגה זהירה, מניעת תאונות דרכים וחגירת חגורות בטיחות
 
|valign="top"|לקב' סיכון - פרופיל שומנים פעם בשנה{{הערה|שם=הערה1|קבוצות בסיכון ל[[היפרכולסטרולמיה]]: סיפור משפחתי של היפרליפידמיה והיפרכולסטרולמיה, גורמי סיכון נוספים למחלות לב.}} בדיקת [[ספירת דם|המוגלובין]] - לאחר כל היריון.
 
|[[חיסון לדלקת כבד נגיפית B|{{כ}}Hepatitis B]] לקבוצות סיכון, [[ חיסון לדלקת כבד נגיפית A|{{כ}}Hepatitis A]] לנוסעים ומטיילים באזורים אנדמיים להפטיטיס A, למזריקי סמים ולגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ולכל מי שמעוניין
 
|-
 
|
 
|[[משטח צוואר הרחם]] אחת ל-3 - (Pap Smear) שנים מגיל 25 עם דגש על נשים בסיכון{{הערה|ש=הערה2|נשים בסיכון ל[[סרטן צוואר הרחם]]: התחלת יחסי מין מוקדם, קיום יחסי מין עם בני זוג רבים, או קיום יחסי מין עם בן זוג שהיו לו שותפות רבות ועולות ממזרח אירופה.}}
 
|
 
|-
 
|[[פעילות גופנית]] אירובית של לפחות 30 דקות במרבית ימות השבוע, לצבירה של לפחות 150 דקות שבועיות בעצימות בינונית  עד  גבוהה אימוני כוח 3-2 פעמים בשבוע ואימוני גמישות
 
|valign="top"|איתור [[דיכאון]]{{ש}}איתור [[אלימות במשפחה]]
 
|
 
|-
 
|
 
|
 
|מתן [[חומצה פולית]] (800-400 מיקרוגרם) לפני כניסה להיריון ובמשך 3 חודשים ראשונים של ההיריון
 
|}
 
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
 
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 1-7,17-26,28-31,43-47,59-65,75,109-131,133-137,144-147
 
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 1-7,17-26,28-31,43-47,59-65,75,109-131,133-137,144-147
 
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004]] פריטים 206,211-212,215-225,235-247
 
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004]] פריטים 206,211-212,215-225,235-247
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 500-541, 610-629, 642-652
+
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 500–541, 610-629, 642-652
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 735-771, 797-802, 826-827, 836-842, 867-898, 901-902
+
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 735–771, 797-802, 826-827, 836-842, 867-898, 901-902
 +
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2022|ביבליוגרפיה למהדורת 2022]] ככלל, למעט כאשר מצוין מפורשות אחרת, ההמלצות בנוגע לקבוצת הגיל 20–39 מבוססות על המקורות: 267–65, 84, 104–5, 6, 23, 24, 52, 53, 57 וההמלצות בנוגע לקבוצת הגיל 40–64 מבוססות על המקורות: 99-161, 101, 104, 105, 107, 108, 113–89, 91, 92, 94–81, 83–74, 76–65, 68, 69, 71–5, 6, 23,24, 46, 52, 53, 57 511–266, 268–255, 257–241, 243–188, 223–126, 134,
  
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
שורה 121: שורה 202:
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
 
*לנושא הקודם: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from thirteen years to nineteen years]]
 
*לנושא הקודם: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from thirteen years to nineteen years]]
*לנושא הבא: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים ארבעים עד שישים וארבע שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from forty to sixty four years]]
+
*לנושא הבא: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שישים וחמש שנים ומעלה - Health promotion and preventive medicine - recommendations for people sixty five years of age and older]]
 
 
 
*[[קידום בריאות ורפואה מונעת#הנחיות קליניות - Clinical guidelines|לתוכן העניינים של הספר]]
 
*[[קידום בריאות ורפואה מונעת#הנחיות קליניות - Clinical guidelines|לתוכן העניינים של הספר]]
  
 
+
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
 
+
[[קטגוריה:חיסונים]]
[[קטגוריה: בריאות הציבור]]
+
[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה: חיסונים]]
+
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה: משפחה]]
+
[[קטגוריה:פעילות גופנית ובריאות]]
[[קטגוריה: נשים]]
+
[[קטגוריה:תזונה]]
[[קטגוריה: פעילות גופנית ובריאות]]
 
[[קטגוריה: תזונה]]
 

גרסה אחרונה מ־04:49, 14 בדצמבר 2022

Preventative (1).png

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא
קידום בריאות ורפואה מונעת
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
המלצות כוח המשימה.png
שם המחבר ד"ר אלי רוזנברג
שם הפרק קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 20–39 וגיל 40–64 שנים
עורך מדעי פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד
מוציא לאור ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה אוקטובר 2022
מספר עמודים 284
קישור באתר ההסתדרות הרפואית
Logo small.gif

גיל 20–39 וגיל 40–64 שנים

פרק זה נכתב על ידי ד"ר אלי רוזנברג

אומנם קבוצות הגיל 20–39 ו-40–64 שונות זו מזו ברבים ממאפייניהן, אך בדרך כלל הן חופפות בהמלצות הרלוונטיות לקידום בריאות ולרפואה מונעת. ההמלצות המאוחדות שלהלן מתייחסות אפוא לגילים 20 עד 64, למעט במקומות שמצוין בהם אחרת. ככלל, כדי למנוע מחלות ולאתר אותן מוקדם, חשוב ביותר כי המטופלים והמטופלות ידווחו לצוות המטפל על מחלות בעברם ועל התנהגות הבריאות שלהם, כולל עישון ופעילות גופנית, ועל מחלות במשפחה, ובעיקר מחלות לב וכלי דם, סוכרת וכל סוגי מחלות הסרטן.

הקדמה לגיל 20–39 שנים

קבוצת גיל זו מתאפיינת בישראל במעבר ממסגרות מחייבות כגון השירות הצבאי למסגרות אחרות המעצבות את המשך החיים, כולל נישואין, לימודים ועבודה. נדיר יחסית בפרק זה בחיים לחלות במחלות כרוניות כמו יתר-לחץ דם (יל"ד), סוכרת, מחלות לב ומרבית סוגי הסרטן (פרט למלנומה ולויקמיות). להבדיל, תאונות דרכים, דיכאון והתאבדויות, אלימות בין בני הזוג, נדודי שינה ומתח ושחיקה בעבודה שכיחים יחסית.

זה הגיל לסגל אורחות חיים בריאים, כמו תזונה מאוזנת ופעילות גופנית תדירה. יחד הם יסייעו למנוע השמנה ופגיעה במערכות גוף חיוניות רבות. קביעה זו נכונה במיוחד לאלו העוברים שינויי חיים, כגון נישואין והיריון, הטומנים בחובם סכנה להשמנה וליושבנות. רצוי להפסיק הרגלים מזיקים כמו עישון ושתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים, השכיחים יחסית בתקופה זו. כמו כן, חשוב להגן על העור מפני חשיפה ממושכת לקרני השמש כדי למנוע סרטן ונגעי עור אחרים בעתיד. כדי למנוע תאונת דרכים, נדרשות משנה זהירות וחדות חושים בנהיגה. המחויבויות בבית ובעבודה עלולות לקפח שעות שינה ולפגוע בערנות הנדרשת, אך חשוב להקפיד על שנת לילה טובה, המיטיבה עם הבריאות, הבטיחות והתפקוד בעבודה והחיונית ליחסים בין-אישיים תקינים.

הקדמה לגיל 40–64 שנים

קבוצת גיל זו מתאפיינת בישראל כגשר[1] בין תקופת הבריאות הטובה של גיל הבגרות הצעירה ובין התקופה שאדם יוצא לגמלאות, על אתגריה הבריאותיים של תקופה זו. בגיל זה עולה השכיחות של מחלות כרוניות, כמו יל"ד וסוכרת, מחלות ממאירות ובעיות שריר ושלד. עלייה זו נגרמת, בין השאר, מגידול רקמת שומן ועלייה במשקל הנובעים מהאטת קצב חילוף החומרים וירידה במסת השריר של הגוף יחסית לגיל הצעיר. לכן מומלצים הרגלי אכילה בריאים וצריכה של כמות קלוריות המשמרת את משקל הגוף התקין בלבד, זאת בתוך הקפדה על אכילת מזון איכותי. לצד זה, ביצוע תדיר של פעילות גופנית, הן פעילות אירובית והן פעילות הבונה את כוח השרירים, וכן פעילות השומרת על הגמישות ועל שיווי המשקל. פעילות כזאת, ובעיקר פעילות נושאת משקל, חיונית כדי לשמר את רקמת העצם המידלדלת עם השנים, בעיקר עקב הפסקת הווסת. חשוב לבצע בדיקות סקר לאיתור מוקדם של מחלות בגיל ובתדירות המפורטים בפרק זה (כגון יתר שומני הדם, סוכרת, יתר לחץ דם, סרטן השד וסרטן המעי). למטופלים המאמצים אורחות חיים מזיקים, כמו עישון או שתייה מופרזת של אלכוהול, יש להמליץ על גמילה.

עם העלייה בגיל, מגוון תפקודים ויכולות גופניים פוחתים, בהם מהירות ודיוק התגובה, גמישות הרקמות וכן עומק השינה ואיכותה. ירידה בכל אחד מהם, ובוודאי ירידה בכמה מהם, מגבירה את הסכנה לפגיעה ולתאונות לפרט ולזולת. כדי למנוע זאת חשוב לשמור על כושר גופני תקין, על כל היבטיו, ועל שאר המרכיבים של אורח חיים בריא, ולאמץ גישה זהירה, הדרגתית ומודעת יותר בעת ביצוע פעולות מאומצות.

הנחיות לשתי קבוצות הגיל, 39-20 ו-40–64 שנים

שמירה על משקל גוף תקין

רקע: חשוב לנקוט גישה רב-גורמית (multi-factorial) לשימור משקל הגוף.

  • אכילה בריאה:
  1. ידיעת הרכב המזון: כדי להתאים את צריכת המזון להוצאה האנרגטית, חשוב לקרוא את התוויות שעל אריזות המזון ולבחור את המזון שמספר הקלוריות בו למנה מתאים לצורכי האדם
  2. בחירת סוג המזון: כדי למנוע עלייה במשקל, חשוב לווסת את קצב שחרור הסוכר מהמזון וכן לאכול מזון המעורר תחושת שובע בלא לצרוך כמות רבה של קלוריות. לשם כך התפתחו כמה משטרי אכילה, שלכל אחד מהם חוזקה אחרת: אכילת פחמימות מורכבות (כגון פסטה או לחם מקמח מלא), אכילת מזון בעל מדד גליקמי נמוך (כגון מרבית הירקות ואגוזים). שני אלו הם פתרונות טובים[2], אך יש אנשים שמשקל גופם נוטה לעלות כששיעור ניכר מהתזונה שלהם מורכב מפחמימות, ולפיכך יש המעדיפים משטר עתיר חלבון או שומן (כמו דיאטת Atkins) ‏[3]
    1. בחירת שתייה דלת-קלוריות: רצוי לשתות מים או סודה
    2. אכילה בקצב נינוח: תחושת שובע אינה מגיעה מיד עם האכילה. לכן, חשוב להאט את קצב האכילה[4]
    3. אכילה קשובה: אכילה המלווה פעולה אחרת (למשל צפייה בטלוויזיה או במשחק ספורט) או אכילה שאינה מיועדת להשביע תחושת רעב (למשל כדי להתעודד) היא מתכון לצריכת קלוריות רבות מהרצוי. חשוב להיות מודע וקשוב לפעולת האכילה
    4. אכילת מנות בגודל סביר: מאז מחצית המאה ה-20, גדל גודל מנות המזון הנמכרות. בני אדם נוטים לשאוף לרוקן את הצלחת, ולכן רצוי לבחור מנות בגודל סביר ולהצטייד בכלים שנפחם או שטחם מצומצם יחסית. להלן דוגמאות לגודל מנה סביר: דגני בוקר - כאגרוף; פסטה או אורז - כחצי כדור טניס; מנת בשר בקר או עוף - בגודל חפיסת קלפים
  • צמצום התיאבון: כדי למנוע אכילת אוכל לא מזין (כגון מזון אולטרה-מעובד) או כמות קלוריות גבוהה מהרצוי, כדאי לאמץ את הכללים האלה: לפתוח את הארוחה בשתייה לא ממותקת, מרק צח וסלטי ירקות טריים כדי לעורר תחושת שובע עוד לפני הארוחה; לצמצם את הגירוי לאכול על ידי הרחקת מאכלים עתירי קלוריות מן העין (למשל, עוגה במקרר ולא על השולחן או הימנעות מלהכניס הביתה ממתקים וחטיפים). גם כשיוצאים לאכול במסעדה מומלץ להקפיד על אכילה נכונה ולהעדיף מנה אחרונה המבוססת על פירות וירקות או לחלוק עם אחרים.
  • ביצוע פעילות גופנית: אין די בשמירה על הרגלי אכילה נכונים כדי לשמור על משקל גוף תקין. לשם כך יש לבצע פעילות גופנית אירובית ופעילות בונה כוח באופן תדיר. פעילות בונה כוח מסייעת לבנות את מסת השריר הנדרשת כדי לשרוף די קלוריות גם כשהגוף אינו פעיל (למשל, בשינה או במנוחה) או בעת פעילות קלה בלבד (למשל, בעת עבודה משרדית)
    1. שינה מספקת: כשאיננו ישנים די שעות מתערערים כמה מנגנונים החשובים לשמירה על משקל הגוף: הורמון התיאבון (Ghrelin) גובר על הורמון השובע (Leptin); כוח הרצון פוחת, ואנו נוטים לאכול מזון "מפתה"/פחות; קשה לגבור על ה"תנע" (Inertia) וליזום פעילות גופנית
    2. מודעות למשקל הגוף האמיתי: ככלל, הגוף ניחן ביכולת לשמור על משקל קבוע כל עוד איננו משנים את התנהגותנו בצורה ניכרת, למשל בצריכה של כמות ניכרת של קלוריות בלא להוציא כמות דומה של קלוריות בפעילות. מומלץ לנטר את משקל הגוף בקביעות (להישקל מדי שבוע ביום קבוע, באמצע השבוע, ובשעה קבועה) ולחשב אינדקס משקל-גובה (BMI), שהוא גובה בריבוע (במטרים) חלקי המשקל (בק"ג). הנורמה היא 24.9-18.5. כדי למנוע התפתחות של השמנה מרכזית ובעקבות זאת התפתחות של התסמונת המטבולית, רצוי למדוד את היקף הבטן במטופלים בעלי עודף משקל (29.9-25 = BMI). היקף בטן של 94 ס"מ או יותר בגברים והיקף בטן של 80 ס"מ או יותר בנשים נחשב היקף מוגבר[5][6]
  • התמודדות עם היקף בטן מוגבר, עודף משקל או השמנה: כל ההמלצות שצוינו בסעיף הקודם כמועילות לשימור של משקל גוף תקין בוודאי תקפות גם לצורך ירידה במשקל, ואפשר לסייע למטופלים הסובלים מעודף משקל והשמנה המעוניינים לרדת במשקל ולשמור על ההישגים:
    1. גישה: בחינת מידת המוכנות של המטופל.ת לרדת במשקל. אפשר להיעזר בשיטת הריאיון ההניעתי (Motivational interviewing) ולגבש עם המטופל.ת את ההחלטה לשנות את אורח החיים. בהתאם לכמות הזמן הפנוי לשיחה, אפשר להסתפק בייעוץ קצר ולהפנות את המטופל להמשך ייעוץ ממושך (כמתואר להלן בסעיף ג), להדרכה פרטנית או בקבוצות, בשילוב בין שתי הגישות וכן באמצעים טכנולוגיים, כמו טלפון חכם או אתר מרשתת ייעודי
    2. יעד: בשלב ראשון רצוי לכוון ליעד צנוע, בר-השגה וחשוב מבחינה בריאותית: הפחתת משקל בהיקף של 5–10 אחוזים ממשקל הגוף. אם למטופל משקל עודף ניכר או אם השמנת-היתר מלווה במחלות כרוניות, כמו סוכרת או יתר-לחץ דם, רצוי לשאוף לירידה גדולה יותר במשקל הגוף בהמשך התהליך
    3. עצימות הייעוץ: התערבויות נוטות להצליח כשהן מתאפיינות בייעוץ נמרץ (intensive counseling)‏[7] - 12 מפגשי ייעוץ אישיים או יותר עם גורם מקצועי, כמו תזונאי, במשך שנה, ניטור אישי של משקל הגוף ומתן כלים לעידוד ירידה או במשקל הגוף או שמירה עליו. ייעוץ קבוצתי או אישי-קבוצתי בדרך כלל כרוך במספר גדול יותר של מפגשים ובמשך ממושך - שנה. ככלל, כדי להצליח, הרופא המטפל הראשוני יכול להעביר ייעוץ התנהגותי קצר, ולאחר מכן הוא בעיקר נעזר באנשי מקצוע אחרים[8].
  • שיטות לירידה במשקל:
    1. תפריטי תזונה (דיאטות):
      1. אספקת תחליפי ארוחות בליווי תמיכה מקצועית (meal replacement with support)‏[9]
      2. שילוב בין קביעת יעד קלורי או צמצום קלוריות מוגדר להתערבות קבוצתית או תמיכה התנהגותית המלווה בתוכנית של פעילות גופנית[10]. מלבד הפעילות הגופנית, מרכיבים אלו מאפיינים תוכניות כמו "שומרי משקל" (Weight Watchers)‏[11]
      3. טיפול תרופתי: בישראל רשומות 3 תרופות הרזייה: שתיים לנטילה בפה (Orlistat (קסניקל) ו-Phentermine (רזין)) ואחת הניתנת בהזרקה (Liraglutide (סאקסנדה)). בשנת 2020 הופסק שיווק התרופה Lorcaserin (בלביק) לאחר שה-FDA הודיע שבניסוי קליני נמצא כי מי שנטלו אותה התאפיינו בעלייה קלה בשיעור הסרטן[12]. ב-2021 אישר ה-FDA תרופה נוספת (לראשונה מ-2014) - זריקה שבועית של Wegovy) Semeglutide 2.4 mg), אך היא טרם הגיעה לישראל. נכון לכתיבת שורות אלה, בישראל רשומה התרופה Semeglutide במינון נמוך של 0.25 - 1 מיליגרם (Ozempic) לטיפול בסוכרת. אומנם השילוב בין תרופות להרזיה ובין התערבויות התנהגותיות תרם לירידה במשקל המטופלים במשך 12–18 חודשים, אך פערים בבסיס הראיות של ההתערבות התרופתית מקשים להמליץ להשתמש בו[13]
      4. קשר פנים אל פנים עם גורם מקצועי לפחות מדי חודש[14]
      5. שמירה על ההישגים: קשה למנוע עלייה מחדש במשקל באמצעות אמצעים אלו. ככלל, כ-20 אחוזים מהיורדים במשקל מצליחים לשמר את ההישג. העצות הבאות אפיינו את אלו שהצליחו בכך: צריכה של תזונה דלת-קלוריות: ניטור קבוע של המשקל, ביצוע פעילות גופנית במשך 60 דקות לפחות ביממה, שמירה על דפוס אכילה קבוע במשך כל השבוע[15].
    2. הרכב התזונה:
      1. סוג חלבון: יש להעדיף חלבון בהתאם לעקרונות התזונה הים-תיכונית. יש להתבסס על צריכה יומית של חלבון מהצומח, כגון שילוב בין קטניות לדגנים מלאים, ולצרוך דגים פעמיים בשבוע לפחות (בעיקר דגי ים שמנים, כגון טונה, אילתית (סלמון), הרינג וכדומה). כן יש לצרוך מדי שבוע כשתי מנות של בשר עוף או הודו, ביצים או מוצרי חלב דל-שומן. רצוי להוסיף כמות מוגבלת של אגוזים. רצוי להמעיט בצריכת בשר אדום (כגון בשר בקר או כבש). בעיקר יש להמעיט בבשר מעובד, כגון נקניק, נקניקיות ושניצלונים מעובדים
      2. פירות וירקות: הכמות היומית המומלצת של ירקות ופירות היא לפחות שלוש מנות ירק ושתי מנות פירות מדי יום
      3. סיבים תזונתיים: אלו מצויים בעיקר בירקות, בקטניות ובדגנים מלאים. הצריכה היומית המומלצת לגברים היא 38 גרם, ולנשים - 25 גרם
      4. ויטמינים ומינרלים: אין המלצה לצרוך ויטמינים כתוסף מזון (פרט לנשים בהיריון, כפי שיפורט בהמשך), אלא לאכול תפריט מגוון, העשיר בחומרים הללו
      5. הכנת מזון: יש להעדיף הכנת מזון בשיטות אידוי, אפייה ובישול (ולא טיגון וצלייה)
      6. סוכר: רצוי להמעיט בשתיית משקאות ובאכילת מזונות ממותקים
      7. קפאין: יש יתרונות בריאותיים מסוימים לצריכה מתונה של קפה. אין לצרוך יותר מ-400 מיליגרם קפאין מדי יום (בכוס קפה נמס יש בערך 70 מיליגרם ובאספרסו כ-100 מיליגרם). לנשים הרות מומלץ לצרוך עד 200 מיליגרם קפאין מדי יום[16].

פעילות גופנית

  • פעילות אירובית: יש לשאוף לבצע מדי שבוע 150 דקות של פעילות גופנית בעצימות בינונית (כזו המעלה את הדופק וגורמת הזעה, כגון הליכה מהירה, עבודת גינון או ריקוד), 75 דקות של פעילות בעצימות גבוהה (כזו המעלה את הדופק ואת קצב הנשימה באופן בולט, כגון ריצה, שחייה מהירה או התעמלות אירובית) או שילוב ביניהן. אפשר להגיע למשך המומלץ בצירוף של כמה אימונים במשך השבוע. אם הפעילות נועדה להביא להפחתה במשקל, מומלץ להיות פעילים במשך כ-300 דקות לפחות מדי שבוע[17]
  • פעילות בונה כוח: יש לשאוף לבצע לפחות שני אימונים של פעילות מדי שבוע. בכל אחד מהם מומלץ לבצע לפחות מערכה (set) אחת (ואם אפשר, 3-2 מערכות) להפעלת קבוצות השרירים המרכזיות בגוף. רצוי לחזור 8–12 פעמים על כל תרגיל בכל מערכה
  • עידוד לביצוע פעילות גופנית: לפי שיקול דעת רפואי, בדגש על אנשים המאופיינים בלפחות אחד מגורמי הסיכון האלה: 25 BMI או יותר, יתר לחץ דם, רמת מוגברת של סוכר בצום או תסמונת מטבולית[18][19]

שינה

  • התנהגות מומלצת: רצוי לישון 7–8 שעות בכל לילה, ובכל מקרה לא פחות מ-6 שעות. אם המטופל ישנוני, רצוי שיתרענן בעזרת תנומה של עד 20 דקות במשך היום (אך לא בשעות הקרובות לשעת השינה, כדי שלא לקפח את שנת הלילה). אם אין הוא מצליח להירדם בתוך כ-15 דקות, רצוי לקום מהמיטה ולעסוק בפעילות המרגיעה אותו או מביאה אותו לכדי ישנוניות לפני שהוא חוזר למיטה[20]
  • בדיקות סקר וייעוץ: אין המלצה לתשאל כל מטופל כבדיקת סקר בנוגע למספר שעות השינה שלו ולאיכותן, לישנוניות ולפגיעה בתפקוד, אך חשוב לגלות חשד קליני כלפי מטופלים העובדים בתחומים שבעיות אלה עלולות לגרום סיכון בטיחותי, כמו נהגים בתחבורה הציבורית, מובילי חומרים מסוכנים או עובדי משמרות. כיוון שדום נשימה בשינה עלול לגרום חוסר בשינה ובשל ההשלכות על הבריאות והאפשרות למנוע אותן או לפחות למזערן, ראוי לתשאל בנושא תסמונת זו בשינה מטופלים הסובלים מעודף משקל או שהיקף צווארם 43 ס"מ או יותר בגברים או 40 ס"מ או יותר בנשים.

עישון

  • רקע: כ-30 אחוזים מהמעשנים בישראל החלו לעשן בגיל 20 או לאחר מכן[21]. העישון נפוץ מאוד בקרב גברים ערבים: שיעור המעשנים בקרבם גבוה בכ-50 אחוזים מאשר בקרב גברים יהודים. בקרב הנשים המצב הפוך: שיעור המעשנות בקרב נשים יהודיות גבוה בכ-50 אחוזים מאשר בקרב נשים ערביות (אך שיעורן נמוך מאשר שיעור הגברים)
  • בדיקות סקר וייעוץ: נערכות במסגרת מדדי האיכות בקהילה וכוללות תשאול המטופל בנוגע לרצון להיגמל מעישון והצעה למעשן סיוע בגמילה וכן כיצד להימנע מעישון כפוי. למעשנים מומלץ להעביר אפילו ייעוץ קצר (פחות מ-3 דקות) בתוך שימוש בשיטת חמשת ה-A's או ה-ה"ים[22]. אפשר להציע למטופל טיפול תרופתי - יש מגוון תרופות לגמילה ובהן Varenicline, Nicotine Replacement Therapy (NRT), Buproprion וכן להזמינו להשתתף בסדנאות ייעוץ התנהגותי הממומנות בסל התרופות. מומלץ לשלב בין שני ערוצי הטיפול, אך אין זה הכרחי[23]. כמה מקופות החולים מפעילות קו לייעוץ טלפוני, ומשרד הבריאות צפוי לפתוח קו ייעוץ משלו. כמו כן, מומלץ לתת מידע כתוב או מקוון המותאם לצורכי המטופל.

כמו כן מומלץ לשאול על תסמינים נשימתיים כמו שיעול, פליטת ליחה, קוצר נשימה, ולבדוק האם היו זיהומים בדרכי נשימה בשנה החולפת. במקרים תסמיניים באופן כרוני או התקפי, מומלץ להפנות לבדיקת ספירומטריה כדי לחפש מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). אצל מעשנים קיימת נטייה להמעיט בחשיבות תסמינים או לייחסם לגורמים אחרים (כושר גופני לקוי, העישון עצמו כגורם לשיעול)[24].

אלכוהול

  • התנהגות מומלצת: שתייה של יותר ממשקה אחד ביום בנשים או שני משקאות ביום בגברים מוגדר שתייה מרובה. שתייה של 4 משקאות או יותר באירוע אחד בקרב נשים או 5 משקאות או יותר בקרב גברים מוגדרת "שתיית בולמוס"
  • בדיקות סקר וייעוץ: כיוון שבישראל שתייה מסוכנת אינה נפוצה ביותר, אין צורך לתשאל את כלל המטופלים בנושא. אף על פי כן, כיוון שחשוב למנוע הפרעות על קשת תסמונת האלכוהול העוברית (Fetal Alcohol Spectrum Disorder), חשוב לתשאל נשים המתכננות היריון ונשים הרות בנוגע להרגליהן בנושא שתיית אלכוהול. מוצע להיעזר באחד משני השאלונים האלה:
    1. Single Alcohol Screening Question) SASQ): שאלון שבו שאלה אחת על שתיית בולמוס: כמה פעמים בשנה החולפת שתית באותו יום 5 משקאות (גברים) או 4 משקאות (נשים)?
    2. השאלון AUDIT-C: שאלון שבו השאלה שצוינה בסעיף 1 וכן שתי שאלות שעניינן תדירות השתייה וכמות השתייה. מילוי השאלון אורך 1–2 דקות (ראו שאלות 1–3 בשאלון באותו קישור). אם עולה חשד לשימוש מופרז באלכוהול, מומלץ להעביר לנשאלים את שאלון AUDIT המלא, שבו 10 שאלות, כדי לאפיין טוב יותר את הרגלי השתייה. באמצעותו אפשר לברר גם אם יש התמכרות ופגיעה תפקודית הנובעות משימוש מופרז באלכוהול ראו תרגום השאלון לעברית בקישור
    3. אפשר לייעץ קצרות לבצע שינוי התנהגותי (Short Behavioral Intervention), ואם מטופלים פונים בנושא גמילה אפשר להפנות אותם לטיפול גמילה
    4. בין השיטות המומלצות בספרות מוזכר שיקוף למטופל שהתנהגותו חורגת מהנורמה (personalized normative feedback). תוכנית ASSIST של ארגון הבריאות העולמי, תוכנית המבוססת על עקרונות הריאיון ההנעתי (Motivational Interviewing) ושפותחה עבור רופאים ראשוניים, גם כן עשויה לתת כלים לאבחון שתייה מרובה, שימוש לרעה באלכוהול והתמכרות אליו, לייעוץ בנושא ראו
      אפשר גם לכוון את המטופל בעזרת מידע או ייעוץ מקוון, ככל שחומרים כאלה מצויים בארגונכם. אם מהשאלונים הללו עולה חשש לתלות באלכוהול, יש להפנות את המטופל לטיפול גמילה[25]

היריון וזוגיות

  • מניעת מומים מולדים והדבקת יילודים:
    1. התנהגות מומלצת: הימנעות משתיית משקאות אלכוהוליים ומנטילת תרופות שאינן מותרות בהיריון
    2. בדיקות סקר וייעוץ: ביצוע בדיקות גנטיות למחלות שכיחות וחמורות, כפי שמפורסם באתר המחלקה לגנטיקה קהילתית במשרד הבריאות. מומלץ לבצע את הבדיקות עוד בעת תכנון ההיריון[26]
  • חיסונים ותרופות מניעתיות:
    1. חיסונים: יש לברר אם האישה מחוסנת מפני חצבת-חזרת-אדמת ואבעבועות רוח עוד לפני הכניסה להיריון. אם אין תיעוד שהיא חוסנה בשתי מנות חיסון כנגד מחלות אלו, מומלץ לחסנה לפני הכניסה להיריון. כן יש להתחסן כנגד צפדת-קרמת-שעלת (Tdap) בשבועות 27–36 להיריון. אפשר לחסנה גם לאחר השבוע ה-36, ובמקרים מיוחדים גם לפני השבוע ה-27‏[27]
    2. תרופות:
      1. נשים בסיכון רגיל: יש ליטול 0.4 מיליגרם/יום חומצה פולית בגיל הפוריות לאלו המעוניינות להרות או המקיימות יחסי מין ואינן משתמשות באופן קבוע באמצעי מניעה יעילים. חשוב להתחיל ליטול את הוויטמין לפחות חודש אחד לפני תחילת הניסיון להרות ובמשך 3 החודשים הראשונים להיריון
      2. נשים בסיכון גבוה[28] יש ליטול 0.4 מיליגרם/יום חומצה פולית מדי יום בגיל הפוריות, אך יש להעלות את המינון ל-5 מיליגרם/יום החל מחודש אחד לפחות לפני תחילת הניסיון להרות ובמשך 3 החודשים הראשונים להיריון. כן יש ליטול 2 מק"ג/יום ויטמין B12 או לבדוק את רמת הוויטמין בדם.
        באחריות משרד הבריאות ליידע את הנשים בגיל הפוריות בנוגע לנטילת חומצה פולית.
    3. מניעת אנמיה:
      1. התנהגות מומלצת: צריכת מזון עשיר בברזל מהחי ומהצומח ומזון עשיר בוויטמין C, כמו פרי הדר, קיווי, עגבנייה, פלפל, מלון וכרוב, זאת כדי לסייע בספיגת הברזל
      2. בדיקות סקר וייעוץ: בדיקת רמת ההמוגלובין בדם במשך ההיריון[29] ומיד לאחריו
      3. חיסונים ותרופות מניעתיות: נטילת תוסף ברזל - 30 מיליגרם/יום, מהחודש הרביעי להיריון עד סוף השבוע השישי שלאחר הלידה[30][31].
    4. מניעת סוכרת:
      1. התנהגות מומלצת: שמירה על עלייה מתונה במשקל הגוף במשך ההיריון (תלוי במשקל לפני ההיריון): BMI נמוך (< 18.4): רצוי לעלות 18-12.5 ק"ג, BMI תקין (24.9-18.5): 16-11.5 ק"ג, עודף משקל (29.9-25): 11.5-7 ק"ג, השמנה (30 BMI או יותר): 9-5 ק"ג[32]
      2. בדיקות סקר וייעוץ: יש לבצע בדיקת העמסת סוכר בשבועות 24–28
    5. מניעת דיכאון בהיריון ובתקופה הבתר-הריונית:
      1. התנהגות מומלצת: פעילות גופנית בעצימות בינונית לפחות במשך 150 דקות בשבוע מצמצמת את הסיכון לפתח דיכאון בהיריון (אך טרם הוכחה יעילותו בתקופה הבתר-הריונית)[33]
      2. בדיקות סקר וייעוץ: לנשים בהיריון או בתקופה הבתר-הריונית מומלץ להעניק ייעוץ מתחום התרפיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) או ייעוץ בין-אישי (IPT) אם הן מתאפיינות באחד או יותר מגורמי הסיכון האלה: עבר של דיכאון, תסמיני דיכאון שאינם מספיקים לקבוע אבחנה של דיכאון, גורמי סיכון כלכליים-חברתיים, כמו הכנסה נמוכה או חד-הוריות, אלימות מבן הזוג או תסמיני חרדה או עבר של אירועי חיים קשים. ייעוץ מועיל כולל 8 מפגשים במשך 4 שבועות לפחות. צוות הייעוץ עשוי לכלול פסיכולוגים, אחיות, מיילדות או אנשי מקצוע אחרים מתחום בריאות הנפש[34]

מניעת אלימות מצד בן הזוג

על פי שיקול דעת רפואי ובמקרה של חשד לאלימות, אפשר לברר בקרב נשים החיות עם בני זוג אם הן נחשפות לאלימות מצדם[35][36].

גילוי מוקדם של דיכאון

תשובה חיובית לאחת משתי השאלות האלה מהשאלון 2-Public Health Questionnair) PHQ) היא עילה להמשך בירור וטיפול:

  1. האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעיתים קרובות דיכאון, ייאוש או חוסר תקווה?
  2. האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעיתים קרובות חוסר עניין או חוסר הנאה או חוסר רצון לעשות דברים[37]?

(*) הערות: שאלונים מתוקפים אחרים, למשל Edinburgh Postnatal Depression Scale) EPDS) לנשים לאחר לידה או HADS‏ (Hospital Anxiety and Depression Scale), קבילים גם כן, אלא שהם ארוכים יותר; ההמלצה תקפה הן לנשים בהיריון הן לנשים בתקופה הבתר-הריונית[38].

מניעת תחלואה לבבית

  • מניעת יתר-לחץ דם:
    1. התנהגות מומלצת: תזונה דלת-מלח: אין לצרוך יותר מ-2,300 מיליגרם נתרן/יום - ככפית מלאה של מלח (בערך 6 גרם) מדי יום, ובאופן אידיאלי אף לא יותר מ-1,500 מיליגרם נתרן/ליום (כשני שלישים כפית מלח)[39][40]. יש לעיין בתווית המזון כדי להגביל את צריכת המלח, ולפי הצורך, להתייעץ בתזונאית כדי לבנות תפריט מתאים
    2. בדיקות סקר וייעוץ: בגילים 29-20 בלא גורמי סיכון - מדידת לחץ דם מדי 5 שנים, ובגילים 30–39 מדי 3–5 שנים. בגילים 20–39 עם גורמי סיכון או מעל גיל 40 - מדידת לחץ דם מדי שנה[41]
  • מניעת סוכרת:
    1. התנהגות מומלצת: תזונה מאוזנת כדי למנוע עלייה במשקל הגוף וביצוע פעילות גופנית אירובית ופעילות בונה כוח מונעים סוכרת במטופלים בסיכון גבוה (עם קדם סוכרת)[42][43]
    2. בדיקות סקר וייעוץ: עד שנת 2021 לא הייתה המלצה לבדוק סוכר בצום (ומקביליו) בקבוצת הגיל 20–39. בצל עלייה בשכיחות הסוכרת בגילים צעירים והתועלת שבטיפול מוקדם, הוריד ה-USPSTF לגיל 35 את גיל ההמלצה לבדוק את רמת הסוכר בדם (סוכר בצום, המוגלובין A1c או העמסת סוכר OGTT) באנשים הסובלים מעודף משקל או מהשמנה. יש לשקול את האפשרות לבדוק את רמת הסוכר בדם אף אם אין עודף משקל בקרב אנשים שיש להם רקע משפחתי של סוכרת, רקע אתני של מועדות לסוכרת, אבחנה של סוכרת בהיריון או תסמונת Polycystic ovaries. מומלץ לחזור על הבדיקה מדי 3 שנים. אם מתגלה רמת סוכר גבוהה, יש להציע רצף מפגשי ייעוץ ("ייעוץ נמרץ"/Intensive counseling) עם רופא או תזונאי כדי לעודד תזונה בריאה ופעילות גופנית[44]
  • מניעת יתר-שומנים בדם:
    1. התנהגות מומלצת: הקפדה על תזונה דלה בשומן רווי ובשומן טרנס. הקפדה על כללי התזונה הבריאה שפורטו לעיל
    2. בדיקות סקר וייעוץ: בדיקת שומני הדם מגיל 35 מדי 5 שנים (או מגיל 20 אם יש סיכון גבוה למחלת כלי דם טרשתית ובהיפרכולסטרולמיה משפחתית)[45]. מומלץ לבצע בדיקת (a) ‏Lipoprotein פעם אחת בחיים, לאחר גיל 35‏[46]

מניעת סרטן

  • סרטן המעי הגס והחלחולת:
    1. התנהגות מומלצת: מומלץ לבצע פעילות גופנית[47], לשמור על BMI תקין, להימנע משתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים[48] ולדבוק בתפריט ים תיכוני[49]
    2. בדיקות סקר וייעוץ: בגילים 50–74 מומלץ לבצע מדי שנה בדיקת דם סמוי בצואה באמצעות ערכת בדיקה שרגישותה גבוהה. מומלץ שבעלי סיכון מוגבר (כגון מי שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן המעי הגס והחלחולת בגיל צעיר או כמה קרובי משפחה שחלו במחלה) ייבדקו מגיל צעיר יותר ובעזרת קולונוסקופיה[50].
  • סרטן השד:
    ההתנהגויות האלה עשויות לסייע למנוע התפתחות של סרטן השד:
    1. ביצוע פעילות גופנית על פי ההמלצות[51][52]
    2. לנשים לפני גיל הפסקת הווסת: צריכת תזונה (דיאטה) בריאה (העשירה בפירות, ירקות, דגים, דגנים מלאים ומוצרי חלב דלי-שומן)[53]
    3. הימנעות משתייה מופרזת של אלכוהול[54]
    4. שמירה על משקל גוף תקין[55]
    5. הימנעות מחשיפה לקרינה מייננת: חשיפת מבוגרים צעירים (מתחת לגיל 23) לשתי הדמיות CT לחזה או ללב הכפילה את הסיכון לפתח סרטן השד כעבור 10 שנים[56]
    6. בדיקות סקר וייעוץ:
      1. מומלץ שנשים יעברו בדיקת ממוגרפיה מדי שנתיים בגילים 50–74
      2. על נשים הנמצאות בסיכון מוגבר לפתח סרטן השד (למשל, מי שקרובת משפחה מדרגה ראשונה חלתה בסרטן) להיבדק כבר מגיל 40
      3. במסגרת תשאול המטופלת בנוגע לבריאות בני משפחתה (עד רמה של בני דודים וסבים וסבתות), נכון להשיג מידע על תחלואה בסרטן, כולל סוג הסרטן, חולי בכמה סוגי סרטן והגיל בעת האבחנה ובעת הפטירה. בקרב נשים שיש להן עבר אישי או משפחתי של סרטן השד, השחלות, החצוצרות או החלל הצפקי ובקרב נשים שיש להן גורמי סיכון אתניים לתשניות (מוטציות), כגון BRCA1/2, אפשר להיעזר בשאלון לאומדן סיכון, כגון Ontario Family History Assessment Tool או דומיו, המצויים בסוף המסמך שבקישור, אם מתברר שהחולה בסיכון מוגבר, יש להציע לה להגיע לייעוץ גנטי
      4. לנשים בסיכון רגיל ממוצא אשכנזי (אפילו חלקי) מומלץ לבצע פעם אחת בחיים מגיל 25 בדיקת סקר ל-3 המוטציות השכיחות ב-BRCA1/2 (הבדיקה הוכנסה לסל הבריאות בשנת 2020)
      5. בקרב נשים הנמצאות בסיכון גבוה מאוד לחלות בסרטן השד (למשל בעלות תשניות (מוטציות) ידועות), מומלץ לבצע בדיקת MRI מדי שנתיים נוסף על ממוגרפיה
      6. חיסונים ותרופות מניעתיות: בקרב נשים המתגלות כנמצאות בסיכון מוגבר לפתח סרטן השד, כוח המשימה האמריקאי למניעה קלינית ממליץ לשקול טיפול בתרופות כגון Tamoxifen, Raloxifene או מעכבי Aromatase כדי לצמצם את הסיכון להתפתחות סרטן השד[50]. התרופות הללו עדיין אינן רשומות להתוויות הללו בישראל
  • סרטן העור:
    1. התנהגות מומלצת: הפחתת השהייה בשמש בשעות אמצע היום, חבישת כובע רחב שוליים, לבישת ביגוד עם שרוולים ארוכים וכיסוי לרגליים ומריחה של משחה בעלת מקדם הגנה (SPF) ‏30 לפחות על העור החשוף. חזרה על המריחה בהתאם למידת ההזעה והחשיפה למים
    2. בדיקות סקר וייעוץ:
      1. סיקור: אין ראיות התומכות בסקירה עצמאית של העור על ידי המטופל, בסקירת רופא של העור של כלל האוכלוסייה או בסקירת רופא בקרב בעלי סיכון מוגבר לפתח נגעי מלנומה )בהירי עור, בהירי שיער ועיניים, מנומשים, בעלי עור שנצרב בקלות בשמש, בעלי שומות יוצאות דופן (atypical moles), מרובי שומות (<100) או סיפור משפחתי של סרטן עור מלנוטי[57]. אף על פי כן, רצוי לעודד את מי שנמצאים בסיכון מוגבר להגביר את ערנותם להתפתחות של נגעים בעורם, ובעיקר נגעים המתאימים לראשי התיבות ABCDE: אסימטריה (Asymmetry), גבול לא סדיר (Border irregularity), צבע לא אחיד (Color that is not uniform), קוטר מעל 6 מ"מ (Diameter > 6 mm), דינמיות בצבע, בצורה או בגודל (Evolving size, shape, or color)‏[58]
      2. ייעוץ: מומלץ לייעץ לצעירים הנמצאים בסיכון מוגבר לפתח מלנומה וגילם 24 או פחות כיצד למזער חשיפה לקרינה על-סגולה ונזקים ממנה, כמתואר לעיל בסעיף "התנהגות מומלצת". בנוגע לבני 25 ומעלה, הדעות חלוקות עד כמה מועיל הייעוץ, ולכן יש להפעיל שיקול דעת ולהתאים את הייעוץ למטופל.
  • סרטן צוואר הרחם:
    1. התנהגות מומלצת: הימנעות מעישון, קיום יחסי מין מוגנים בלבד והגבלת מספר השותפים ליחסי מין[59]
    2. בדיקות סקר וייעוץ: מומלץ לבצע ציטולוגיה (תבחין Pap) או hrHPV מגיל 25 וכן מדי 3 שנים עד גיל 65. הבדיקה מכוסה בסל התרופות לבנות הגילים 54-30 בלבד.
      הערה: כוח המשימה האמריקאי למניעה קלינית ממליץ לבצע בדיקות סינון ציטולוגיות מדי 3 שנים בגילים 21–29. מגיל 30–35 הוא מאפשר להמשיך בבדיקה הציטולוגית בתדירות זו, לעבור ל-hrHPV או לשלב בין hrHPV לציטולוגיה מדי 5 שנים. האיגוד הישראלי לגינקולוגיה ומיילדות ממליץ לבצע רק hrHPV מגיל 25, מדי 3–5 שנים
    3. חיסונים ותרופות מניעתיות: מומלץ לחסן כל אישה עד גיל 26 שטרם התחסנה ב-3 חיסוני HPV, וכן גברים בקבוצות סיכון עד גיל זה
  • סרטן הערמונית:
    1. התנהגות מומלצת: מחקרים אפידמיולוגיים קושרים בין התפתחות סרטן הערמונית לגורמי סיכון התנהגותיים כגון שתייה מופרזת של אלכוהול[60] וייתכן שגם תזונה מערבית[61]. ייתכן שצריכה כוללת של מוצרי סויה מגנה מסרטן זה כיוון שבמוצרים אלו יש Daidzein Genistein) Isoflavones)‏[62]. עוד ייתכן שפעילות גופנית מגנה ממנו[63]
    2. בדיקות סקר וייעוץ: כדי להחליט אם לבצע בדיקת סקר באמצעות בדיקת דם ל-PSA, מומלץ לדון עם גברים בגילים 55–69 בנוגע לעלות-תועלת שבביצוע בדיקת הדם[64]. התועלת מתבטאת ביכולת התבחין לגלות את הגידול מבעוד מועד בכמה מהמטופלים ולהסירו, וכך להפחית תמותה בקרבם. העלות מתבטאת באבחון-יתר של מטופלים (ובעקבות זאת, ביצוע בדיקות אבחון פולשניות ואף טיפול בגידולים שלא היו מתפתחים לסרטן גרורתי מסכן חיים), וכן בתופעות לוואי שכיחות של הניתוחים להסרת בלוטת הערמונית: אין-אונות ואי-נקיטת שתן. מומלץ לדון עם המטופל בנוגע לסיכון שלו עצמו - היסטוריה משפחתית ואתנית, קיום מחלות נלוות המשפיעות על תוחלת החיים שלו ועל הסיכויים להצלחת הטיפול. ככלל, רצוי לבחון איתו כיצד הוא מעריך את הסיכויים הגלומים בביצוע הבדיקה ואת הסיכונים הברורים שבביצועה. המלצה זו של כוח המשימה האמריקאי משנת 2018 היא בדרגה (Level) ‏C, זאת בעוד שתוכניות התערבות מאורגנות מתרכזות על פי רוב בהמלצות מדרגות A ו-B. להלן סרטון קצר שהציג רופא משפחה מכוח המשימה האמריקאי למניעה קלינית. הסרטון מתאר את הדילמות העולות בתקשורת עם המטופלים הללו: .https://youtu.be/YqticruOZ7U‏[65]
  • סרטן ריאות בקרב מעשנים:
    1. התנהגות מומלצת: הפסקת עישון מוחלטת
    2. בדיקות סקר וייעוץ: למעשנים בני 50–80 עם היסטוריית עישון של 20 שנות קופסה, אשר מעשנים עתה או הפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות, מומלץ לפנות מדי שנה למכונים פרטיים ולבצע CT חזה עם קרינה נמוכה (LDCT)‏[66]

מניעה וגילוי מוקדם של דלדול עצמות מעל גיל 40

  • התנהגות מומלצת: מומלץ לבצע 120–300 דקות פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית מדי שבוע וכן פעילות לבניית כוח השריר ולשיפור שיווי המשקל. נוסף על כך, רצוי לוודא שהתזונה (דיאטה) עשירה בסידן ושסופגים די ויטמין D3 דרך מערכת העיכול והעור (בתוך שמירה על הכללים להגן על העור מפני קרינה על-סגולה). יש להימנע מעישון ומשתייה מופרזת של אלכוהול[67]
  • בדיקות סקר וייעוץ: נשים הנמצאות בסיכון מוגבר לאבד סידן ולפתח דלדול עצמות (נשים מעשנות, אלו השותות משקאות אלכוהוליים בכמות מופרזת או בעלות 18.4 < BMI) מומלץ למלא שאלון אומדן הסיכון לשברים על רקע דלדול עצמות - FRAX. אם נמצא שהן אכן בסיכון ברור לשבר בעשור הקרוב, יש להפנותן לבדיקת DEXA להערכת צפיפות העצמות[68]. מגיל 65 מומלץ לכל הנשים לבצע בדיקת צפיפות עצם אחת ולהחליט על תדירות הבדיקות הבאות עם הרופא.ה המטפל.ת, לפי שיקול דעת רפואי.

מתן חיסונים

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבחיסונים במבוגרים – סקירה כללית - Immunizations in adults - review

  • לכלל האוכלוסייה:
    1. חיסון שנתי נגד שפעת עונתית: יש להתחסן מדי שנה בסתיו
    2. צפדת-קרמת-שעלת (Tdap/Td): יש להתחסן מדי 10 שנים. על החיסון הראשון לכלול את 3 החיסונים (צפדת, קרמת ושעלת). מחיסון הדחף השני, הניתן כעבור 10 שנים, מחסנים רק בזוג החיסונים צפדת וקרמת (Td)
    3. נגיף פפילומה אנושי (HPV): מומלץ לנשים שטרם חוסנו (ולגברים בסיכון גבוה) לקבל סדרה של 3 חיסונים עד גיל 26
    4. שלבקת חוגרת (Herpes Zoster): משרד הבריאות ממליץ להתחסן מגיל 60 במנה אחת של החיסון החי-מוחלש Zostavax. החיסון אינו כלול בסל הבריאות וקבלתו מותנית בהשתתפות עצמית. פותח חיסון נוסף בשם Shingrix, הניתן בשתי מנות במרווח של 2–6 חודשים, והוא עדיף על פני זה הניתן היום בישראל כיוון שהוא רקומביננטי, יעיל יותר ומגן זמן ממושך יותר מקודמו, אך הוא טרם נרשם בישראל. כאשר Shingrix יירשם בישראל, יהיה מומלץ ליטול חיסון זה גם לאלה שחוסנו ב-Zostavax
  • לקבוצות סיכון[69]:
    1. חצבת-חזרת-אדמת: על כל עובד בריאות, אף בתפקיד מנהלתי, להתחסן בשני חיסונים שביניהם לפחות 4 שבועות, אלא אם מתקיים אחד התנאים האלה: יש תיעוד שחוסן בשתי מנות, יש עדות מעבדה לכך שהוא מחוסן או שיש תיעוד רפואי ומעבדתי לכך שחלה בשלוש המחלות
    2. דלקת כבד נגיפית (HAV, HBV, HCV): לאנשים בקבוצות הסיכון השונות לדלקת HAV או HBV מומלץ להתחסן כנגדן ב-2 או 3 חיסונים, בהתאם לסוג החיסון. אם מדובר בשני חיסונים, יש להמתין לפחות 4 שבועות ביניהם. אם מדובר ב-3 חיסונים, יש להמתין חודש בין מנת החיסון הראשונה לשנייה ו-5 חודשים בין המנה השנייה לשלישית. מומלץ שאנשים בקבוצת סיכון ל-HCV ייבדקו
    3. פנוימוקוקוס: לבעלי סיכון גבוה במיוחד שלא חוסנו כנגד החיידק בעבר מומלץ להתחסן במנת חיסון PCV13, כעבור 8 שבועות להתחסן במנת חיסון PPV23, וכעבור 5 שנים להתחסן שוב במנת חיסון 23-PPV (הערה: אם חוסנו בעבר, יש לעיין בטבלת החיסונים מטעם האגף לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות כדי לדעת כיצד לפעול). לבעלי סיכון גבוה מומלץ להתחסן במנת חיסון אחת בלבד של תרכיב PPV23
    4. מנינגוקוקוס: לאנשים בקבוצות הסיכון המוגבר מומלץ להתחסן בשני חיסונים:
      1. חיסון נגד הזנים ACWY. חיסון זה ניתן בשתי מנות שביניהן 8–12 שבועות. כל עוד הסיכון נמשך, יש לקבל חיסון דחף מדי 5 שנים. בחיסון זה יכולים להסתפק הנוסעים לארצות אנדמיות או אפידמיות
      2. חיסון כנגד זן B, הניתן בשתי מנות, שביניהן חודש. אין צורך בחיסון דחף לזן זה
    5. הימופולוס אינפלואנזה HiB) B): לאנשים בקבוצות סיכון מומלץ להתחסן במנת חיסון אחת (פרט למושתלי מח עצם, שאותם מומלץ לחסן ב-3 מנות חיסון)
    6. שיתוק ילדים (פוליו): על הנוסעים לארצות שיש בהן סיכון להעברת המחלה, עובדי מעבדה העוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות העלולות להכיל נגיפי פוליו, עובדי בריאות ועובדי ביוב להתחסן ב-3 מנות חיסון. יש להמתין חודש לפחות בין המנה הראשונה לשנייה ו-5 חודשים לפחות בין המנה השנייה לשלישית. אין צורך בחיסון אם יש בידם תיעוד שחוסנו או אם הם מצהירים שחוסנו כיאות וגם קיבלו חיסון דחף לאחר גיל 18
    7. אבעבועות רוח: על נשים בגיל הפוריות שאינן בהיריון, בני בית של חולים הסובלים מליקוי במערכת החיסון, עובדי בריאות ותלמידי מקצועות הבריאות להתחסן בשתי מנות חיסון, במרווח של 4 שבועות לפחות ביניהן, אם לא חלו בעבר באבעבועות או בשלבקת חוגרת ולא חוסנו כנגדה בעבר

HIV

  • בדיקות סקירה וייעוץ:
    1. נשים בהיריון: על נשים להיבדק מוקדם ככל האפשר בהריונן אם הן משתייכות לאחת מ-5 קבוצות הסיכון האלה: הן מקיימות יחסי מין מזדמנים בלא הגנה; משתמשות בסמים בהזרקה; מקיימות יחסי מין שאינם מוגנים עם מי שמוגדר בסיכון גבוה להידבק בנגיף ה-HIV; היגרו מארצות אנדמיות ל-AIDS/HIV (מארצות ששיעור הנשאים בהן גבוה מ-1 אחוז); משתמשות במין למטרות רווח
    2. בעלי סיכון מובהק: יש לבצע בדיקת סקר שנתית ל-HIV בקרב המשתייכים לקבוצות האלה: גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM); מזריקים סמים לווריד; מקיימים יחסי מין למטרות רווח[70]
    3. הנמצאים בסיכון מוגבר: יש לנצל הזדמנויות מניעתיות (case-finding) בקרב מטופלים המשתייכים לקבוצות האלה: אנשים (שאינם נשים בהיריון) שהגיעו ממדינות אנדמיות ל-AIDS/HIV; בני זוג של אנשים שנדבקו בנגיף ה-HIV והעומס הנגיפי של בן זוגם גבוה לסף הגילוי של הנגיף. יש להציע לזוג לקבל ייעוץ ממומחה במרפאת איידס; המקיימים יחסי מין שאינם מוגנים עם אחרים המוגדרים בסיכון גבוה להידבק בנגיף ה-HIV
  • תרופות מניעתיות (Preexposure prophylaxis - PrEP): מדובר בטיפול מתמשך ב-Tenofovir/Disoproxil fumarate בשילוב עם Emtricitabine (אמטריביר). מומלץ לאנשים העונים על התנאים המנויים בשני הסעיפים הבאים (1 ו-2) יחד:
    1. בן/בת זוג לנשא HIV שאינו נוטל טיפול נוגד נגיפי-רטרו (ART) בהתאם להנחיות או גבר המקיים יחסי מין עם גברים (MSM) יחד עם אחד (או יותר) מהתנאים האלה:
      1. שימוש לא עקבי בכובעון (קונדום) בעת קיום יחסי מין מזדמנים בתאריך הסמוך לתאריך הבדיקה
      2. אבחנה מתועדת של מחלת מין אחת או יותר בתאריך הסמוך לתאריך הבדיקה
      3. שימוש במין למטרות רווח
      4. שימוש בסמים או באלכוהול לפני או במהלך קיום יחסי מין ללא כובעון בתאריך הסמוך לתאריך הבדיקה (Chemsex)
      5. קיום יחסי מין עם בן/בת זוג שסטטוס הנשאות שלו.ה אינו ידוע ועונה על אחד התנאים הנזכרים לעיל
    2. לפני תחילת טיפול מונע ב-PrEP, יש לבצע את הבדיקות האלה: שלילת זיהום בנגיף ה-HIV; שלילת זיהום במחלת מין אחרת; בדיקת תפקוד הכליות; שלילת זיהום בנגיפי HCV ו-HBV; בדיקת היריון (בהתאם לנסיבות). רמות מגנות בכל האיברים המיניים ובדם מושגות לאחר טיפול במשך 20 ימים רצופים לפחות[71]

ביבליוגרפיה

הערות שוליים

  1. התקופה ידועה בשם "גיל העמידה" על שם היותה בין הגיל הצעיר, המאופיין בעליית היכולות ובהשלמת תקופת הצמיחה, ובין הגיל המבוגר יותר, המאופיין בירידה הדרגתית של עתודות ושל יכולות הגוף
  2. Bruinooge SS. American Society of Clinical Oncology policy statement update: Genetic testing for cancer susceptibility. Vol. 21, Journal of Clinical Oncology. 2003.
  3. בדיקות אונקוגנטיות מולקולריות לאיתור מוטציות תורשתיות בחולי סרטן (שד, שחלה, לבלב, מערכת העיכול, רחם, גידולים אופיינים לתסמונת Lynch)
  4. מניעה וגילוי מוקדם של מחלות ממאירות - חוזר מנכ"ל - Malignancy prevention and early detection
  5. Insomnia: assessment and management in primary care. National Heart, Lung, and Blood Institute Working Group on Insomnia. Am Fam Physician. 1999 Jun;59)11).
  6. הנחיות למדידת היקף הבטן
  7. Jankowski J, Boulton E. Cancer prevention. BMJ. 2005 Sep 17;331)7517).
  8. U.S. Preventive task force Guide to Clinical Preventive Services. Updates 2006-2007.
  9. National Comprehensive Cancer Guidelines. NCCN Guidelines.
  10. Peshkin , BN, Isaacs C. Overview of hereditary breast and ovarian cancer syndromes associated with genes other than BRCA1/2.
  11. Ojha S, Laslett N. Hereditary Nonpolyposis Colon Cancer. StatPearls. 2020;
  12. Carr S, Kasi A. Familial Adenomatous Polyposis. StatPearls. 2021;
  13. van Leeuwaarde R, Ahmad S, Links T, Giles R. Von Hippel-Lindau Syndrome. GeneReviews. 2000;
  14. Warner E, Messersmith H, Causer P, Eisen A, Shumak R, Plewes D. Systematic review: using magnetic resonance imaging to screen women at high risk for breast cancer. Ann Intern Med. 2008 May 6;148)9(.
  15. Reduction in the Incidence of Type 2 Diabetes with Lifestyle Intervention or Metformin. New England Journal of Medicine. 2002 Feb 7;346)6).
  16. Sofi F, Cesari F, Abbate R, Gensini GF, Casini A. Adherence to Mediterranean diet and health status: Meta-analysis. BMJ. 2008;337)7671(.
  17. Hite AH. Is the science behind the 2010 Dietary Guidelines for Americans " unquestioned?" Vol. 27, Nutrition. 2011.
  18. Rowe S, Alexander N, Almeida NG, Black R, Burns R, Bush L, et al. Translating the Dietary Guidelines for Americans 2010 to Bring about Real Behavior Change. J Am Diet Assoc. 2011;111)1(.
  19. U.S. Department of Health and Human Services. Physical Activity Guidelines for Americans. 2nd ed. Washington DC; 2018.
  20. ראו פרטים נוספים בפרק 19 "הערכת הרגלי שינה והפרעות שינה במרפאה הראשונית".
  21. זלר ל, סוקניק ש. הקשר שבין עיסוק בספורט לבין התפתחות אוסטאוארתריטיס של הברכיים. הרפואה
  22. ראו פרטים בפרק מס’ 1: הצעות ליישום ההמלצות לקידום בריאות ורפואה מונעת במרפאה הראשונית
  23. ראו פרטים נוספים בפרק מספר 10: נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה.
  24. Global Initiative for Chronic Obstructive Lung Disease. Global Initiative for Chronic Obstructive Lung Disease. Global strategy for the diagnosis, management, and prevention of chronic obstructive pulmonary disease 2021 report ]Internet[. Available from: https://goldcopd.org/wp-content/uploads/2020/11/GOLD-REPORT-2021-v1.1-25Nov20 WMV.pdf
  25. חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), 1994. ספר החוקים .1988
  26. ראו פרק בדיקות סקר גנטיות בהיריון
  27. ראו פרק מעקב טרום לידתי באישה ללא גורמי סיכון
  28. נשים בסיכון גבוה: נשים שילדו או הרו תינוק עם מום פתוח בתעלה העצבית או שאירע כך לבני זוגן. גורמי סיכון אחרים הם השמנה, סוכרת (כולל טרום הריונית), מחלות דלקתיות במעיים (כאלה הפוגעות בספיגה של חומצה פולית מהמעיים), שימוש מזיק באלכוהול או קבלת טיפול תרופתי נגד פרכוסים, בליתיום או Methotrexat
  29. ישראל. חוק הספורט, התשמ"ח-1988
  30. Thompson W, Gordon N, Pescatello L. ACSM's Guidelines for Exercise Testing and Prescription. Baltimore: Lippincott Williams & Wilkins; 2010.
  31. בניגוד להמלצת כוח המשימה האמריקאי למניעה קלינית, שהעניק רק ציון "I" (ראיות בלתי מספיקות כדי להכריע) בנוגע לבדיקת רמת ההמוגלובין ולמתן תוסף ברזל, הוחלט להמליץ בישראל לעשות כן, זאת בשל כמה הבדלים בין נשים בגיל הפוריות בישראל לעמיתותיהן במדינות מערביות אחרות: שיעור פריון גבוה, מרווח קצר יותר בין הריונות, היעדר העשרה של דגנים בברזל, בשר כשר עני בברזל מבשר אחר, שיעור האנמיה מחוסר ברזל גבוה יותר בנשים צעירות בישראל מאשר בנשים במדינות אחרות
  32. מרום-קליבנסקי ר, שיינוביץ מ, גולדבורט א, דנקנר ר, שטרסברג ב. הנחיות קליניות: הבדיקות הנדרשות בטרם יוחל בפעילות גופנית לא תחרותית באוכלוסיה הבוגרת בישראל. ההסתדרות הרפואית בישראל, 2005
  33. Maron BJ, Thompson PD, Ackerman MJ, Balady G, Berger S, Cohen D, et al. Recommendations and Considerations Related to Preparticipation Screening for Cardiovascular Abnormalities in Competitive Athletes: 2007 Update. Circulation. 2007;115)12(.
  34. Haskell WL, Lee IM, Pate RR, Powell KE, Blair SN, Franklin BA, et al. Physical activity and public health: Updated recommendation for adults from the American College of Sports Medicine and the American Heart Association. Vol. 116, Circulation. 2007.
  35. איתור וטיפול נשים נפגעות אלימות במשפחה ע"י מטפלים - חוזר משרד הבריאות
  36. ראו פרק 20 "אלימות במשפחה."
  37. Bernhardt D, Roberts W. Preparticipation Physical Evaluation. 4th ed. American Academy of Pediatrics; 2010.
  38. Borjesson M, Urhausen A, Kouidi E, Dugmore D, Sharma S, Halle M, et al. Cardiovascular evaluation of middle-aged/ senior individuals engaged in leisure-time sport activities: Position stand from the sections of exercise physiology and sports cardiology of the European Association of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation. Vol. 18, European Journal of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation. 2011.
  39. מפחיתים את צריכת המלח ושומרים על הבריאות
  40. Mapping salt reduction initiatives in the WHO European Region
  41. Corrado D, Biffi A, Basso C, Pelliccia A, Thiene G. 12-lead ECG in the athlete: Physiological versus pathological abnormalities. Vol. 43, British Journal of Sports Medicine. 2009.
  42. Harpaz R, Hales CM, Bialek SR. Update on herpes zoster vaccine: Licensure for persons aged 50 through 59 years. Morbidity and Mortality Weekly Report. 2011;60)44).
  43. לפרטים ראו את ההמלצות בפרקים על תזונה בריאה ופעילות גופנית בחוברת זו
  44. U.S. Preventive Services Task Force. Prediabetes and Type 2 Diabetes: Screening: Final Recommendation Statement. 2021.
  45. Lu PJ, Euler GL, Harpaz R. Herpes zoster vaccination among adults aged 60 years and older, in the U.S., 2008. American Journal of Preventive Medicine. 2011;40)2(.
  46. טיפול בדיסליפידמיה בישראל - הנחיה קלינית
  47. Tseng HF, Smith N, Harpaz R, Bialek SR, Sy LS, Jacobsen SJ. Herpes zoster vaccine in older adults and the risk of subsequent herpes zoster disease. JAMA - Journal of the American Medical Association. 2011;305)2).
  48. Drolet M, Brisson M, Schmader KE, Levin MJ, Johnson R, Oxman MN, et al. The impact of herpes zoster and postherpetic neuralgia on health-related quality of life: A prospective study. CMAJ. 2010;182)16(.
  49. Parkin DM, Boyd L, Walker LC. The fraction of cancer attributable to lifestyle and environmental factors in the UK in 2010. British Journal of Cancer. 2011;105.
  50. 50.0 50.1 מניעה וגילוי מוקדם של מחלות ממאירות - חוזר מנכ"ל - Malignancy prevention and early detection
  51. USPSTF. A-Z Topic Guide.
  52. ראו פרק 20 "אלימות במשפחה"
  53. Li G, Zhang P, Wang J, Gregg EW, Yang W, Gong Q, et al. The long-term effect of lifestyle interventions to prevent diabetes in the China Da Qing Diabetes Prevention Study: a 20-year follow-up study. The Lancet. 2008;371)9626(.
  54. Djulbegovic M, Beyth RJ, Neuberger MM, Stoffs TL, Vieweg J, Djulbegovic B, et al. Screening for prostate cancer: systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ. 2010 Sep 14;341)sep14 1(.
  55. Chou R, Croswell JM, Dana T, Bougatsos C, Blazina I, Fu R, et al. Screening for Prostate Cancer: A Review of the Evidence for the U.S. Preventive Services Task Force. Annals of Internal Medicine. 2011 Dec 6;155)11(.
  56. Andriole GL, Crawford ED, Grubb RL, Buys SS, Chia D, Church TR, et al. Mortality Results from a Randomized Prostate-Cancer Screening Trial. New England Journal of Medicine. 2009 Mar 26;360)13(.
  57. Schroder FH, Hugosson J, Roobol MJ, Tammela TLJ, Ciatto S, Nelen V, et al. Screening and Prostate¬Cancer Mortality in a Randomized European Study. New England Journal of Medicine. 2009;360)13(.
  58. CDC. What Are the Symptoms of Skin Cancer? (Internet). 2021 (cited 2022 Apr 3). Available from: https://www.cdc.gov/cancer/skin/basic_info/symptoms.htm
  59. Gulati R, Mariotto AB, Chen S, Gore JL, Etzioni R. Long-term projections of the harm-benefit trade-off in prostate cancer screening are more favorable than previous short-term estimates. Journal of Clinical Epidemiology. 2011;64)12(.
  60. Gomella LG, Liu XS, Trabulsi EJ, Kelly WK, Myers R, Showalter T, et al. Screening for prostate cancer: The current evidence and guidelines controversy. Vol. 18, Canadian Journal of Urology. 2011.
  61. Sandblom G, Varenhorst E, Rosell J, Lofman O, Carlsson P. Random is ed prostate cancer screening trial: 20 Year follow-up. BMJ. 2011;342)7803(.
  62. Schroder FH, Hugosson J, Roobol MJ, Tammela TLJ, Ciatto S, Nelen V, et al. Prostate-Cancer Mortality at 11 Years of Follow-up. New England Journal of Medicine. 2012;366)11(.
  63. Andriole GL, Crawford ED, Grubb RL, Buys SS, Chia D, Church TR, et al. Prostate cancer screening in the randomized prostate, lung, colorectal, and ovarian cancer screening trial: Mortality results after 13 years of follow-up. J Natl Cancer Inst. 2012;104)2).
  64. Buys SS. Effect of Screening on Ovarian Cancer Mortality. JAMA. 2011;305)22(.
  65. ראו פרטים נוספים בפרק מספר 10: "נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה."
  66. ראו פרטים נוספים בפרק מספר 11: "מניעה ואיתור מוקדם של מחלות ממאירות"
  67. ראו פירוט בסעיפים הרלוונטיים בפרק זה, אלו המדברים על איתור ומניעת שתייה מופרזת של אלכוהול.
  68. Beral V. Ovarian cancer and hormone replacement therapy in the Million Women Study. Lancet. 2007;369)9574).
  69. לפירוט קבוצות הסיכון ראו: מספר 5: חיסונים; מספר 15: מניעה של מחלות כבד; ותדריך החיסונים של משרד הבריאות.
  70. Autier P, Boniol M, Gavin A, Vatten LJ. Breast cancer mortality in neighbouring European countries with different levels of screening but similar access to treatment: trend analysis of WHO mortality database. BMJ. 2011 Jul 28;343.
  71. Kalager M, Zelen M, Langmark F, Adami HO. Effect of Screening Mammography on Breast-Cancer Mortality in Norway. New England Journal of Medicine. 2010 Sep 23;363)13(.

ראו גם