הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from thirteen years to nineteen years"

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא; קידום בריאות ורפואה מונעת
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
שם הפרק	קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 13–19 שנים
עורך מדעי	פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד
מוציא לאור	ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה	אוקטובר 2022
מספר עמודים	284
קישור	באתר ההסתדרות הרפואית

גרסה אחרונה מ־05:43, 23 בנובמבר 2022

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל

פרק ראשי

תת הפרק הבא תת הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #2.4: קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from thirteen years to nineteen years

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

ייעוץ גיל 13–19 שנים

יש לייעץ למתבגרים ולמשפחותיהם בנושא תזונה נכונה וכלכלה מאוזנת מבחינת קלוריות, ברזל וסידן. למניעת אוסטרופורוזיס בעתיד יש להמליץ על כלכלה עשירת סידן (1,300 מיליגרם ביום). כן יש להזהיר מנזקי הקרינה ולהסביר את חשיבות השימוש במיסוכי קרינה וההימנעות מחשיפה יתרה לשמש (לא יותר משעתיים ביום, ולא בשעות 10:00 16:00) ולהסביר שחשוב להקפיד על צחצוח שיניים ועל בדיקות שגרה אצל רופא שיניים.

פעילות גופנית

בתקופה חשובה זו בניית העצם מואצת ובשיאה מושגים 90 אחוזים ממסת העצם. לכן יש חשיבות מיוחדת לפעילות גופנית נושאת משקל. מומלץ לבצע פעילות יומיומית בעצימות בינונית-גבוהה במשך 60 דקות לפחות (הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה, טיולי אתגר ועוד). כמו כן, חשוב לבצע פעילות גופנית כחלק משגרת החיים (הליכה לבית הספר, שימוש במדרגות ולא במעלית ועוד). יש חשיבות לכך שההורים יעניקו לילדיהם דוגמה אישית בעיסוק בפעילות גופנית לשם הגברת נכונות המתבגרים לעשות כן. נערים ונערות הנמצאים במסגרות ספורט תחרותיות יש לעודד להמשיך בפעילות, אך יש להיות ערים לצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו. כן יש לוודא שהעיסוק בפעילות הגופנית אינו מוגזם או כפייתי ושהוא נעשה מתוך הנאה ושאיפה פנימית למצוינות, ולא כדי לעמוד בציפיות ובלחצים של גורמים חיצוניים (הורים, חברים, מאמן), שאם לא ייתכן שהוא נובע מהפרעות אכילה ובקרת משקל (מידע נוסף והמלצות מפורטות בנושאים אלו, הן בנוגע לאוכלוסיית הנוער הכללית הן בנוגע לספורטאים וספורטאיות תחרותיים אפשר למצוא בנייר עמדה שפרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל, "פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער", ספטמבר 2019).

שעות מסך

מומלץ לצמצם את "שעות המסך" (טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד וכדומה) לשעתיים מדי יום.

עישון, אלכוהול וסמים

כ-10–15 אחוזים מהמתבגרים מעשנים. בכל מפגש עם מתבגרים בגיל זה מומלץ לייעץ בנושא נזקי עישון סיגריות ונרגילה, מניעתו והפסקתו. יש לברר אם הנער צורך אלכוהול ולייעץ לו בנושא נזקי ההרגל, הסכנה שבנהיגה לאחר שתיית אלכוהול ושימוש בסמים וכן בנושא נזקי השימוש בסמים לסוגיהם (חשיש, מריחואנה, אקסטזי וסמים קשים).

התנהגות מינית

מומלץ לדון עם הנערים בנושא התנהגות מינית, מחלות מין ושימוש באמצעי מניעה באופן תואם תרבות. יש לדבר עם כל מתבגר.ת בנפרד, להמליץ על שימוש בקונדום למניעת תחלואה ולציין את תפקיד המרפאה בייעוץ למניעת היריון ולטיפול בהיריון לא רצוי. יש מקום לשוחח גם על נושא הזוגיות תוך התייחסות לנטייה המינית ולזהות המגדרית, ברגישות המתאימה הכוללת הדגשת החיסיון הרפואי ולשון פניה מתאימה (ראו פרק 14 - רפואה מונעת בקהילת הלהט"ב).

היבטים חשובים אחרים

היבטים חשובים אחרים שכדאי לברר הם הרגלי השינה ומספר שעות השינה (בגיל זה מומלץ לישון 9 שעות לפחות ביממה); גורמי סיכון להתאבדויות ובעיות למידה, התנהגות וחברה, אלימות במשפחה והתעללות לסוגיה (נפשית, גופנית ומינית); מומלץ לבצע הערכת מתבגרים לפי עקרונות ה-HEADSS, עקרונות המתייחסים להרגלי למידה, התנהגות וחברה, בירור בנוגע לאלימות במשפחה והתעללות לסוגיה (נפשית, גופנית ומינית)^[1]. השימוש בקסדות בעת רכיבה על אופניים, בגלגיליות ובאופנועים, התנהגות על הכבישים, מניעת תאונות דרכים ותאונות נשק ביתי^[2]. המרפאה יכולה לתמוך בנערים ונערות במצוקה, ויש לתת תשומת לב מיוחדת לנושא דיכאון. בגיל הפוריות יש המלצה כללית לנשים ליטול מדי יום כדור של 0.4 מיליגרם חומצה פולית, והמלצה מפורשת ליטול מדי יום כדור של 0.4 מיליגרם חומצה פולית לפחות חודש לפני כניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים, כדי למנוע מומים מולדים בתעלת השדרה. לנשים בסיכון מוגבר להיריון עם עובר עם מום פתוח בתעלה העצבית, בנוסף להמלצה הכללית ליטול מדי יום כדור של 0.4 מיליגרם חומצה פולית, יש המלצה מפורשת ליטול כדור של 5 מיליגרם חומצה פולית לפחות חודש לפני כניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים, ובנוסף תוספת ויטמין B₁₂ במינון 2 מק"ג ליום או בדיקה של הרמה שלו בדם. אנו ממליצים כי משרד הבריאות יידע בהמלצות אלה את כל הנשים בגיל הפוריות, ומזכירים כי השיחה על כך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות^[3].

חיסונים גיל 13–19 שנים

השלמת חיסוני השגרה של גיל הילדות
חיסון נגד טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap, בכיתה ח')
חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) למניעת המחלות הממאירות שהוא גורם, ובראשן סרטן צוואר הרחם. חיסון זה מונע גם חלק מהתחלואה ביבלות איברי המין (קונדילומות). מתן החיסון בגיל שלפני תחילת קיום יחסי מין יעיל במניעת זיהום בנגיף זה. חיסון 9-Gardasil מאושר לבני ובנות גילים 9–45, הוא נמצא בתוכנית החיסונים וניתן בכיתה ח' בזריקה לשריר בשתי מנות במרווח של לפחות 6 חודשים ביניהן (או אם ניתן מאוחר יותר - 3 מנות בזמן 0, חודש עד חודשיים ו-6 חודשים)
חיסון שנתי נגד שפעת עונתית (מומלץ לכל אדם מגיל חצי שנה)
לילדים בקבוצות סיכון מומלץ חיסון מצומד נגד מנינגוגוקוקים וחיסון מצומד ופוליסכרידי נגד פנאומוקוקים

סקירה ואיתור מוקדם גיל 13–19 שנים

בתקופה זו מומלץ לבדוק גובה ומשקל מדי שנתיים, למדוד לחץ דם לפחות פעם אחת ולבצע הערכת גדילה והתפתחות, כולל התפתחות מינית ווסת. מומלץ לבדוק את הרגלי התזונה של המתבגרים, ולברר אם יש הפרעות אכילה, כמו אנורקסיה, בולימיה והשמנת-יתר. כן מומלץ לברר אם יש שימוש בסמים וכן התנהגות מינית ומצבי רוח. יש מקום להגביר את המודעות לנושא נטיות אובדניות בקרב בני נוער ולאתר את מי שנמצאים בסיכון. דיכאון יש לאתר באמצעות שתי שאלות: "האם הרגשת בחודש האחרון לעיתים קרובות דיכאון, ייאוש או חוסר תקווה?" "האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעיתים קרובות חוסר עניין, חוסר הנאה מהחיים וחוסר רצון לעשות דברים?" אם תשובה אחת לפחות היא חיובית, מומלץ לבצע בירור מלא לדיכאון ולמחשבות אובדניות.

לבעלי עור בהיר ולאלו החשופים לשמש מומלץ לבדוק עור לנבוסים (nevus). כן יש לבדוק את מצב השיניים, הראייה והשמיעה.

ביבליוגרפיה לפי שנים

רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000 פריטים 1, 2, 5, 8-16, 132, 166-169
תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004 פריטים 213, 220-223
תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008 פריטים 610–619
ביבליוגרפיה למהדורת 2013 פריטים 749–771, 782-792, 799, 801, 897-898
ביבליוגרפיה למהדורת 2022 פריטים 101–50, 52, 53, 55–46, 48–12, 23, 24, 40–6

ביבליוגרפיה והערות שוליים

↑ איגוד רופאי הילדים. הנחיות והמלצות בנושא: רפואת מתבגרים. המפגש הרפואי עם בני נוער. ההסתדרות הרפואית בישראל, 2000
↑ ראו פרק מספר 5
↑ טיפול בחומצה פולית למניעת מומים מולדים בתעלה העצבית - NTDs - neural tube defects - חוזר משרד הבריאות

ראו גם

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94102-1] איגוד רופאי הילדים. הנחיות והמלצות בנושא: רפואת מתבגרים. המפגש הרפואי עם בני נוער. ההסתדרות הרפואית בישראל, 2000

[2] ראו פרק מספר 5

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.94103-3] טיפול בחומצה פולית למניעת מומים מולדים בתעלה העצבית - NTDs - neural tube defects - חוזר משרד הבריאות

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 {{קידום בריאות ורפואה מונעת
 |שם המחבר=
-|שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 19-13 שנים'''
+|שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 13–19 שנים'''
 }}
 ==ייעוץ גיל 13–19 שנים==
@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 לבעלי עור בהיר ולאלו החשופים לשמש מומלץ לבדוק עור לנבוסים (nevus). כן יש לבדוק את מצב השיניים, הראייה והשמיעה.
-==מקורות ששימשו לכתיבת הפרק גיל 13–19 שנים==
-<div style="text-align: left; direction: ltr">
-*Canadian Task Force on the Periodic Health Examination. The Canadian Guide to Clinical Preventive Health care. Canada Communication group publishing ; 1998.
-*Braveman P, Tarimo E. Screening in Primary Health Care:Setting Priorities With Limited Resources. WHO Publication ; 1994.
-</div>
-*משרד הבריאות. שינויים בשגרת החיסונים, 2003
-*משרד הבריאות. הנחיות משרד הבריאות בנושא מעקב גדילה והתפתחות ילדים עד גיל 5 +עדכונים,
-*ארגון רופאי הילדים. המלצות הוועדה המייעצת לארגון רופאי הילדים, 1992
-<div style="text-align: left; direction: ltr">
-*Valman HB. ABC of one to seven. Febrile convulsions. BMJ. 1993;306)6894).
-*Bower C, Stanley FJ. Dietary folate as a risk factor for neural-tube defects: Evidence from a case-control study in Western Australia. Medical Journal of Australia. 1989;150)11).
-*Temte JL. 2007 Childhood and adolescent immunization schedules: Evolution or intelligent design? Vol. 75, American Family Physician. 2007.
-</div>
-*משרד הבריאות. מתן חיסון פעיל נגד אבעבועות רוח. 11/2007
-*משרד הבריאות. עדכון תדריך החיסונים של המחלקה לאפידמיולוגיה, 2007
-<div style="text-align: left; direction: ltr">
-*CDC. CDC Health Information for International Travel. 2008.
-*Gahlinger PM. Motion sickness: How to help your patients avoid travel travail. Postgraduate Medicine. 1999;106)4).
-</div>
-*אורקין י, אמיתי י, חונוביץ מ. בריאות התינוק והפעוט מידע שימושי לצוות טיפת חלב. דיונון, 2011
-*משרד הבריאות. בדיקות סקר ביילודים לזיהוי מוקדם של מחלת תת-תריסיות, מחלת פנילקטונוריה ומחלות אחרות.	17/2009
-*[[ביצוע בדיקות דימות החושפות ילדים ויילודים לקרינה מייננת - חוזר מנכ"ל|משרד הבריאות. ביצוע בדיקות דימות החושפות ילדים וילודים לקרינה מייננת]]. 18/2009
-*[[תדריך למניעת אנמיה וחוסר ברזל בתינוקות ובפעוטות - חוזר משרד הבריאות - Preventing iron deficiency and anemia in Infants|משרד הבריאות. תדריך למניעת אנמיה וחוסר ברזל בתינוקות ובפעוטות]]. 17/2012
-*[[שירות בריאות לתלמיד - חוזר משרד הבריאות]] 16/2012
-<div style="text-align: left; direction: ltr">
-*Beltran-Aguilar ED, Barker LK, Canto MT, Dye BA, Gooch BF, Griffin SO, et al. Surveillance for dental caries, dental sealants, tooth retention, edentulism, and enamel fluorosis--United States, 1988-1994 and 1999-2002. MMWR Surveillance summaries : Morbidity and mortality weekly report Surveillance summaries / CDC. 2005;54)3).
-*Petersen PE. Global policy for improvement of oral health in the 21st century - Implications to oral health research of World Health Assembly 2007, World Health Organization. Vol. 37, Community Dentistry and Oral Epidemiology. 2009.
-</div>
-*[[טיפול בילד הבריא מטרום לידה ועד גיל 6 - הנחיה קלינית]]
-*[[קידום, הגנה ותמיכה בהנקה בטיפות חלב - חוזר משרד הבריאות - Promoting breastfeeding in family health centers]]
-<div style="text-align: left; direction: ltr">
-*Perkin MR, Logan K, Tseng A, Raji B, Ayis S, Peacock J, et al. Randomized Trial of Introduction of Allergenic Foods in Breast-Fed Infants. New England Journal of Medicine. 2016 May 5;374)18).
-*Meek JY, Noble L. Policy Statement: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Pediatrics. 2022 Jul 1;150)1).
-</div>
-*[[ההמלצות התזונתיות החדשות - משרד הבריאות]]
-*[[מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט - חוזר משרד הבריאות - Infant and toddler feeding guide for healthcare professionals]]
-*[https://www.gov.il/he/departments/general/safe-sleep-for-babies-pamphlet שינה בטוחה לתינוקות]
-*משרד הבריאות. הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד. הנחיות בריאות השן מס' 3.2, 2021
-*[https://www.health.gov.il/Subjects/Genetics/newborn_neonatal_screening/Pages/disease_testing.aspx המחלות הנבדקות בבדיקות סקר ביילודים]
-*[[איתור אי יציבות מפרק הירך ביילודים ובתינוקות - חוזר משרד הבריאות - Screening for hip instability in neonates and infants]]
-* עמותת גושן. פורטל בריאות ורווחת הילד בקהילה
-*[[נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה - חוזר משרד הבריאות]]
-<div style="text-align: left; direction: ltr">
-*Fixler DE, Laird WP. Validity of mass blood pressure screening in children. Pediatrics. 1983;72)4).
-*Zadik Z, Sthoeger D, Blachar Y. Blood pressure determinations in Israeli schoolchildren aged 5 to 14
-years. Israel Journal of Medical Sciences. 1987;23)7).
-*Morais T, Bernier M, Turcotte F. Age- and sex-specific prevalence of scoliosis and the value of school screening programs. American Journal of Public Health. 1985;75)12).
-*US Preventive Services Task Force. Screening for Adolescent Idiopathic Scoliosis. JAMA. 1993;319)2(:165-72.
-*Willers U, Svensson O, Hedlund R, Normelli H, Aaro S. Long-term results of boston brace treatment on
-vertebral rotation in idiopathic scoliosis. Spine )Phila Pa 1976). 1993;18)4).
-*Catalona WJ, Richie JP, Ahmann FR, Hudson MA, Scardino PT, Flanigan RC, et al. Comparison of digital rectal examination and serum prostate specific antigen in the early detection of prostate cancer: Results of a multicenter clinical trial of 6,630 men. Journal of Urology. 1994;151)5).
-</div>
-*[https://www.health.gov.il/Subjects/HealthyIsrael/subjects/Obesity_Prevention/Pages/default.aspx מניעה וטיפול בהשמנה] משרד הבריאות
-*[https://www.health.gov.il/Subjects/HealthyIsrael/subjects/sport/Pages/default.aspx עידוד פעילות גופנית] משרד הבריאות
-<div style="text-align: left; direction: ltr">
-*Palti H. Blood pressure assessment in children. Isr J Med Sci. 1987;23)7).
-*Horan MJ, Falkner B, Kimm SYS. Report of the second task force on blood pressure control in children - 1987 - Task Force on Blood Pressure Control in Children. Pediatrics. 1987;79)1).
-*Baron AE, Freyer B, Fixler DE. Longitudinal blood pressures in blacks, whites, and mexican Americans during adolescence and early adulthood. American Journal of Epidemiology. 1986;123)5).
-*Weinstein SL, Dolan LA, Spratt KF, Peterson KK, Spoonamore MJ, Ponseti I v. Health and Function of Patients with Untreated Idiopathic Scoliosis: A 50-Year Natural History Study. J Am Med Assoc. 2003;289)5).
-*Berg AO. Screening for depression: Recommendations and rationale. Vol. 66, American Family Physician. 2002.
-*Froom J, Schlager DS, Steneker S, Jaffe A. Detection of major depressive disorder in primary care patients. The Journal of the American Board of Family Practice / American Board of Family Practice. 1993;6)1).
-</div>
-*[[פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער - נייר עמדה]]
-<div style="text-align: left; direction: ltr">
-US Preventive Services Task Force. Guide to Clinical Preventive Services. 3rd ed. Vol. 1. Rockville, MD: Agency for Healthcare* Research and Quality (US); 2002.
-</div>
-*קנישקווי ב, אמיתי י, חונוביץ מ. בריאות התלמיד: מידע שימושי. ירושלים: משרד הבריאות 2003
-<div style="text-align: left; direction: ltr">
-*Berg AO. Screening for skin cancer: Recommendations and rationale. Vol. 65, American Family Physician. 2002.
-*Lamberg L. "Epidemic" of malignant melanoma: True increase or better detection? Vol. 287, Journal of the American Medical Association. 2002.
-*Soldatos CR, Allaert FA, Ohta T, Dikeos DG. How do individuals sleep around the world? Results from a single-day survey in ten countries. Sleep Medicine. 2005;6)1).
-*Irwin MR, Wang M, Campomayor CO, Collado-Hidalgo A, Cole S. Sleep deprivation and activation of morning levels of cellular and genomic markers of inflammation. Archives of Internal Medicine. 2006;166)16).
-*Kahn-Greene ET, Killgore DB, Kamimori GH, Balkin TJ, Killgore WDS. The effects of sleep deprivation on symptoms of psychopathology in healthy adults. Sleep Medicine. 2007;8)3).
-*Alvarez GG, Ayas NT. The impact of daily sleep duration on health: a review of the literature. Vol. 19, Progress in cardiovascular nursing. 2004.
-*Rains JC, Poceta JS. Headache and sleep disorders: Review and clinical implications for headache management. Vol. 46, Headache. 2006.
-*Wolkove N, Elkholy O, Baltzan M, Palayew M. Sleep and aging: 1. Sleep disorders commonly found in older people. Vol. 176, CMAJ. 2007.
-*Morin AK, Jarvis CI, Lynch AM. Therapeutic options for sleep-maintenance and sleep-onset insomnia. Vol. 27, Pharmacotherapy. 2007.
-*McGuire S. Institute of medicine. 2010. Strategies to reduce sodium intake in the united states. Washington, dc: The national academies press. Vol. 1, Advances in Nutrition. 2010.
-*Sacks FM, Campos H. Dietary Therapy in Hypertension. New England Journal of Medicine. 2010;362)22).
-*Gidding SS, Lichtenstein AH, Faith MS, Karpyn A, Mennella JA, Popkin B, et al. Implementing american
-heart association pediatric and adult nutrition guidelines. Vol. 119, Circulation. 2009.
-*Lindstrom J, Ilanne-Parikka P, Peltonen M, Aunola S, Eriksson JG, Hemio K, et al. Sustained reduction in the incidence of type 2 diabetes by lifestyle intervention: follow-up of the Finnish Diabetes Prevention Study. Lancet. 2006;368)9548).
-*WCRF. Food, nutrition, physical activity and the prevention of cancer. The American Institute for Cancer Research )AICR(; World Cancer Research Fund )WCRF UK( World Cancer Research Fund International. 2007.
-*Morrow JW, Keels MA, Hale KJ, Thomas HF, Davis MJ, Czerepak CS, et al. Preventive oral health intervention for pediatricians. Vol. 122, Pediatrics. 2008.
-*Prentice A. Diet, nutrition and the prevention of osteoporosis. Public Health Nutrition. 2004;7)1a).
-*Shai I, Schwarzfuchs D, Henkin Y, Shahar DR, Witkow S, Greenberg I, et al. Weight Loss with a Low-
-Carbohydrate, Mediterranean, or Low-Fat Diet. New England Journal of Medicine. 2008;359)3).
-*Widenhorn-Muller K, Hille K, Klenk J, Weiland U. Influence of having breakfast on cognitive performance and mood in 13-to 20-year-old high school students: Results of a crossover trial. Pediatrics. 2008;122)2).
-*US Department of Health and Human Services. 2008 Physical Activity Guidelines for Americans. Washington DC; 2008.
-*Meriwether RA, Lee JA, Lafleur AS, Wiseman P. Physical activity counseling. Vol. 77, American Family Physician. 2008.
-*Marcus. Erratum: Physical activity intervention studies: What we know and what we need to know: A scientific statement from the American Heart Association Council on nutrition, physical activity, and metabolism )subcommittee on physical activity(; Council on cardiovascular disease in the young. Vol. 122, Circulation. 2010.
-*Marwick TH, Hordern MD, Miller T, Chyun DA, Bertoni AG, Blumenthal RS, et al. Exercise training for type 2 diabetes mellitus: Impact on cardiovascular risk: A scientific statement from the american heart association. Circulation. 2009;119)25).
-*Willey JZ, Moon YP, Paik MC, Boden-Albala B, Sacco RL, Elkind MSV. Physical activity and risk of ischemic stroke in the Northern Manhattan study. Neurology. 2009;73)21).
-*Diabetes Prevention Program Research Group. 10-year follow-up of diabetes incidence and weight loss in the Diabetes Prevention Program Outcomes Study. The Lancet. 2009;374)9702).
-*Donnelly JE, Blair SN, Jakicic JM, Manore MM, Rankin JW, Smith BK. Appropriate physical activity intervention strategies for weight loss and prevention of weight regain for adults. Vol. 41, Medicine and Science in Sports and Exercise. 2009.
-</div>
-*זלר ל, סוקניק ש. [https://www.ima.org.il/MedicineSite/Article.aspx?NewspaperArticleId=388 הקשר שבין עיסוק בספורט לבין התפתחות אוסטאוארתריטיס של הברכיים]. הרפואה
-<div style="text-align: left; direction: ltr">
-*Lautenschlager NT, Cox KL, Flicker L, Foster JK, van Bockxmeer FM, Xiao J, et al. Effect of physical activity on cognitive function in older adults at risk for Alzheimer disease: A randomized trial. JAMA - Journal of the American Medical Association. 2008;300)9).
-*Colberg SR, Sigal RJ, Fernhall B, Regensteiner JG, Blissmer BJ, Rubin RR, et al. Exercise and Type 2 Diabetes: The American College of Sports Medicine and the American Diabetes Association: joint position statement. Diabetes Care. 2010 Dec 1;33)12).
-*Hornsby W, Albright A. Diabetes. In: Durstine J, Moore G, editors. ACSM's Exercise Management for Persons with Chronic Diseases and Disabilities. 3rd ed. Williams & Wilkins; 2009. p. 182-91.
-*Elsawy B, Higgins KE. Physical activity guidelines for older adults. American Family Physician. 2010;81)1).
-*Garber CE, Blissmer B, Deschenes MR, Franklin BA, Lamonte MJ, Lee IM, et al. Quantity and quality
-of exercise for developing and maintaining cardiorespiratory, musculoskeletal, and neuromotor fitness in apparently healthy adults: Guidance for prescribing exercise. Medicine and Science in Sports and Exercise. 2011;43)7).
-*Lee DC, Sui X, Artero EG, Lee IM, Church TS, McAuley PA, et al. Long-term effects of changes in cardiorespiratory fitness and body mass index on all-cause and cardiovascular disease mortality in men the Aerobics Center Longitudinal Study. Circulation. 2011;124)23).
-*Haug C. The risks and benefits of HPV vaccination. Vol. 302, JAMA - Journal of the American Medical Association. 2009.
-*Rothman SM, Rothman DJ. Marketing HPV vaccine: Implications for adolescent health and medical professionalism. Vol. 302, JAMA - Journal of the American Medical Association. 2009.
-*Slade BA, Leidel L, Vellozzi C, Woo EJ, Hua W, Sutherland A, et al. Postlicensure safety surveillance for quadrivalent human papillomavirus recombinant vaccine. JAMA - Journal of the American Medical Association. 2009;302)7).
-*Lehtinen M, Paavonen J, Wheeler CM, Jaisamrarn U, Garland SM, Castellsague X, et al. Overall efficacy of HPV-16/18 AS04-adjuvanted vaccine against grade 3 or greater cervical intraepithelial neoplasia: 4-year end-of-study analysis of the randomised, double-blind PATRICIA trial. The Lancet Oncology. 2012;13)1).
-*Wheeler CM, Castellsague X, Garland SM, Szarewski A, Paavonen J, Naud P, et al. Cross-protective efficacy of HPV-16/18 AS04-adjuvanted vaccine against cervical infection and precancer caused by non¬vaccine oncogenic HPV types: 4-year end-of-study analysis of the randomised, double-blind PATRICIA trial. The Lancet Oncology. 2012;13)1).
-*Palefsky JM, Giuliano AR, Goldstone S, Moreira ED, Aranda C, Jessen H, et al. HPV Vaccine against Anal HPV Infection and Anal Intraepithelial Neoplasia. New England Journal of Medicine. 2011;365)17).
-*Giuliano AR, Palefsky JM, Goldstone S, Moreira ED, Penny ME, Aranda C, et al. Efficacy of Quadrivalent HPV Vaccine against HPV Infection and Disease in Males. New England Journal of Medicine. 2011;364)5).
-*Read TRH, Hocking JS, Chen MY, Donovan B, Bradshaw CS, Fairley CK. The near disappearance of genital warts in young women 4 years after commencing a national human papillomavirus )HPV( vaccination programme. Sexually Transmitted Infections. 2011;87)7).
-*Brotherton JM, Fridman M, May CL, Chappell G, Saville AM, Gertig DM. Early effect of the HPV vaccination programme on cervical abnormalities in Victoria, Australia: an ecological study. The Lancet. 2011;377)9783).
-*Oxman MN, Levin MJ, Johnson GR, Schmader KE, Straus SE, Gelb LD, et al. A Vaccine to Prevent Herpes Zoster and Postherpetic Neuralgia in Older Adults. New England Journal of Medicine. 2005 Jun 2;352)22).
-*Chen N, Li Q, Zhang Y, Zhou M, Zhou D, He L. Vaccination for preventing postherpetic neuralgia. Cochrane Database of Systematic Reviews. 2011;
-*USPSTF A-Z Topic Guide.
-*Israel Center for Disease Control and MOH Department of Health Promotion and Education. INHIS and KAP surveys. 2003.
-</div>
 ==ביבליוגרפיה לפי שנים==
 *[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 1, 2, 5, 8-16, 132, 166-169
-* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004]] פריטים  213, 220-223
+* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004]] פריטים 213, 220-223
-* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 610-619
+* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 610–619
-*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 749-771, 782-792, 799, 801, 897-898
+*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 749–771, 782-792, 799, 801, 897-898
 *[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2022|ביבליוגרפיה למהדורת 2022]] פריטים 101–50, 52, 53, 55–46, 48–12, 23, 24, 40–6
@@ שורה 172: / שורה 52: @@
 *לנושא הקודם: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שבע עד שתים עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from seven years to twelve years]]
 *לנושא הבא: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים עשרים עד שלושים ותשע שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from twenty to thirty nine years]]
 *[[קידום בריאות ורפואה מונעת#הנחיות קליניות - Clinical guidelines|לתוכן העניינים של הספר]]
+[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
-[[קטגוריה: בריאות הציבור]]
+[[קטגוריה:חיסונים]]
-[[קטגוריה: חיסונים]]
+[[קטגוריה:משפחה]]
-[[קטגוריה: משפחה]]
+[[קטגוריה:נשים]]
-[[קטגוריה: נשים]]
+[[קטגוריה:פסיכיאטריה של הילד והמתבגר]]
-[[קטגוריה: פסיכיאטריה של הילד והמתבגר]]
+[[קטגוריה:פעילות גופנית ובריאות]]
-[[קטגוריה: פעילות גופנית ובריאות]]
+[[קטגוריה:עור ומין]]
-[[קטגוריה: עור ומין]]
+[[קטגוריה:תזונה]]
-[[קטגוריה: תזונה]]

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה

שם הפרק	קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 13–19 שנים
עורך מדעי	פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד
מוציא לאור	ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה	אוקטובר 2022
מספר עמודים	284
קישור	באתר ההסתדרות הרפואית