כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from thirteen years to nineteen years"
מתוך ויקירפואה
| (7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{ | + | {{Sub Chapter |
| − | | | + | |Book=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת |
| − | | | + | |Chapter number=2 |
| + | |Sub Chapter number=4 | ||
}} | }} | ||
| + | {{ערך בבדיקה}} | ||
{{קידום בריאות ורפואה מונעת | {{קידום בריאות ורפואה מונעת | ||
|שם המחבר= | |שם המחבר= | ||
| − | |שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל | + | |שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 13–19 שנים''' |
}} | }} | ||
| − | == | + | ==ייעוץ גיל 13–19 שנים== |
| − | + | יש לייעץ למתבגרים ולמשפחותיהם בנושא [[תזונה נכונה]] וכלכלה מאוזנת מבחינת קלוריות, [[ברזל]] ו[[סידן]]. למניעת אוסטרופורוזיס בעתיד יש להמליץ על כלכלה עשירת סידן (1,300 מיליגרם ביום). כן יש להזהיר מנזקי הקרינה ולהסביר את חשיבות השימוש ב[[מסנני קרינה|מיסוכי קרינה]] וההימנעות מחשיפה יתרה לשמש (לא יותר משעתיים ביום, ולא בשעות 10:00 16:00) ולהסביר שחשוב להקפיד על צחצוח שיניים ועל בדיקות שגרה אצל רופא שיניים. | |
| − | + | ==פעילות גופנית== | |
| + | בתקופה חשובה זו בניית העצם מואצת ובשיאה מושגים 90 אחוזים ממסת העצם. לכן יש חשיבות מיוחדת ל[[פעילות גופנית]] נושאת משקל. מומלץ לבצע פעילות יומיומית בעצימות בינונית-גבוהה במשך 60 דקות לפחות (הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה, טיולי אתגר ועוד). כמו כן, חשוב לבצע פעילות גופנית כחלק משגרת החיים (הליכה לבית הספר, שימוש במדרגות ולא במעלית ועוד). יש חשיבות לכך שההורים יעניקו לילדיהם דוגמה אישית בעיסוק בפעילות גופנית לשם הגברת נכונות המתבגרים לעשות כן. נערים ונערות הנמצאים במסגרות ספורט תחרותיות יש לעודד להמשיך בפעילות, אך יש להיות ערים לצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו. כן יש לוודא שהעיסוק בפעילות הגופנית אינו מוגזם או כפייתי ושהוא נעשה מתוך הנאה ושאיפה פנימית למצוינות, ולא כדי לעמוד בציפיות ובלחצים של גורמים חיצוניים (הורים, חברים, מאמן), שאם לא ייתכן שהוא נובע מ[[הפרעות אכילה]] ובקרת משקל (מידע נוסף והמלצות מפורטות בנושאים אלו, הן בנוגע לאוכלוסיית הנוער הכללית הן בנוגע לספורטאים וספורטאיות תחרותיים אפשר למצוא בנייר עמדה שפרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל, "פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער", ספטמבר 2019). | ||
| − | + | ==שעות מסך== | |
| + | מומלץ לצמצם את "שעות המסך" (טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד וכדומה) לשעתיים מדי יום. | ||
| − | יש | + | ==עישון, אלכוהול וסמים== |
| + | כ-10–15 אחוזים מהמתבגרים מעשנים. בכל מפגש עם מתבגרים בגיל זה מומלץ לייעץ בנושא נזקי [[עישון]] סיגריות ונרגילה, מניעתו והפסקתו. יש לברר אם הנער צורך [[אלכוהול]] ולייעץ לו בנושא נזקי ההרגל, הסכנה שבנהיגה לאחר שתיית אלכוהול ו[[שימוש בסמים]] וכן בנושא נזקי השימוש בסמים לסוגיהם (חשיש, מריחואנה, אקסטזי וסמים קשים). | ||
| − | + | ==התנהגות מינית== | |
| − | + | מומלץ לדון עם הנערים בנושא התנהגות מינית, [[מחלות מין]] ושימוש ב[[אמצעי מניעה]] באופן תואם תרבות. יש לדבר עם כל מתבגר.ת בנפרד, להמליץ על שימוש בקונדום למניעת תחלואה ולציין את תפקיד המרפאה בייעוץ למניעת היריון ולטיפול בהיריון לא רצוי. יש מקום לשוחח גם על נושא הזוגיות תוך התייחסות לנטייה המינית ולזהות המגדרית, ברגישות המתאימה הכוללת הדגשת החיסיון הרפואי ולשון פניה מתאימה (ראו פרק 14 - רפואה מונעת בקהילת הלהט"ב). | |
| − | + | ==היבטים חשובים אחרים== | |
| − | + | היבטים חשובים אחרים שכדאי לברר הם הרגלי השינה ומספר שעות השינה (בגיל זה מומלץ לישון 9 שעות לפחות ביממה); גורמי סיכון ל[[התאבדויות]] ובעיות למידה, התנהגות וחברה, אלימות במשפחה והתעללות לסוגיה (נפשית, גופנית ומינית); מומלץ לבצע הערכת מתבגרים לפי עקרונות ה-HEADSS, עקרונות המתייחסים להרגלי למידה, התנהגות וחברה, בירור בנוגע לאלימות במשפחה והתעללות לסוגיה (נפשית, גופנית ומינית){{הערה|שם=הערה102|איגוד רופאי הילדים. הנחיות והמלצות בנושא: רפואת מתבגרים. המפגש הרפואי עם בני נוער. ההסתדרות הרפואית בישראל, 2000}}. השימוש בקסדות בעת רכיבה על אופניים, בגלגיליות ובאופנועים, התנהגות על הכבישים, מניעת תאונות דרכים ותאונות נשק ביתי{{הערה|ראו פרק מספר 5}}. המרפאה יכולה לתמוך בנערים ונערות במצוקה, ויש לתת תשומת לב מיוחדת לנושא [[דיכאון]]. בגיל הפוריות יש המלצה כללית לנשים ליטול מדי יום כדור של 0.4 מיליגרם [[חומצה פולית]], והמלצה מפורשת ליטול מדי יום כדור של 0.4 מיליגרם חומצה פולית לפחות חודש לפני כניסה ל[[היריון]] ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים, כדי למנוע מומים מולדים בתעלת השדרה. לנשים בסיכון מוגבר להיריון עם עובר עם מום פתוח בתעלה העצבית, בנוסף להמלצה הכללית ליטול מדי יום כדור של 0.4 מיליגרם חומצה פולית, יש המלצה מפורשת ליטול כדור של 5 מיליגרם חומצה פולית לפחות חודש לפני כניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים, ובנוסף תוספת ויטמין B<sub>12</sub> במינון 2 מק"ג ליום או בדיקה של הרמה שלו בדם. אנו ממליצים כי משרד הבריאות יידע בהמלצות אלה את כל הנשים בגיל הפוריות, ומזכירים כי השיחה על כך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות{{הערה|שם=הערה103|[[טיפול בחומצה פולית למניעת מומים מולדים בתעלה העצבית - NTDs - neural tube defects - חוזר משרד הבריאות]]}}. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | יש | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | ==חיסונים גיל 13–19 שנים== | ||
{{הפניה לערך מורחב|שגרת החיסונים לילדים בישראל - Vaccinations program in Israel}} | {{הפניה לערך מורחב|שגרת החיסונים לילדים בישראל - Vaccinations program in Israel}} | ||
| + | *השלמת [[חיסונים|חיסוני השגרה]] של גיל הילדות | ||
| + | *חיסון נגד טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap, בכיתה ח') | ||
| + | *[[חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי]] (HPV) למניעת המחלות הממאירות שהוא גורם, ובראשן [[סרטן צוואר הרחם]]. חיסון זה מונע גם חלק מהתחלואה ביבלות איברי המין (קונדילומות). מתן החיסון בגיל שלפני תחילת קיום יחסי מין יעיל במניעת זיהום בנגיף זה. חיסון 9-Gardasil מאושר לבני ובנות גילים 9–45, הוא נמצא בתוכנית החיסונים וניתן בכיתה ח' בזריקה לשריר בשתי מנות במרווח של לפחות 6 חודשים ביניהן (או אם ניתן מאוחר יותר - 3 מנות בזמן 0, חודש עד חודשיים ו-6 חודשים) | ||
| + | *[[חיסון נגד שפעת|חיסון שנתי נגד שפעת עונתית]] (מומלץ לכל אדם מגיל חצי שנה) | ||
| + | *לילדים בקבוצות סיכון מומלץ חיסון מצומד נגד מנינגוגוקוקים ו[[חיסון נגד חיידק הפנוימוקוקוס|חיסון מצומד ופוליסכרידי נגד פנאומוקוקים]] | ||
| − | + | ==סקירה ואיתור מוקדם גיל 13–19 שנים== | |
| − | + | בתקופה זו מומלץ לבדוק גובה ומשקל מדי שנתיים, למדוד [[לחץ דם]] לפחות פעם אחת ולבצע הערכת גדילה והתפתחות, כולל [[התפתחות מינית]] ווסת. מומלץ לבדוק את הרגלי ה[[תזונה]] של המתבגרים, ולברר אם יש [[הפרעות אכילה]], כמו [[אנורקסיה]], [[בולימיה]] ו[[השמנת-יתר]]. כן מומלץ לברר אם יש [[שימוש בסמים]] וכן התנהגות מינית ומצבי רוח. יש מקום להגביר את המודעות לנושא נטיות אובדניות בקרב בני נוער ולאתר את מי שנמצאים בסיכון. [[דיכאון]] יש לאתר באמצעות שתי שאלות: "האם הרגשת בחודש האחרון לעיתים קרובות דיכאון, ייאוש או חוסר תקווה?" "האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעיתים קרובות חוסר עניין, חוסר הנאה מהחיים וחוסר רצון לעשות דברים?" אם תשובה אחת לפחות היא חיובית, מומלץ לבצע בירור מלא לדיכאון ולמחשבות אובדניות. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | לבעלי עור בהיר ולאלו החשופים לשמש מומלץ לבדוק עור לנבוסים (nevus). כן יש לבדוק את מצב השיניים, הראייה והשמיעה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | ==ביבליוגרפיה לפי שנים== | ||
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 1, 2, 5, 8-16, 132, 166-169 | *[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 1, 2, 5, 8-16, 132, 166-169 | ||
| − | * [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004]] פריטים | + | * [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004]] פריטים 213, 220-223 |
| − | * [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים | + | * [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 610–619 |
| − | *[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים | + | *[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 749–771, 782-792, 799, 801, 897-898 |
| + | *[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2022|ביבליוגרפיה למהדורת 2022]] פריטים 101–50, 52, 53, 55–46, 48–12, 23, 24, 40–6 | ||
| + | ==ביבליוגרפיה והערות שוליים== | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | |||
*לנושא הקודם: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שבע עד שתים עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from seven years to twelve years]] | *לנושא הקודם: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שבע עד שתים עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from seven years to twelve years]] | ||
*לנושא הבא: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים עשרים עד שלושים ותשע שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from twenty to thirty nine years]] | *לנושא הבא: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים עשרים עד שלושים ותשע שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from twenty to thirty nine years]] | ||
| − | |||
*[[קידום בריאות ורפואה מונעת#הנחיות קליניות - Clinical guidelines|לתוכן העניינים של הספר]] | *[[קידום בריאות ורפואה מונעת#הנחיות קליניות - Clinical guidelines|לתוכן העניינים של הספר]] | ||
| − | + | [[קטגוריה:בריאות הציבור]] | |
| − | [[קטגוריה: בריאות הציבור]] | + | [[קטגוריה:חיסונים]] |
| − | [[קטגוריה: חיסונים]] | + | [[קטגוריה:משפחה]] |
| − | [[קטגוריה: משפחה]] | + | [[קטגוריה:נשים]] |
| − | [[קטגוריה: נשים]] | + | [[קטגוריה:פסיכיאטריה של הילד והמתבגר]] |
| − | [[קטגוריה: פסיכיאטריה של הילד והמתבגר]] | + | [[קטגוריה:פעילות גופנית ובריאות]] |
| − | [[קטגוריה: פעילות גופנית ובריאות]] | + | [[קטגוריה:עור ומין]] |
| − | [[קטגוריה: עור ומין]] | + | [[קטגוריה:תזונה]] |
| − | [[קטגוריה: תזונה]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:43, 23 בנובמבר 2022
.png)
המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת | |
|---|---|
 | |
| |
| שם הפרק | קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 13–19 שנים |
| עורך מדעי | פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד |
| מוציא לאור | ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל |
| מועד הוצאה | אוקטובר 2022 |
| מספר עמודים | 284 |
| קישור | באתר ההסתדרות הרפואית |
| |
ייעוץ גיל 13–19 שנים
יש לייעץ למתבגרים ולמשפחותיהם בנושא תזונה נכונה וכלכלה מאוזנת מבחינת קלוריות, ברזל וסידן. למניעת אוסטרופורוזיס בעתיד יש להמליץ על כלכלה עשירת סידן (1,300 מיליגרם ביום). כן יש להזהיר מנזקי הקרינה ולהסביר את חשיבות השימוש במיסוכי קרינה וההימנעות מחשיפה יתרה לשמש (לא יותר משעתיים ביום, ולא בשעות 10:00 16:00) ולהסביר שחשוב להקפיד על צחצוח שיניים ועל בדיקות שגרה אצל רופא שיניים.
פעילות גופנית
בתקופה חשובה זו בניית העצם מואצת ובשיאה מושגים 90 אחוזים ממסת העצם. לכן יש חשיבות מיוחדת לפעילות גופנית נושאת משקל. מומלץ לבצע פעילות יומיומית בעצימות בינונית-גבוהה במשך 60 דקות לפחות (הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה, טיולי אתגר ועוד). כמו כן, חשוב לבצע פעילות גופנית כחלק משגרת החיים (הליכה לבית הספר, שימוש במדרגות ולא במעלית ועוד). יש חשיבות לכך שההורים יעניקו לילדיהם דוגמה אישית בעיסוק בפעילות גופנית לשם הגברת נכונות המתבגרים לעשות כן. נערים ונערות הנמצאים במסגרות ספורט תחרותיות יש לעודד להמשיך בפעילות, אך יש להיות ערים לצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו. כן יש לוודא שהעיסוק בפעילות הגופנית אינו מוגזם או כפייתי ושהוא נעשה מתוך הנאה ושאיפה פנימית למצוינות, ולא כדי לעמוד בציפיות ובלחצים של גורמים חיצוניים (הורים, חברים, מאמן), שאם לא ייתכן שהוא נובע מהפרעות אכילה ובקרת משקל (מידע נוסף והמלצות מפורטות בנושאים אלו, הן בנוגע לאוכלוסיית הנוער הכללית הן בנוגע לספורטאים וספורטאיות תחרותיים אפשר למצוא בנייר עמדה שפרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל, "פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער", ספטמבר 2019).
שעות מסך
מומלץ לצמצם את "שעות המסך" (טלוויזיה, מחשב, טלפון נייד וכדומה) לשעתיים מדי יום.
עישון, אלכוהול וסמים
כ-10–15 אחוזים מהמתבגרים מעשנים. בכל מפגש עם מתבגרים בגיל זה מומלץ לייעץ בנושא נזקי עישון סיגריות ונרגילה, מניעתו והפסקתו. יש לברר אם הנער צורך אלכוהול ולייעץ לו בנושא נזקי ההרגל, הסכנה שבנהיגה לאחר שתיית אלכוהול ושימוש בסמים וכן בנושא נזקי השימוש בסמים לסוגיהם (חשיש, מריחואנה, אקסטזי וסמים קשים).
התנהגות מינית
מומלץ לדון עם הנערים בנושא התנהגות מינית, מחלות מין ושימוש באמצעי מניעה באופן תואם תרבות. יש לדבר עם כל מתבגר.ת בנפרד, להמליץ על שימוש בקונדום למניעת תחלואה ולציין את תפקיד המרפאה בייעוץ למניעת היריון ולטיפול בהיריון לא רצוי. יש מקום לשוחח גם על נושא הזוגיות תוך התייחסות לנטייה המינית ולזהות המגדרית, ברגישות המתאימה הכוללת הדגשת החיסיון הרפואי ולשון פניה מתאימה (ראו פרק 14 - רפואה מונעת בקהילת הלהט"ב).
היבטים חשובים אחרים
היבטים חשובים אחרים שכדאי לברר הם הרגלי השינה ומספר שעות השינה (בגיל זה מומלץ לישון 9 שעות לפחות ביממה); גורמי סיכון להתאבדויות ובעיות למידה, התנהגות וחברה, אלימות במשפחה והתעללות לסוגיה (נפשית, גופנית ומינית); מומלץ לבצע הערכת מתבגרים לפי עקרונות ה-HEADSS, עקרונות המתייחסים להרגלי למידה, התנהגות וחברה, בירור בנוגע לאלימות במשפחה והתעללות לסוגיה (נפשית, גופנית ומינית)[1]. השימוש בקסדות בעת רכיבה על אופניים, בגלגיליות ובאופנועים, התנהגות על הכבישים, מניעת תאונות דרכים ותאונות נשק ביתי[2]. המרפאה יכולה לתמוך בנערים ונערות במצוקה, ויש לתת תשומת לב מיוחדת לנושא דיכאון. בגיל הפוריות יש המלצה כללית לנשים ליטול מדי יום כדור של 0.4 מיליגרם חומצה פולית, והמלצה מפורשת ליטול מדי יום כדור של 0.4 מיליגרם חומצה פולית לפחות חודש לפני כניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים, כדי למנוע מומים מולדים בתעלת השדרה. לנשים בסיכון מוגבר להיריון עם עובר עם מום פתוח בתעלה העצבית, בנוסף להמלצה הכללית ליטול מדי יום כדור של 0.4 מיליגרם חומצה פולית, יש המלצה מפורשת ליטול כדור של 5 מיליגרם חומצה פולית לפחות חודש לפני כניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים, ובנוסף תוספת ויטמין B12 במינון 2 מק"ג ליום או בדיקה של הרמה שלו בדם. אנו ממליצים כי משרד הבריאות יידע בהמלצות אלה את כל הנשים בגיל הפוריות, ומזכירים כי השיחה על כך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות[3].
חיסונים גיל 13–19 שנים
- השלמת חיסוני השגרה של גיל הילדות
- חיסון נגד טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap, בכיתה ח')
- חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) למניעת המחלות הממאירות שהוא גורם, ובראשן סרטן צוואר הרחם. חיסון זה מונע גם חלק מהתחלואה ביבלות איברי המין (קונדילומות). מתן החיסון בגיל שלפני תחילת קיום יחסי מין יעיל במניעת זיהום בנגיף זה. חיסון 9-Gardasil מאושר לבני ובנות גילים 9–45, הוא נמצא בתוכנית החיסונים וניתן בכיתה ח' בזריקה לשריר בשתי מנות במרווח של לפחות 6 חודשים ביניהן (או אם ניתן מאוחר יותר - 3 מנות בזמן 0, חודש עד חודשיים ו-6 חודשים)
- חיסון שנתי נגד שפעת עונתית (מומלץ לכל אדם מגיל חצי שנה)
- לילדים בקבוצות סיכון מומלץ חיסון מצומד נגד מנינגוגוקוקים וחיסון מצומד ופוליסכרידי נגד פנאומוקוקים
סקירה ואיתור מוקדם גיל 13–19 שנים
בתקופה זו מומלץ לבדוק גובה ומשקל מדי שנתיים, למדוד לחץ דם לפחות פעם אחת ולבצע הערכת גדילה והתפתחות, כולל התפתחות מינית ווסת. מומלץ לבדוק את הרגלי התזונה של המתבגרים, ולברר אם יש הפרעות אכילה, כמו אנורקסיה, בולימיה והשמנת-יתר. כן מומלץ לברר אם יש שימוש בסמים וכן התנהגות מינית ומצבי רוח. יש מקום להגביר את המודעות לנושא נטיות אובדניות בקרב בני נוער ולאתר את מי שנמצאים בסיכון. דיכאון יש לאתר באמצעות שתי שאלות: "האם הרגשת בחודש האחרון לעיתים קרובות דיכאון, ייאוש או חוסר תקווה?" "האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעיתים קרובות חוסר עניין, חוסר הנאה מהחיים וחוסר רצון לעשות דברים?" אם תשובה אחת לפחות היא חיובית, מומלץ לבצע בירור מלא לדיכאון ולמחשבות אובדניות.
לבעלי עור בהיר ולאלו החשופים לשמש מומלץ לבדוק עור לנבוסים (nevus). כן יש לבדוק את מצב השיניים, הראייה והשמיעה.
ביבליוגרפיה לפי שנים
- רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000 פריטים 1, 2, 5, 8-16, 132, 166-169
- תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004 פריטים 213, 220-223
- תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008 פריטים 610–619
- ביבליוגרפיה למהדורת 2013 פריטים 749–771, 782-792, 799, 801, 897-898
- ביבליוגרפיה למהדורת 2022 פריטים 101–50, 52, 53, 55–46, 48–12, 23, 24, 40–6
ביבליוגרפיה והערות שוליים
- ↑ איגוד רופאי הילדים. הנחיות והמלצות בנושא: רפואת מתבגרים. המפגש הרפואי עם בני נוער. ההסתדרות הרפואית בישראל, 2000
- ↑ ראו פרק מספר 5
- ↑ טיפול בחומצה פולית למניעת מומים מולדים בתעלה העצבית - NTDs - neural tube defects - חוזר משרד הבריאות
ראו גם
- לנושא הקודם: קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שבע עד שתים עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from seven years to twelve years
- לנושא הבא: קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים עשרים עד שלושים ותשע שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from twenty to thirty nine years
- לתוכן העניינים של הספר