כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - היבטים של התמכרות בצריכת UPF
צריכת מזון אולטרה מעובד והשפעתה על הבריאות - נייר עמדה
מאת הועדה המייעצת לאגף התזונה, משרד הבריאות
התמכרות למזון (Food addiction, FA) מאופיינת על ידי מספר תסמינים כגון: אי-שליטה על צריכת המזון, המשך אכילתו חרף השלכות שליליות וחוסר יכולת לצמצם צריכת המזון למרות הרצון והשאיפה לעשות זאת[1]. נמצא קשר בין "אכילה התמכרותית" לאימפולסיביות מוגברת כמו גם לתגובה רגשית מוגברת, שני מדדים שנמצאו קשורים גם לשימוש בחומרים ממכרים[1]. במרבית המחקרים, FA נמדדת באמצעות שאלון YFAS[2], שמטרתו לאמוד צריכת-יתר של מזונות מסוימים באמצעות שבעה תסמינים, בהם: מזון הנצרך בכמות יתרה ולפרק זמן ממושך יותר ממה שתוכנן; כמיהה מתמדת או ניסיונות כושלים חוזרים ונשנים לחדול מצריכת המזון; תסמיני גמילה אופייניים או חומר אחר הנצרך לצורך הפגת תסמינים אלו[3]. ביטויים נוספים של FA מוגדרים כ"השתוקקות למזון מוגדר", "אכילה בהיעדר רעב" ו"התייחסות למזון כאל תגמול"[4][5].
על פי מאמר סקירה נרטיבי, שבדק היבטים של FA לאורך החיים, צריכת UPF קשורה לשינויים במנגנוני התגמול ובהתנהגות התמכרותית ביחס לאוכל[6].
בסקירת הספרות לפרק זה נמצאו 22 מאמרים. מתוכם לא נכללו 4 מאמרים שעסקו בבעלי-חיים, 1 מאמרי סקירה, מאמר אחד שבחן FA בקרב נרקומנים, וכן מאמרים שנמצאו כלא רלוונטיים לשאלת המחקר. הרשימה הסופית כללה 11 מאמרים.
ברוב המאמרים, UPF לא הוגדר על ידי שיטת NOVA, אלא באמצעות שימוש במונחים שונים, בהם "מזון מעובד ברמה גבוהה". הגדרה זו כללה מזונות מעובדים כגון עוגיות, פיצה, שוקולד וכדומה. לעומת זאת "מזון מעובד במידה מזערית" כלל מזון טרי, בעיקר ירקות ופירות. מרכיבי הייחוס היו שומן ופחמימות מזוקקות ולעיתים מלח וכן כל צירוף שהוגדר כ"לא טבעי" של שומנים ופחמימה מזוקקת כגון סוכר[7][3].
מחקרי חתך
בסקירה משולבת של שני מחקרי חתך במסגרת מאמר מדעי אחד, תוארו תופעות התמכרותיות למזון בשתי אוכלוסיות. במחקר הראשון השתתפו 120 סטודנטים בגיל 18–23 שנים, שמילאו שאלון YFAS ביחס ל-35 מזונות. המזונות חולקו לארבע קטגוריות: מזונות עתירי שומן וסוכר (או פחמימות) כגון שוקולד וצ'יפס; מזונות עתירי שומן ללא סוכר כגון גבינות ונקניקים; מזונות עתירי סוכר אך ללא שומן כגון בייגלה ומשקאות מתוקים; מזונות דלים בשומן ובסוכר, כגון ירקות וחזה עוף.
מידת עיבוד המזונות נמצאה כגורם הקשור ביותר לאכילה התמכרותית[3]. המחקר השני שנכלל בסקירה נערך בקרב 354 משתתפים בגיל 18–64 שנים. גם במחקר זה מידת עיבוד המזונות נמצאה קשורה באכילה התמכרותית. בנוסף נמצא כי ציון גבוה בשאלון YFAS (לעומת ציון נמוך) קשור לצריכה גבוהה יותר של מזון עתיר שומן ומזון בעל ערך גליקמי גבוה[3].
במחקר חתך נוסף שנערך בקרב 1270 משתתפים, צריכת UPF חולקה לארבע קבוצות: משקאות מתוקים; מזונות מתוקים; מזון מהיר; מזון משומר, מזון קפוא או בשר מעובד. נמצא כי רמת הדחק הנתפסת על ידי המשתתפים קשורה לצריכה גבוהה יותר של UPF[8].
מחקר חתך נוסף בקרב 501 משתתפים הראה שמזונות מעובדים ביתר הם הגורם המשמעותי ביותר לאכילה בלתי נשלטת ופוגענית. בין המזונות שנכללו בקבוצת המזונות הממכרים נכללו: מזונות מטוגנים, גלידה, פיצה, חטיפי שוקולד, משקאות מתוקים וסוכריות, גרנולה וגבינות[9].
מספר מחקרים עסקו ב-FA בקרב נשים עם עודף משקל או השמנה. במחקר שנערך בקרב כמאה משתתפות בגיל 18–50 שנים, נמצא כי הגורמים המנבאים דריכות כלפי מזונות עתירים בתוספי שומן ו/או סוכר היו רעב ועודף משקל[10]. במחקר נוסף, בו נאסף מידע על דירוג השתוקקות וחיבה ל-180 מזונות שנבדלו במידת הסוכר, השומן והעיבוד שלהם, השתוקקות וחיבה למזונות עתירי שומן ועתירי סוכר נמצאו קשורים לאכילה התמכרותית[5].
מחקר נוסף בחן FA באמצעות הדמיות מוח במכשיר MRI (Functional Magnetic Resonance Imaging), בקרב 44 נשים בגיל 25–40 שנים עם עודף משקל או השמנה, ללא הפרעות אכילה. ממצאי המחקר מצביעים על כך שלנשים המתמודדות עם FA תגובה נוירולוגית מוגברת ל-UPF ותגובות נוירולוגיות מופחתות כלפי מזון מעובד במידה מזערית באזורים במוח הקשורים להשתוקקות- בהשוואה לנשים שאינן מתמודדות עם[11]FA.
במחקר חתך שנערך בקרב 46 נשים הרות נבחנה הפרדיגמה של צריכת UPF בהיעדר רעב. נמצא כי אכילה בהיעדר רעב קשורה לאכילה התמכרותית כפי שדווחה על ידי משתתפות המחקר, אך לא נמצא הבדל בצריכת מזונות על פי רמת העיבוד שלהם[12].
שני מחקרים עסקו ב-FA בקרב ילדים ובני נוער עם עודף משקל או השמנה. המחקר הראשון נערך בברזיל וכלל 139 ילדים וילדות בגיל 9–11 שנים; כ-24 אחוזים מהם אובחנו כסובלים מ-FA. נמצא כי ילדים אלה צרכו משקאות קלים, נקניקיות ועוגיות במידה רבה יותר מילדים שאינם סובלים מ-FA. מתוך כל תסמיני ה-FA, הימנעות נמצאה בשכיחות הגבוהה ביותר (71 אחוזים) ובקשר ישיר עם צריכת האנרגיה הכוללת בתפריט[13].
המחקר השני כלל 181 בני-נוער אפרו-אמריקאים בני 12–16 שנים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך והסובלים מהשמנה. נמצא כי אכילה התמכרותית של מזונות מכילי שומן טרנס הייתה בשיעור גבוה יותר בהשוואה למזונות אחרים, כולל מזונות עתירי סוכר[14].
מחקרי עוקבה
בסקירה נמצא רק מחקר עוקבה אחד, שכלל מעקב של פעם בשנה אחר מדגם מייצג של בני נוער בארצות הברית שבין השנים 2009–2010 היו רשומים ללימודים בכיתה י' (NEXT Generation Health Study). נמצא קשר בין ציון גבוה ברכיב "התייחסות למזון כאל תגמול" לבין צריכה תכופה יותר של UPF כולל חטיפים מתוקים ומלוחים, בשר מעובד ומזון מהיר. לא נמצא קשר בין תסמין זה לבין צריכה תכופה יותר של מזונות בריאים יותר[4].
סיכום
על בסיס 12 המאמרים שנסקרו לעיל, ניתן לומר כי קיים קשר בין צריכת UPF ל-FA, השתוקקות, דחק, אכילה בהיעדר רעב ודריכות כלפי מזון. בסקירת המחקרים נמצא קשר בין צריכת UPF להתמכרות שמובילה לתוצאים שליליים, כולל BMI גבוה יותר ובריאות נפשית וגופנית רעועה יותר. מעניין לציין כי נמצא קשר בין התמכרות ל-UPF ושינויים הקשורים במנגנוני התיגמול לבין תוצאים שליליים בשלבים מוקדמים בחיים. לעובדה זו יש השלכות חשובות על מאמצים ליישום טיפול מניעתי באכילה התמכרותית המתאים לשלבי התפתחות מוקדמים.
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 Davis C, Curtis C, Levitan RD, Carter JC, Kaplan AS, Kennedy JL. Evidence that ‘food addiction’is a valid phenotype of obesity. Appetite 2011;57:711-7
- ↑ Gearhardt AN, Corbin WR, Brownell KD. Preliminary validation of the Yale food addiction scale. Appetite 2009;52:430-6
- ↑ 3.0 3.1 3.2 3.3 Schulte EM, Avena NM, Gearhardt AN. Which foods may be addictive? The roles of processing, fat content, and glycemic load. PloS one 2015;10:e0117959
- ↑ 4.0 4.1 Nansel TR, Lipsky LM, Eisenberg MH, Haynie DL, Liu D, Simons-Morton B. Greater food reward sensitivity is associated with more frequent intake of discretionary foods in a nationally representative sample of young adults. Front Nutr 2016;3:33
- ↑ 5.0 5.1 Gearhardt AN, Rizk MT, Treat TA. The association of food characteristics and individual differences with ratings of craving and liking. Appetite 2014;79:166-73
- ↑ Schiestl ET, Rios JM, Parnarouskis L, Cummings JR, Gearhardt AN. A narrative review of highly processed food addiction across the lifespan. Prog Neuro-Psychopharmacol Biol Psychiatry 2020;110152
- ↑ Gordon EL, Ariel-Donges AH, Bauman V, Merlo LJ. What is the evidence for “food addiction?” A systematic review. Nutrients 2018;10:477
- ↑ Lopes Cortes M, Andrade Louzado J, Galvao Oliveira M, Moraes Bezerra V, Mistro S, Souto Medeiros D, Arruda Soares D, Oliveira Silva K, Nicolaevna Kochergin C, de Carvalho, Honorato dos Santos. Unhealthy Food and Psychological Stress: The Association between Ultra-Processed Food Consumption and Perceived Stress in Working-Class Young Adults. Int J Environ Res Public Health 2021;18:3863
- ↑ Schulte EM, Smeal JK, Gearhardt AN. Foods are differentially associated with subjective effect report questions of abuse liability. PLoS One 2017;12:e0184220
- ↑ Gearhardt AN, Treat TA, Hollingworth A, Corbin WR. The relationship between eating-related individual differences and visual attention to foods high in added fat and sugar. Eating Behav 2012;13:371-4
- ↑ Schulte EM, Yokum S, Jahn A, Gearhardt AN. Food cue reactivity in food addiction: A functional magnetic resonance imaging study. Physiol Behav 2019;208:112574
- ↑ Lipsky LM, Burger KS, Faith MS, Siega-Riz AM, Liu A, Shearrer GE, Nansel TR. Pregnant Women Consume a Similar Proportion of Highly vs Minimally Processed Foods in the Absence of Hunger, Leading to Large Differences in Energy Intake. J Acad Nutr Diet 2021;121:446-57
- ↑ Filgueiras AR, de Almeida, Viviane Belucci Pires, Nogueira PCK, Domene SMA, da Silva CE, Sesso R, Sawaya AL. Exploring the consumption of ultra-processed foods and its association with food addiction in overweight children. Appetite 2019;135:137-45
- ↑ Schulte EM, Jacques-Tiura AJ, Gearhardt AN, Naar S. Food addiction prevalence and concurrent validity in African American adolescents with obesity. Psychol Addict Behav 2018;32:187