האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה"

מתוך ויקירפואה

(השבת הנקודות לקבלת אחידות עם יתר הדפים - לפחות בינתיים)
 
(170 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{Book
 +
|שם המחבר=האיגוד הקרדיולוגי: ד"ר סיגל אילת-אדר, פרופ' יעקב הנקין, פרופ' אורי גולדבורט, ד"ר יצחק גביזון, פרופ' חיים יוספי, ד"ר נסטור ליפובצקי, פרופ' איריס שי, פרופ' מיכאל שכטר.{{ש}}משרד הבריאות: פרופ' רונית אנדוולט, ד"ר מורן בלייכפלד - מגנאזי.{{ש}}עמותת עתיד: ד"ר אסף בוך, ד"ר מיכל גילאון קרן, ד"ר נוהא זיידאן-יונס, ד"ר סיגל טפר, פרופ' שירה זלבר-שגיא, ד"ר טלי סיני, ד"ר נעמי פליס-איסקוב, ד"ר ורד קאופמן-שריקי, מר גיא שלמון - M.Sc, ד"ר שירי שרף-דגן.{{ש}}כותבים נוספים: מג"ר רונית מינקוב, פרופ' צופיה איש שלום.
 +
|תמונה=HeartNutrition.png
 +
}}
 
{{נייר עמדה
 
{{נייר עמדה
 
|שם נייר העמדה=המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות
 
|שם נייר העמדה=המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות
 
|תחום=[[:קטגוריה:קרדיולוגיה|קרדיולוגיה]], [[:קטגוריה:תזונה|תזונה]]
 
|תחום=[[:קטגוריה:קרדיולוגיה|קרדיולוגיה]], [[:קטגוריה:תזונה|תזונה]]
|האיגוד המפרסם=[http://www.israel-heart.org.il/audience/cardiology.html האיגוד הקרדיולוגי בישראל],{{ש}}[http://www.atid-eatright.org.il/ עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]
+
|האיגוד המפרסם=[http://www.israel-heart.org.il/audience/cardiology.html האיגוד הקרדיולוגי בישראל],{{ש}}[[עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]]
 
|סימוכין=
 
|סימוכין=
|קישור=
+
|קישור=[https://www.atid-eatright.org.il/prdFiles/%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA%20%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA%20%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA.pdf באתר עמותת עתיד]
|תאריך פרסום=אפריל 2015
+
|תאריך פרסום=אפריל 2021
|יוצר הערך='''האיגוד הקרדיולוגי''': ד"ר סיגל אילת-אדר, פרופ' יעקב הנקין, פרופ' חיים יוספי, ד"ר דב גביש, [[משתמש:אורי גולדבורט|פרופ' אורי גולדבורט]], ד"ר נסטור ליפובצקי{{ש}}'''עמותת עתיד''': [[משתמש:טלי סיני|ד"ר טלי סיני]], ד"ר מיכל גילאון קרן, פרופ' איריס שי{{ש}}כותבים נוספים: פרופ' מיכאל שכטר, גיא שלמון{{ש}}מג"ר רונית מינקוב, פרופ' צופיה איש שלום
+
|יוצר הערך=[[#מחברי המסמך]]
ראו גם [[#מחברי המסמך]]
 
 
}}
 
}}
{{הרחבה|ערכים=[[מחלת לב]], [[טרשת עורקים ומחלות כלי דם]], [[תזונה]]}}
+
{{הרחבה|ערכים=[[מחלת לב]], [[טרשת עורקים ומחלות כלי דם]], [[המלצות תזונתיות]]}}
 +
 
 
==תקציר==
 
==תקציר==
הרגלי אורח החיים, הכוללים הרגלי תזונה, מהווים גורם חשוב באתיולוגיה של מחלות קרדיוואסקולריות. נייר עמדה זה נכתב בשיתוף פעולה בין האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת התזונאים והדיאטנים בישראל, בחסות משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בישראל (הרייי). המסמך מסכם את הספרות המקצועית העדכנית על הקשר בין תזונה למחלות קרדיוואסקולריות תוך שימת דגש על רמת ההוכחה וחוזק ההמלצה היישומית לאנשים בריאים או לאנשים עם גורמי סיכון לתחלואה קרדיוואסקולרית.
+
הרגלי אורח החיים, הכוללים הרגלי [[תזונה]], מהווים גורם חשוב באתיולוגיה של [[מחלות קרדיוואסקולריות]]. נייר עמדה זה נכתב בשיתוף פעולה בין האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת התזונאים והדיאטנים בישראל, בחסות משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י). המסמך מסכם את הספרות המקצועית העדכנית על הקשר בין תזונה למחלות קרדיוואסקולריות תוך שימת דגש על רמת ההוכחה וחוזק ההמלצה.
 +
 
 +
נייר עמדה זה, הוא עדכון של ההמלצות התזונתיות לאנשים בריאים, עם גורמי סיכון או עם תחלואה קרדיוואסקולרית מגיל 18 ומעלה.
 +
 
 +
אין המסמך מתיימר לתת המלצות לאנשים עם מחלות כרוניות אחרות כגון: [[אי ספיקת כליות]] או [[סוכרת]].
  
;עיקרי ההמלצות:
+
==עיקרי ההמלצות==
'''מזונות ודפוסי תזונה''' : מומלץ להעדיף מזון טרי, ללא תוספת של סוכר, מלח או רטבים עתירי קלוריות ולהשתמש בשיטות בישול (אידוי, הקפצה וכדומה), שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות. רצוי לכלול בתזונה לפחות 5 ירקות ופירות מסוגים שונים ביום. קטניות, דגנים מלאים, שומן מהצומח עם עדיפות לשומן חד בלתי רווי, 2-3 מוצרי חלב ליום, 2-3 מנות דגי ים שמנים לשבוע ולהגיע לכמו היומית המומלצת במזונות עשירי סידן. ניתן להוסיף אגוזים, ושקדים ושום כחלק מהתזונה היומית המאוזנת. מומלץ להמעיט ככל האפשר בצריכת בשרים עתירי שומן, בעיקר בשרים מעובדים עתירי שומן ונתרן, מזונות המכילים שומן טרנס ו/או מלח ו/או תוספת סוכר.
+
'''מזונות ודפוסי תזונה''': מומלץ, להעדיף מזון טרי, ללא תוספת של [[סוכר]], [[נתרן|מלח]] או רטבים עתירי קלוריות ולהשתמש בשיטות בישול, שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות (אידוי, הקפצה וכדומה). רצוי לכלול בתזונה דגנים מלאים, קטניות, שומן מהצומח עם עדיפות לשומן חד בלתי רווי (כגון שמן זית), 2-3 [[מוצרי חלב]] (רצוי מותססים) ולפחות 5 ירקות ופירות מסוגים שונים ביום, 2-3 מנות דגי ים שמנים לשבוע, ולהגיע לכמות היומית המומלצת במזונות עשירים ב[[סידן]]. ניתן להוסיף אגוזים ושקדים, שום, קינמון ומזונות עשירים בליקופן, סידן, ויטמין D ומגנזיום, כחלק מהתזונה היומית המאוזנת. מומלץ, להמעיט ככל האפשר, בצריכת בשרים עתירי שומן, בעיקר, בשרים מעובדים שהם גם עתירי נתרן, מזונות המכילים [[שומן טרנס]] ו/או מלח ו/או תוספת סוכר.
  
מאפיינים אלה מרכיבים את דפוסי האכילה הים תיכוני ודיאטת DASH {{כ}} (Dietary Apporach to Stop Hypertension) .
+
מאפיינים אלה מרכיבים את דפוסי האכילה הים תיכונית ודיאטת (DASH){{כ}} Dietary Apporach to Stop Hypertension. דפוסי אכילה נוספים יכולים להתאים למניעה קרדיוואסקולרית. למשל, דיאטה צמחונית או טבעונית מאוזנת, או דיאטה שאינה צמחונית אבל מבוססת, בעיקר, על מזון מהצומח. דיאטה קטוגנית לזמן קצר ודיאטה דלת פחמימות, מתאימות בעיקר לאנשים עם [[משקל עודף]] ולאנשים עם תסמונת מטאבולית. צום לסירוגין, בשילוב אחת מאסטרטגיות התזונה שלמעלה, עשוי לעזור לירידה במשקל ולשיפור גורמי הסיכון. הוועדה לא ממליצה לאמץ דפוס אכילה קטוגני או פלאוליתי לטווח ארוך וממליצה, להימנע מאכילת מזונות מעובדים ומתועשים.
  
דפוסי אכילה נוספים יכולים להתאים למניעה קרדיוואסקולרית, למשל, דיאטה צמחונית או טבעונית מאוזנת, המשפרת את הפרופיל המטאבולי גם בחולי סוכרת. או דיאטה דלת פחמימות, המתאימה בעיקר לאנשים עם משקל עודף ולאנשים עם תסמונת מטאבולית. מומלץ להמנע מאכילת מזונות מעובדים ומתועשים.
+
'''המלצות לשתייה''': מומלץ לשתות כמות מרובה של מים, להמעיט במיצים טבעיים ולהימנע ממשקאות ממותקים בסוכר ומתחליפי סוכר.
 +
ממחקרים תצפיתיים נראה, ששתיית תה (בעיקר ירוק) או קפה קשורה להיארעות נמוכה יותר של מחלות קרדיוואסקולריות. כמות מתונה של [[אלכוהול]] קשורה אף היא להיארעות נמוכה יותר של מחלות תקרדיוואסקולריות וגם שתיית חלב (אם כי זה האחרון מוגזר יותר כמזון). עם זאת, יש להדגיש כי מחקרים אלה אינם מוכיחים קיומו של קשר סיבתי.
  
'''המלצות לשתיה''': מומלץ לשתות כמות מרובה של מים, להמעיט במיצים טבעיים ולהימנע ממשקאות מתוקים.
+
'''תוספי תזונה''': ניתן לשקול תוספת 1.5-2.0 גרם ליממה פיטוסטרולים להפחתה מתונה של רמות LDL-Cholesterol. תוצאות המחקרים על תוספי שמן דגים לצורך מניעה וטיפול קרדיוואסקולריים, עדיין שנויות במחלוקת, אך נראה כי לאנשים עם או בלי [[סוכרת]], הסובלים מ[[מחלת לב כלילית]] ידועה ויציבה (המטופלים רובם ככולם ב[[סטטינים]] ו[[אספירין]]), ניתן לשקול תוספת של 1–2 גרם ליום חומצות שומן אומגה-3 ולאנשים עם גורמי סיכון ורמות [[טריגליצרידים]] מעל 500 מג"/ד"ל, ניתן לשקול ליטול EPA+DHA במינון של 3–4 גרם ביום, תחת מעקב רפואי. רצוי לשקול צריכת [[מגנזיום]] ממקורות תזונתיים לקבלת צריכה יומית מספקת ולהשלים, במידת הצורך, בתוסף עד 600 מ"ג ליום.
  
ממחקרים תצפיתיים נראה ששתיית חלב, תה (בעיקר ירוק), או אלכוהול בכמות מתונה קשורה להיארעות נמוכה יותר של מחלות קרדיוואסקולריות (יש להדגיש, כי מחקרים אלה אינם מוכיחים קיומו של קשר סיבתי).
+
לא מומלץ לקחת תוספי [[סידן]], [[ויטמין D]] או אורז שמרים אדום (Red Yeast Rice) למניעה קרדיוואסקולרית. לחולי אי ספיקת לב מתקדמת, רצוי לשקול מתן תוסף של 300 מ"ג ליום [[קואנזים Q10]]. תוסף זה, לא הוכח כמועיל למניעה וטיפול קרדיוואסקולריים בכל מצב רפואי אחר.
  
'''תוספי תזונה''': מומלץ לאנשים עם מחלת לב כלילית ידועה ויציבה, לשקול, בנוסף לטיפול תרופתי סטנדרטי, תוספת 1 גרם ליום חומצות שומן אומגה-3 DHA ,EPA וכן ניתן לשקול תוספת 1.5-2.0 גרם ליממה [[פיטוסטרולים]] להפחתה מתונה של רמות LDL-Cholesterol .
+
{{ראו גם|המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה#סיכום}}
  
 
==הקדמה==
 
==הקדמה==
האטיולוגיה של המחלות הקרדיווסקולריות כוללת מרכיבים רבים, ומשלבת בין גורמים בלתי הפיכים (גיל, מין ותורשה) להשפעות סביבתיות והתנהגותיות. קיים תפקיד חשוב לרפואה המונעת. אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה, הימנעות מ[[עישון]], ו[[פעילות גופנית]] סדירה מהווים כלי חשוב למניעת מחלת הלב וכלי הדם ותוצאותיה. רבים מגורמי הסיכון העיקריים למחלה (כגון [[השמנת יתר]], [[סוכרת]], [[יתר לחץ דם]] ודיסליפידמיה) מושפעים על ידי התזונה.
+
האטיולוגיה של המחלות הקרדיוואסקולריות כוללת מרכיבים רבים, ומשלבת בין גורמים בלתי הפיכים (גיל, מין ותורשה) להשפעות סביבתיות והתנהגותיות. רפואה מונעת הכוללת אורח חיים בריא. אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה, הימנעות מ[[עישון]] ו[[פעילות גופנית]] סדירה מהווה כלי חשוב במניעת מחלות קרדיוואסקולריות ותוצאותיהן. רבים מגורמי הסיכון העיקריים למחלה (כגון [[השמנת יתר]], [[סוכרת]], [[יתר לחץ דם]] ו[[דיסליפידמיה]]) מושפעים על ידי התזונה. המחקר העוסק בהשפעות התזונה על התחלואה הקרדיוואסקולרית הוא עתיק יומין וענף, וידע רב הצטבר על השפעתם של מרכיבי תזונה בודדים ודפוסי תזונה על גורמי הסיכון ועל המחלה עצמה. מודעות הציבור לחשיבות התזונה לקידום הבריאות, עולה והולכת. עם זאת, מקורות המידע המגוונים מושפעים מגורמים רבים ביניהם אמונות, מחשבות ואינטרסים הגורמים לבלבול ולעיתים להטעייה. בנוסף, מרבית הידע מתבסס על מחקרי תצפית מסוגים שונים וקיים חסר במחקרים התערבותיים מבוקרים. הסיבות לכך הן רבות וכוללות מגבלות של מימון (בהיעדר תמיכה של חברות מסחריות בעלות עניין בנושא), מורכבות ההערכה התזונתית והקושי בשמירה על היענות הנבדקים לאורך זמן. לאור כל אלה, ראינו לנכון לסכם בשנת 2011 את המידע הקיים ולגבש המלצות הנוגעות למניעת תחלואה קרדיוואסקולרית באמצעים תזונתיים. לאור השינויים שחלים בעקבות מחקרים וסקירות חדשות בתחום, החלטנו על עדכון ההמלצות אחת למספר שנים. ההמלצות עודכנו ב-2015 וכעת ב-2020.
 
 
המחקר העוסק בהשפעות התזונה על התחלואה הקרדיווסקולרית הוא עתיק ימים וענף, וידע רב הצטבר על השפעתם של מרכיבי תזונה בודדים ודפוסי תזונה על גורמי הסיכון ועל המחלה עצמה. המגבלה העיקרית היא שמרבית הידע מתבסס על מחקרי תצפית מסוגים שונים, וקיים חסר במחקרים התערבותיים מבוקרים. הסיבות לכך הן רבות, וכוללות מגבלות של מימון (בהיעדר תמיכה של חברות מסחריות בעלות עניין בנושא), מורכבות ההערכה התזונתית והקושי בשמירה על היענות הנבדקים לאורך זמן להיצמד לדיאטה מסויימת. לאור המודעות ההולכת ועולה של הציבור לחשיבות התזונה לקידום הבריאות ולאור ההתייחסות בעולם אל המזון כמכלול ולא רק כרכיבים, ראינו בשנת 2011 לנכון לסכם את המידע הקיים ולגבש המלצות הנוגעות למניעת תחלואה קרדיוואסקולרית באמצעים תזונתיים. לאור השינויים שחלו בשנים האחרונות בעקבות מחקרים וסקירות חדשות בתחום, החלטנו על עידכון ההמלצות ב- 2015.
 
  
את המטלה לקחו על עצמם החוג לאפידמיולוגיה ומניעה קרדיווסקולרית (מטעם האיגוד הקרדיולוגי בישראל) בשיתוף פעולה עם עמותת עתיד (עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל) הגוף הרשמי המקצועי המאגד את הדיאטנים/תזונאים בישראל.  
+
במסמך הנוכחי עדכנו את הסיכומים מהספרות, בחלק מהפרקים, נערכו שינויים בחוזק ההמלצה והוספו המלצות לדעת המומחים. הוספו פרקים בנושאים: הפחתת חלבון ודפוס אכילה מבוסס צומח, דיאטה קטוגנית, דיאטה פלאוליתית, צום לסירוגין, מזון מעובד ואולטרה-מעובד, בשר אולטרה-מעובד, בשר אדום, אשכולית, רימון, ליקופן, קינמון, כורכומין, ואורז שמרים אדום (Red yeast rice).
  
כל חבר וועדה חתם על היעדר ניגוד עניינים לגבי הנושאים אותם הוא סקר. לאחר מכן חילקנו את הקבוצה לזוגות. כל זוג ערך סקירת ספרות של 4 פרקים וגיבש המלצות וכל משתתף סיכם שני נושאים. כל אלה הועברו לביקורת ותיקון של יתר חברי הוועדה. לאחר סיום הכתיבה הראשונית, הוצגה הטיוטה לדיון במפגש מיוחד של הוועדה ולאחר גיבוש נוסף הועבר המסמך לנציגי האיגוד הקרדיולוגי ועמותת הדיאטנים.
+
==שיטת העבודה==
 +
את המטלה לקחו על עצמם החוג לאפידמיולוגיה ומניעה קרדיוואסקולרית (מטעם האיגוד הקרדיולוגי בישראל) בשיתוף פעולה עם עמותת עתיד (עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל), הגוף הרשמי המקצועי המאגד את הדיאטנים/תזונאים בישראל. כל חבר ועדה חתם על היעדר ניגוד עניינים לגבי הנושאים אותם הוא סקר. לאחר מכן, חילקנו את הקבוצה לזוגות. כל זוג ערך סקירת ספרות של 2–4 פרקים וגיבש המלצות וכל משתתף סיכם שני נושאים. כל אלה הועברו לביקורת ותיקון של יתר חברי הוועדה. לאחר סיום הכתיבה הראשונית, הוצגה הטיוטה לדיון במפגשים מיוחדים של הוועדה ולאחר גיבוש נוסף, הועבר המסמך לנציגי האיגוד הקרדיולוגי ועמותת התזונאים הדיאטנים.
  
נייר עמדה זה מהווה עידכון של ההמלצות עדכניות, המבוססות על המידע הרפואי הקיים כיום בתחום. שאפנו לגבש המלצות קצרות, ברורות וקלות יחסית לביצוע. המטפל יוכל להעביר את המסרים הללו למטופליו על מנת לשמור על בריאותם, לסייע באיזון גורמי הסיכון ולמנוע תחלואה ותמותה עתידיים. המסמך מכיל פירוט על כל אחד מהנושאים, כולל דגש על חוזק ההמלצה וחוזק ההוכחות המדעיות, כמקובל ברוב קווי ההנחיות של האיגוד הקרדיולוגי האירופאי.
+
נייר עמדה זה מהווה עדכון של ההמלצות העדכניות, המבוססות על המידע הרפואי הקיים בתחום. שאפנו לגבש המלצות קצרות, ברורות וקלות יחסית לביצוע. המטפל יוכל להעביר את המסרים הללו למטופליו על מנת לשמור על בריאותם, לסייע באיזון גורמי הסיכון ולמנוע תחלואה ותמותה עתידיים. המסמך מכיל פירוט על כל אחד מהנושאים, כולל דגש על חוזק ההמלצה וחוזק ההוכחות המדעיות, כמקובל, ברוב קווי ההנחיות של האיגוד הקרדיולוגי האירופאי.
  
 
==שיטת ציון ההמלצה==
 
==שיטת ציון ההמלצה==
 
 
על מנת להדגיש את חוזקה של כל המלצה ועד כמה היא מבוססת על עובדות מחקריות, השתמשנו בהגדרות הבאות המבוססות על השיטה הנהוגה במסמכי הנחיות של גופים בינלאומיים מוכרים.
 
על מנת להדגיש את חוזקה של כל המלצה ועד כמה היא מבוססת על עובדות מחקריות, השתמשנו בהגדרות הבאות המבוססות על השיטה הנהוגה במסמכי הנחיות של גופים בינלאומיים מוכרים.
  
שורה 50: שורה 57:
 
|-
 
|-
 
! דרגה II{{ש}}IIa{{ש}}IIb
 
! דרגה II{{ש}}IIa{{ש}}IIb
|| נתונים סותרים ו/או דיעות שונות לגבי יעילות הטיפול{{ש}}רוב הדעות/הוכחות נוטות לתמוך בטיפול{{ש}}יעילות הטיפול פחות מבוססת במחקרים ו/או דעת מומחים
+
|| נתונים סותרים ו/או דעות שונות לגבי יעילות הטיפול{{ש}}רוב הדעות/הוכחות נוטות לתמוך בטיפול{{ש}}יעילות הטיפול פחות מבוססת במחקרים ו/או דעת מומחים
 
|| {{ש}}רצוי לשקול{{ש}}ניתן לשקול
 
|| {{ש}}רצוי לשקול{{ש}}ניתן לשקול
 
|-
 
|-
 
! דרגה III
 
! דרגה III
|| קיימות הוכחות ו/או הסכמה כללית שהטיפול אינו יעיל ובמקרים מסויימים אף מזיק
+
|| קיימות הוכחות ו/או הסכמה כללית שהטיפול אינו יעיל ובמקרים מסוימים אף מזיק
 
|| לא מומלץ
 
|| לא מומלץ
 
|}
 
|}
 
  
 
{| border="1" align="center"
 
{| border="1" align="center"
שורה 63: שורה 69:
 
|-
 
|-
 
! דרגה A
 
! דרגה A
|| המידע מבוסס על מחקרים התערבותיים מבוקרים מרובים ו/או מטה-אנליזות של מחקרי התערבות
+
|| המידע מבוסס על מחקרים התערבותיים מבוקרים מרובים ו/או מטה-אנליזות של מחקרי התערבות
 
|-
 
|-
 
! דרגה B
 
! דרגה B
שורה 69: שורה 75:
 
|-
 
|-
 
! דרגה C
 
! דרגה C
|| קיימת תמימות דעים של מומחים ו/או מחקרים קטנים, מחקרי תצפית  
+
|| קיימת תמימות דעים של מומחים ו/או מחקרים קטנים, מחקרי תצפית
 
|}
 
|}
  
מבואות עיקריים: דירוג רמות ההוכחה
+
מבואות עיקריים: דירוג רמות ההוכחה:
 
<div class="mw-content-ltr">
 
<div class="mw-content-ltr">
 
The Task Force on Diabetes and Cardiovascular Diseases of the European Society of Cardiology (ESC) and of the European Association for the Study of Diabetes (EASD) (2007).Guidelines on diabetes, pre-diabetes, and cardiovascular diseases: executive summary. Eur Heart J 28:88-136.</div>
 
The Task Force on Diabetes and Cardiovascular Diseases of the European Society of Cardiology (ESC) and of the European Association for the Study of Diabetes (EASD) (2007).Guidelines on diabetes, pre-diabetes, and cardiovascular diseases: executive summary. Eur Heart J 28:88-136.</div>
  
 
==קיצורים==
 
==קיצורים==
 
+
*אס"ל - [[אי ספיקת לב]]
*אס"ל - אי ספיקת לב
 
 
*גר' - גרם
 
*גר' - גרם
 
*ד"ל - דציליטר
 
*ד"ל - דציליטר
*יחב"ל - יחידות בינלאומיות, International units  
+
*דמ"פ - דיאטות דלות מאוד בפחמימות
 +
*יחב"ל - יחידות בינלאומיות, International units
 
*יל"ד - יתר לחץ דם
 
*יל"ד - יתר לחץ דם
*כבד שומני לא אלכוהולי - כבד שומני
+
*כבד שומני לא אלכוהולי - [[כבד שומני]]
 
*כל"ד - כלי דם
 
*כל"ד - כלי דם
 
*מ"ג - מיליגרם
 
*מ"ג - מיליגרם
 
*מחלות קרדיוואסקולריות - מחלות לב וכלי דם
 
*מחלות קרדיוואסקולריות - מחלות לב וכלי דם
*מל"כ - מחלת לב כלילית (Coronary heart disease )  
+
*מל"כ - [[מחלת לב כלילית]] (Coronary heart disease)
 
*נ"ג - ננוגרם
 
*נ"ג - ננוגרם
 
*CI 95% {{כ}} - 95% Confidence Interval
 
*CI 95% {{כ}} - 95% Confidence Interval
*ALA - חומצת שומן האלפא-לינולאית (ALA,18:3n-3)
+
*[[CRP]] - {{כ}}C-reactive protein
*C-reactive protein - CRP
 
 
*DHA - חומצה דוקוסא-הקסאנואית (DHA,22:6n-3)
 
*DHA - חומצה דוקוסא-הקסאנואית (DHA,22:6n-3)
*EPA - חומצת שומן איקוסא-פנטאנואית (EPA,20:5n-3)  
+
*EPA - חומצת שומן איקוסא-פנטאנואית (EPA,20:5n-3)
*FDA - מנהל המזון והתרופות האמריקאי  
+
*FDA - {{כ}} Food and Drug Administration - מנהל המזון והתרופות האמריקאי
*HDL כולסטרול על HDL-C
+
*C-{{כ}}[[HDL]] כולסטרול על HDL
*LDL כולסטרול על LDL-C
+
*C-{{כ}}[[LDL]] כולסטרול על LDL
 
*MUFA - חומצות שומן חד בלתי רוויות
 
*MUFA - חומצות שומן חד בלתי רוויות
 
*n3 - חומצות שומן מסוג אומגה 3
 
*n3 - חומצות שומן מסוג אומגה 3
 
*n6 - חומצות שומן מסוג אומגה 6
 
*n6 - חומצות שומן מסוג אומגה 6
*PPI{{כ}} - Proton-pump inhibitors
+
*PPI{{כ}} - Proton-Pump Inhibitors
 
*PUFA - חומצות שומן רב בלתי רוויות
 
*PUFA - חומצות שומן רב בלתי רוויות
 
*SFA - חומצות שומן רוויות
 
*SFA - חומצות שומן רוויות
 
*TFA - חומצות שומן טרנס
 
*TFA - חומצות שומן טרנס
*TG - טריגליצרידים (Triglycerides)  
+
*TG - [[טריגליצרידים]] (Triglycerides)
 +
*ADA{{כ}} - American Diabetes Association
 
*AHA {{כ}}- American Heart Association
 
*AHA {{כ}}- American Heart Association
*DRI {{כ}}- Dietary reference intake
+
*DRI {{כ}}- [[Dietary Reference Intake]]
*HR{{כ}} - Hazard ratio
+
*HgA1C{{כ}} - Glycated hemoglobin
*IOM {{כ}}- Institute of Medicine
+
*HR{{כ}} - Hazard Ratio
*RR{{כ}} - Relative risk
+
*IOM {{כ}}- Institute Of Medicine
 +
*NHANES{{כ}} - National Health and Nutrition Examination Survey
 +
*RR{{כ}} - Relative Risk
 
*UL{{כ}} - Tolerable Upper Intake Level
 
*UL{{כ}} - Tolerable Upper Intake Level
 
*WHO {{כ}}- World Health Organization
 
*WHO {{כ}}- World Health Organization
  
==חלק א: מבוא תזונתי: סוגי השומנים במזון==
+
==חלק א - אסטרטגיות תזונה - Dietary patterns==
 
+
{{הפניה לערך מורחב|אסטרטגיות תזונה למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה -Dietary patterns}}
את השומנים במזון ניתן לחלק למספר סוגים, על פי תכונות חומצות השומן המרכיבות אותם.
 
* '''שומן רווי''' ('''SFA'''): כל הקשרים בשרשרת חומצת השומן בודדים, מוצק בטמפרטורת החדר. מצוי בעיקר במוצרים מהחי, כמותו רבה יותר ככל  שאחוז השומן במוצר גבוה יותר. המקורות העיקריים לשומנים רוויים הם מוצרי חלב שמנים (כגון חמאה, חלב מלא, שמנת וגבינה שמנה), בשר שמן לסוגיו, שומן מן החי ושמנים צמחיים מדקלים, לבבות דקל וקוקוס.
 
* '''שומן טרנס''' ('''TFA'''):  שומן צמחי שעבר הקשייה באמצעות הפיכתו ממבנה "ציס" ל"טרנס". [[חומצות שומן מסוג טראנס|שומן טרנס]]  מופיע בעיקר במוצרים מעובדים כגון: קרקרים, חטיפים, בורקס עוגיות/עוגות קנויות וכמעט בכל מזון מהיר/מעובד המוכן לחימום במיקרוגל כגון פופקורן או מוצר בעל חיי מדף ארוכים. שומן טרנס מצוי עדיין בחלק מהמרגרינות הקשות. חומצות שומן טרנס המצויות באופן טבעי במזון (כגון בשר בקר וחלב), כנראה אינן מזיקות באותה מידה. המגמה היום בעולם הינה להוציא את שומן הטרנס מהמזון המתועש. יצרני מזון רבים הפחיתו באופן משמעותי את תכולת השומנים הרווים ושומני הטרנס במזונות. לפיכך היום המרגרינות המשווקות בארץ מכילות כמות זניחה של שומן טרנס. לאחרונה יצאה תקנה של משרד הבריאות המחייבת את היצרנים לסמן רמות TFA במזון ארוז מראש. זאת בנוסף לחובה הקיימת לסימון שומן כללי, חומצות שומן רוויות וכולסטרול. בנוסף, התקנות מחייבות סימון של השומנים על הרכבם במוצרים המכילים 2% שומן ומעלה. אולם אם בחר היצרן להתייחס בסימון של מוצר מזון, המכיל פחות מ-2% שומן, לתכולה של אחד או יותר מרכיבי השומן (כלומר איזכור או טיעון לגבי חומצות שומן רוויות, כולסטרול או חומצות שומן טראנס), יכלול הסימון התזונתי את שיעורם של כל רכיבי השומן האחרים.
 
:[http://www.health.gov.il/LegislationLibrary/kt7019.pdf נוסח התקנה] 2015 Accessed March 2rd
 
 
 
* '''שומן רב בלתי רווי''' ('''PUFA'''): חומצות השומן מכילות הרבה קשרים כפולים בשרשרת, נוזלי בטמפרטורת החדר. מקורות עיקריים לשומנים לא רוויים כוללים שמנים צמחיים, כגון: סויה, חמניות, תירס וקנולה, דגים שמנים, שמן דגים, אגוזים, זרעים ומוצריהם, מרגרינות רכות ומיונז.
 
:לקבוצה זו שייכות חומצות שומן מסוג אומגה-3 (3-W) המוזכרות בהמשך מסמך זה.
 
 
 
* '''שומן חד בלתי רווי''' חומצות השומן מכילות קשר כפול אחד בשרשרת, נוזלי בטמפרטורת החדר. דוגמאות למזונות המכילים כמות גבוהה של חומצות שומן חד בלתי רוויות הן שמן זית (כ 70% ), שמן קנולה (כ-60%), אבוקדו, בוטנים, אגוזי לוז (אילסר), קשיו, פקאן, ופיסטוקים.
 
:לשומנים אלה תכונות מגינות הן בפני עצמם והן כחלק מהדיאטה הים תיכונית (ראו פרקים בהמשך מסמך זה)
 
 
 
האם קיים הרכב שומנים בדיאטה, המצדיק אימוץ במטרה להפחתת תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם? ההמלצות לצריכת שומנים לכלל האוכלוסייה השתנו רבות במהלך 70 השנים האחרונות. חלק מהשינויים נבע משכלול ההערכה התזונתית כמו אנאליזה של הרכב מזונות. דוגמאות לכך ניתן למצוא, במדידות רמות חומצות שומן ספציפיות ובהפרדה בין שומנים ציס לטרנס . גם מגמות בשיווק שיחקו תפקיד בשינויים הללו, כפי שניתן לראות במעבר משימוש ב-SFA לשומן צמחי מוקשה TFA ולאחרונה המגמה להפחיתו למינימום בתפריט. חלק נבע גם משכלול רב (ואולי ביתר) במטה-אנאליזות.
 
 
===שומנים - דינמיקה של המלצות===
 
 
 
'''מחקרים אקולוגיים''': קביעת אחוז קלוריות משומן ו"מחלת לב ניוונית". מחקר שבע הארצות.
 
'''שנות ה- 60-70''': הפחתת סך שומן והעדפת PUFA
 
 
 
בשנות ה-30 הבחין הרופא ההולנדי דן-לאנגן במה שנראה לו הבדל מקביל בין פרופילי תחלואה ותמותה של הולנדים מול תושבי המקום באינדונזיה (אז "הודו ההולנדית") ובין מנהגי האכילה{{הערה|שם=הערה1|Blackburn H, Labarthe D. Am J Epidemiol. Stories from the evolution of guidelines for causal inference in epidemiologic associations: 1953-1965. 2012;176:1071-7.}}. לאחר מלחמת העולם השנייה הפך הנושא של צריכת שומן ובריאות קרדיוואסקולרית לנושא מחקרי "חם". במפגש בשנת 1953 הציג אנסל קיס מהמחלקה לאפידמיולוגיה של האוניברסיטה של מינסוטה עקומה עולה אקספוננציאלית של "מחלת לב ניוונית", העוברת דרך אומדני צריכת שומן בקרב גברים בני 55-59 שנים כאחוז מסך קלוריות במספר ארצות. על סמך עדות זו, משולבת בעדויות קליניות, הציע קיס לראשונה השערה בדבר סיבות הניתנות למניעה ל"מגיפה החדשה של מחלת לב כלילית (מל"כ)"{{הערה|שם=הערה2|Blackburn H, Labarthe D. Am J Epidemiol. Stories from the evolution of guidelines for causal inference in epidemiologic associations: 1953-1965. 2012;176:1071-7.}} ביקורת חריפה נמתחה על "סלקציה" של 6 הקהילות במחקר כדי לקבל "איור חלק" והועלתה העובדה שמתאם אקולוגי דומה נמצא גם עם אחוז קלוריות שהתקבל מחלבון{{הערה|שם=הערה3|Yerushalmy J, Hilleboe HE. Fat in the diet and mortality from heart disease a methodologic note. N Y State J Med.1957;57:2343-2354.}}. בהמשך, פנו קיס ושותפיו לביצוע מחקר "שבע הארצות". במחקר רב היקף זה נבדקו כ-13,000 גברים מ- 19 עוקבות מ- 7 מדינות, אך אומדני צריכת מזון נגזרו ממדגמים של 30 איש. נמצא מתאם אקולוגי גבוה בין צריכת SFA בדיאטה לתמותה ממחלת לב וכלי דם במעקב עד 25 שנים{{הערה|שם=הערה4|Keys A. Seven countries. A multivariate analysis of death and coronary heart disease. 1980. Cambridge, MA: Harvard University Press 1980.}} . מחקר זה תרם לתאוריה ש-SFA מהוות גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם כחיזוק להשערת ה- "Diet-heart"{{כ}}{{הערה|שם=הערה5|Weinberg SL. The diet-heart hypothesis: A critique. J Am Coll Cardiol 2004;43:731-3.}} . בשנת 1961 פרסם ה-AHA  {{כ}}(American Heart Association) המלצה להפחית SFA ואת סך השומן בדיאטה{{הערה|שם=הערה6|American Heart Association. Dietary fat and its relation to heart attacks and strokes. JAMA 1961;175:135-137.}}.
 
 
 
'''מחקרים התערבותיים שנות ה- 60-80 SFA מול PUFA''': מעט המחקרים ההתערבותיים, בהם נבדקה החלפת SFA ב- PUFA תמכו בה, באשר מצאו פחות אירועים כליליים בקבוצת ההתערבות במניעה שניונית{{הערה|שם=הערה7|Leren P. The Oslo diet-heart study. Eleven-year report. Circulation. 1970;42:935-42.}}, {{הערה|שם=הערה8|Dayton S, Pearce ML. Prevention of coronary heart disease and other complications of arteriosclerosis by modified diet. Am J Med 1969;46:751-62.}}, וראשונית{{הערה|שם=הערה9|Turpeinen O. Effect of cholesterol-lowering diet on mortality from coronary heart disease and other causes. Circulation 1979;59:1-7.}}.
 
 
 
ב- 1977 פרסם הסנאט האמריקאי (וועדת McGovern), יחד עם משרד החקלאות האמריקני (USDA) מסמך יעדים תזונתיים לארה"ב, בהם:
 
הפחתת צריכת השומן ל-30-40% מהקלוריות עם יחס
 
P:M:S) 1:1:1 - PUFA : MUFA :SFA), והעלאת צריכת הפחמימות ל- 55-60% מהקלוריות{{הערה|שם=הערה10|Dietary goals for the United States. US government printing office Washington DC; 1977. http://zerodisease.com/archive/Dietary_Goals_For_The_United_States.pdf Accessed March 11th 2014.}}. המלצות אלה אומצו על ידי גופים נוספים כמו: National Cholesterol Education Program (4 American Heart Association (AHA)-m ,National Institute of Health (NIH) ,(NCEP.
 
 
 
'''מחקרים תצפיתיים שנות ה- 80-90 - פחמימות במקום שומן'''.  אם בשנות ה-70 ההמלצות הדגישו החלפת SFA ב-PUFA, לעומת זאת, בשנות ה- 80 ואפילו ה-90 הומלץ על הפחתת צריכת סך השומן ל-25-35% מסך הקלוריות, במקביל להעלאת אחוז הפחמימות {{הערה|שם=הערה11|Shaper AG, Marr JW. Dietary recommendations for the community towards the postponement of coronary heart disease. Br Med J 1977;1:867-71.}}.
 
המלצות אלה התבססו על מספר אנאליזות מובילות כדוגמת זו ממחקר האחיות{{הערה|שם=הערה12|Hu FB, Stampfer MJ, Manson JE, Rimm E, Colditz GA, Rosner BA, Hennekens CH, Willett WC. Dietary fat intake and the risk of coronary heart disease in women. N Engl J Med. 1997;337:1491-9.}}. (במחקר זה, שהחל ב-1976 התקבל מידע מכ-120,000 אחיות, בגילים 30-55 שנים, ב-11 ממדינות ארצות הברית. קוהורט נוסף צורף בשנת 1989 ושלב שלישי של המחקר החל בשנים האחרונות. מחקר האחיות הציב אבן דרך בחקר בריאות נשים ובמסגרתו, הקשר בין תזונה, פעילות גופנית, עישון,פרטים אחרים של התנהגות בריאותית, שימוש בגלולות ובין שיעורי תחלואה ותמותה).
 
 
;מחקרים התערבותיים אודות השפעת שומן מול פחמימות על שומני הדם
 
שתי מטה-אנאליזות, פורסמו על ידי Mensink and Katan של 27 מחקרים התערבותיים{{הערה|שם=הערה13|Mensink RP, Katan MB. Effect of dietary fatty acids on serum lipids and lipoproteins. A meta-analysis of 27 trials. Arterioscler Thromb 1992;12:911-919.}} ו- 60 מחקרים התערבותיים{{הערה|שם=הערה14|Mensink RP, Zock PL, Kester AD, Katan MB. Effects of dietary fatty acids and carbohydrates on the ratio of serum total to HDL cholesterol and on serum lipids and apolipoproteins: a meta-analysis of 60 controlled trials. Am J Clin Nutr 2003; 77: 1146-55.}}. התוצאות עמדו בקנה אחד עם ההמלצה להפחית SFA ו- TFA ולהעלות צריכת MUFA ,PUFA. בשנות ה-90 נסללה הדרך להמלצות ספציפיות יותר לגבי תת קבוצות של PUFA ונראה היה, שאולי הקשר המגן בין PUFA למל"כ נבע בעיקר מתכולת חומצות השומן אומגה-3 בתפריט.
 
 
 
במטה אנאליזה מאוחרת יותר, של 11 מחקרי עוקבה, עם 344,696 משתתפים ומשך מעקב 4-10 שנים, נמצאה עדיפות ל- PUFA על פני SFA, והחלפה תיאורטית של 5% מהקלוריות של האחרונה בראשונה הייתה קשורה לסיכון מופחת להיארעות כלילית. ,0.77 :Hazard ratio (HR)=0.87; (95% CI (0.97. לעומת זאת, צריכה גבוהה יותר של פחמימות במקום SFA הייתה קשורה להיארעות כלילית גבוהה יותר (1.01,1.14 : HR= 1.07;(95% CI.{{כ}}{{הערה|שם=הערה15|Jakobsen MU, O'Reilly EJ, Heitmann BL, Pereira MA, Balter K, Fraser GE, Goldbourt U, Hallmans G, Knekt P, Liu S, Pietinen P, Spiegelman D, Stevens J, Virtamo J, Willett WC, Ascherio A. Major types of dietary fat and risk of coronary heart disease: a pooled analysis of 11 cohort studies.Am J Clin Nutr 2009;89:1425-32.}} אולם החוקרים לא התייחסו לעובדה שכמחצית מהקלוריות הנאכלות בארה"ב מקורן בפחמימות, מתוכן הרוב בצורת סוכר, עמילן מעובד ועמילן מתפוחי אדמה {{הערה|שם=הערה16|Baum SJ1, Kris-Etherton PM, Willett WC, Lichtenstein AH, Rudel LL, Maki KC, Whelan J, Ramsden CE, Block RC. Fatty acids in cardiovascular health and disease: a comprehensive update. J Clin Lipidol. 2012;6:216-34.}}. כלומר מדובר בהחלפת שומן, בריא בחלקו, בסוכר.
 
 
 
;מחקרים תצפיתיים: אומגה-3
 
במחקר האחיות הייתה צריכה בחמישונים עולים של חומצת שומן אלפא-לינולנית אומגה-3 קצרת שרשרת ממקור צמחי (ALA) קשורה לסיכון מופחת לאוטם לא פטאלי
 
0.01 = RR= 1.0, 0.99, 0.90, 0.67, 0.55 (95% CI: 0.32, 0.94); P for trend {{כ}}{{הערה|שם=הערה17|Hu FB, Stampfer MJ, Manson JE, Rimm EB, Wolk A, Colditz GA, Hennekens CH, Willett WC. Dietary intake of alpha-linolenic acid and risk of fatal ischemic heart disease among women. Am J Clin Nutr 1999;69:890-7.}}. קשר כזה נמצא גם במטה-אנאליזה של 27 מחקרים תצפיתיים שכללו 251,049 משתתפים. בקרב צרכנים
 
גבוהים יותר של ALA או סמנים ביולוגיים לצריכתה, הסיכון להיארעות קרדיוואסקולרית היה נמוך ב-
 
14% : ( 0.97 ,0.77 : 0.86 (95% CI.{{הערה|שם=הערה18|Pan A, Chen M, Chowdhury R, Wu JH, Sun Q, Campos H, Mozaffarian D, Hu FB. a-Linolenic acid and risk of cardiovascular disease: a systematic review and meta-analysis. Am J Clin Nutr 2012;96:1262-73.}} החוקרים סייגו את התוצאות בקיומה של הטרוגניות רבה בין המחקרים.
 
 
 
;מחקרי התערבות: אומגה-3
 
במחקר ההתערבותי (Diet And Reinfarction Trial (DART נחקרה לראשונה במודל הקצאה אקראית השפעתה של המלצה לצרוך 200-400 גרם בשבוע דגים שמנים (500-800 מ"ג אומגה-3 במזון או בתוסף). השתתפו 2,033 גברים לאחר אוטם. במשך מעקב של שנתיים, הייתה הפחתה של 29% בסך התמותה. רובה נבעה מירידה בתמותה מאוטם קטלני{{הערה|שם=הערה19|Burr ML, Fehily AM, Gilbert JF, Rogers S, Holliday RM, Sweetnam PM, Elwood PC, Deadman NM.Effects of changes in fat, fish, and fibre intakes on death and myocardial reinfarction: diet and reinfarction trial (DART). Lancet. 1989;2:757-61.}}. למרות הצטברות נתונים אלה, כללו המלצות ה-NCEP-III ב-2001 הפחתת SFA לפחות מ- 7%, סך 10% PUFA, ו- 20% MUFA מהקלוריות{{הערה|שם=הערה20|Expert Panel on Detection, Evaluation and Treatment of High Blood Cholesterol in Adults. Executive summary of the third report of the National Cholesterol Education Program (NCEP) Expert Panel on Detection, Evaluation and Treatment of High Blood Cholesterol in Adults (Adult Treatment Panel III). JAMA. 2001;285:2486-97.}} ורק בהמלצות USDA משנת 2010 הומלץ על הגברת צריכת מאכלי ים במקום צריכת עוף ובשר.
 
 
 
הייתה זו הפעם הראשונה, בה הופיעה המלצה זו והתמקדה בדגים עשירי DHA ,EPA אשר מכילים גם מעט כספית כמו סלמון, אנשובי וטונה טריה{{הערה|שם=הערה21|U.S. Department of Agriculture. Dietary Guidelines for Americans, 2010. Available at: http://www.cnpp.usda.gov/dietaryguidelines.htm. Accessed March 22nd 2014.}}. גם המלצות אלה שנויות במחלוקת עקב היעדר מחקרים חד משמעיים לגבי הקשר בין פירות ים למל"כ. ההמלצה לצריכת חומצות שומן אומגה-6 למניעת מל"כ של ה- AHA עומדת עד היום על 5-10% מהקלוריות{{הערה|שם=הערה22|Harris WS, Mozaffarian D, Rimm E, Kris-Etherton P, Rudel LL, Appel LJ, Engler MM, Engler MB, Sacks F. Omega fatty acids and risk for cardiovascular disease: a science advisory from the American Heart Association Nutrition Subcommittee of the Council on Nutrition, Physical Activity, and Metabolism; Council on Cardiovascular Nursing; and Council on Epidemiology and Prevention. Circulation. 2009;119:902-7.}}. בתמונה המורכבת של צריכת אומגה-3 משתלבים מחקרים על אפקט של נטילת חומר זה בכמוסות. מאז שטיפול בסטטינים התרחב לממדים "ענקיים" לא הראו מחקרי התערבות עם לקיחת אומגה 3 וסטטינים, מול פלצבו וסטטינים, ממצאים המאוששים את האפקט של חומצת השומן אומגה 3. "על הפרק" סיום מחקר גדול נוסף אשר אולי יאיר את מידת ההשפעה של אומגה 3 על חולי מל"כ גם בעידן הסטטינים.
 
 
 
'''TFA- אאוט''' לאחר הצטברות של עדויות מתחילת שנות ה- 90 {{הערה|שם=הערה12}}, {{הערה|שם=הערה14}}, השילוב בין הוכחות מטאבוליות ואפידמיולוגיות על הקשר בין TFA לסיכון מוגבר למל"כ, הביא להמלצה ולאחריה לפעולות להפחתת רמתן בתפריט. TFA נוצרות גם באופן טבעי בבקר ובחלב בקר. במטה אנאליזה של 4 מחקרים, שהעריכו צריכת TFA מבקר ו-3 מחקרים שהעריכו צריכת TFA תעשייתי, נמצא שצריכת TFA מבקר אינה קשורה לסיכון מוגבר למל"כ עבור 0.5 מול 1.9גרם ליום (0.76,1.11 :RR=0.92 (95% CI. לעומת זאת, הקשר עם TFA ממקור תעשייתי היה (0.97,1.5 RR=1.21 (95%CI קרוב למובהקות סטטיסטית 0.09=P{{כ}}{{הערה|שם=הערה23|Bendsen NT, Christensen R, Bartels EM, Astrup A. Consumption of industrial and ruminant trans fatty acids and risk of coronary heart disease: a systematic review and meta-analysis of cohort studies. Eur J Clin Nutr 2011;65:773-83.}}.
 
 
 
;שנות ה- 90 המאוחרות - הדיאטה הים תיכונית ו- MUFA
 
היוותה הבסיס למחקרים על הדיאטה הים תיכונית המדגישה צריכה גבוהה של MUFA {{הערה|שם=הערה24|Simopoulos AP. The Mediterranean Diets: What Is So Special about the Diet of Greece? The Scientific Evidence. J Nutr 2001;131: 113065S-3073S.}}(לדיאטה הים תיכונית מוקדש פרק נפרד).
 
 
 
;שנות ה- 2000 המאוחרות - חזרה ל- SFA
 
בשנים אלה, במקביל לעלייתה של הדיאטה הים תיכונית ואחרות, החלו להתייחס יותר לדפוסי אכילה ופחות לרכיבים ספציפיים.
 
 
 
מספר מטה-אנאליזות העלו מחדש את שאלת מקומן של SFA במניעה וטיפול במל"כ: במטה-אנאליזה של Mente וחב׳ נסקרו מחקרי עוקבה ומחקרי התערבות, שעסקו באופן כללי בדפוסי אכילה הקשורים למל"כ{{הערה|שם=הערה25|Mente A, de Koning L, Shannon HS, Anand SS. A systematic review of the evidence supporting a causal link between dietary factors and coronary heart disease. Arch Intern Med. 2009;169:659-69.}}. בסקירה זו, במחקרי עוקבה, הרכיבים השומניים שהיו קשורים לסיכון פחות למל"כ היו: חומצות שומן אומגה-3 ממקור ימי (MUFA ,(DHA ,EPA, אגוזים והדיאטה הים תיכונית. סיכון מוגבר היה קשור לצריכה מוגברת של TFA.
 
 
 
במחקרי ההתערבות, צריכה גבוהה יותר של חומצות שומן RR=0.77 95% CI:0.62, DHA ,EPA) 0.91) ודפוס האכילה של הדיאטה הים תיכונית (0.15,0.48:RR=0.32 95% CI) היו היחידים שהפחיתו את הסיכון למל"כ בעוד יחס P/S) PUFA:SFA) לא נמצא קשור למל"כ.
 
 
 
במטה אנאליזה נוספת, של 21 מחקרי עוקבה במניעה שניונית, במשך מעקב של 5-23 שנים אחר 347,747 משתתפים, צריכת SFA לא נמצאה קשורה לסיכון מוגבר למל"כ, שבץ מוחי או מחלות קרדיוואסקולריות (0.89,1.11 RR=1 95%CI){{כ}}{{הערה|שם=הערה26|Siri-Tarino PW, Sun Q, Hu FB, Krauss RM. Meta- analysis of prospective cohort studies evaluating the association of saturated fat with cardio vascular disease. Am J Clin Nutr 2010;91:535-46.}}. החוקרים ציינו, כי מסתמנת הטיה לרעת כיוון הימנעות מפרסום מחקרים בהם לא נמצא קשר בין צריכת SFA למל"כ. כלומר, התוצאה אמורה להיות שלילה מהותית יותר של הקשר.
 
 
 
למרות התוצאה המפתיעה, אותם מחברים, באותו כרך של העיתון, סיכמו, שלא מומלץ להחליף SFA בפחמימות, אך החלפתן ב- PUFA הוכחה כמפחיתת סיכון למחלות קרדיוואסקולריות{{הערה|שם=הערה27|Siri-Tarino PW1, Sun Q, Hu FB, Krauss RM. Saturated fat, carbohydrate, and cardiovascular disease. Am J Clin Nutr. 2010;91:502-9.}}.
 
 
 
יתרונותיהן של PUFA על פני SFA מוטלים בספק, בעיקר בשל נטייתן להתחמצן. ייתכן, שחימום הבשר גורם ליצירת תהליכי חימצון, שקשורים לסוגי שומן אחרים הנמצאים בבשר {{הערה|שם=הערה28|Lawrence GD. Dietary fats and health: dietary recommendations in the context of scientific evidence. Adv Nutr 2013;4:294-302.}}.
 
 
פורסמה מטה-אנאליזה ב- 32 מחקרים תצפיתיים עם 530,525 משתתפים וב-27 מחקרי התערבות שבדקו תוספת חומצות שומן. במחקרי ההתערבות לא נמצא קשר מובהק בין צריכת SFA, EPA ,LA ,ALA ו- DHA, לסיכון למל"כ{{הערה|שם=הערה29|Chowdhury R, Warnakula S, Kunutsor S, Crowe F, Ward HA, Johnson L, Franco OH, Butterworth AS, Forouhi NG, Thompson SG, Khaw K, Mozaffarian D, Danesh J, Di Angelantonio E. Association of Dietary, Circulating, and Supplement Fatty Acids With Coronary Risk: A Systematic Review and Meta-analysis. Ann Intern Med 2014;160:398-406-406.}} .
 
 
 
ל- SFA מקורות שונים ואורך שרשרת שונה. כתוצאה, השפעתן על שומני הדם איננה אחידה. למשל, חומצת השומן הלאורית משמן קוקוס העלתה רמות HDL-C יותר מעליית רמות LDL-C, יחד עם זאת ההשפעה המובהקת היחידה של הפחתת היחס סך כולסטרול ל- HDL-C הייתה של חומצת שומן סטארית (C18){{כ}}{{הערה|שם=הערה14}}.
 
 
 
בכל מזון קיים שילוב של חומצות שומן. למשל בשמן דקל ובשמן זית יש כמות דומה של PUFA אבל, ההוכחות האפידמיולוגיות לקשר בין צריכת שומן צמחי רווי טרופי, למל"כ, אינן חזקות {{הערה|שם=הערה27}}. בנוסף, העדויות על השפעתן של חומצות שומן רוויות מבודדות על שומני הדם אינן עקביות ואין תוצאות ארוכות טווח של תחלואה ותמותה. בתפריט המערבי, כמותן של חומצות שומן אלה כל כך נמוכה, שניתן להתייחס אליהן רק אם הן חלק מדפוס אכילה.
 
 
 
;מקורות לטעויות בבניית ההמלצות לצריכת שומן במשך השנים{{הערה|שם=הערה16}}, {{הערה|שם=הערה30|Willett WC. Dietary fats and coronary heart disease .J Intern Med 2012;272:13-24.}}
 
 
 
כששוקלים החלפה של רכיב תזונה בדיאטה, יש להתייחס לשאלה, במה להחליפו ואלו רכיבים עולים כתוצאה מהשינוי. פענוח הנתונים גם הוא בעל משמעות:
 
 
 
ההמלצה להחליף צריכת SFA ב-PUFA התפרשה כמעבר לדיאטה דלת שומן. אמנם דיאטה דלת שומן מומלצת כשמקור השומן העיקרי בדיאטה לפני ההפחתה הוא SFA, אבל אם מחליפים חמאה בסוכר לא בטוח שהשינוי תורם לבריאות. בנוסף, חל בלבול בין "דל שומן" ל- "דל קלוריות" וייתכן שיש בלבול בציבור כשהמוצר דל השומן עשיר בסוכר.
 
 
 
ייתכן שהפחתת השומן הרווי נעשתה בשנות ה- 70-90, על ידי שימוש ב- TFA, שהוכחו בהמשך כמזיקות. בחלק מהמחקרים שנכללו במטה-אנאליזות, לא הופרדו MUFA ציס מטרנס. בנוסף, מקור
 
ה- MUFA העיקרי בדיאטה הים תיכונית הינו חומצה אוליאית. MUFA מסוג אחר נמצאות בעיקר במזונות המכילים שומן רווי כמו בשר, וקשה להפריד בין ההשפעות ההדדיות של SFA ו- MUFA במזונות אלה {{הערה|שם=הערה31|Xu J, Eilat-Adar S, Loria C, Gouldbourt U, Howard BV, Fabsitz RR, Zephier EM, Mattil C, Lee ET. Dietary fat intake and risk of coronary heart disease: The Strong Heart Study. Am J Clin Nutr 2006;84:894-902.}}.
 
 
 
;לסיכום
 
ההמלצה להפחית צריכת שומן רווי התבססה בעיקר על מחקר 7 הארצות, שהוא מחקר אקולוגי.
 
 
 
באופן אסוציאטיבי כמעט, המלצה זו התרחבה להפחתת צריכת סך שומן. ואילו תעשיית המזון עברה לשימוש בשומן צמחי, אבל הקשתה אותו על מנת לקבל מוצרים מתאימים.
 
 
 
כתוצאה מהפחתת סך השומן, עברנו לדיאטה עשירה בפחמימות. יחד עם הגידול בשפע המוצע ובגדלי המנה, ניתן להניח שחלק מהפחמימות הגיע כסוכר מוסף, כך שהתוצאה הייתה כמעט הפוכה מהצפוי והובילה למגמה הפוכה, להעלות חזרה את סך השומן בתפריט, תוך דגש על סוג השומן.
 
 
 
במקביל עם התקדמות בשיטות המחקר, החלו להבדיל בין סוגים שונים של שומן רב בלתי רווי ולהכיר בחשיבות חומצות שומן אומגה-3 והיחס בינן לבין אומגה-6.
 
 
את נחיתותן של חומצות השומן החד בלתי רוויות באותה תקופה, ניתן להסביר בכך שלא הפרידו בין חומצות שומן חד בלתי רוויות ציס לטרנס. לכן, במקביל למסקנה שחומצות שומן טרנס מזיקות, עלתה חשיבותן של חומצות השומן החד בלתי רוויות, ממקור צמחי, כפי שבא לידי ביטוי בדיאטה הים תיכונית. לאחרונה התעוררה השאלה האם אכן חומצות שומן רוויות כל כך מזיקות, מאחר ומקור המידע העיקרי לקשר הזה הוא מחקרים לא התערבותיים. כרגע נראה עלינו להשוות בעיקר בין SFA לחומצות שומן רב בלתי רוויות אומגה-6. נראה שעוד צפויים שינויים גם בהמלצות הללו.
 
 
 
==חלק ב: Dietary patterns - אסטרטגיות תזונה==
 
 
 
===דיאטה דלת שומן וכולסטרול===
 
 
 
בעבר, ההמלצות התזונתיות האמריקאיות{{{הערה|שם=הערה101|Expert Panel on Detection, Evaluation, and Treatment of High Blood Cholesterol in Adults. Executive Summary of The Third Report of The National Cholesterol Education Program (NCEP) Expert Panel on Detection, Evaluation, And Treatment of High Blood Cholesterol In Adults (Adult Treatment Panel III). JAMA 2001;285:2486-97.}}, {{הערה|שם=הערה102|American Heart Association Nutrition Committee, Lichtenstein AH, Appel LJ, Brands M, Carnethon M, Daniels S, Franch HA, Franklin B, Kris-Etherton P, Harris WS, Howard B, Karanja N, Lefevre M, Rudel L, Sacks F, Van Horn L, Winston M, Wylie-Rosett J. Diet and lifestyle recommendations revision 2006: a scientific statement from the American Heart Association Nutrition Committee. Circulation 2006 ;114:82-96.}} והאירופאיות{{הערה|שם=הערה103|Catapano AL, Reiner Z, De Backer G, et al. ESC/EAS Guidelines for the management of dyslipidaemias The Task Force for the management of dyslipidaemias of the European Society of Cardiology (ESC) and the European Atherosclerosis Society (EAS). Atherosclerosis 2011;217:3-46.}} להפחתת רמות הכולסטרול בדם ולמניעת מחלות קרדיוואסקולריות, היו באופן חד-משמעי הקפדה על דיאטה דלת שומן, הכוללת הגבלה של צריכת השומן, בעיקר השומן הרווי, ושל צריכת הכולסטרול מהמזון.
 
 
 
המאפיינים של הדיאטה דלת השומן הם{{הערה|שם=הערה101}}, {{הערה|שם=הערה102}}:
 
*סך השומן: 25-35% מהאנרגיה.
 
*SFA : עד 7%-10% מהאנרגיה.
 
*PUFA: עד 10% מהאנרגיה.
 
*MUFA : עד 20% מהאנרגיה.
 
*כולסטרול: עד 200-300 מ"ג ליום.
 
*TFA : להפחית את הצריכה ככל שניתן.
 
 
 
אולם, המלצות אלה השתנו בשנים האחרונות.
 
 
 
אחת הסיבות לכך היא ההבנה שהכולסטרול במזון הוא וסת פחות חזק לריכוז הכולסטרול בנסיוב, מאשר חומצות שומן{{הערה|שם=הערה104|Perk J, De Backer G, Gohlke H, Graham I, Reiner Z, Verschuren WM, Albus C, Benlian P, Boysen G, Cifkova R, Deaton C, Ebrahim S, Fisher M, Germano G, Hobbs R, Hoes A, Karadeniz S, Mezzani A, Prescott E, Ryden L, Scherer M, Syvanne M, Scholte Op Reimer WJ, Vrints C, Wood D, Zamorano JL, Zannad F; Fifth Joint Task Force of the European Society of Cardiology and Other Societies on Cardiovascular Disease Prevention in Clinical Practice; European Association for Cardiovascular Prevention and Rehabilitation. Atherosclerosis 2012;223:1-68.}}.
 
 
 
תגובת LDL-C בנסיוב לצריכת הכולסטרול ולחומצות שומן במזון יכולה להיות מושפעת מגורמים גנטיים כמו למשל, הגנוטיפ APOE . לנשאי האלל ε4 יש קצב ספיגה גבוה של כולסטרול, והם המגיבים בירידה גבוהה יותר ברמות LDL-C בתגובה לדיאטה דלת שומן{{הערה|שם=הערה105|Schaefer EJ. Lipoproteins, nutrition, and heart disease. Am J Clin Nutr 2002;75:191-212.}}. לפיכך, בההמלצות האמריקאיות משנת 2013 מוזכר, שאין ראיות מספיקות על מנת לקבוע האם הפחתת כולסטרול בדיאטה מורידה רמות LDL-C{{כ}}{{הערה|שם=הערה106|Eckel RH, Jakicic JM, Ard JD, de Jesus JM, Houston Miller N, Hubbard VS, Lee IM, Lichtenstein AH, Loria CM, Millen BE, Nonas CA, Sacks FM, Smith SC Jr,Svetkey LP, Wadden TA, Yanovski SZ, Kendall KA, Morgan LC, Trisolini MG, Velasco G, Wnek J, Anderson JL, Halperin JL, Albert NM, Bozkurt B, Brindis RG,Curtis LH, DeMets D, Hochman JS, Kovacs RJ, Ohman EM, Pressler SJ, Sellke FW, Shen WK, Smith SC Jr, Tomaselli GF; American College of Cardiology/American Heart Association Task Force on Practice Guidelines. 2013 AHA/ACC guideline on lifestyle management to reduce cardiovascular risk: a report of the AmericanCollege of Cardiology/American Heart Association Task Force on Practice Guidelines. Circulation 2014;129:S76-99.}}.
 
 
 
בדוח המדעי החדש מ- 2015 של הועדה המייעצת למשרד החקלאות האמריקאי נאמר כי הועדה אינה תומכת בהמלצה הקודמת להגביל כולסטרול בדיאטה כיוון שאין ראיות לקשר בין צריכתו ובין רמות כולסטרול בנסיוב. אולם, המלצות אלו אינן מתייחסות לאוכלוסיות חולות, כמו חולי סוכרת וחולי לב{{הערה|שם=הערה107|U.S. Department of Health and Human Services and U.S. Department of Agriculture. Scientific Report of the 2015 Dietary Guidelines Advisory Committee (Advisory Report). http://health.gov/dietaryguidelines/2015-scientific-report/PDFs/Scientific-Report-of-the-2015-Dietary-Guidelines-Advisory-Committee.pdf Accessed March 24th 2015.}} . המלצות לגבי צריכת ביצים נמצאות בפרק נפרד בהמשך מסמך זה.
 
 
 
למרות חילוקי דעות אלה, כאשר מבצעים את ההנחיות להפחתת SFA בדיאטה, כפועל יוצא, תהיה גם הפחתה של צריכת כולסטרול שכן רוב הכולסטרול נמצא במזונות המכילים שומן רווי. יוצאי הדופן הם מאכלי ים כדוגמת שרימפס (sea food) וביצים, שמכילים כולסטרול למרות תכולה נמוכה יחסית של שומן רווי. אולם השפעתם של אלה, לא נבדקה מספיק{{הערה|שם=הערה108|Oehlenschlager J. Cholesterol content in seafood, data from the last decade: A review.1st ed. In: Seafood research from fish to dish. 1st ed. Washington Academic Publishers, The Netherlands 2006: pp 41-57.}}. לפיכך נראה כי בהנחיות לדיאטה בריאה אין צורך לתת הנחייה ספציפית על צריכת כולסטרול, אלא להתייחס לסוג השומן.
 
 
{| class="wikitable"
 
|-
 
! המלצות הוועדה !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
| מומלץ לצרוך שומן בתזונה בכמות של 25%-40% מהאנרגיה || I || A
 
|-
 
| מומלץ להעדיף צריכת שומן חד בלתי רווי ממקור צמחי או חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה-3 על פני שומן רווי || I || A
 
|-
 
| יש להימנע ככל האפשר מצריכת חומצות שומן טרנס משמנים צמחיים מוקשים|| I || B
 
|-
 
| לא מומלץ לצרוך פחמימות פשוטות במקום שומן רווי במטרה להפחית את הסיכון הקרדיוואסקולרי || III || B
 
|-
 
| מומלץ להעלות צריכת שומן מסוג אומגה-3 בעיקר ממקור דגים למניעה ראשונית של מל"כ היחס האופטימלי בין חומצות שומן אומגה-3 לאומגה-6 עדיין לא הוגדר || I || B
 
|-
 
| אין המלצה להעדיף חומצת שומן רוויה אחת על פני האחרת למניעה קרדיוואסקולרית|| III || B
 
|}
 
 
 
===דיאטה דלת פחמימות ===
 
בדיאטה דלת פחמימות מגבילים את כמות הפחמימות בתזונה ברמות שונות. ההגדרות המקובלות הן:
 
#דיאטה מופחתת פחמימות: מכילה מעל 130 גר׳ פחמימות ביום, ועד 45% מסך הקלוריות.
 
#דיאטה דלת פחמימות: מכילה 30-130 גר׳ פחמימות ליום.
 
#דיאטה קטוגנית דלה מאוד בפחמימות: מכילה פחות מ- 30 גר׳ פחמימות ביום{{הערה|שם=הערה201|Hite AH, Berkowitz VG, Berkowitz K. Low-carbohydrate diet review: Shifting the paradigm. Nutr Clin Pract 2011;26:300-8.}}.
 
 
 
;מחקרי התערבות
 
ניסויי הזנה מטבוליים מראים כי עבור כל 1% הפחתה איזוקלורית של פחמימות לטובת שומן צמחי ישנה הפחתה של 1-2% ברמות TG.{{כ}}{{הערה|שם=הערה202|Panel on Macronutrients, Panel on the Definition of Dietary Fiber, Subcommittee on Upper References Levels of Nutrients, Subcommittee on Interpretation and Uses of Dietary Reference Intakes, and the Standing Committee on the Scientific Evaluation of Dietary Reference Intakes, Food and Nutrition Board, Institute of Medicine. Dietary Reference Intakes for Energy, Carbohydrate, Fiber, Fat, Fatty Acids, Cholesterol, Protein, and Amino Acids. Washington, DC: National Academies Press; 2005.}}, {{הערה|שם=הערה203|Mensink RP, Zock PL, Kester AD, Katan MB. Effects of dietary fatty acids and carbohydrates on the ratio of serum total to HDL cholesterol and on serum lipids and apolipoproteins: a meta-analysis of 60 controlled trials. Am J Clin Nut 2003;77: 1146¬1155.}}
 
 
 
במטה אנאליזה של 17 מחקרי התערבות, שכללו 1,141 משתתפים ומרביתם ארכו עד שנה, נמצא כי לדיאטה דלת פחמימות היה יתרון ב[[הפחתה במשקל]], היקף מותן, [[לחץ דם]], [[TG]], גלוקוז בצום, [[HbA1C]], [[אינסולין]] ו-CRP{{כ}} (C-recative protein) ועלייה מובהקת ברמות C-HDL בעוד לא ניכרה השפעה משמעותית ברמות LDL-C ו[[קריאטינין]]{{הערה|שם=הערה204|Santos FL, Esteves SS, da Costa Pereira A, Yancy WS Jr, Nunes JP. Systematic review and meta-analysis of clinical trials of the effects of low carbohydrate diets on cardiovascular risk factors. Obs Rev 2012;13: 1048-1066.}}.
 
 
 
במטה-אנאליזה של 23 מחקרי התערבות, שכללו 2,788 משתתפים דווח כי בהשוואה לדיאטה דלת שומן, לדיאטה דלת פחמימות היה יתרון מובהק בהפחתה של TG (הבדל של 14 מ"ג/ד"ל בין הדיאטות) והעלאה ברמות HDL-C (הבדל של 3.3 מ"ג/ד"ל). במקביל נצפתה עלייה מתונה ברמות LDL-C (הבדל של 3.7 מ"ג/ד"ל){{הערה|שם=הערה205|Hu T, Mills KT, Yao L, Demanelis K, Eloustaz M, Yancy WS Jr, Kelly TN. Effects of low-carbohydrate diets versus low-fat diets on metabolic risk factors: a meta-analysis of randomized controlled clinical trials. Am J Epi 2012; 176: S44-S54.}}. במטה-אנאליזה חדשה יותר של מחקרי התערבות, שכללו 3,492 משתתפים ונמשכו
 
מעבר לשנה, נמצא יתרון לדיאטה דלת הפחמימות / עתירת חלבונים בהפחתה במסת השומן, TG ואינסולין{{הערה|שם=הערה206|Clifton PM, Condo D, Keogh JB. Long term weight maintenance after advice to consume low carbohydrate, higher protein diets-A systematic review and meta analysis. Nut Met Card Dis 2014;24: 224-235.}}.
 
 
 
במטה-אנאליזה של מחקרי התערבות, שכללו 3'073 חולי [[סוכרת מסוג 2]] עם משך מעקב למעלה משנה נמצא כי דיאטה דלת-פחמימות הייתה אחת מהאסטרטגיות המומלצות למניעת מחלות קרדיוואסקולריות בקרב חולי סוכרת{{הערה|שם=הערה207|Ajala O, English P, Pinkney J. Systematic review and meta-analysis of different dietary approaches to the management of type 2 diabetes. Am J Clin Nut 2013;97: 505-516.}}.
 
 
 
במחקר ה- DIRECT הישראלי, נערכה התערבות במשך שנתיים בקרב מאות נחקרים מאזור דימונה{{הערה|שם=הערה208|Shai I, Schwarzfuchs D, Henkin Y, Shahar DR, Witkow S, Greenberg I, Golan R, Fraser D, Bolotin A, Vardi H, Tangi-Rozental O, Zuk-Ramot R, Sarusi B,Brickner D, Schwartz Z, Sheiner E, Marko R, Katorza E, Thiery J, Fiedler GM, Bluher M, Stumvoll M, Stampfer MJ. Weight loss with a low-carbohydrate, Mediterranean, or low-fat diet. N Engl J Med 2008 ; 359:229-241.}} ומעקב לאורך 4 שנים נוספות{{הערה|שם=הערה209|Schwarzfuchs D, Golan R, Shai I. Four-year follow-up after two-year dietary interventions. N Engl J Med 2012; 367:1373-1374.}}. נמצא כי בהשוואה לדיאטה דלת-שומן, לדיאטה דלת פחמימות היה יתרון בהפחתה במשקל ובמיוחד בשיפור רמות HDL-C, אפוליפופרוטאין TG ,A ונטייה לשיפור רמות אינסולין {{הערה|שם=הערה208}}, {{הערה|שם=הערה210|Shai I, Spence JD, Schwarzfuchs D, Henkin Y, Parraga G, Rudich A, Fenster A, Mallett C, Liel-Cohen N, Tirosh A, Bolotin A, Thiery J, Fiedler GM, Bluher M,Stumvoll M, Stampfer MJ. Dietary intervention to reverse carotid atherosclerosis. Circulation 2010;121: 1200-1208.}}. בשלושת הדיאטות הייתה הפחתה משמעותית ומובהקת של נפח הדופן של עורק הקרוטיד, כל עוד נשמרה ירידה במשקל של לפחות 5.5 ק"ג לאורך שנתיים והפחתה של כ 5 יחידות בלחץ הדם הסיסטולי, ללא הבדל משמעותי בין הדיאטות{{הערה|שם=הערה210}}. דיאטה דלת פחמימות נמצאה במחקר זה בטוחה ויעילה מבחינת סמני תפקוד כלייתי{{הערה|שם=הערה211|Tirosh A, Golan R, Harman-Boehm I, Henkin Y, Schwarzfuchs D, Rudich A, Kovsan J, Fiedler GM, Bluher M, Stumvoll M, Thiery J, Stampfer MJ, Shai I. Renal function following three distinct weight loss dietary strategies during 2 years of a randomized controlled trial. Diabetes Care 2013 ; 36:2225-2232.}} ומדדי כבד ודלקת{{הערה|שם=הערה208}}. לאחר ארבע שנות מעקב נוספות, היתרון בשיפור פרופיל שומני הדם נשמר בדיאטה דלת פחמימות ובדיאטה ים-תיכונית למרות שנצפתה עלייה חלקית במשקל{{הערה|שם=הערה209}}.
 
 
;מנגנונים אפשריים
 
ממחקרי התערבות שנערכו בעשור האחרון עולה כי דיאטה דלת פחמימות מהווה אסטרטגיה יעילה ובטוחה בהפחתת משקל ובשיפור גורמי סיכון קרדיוואסקולרים.
 
 
 
הפחתת צריכת פחמימות לטובת תוספת חלבונים ושומנים, במיוחד מהצומח, עשויה לתרום להפחתת משקל, TG והעלאת HDL-C, אך לא להפחתת LDL-C באופן ישיר {{הערה|שם=הערה212|Hu T, Bazzano LA2. The low-carbohydrate diet and cardiovascular risk factors: Evidence from epidemiologic studies. Nutr Metab Cardiovasc Dis 2014;24:337-343.}}, {{הערה|שם=הערה213|Nordmann AJ, Nordmann A, Briel M, Keller U, Yancy WS, Jr, Brehm BJ, Bucher HC. Effects of low-carbohydrate vs. low-fat diets on weight loss and cardiovascular risk factors. A meta-analysis of randomized controlled trials. Arch Intern Med 2006;166: 285¬293.}}
 
 
 
 
 
{| class="wikitable"
 
|-
 
! המלצות הוועדה !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
| דיאטות דלות פחמימות עדיפות על פני דיאטות דלות שומן בהפחתת רמות TG והעלאת רמות HDL-C בדם. עדיף להחליף את הפחמימות בשמנים בלתי רוויים מן הצומח. || I || A
 
|-
 
| דיאטות דלות פחמימות, שמכילות 30-40% מקלוריות מפחמימות, דלות בשומן רווי ועשירות בשומן חד בלתי רווי, בטוחות לצריכה באנשים בריאים בעודף משקל, במשך מעקב של עד 4 שנים. || I || A
 
|-
 
| דיאטות דלות פחמימות מובילות לירידה גדולה יותר במשקל בהשוואה לדיאטות דלות שומן (במשך מעקב עד שנתיים). || I || A
 
|}
 
 
 
===דיאטה ים תיכונית===
 
 
 
התזונה הים-תיכונית מתבססת על מזון מהצומח, מזון עונתי, מקומי, טרי וכמעט לא מעובד. התזונה עשירה בירקות, פירות, לחם ודגנים מלאים, קטניות, אגוזים, גרעינים ושמן זית. מוצרי חלב נצרכים בכמות מתונה וכך גם ביצים, דגים ועוף. בשר אדום נצרך בכמות מעטה. הארוחות מלוות בשתיית יין בכמות קטנה עד מתונה {{הערה|שם=הערה301|Trichopoulou A, Lagiou P. Healthy traditional Mediterranean diet: an expression of culture, history, and lifestyle. Nutr Rev, 1997;55:383-9.}}, {{הערה|שם=הערה302|Kris-Etherton P, Eckel RH, Howard BV, St Jeor S, Bazzarre TL; Nutrition Committee Population Science Committee and Clinical Science Committee of the American Heart Association. AHA Science Advisory: Lyon Diet Heart Study. Benefits of a Mediterranean-style, National Cholesterol Education Program/American Heart Association Step I Dietary Pattern on Cardiovascular Disease. Circulation. 2001;103:1823-5.}}. התזונה הים-תיכונית מאופיינת בצריכה גבוהה יחסית של שומן (30%-40% מסך האנרגיה), אולם הרכב השומן בה שונה מהתזונה המערבית הרגילה: תכולת השומן הרווי נמוכה יחסית ומהווה פחות מ-8% מהאנרגיה ותכולת השומן החד-בלתי רווי גבוהה ומהווה 15%-25% מסך האנרגיה. התזונה הים-תיכונית מתאפיינת גם בצריכה גבוהה של חומצות שומן אומגה 3 מדגים וממקורות צמחיים, המתבטאת ביחס נמוך של חומצות שומן מסוג אומגה 6 לאומגה 3, העומד על -1:2 1:1 לעומת 1:14בתזונה האופיינית באירופה {{הערה|שם=הערה301}}, {{הערה|שם=הערה302}}.
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
במטה-אנאליזה של 8 מחקרים, שכללו 514,816 משתתפים, נמצא כי היצמדות לתזונה הים-תיכונית קשורה בשיעורים נמוכים ב- 9% לסך התמותה וב- 9%-10% לתמותה ממחלות לב וכלי דם{{הערה|שם=הערה303|Sofi F, Cesari F, Abbate R Gensini GF, Casini A. Adherence to Mediterranean diet and health status: meta-analysis. BMJ, 2008;337:a1344.}}, {{הערה|שם=הערה304|Sofi F, Abbate R, Gensini GF, Casini A. Accruing evidence on benefits of adherence to the Mediterranean diet on health: an updated systematic review and meta-analysis. Am J Clin Nutr. 2010;92:1189-96.}}.
 
 
 
היצמדות לדיאטה הים-תיכונית נמצאה קשורה בסיכון נמוך למל"כ, כפי שנצפה במטה-אנאליזה של מחקרי עוקבה (0.53,0.72 RR 0.63; 95%CI){{כ}}{{הערה|שם=הערה305|Mente A, de Koning L, Shannon HS, Anand SS. A systematic review of the evidence supporting a causal link between dietary factors and coronary heart disease. Arch Intern Med, 2009;169:659-69.}}.
 
 
 
במחקרי עוקבה נוספים נמצא כי קיים קשר הפוך בין תזונה ים-תיכונית לגורמי הסיכון למחלות קרדיוואסקולריות בעיקר יתר לחץ דם(יל"ד), השמנה ותסמונת מטבולית{{הערה|שם=הערה306|Grosso G, Mistretta A, Frigiola A, Gruttadauria S, Biondi A, Basile F, Vitaglione P, D'Orazio N, Galvano F. Mediterranean diet and cardiovascular risk factors: a systematic review. Crit Rev Food Sci Nutr. 2014;54:593-610.}} וסוכרת מסוג 2 {{כ}}{{הערה|שם=הערה307|Koloverou E, Esposito K, Giugliano D, Panagiotakos D. The effect of Mediterranean diet on the development of type 2 diabetes mellitus: A meta-analysis of 10 prospective studies and 136,846 participants. Metabolism. 2014;63:903-911.}}.
 
 
נמצא קשר בין תזונה ים-תיכונית לאיכות חיים טובה יותר, תוחלת חיים ארוכה יותר ומניעה ראשונית ושניונית של מחלות כרוניות נוספות בהן: [[סרטן]], [[אלצהיימר]], [[פרקינסון]], [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]], [[דלקת מפרקים שגרונית]] ו[[אוסטיאופורוזיס]]{{הערה|שם=הערה308|Serra-Majem L, Roman B, Estruch R. Scientific evidence of interventions using the Mediterranean diet: a systematic review. Nutr Rev. 2006;64:S27-47.}}.
 
 
 
;מחקרי התערבות
 
במחקרים התערבותיים, הדיאטה נמצאה יעילה בהפחתת גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם כגון: השמנה {{הערה|שם=הערה309|Buckland G, Bach A, Serra-Majem L .Obesity and the Mediterranean diet: a systematic review of observational and intervention studies. Obes Rev, 2008;9:582-93.}}, {{הערה|שם=הערה310|Shai I, Schwarzfuchs D, Henkin Y. Shahar DR, Witkow S, Greenberg I, Golan R, Fraser D, Bolotin A, Vardi H, Tangi-Rozental O, Zuk-Ramot R, Sarusi B, Brickner D, Schwartz Z, Sheiner E, Marko R, Katorza E, Thiery J, Fiedler GM, Bluher M, Stumvoll M, Stampfer MJ; Dietary Intervention Randomized Controlled Trial (DIRECT) Group. Weight loss with a low-carbohydrate, Mediterranean, or low-fat diet. N Engl J Med, 2008;359:229-41.}}, עמידות לאינסולין וסוכרת {{הערה|שם=הערה311|Salas-Salvado J, Bullo M, Estruch R, Ros E, Covas MI, Ibarrola-Jurado N, Corella D, Aros F, Gomez-Gracia E, Ruiz-Gutierrez V, Romaguera D, Lapetra J, Lamuela-Raventos RM, Serra-Majem L, Pinto X, Basora J, Munoz MA, Sorli JV, Martinez-Gonzalez MA. Prevention of diabetes with Mediterranean diets: a subgroup analysis of a randomized trial. Ann Intern Med. 2014;160:1-10.}}, פרופיל שומני הדם {{הערה|שם=הערה310}}, {{הערה|שם=הערה312|Rees K, Hartley L, Flowers N, Clarke A, Hooper L, Thorogood M, Stranges S. 'Mediterranean' dietary pattern for the primary prevention of cardiovascular disease. Cochrane Database Syst Rev. 2013;8:CD009825. doi.10.1002/14651858:CD009825.}},{{הערה|שם=הערה313|Fito M, Guxens M, Corella D, Saez G, Estruch R, de la Torre R, Frances F, Cabezas C, Lopez-Sabater Mdel C, Marrugat J, Garcia-Arellano A, Aros F, Ruiz-Gutierrez V, Ros E, Salas-Salvado J, Fiol M, Sola R, Covas MI; PREDIMED Study Investigators. Effect of a traditional Mediterranean diet on lipoprotein oxidation: a randomized controlled trial. Arch Intern Med. 2007;167:1195-203.}}, יל"ד {{הערה|שם=הערה312}}, {{הערה|שם=הערה314|Estruch R, Martinez-Gonzalez MA, Corella D, Salas-Salvado J, Ruiz-Gutierrez V, Covas MI, Fiol M, Gomez-Gracia E, Lopez-Sabater MC, Vinyoles E, Aros F, Conde M, Lahoz C, Lapetra J, Saez G, Ros E; PREDIMED Study Investigators. Effects of a Mediterranean-style diet on cardiovascular risk factors: a randomized trial. Ann Intern Med, 2006;145:1-11.}}, תהליכי חמצון ודלקת {{הערה|שם=הערה315|Mena MP, Sacanella E, Vazquez-Agell M, Morales M, Fito M, Escoda R, Serrano-Martinez M, Salas-Salvado J, Benages N, Casas R, Lamuela-Raventos RM, Masanes F, Ros E, Estruch R. Inhibition of circulating immune cell activation: a molecular antiinflammatory effect of the Mediterranean diet. Am J Clin Nutr. 2009;89:248-56.}}, {{הערה|שם=הערה316|Chrysohoou C, Panagiotakos DB, Pitsavos C, Das UN, Stefanadis C. Adherence to the Mediterranean diet attenuates inflammation and coagulation process in healthy adults: The ATTICA Study. J Am Coll Cardiol, 2004;44:152-8.}}, והתסמונת המטבולית {{הערה|שם=הערה317|Esposito K, Giugliano D. Mediterranean diet and the metabolic syndrome: the end of the beginning. Metab Syndr Relat Disord, 2010;8:197-200.}}, {{הערה|שם=הערה318|Salas-Salvado J, Fernandez-Ballart J, Ros E, Martinez-Gonzalez MA, Fito M, Estruch R, Corella D, Fiol M, Gomez-Gracia E, Aros F, Flores G, Lapetra J, Lamuela-Raventos R, Ruiz-Gutierrez V, Bullo M, Basora J, Covas MI; PREDIMED Study Investigators. Effect of a Mediterranean diet supplemented with nuts on metabolic syndrome status: one-year results of the PREDIMED randomized trial. Arch Intern Med. 2008;168:2449-58.}}. במטה-אנאליזה של מחקרי התערבות, בהם נערכה השוואה בין דיאטה ים-תיכונית לדיאטה דלת שומן בקרב אנשים בעודף משקל או השמנה, הדיאטה הים-תיכונית נמצאה יעילה יותר בהפחתת משקל, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, רמות גלוקוז בצום, כולסטרול כללי ו- CRP.{{כ}}{{הערה|שם=הערה319|Nordmann AJ, Suter-Zimmermann K, Bucher HC, Shai I, Tuttle KR, Estruch R, Briel M. Meta-analysis comparing Mediterranean to low-fat diets for modification of cardiovascular risk factors. Am J Med. 2011;124:841-51.}}
 
 
 
במטה-אנאליזה של מחקרי התערבות נמצא כי היצמדות לדיאטה הים-תיכונית קשורה בסיכון נמוך למל"כ (0.15,0.48 RR 0.32, 95%CI){{כ}}{{הערה|שם=הערה305}}. במחקר PREDIMED השתתפו גברים ונשים בגילאי -55 80 שנים, שהיו בסיכון גבוה למחלות קרדיוואסקולריות. הם חולקו באופן אקראי ל- 3 קבוצות דיאטה: דלת שומן; ים-תיכונית עם שמן זית; ים-תיכונית עם אגוזים. הדיאטה הים-תיכונית לא כללה הגבלה קלורית או המלצה לפעילות גופנית. במחקר, שכלל 7,447 משתתפים (57% נשים), חלה ירידה של כ-30% בסיכון לתחלואה או תמותה קרדיוואסקולרית במהלך מעקב חציוני של 4.8 שנים (בקבוצת שמן הזית 0.92 ,0.54 HR 0.70; 95% CI ובקבוצת האגוזים 0.54,0.96 HR 0.72; 95% CI){{כ}}{{הערה|שם=הערה320|Estruch R, Ros E, Salas-Salvado J, Covas MI, Corella D, Aros F, Gomez-Gracia E, Ruiz-Gutierrez V, Fiol M, Lapetra J, Lamuela-Raventos RM, Serra-Majem L, Pinto X, Basora J, Munoz MA, Sorli JV, Martinez JA, Martinez-Gonzalez MA; PREDIMED Study Investigators. Primary prevention of cardiovascular disease with a Mediterranean diet. N Engl J Med. 2013;368:1279-90.}}. במחקרי התערבות נוספים הוכח כי התזונה הים-תיכונית יעילה גם במניעה שניונית של מחלות קרדיוואסקולריות {{הערה|שם=הערה306}}, {{הערה|שם=הערה321|de Lorgeril M, Salen P. Mediterranean diet in secondary prevention of CHD. Public Health Nutr. 2011;14:2333-7.}}.
 
 
 
במחקר Lyon Diet Heart, הסיכון לתמותה לבבית או לאירוע לבבי ירד ב- 50% עד 70% בקרב חולי CHD, שאימצו את הדיאטה הים-תיכונית (מועשרת בחומצת שומן אלפא-לינולנית, ALA) במשך 4 שנות מעקב {{הערה|שם=הערה322|de Lorgeril M, Salen P, Martin JL, Monjaud I, Delaye J, Mamelle N. Mediterranean diet, traditional risk factors, and the rate of cardiovascular complications after myocardial infarction: final report of the Lyon Diet Heart Study. Circulation, 1999;99:779-85.}}. היצמדות לדיאטה ים-תיכונית קשורה לסיכון נמוך לפתח LVSD {{כ}} (left ventricular systolic function) במהלך האשפוז ולסיכון נמוך להישנות אירועים לבביים במשך שנתיים ( OR 0.80,0.98 0.88, 95%CI){{כ}}{{הערה|שם=הערה323|Chrysohoou C, Panagiotakos DB, Aggelopoulos P, Kastorini CM, Kehagia I, Pitsavos C, Stefanadis C. The Mediterranean diet contributes to the preservation of left ventricular systolic function and to the long-term favorable prognosis of patients who have had an acute coronary event. Am J Clin Nutr, 2010;92:47-54.}}.
 
 
 
;מנגנונים אפשריים
 
מנגנון הפעולה מיוחס להשפעה הסינרגיסטית של מכלול רכיבי התזונה המאפיינים את הדיאטה וכוללים: סיבים תזונתיים, אנטיאוקסידנטים (ויטמינים A,C,E), קרוטנואידים (בטא-קרוטן, ליקופן, לוטאין ועוד) שמקורם בירקות ופירות, חומצות שומן חד-בלתי רוויות משמן הזית וחומצות שומן מסוג אומגה-3 מדגים. במספר מחקרים נמצאה השפעה מיטיבה של התזונה הים-תיכונית (במיוחד שמן זית) על ביטוי גנים הקשורים בטרשת ורגישות לאינסולין {{הערה|שם=הערה320}}.
 
 
 
{| class="wikitable"
 
|-
 
! המלצות הוועדה !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
| תזונה ים-תיכונית מומלצת למניעת מחלות קרדיוואסקולריות. || I|| A
 
 
 
|-
 
| תזונה ים-תיכונית מומלצת למניעת גורמי הסיכון למחלות קרדיוואסקולריות: סוכרת, תסמונת מטבולית, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה והשמנה. || I || A
 
|}
 
 
 
===DASH diet===
 
 
 
דיאטת DASH{{כ}} (Dietary Approaches to Stop Hypertension) היא תוכנית תזונתית שהורכבה במטרה להפחית את לחץ הדם כגורם סיכון קרדיוואסקולרי.
 
 
 
דיאטת DASH עשירה בירקות ובפירות, ומשלבת מוצרי חלב דלי שומן, דגנים מלאים, עוף דגים ואגוזים. מנגד, היא דלה בשומן, בשר בקר, ממתקים ומשקאות ממותקים. בהשוואה לדיאטה מערבית, דיאטת DASH מספקת יותר [[סידן]], [[אשלגן]], [[מגנזיום]] ו[[סיבים תזונתיים]], ופחות [[שומן]], [[שומן רווי]], [[כולסטרול ]] ו[[נתרן]]{{הערה|שם=הערה401|http://www.nhlbi.nih.gov/health/public/heart/hbp/dash/new_dash.pdf. Accessed 13/3/14}}. (ראו טבלה להלן).
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
במטה אנאליזה של 3 מחקרי עוקבה תצפיתיים עם 144,337 משתתפים, שבוצעה לאחרונה, נמצא, שאימוץ דפוסי DASH היה קשור ל- 21% סיכון פחות למל"כ באוכלוסיה ללא יל"ד{{הערה|שם=הערה402|Salehi-Abargouei A, Maghsoudi Z, Shirani F, Azadbakht L. Effects of Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH)-style diet on fatal or nonfatal cardiovascular diseases-¬incidence: a systematic review and meta-analysis on observational prospective studies. Nutrition. 2013 ;29:611-8.}}.
 
 
;מחקרי התערבות
 
במחקר, שנערך בקרב 459 משתתפים עם יל"ד ללא טיפול תרופתי, נבדקה ההשפעה של דיאטת DASH לעומת דיאטה עשירה בירקות ופירות בלבד או דיאטה אמריקאית טיפוסית. דיאטת DASH הביאה לירידה בלחץ דם סיסטולי ודיאסטולי של 11.4 ו-5.5 מ"מ כספית בהתאמה, לעומת 7.2 ו-2.8 מ"מ כספית בדיאטה העשירה בירקות ופרות, בהשוואה לדיאטה האמריקאית הטיפוסית{{הערה|שם=הערה403|Sacks FM, Obarzanek E, Windhauser MM, Svetkey LP, Vollmer WM, McCullough M, Karanja N, Lin PH, Steele P, Proschan MA, et al.. Rationale and design of the Dietary Approaches to Stop Hypertension trial (DASH): a multicenter controlled feeding study of dietary patterns to lower blood pressure. Ann Epidemiol 1995;5: 108-18.}}, {{הערה|שם=הערה404|Appel LJ, Moore TJ, Obarzanek E, Vollmer WM, Svetkey LP, Sacks FM, Bray GA, Vogt TM, Cutler JA, Windhauser MM, Lin PH, Karanja N.. The effect of dietary patterns on blood pressure: results from the Dietary Approaches to Stop Hypertension trial. New Eng J Med 1997; 336: 1117-24.}}. שילוב דיאטת DASH עם תוכנית המתמקדת באורח חיים בריא הפחיתה עוד יותר את לחץ הדם {{הערה|שם=הערה405|Appel LJ, Champagne CM, Harsha DW, Cooper LS, Obarzanek E, Elmer PJ, Stevens VJ, Vollmer WM, Lin PH, Svetkey LP, Stedman SW, Young DR. Effects of Comprehensive Lifestyle Modification on Blood Pressure Control: Main Results of the PREMIER Clinical Trial. JAMA. 2003;289:2083-2093.}}. בחישוב לפי נוסחת פרמינגהם למדידת הסיכון לתמותה ממל"כ ב-10 שנות מעקב, דיאטת DASH נמצאה קשורה לסיכון פחות ב-11% בהשוואה לדיאטה עשירה בפירות וירקות וב-18% בהשוואה לדיאטה אמריקאית טיפוסית{{הערה|שם=הערה406|Chen ST, Maruthur NM, Appel LJ. The effect of dietary patterns on estimated coronary heart disease risk: results from the Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) trial. Circ Cardiovasc Qual Outcomes. 2010 ;3:484-9.}}. במשתתפים עם BMI ממוצע של 33.1 ולחץ דם ההתחלתי ממוצע של 138/86 מ"מ כספית נמצאה ירידה משמעותית בלחץ הדם{{הערה|שם=הערה407|Hinderliter AL, Sherwood A, Craighead LW, Lin PH, Watkins L, Babyak MA, Blumenthal JA et al. The long-term effects of lifestyle change on blood pressure: One-year follow-up of the ENCORE study. Am J Hypertens. 2014 ;27:734-41}}, ללא קשר לנוכחות התסמונת המטאבולית{{הערה|שם=הערה408|Hikmat F, Appel LJ. Effects of the DASH diet on blood pressure in patients with and without metabolic syndrome: results from the DASH trial. J Hum Hypertens. 2014;28:170-5 .}} .בקרב סוכרתיים, נצפו בנוסף להפחתה ברמת לחץ הדם, שיפור ברמות הגלוקוז, HbA1c, שיפור ברמת הכולסטרול (הורדת 17.2 LDL-C מ"ג/ד"ל (0.001=p) ועלית 4.3 HDL-C מ"ג/ד"ל (0.02=p) וסמנים דלקתיים{{הערה|שם=הערה409|Azadbakht L, Fard NR, Karimi M, Baghaei MH, Surkan PJ, Rahimi M, Esmaillzadeh A, Willett WC. Effects of the Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) eating plan on cardiovascular risks among type 2 diabetic patients: a randomized crossover clinical trial. Diabetes Care. 2011 ;34:55-7.}}, {{הערה|שם=הערה410|Azadbakht L, Surkan PJ, Esmaillzadeh A, Willett WC. The Dietary Approaches to Stop Hypertension eating plan affects C-reactive protein, coagulation abnormalities, and hepatic function tests among type 2 diabetic patients. J Nutr. 2011 ;141:1083-8.}}.
 
 
 
במטה אנאליזה עדכנית של 9 מחקרי התערבות, שנערכו בקרב 1239 משתתפים רובם לא סכרתיים, לא נמצאה השפעה של דיאטת DASH על רמת הגלוקוז בצום{{הערה|שם=הערה411|Shirani F, Salehi-Abargouei A, Azadbakht L. Effects of Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) diet on some risk for developing type 2 diabetes: a systematic review and meta-analysis on controlled clinical trials. Nutrition. 2013 ;29:939-47.}}. בשילוב רמות שונות של נתרן דיאטת DASH הפחיתה את לחץ הדם בכל רמות הנתרן בהשוואה לקבוצת ביקורת. ההפחתה הבולטת ביותר בלחץ הדם נצפתה כשצריכת הנתרן הייתה הנמוכה ביותר (1200 מ"ג ליום{{הערה|שם=הערה412|Sacks FM, Svetkey LP, Vollmer WM, Appel LJ, Bray GA, Harsha D, Obarzanek E, Conlin PR, Miller ER 3rd, Simons-Morton DG, Karanja N, Lin PH. Effects on blood pressure of reduced dietary sodium and the Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) diet. New Eng J Med 2001;344:3-10.}}. דיאטת DASH דלת נתרן מנעה את העליה הטיפוסית בלחץ הדם המתרחשת עם הגיל{{הערה|שם=הערה413|Bray GA, Vollmer WM, Sacks FM, Obarzanek E, Svetkey LP, Appel LJ. A further subgroup analysis of the effects of the DASH diet and three dietary sodium levels on blood pressure: results of the DASH-Sodium Trial. Am J Cardiol 2004; 94:222-7.}}. הוכח, שדיאטת DASH דלה בנתרן תורמת, בנוסף להורדת לחץ הדם, לתפקוד החדר השמאלי{{הערה|שם=הערה414|Nguyen HT, Bertoni AG, Nettleton JA, Bluemke DA, Levitan EB, Burke GL.. DASH eating pattern is associated with favorable left ventricular function in the multi-ethnic study of atherosclerosis. J Am Coll Nutr. 2012 ;31:401-7.}}, לשיפור בתפקוד האוטונומי והואסקולרי ולירידה במסת חדר שמאל אצל הסובלים מיל"ד ומעודף משקל. השפעה זו הייתה בולטת יותר בתוספת פעילות גופנית והורדה במשקל{{הערה|שם=הערה415|Blumenthal JA, Babyak MA, Hinderliter A, Watkins LL, Craighead L, Lin PH, Caccia C, Johnson J, Waugh R, Sherwood A.l. Effects of the DASH diet alone and in combination with exercise and weight loss on blood pressure and cardiovascular biomarkers in men and women with high blood pressure: the ENCORE study. Arch Intern Med. 2010;170:126-35.}}. שיעורי ההיענות לדיאטת DASH היו גבוהים בעיקר בתחום מוצרי החלב ואחוז השומן בתפריט: 34% מהנחקרים עמדו ביעד צריכת הפירות והירקות, 59% ביעד צריכת דברי חלב, 59% ביעד הגבלת סך כך שומן מתחת ל-25% מהקלוריות היומיות ו-46.5% עמדו ביעד הגבלת צריכת השומן הרווי מתחת ל7% מסך כל צריכת הקלוריות היומיות{{הערה|שם=הערה407}}. ההיענות לדיאטה הייתה טובה גם כשהמשתתפים הכינו את הארוחות בעצמם{{הערה|שם=הערה409}}.
 
 
 
;מנגנונים אפשריים
 
דיאטת DASH עשירה בסיבים תזונתיים, במיוחד סיבים מסיסים, פולאט, ויטמין C, ופיטוכימיקלים כמו: פלאבנואידים, קרוטנואידים, ופיטוסטרולים כל אלה יכולים להגביר פעילות נוגדת חמצון, להפחית את לחץ הדם, לשפר את פרופיל שומני הדם, הרגישות לאינסולין ולצמצם את הדחק החמצוני{{הערה|שם=הערה416|Azadbakht L, Mirmiran P, Esmaillzadeh A, Azizi T, Azizi F. Beneficial effects of a Dietary Approaches to Stop Hypertension eating plan on features of the metabolic syndrome. Diabetes Care 2005;28:2823-31.}}.
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|-
 
! המלצות הועדה
 
! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! מומלצת למניעה וטיפול ביתר לחץ דם DASH דיאטת
 
|| I
 
|| A
 
|-
 
! מומלצת להפחתת הסיכון לאירועים קרדיוואסקולרים באנשים DASH דיאטת
 
עם יתר לחץ דם
 
|| I
 
|| B
 
|}
 
 
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''הרכב דיאטת DASH'''{{הערה|שם=הערה403}}</big>
 
|-
 
|| שומן
 
|| 27% מסך הקלוריות
 
|-
 
|| שומן רווי
 
|| 6% שומן מסך הקלוריות
 
|-
 
|| כולסטרול
 
|| 150 מ"ג ביממה
 
|-
 
|| פחמימות
 
|| 55% מסך הקלוריות
 
|-
 
|| חלבונים
 
|| 18% מסך הקלוריות
 
|-
 
|| סיבים תזונתיים
 
|| 31 גר' ביממה
 
|-
 
|| אשלגן
 
|| 4700 מ"ג ביממה
 
|-
 
|| מגנזיום
 
|| 500 מ"ג ביממה
 
|-
 
|| סידן
 
|| 1240 מ"ג ביממה
 
|}
 
 
 
===צמחונות וטבעונות===
 
;הגדרה
 
צמחונים נמנעים מאכילת בעלי חיים וטבעונים נמנעים מאכילת כל מזון שמקורו מהחי (בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב). תזונה צמחונית או טבעונית נובעת לרוב ממניעים אידיאולוגים של אי פגיעה בבעלי חיים ו/או ממניעים בריאותיים{{הערה|שם=הערה501|Dominique Ashen M. Vegetarian diets in cardiovascular prevention. Curr Treat Options Cardiovasc Med 2013;15:735-45.}}.
 
 
 
קיימים סוגים שונים של צמחונות וטבעונות{{הערה|שם=הערה502|Venderley AM, Campbell WW. Vegetarian diets: Nutritional considerations for athletes.
 
Sports Med 2006;36: 293-305. Craig WJ. Health effects of vegan diets. Am J Clin Nutr. 2009;89:1627S-1633S. }}:
 
*'''Lacto-ovo vegetarian diet''' : נמנעים מבשר, דגים ועופות, אך אוכלים גם מוצרי חלב וביצים.
 
*'''Lacto vegetarians''' : נמנעים מבשר, עופות, דגים וביצים, אך אוכלים מוצרי חלב.
 
*'''Ovo vegetarians''' : נמנעים מבשר, עופות, דגים ומוצרי חלב, אך אוכלים ביצים.
 
*'''Vegan diet''': דיאטה טבעונית. נמנעים מבשר, עופות, דגים, מוצרי חלב, ביצים, ג'לטין, דבש, ותוספי מזון שמקורם מבעלי חיים.
 
*'''Macrobiotic diet''' : נמנעים מבשר, עופות, ביצים, מוצרי חלב, פירות טרופיים, ממתיקים, עגבניות ותפוחי אדמה. אוכלים דגים.
 
*'''Fruitarian diet''' : דיאטה טבעונות המבוססת על צריכת פירות טריים או מיובשים.
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
במחקרי עוקבה נמצא כי בהשוואה לאוכלי כל, לצמחונים וטבעונים משקל גוף נמוך יותר{{הערה|שם=הערה503|Fraser GE. Vegetarian diets: what do we know of their effects on common chronic diseases? Am J Clin Nutr 2009;89:1607S-1612S.}}, {{הערה|שם=הערה504|Zhang Z, Ma G, Chen S, Li Z, Xia E, Sun Y, Yang F, Zheng L, Feng X. Comparison of plasma triacylglycerol levels in vegetarians and omnivores: a meta-analysis. Nutrition 2013;29:426-30.}}, רמה נמוכה יותר של רקמת שומן {{הערה|שם=הערה505|Yang SY, Zhang HJ, Sun SY, Wang LY, Yan B, Liu CQ, Zhang W, Li XJ.Relationship of carotid intima-media thickness and duration of vegetarian diet in Chinese male vegetarians. Nutr Metab (Lond) 2011;8:63.}}, לחץ דם נמוך יותר, רמות סך הכולסטרול נמוכות ב- 32% ורמות LDL-C ב- 44%.{{הערה|שם=הערה503}}
 
 
 
במחקר סיני נמצא, כי ככל שמשך ההצמדות לצמחונות היה ארוך יותר, שומני הדם היו מאוזנים יותר ושכבת הטרשת על עורק התרדמה הייתה קטנה יותר {{הערה|שם=הערה506|Clifton PM. Protein and coronary heart disease: the role of different protein sources. Curr Atheroscler Rep 2011; 3:493-8.}}.
 
 
 
במטה-אנאליזה של 7 מחקרי עוקבה, שכללו 124,706 משתתפים, הסיכון היחסי בקרב צמחוניים בהשוואה ללא צמחוניים לסך תמותה היה: 0.66,1.16 ,RR = 0.91; 95% CI, ולתמותה ממל"כ  RR= 0.71; 95% CI, 0.56,0.87.{{כ}}{{הערה|שם=הערה507|Key TJ, Appleby PN, Davey GK, Allen NE, Spencer EA, Travis RC. Mortality in British vegetarians: review and preliminary results from EPIC-Oxford. Am J Clin Nutr 2003;78:533S-538S.}}
 
 
 
לעומת זאת, במחקר EPIC Oxford {{כ}}(Prospective Investigation into Cancer and Nutrition-Oxford), שכלל 46,562 משתתפים, מתוכם כ- 32% צמחוניים, במשך מעקב של 5.6 שנים, לא נמצא הבדל בין צמחוניים ולא צמחוניים בתמותה ממל"כ:
 
Death Rate Ratio 0.75; 95% CI, 0.41,1.37, וסך תמותה: 1.05 Death Rate Ratio 0.86,1.27 ,95% CI {{כ}}{{הערה|שם=הערה508|Neal D Barnard, Joshua Cohen, David JA Jenkins, Gabrielle Turner-A low-fat vegan diet and a conventional diabetes diet in the treatment of type 2 diabetes: a randomized, controlled, 74-wk clinical trial. Am J Clin Nutr 2009; 89:1588S-1596S.}}.
 
 
 
במטה אנאליזה של 12 מחקרים התערבותיים או תצפיתיים, שכללו 1300 משתתפים, נמצא כי במדינות מתפתחות נמצא קשר בין דיאטה צמחונית/טבעונית לרמות TG נמוכות יותר. קשר כזה לא נמצא בקרב המשתתפים ממדינות מפותחות {{הערה|שם=הערה509|Ferdowsian HR, Barnard ND. Effects of Plant-Based Diets on Plasma Lipids. Am J Cardiol 2009;104:947-56.}}.
 
 
 
;מחקרי התערבות
 
במטה אנאליזה, שכללה 27 מחקרי התערבות נמצא, כי הירידה הגדולה ביותר ברמות LDL-C (עד 35%) היתה בקרב אנשים שעברו לדיאטה צמחונית או טבעונית {{הערה|שם=הערה510|Huang T, Yang B, Zheng J, Li G, Wahlqvist ML, Li D. Cardiovascular disease mortality and cancer incidence in vegetarians: a meta-analysis and systematic review. Ann Nutr Metab 2012;60:233-40.}}.
 
 
 
בקרב חולי סוכרת, דיאטה טבעונית הביאה לשיפור גדול יותר בשומני הדם בהשוואה לדיאטה שוות קלוריות על פי הנחיות ה- ADA) American Diabetes Association). רמות LDL-C ירדו בדיאטה הטבעונית ב 13.5 מ"ג/ד"ל (10%-) לעומת 3.4 מ"ג/ד"ל (3%-) בדיאטה הרגילה{{הערה|שם=הערה511|Neal D Barnard, Joshua Cohen, David JA Jenkins, Gabrielle Turner-A low-fat vegan diet and a conventional diabetes diet in the treatment of type 2 diabetes: a randomized, controlled, 74-wk clinical trial. Am J Clin Nutr 2009; 89:1588S-1596S.}}. במחקרים נוספים נמדדה ירידה גדולה יותר ב-  HbA1C{{כ}} (1.23 מ"ג/ד"ל לעומת 0.38 מ"ג/ד"ל) ובמשקל (6.5 ק"ג לעומת 3.1 ק"ג) בדיאטת הטבעונית לעומת דיאטת ADA, בהתאמה {{הערה|שם=הערה512|Ajala O, English P, Pinkney J. Systematic review and meta-analysis of different dietary approaches to the management of type 2 diabetes. American Journal of Clinical Nutrition 2013;97:505-516.}}, {{הערה|שם=הערה513|Kahleova H, Matoulek M, Malinska H, Oliyarnik O, Kazdova L, Neskudla T, Skoch A, Hajek M, Hill M, Kahle M, Pelikanova T. Vegetarian diet improves insulin resistance and oxidative stress markers more than conventional diet in subjects with Type 2 diabetes. Diabet Med 2011;28:549-59.}}, וכן שיפור בתנגודת לאינסולין ובעקה החימצונית. השיפור הגדול יותר באיזון הסוכרת, סייע להורדת תרופות בקרב 53% מקבוצת ההתערבות לעומת 5% בקבוצת הביקורת {{הערה|שם=הערה514|Lilli B. Link, Najeeb S. Hussaini, Judith S. Jacobson. Change in quality of life and immunemarkers after a stay at a raw vegan institute: a pilot study. Complement Ther Med 2008;16:124-130.}}.
 
 
 
;מנגנונים אפשריים
 
באופן כללי, לצמחונים וטבעונים יש אורח חיים בריא יותר הכולל פחות עישון ויותר פעילות גופנית, שמשפיעים על הסיכון למחלות קרדיוואסקולריות.
 
 
 
דיאטות צמחוניות וטבעוניות מאוזנות הן עשירות בפירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות ואגוזים ועל כן מכילות יותר סיבים תזונתיים, מגנזיום, חומצה פולית, ויטמין C , ויטמין E ופיטוכימיקלים, בהשוואה לדיאטה מערבית. דיאטות אלו מכילות מעט, אם בכלל, מזונות מעובדים. כתוצאה מכך הן דלות יותר בקלוריות, שומן רווי וכולסטרול.
 
 
 
גורמים תזונתיים אלה משפיעים לטובה על גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם כמו משקל גוף, לחץ דם, רבדים טרשתיים בכלי הדם ועקה חמצונית {{הערה|שם=הערה501}}, {{הערה|שם=הערה515|15. Mi Kyung Kim, Sang Woon Cho, Yoo Kyoung Park. Long-term vegetarians have low oxidative stress, body fat, and cholesterol levels. Nutr Res Pract 2012;6:155-161.}}, {{הערה|שם=הערה516|Craig WJ.Nutrition concerns and health effects of vegetarian diets. Nutr Clin Pract 2010;25:613-20.}}.
 
 
 
דיאטות טבעוניות וצמחוניות מאוזנות יכולות לשפר גורמי סיכון קרדיוואסקולריים.
 
 
 
חשוב לוודא שהדיאטות אכן מאוזנות, כדי למנוע חסרים בוויטמין B12, ויטמין D, חומצות שומן מסוג אומגה-3, סידן (במיוחד באנשים הנמנעים ממוצרי חלב), ברזל ואבץ {{הערה|שם=הערה516}}.
 
 
 
{| class="wikitable"
 
|-
 
! המלצות הוועדה !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
|דיאטה טבעונית או צמחונית מאוזנת משפרת את הפרופיל המטבולי, באנשים בריאים ובאנשים עם סוכרת || I|| A
 
|-
 
| דיאטה טבעונית או צמחונית מאוזנת, תורמת להפחתת הסיכון לתחלואה ותמותה כללית וקרדיוואסקולרית || I || B
 
|}
 
 
 
===מזון מעובד ומתועש===
 
 
 
מזונות מעובדים, (המכונים לעיתים "מהירי הכנה" או "מוכנים לחימום" (Ready-to heat), ומשקאות מעובדים אינם מאוגדים תחת קטגוריית מזון אחת ולכן קשה לנתח את השפעתם הקרדיוואסקולרית{{הערה|שם=הערה601|Moubarac JC, Martins AP, Claro RM, Levy RB, Cannon G, Monteiro CA.Consumption of ultra-processed foods and likely impact on human health. Evidence from Canada. Public Health Nutr 2013;16:2240-8.}}.
 
 
 
ניתן לחלק את המזונות המעובדים ל-3 קבוצות: מזונות לא מעובדים או מעובדים באופן מינימלי, מזונות מבוססי רכיבים מעובדים ומזונות "אולטרה-מעובדים". אולם תחת הגדרה זו קיימים הבדלים תרבותיים בין מדינות{{הערה|שם=הערה602|Popkin BM1, Adair LS, Ng SW. Global nutrition transition and the pandemic of obesity in developing countries. Nutr Rev 2012;70:3-21.}}.
 
 
 
'''קבוצה 1:''' מזונות לא מעובדים, נכללים מוצרים מהחי שנצרכים קרוב לזמן שחיטתם או מזונות מהצומח שנצרכים בצורתם הטבעית. מזונות מעובדים באופן מינימלי כוללים מזונות שלא עברו שינוי פיזיקלי ורכיבי התזונה המקוריים שלהם לא השתנו. תהליכי העיבוד המינימיים כוללים הוצאת חלקים לא אכילים, ניקוי, חיתוך, ייבוש, הקפאה, קירור, פיסטור, התססה, הפחתת שומן, אריזת ואקום, סחיטה ועטיפה.
 
 
 
'''קבוצה 2:''' מזונות ממרכיבים מעובדים כוללת מזונות שעברו שינוי פיזיקלי או כימי כמו הידרוליזציה, זיקוק, טחינה והם שונים מהמזון המקורי. למשל: שומן מהחי, סוכרוז, קמחים ופסטות. הם לכשעצמם בדרך כלל לא אכילים אבל משמשים לבישול ביתי כדי להעשיר ארוחות שמכינים ממזונות לא מעובדים.
 
 
 
'''קבוצה 3 :''' מזונות "אולטרה-מעובדים" כוללת מזונות מכונים לאכילה, שעברו הכנה מתועשת מרכיבי תזונה מקבוצה 2 או מחלקים זולים של בשר. לצורך עיבוד הבשר מוספים כימיקלים רבים לצורך עיבוד, שימור ושיפור הנפח, המרקם, הצבע והטעם. והם כמעט ואינם מכילים מזון מלא. בקבוצה זו נכללים נקניקיות, המבורגרים, צייפס בשקית, שניצלים מעובדים משקאות קלים ממותקים. חיי המדף שלהם ארוכים והם בדרך כלל עתירי אנרגיה, שומן, שומן רווי ושומן טרנס, סוכרים פשוטים ונתרן{{הערה|שם=הערה601}}.
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
במחקרי חתך נמצא קשר בין צריכת דפוס אכילה של אוכל מתועש, לגורמי סיכון קרדיוואסקולריים כמו השמנה{{הערה|שם=הערה602}}, {{הערה|שם=הערה603|Sun J, Buys N, Shen S. Dietary patterns and cardiovascular disease-related risks in chinese older adults. Front Public Health. 2013;1:48.}} יל"ד {{הערה|שם=הערה603}}, דיסליפידמיה{{הערה|שם=הערה604|Eilat-Adar S, Mete M, Noebmann ED, Xu J Fabsitz RR, Obbesoon SOE, Howard BV. Dietary patterns are linked to cardiovascular risk factors but not to inflammatory markers in Alaska Eskimos. J Nutr 2009;139:2322-8.}} וסוכרת{{הערה|שם=הערה605|Fretts, A, Howard, BV, McKnight B, Duncan GE, Beresford, SAA, Mete M, Eilat-Adar S, Zhang Y, Siscovick DS. The associations of processed meat and unprocessed red meat intake with incident diabetes: the strong heart family study Am J Clin Nutr 2012; 95:752¬8.}}.
 
 
 
במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה, צריכת בשר מעובד, כדוגמת נקניקיות, המבורגר ושניצל מעובד נמצאה קשורה להיארעות גבוהה יותר של מחלות קרדיווסקולריות וסוכרת{{הערה|שם=הערה606|Micha R, Wallace SK, Mozaffarian D. Red and processed meat consumption and risk of incident coronary heart disease, stroke, and diabetes mellitus: a systematic review and meta-analysis. Circulation 2010;121:2271-83.}}, {{הערה|שם=הערה607|Micha R, Michas G, Mozaffarian D. Unprocessed red and processed meats and risk of coronary artery disease and type 2 diabetes--an updated review of the evidence. Curr Atheroscler Rep 2012;14:515-24.}}, {{הערה|שם=הערה608|Kim Y, Keogh J, Clifton P. A review of potential metabolic etiologies of the observed association between red meat consumption and development of type 2 diabetes mellitus. Metabolism 2015 Mar 19. pii: S0026-0495(15)00086-4.}} ושל סוגי סרטן שונים{{הערה|שם=הערה609|Li F, An S, Hou L, Chen P, Lei C, Tan W. Red and processed meat intake and risk of bladder cancer: a meta-analysis. Int J Clin Exp Med 2014;7:2100-10.}}, {{הערה|שם=הערה610|Alexander DD, Morimoto LM, Mink PJ, Cushing CA. A review and meta-analysis of red and processed meat consumption and breast cancer. Nutr Res Rev 2010;23:349-65.}}, {{הערה|שם=הערה611|Alexander DD, Mink PJ, Cushing CA, Sceurman B. A review and meta-analysis of prospective studies of red and processed meat intake and prostate cancer. Nutr J 2010;9:50.}}.
 
 
 
;מנגנונים אפשריים
 
בין המנגנונים המוצעים להשפעה של דיאטה מעובדת על הבריאות נכללים השפעה של שומן טרנס, שומן רווי, ניטריטים, פוספטים, מלחים ו- AGEs ) Advanced glycation end products) על המערכת הקרדיווסקולרית , רגישות לאינסולין, שינוי במיקום צבירת השומן ושינויים אפיגנטיים, כגון מתילציה של DNA{{כ}}{{הערה|שם=הערה602}}.
 
 
 
 
 
{| class="wikitable"
 
|-
 
! המלצות הוועדה !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
|מומלץ להמנע מאכילת מזונות מעובדים ומתועשים, ובעיקר בשר מעובד || III || B
 
|}
 
  
 
==חלק ג: סוגי מזונות==
 
==חלק ג: סוגי מזונות==
  
===דגנים מלאים וסיבים תזונתיים===
+
{{הפניה לערך מורחב|סוגי מזונות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה}}
 
 
דגנים מלאים הם דגנים שלא עברו עיבוד ומכילים את הקליפה, האנדוספרם והנבט, לדוגמה: אורז מלא, חיטה מלאה ושיבולת שועל. דגנים מלאים עשירים בסיבים תזונתיים, נוגדי-חימצון, פיטו-אסטרוגנים, ויטמינים ומינרלים. בתהליך העיבוד של דגנים מלאים, מרבית הקליפה וחלק ניכר מהנבט מוסרים והדגן המעובד מכיל בעיקר את חלקי האנדוספרם העמילניים {{הערה|שם=הערה701|Slavin J. Why whole grains are protective: biological mechanisms. The Proceedings of the Nutrition Society 2003;62:129-34.}}.
 
 
 
סיבים תזונתיים הם פחמימות (פוליסכרידים), המצויים בצמחים, שאינם מתעכלים ונספגים במעי הדק אלא, עוברים למעי הגס שם הם עוברים תסיסה חלקית עד מלאה {{הערה|שם=הערה702|Jones JM. CODEX-aligned dietary fiber definitions help to bridge the 'fiber gap'. Nutrition J 2014;13:34. doi: 10.1186/1475-2891-13-34.}}.
 
 
 
ניתן לחלקם לשני סוגים:
 
#סיבים בלתי מסיסים: תאית וליגנין, מצויים בירקות, בפירות ובדגנים מלאים (כולל סובין החיטה).
 
#סיבים מסיסים: פקטין, גואר-גם ומוצילג, מצויים בקטניות ובסובין שיבולת שועל {{הערה|שם=הערה703|Slavin JL. Position of the American Dietetic Association: health implications of dietary fiber. J Am Diet Assoc 2008;108:1716-31.}}.
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
במחקרי עוקבה נמצא קשר הפוך בין צריכת דגנים מלאים וסיבים תזונתיים לסיכון לתמותה{{הערה|שם=הערה704|Pereira MA, O'Reilly E, Augustsson K, Fraser GE, Goldbourt U, Heitmann BL, Hallmans G, Knekt P, Liu S, Pietinen P, Spiegelman D, Stevens J, Virtamo J, Willett WC, Ascherio A. Dietary fiber and risk of coronary heart disease: a pooled analysis of cohort studies. Arch Intern Med 2004;164:370-6.}}, {{הערה|שם=הערה705|Kim Y, Je Y. Dietary Fiber Intake and Total Mortality: A Meta-Analysis of Prospective Cohort Studies. Am J Epidemiol 2014. doi: 10.1093/aje/kwu174.}}, מל"כ, מחלות קרדיוואסקולריות ויל"ד {{הערה|שם=הערה706|Threapleton DE, Greenwood DC, Evans CE, Cleghorn CL, Nykjaer C, Woodhead C, Cade JE, Gale CP, Burley VJ. Dietary fibre intake and risk of cardiovascular disease: systematic review and meta-analysis. BMJ 2013;347:f6879. doi: 10.1136/bmj.f6879.}}, שבץ {{הערה|שם=הערה707|Threapleton DE, Greenwood DC, Evans CE, Cleghorn CL, Nykjaer C, Woodhead C ,Cade JE, Gale CP, Burley VJ. Dietary fiber intake and risk of first stroke: a systematic review and meta-analysis. Stroke 2013;44:1360-8.}},  השמנת יתר וסוכרת {{הערה|שם=הערה708|Schulze MB, Schulz M, Heidemann C, Schienkiewitz A, Hoffmann K, Boeing H. Fiber and magnesium intake and incidence of type 2 diabetes: a prospective study and meta-analysis. Arch Intern Med 2007;167:956-65. doi: 10.1001/archinte.167.9.956.}}.
 
 
 
במטה-אנאליזה של מחקרים עוקבה בקרב 2,751,767 משתתפים נמצא כי במהלך 6-10 שנות מעקב, צריכה גבוהה ב- 10 גרי ליממה של סיבים מדגנים ופירות קשורה לסיכון מופחת ב- 14% לאירועים כליליים ( 95%CI 0.78,0.96) וב- 27% לתמותה ממל"כ (0.61,0.87 95%CI){{כ}}{{הערה|שם=הערה704}}. במטה אנאליזה משנת 2014, של 5 מחקרי עוקבה בקרב 61,921 משתתפים, נמצא כי במהלך 7.7-40 שנות מעקב, צריכה גבוהה ב- 10 גרם ליממה של סיבים מדגנים וירקות נמצאה קשורה לסיכון מופחת ב- 11% לסך תמותה (0.85,0.92 95%CI){{כ}}{{הערה|שם=הערה705}}; בשני המחקרים לא נמצא הבדל בין גברים לנשים.
 
 
 
במטה אנאליזה נוספת של 12 מחקרי עוקבה בקרב 865,838 משתתפים, נמצא כי במהלך 6-22 שנות מעקב צריכה גבוהה ב- 7 גרם ליממה של סיבים מדגנים נמצאה קשורה לסיכון מופחת ב- 9% למל"כ ( 0.87,0.94 95%CI ) ומחלות קרדיוואסקולריות (0.88,0.94 95%CI){{כ}}{{הערה|שם=הערה706}}.
 
 
 
;מחקרי התערבות
 
בסקירת ספרות של קוקרן של מחקרים אקראיים מבוקרים נמצא כי אכילת מזונות המכילים סיבים מסיסים, בעיקר שיבולת שועל, מורידים את רמות סך הכולסטרול ב- 7.7 מ"ג/ד"ל (3.9,12.0 95%CI), ואת רמות LDL-C ב- 6.9 מ"ג/ד"ל (3.5,10.8 95%CI). המחקרים נמשכו 4-8 שבועות וכללו 56-84 גר' דגנים מלאים ליום ומשתתפים עם מל"כ או עם גורם סיכון אחד לפחות למל"כ{{הערה|שם=הערה709|Kelly SA, Summerbell CD, Brynes A ,Whittaker V, Frost G. Wholegrain cereals for coronary heart disease. The Cochrane database of systematic reviews 2007(2):CD005051. doi: 10.1002/14651858.CD005051.pub2.}}.
 
 
 
במטה-אנאליזה של מחקרים התערבותיים מבוקרים נמצא כי צריכה יומית של 2-10 גרי סיבים מסיסים (בעיקר בטא-גלוקן, פסיליום, פקטין וגואר-גם כתוספים או כחלק מהתזונה) הפחיתה את רמות סך הכולסטרול LDL-C בנסיוב, ללא שינוי ברמות HDL-C ו- TG. לסיבים המסיסים המצויים בקטניות ובירקות נמצאה השפעה דומה{{הערה|שם=הערה710|Brown L, Rosner B, Willett WW, Sacks FM. Cholesterol-lowering effects of dietary fiber: a meta-analysis. Am J Clin Nutr1999;69:30-42.}}.
 
 
 
;מנגנונים אפשריים
 
מנגנון הפעולה של הסיבים במניעת מחלות קרדיוואסקולריות וזהות הרכיב המגן שמצוי בהם אינם ידועים עד תום, אולם סביר להניח שהסיבים המסיסים מפחיתים את הספיגה מחדש של חומצות המרה וכתוצאה מכך עולה ייצור חומצות המרה מכולסטרול בכבד, יורדת כמות הכולסטרול בכבד וישנה יצירה מוגברת של רצפטורים אשר מגבירים את פינוי ה-LDL מהדם לכבד{{הערה|שם=הערה711|Marlett JA, McBurney MI, Slavin JL. Position of the American Dietetic Association: health implications of dietary fiber. J Am Diet Assoc 2002;102:993-1000.}}.
 
 
 
למספר רכיבי תזונה המצויים בדגנים מלאים יש פוטנציאל להפחתת גורמי סיכון למחלות קרדיואוסקולריות מעבר לסיבים התזונתיים, ביניהם: חומצת שומן לינולאית, ויטמין E, סלניום, מגנזיום, חומצה פולית/פולאט, ויטמין B6, פיטואסטרוגנים, חומצות פנוליות המשמשות כנוגדי חימצון, אולם מנגנון הפעולה המדוייק אינו ידוע{{הערה|שם=הערה707}}.
 
 
 
;המלצות
 
תוצאות המחקרים תומכות בגישה מבוססת על צריכת מזון הכוללת עלייה בצריכת דגנים מלאים, המספקים תערובת של סיבים תזונתיים מסוגים שונים למניעת מחלות קרדיוואסקולריות{{הערה|שם=הערה708}}, {{הערה|שם=הערה709}}, {{הערה|שם=הערה712|Eckel RH, Jakicic JM, Ard JD, de Jesus JM, Houston Miller N, Hubbard VS, Lee IM, Lichtenstein AH, Loria CM, Millen BE, Nonas CA, Sacks FM, Smith SC, Svetkey LP, Wadden TA, Yanovski SZ, Kendall KA, Morgan LC, Trisolini MG, Velasco G, Wnek J, Anderson JL, Halperin JL, Albert NM, Bozkurt B, Brindis RG, Curtis LH, DeMets D, Hochman JS, Kovacs RJ, Ohman EM, Pressler SJ, Sellke FW, Shen WK, Smith SC, Tomaselli GF. 2013 AHA/ACC guideline on lifestyle management to reduce cardiovascular risk: a report of the American College of Cardiology/American Heart Association Task Force on Practice Guidelines. Circulation 2014;129:S76-99.}}, {{הערה|שם=הערה713|Krauss RM, Eckel RH, Howard B, Appel LJ, Daniels SR ,Deckelbaum RJ, Erdman JW, Jr., Kris-Etherton P, Goldberg IJ, Kotchen TA, Lichtenstein AH, Mitch WE, Mullis R, Robinson K, Wylie-Rosett J, St Jeor S, Suttie J, Tribble DL, Bazzarre TL.. AHA Dietary Guidelines: revision 2000: A statement for healthcare professionals from the Nutrition Committee of the American Heart Association. Circulation 2000;102:2284-99.}}.
 
 
 
בקווי ההנחיה של ה- AHA שפורסמו בשנת 2000 מצויין כי חסר ביסוס מדעי מספק לקביעת כמות סיבים המומלצת ליום, ומציינים כי סכום צריכת הסיבים לפי מספר המנות המומלצות בתפריט של דגנים מלאים, פירות, ירקות, אגוזים וקטניות, תסתכם בצריכה של 25 גרי ומעלה של סיבים תזונתיים ליום{{הערה|שם=הערה713}}. ה- National Cholesterol Education Program (NCEP)  ATP III {{כ}}{{הערה|שם=הערה714|Executive Summary of The Third Report of The National Cholesterol Education Program (NCEP) Expert Panel on Detection, Evaluation, And Treatment of High Blood Cholesterol In Adults (Adult Treatment Panel III). JAMA 2001;285:2486-97.}}  וה-(American Diabetes Association (ADA{{כ}}{{הערה|שם=הערה715|Lichtenstein AH, Appel LJ, Brands M, Carnethon M, Daniels S, Franch HA, Franklin B, Kris-Etherton P, Harris WS, Howard B, Karanja N, Lefevre M, Rudel L, Sacks F, Van Horn L, Winston M, Wylie-Rosett J.. Diet and lifestyle recommendations revision 2006: a scientific statement from the American Heart Association Nutrition Committee. Circulation 2006;114:82-96.}} כוללים המלצה להגביר צריכת סיבים תזונתיים מסיסים. בקווי ההנחיה המשותפים משנת 2013 של ACC וה-AHA להפחתת תחלואה קרדיוואסקולרית, מצויין, כי דיאטה ים תיכונית בה צריכת סיבים תזונתיים בתפריט הייתה כ 27-37 גרי ליום הייתה יעילה בהפחתת גורמי סיכון לתחלואה קרדיוואסקולרית{{הערה|שם=הערה712}}.
 
 
 
התשובה לשאלה אם סיבים מבודדים כתוספי תזונה יכולים להגן מפני מחלות קרדיוואסקולריות או גורמי סיכון לסוכרת, סרטן או השמנת יתר שנוייה במחלוקת ודרושים מחקרים נוספים על מנת לברר סוגיה זו{{הערה|שם=הערה716|Smith CE, Tucker KL. Health benefits of cereal fibre: a review of clinical trials. Nutr Res 2011;24:118-31.}}. למרות זאת, ה- FDA אישר פרסום של הצהרת בריאות על גבי מזונות המכילים שיבולת שועל, שעורה ופסיליום, לפיה על גבי מזונות המכילים כמות של 0.75-1.7 גרי סיבים מסיסים במנה, ניתן לכתוב את המסר הבריאותי "יכול להוריד את הסיכון למחלת לב"{{הערה|שם=הערה717|Food labeling: health claims; soluble fiber from certain foods and risk of coronary heart disease. Interim final rule. Fed Regist 2008;73:9938-47.}}.
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
| כמות הסיבים התזונתיים המומלצת מגיל שנתיים ואילך לשם הפחתת הסיכון למחלות קרדיוואסקולריות, סרטן, השמנת יתר וסוכרת היא 14 גרי ליום ל-1000 קק"ל או 25 גרי ליום. לשם כך, יש לצרוך לפחות 5 מנות ירקות ופירות ביום ולשלב קטניות ודגנים מלאים בתפריט היומי
 
| IIa
 
|C
 
|-
 
|מומלץ להגביר את צריכת הסיבים התזונתיים במטרה להפחית את רמות  LDL-C
 
| I
 
| A
 
|-
 
|מומלץ להגביר את צריכת הסיבים התזונתיים במטרה להפחית את רמות גלוקוז בדם
 
| Ila
 
| B
 
|-
 
|אין המלצה כמותית לחלוקה בין סיבים מסיסים ללא מסיסים בתפריט או כמה סיבים תזונתיים מוספים יש לאכול
 
| III
 
| C
 
|}
 
 
 
===ירקות ופירות===
 
 
 
ירקות ופירות מהווים את החלקים האכילים מצמחים, כמו פירות (תפוח, אפרסק), פרחים (כרובית, ברוקולי), עלים (חסה, כרוב), גבעולים (אספרגוס) ושורשים, בצלים ופקעות (גזר, בצל, שום).
 
 
 
מבחינה תזונתית, מנה של ירק או פרי טריים שוקלת בממוצע 100 גרם ומכילה כ- 20 קלוריות לירקות וכ- 60 קלוריות וכ- 15 גרם פחמימות לפירות {{הערה|שם=הערה801|Pennington JAT, Fisher RA. Classification of fruits and vegetables. J Food Compost Anal 2009;22:S23-S31.}}.
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
הראיה שצריכת ירקות ופירות מפחיתה את הסיכון ל- CHD מבוססת על סמך מחקרים אפידמיולוגיים בלבד. ממחקרי עוקבה תצפיתיים עולה כי קיים קשר הפוך בין צריכת ירקות ופירות לבין סיכון לתחלואה ותמותה מ-CHD.{{כ}}{{הערה|שם=הערה802|Woodside JV, Young IS, McKinley MC. Fruit and vegetable intake and risk of cardiovascular disease. Proc Nutr Soc 2013;72:399-406.}}, {{הערה|שם=הערה803|Boeing H, Bechthold A, Bub A, Ellinger S, Haller D, Kroke A, Leschik-Bonnet E, Miiller MJ, Oberritter H, Schulze M, Stehle P, Watzl B. Critical review: vegetables and fruit in the prevention of chronic diseases. Eur J Nutr 2012;51:637-63.}}, {{הערה|שם=הערה804|Mente A, de Koning L, Shannon HS, Anand SS. A systematic review of the evidence supporting a causal link between dietary factors and coronary heart disease. Arch Intern Med 2009;169:659-69.}}
 
 
 
במטה-אנליזה של 9 מחקרי עוקבה נמצא כי, הסיכון ל- CHD היה נמוך ב- 4%{{כ}}(0.0027=RR 0.96, 95% CI 0.93,0.99, P) לכל תוספת של מנה (106 גרם) של פרי או ירק ביום וב- 7% {{כ}}(RR 0.93, 95% CI 0.89,0.96; P0.0001) לפירות בלבד {{הערה|שם=הערה805|Dauchet L, Amouyel P, Hercberg S, Dallongeville J. Fruit and vegetable consumption and risk of coronary heart disease: a meta-analysis of cohort studies. J Nutr 2006;136:2588-93.}}.
 
 
 
במטה-אנליזה של 6 מחקרים פרוספקטיביים, שכללו 677,674 משתתפים, נמצא כי כל תוספת של מנת פרי או ירק ביום קשורה לסיכון נמוך ב- 4%{{כ}}(0.02=HR 0.96, 95%CI 0.92,0.99; p) לתמותה קרדיוואסקולרית.
 
 
 
תוספת של מנת פרי ביום (80 גרם) קשורה לסיכון נמוך ב- 5%{{כ}}(HR 0.95, 95%CI 0.91,1.00 p=0.03) ותוספת של מנת ירק ביום (77 גרם() קשורה לסיכון נמוך ב- 4% {{כ}}(0.01=HR 0.96, 95%CI 0.92,0.99 p) לתמותה קרדיוואסקולרית {{הערה|שם=הערה806|Wang X, Ouyang Y, Liu J, Zhu M, Zhao G, Bao W, Hu FB. Fruit and vegetable consumption and mortality from all causes, cardiovascular disease, and cancer: systematic review and dose-response meta-analysis of prospective cohort studies. BMJ 2014;349:g4490. doi: 10.1136/bmj.g4490.}}.
 
 
 
;מחקרי התערבות
 
לא נערכו מחקרי התערבות שבדקו את היעילות ארוכת הטווח של תוספת ירקות ופירות בלבד על תחלואה קרדיוואסקולרית{{הערה|שם=הערה807|Hartley L, Igbinedion E, Holmes J, Flowers N, Thorogood M, Clarke A, Stranges S, Hooper L, Rees K. Increased consumption of fruit and vegetables for the primary prevention of cardiovascular diseases. Cochrane Database Syst Rev 2013;6:CD009874.}}, אולם במחקרים התערבותיים בהם צריכת ירקות ופירות הייתה חלק מההמלצות התזונתיות, כמו במחקרים על הדיאטה הים-תיכונית, נמצאה תועלת בהפחתת הסיכון ל-CHD{{כ}}{{הערה|שם=הערה804|}}. צריכת ירקות ופירות מורידה לחץ דם, אך הקשר עם גורמי סיכון נוספים למחלות קרדיוואסקולריות אינו מבוסס דיו{{הערה|שם=הערה802}}, {{הערה|שם=הערה803}}.
 
 
 
;מנגנונים
 
קיימים מספר מנגנוני פעולה אפשריים שיכולים להסביר את הקשר בין ירקות ופירות לשיעור נמוך יותר מחלות קרדיוואסקולריות, המיוחסים בעיקר לתכולת הסיבים התזונתיים{{הערה|שם=הערה808|Wu Y, Qian Y, Pan Y, Li P, Yang J, Ye X, Xu G. Association between dietary fiber intake and risk of coronary heart disease: A meta-analysis. Clin Nutr 2014. doi: 10.1016/j.clnu.2014.05.009.}}, וכן תכולת הוויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון. רכיבי התזונה הייחודיים המצויים בהם כמו פוליפנולים בהשוואה למזונות אחרים, ירקות ופירות מהווים תחליף משביע, דל קלוריות ודל נתרן {{הערה|שם=הערה809|Van Horn L, McCoin M, Kris-Etherton PM, Burke F, Carson JA, Champagne CM, Karmally W, Sikand G. The evidence for dietary prevention and treatment of cardiovascular disease. J Am Diet Assoc 2008;108:287-331.}}.
 
 
 
;המלצות
 
כל ההמלצות לתזונה בריאה כוללות המלצה חד משמעית לצריכת ירקות ופירות, אולם הכמות המומלצת משתנה בין מדינות שונות וארגוני בריאות שונים בעולם. כך למשל, בבריטניה ממליצים על צריכת 5 מנות (400 גרם) ואילו בקנדה ממליצים על צריכת 10־7 מנות (מנה נחשבת כחצי כוס) של ירקות ופירות ביום. ההמלצות האמריקאיות הן לצרוך 4־2 כוסות ירקות ועוד 1.5-2.5 כוסות פירות ביום בהתאם לצריכה הקלורית{{הערה|שם=הערה810|Slavin JL, Lloyd B. Health benefits of fruits and vegetables. Adv Nutr 2012;3:506-16.}}, {{הערה|שם=הערה811|http://www.hc-sc.gc.ca/fn-an/food-guide-aliment/choose-choix/fruit/need-besoin-eng.php Accessed September 9, 2014.}}, {{הערה|שם=הערה812|http://www.choosemyplate.gov/supertracker-tools/daily-food-plans.html Accessed September 9, 2014.}}. ההמלצות התזונתיות של ה- WHO משנת 2003 כוללות המלצה לצריכת 400-500 גרם ביום של ירקות ופירות להפחתת הסיכון ל- CHD, שבץ מוחי ויל"ד {{הערה|שם=הערה814|Joint WHO/FAO Expert Consultation. Diet, Nutrition and the Prevention of Chronic Disease. Technical Report Series No. 916. 2003.}}.
 
 
 
בהמלצות של איגוד הלב האמריקני (AHA) משנת 2013 לא מצוינת במפורש כמות הירקות והפירות שיש לצרוך מדי יום, אך קיימת המלצה ברורה לאימוץ דפוסי תזונה שכוללים לפחות 5 מנות של ירקות ופירות ליום{{הערה|שם=הערה815|Eckel RH, Jakicic JM, Ard JD, de Jesus JM, Houston Miller N, Hubbard VS, Lee IM, Lichtenstein AH, Loria CM, Millen BE, Nonas CA, Sacks FM, Smith SC Jr, Svetkey LP, Wadden TA, Yanovski SZ, Kendall KA, Morgan LC, Trisolini MG, Velasco G, Wnek J, Anderson JL, Halperin JL, Albert NM, Bozkurt B, Brindis RG, Curtis LH, DeMets D, Hochman JS, Kovacs RJ, Ohman EM, Pressler SJ, Sellke FW, Shen WK, Smith SC Jr, Tomaselli GF. 2013 AHA/ACC guideline on lifestyle management to reduce cardiovascular risk: a report of the American College of Cardiology/American Heart Association Task Force on Practice Guidelines. Circulation 2014;129:S76-99.}}. המלצות NICE -National Institute for Health and Care Excellences מיוני 2014 עומדות על 5 ירקות ופירות ליום לפחות {{הערה|שם=הערה816|NICE. Lifestyle changes to preventing cardiovascular disease. http://pathways.nice.org.uk/pathways/cardiovascular-disease-prevention. Accessed September 15th 2014.}}.
 
 
 
באופן כללי, מומלץ לצרוך מגוון ירקות ופירות, במיוחד בצבעים כתום וירוק כהים וירקות שורש, מכיוון שלרוב הם מכילים יותר רכיבי תזונה בהשוואה לשאר הירקות והפירות. מומלץ לאכול את הפרי השלם במקום לשתות מיץ פירות בגלל תכולת הסיבים ותחושת השובע{{הערה|שם=הערה817|Flood-Obbagy JE, Rolls BJ. The effect of fruit in different forms on energy intake and satiety at a meal. Appetite. 2009;52:416-22.}}, זאת למרות שאין הוכחות חותכות לאובדן ויטמינים במיצי פירות בהשוואה לפרי השלם{{הערה|שם=הערה818|Nagy S, Smoot JM. Temperature and storage effects on percent retention and percent U.S. recommended dietary allowance ofvitamin C in canned single-strength orange juice. J Agric Food Chem 1976;25:135-8.}}, {{הערה|שם=הערה819|Ohrvik V, Witthoft C.Orange juice is a good folate source in respect to folate content and stability during storage and simulated digestion. Eur J Nutr 2008;47:92-8.}}.
 
 
 
מומלץ להשתמש בשיטות בישול שמשמרות את רכיבי התזונה המצויים בירקות והפירות {{הערה|שם=הערה820|Masrizal MA, Mellova A, Giraud DW, Driskell JA. Retention of vitamin C, iton, and beta-carotene in vegetables prepared using different cooking methods. J Food Quality 1997;20:403-418.}}, {{הערה|שם=הערה821|Palermo M, Pellegrini N, Fogliano V. The effect of cooking on the phytochemical content of vegetables. J Sci Food Agric 2014 ;94:1057-70.}} ללא תוספת מיותרת של קלוריות, שומן רווי או שומן טרנס, מלח או סוכר{{הערה|שם=הערה810}}, {{הערה|שם=הערה813|Lichtenstein AH, Appel LJ, Brands M, Carnethon M, Daniels S, Franch HA, Franklin B, Kris-Etherton P, Harris WS, Howard B, Karanja N, Lefevre M, Rudel L, Sacks F, Van Horn L, Winston M, Wylie-Rosett J. Diet and lifestyle recommendations revision 2006: a scientific statement from the American Heart Association Nutrition Committee. Circulation 2006;114:82-96.}}.
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
|לאור הקורלציה החזקה במחקרי תצפית בין אכילת ירקות ופירות לסיכון מופחת לתחלואה ולתמותה קרדיוואסקולרית מומלץ לאכול מגוון ירקות ופירות מידי יום
 
|
 
| B
 
|-
 
|מומלץ לאכול לפחות 5 ירקות ופירות ליממה עם עדיפות לירקות בצבעים כתומים וירוקים כהים
 
|
 
| C
 
|-
 
! מומלץ להעדיף את הפרי השלם על פני המיץ מכיוון שבמנות בנפח דומה הפרי תורם ליותר שובע ומכיל פחות סוכר
 
|
 
| A
 
|-
 
|מומלץ להשתמש בשיטות בישול (אידוי, הקפצה וכדומה), שמשמרות את רכיבי התזונה המצויים בפירות והירקות ללא תוספת מיותרת של קלוריות, שומן רווי או שומן טרנס, מלח או סוכר
 
|
 
| A
 
|-
 
|במקרים של מחלות המושפעות מרמת הפחמימות, האשלגן או הנתרן (סוכרת, כליות, קרישה) יש להתאים באופן אישי את צריכת הירקות והפירות
 
|
 
|A
 
|}
 
 
 
===אגוזים ושקדים===
 
 
 
מבחינה תזונתית, האגוזים שייכים לקבוצת המזונות העשירים בשומן ונכללים בה: אגוזי מלך, פקאן, לוז, מקדמיה, פיסטוקים, שקדים, בוטנים וקשיו. מנה של אגוזים שוקלת בממוצע 8 גר׳ ומכילה כ- 45 קלוריות וכ- 5 גר' שומן (לדוגמה: 4 חצאים של אגוזי מלך; 7 יחידות שקדים; 8 יחידות קשיו או בוטנים){{הערה|שם=הערה901|http://www.nal.usda.gov/fnic/foodcomp/search/ Accessed Jan 18th 2011.}}.
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
במחקרים אפידמיולוגיים נמצא באופן עקבי קשר הפוך בין צריכת אגוזים לסיכון ל- CHD, הן במחקרים בהם העריכו את צריכת האגוזים באופן ישיר והן במחקרים בהם צריכת האגוזים היתה חלק מדפוס תזונה (למשל תזונה ים-תיכונית){{הערה|שם=הערה902|Sabate J, Ang Y. Nuts and health outcomes: new epidemiologic evidence. Am J Clin Nutr 2009;89:1643S-8S.}}, {{הערה|שם=הערה903|Mente A, de Koning L, Shannon HS, Anand SS. A systematic review of the evidence supporting a causal link between dietary factors and coronary heart disease. Arch Intern Med 2009;169:659-69.}}. בחלק מהמחקרים אף דווח על קשר מנה-תגובה{{הערה|שם=הערה904|Kris-Etherton PM, Zhao G, Binkoski AE, Coval SM, Etherton TD. The effects of nuts on coronary heart disease risk. Nutr Rev 2001;59:103-11 .}}. בניתוח נתונים מ- 4 מחקרים אמריקניים נמצא, כי צריכה גבוהה של אגוזים קשורה לסיכון נמוך בכ- 35% ל- CHD (בהשוואה לצריכה נמוכה){הערה|שם=הערה905|Kris-Etherton PM, Hu FB, Ros E, Sabate J.. The role of tree nuts and peanuts in the prevention of coronary heart disease: multiple potential mechanisms. J Nutr 2008;138:S1746S-51.}}.
 
 
 
במחקר חתך שנערך בקרב אוכלוסיית האדוונטיסטים בצפון אמריקה (אוכלוסייה עם הרגלי חיים בריאים, רובם המוחלט לא מעשנים, כמחציתם צמחונים) נמצא, כי צריכה גבוהה של אגוזים (16 גר׳/יום אגוזי עץ ו- 14 גר׳/יום בוטנים) לעומת צריכה נמוכה של אגוזים (5 גר׳ אגוזי עץ ו-4 גר׳ בוטנים), קשורה לסיכון נמוך ב- 35% לתסמונת המטאבולית. צריכת מנה אחת של אגוזי עץ בשבוע (28 גר׳), נמצאה קשורה לסיכון נמוך ב- 7% לתסמונת המטבולית ולסיכון נמוך ב- 10% להשמנה, בעוד שלא נמצא קשר עם צריכת בוטנים{{הערה|שם=הערה906|Jaceldo-Siegl K, Haddad E, Oda K, Fraser GE, Sabate J. Tree nuts are inversely associated with metabolic syndrome and obesity: the Adventist health study-2. PLoS One 2014; 9:e85133.}} .
 
 
 
;מחקרים התערבותיים
 
במחקרי התערבות נמצא כי צריכת אגוזים משפרת את פרופיל שומני הדם הן בקרב אנשים בריאים והן בקרב אנשים עם היפרכולסטרולמיה או סוכרת מסוג 2{כ}}{{הערה|שם=הערה907|Van Horn L, McCoin M, Kris-Etherton PM, Burke F, Carson JA, Champagne CM, Karmally W, Sikand G.. The evidence for dietary prevention and treatment of cardiovascular disease. J Am Diet Assoc 2008;108:287-331 .}} . במטה-אנאליזה של 25 מחקרים התערבותיים, שנמשכו 3-8 שבועות, וכללו 583 משתתפים עם וללא דיסליפידמיה, שלא נטלו תרופות להורדת שומני הדם, נמצא כי צריכה יומית ממוצעת של 67 גר׳ אגוזים השיגה ירידה של 10.9 מ"ג/ד"ל (5.1%-) בריכוז סך הכולסטרול; ; 10.2 מ"ג/ד"ל (7.4%-) בריכוז 8.3% ) 0.22 ; LDL-C-) ביחס LDL-C ל- HDL-C ; וירידה של 0.24 (5.6%-) ביחס סך הכולסטרול ל- HDL-C. לעומת זאת, ריכוז TGs ירד ב- 20.6 מ"ג/ד"ל (10.2%-) רק בקרב משתתפים עם רמות TG גבוהות מ-150 מ"ג/ד"ל. ההשפעה של צריכת האגוזים היתה בקשר מנה-תגובה, ולסוגים שונים של אגוזים נמצאה השפעה דומה {{הערה|שם=הערה908|Sabate J, Oda K, Ros E. Nut consumption and blood lipid levels: a pooled analysis of 25 intervention trials. Arch Intern Med 2010;170:821-7.}}. בחלק מהמחקרים תכולת השומן הרווי והכולסטרול בתזונה של קבוצת הביקורת הייתה גבוהה בהשוואה לתזונה של קבוצה ההתערבות, הבדל שיכול להסביר באופן חלקי את השיפור ברמות LDL-C.
 
 
 
במחקר התערבותי נוסף שנמשך 4.8 שנים, נבדקה השפעת הדיאטה הים תיכונית, שכללה 30 גר׳ אגוזים ושקדים ( אגוזי מלך, אגוזי לוז ושקדים) על אירועים קרדיוואסקולריים ראשיים (אוטם בשריר הלב, שבץ מוחי ומוות מסיבות קרדיוואסקולריות), בקרב 7447 משתתפים משני המינים בעלי גורמי סיכון למחלת לב. קבוצת ההתערבות של הדיאטה הים תיכונית בתוספת האגוזים חוותה כ- 30% פחות אירועים קרדיאלים (0.54,0.96 HR= 0.72; 95%CI) בהשוואה לקבוצת הביקורת שצרכה דיאטה דלת שומן ללא אגוזים ושקדים {{הערה|שם=הערה909|Estruch R, Ros E, Salas-Salvado J, Covas MI, Corella D, Aros F, Gomez-Gracia E, Ruiz-Gutierrez V, Fiol M, Lapetra J, Lamuela-Raventos RM, Serra-Majem L, Pinto X, Basora J, Munoz MA, Sorli JV, Martinez JA, Martinez-Gonzalez MA; PREDIMED Study Investigators. Primary prevention of cardiovascular disease with a Mediterranean diet. N Engl J Med 2013; 368:1279-90.}}. באותו מחקר בוצעה אנאליזה נוספת, שכללה את כל המשתתפים במחקר, נמצא כי לאנשים שצרכו שלוש מנות ויותר ( מנה =28 גר׳) של אגוזים ושקדים ביום היה סיכון נמוך ב- 55% לתמותה קרדיוואסקולרית 95%CI) 0.25,0.81) {{כ}}{{הערה|שם=הערה910|Guasch-Ferre M, Bullo M, Martinez-Gonzalez MA, Ros E, Corella D, Estruch R, Fito M, Aros F, Warnberg J, Fiol M, Lapetra J, Vinyoles E, Lamuela-Raventos RM, Serra-Majem L, Pinto X, Ruiz-Gutierrez V, Basora J, Salas-Salvado J; PREDIMED study group. Frequency of nut consumption and mortality risk in the PREDIMED nutrition intervention trial. BMC Med 2013; 11:164.Guasch-Ferre M, Bullo M, Martinez-Gonzalez MA, Ros E, Corella D, Estruch R, Fito M, Aros F, Warnberg J, Fiol M, Lapetra J, Vinyoles E, Lamuela-Raventos RM, Serra-Majem L, Pinto X, Ruiz-Gutierrez V, Basora J, Salas-Salvado J; PREDIMED study group. Frequency of nut consumption and mortality risk in the PREDIMED nutrition intervention trial. BMC Med 2013; 11:164.}}.
 
 
 
;מנגנונים אפשריים
 
מנגנון הפעולה מיוחס, לפחות בחלקו, להרכב הייחודי של אגוזים ושקדים. האגוזים והשקדים עשירים בשומן בלתי-רווי ודלים בשומן רווי. חלקם, כמו אגוזי מלך, עשירים בחומצת שומן אלפא-לינולנית (ALA) ממשפחת אומגה-3. בנוסף, אגוזים ושקדים הם מקור לחלבון צמחי, סיבים תזונתיים, אשלגן, סידן, מגנזיום, טוקופרולים, פיטוסטרולים, תרכובות פנוליות, רסברטרול וארגינין. לרכיבי תזונה אלה יכולה להיות השפעה מיטיבה על פרופיל השומנים בדם ועל גורמי סיכון נוספים ל- CHD כמו תנגודת לאינסולין, חמצון ודלקת ותפקוד האנדותל. העובדה שאגוזים לרוב מחליפים בתפריט מזונות שעשירים בשומן רווי ומלח או סוכר, יכולה לספק הסבר נוסף להשפעתם המיטיבה {{הערה|שם=הערה910}}, {{הערה|שם=הערה910}}.
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! מומלץ לאכול אגוזים ושקדים כחלק מדיאטה מאוזנת לשיפור פרופיל שומני הדם הן בקרב אנשים בריאים והן בקרב אנשים עם היפרכולסטרלמיה או סוכרת מסוג 2
 
| I
 
| A
 
|-
 
! ניתן לשקול לצרוך אגוזים בתוספת לדיאטה ים תיכוניתללמניעה קרדיוואסקולרית
 
| II a
 
| A
 
|}
 
 
 
===סויה===
 
 
 
סויה שייכת למשפחת הקטניות. פולי סויה ומזונות גולמיים (לא מעובדים) כגון טופו וחלב סויה הינם מקור לחלבון מלא, המכיל את כל חומצות האמינו החיוניות 1. בשל כך ובזכות תכולת חלבון גבוהה (פולי הסויה מכילים 40% חלבון מהמשקל היבש), הסויה יכולה להוות תחליף לחלבון מן החי. פולי הסויה מכילים כ- 20% שומן. חומצת השומן העיקרית בסויה הינה חומצה לינולאית (6-n) והיא מכילה גם כ-8% חומצת שומן אלפא לינולנית (3-n). הסויה עשירה בסיבים תזונתיים מסיסים (20%) ומהווה מקור טוב לחומצה פולית וויטמינים מקבוצה B, ו- C, ועשירה בויטמין K. כמו כן היא מכילה אבץ, וברזל, ובהשוואה לקטניות אחרות היא עשירה בסידן 2. סויה מהווה את הקטניה העשירה ביותר באיזופלבנאודים (פיטוסטרולים) כשהעיקריים הינם: genistin, daidzin, glycitin, המאופיינים בפעילות המדמה ומעכבת את פעולת הורמון האסטרוגן. זמינותם הביולוגית של האיזופלבנואידים בסויה תלויה בזן ובאינטראקציה עם גורמים סביבתיים שונים 3. תעשיית המזון משתמשת ברכיבי סויה שונים כגון חלבון סויה מבודד וקמח סויה, לצורך הכנת מזונות מעובדים, כגון: בשרים מעובדים (נקניקיות עוף, שניצלים), משקאות חלבון וכן לחם, קרקרים, עוגות ומאפים, מכיוון שהם זולים ומייעלים את יצור המזון. מוצרי סויה מעובדים אינם מהווים מקור טוב לחומצת שומן אלפא לינולנית, מאחר והיא עוברת תהליכי חמצון ופירוק 2. כמות הסידן במזונות הסויה המעובדים תלויה באופן העיבוד והעשרת המזון. במוצרים המעובדים, כמות וסוג האיזופלבוניאידים משתנה בהתאם לאופן עיבוד הסויה 3. מחקרי תצפית
 
במחקרי עוקבה נצפו ממצאים סותרים לגבי הקשר בין צריכת סויה ואיזופלבנואידים ממקורות מזון אחרים לתחלואה קארדיוואסקולרית, סיכון לתחלואה ותמותה מאוטם שריר הלב. סיבות אפשריות לחוסר האחידות בתוצאות המחקרים הן הבדלים בדיווח על צריכת סויה ואיזופלבנואידים, משך המעקב ואוכלוסיית המחקר4.
 
במחקר עוקבה שנמשך 13 שנים וכלל 40,462 משתתפים יפנים בגילאי 40-59, נמצא כי בקרב נשים, צריכה גבוהה של סויה (5 פעמים בשבוע ויותר) לעומת צריכה נמוכה של סויה (עד 2 מנות פעמים בשבוע) היתה קשורה לסיכון מופחת ב- 45% לאוטם שריר הלב (0.26,1.09 95% CI) וב- 69% (0.13,0.74 95% CI) לסיכון לתמותה
 
קרדיוואסקולרית. לעומת זאת, לא נמצא קשר בקרב גברים5. במחקר עוקבה שנמשך 5 שנים וכלל 63,257 משתתפים סינים בגילאי 45-74, לא נמצא קשר בין צריכת סויה או איזופלבנואידים לסיכון לתחלואה ותמותה קארדיוואסקולרית6.
 
 
 
;מחקרי התערבות
 
הדעות לגבי חשיבות הסויה לבריאות עדיין חלוקות. במרבית המחקרים המבוקרים, חלבון סויה ו/או איזופלבנואידים, שמקורם בסויה, הפחיתו רמותLDL-c ב-3% בהשוואה לחלבון החלב (קזאין) או חלבונים אחרים.
 
 
 
לצורך השגת השפעה זו נדרשים כ 50 גר' חלבון סויה ביום, כמחצית מסך צריכת החלבון הממוצעת. לסויה אין השפעה על רמות HDL-C ,TG,Lp{{כ}}(a) ויתרון קל בלבד (אם בכלל) בהפחתת לחץ דם. צריכת חלבון הסויה+איזופלוונואידים לא הביאה לשיפור בהפחתת סימפטומים מנופאוזליים והתוצאות חלוקות לגבי האטת איבוד עצם כתוצאה ממנאפאוזה. יעילות ובטיחות איזופלבנואידים בסויה למניעה וטיפול בסרטן השד, אנדומטריום ופרוסטטה לא ברורים בשל מיעוט מידע איכותי ממחקרים קליניים וזהירות בנוגע להשפעות לוואי.
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! פולי סויה, טופו וחלב סויה מהוים מקור לחלבון מלא, העשוי לתרום לבריאות הלב, בהיותו מכיל רכיבי תזונה מגנים כגון שומן בלתי רווי וסיבים תזונתיים וניתן לשלבו בתפריט כחלופה למקורות חלבון מן החי.{{ש}}אין האמור לעיל מתייחס למזונות מעובדים אחרים על בסיס סויה (שניצלים/נקניקיות), המהווים תחליף נחות לפולי סויה/טופו גולמיים בשל העיבוד התעשייתי.
 
|| II b
 
|| B
 
|-
 
! רק כמות גבוהה של חלבון סויה (כ – 50 גר'/יום) הנצרכת כחלופה לחלבון מן החי בתפריט עשוייה להפחית את רמות ה LDL-C וזאת באחוזים ספורים בלבד. ההשפעה הקרדיווסקולרית אם קיימת הינה מינימלית.
 
|| I
 
|| A
 
|-
 
! מאחר ורק כמות גדולה של חלבון סויה עשויה להפחית את ה-LDL-C ובשל ההשפעות ההורמונאליות הפוטנציאליות,  אין להמליץ על תוספי איזופלבנואידים (פיטואסטרוגנים) במזון או בכמוסות.
 
|| II a
 
|| A
 
|-
 
! ההמלצה לנשים עם היסטוריה של סרטן השד ולילדים ונוער עד גיל 18 היא להגביל את צריכת הסויה עד ל 3 מנות בשבוע (מנה= קציצת סויה / טופו ביתית / כוס חלב סויה)
 
|| I
 
|| B
 
|}
 
 
 
 
 
;מבואות עיקריים - סויה
 
# Scholle JM, Baker WL, Talati R & al. The effect of adding plant sterols or stanols to statin therapy in hypercholesterolemic patients: systematic review and meta-analysis. J Am Coll Nutr, 2009;28:517-24.
 
# John S, Sorokin AV, Thompson PD. Phytosterols and vascular disease. Curr Opin Lipidol, 2007;18:35-40.
 
# American Heart Association Nutrition Committee, Lichtenstein AH, Appel LJ, Brands M & al. Diet and lifestyle recommendations revision 2006: a scientific statement from the American Heart Association Nutrition Committee. Circulation, 2006;114:82-96.
 
 
 
===חלב===
 
 
 
חלב מהווה אחד ממוצרי התזונה הבסיסיים ביותר, החל מתקופת הינקות ולאורך כל שנות החיים. הוא מהווה מקור חשוב לחלבון איכותי, וכן לויטמינים ולמינרליים חיוניים בהם ויטמין D, ויטמין B12, סידן, אבץ, מגנזיום ואשלגן.  הקשר בין צריכת חלב ומוצריו ותחלואה קרדיווסקולרית נבחן בעיקר במחקרים תצפיתיים ומחקרי התערבות קצרי טווח.
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
מחקרי תצפית פרוספקטיביים מדגימים קשר הפוך בין צריכת סידן ומוצרי חלב דלי שומן על יתר לחץ דם (1,2). גם מספר מחקרי התערבות מבוקרים הראו השפעה דומה. כך למשל, במחקר DASH נמצא שהוספת 3 מנות עשירות בסידן (לפחות 2 מהן דלות שומן) לתפריט עשיר בירקות ופירות הביאה לירידה משמעותית וטובה יותר בלחץ הדם בהשוואה להעשרה בירקות ובפירות בלבד.(3)
 
 
 
מחקרי תצפית אודות הקשר בין צריכת חלב ומוצריו ומחלות קרדיווסקולאריות הניבו ממצאים לא אחידים, אולם שתי מטה-אנליזות של מחקרי עוקבה הראו כי צריכת מוצרי חלב קשורה ביחס הפוך לשיעור מחלת לב כלילית, שבץ מוחי, תמותה כללית וסוכרת. נרשם OR בטווח - 0.79-0.94 בנבדקים שצרכו מוצרי חלב בכמות מרובה מול נבדקים שצרכו מעט מוצרי חלב.(,4,5,6) מחקרים נוספים, ובהם מחקרי התערבות הדגימו שצריכה מוגברת של סידן בתזונה תורמת לירידה במשקל ובמסת השומן.(7,8) בסקירה רחבה בנושא, בה הושם דגש על הנזק האפשרי שבריבוי צריכת מוצרי חלב עקב תכולת השומן שבהם, הסיקו החוקרים כי למרות תרומתם של מוצרי החלב לתכולת השומן הרווי בתפריט, אין סיבה מוצדקת להימנע מצריכתם.(9)
 
 
 
ההמלצה מטעם רשויות הבריאות היא להעדיף מוצרי חלב דלי שומן על פני עתירי שומן, כחלק מההמלצה המקובלת להפחית את צריכת השומן הרווי לקידום בריאות הציבור. ראוי לציין, עם זאת, כי ההמלצה מטעם רשויות הבריאות להעדיף מוצרי חלב דלי שומן על פני עתירי שומן, נתמכת ע"י נתונים ממחקר האחיות. במחקר מקיף זה, היחס בין צריכת מוצרי חלב עתירי שומן לדלי שומן נמצא קשור באופן חיובי לסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית, זאת למרות שבניתוח נפרד לא נצפה קשר בין צריכת מוצרי חלב עתירי שומן או דלי שומן ל CVD.{{כ}}(10)
 
 
 
;מנגנונים אפשריים
 
למרות תכולת השומן הרווי, הנמצאת במוצרי החלב (בעיקר עתירי השומן) לא מתרחשת העליה הצפויה ב LDL-C בדם (בעיקר בצריכת חלב וגבינות דלי שומן). הסיבה לכך נעוצה כנראה, בהרכב חומצות השומן הייחודי (בעיקר חומצות שומן קצרות וחומצה סטיארית) וקיום גורם מפחית כולסטרול בחלב. התכולה הגבוהה של סידן, ואולי גם אשלגן ומגנזיום, תורמים להפחתת לחץ הדם, כמו גם קיומו של חומר בעל תכונות מעכבות ACE שטרם זוהה במלואו.(11)
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! מומלץ לשלב מוצרי חלב (רצוי דלי שומן וללא סוכר מוסף) כחלק מתזונה מאוזנת
 
|| I
 
|| B
 
|-
 
! צריכת מוצרי חלב דלי שומן מפחיתה את לחץ הדם
 
|| I
 
|| A
 
|-
 
! קיים קשר אפידמיולוגי בין צריכת מוצרי חלב להפחתת אירועים קרדיווסקולריים, תסמונת מטאבולית וסוכרת
 
|| II a
 
|| B
 
|-
 
! לא מומלץ לקחת תוספי סידן ו/או ויטמין D בכמוסות או במזון לצורך מניעת מחלות קרדיווסקולריות
 
|| III
 
|| C
 
|}
 
 
 
 
 
;מבואות עיקריים - חלב
 
# Tholstrup T. Dairy products and cardiovascular disease. Curr Opin Lipidol, 2006,17:1-10 .
 
# Garcia-Palmieri MR, Costas RJr, Cruz-Vidal M, & al.  Milk consumption, [[t:Calcium|Calcium]] intake, and decreased hypertension in Puerto Rico. Puerto Rico Heart Health Program study.  Hypertension, 1984; 6, 322-8,
 
# Appel LJ, Moore TJ, Obarzanek E, & al. The effect of dietary patterns on blood pressure: results from the Dietary Approaches to Stop Hypertension trial. N Engl J Med, 1997; 336: 1117-24
 
# Elwood PC, Pickering JE, Givens DI, & al. The Consumption of Milk and Dairy Foods and the Incidence of Vascular Disease and Diabetes: An Overview of the Evidence. Lipids, 2010;45:925-39.
 
# Pfeuffer M, Schrezenmeir J.  Milk and the metabolic syndrome. Obesity Rev, 2006;8:109–118.
 
# Elwood PC , Pickering JE, Hughes J, & al. Milk drinking, ischaemic heart disease and ischaemic stroke II. Evidence from cohort studies. Eur Jf Clin Nutr, 2004;58, 718–24.
 
# RP Heaney, KM Davies, MJ Barger-Lux. [[t:Calcium|Calcium]] and Weight: Clinical Studies. J Am College of Nutri, 2002;21:152S--5S.
 
# Eilat-Adar S, Xu J, Loria C, & al. Dietary [[t:Calcium|Calcium]] Is Associated with Body Mass Index and Body Fat in American Indians. J Nutr, 2007;137:1955-60.
 
# J. Bruce German  ?et.al. A reappraisal of the impact of dairy foods and milk fat on cardiovascular disease risk. Eur J Nutr, 2009; 48:191–203.
 
# Hu FB, Stampfer MJ, Manson JE, Ascherio, & al. Dietary saturated fats and their food sources in relation to the risk of coronary heart disease in women. Am J Clin Nutr 199;70:1001–8.
 
# FitzGerald RJ, Meisel H. Milk protein-derived peptide inhibitors of angiotensin-I-converting enzyme. Brit J Nutr, 2000;84: 33-7.
 
 
 
===אלכוהול===
 
 
 
אלכוהול (אתאנול), המצוי במשקאות חריפים ידוע כבעל השפעות פיזיולוגיות רבות. עיקר הידע הקיים לגבי הקשר בין צריכת אלכוהול ומחלות קרדיווסקולריות, מבוסס על מחקרי תצפית מסוגים שונים, ועל ההגיון הביולוגי לגבי השפעתו של האתאנול.
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
מחקרים פרוספקטיביים עקביים בתוצאותיהם לגבי קשר הפוך בין צריכה מתונה של אלכוהול למחלות קרדיווסקולריות. כפי הנראה, אין הבדל בין סוגי השתייה המכילה אלכוהול (1). נראה שיש קשר בצורת J בין שתיית אלכוהול למחלת לב וכי שתייה מעבר ל- 34-72 גרם אלכוהול, כ-4 משקאות ליום, קשורה להגברת הסיכון למחלת לב.(1,2) במטא-אנאליזה בה נכללו 14 מחקרים, שבדקו קשר בין צריכת אלכוהול לשכיחות התסמונת המטבולית, נמצא שהכמות שבה הסיכון להימצאות התסמונת המטבולית היה הנמוך ביותר היה: 20 גר' אלכוהול ליום בנשים ו-40 גר' אלכוהול ליום בגברים (3).
 
 
 
;מחקרי התערבות
 
אלכוהול בכמות של 2 מנות ליום, מעלה רמות HDL-C בכ-12% בממוצע, מוריד לחץ דם ומפחית היצמדות טסיות ובכך בעל פעילות נוגדת קרישה. יחד עם זאת, הוא מעלה רמות TG ובכמות גבוהה הוא עלול להעלות לחץ דם (5).
 
 
 
למרות העדויות הרבות ממחקרי תצפית לגבי קשר הפוך בין תחלואה קרדיווסקולרית ושתיית אלכוהול בכמות מתונה , ארגון הלב האמריקאי (AHA) אינו ממליץ לאנשים שאינם נוהגים לשתות משקאות חריפים להתחיל ולצרוך אלכוהול. עבור אלה אשר נוהגים לשתות אלכוהול הוגדרה כמות מוגבלת לצריכה להגנה על הלב: מנת שתייה ליום לנשים ו-2 מנות שתייה לגברים (ראה טבלה 1). כמו כן, ה-AHA מציין כי כמות הגבוהה מזו מסוכנת וקשורה בעלייה בסיכון לאלכוהוליזם, יתר לחץ דם, השמנה, סרטן שד, שבץ, התאבדות ותאונות. בנשים הרות צריכתו מסכנת מאוד את העובר.
 
 
 
ארגון הבריאות העולמי (WHO) נמנע מלצאת בהמלצה כזו בשל הסכנות שבשתיית אלכוהול והיעדר קשר סיבתי מוכח ומובהק בין צריכת אלכוהול להפחתת סיכון למחלת לב, והדגיש כי יש להמנע מ"לצבור" כמות אלכוהול ולשתות כמות גדולה בבת אחת וכמובן אין לשתות לפני נהיגה.
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! כל עוד לא פורסמו מחקרי התערבות מבוקרים המגדירים את התועלת לעומת הנזק הכרוך בשתיית אלכוהול באופן סדיר, אין המלצה להתחיל ולצרוך אלכוהול לשם הגנה על בריאות הלב
 
|| III
 
|| C
 
|-
 
! באדם ללא נטייה להתמכרות הנוהג לשתות אלכוהול באופן קבוע, שתיית משקה אלכוהולי ביום לנשים ועד שני משקאות ביום לגברים, בשילוב עם ארוחה, עשוייה להפחית הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים
 
|| IIb
 
|| B
 
|-
 
! מי שנוהג לצרוך אלכוהול – יש להגביל צריכה: עד מנת משקה ביום לנשים ועד 2 מנות משקה ביום לגברים
 
|| IIb
 
|| B
 
|-
 
! יש להיזהר ואף להימנע משתיית אלכוהול בחולים עם מחלת כבד ו/או [[כבד שומני]]
 
|| III
 
|| B
 
|-
 
! אין לשתות אלכוהול לפני נהיגה ו/או ביצוע פעולות המחייבות ריכוז, קואורדינציה וכושר שיפוט ברמה גבוהה
 
|| III
 
|| A
 
|}
 
 
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''טבלה 1: תכולת קלוריות ואתאנול במנה של משקאות אלכוהוליים נבחרים (6)'''</big>
 
|-
 
! !! בירה !! יין !! Spirits
 
|-
 
! גודל מנה – מ"ל
 
|| 350
 
|| 150
 
|| 45
 
|-
 
! אנרגיה קק"ל
 
|| 150
 
|| 120-125
 
|| 100
 
|-
 
! אתאנול – גר'
 
|| 14
 
|| 15
 
|| 14-15
 
|}
 
 
 
 
 
;מבואות עיקריים - אלכוהול
 
# Goldberg IJ, Mosca L, Piano MR & al. Nutrition Committee, Council on Epidemiology and Prevention, and Council on Cardiovascular Nursing of the American Heart Association AHA Science Advisory: Wine and your heart: a science advisory for healthcare professionals from the Nutrition Committee, Council on Epidemiology and Prevention, and Council on Cardiovascular Nursing of the American Heart Association. Circulation, 2001;103:472-5.
 
# Marmot MG. [[t:Alcohol|Alcohol]] and coronary heart disease. Int J Epidemiol, 2001;30:724-9.#
 
# Corrao G, Rubbiati L, Bagnardi V, & al. [[t:Alcohol|Alcohol]] and coronary heart disease: a meta-analysis. Addiction. 2000;95:1505-23.
 
# Alkerwi A, Boutsen M, Vaillant M & al. [[t:Alcohol|Alcohol]] consumption and the prevalence of metabolic syndrome: a meta-analysis of observational studies. Atherosclerosis, 2009 ;204:624-35.
 
# http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4422 Accessed October 6th  2010.
 
# US Department of Agriculture. National Nutrient Database for Standard Reference. http://www.nal.usda.gov/fnic/foodcomp/search/. Accessed April 30th  2010.
 
 
 
===קפה וקפאין===
 
 
 
(נספח 1 - כמות קפאין במשקאות ובמזונות נבחרים)
 
 
 
קפאין הינו אלקלואיד, רכיב תזונתי השייך למשפחת חומרים הנקראת מתיל-קסנתינים. הקפאין ושאר החומרים במשפחתו נמצאים במגוון משקאות ומזונות, בהם: משקאות הקפה, תה, קולה, שוקולד ומשקאות אנרגיה. תכולת הקפאין במשקאות ובמזונות משתנה בין הסוגים ותלויה בסוג הפולים, תהליכי ההפקה השונים, סוג הטיפול אותו הם עוברים, אופן ההכנה והמיצוי של המשקה.
 
 
 
קפאין הינו אחד הרכיבים התזונתיים שנמצא בשימושים פרמקולוגיים רבים. קיימות חילוקי דעות בספרות לגבי השפעת הקפאין על בריאות האדם בכלל ועל כלי הדם בפרט ומכאן גם ההמלצות הסותרות לגבי שתיית קפה בקרב אנשים בריאים וחולים במחלת לב כלילית.
 
 
 
;מחקרי תצפית והתערבות
 
במשך שנים בלטה הטענה כי צריכה קבועה של משקאות קפה קשורה בעליית הסיכון לתמותה ממחלות לב. טענה זו נשענה על סמך מחקרים פרוספקטיבים.(1, 2, 3) לעומת זאת, מחקרים בשנים האחרונות שללו טענה זו והראו כי צריכת משקאות קפה אינה קשורה לעליית הסיכון למחלת לב כלילית או לאוטם שריר הלב.(4, 5) בשנתיים האחרונות (2010-2009) מחקרים מצאו קשר הפוך בין שתיית משקאות קפה למחלת סוכרת סוג 2. בקרב שותי קפה נמצאה הפחתה בסמנים דלקתיים, ומכאן גם הסיכון למחלת לב כלילית בקרב שותי הקפה היה נמוך יותר.(6, 7, 8) במחקר מבוקר נמצא שנטילת קפאין בקפסולה במינון של 200 מ"ג שיפרה באופן מיידי את התפקוד האנדוטליאלי והפחיתה את רמת ה-[[CRP]] בקרב חולים עם CHD.{{כ}}(9)
 
 
 
כאמור, מן הספרות המקצועית עולים ממצאים סותרים בנוגע להשפעה הבריאותית של קפה ו/או קפאיןעל המערכת הקרדיווסקולארית, על לחץ הדם, על שכבת האנדותל בכלי הדם ועל רמות חומרים שונים בזרם הדם הקשורים בהגברת הסיכון או הפחתת הסיכון למחלות קרדיווסקולאריות.
 
 
 
;מנגנונים אפשריים
 
ניתן להסביר את הממצאים המנוגדים שנצפו במחקרים השונים בכך שפולי הקפה אינם מכילים רק קפאין, אלא גם גורמי תזונה חיוניים, כמו תרכובות פנוליות, בעלי פעילות נוגדת חמצון, המפחיתים את הסיכון לסטרס חמצוני ובכך מגנים על הלב ועל כלי הדם מפני פגיעה וחמצון של רדיקאלים חופשיים.
 
 
 
כמו כן, המסקנות המתקבלות מבדיקת ההשפעה של צריכת משקאות קפה לעומת המסקנות המתקבלות מצריכת קפאין טהור (בכמוסות) עלולות להיות שונות.
 
 
 
באופן דומה נצפו ממצאים מנוגדים גם בהקשר לשפעת הצריכה של משקאות תה ומוצרי שוקולד, אם כי במספר מחקרים נמצאו מזונות אלה כמפחיתים סיכון ל-CVD{{כ}} (11,10). ניכר כי הסיבה העיקרית לכך היא נוכחות מרכיבים פלוונואידים, כגון קטכינים, במזונות הללו, ולא בהכרח בהשפעת קפאין.
 
 
 
על פי הגדרות האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי _הגדרות המפורסמות ב: DSM-IV) עלולות להופיע תופעות לוואי בצריכה של 1 גרם קפאין ליום. אלה כוללות בין היתר: התכווצות שרירים, מחשבות תועות, טכיקרדיה והפרעות נוספות. בפועל, גם צריכה של 600-700 מ"ג קפאין ליום עלולה להוביל לסימפטומים כגון: חרדה, חוסר מנוחה, עיכוב בהירדמות, שלשול, כאב ראש ודופק מואץ. מסיבות אלה ואחרות, תוך לקיחת מקדם ביטחון, ארגוני בריאות בעולם ממשיכים להמליץ באופן כללי על הגבלת צריכת הקפאין בתזונה עד 300 מ"ג ביום (שווה ערך ל-3 כוסות קפה בממוצע, תלוי בסוג הקפה) (12).
 
 
 
באוכלוסיות כגון: ילדים, אנשים הסובלים מיתר לחץ דם, נשים בהריון, חולי לב ואחרים – הסיכון בצריכת קפאין עלול להופיע במינונים יותר נמוכים, בהשוואה לאוכלוסיה הבוגרת הבריאה.
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! על מנת לא להגביר את הסיכון לתחלואה ולתמותה קרדיווסקולארית, ו/או תופעות לוואי בריאותיות מומלץ לצרוך קפאין בכמויות הבאות:
 
* אוכלוסייה בוגרת בריאה (למעט בעלי רגישות יתר לקפאין) – עד 400 מ"ג ליום
 
* נשים הרות : עד 200-300 מ"ג ליום
 
* ילדים בני 4-6 שנים: עד 45 מ"ג קפאין ליום
 
|| II a
 
|| B
 
|}
 
 
 
 
 
;מבואות עיקריים - קפה וקפאין
 
# Hennekens C, Drolette M, Jesse M & al. Coffee drinking and death due to  coronary heart disease. N Engl J Med, 1976; 294: 633– 6.
 
# LaCroix A, Mead L, Liang K & al. Pearson T. Coffee consumption and the  incidence of  coronary heart disease. N Engl J Med, 1986; 315: 977– 82.
 
# Stensvold I, Tverdal A. The relationship of coffee consumption to various self reported cardiovascular events in middle-aged Norwegian men and women. Scand J Soc Med, 1995;23: 103 –9.
 
# Rosner S, Åkesson A, Stampfer M & al. Coffee Consumption and Risk of  Myocardial Infarction among Older Swedish Women. Am J Epidemiol, 2007;165:288-93.
 
# Lopez-Garcia E, van Dam R, Willett W & al. Coffee Consumption and Coronary Heart Disease in Men and Women – A Prospective Cohort Study. Circulation, 2006; 113: 2045 -53.
 
# Kempf K, Herder C, Erlund I & al.Effects of coffee consumption on subclinical inflammation risk factors for type 2  diabetes: a clinical trial. Am J Clin Nutr, 2010; 91:950–7. 
 
# Ahmed HN, Levitan EB, Wolk A & al. Coffee consumption and risk of heart  failure in men: An analysis from the Cohort of Swedish Men. Am Heart J, 2009;158:662-72.
 
# Huxley R, Ying Lee CM, Barzi F, & al. Coffee, Decaffeinated Coffee, and Tea Consumption in Relation to  Incident Type 2 Diabetes Mellitus.Arch Intern Med, 2009;169:2053-63.
 
# Shechter M, Shalmon G, Scheinowitz M, & al. Impact of Acute [[t:Caffeine|Caffeine]] Ingestion on Endothelial Function in Subjects With and Without Coronary Artery Disease. Am J Cardiol 2011
 
# Buijsse B, Weikert C, Drogan D, & al. Chocolate consumption in relation to blood pressure and risk of cardiovascular disease in German adults. Eur Heart J,2010; 31:1616–23.
 
# Arts I, Hollman P, Feskens E & al. Catechin intake might explai the inverse relation between tea consumption and ischemic heart disease: the  Zutphen Elderly Study. Am J Clin Nutr, 2001;74: 227-32.
 
# Higdon J, Frei B. Coffee and health: a review of recent human research.Crit Rev Food Sci Nutr, 2006; 46:101-23.
 
 
 
===תה===
 
 
 
תה הינו אחד המשקאות הנפוצים בעולם מזה 4000 שנה. כל סוגי התה נוצרים מעלי הצמח Camellia Sinensis, ואופן העיבוד של העלים (בעיקר חמצון ופרמנטציה) אחראי לסוג התה (שחור, ירוק או אולונג) ותכונותיו הביוכימיות. מעל 70% מהתה הנצרך בעולם (בעיקר בארצות המערב) הינו שחור, כחמישית נצרך כתה ירוק (בעיקר באסיה). התה מכיל פלאוונואידים מסוגים שונים, אך בעוד שבתה הירוק רובם הגדול הינם נגזרות של קטכין, בתה השחור מתחמצנים הקטכינים לנגזרות של thearubiginsו -  theaflavins{{כ}} (1).
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
במחקר עוקבה פרוספקטיבי שסקר 40,530 גברים ונשים יפנים ובדק את הקשר בין שתיית תה ירוק לבין תמותה מכלל הסיבות למשך 7 שנים ולבין תמותה ממחלות לב וכלי דם למשך 11 שנים נמצא שהתמותה הכללית הייתה נמוכה יותר ככול שצריכת התה הירוק הייתה גבוהה יותר. הסיכון של המשתתפים אשר שתו 5 כוסות תה ירוק ומעלה היה נמוך יותר ב-23% וב-12% אצל הנשים והגברים בהתאמה בהשוואה לאלו שצרכו פחות מכוס אחת ביום. התמותה ממחלות לב וכלי דם הייתה נמוכה ב31% בנשים וב-22% בגברים ששתו מעל ל-5 כוסות תה ירוק ביום בהשוואה לאלו שצרכו פחות מכוס אחת ליום (השינוי לא היה מובהק אצל הגברים,P-value=0.05.{{כ}}(2)  מטה-אנליזה של 18 מחקרים, מתוכם 13 על תה שחור ו- 5 על תה ירוק לא נמצא קשר בין שתיית תה שחור למחלת לב אך נמצא קשר מובהק בין צריכת תה ירוק לסיכון נמוך למחלת לב כלילית. עבור כל תוספת של ספל תה RR =0.9, CI 95% 0.82-0.90.{{כ}}(3)
 
 
 
במטה-אנליזה ב-194,965 נבדקים מתוך 9 מחקרים נמצא שאנשים שצרכו לפחות 3 כוסות תה ליום היו בסיכון מופחת לשבץ בהשוואה לאלה שצרכו פחות מכוס אחת ליום. (RR =0.79, CI 95% 0.73-0.85).{{כ}}(4).
 
 
 
;מנגנונים אפשריים
 
רוב ההשפעה הבריאותית המועילה של תה מיוחסת לריכוזים הגבוהים של קטכינים ופוליפנולים אחרים, הפועלים כנוגדי חמצון טבעיים בגוף. מחקרים קליניים מראים כי צריכת תה ירוק מובילה לשיפור בתפקוד האנדותל (5), ירידה בעקה החמצונית בדם (6), הפחתה של מידת הדלקת (7), הפחתה של ריכוז השומנים בדם בצום ולאחר ארוחה (8) והפחתה של ריכוז הגלוקוז בדם (9). במטה-אנליזה של 4 מחקרי התערבות, צריכת תה ירוק הורידה את רמות ה- LDL-C בדם ב- 9 מ"ג% (10). למרות שמספר מחקרים קטנים הדגימו השפעה חיובית על לחץ הדם, לא נמדדה השפעה של תה ירוק על יתר לחץ דם במטה-אנליזה שכללה 5 מחקרי התערבות (11).
 
 
 
;תופעות לוואי
 
הקפאין בתה עלול לגרום לחלק מהאנשים לתופעות לוואי כמו הפרעות קצב ותופעות גסטרואינטסטינליות. קיים תיאור מקרה על פעילות נוגדת [[t:קומדין - Coumadin|קומדין]] של תה ירוק לאחר שתיית 2-4 ליטרים ממנו ליום. כמו כן עלולה להיות פעילות מעכבת לאנזים דהידרופולת רדוקטאז וכתוצאה הפחתה ברמות חומצה פולית. לא ידועה השפעת התה הירוק על ילדים ועל נשים הרות ומיניקות (7).
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! שתיית תה ירוק קשורה לסיכון מופחת לשבץ מוחי ולמחלות קרדיווסקולריות אולם לא ידוע אם הקשר סיבתי ומהו המינון המומלץ
 
|| IIa
 
|| B
 
|-
 
! שתיית תה ירוק עשויה להפחית את רמות הכולסטרול בדם אולם לא ידוע בכמה רמתו תרד ומהי הכמות הדרושה להפחתת רמתו בדם
 
|| IIb
 
|| A
 
|}
 
 
 
 
 
;מבואות עיקריים - תה ירוק
 
 
 
# Clement Y. Can green tea do that? A literature review of the clinical evidence. Prev Med 2009;49:83-7.
 
# Kuriyama S, Shimazu T, Ohmori K & al, Green tea consumption and mortality due to cardiovascular disease, cancer, and all causes in Japan: the Ohsaki study. JAMA. 2006; 296: 1255-65.
 
# Wang ZM, Zhou B, Wang YS, & al. Black and green tea consumption and the risk of coronary artery disease: a meta-analysis. Am J Clin Nutr 2011 Jan 19. [Epub ahead of print]
 
# Arab L, Liu W, Elashoff D. Green and black tea consumption and risk of stroke: a meta-analysis. Stroke, 2009;40:1786-92.
 
# Oyama J, Maeda T, Kouzuma K & al, Green tea catechins improve human forearm endothelial dysfunction and have antiatherosclerotic effects in smokers. Circ J 2010; 74(3): 578-88.
 
# Tinahones FJ, Rubio MA, Garrido-Sánchez L & al, Green tea reduces LDL oxidability and improves vascular function. J Am Coll Nutr, 2008; 27: 209-13.
 
# Nantz MP, Rowe CA, Bukowski JF, Percival SS. Standardized capsule of Camellia sinensis lowers cardiovascular risk factors in a randomized, double-blind, placebo-controlled study. Nutrition, 2009; 25:147-154
 
# Unno T, Tago M, Suzuki Y & al, Effect of tea catechins on postprandial plasma lipid responses in human subjects. Br J Nutr, 2005; 93 :543-7.
 
# Tsuneki H, Ishizuka M, Terasawa M, & al, Effect of green tea on blood glucose levels and serum proteomic patterns in diabetic (db/db) mice and on glucose metabolism in healthy humans. BMC Pharmacol,.2004; 4: 18.
 
# Hooper L, Kroon PA, Rimm EB,  & al. Flavonoids, flavonoid-rich foods, and cardiovascular risk: a meta-analysis of randomized controlled trials. Am J Clin Nutr, 2008 ;88:38-50.
 
# Taubert T, Roesen R, Schömig E. Effect of Cocoa and Tea Intake on Blood Pressure: A Meta-analysis. Arch Intern Med, 2007;167:626-63.
 
# Schneider C, Segre T.Green tea: potential health benefits. Am Fam Physician 2009;79:591-4.
 
 
 
===שוקולד===
 
 
 
המרכיבים החשובים בשוקולד בהקשר למחלות קרדיווסקולריות הינם שומן וקקאו, אשר תכולתם בשוקולד גבוהה. ראוי לציין, כי רובו של השומן מורכב מחומצה אולאית (חד בלתי-רוויה) וחומצה סטיארית – חומצת שומן רוויה, הנחשבת ניטרלית בהשפעתה על רמת ה-LDL-C בדם. הקקאו מיוצר מפולי קקאו טחונים, מכיל ריכוז גבוה של  פלבנואידים. שוקולד מריר מכיל ריכוז גבוה יותר של פלבנואידים מאשר שוקולד חלב (1,2).
 
 
 
;מחקרים תצפיתיים
 
בתת אנאליזה במחקר Zutphen בקרב 470 גברים קשישים נמצא אחרי 15 שנות מעקב, שבשלישון העליון בהשוואה לשלישון התחתון של צריכת קקאו, הסיכון היחסי המתוקנן לתמותה מ-CVD היה: 0.50 (95% CI, 0.32-0.78; P = .004 for trend) ולסך תמותה: 0.53 (95% CI, 0.39-0.72; P < .001) (2).
 
 
 
;מחקרי התערבות
 
מחקרי מעבדה הראו עיכוב של חימצון ה-LDL בנוכחות פוליפנולים שבודדו מקקאו ומשוקולד (3). מחקרי התערבות באנשים הראו השפעות שונות כמו דיכוי שיפעול של טסיות ושיפור בחימצון ליפידים (1). מטה–אנאליזה  שכללה 13 מחקרי התערבות קצרי טווח, שבדקו את הקשר בין שוקולד ליתר לחץ דם מצאה, ב-13 מחקרים, שצריכת קקאו או שוקולד בהשוואה לקבוצת ביקורת, הפחיתה את לחץ הדם, אבל רק באנשים בסיכון או עם יל"ד ((SBP: -5.0+ 3.0 mmHg; P = 0.0009; DBP: -2.7 + - 2.2 mm Hg, P = 0.01 ולא בקבוצת הנורמוטנסיביים (4).
 
 
 
;מנגנונים אפשריים
 
הרכיבים הפעילים בשוקולד, הם כפי הנראה הפלבנואידים הפועלים כאנטיאוקסידנטים, מעכבים אגרגציה של טסיות ומפחיתים ייצור של חומרים משרי דלקת.(2,6)
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! לא מומלץ לצרוך שוקולד במטרה למניעת מחלות קרדיווסקולריות
 
|| III
 
|| C
 
|-
 
! שוקולד מריר ובפרט בעל אחוז מוצקי קקאו גבוה יותר, עשיר יותר בנוגדי חמצון ועל כן עדיף באופן כללי על פני שוקולד חלב
 
|| IIb
 
|| B
 
|}
 
 
 
 
 
;מבואות עיקריים - שוקולד
 
# Ding EL, Hutfless SM, Ding X, & al. Chocolate and Prevention of Cardiovascular Disease: A Systematic Review. Nutrition & Metabolism 2006;3:1-12
 
# Cooper KA, Donovan JL, Waterhouse AL & al. Cocoa and health: a decade of research. Br J Nutr, 2008;99:1-11.
 
# Buijsse B, Feskens EJ, Kok FJ & al. Cocoa intake, blood pressure, and cardiovascular mortality: the Zutphen Elderly Study. Arch Intern Med, 2006; 166, 411–7
 
# Waterhouse AL, Shirley JR, Donovan JL.  Antioxidants in chocolate. Lancet  1996;348: 834.
 
# Ried K, Sullivan T, Fakler P, & al. Does chocolate reduce blood pressure? A meta-analysis. BMC Med, 2010;8:39.
 
# Engler MB, , Engler, MM.  The Emerging Role of Flavonoid-Rich Cocoa and Chocolate in Cardiovascular Health and Disease.  Nutrition Reviews_, 2006;. 64, 109-118.
 
 
 
===שום===
 
 
 
שום - Allium sativum מכיל ברובו מים. חלקו היבש מכיל ברובו פרוקטוז ומרכיבים זרחניים. הוא מכיל אבץ, סלניום וויטמינים A,C וכן כמות נמוכה של סידן, מגנזיון, נתרן, ברזל, מנגן וקומפלקס ויטמיני B. בעת כתישת השום האנזים אליאינאז הופך אליאין לאליצין, הוא חומר הריח הנחשב לחומר הפעיל ביותר בשום (1). השום ניתן לרכישה כאבקה, שמן וכן בכמוסות הידועות בשם: Kyolic-100®{{כ}} (Wakunaga of America, Mission Viejo, CA, USA). KWAI®{{כ}} (Lichtwer Pharma, Berlin, Germany), המכילים כמות סטנדרטית של אליצין ו- S-allylcysteine.{{כ}}(2)
 
 
 
המנה המשפיעה בשום עדיין לא הוגדרה. ההמלצות בספרות נעות בין 4 גרם ליום (כמות השווה לשן שום או שתיים) שום יבש או כמוסות של 300 מ"ג, פעמיים עד 3 פעמים ביום, או 7.2 גרם מיצוי שום ליום (3).
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
חסרים.
 
 
 
;מחקרי התערבות
 
במטא-אנאליזה של 29 מחקרי התערבות נמצא  שהשום יכול להפחית באופן משמעותי את רמות הכולסטרול -7.3 (95%CI -12.7--2.3) מ"ג% ו-TG (5.395%CI -16.9-- -9.8 מ"ג% ללא שינוי משמעותי ב- HDL-C או ב- LDL-C.{{כ}}(4) במטא-אנאליזה נוספת של 13 מחקרי התערבות לא נמצאה השפעה של שום על רמות הליפידים (2). ההשפעות האנטיהיפרטנסיביות גם הן אינן עקביות (3). מחקרים מעטים הראו השפעות אנטימיקרוביאליות של שום (3).
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! אכילת 2 שיני שום ליום עשוייה להפחית באופן שולי את רמת הכולסטרול בדם
 
|| IIb
 
|| C
 
|}
 
 
 
 
 
;מבואות עיקריים - שום
 
# Rahman K, Lowe GM. Garlic and cardiovascular disease: a critical review. J Nutr. 2006;136:736S-40S.
 
# Khoo YS, Aziz Z. Garlic supplementation and serum cholesterol: a meta-analysis. J Clin Pharm Ther. 2009;34:133-45.
 
# Tattelman E.Health effects of garlic. Am Fam Physician. 2005 ;72:103-6.
 
# Reinhart KM, Talati R, White CM, & al. The impact of garlic on lipid parameters: a systematic review and meta-analysis. Nutr Res Rev 2009;22:34-48.
 
 
 
===ביצים===
 
 
 
במשך 40 השנים האחרונות הוזהר הציבור מפני צריכה מרובה של ביצים עקב תכולת הכולסטרול הגבוהה שבהן והקשר האפשרי למחלות קרדיווסקולריות (1). ההגבלה של כמות הביצים בתפריט מקורה בתיאוריית תזונה-לב שהועלתה בשנות השישים, הגורסת כי כולסטרול גבוה בדם גורם לטרשת עורקים ומחלות קרדיווסקולריות, וכולסטרול במזון מעלה כולסטרול בדם. מכאן הניחו כי ביצה, העשירה בכולסטרול, הנה מזון שיש להמעיט בצריכתו (1). מחקרים נוספים מאז, מבהירים כי לכולסטרול במזון בכלל ולצריכת ביצים בפרט, השפעה מועטה על רמות הכולסטרול בסרום, בעוד צריכת שומן רווי ושומן טרנס משמעותית הרבה יותר (2). מאידך, ביצה מהווה מקור חשוב לחלבון בעל ערך ביולוגי גבוה, וכן לויטמינים ולמינרלים בהם חומצה פולית, ויטמין B12, ויטמין A, ויטמין D, אבץ, סלניום, כולין ועוד. הביצה מכילה כמות גבוהה יחסית של כולסטרול, אולם כמות נמוכה יחסית של שומן רווי ומחצית מן השומן שבה הוא חד בלתי רווי.
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
רוב מחקרי האוכלוסיות, בהם השתתפו אלפי אנשים, לא מצאו קשר בין צריכת ביצים ומחלות לב וכלי דם, (3,4,5) אולם לאחרונה פורסמו שני מחקרים מתוך ה-Physicians’ Health Study אשר  מעלים מחדש חלק מהחשש מצריכה מוגברת של ביצים. המחקרים כללו כ-20,000 גברים ומעקב של 20 שנה בממוצע, ונמצא כי צריכה של 7 ביצים או יותר בשבוע קשורה עם תמותה מוגברת וסיכון גבוה לאי ספיקת לב, אך לא עם היארעות התקף לב או שבץ (6,7). הקשר היה חזק יותר בחולי סוכרת. לא נמצא קשר בין צריכה של פחות מ-7 ביצים ביממה לתחלואה. מספר מחקרים הראו כי צריכת ביצים מעל 5 בשבוע מעלה את הסיכון למחלות לב ולתמותה בקרב סוכרתיים יותר מאשר אצל אנשים ללא סוכרת (8).
 
 
 
;מחקרי התערבות
 
במטא אנאליזה של 17 מחקרים התערבותיים, עם משך התערבות של לפחות שבועיים נמצא שעל כל תוספת של 100 מ"ג כולסטרול בדיאטה נמדדת עליה של 2.2 מ"ג% בסך הכולסטרול וב- HDL-C נמדדה עליה של 0.3 מ"ג%, עם עליה ביחס TC:HDL-C של 0.02 (9).
 
 
 
;מנגנונים אפשריים
 
קיימת שונות גדולה באוכלוסייה מבחינת העלייה בריכוזי הכולסטרול בדם בתגובה לצריכת כולסטרול בתזונה, המציעה חלוקה ל hyper-responders המגיבים בעליה גדולה יחסית ברמות הכולסטרול ו–hypo-responders המגיבים באופן מתון יותר. יתכן שההרכב השומני של ביצים (יותר שומן חד בלתי-רווי ומעט שומן רווי) ממתן את עליית ה- LDL-C בדם (10).
 
 
 
לסיכום: צריכה של עד 5 ביצים בשבוע הינה בטוחה לאוכלוסיה בריאה ועד 3 בשבוע  לאוכלוסיה הסובלת מסוכרת, מחלת לב כלילית או היפרכולסטרולמיה, אשר אינה מאוזנת ע"י טיפול תרופתי (11).
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! צריכה של עד 5 ביצים בשבוע אינה מעלה באופן משמעותי את הסיכון הקרדיווסקולרי באנשים בריאים.
 
|| IIa
 
|| B
 
|-
 
! באנשים הסובלים מסוכרת, מחלת לב כלילית ו/או היפרכולסטרולמיה אשר אינה מאוזנת ע"י טיפול תרופתי הסיכון מאכילת ביצים עלול להיות מוגבר, ומומלץ להגביל את צריכתן ל 3-4 ביצים בשבוע, כולל ביצים הנמצאות במזונות מורכבים.
 
|| IIa
 
|| B
 
|}
 
 
 
 
 
;מבואות עיקריים - ביצים
 
# National Cholesterol Education Program. Second Report of the Expert Panel on Detection, Evaluation, and Treatment of High Blood Cholesterol in Adults (Adult Treatment Panel II). Circulation. 1994;89:1333-445.
 
# Kritchevsky SB. A review of scientific research and recommendations regarding eggs. J Am Coll Nutr. 2004;23:596S-600S.
 
# Dawber TR, Nickerson RJ, Brand FN, & al.  Eggs, serum cholesterol, and coronary heart disease. Am J Clin Nutr 1982;36:617-25.
 
# Qureshi AI, Suri FK, Ahmed S, & al. Regular egg consumption does not increase the risk of stroke and cardiovascular diseases. Med Sci Monit 2007;13:CR1-8.
 
# Hu FB, Stampfer MJ, Rimm EB, & al. A prospective study of egg consumption and risk of cardiovascular disease in men and women. JAMA 1999; 281:1387-1394.
 
# Djoussé L, Gaziano JM. Egg consumption in relation to cardiovascular disease and mortality: the Physicians’ Health Study. Am J Clin Nutr 2008;87:964 –969.
 
# Djoussé L, Gaziano JM. Egg Consumption and Risk of Heart Failure in the Physicians’ Health Study. Circulation 2008;117:512-6.
 
# Djoussé L, Gaziano JM, Buring JE, & al. Egg consumption and risk of type 2 diabetes in men and women. Diabetes Care. 2009;32:295-300.
 
# Weggemans RM, Zock PL, Katan MB. Dietary cholesterol from eggs increases the ratio of total cholesterol to high-density lipoprotein cholesterol in humans: a meta-analysis. Am J Clin Nutr. 2001;73:885-91.
 
# 10. Glatz JF, Turner PR, Katan MB, & al.  Hypo- and hyperresponseof serum cholesterol level and low density lipoprotein production and degradationto dietary cholesterol in man. Ann N Y Acad Sci. 1993;676:163-79.
 
# זלבר-שגיא ש, הררי א, טל ברוריה, לנגברג מ, לבק – מוטולה נ. חוות דעת מסכמת: השפעת צריכת ביצים על בריאותנו (לאנשי מקצוע). כתב העת של עמותת הדיאטנים בישראל- IDA 2009; 1: 19-21.
 
  
 
==חלק ד: תוספי תזונה==
 
==חלק ד: תוספי תזונה==
 
+
{{הפניה לערך מורחב|תוספי תזונה למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה}}
===נתרן===
 
 
 
(דיאטה דלת נתרן מתאימה לכל אסטרטגיית תזונה)  (נספח 2 – תכולת סודיום במזונות)
 
 
 
מלח הבישול הינו מוצק גבישי המכיל נתרן וכלור. האדם משתמש במלח  משחר ההסטוריה לצורך שימור מזון ולצורך תיבולו, ביהדות משמש המלח גם להכשרת הבשר.
 
 
 
כמות מסוימת של מלח במזון נחוצה ואי אפשר בלעדיה, אבל עקב השיטות לייצור ושימור מזון הכמות הנצרכת בעולם כיום עולה על פי 2 או פי 4 מהכמות הדרושה והמומלצת לפי ההנחיות המופיעות בדיאטת DASH המעודכנת (2 עד 3 גרם) (1.5 גר' נתרן או 4 גר' מלח – נסטור?)טלי?. רוב האוכלוסיה צורכת בין 6 ל-12 גרם נתרן ליום.
 
 
 
צריכת מלח מוגזמת אחראית בין השאר לעליית שכיחות [[יתר לחץ דם|יתר לחץ הדם]] וסיבוכיו וכן לעלייה בשכיחות אירועים מוחיים, אירועים לבביים ואי ספיקת הכליות. הפחתת צריכת הנתרן לכמות המומלצת בדיאטת DASH עשויה להפחית את הסיבוכים ולהפחית את הצורך בטיפול תרופתי בייחוד בחולים עם יתר לחץ דם ובחולים עם אי ספיקת הלב. דיאטה מופחתת במלח מומלצת עקרונית לכלל האוכלוסיה אבל חשובה במיוחד לאלו הסובלים מיתר לחץ דם, אי ספיקת לב ומחלת כליות כרונית.
 
 
 
המקור העיקרי לעודף נתרן בדיאטה המערבית הינו מזון מהיר/מעובד, חטיפים וירקות מומלחים.
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! מומלץ להגביל את צריכת המלח היומית לפחות מ 4 גרם ליממה (1.5 גרם נתרן). כדאי להחליף השמוש במלח לשמוש בתבלינים אחרים ובעשבי תיבול. יש להשתמש בנתונים לגבי כמויות המלח במוצרי מזון שונים.
 
|| I
 
|| A
 
|-
 
! רצוי להפחית ככל האפשר את השימוש במזון תעשייתי מוכן מראש, חטיפים וירקות מומלחים ולבדוק את תכולת הנתרן במוצרי המזון הנקנים.
 
|| I
 
|| B
 
|-
 
! יש להגביר את המאמצים להפחתת כמות הנתרן במוצרים תעשייתיים דרך חקיקה.
 
|| I
 
|| B
 
|}
 
 
 
 
 
;מבואות עיקריים - נתרן
 
# Sacks FM ,Svtkey LP, Vollman WM & al. Effects on BP of reduced dietary sodium and the DASH diet. N Eng J Med, 2001;344:3-10.
 
# Cohen HW, Halpern SM ,Fang J & al. Sodium intake and Mortality in the NHANES II ,Follow up study. The Am J of Med, 2006 ;119: 275 e7-14.
 
# Appel LJ, Brands MW, Daniels SR, & al. Dietary Approaches to Prevent and Treat Hypertension :A Scientific Statement From the American Heart Association . Hypertension, 2006;47:296-308.
 
 
 
===שמן הדגים===
 
 
 
(נספח 3 - תכולת EPA, DHA בכמוסות){{כ}} (1,2).
 
 
 
קבוצת חומצות השומן הרב בלתי רוויות - PUFA מתאפיינת לפי מרחק הקשר הכפול הראשון מן הקצה המתילי (W3, W6). בני אדם אינם מסוגלים לייצר חומצות שומן W3 ו-W6 קצרות שרשרת, המכילות 18 פחמנים ועליהם לקבל אותן מהמזון. חומצות שומן מסוג אומגה 3 מיוצרות בעיקר ע"י צמחים, הנבלעים על ידי דגים במעמקי האוקיינוס ומכאן הריכוז הגבוה של אומגה 3 בדגי ים.
 
 
 
;מקורות במזון לאומגה-3:
 
שמני קנולה, זרעי פִּשתן ואגוזי מלך מכילים חומצת שומן אלפה לינולנית (ALA) שאותה הגוף לא מייצר. היא הופכת בגוף האדם, לחומצה איקוסא-פנטאנואית (EPA) וחומצה דוקוסא-הקסאנואית (DHA). כפי הנראה תהליך ההפיכה אינו יעיל (3).  חומצות אילו מצויות בעיקר בדגים שמקורם במי ים עמוקים כמו דגי הרינג, מקרל, סלמון, סרדינים, פורל וכדו'.
 
 
 
;תוספי אומגה-3
 
במחקרים הקליניים הגדולים (4) עליהם מתבססות חלק מההמלצות ניתנו כמוסות שהכילו  3-W אתיל אסטר במינון 840 מ"ג של EPA ו- DHA. 3-W מתחמצן לאלדהידים וקטונים והרכב הכמוסות הספציפיות שניתנו יציב יחסית לתהליכי חימצון אלה. ניתן להניח שגם כמוסות אחרות המכילות 3-W אתיל אסתר תהיינה יעילות באותה המידה במינון המתאים.
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
רובם הגדול של המחקרים התצפיתיים בנושא מצביע על קשר הפוך בין צריכת דגים לתחלואה קרדיווסקולרית. סקירה של 11 מחקרים עוקבים פרוספקטיבים הדגימה שבקרב אוכלוסיות בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית צריכה של 40-60 גרם דגים ליממה קשורה בסיכון מופחת ב- 40-60% לתמותה ממל"כ, אם כי קשר זה לא נמצא באוכלוסיות בסיכון נמוך.(5)
 
 
 
;מחקרי התערבות מבוקרים
 
במטה-אנליזה בה הושוו 7951 מטופלים ב 3-W כנגד 7855 ביקורות, נמצאה תמותה נמוכה משמעותית לסיכון לתמותה מאוטם לבבי חד (95% CI, 0.6-0.8){{כ}} RR=0.7, אך לא בסיכון לאוטם לבבי ללא תמותה.(4) במטה-אנליזה עוקבת נבדקו 97 מחקרי התערבות אשר בחנו שילובים שונים של טיפולים כנגד שומני הדם. השילוב היעיל ביותר היה של סטטינים ו 3-W אשר היה קשור בסך תמותה נמוכה יותר ב- 23% (95% CI 6-37), הפחתת תמותה קרדיאלית ב 32% (95% CI 10-48) זאת בהשוואה להשפעת סטטינים לבד שהפחיתו את התמותה ב-13% ו-22% בהתאמה בלבד (6).לאחרונה פורסם מחקר שהראה שבחולים עם אוטם שריר הלב המקבלים טיפול אופטימלי (פולשני ותרופתי) לפי קווי ההנחיה המקובלים כיום, תוספת של 3-W לא הניבה יתרון בתחלואה ותמותה במעקב של שנה לאחר האוטם (7).
 
 
 
;מנגנונים אפשריים
 
שמן דגים העשיר בחומצות שומן  EPA ו־DHA{{כ}} (3-W ארוכות שרשרת) מתחרה עם החומצה האראכידונית (חומצת שומן ארוכה מסוג 6-W) על תהליך יצירת פרוסטגלנדינים ולויקוטרינים המגבירים את התגובה הדלקתית והטרומבוגנית (1). פעילותו כנוגד קרישה מתבצעת, כנראה, דרך הארכת זמן הדימום וירידה בהיצמדות הטסיות.  אומגה 3 נקשר במיוחד למניעת מוות פתאומי וכנראה קשור יותר לחלק הזה (אריתמיה) שהוא השלב האחרון במנגנון הטרשת. במינון גבוה (מעל 2 גרם ליממה) ניצפית ירידה ברמת הטריגליצרידים בדם, כנראה כתוצאה מירידה בסינטזה של VLDL במנגנון לא ברור (8).
 
 
 
;חסרונות
 
למרות יתרונותיו, בחלק מהמקרים יכול שמן דגים להעלות את רמות ה- LDL-C במידה מועטה.
 
 
 
חומצות שומן ממשפחת w-3 הן בעלות רגישות גבוהה יותר לחימצון על ידי פראוקסידים ורדיקלים חופשיים. ניתן להוריד הסיכון ע"י אריזת השמן בתנאים אנארוביים והוספת נוגדי חימצון כוויטמין E (אלפא-טוקופרול) לכמוסה. הועלו ספקות בספרות, לפיהן שמן הדגים עלול להגביר פעילות נוגדת קרישה בחולים המטופלים בקומדין או באספירין, אך כעת ידוע שלא כך קורה במינונים הפעילים (2-4 גרם שמן דגים ביום) ((9.
 
 
 
;דגי הארץ
 
לפני מספר שנים הזין ארגון מגדלי הדגים בישראל את דגי הפורל, מוסר, באס ולברק במזון עתיר חלבונים וקמח דגים. בדיקות ראשוניות ב-2006 הראו עליה ניכרת ברמות ה- W-3 בדגים הקפואים ובעיקר דגי הפורל, מוסר, באס ולברק המגודלים בבריכות בארץ. אין לנו מידע מהי תזונת הדגים בבריכות בארץ ומהו ריכוז ה-3W בדגי הארץ כיום. עקב הבדלים בטמפרטורת המים, מקור המזון של הדגים וריכוז המזהמים בדגי ים, לא ניתן להחיל את הנתונים העולמיים על דגי הים על מדינת ישראל. יש צורך דחוף במחקר מקיף לגבי תכולת חומצות השומן בדגים השונים בארץ, ריכוזי המזהמים השונים וקביעת  תקן ישראלי מעודכן לרמות המזהמים המותרים בדגי הארץ. כמו כן נדרשות בדיקות שגרתיות על ידי גוף ממשלתי לרמות מזהמים בדגי הארץ (1).
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות לאוכלוסייה הכללית/מניעה ראשונית'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! מומלצת צריכת מִגוון של דגים,רצוי שמנים (כמו הרינג, מקרל, סלמון, סרדינים, פורל וכדו' ( לפחות פעמיים בשבוע. כל מנת דגים (55-85 גרם) צריכה לספק 500-1000 מ"ג EPA+DHA  (8).
 
|| I
 
|| B
 
|-
 
! רצוי לא לצרוך מעבר ל-200 גרם ביום של דגים המכילים רמות גבוהות של כספית (כגון כריש, מקרל גדול, דג חרב) ולא לעבור צריכה של 400 גרם ביום של דגים המכילים כספית ברמה נמוכה  (טונה טריה, פארידה- Red Snapper, דג חנית- Marlin). ניתן להפחית את כמות חלק מהמזהמים על ידי הורדת העור והשומן שעל פני הדג לפני הכנתו.
 
|| I
 
|| B
 
|-
 
! לילדים ונשים בהריון מומלץ להימנע מאכילת דגים עם פוטנציאל לרמות גבוהות של מזהמים. דגי ים מיובאים שעלולים להכיל מזהמים ולכן אינם מומלצים יותר מפעמיים בשבוע לילדים ולנשים בהריון: כריש, מקרל גדול, דג חרב. ניתן לאכול טונה לבנה בשימורים, סלמון, שפמנון ודגי אגמים (7).
 
|| III
 
|| B
 
|}
 
 
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות לאוכלוסייה בסיכון גבוה לתחלואה קרדיווסקולרית ו/או מניעה שניונית:
 
 
 
'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! לאנשים שאינם צורכים מנת דגים לפחות פעמים בשבוע, ניתן לשקול תוסף עם מינון יומי מקביל של EPA+DHA (כ -1 גרם ליממה).
 
|| I
 
|| B
 
|}
 
 
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות לטיפול בהיפרטריגליצרידמיה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! ניתן להשתמש  בתוספי תזונה של 4-2 גרם ביום  EPA+DHA כאפשרות טיפולית תחת מעקב רפואי, אולם אין מחקרים מבוקרים שבדקו באופן ספציפי את ההשפעה של טיפול זה על תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית.
 
|| II b
 
|| A
 
|}
 
 
 
 
 
;מבואות עיקריים - שמן הדגים
 
# Goldbourt U, Eilat Adar S. Omega-3 and CHD Risk. Harrison's Principles of Internal Medicine, 17e. 2008. http://www.accessmedicine.com/updatesContent.aspx?aid=1001275.
 
# Yosefy C, Viskoper JR, Varon D& al. Repeated fasting and refeeding with concomitant 20:5, n-3 EPA supplementation. A novel approach for rapid fatty acid exchange and its effect on blood pressure, plasma lipids and primary hemostasis. J Hum Hypertens, 1996;10: S135-9.
 
# Plourde M, Cunnane SC.Extremely limited synthesis of long chain polyunsaturates in adults: implications for their dietary essentiality and use as supplements. Appl Physiol Nutr Metab, 2007;32:619-34.
 
# Marckmann P, Grønbaek M. Fish consumption and coronary heart disease mortality. A systematic review of prospective cohort studies. Eur J Clin Nutr, 1999;53:585-90.
 
# Bucher HC, Hengstler P, Schindler C & al. N-3 polyunsaturated fatty acids in coronary heart disease: a meta-analysis of randomized controlled trials. Am J Med, 2002;112: 298–304.
 
# Studer M, Briel M, Leimenstoll B & al.  Effect of different antilipidemic agents and diets on ,mortality.  Arch Intern Med 2005;165:725-30.
 
# Rauch B,  Schiele R,  Schneider S & al. OMEGA, a randomized, placebo-controlled trial to test the effect of highly purified Omega-3 Fatty Acids on top of modern guideline-adjusted therapy after myocardial infarction. Circulation. 2010;122;2152-9
 
# Harris WS, Deepti B. Why do omega-3 fatty acids lower serum triglycerides?  Current Opinion in Lipidology  2006;17:387-393
 
# Bays HE. Safety considerations with omega-3 fatty acid therapy. Am J Cardiol, 2007: 19;:35C-43C.
 
# American Heart Association: Fish and Omega-3 Fatty Acids, AHA Recommendation, in: http://www.americanheart.org/presenter.jhtml?identifier=4632 Accessed Nov 5th 2007.
 
 
 
===פיטוסטרולים===
 
 
 
(נספח 4 - מוצרים מכילי פיטוסטרולים)
 
 
 
סטרולים צמחיים מהווים מרכיב מבני חשוב בממברנות צמחים. הם נמצאים ברמות מזעריות במספר צמחים וברמות גבוהות יותר במעט סוגי דגנים, ומשמשים לייצוב הרובד הפוספוליפידי בממברנות התא הצמחי בדומה לכולסטרול בממברנות התא מן החי. למרות דימיונו לכולסטרול, פיטוסטרול איננו מיוצר על ידי תאי גוף האדם. הפיטוסטרולים הידועים ביותר הם סיטוסטרול (sitosterol), קמפסטרול (campesterol) וסטיגמסטרול (stigmasterol). הסטרולים המוספים מקורם בשמן סויה או שמן עץ האורן והם מוספים כסטרול-אסטרים. באמצעות הדרוגנציה כימית ניתן להפוך סטרולים לסטנולים: סיטוסטנול ((sitostanol וקמפסטנול ((campestanol, שאחרי אסטריפיקציה יהפכו לאסטרים של סטנול. מאחר ואסתרים של סטנולים/סטרולים הם הידרופוביים, מקובל היה להוסיפם לממרחים שומניים, אם כי לא רק 1.
 
 
 
;מחקרי התערבות
 
במטה-אנליזה השוואתית של מחקרים התערבותיים מבוקרים נמצא ששני סוגי הפיטוסטרולים (סטרול אסטרים וסטנול אסטרים עובדים ביעילות דומה על הורדת רמות 3LDL-C. יעילותם של הסטרולים הוכחה כאשר הם ניתנו בצורות שונות (הן כתוסף תזונתי בממרח או ביוגורט,5 והן כתוספי תזונה בכמוסות4) וכן באוכלוסיות שונות: מבוגרים בריאים וחולי לב 6,7, חולי סוכרת9 וילדים.8 תוספת סטרולים לטיפול בסטטינים הפחיתה ב 10% יותר את רמות הכולסטרול בהשוואה לסטטינים בלבד11. מינון גבוה מ- 1.5-2.5 גרם ליממה לא תרם לתגובה גבוהה יותר.
 
 
 
צריך להדגיש שלא פורסמו עד כה מחקרי התערבות ארוכי טווח להערכת ההשפעה של טיפול בפיטוסטרולים על היארעות התחלואה והתמותה הקרדיווסקולרית.
 
 
 
;מינון
 
לא נמצא קשר מנה-תגובה ומעל צריכה של כ- 2-3 גרם ליום, אין שיפור נוסף בהורדת רמות C-LDL. ההמלצה היום עומדת על 1.5-2.5 גרם ליום בצורת ממרחים, יוגורטים וגלידות מועשרים בסטרולים או סטנולים או כתוסף מזון עצמאי.
 
 
 
;מנגנונים אפשריים:
 
עקב הדמיון במבנה הביוכימי לכולסטרול, סטרולים מעכבים את ספיגת הכולסטרול במעי באופן תחרותי ועלי ידי כך מפחיתים את רמת ה-LDL בדם.2 מכיוון שספיגתם במעי האדם הינה זניחה, הסיכון שהסטרולים בעצמם ישרו טרשת עורקים הינה קטנה ביותר.
 
 
 
;בטיחות השימוש בפיטוסטרולים
 
אחת הסכנות באכילת סטנולים/סטרולים הינה פגיעה בספיגת ויטמינים מסיסי שומן. (למרות שלא כל המחקרים הראו השפעה כזו.6,7) הירידה ברמות קרוטנואידים בפלסמה ניתנת לאיזון על ידי צריכת ירקות ופירות. צריכת 5 מנות ירקות ופירות, שאחת מהן לפחות היא גזר, תפוח אדמה מתוק, דלעת, עגבנייה, משמש, תרד או ברוקולי, מנעה את הירידה ברמות קרוטנואידים במקביל להפחתה המקובלת ברמות הכולסטרול באמצעות ממרח עשיר בפיטוסטרולים12. בחולי סיטוסטרולמיה (מחלה גנטית נדירה המאופיינת על ידי ספיגה מוגברת של פיטוסטרולים) קיימת התוויית-נגד לשימוש בסטרולים.
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! ניתן לשקול שילוב של 1-2 גר'/יום פיטוסטרולים/פיטוסטנולים במסגרת הטיפול בהיפרכולסטרולמיה מתונה. הטיפול עשוי להפחית את רמות ה LDL-C ב 10-15%.
 
|| I
 
|| A
 
|}
 
 
 
 
 
;מבואות עיקריים - פיטוסטרולים
 
# Moreau RA, Whitaker BD, Hicks KB. Phytosterols, phytostanols, and their conjugates in foods: structural diversity, quantitative analysis, and health-promoting uses. Prog Lipid Res, 2002 ;41:457-500.
 
# Child P, Kuksis A. Investigation of the role of micellar phospholipid in the preferential uptake of cholesterol over sitosterol by dispersed rat jejunal villus cells. Biochem Cell Biol, 1986;64:847–53.
 
# Talati R, Sobieraj DM, Makanji SS & al. The comparative efficacy of plant sterols and stanols on serum lipids: a systematic review and meta-analysis. Am Diet Assoc, 2010;110:719-26.
 
# Isabelle Demonty I,. Ras RT, van der Knaap HCM & al. Continuous Dose-Response Relationship of the LDL-Cholesterol–Lowering Effect of Phytosterol Intake. J Nutr, 2009;139: 271–84.
 
# Hansel B, Nicolle C, Lalanne F & al. Effect of low-fat, fermented milk enriched with plant sterols on serum lipid profile and oxidative stress in moderate hypercholesterolemia. Am J Clin Nutr, 2007;86:790-6.
 
# Homma Y, Ikeda I, Ishikawa T & al. Decrease in plasma low-density lipoprotein cholesterol, apolipoprotein B, cholesteryl ester transfer protein, and oxidized low-density lipoprotein by plant stanol ester-containing spread: a randomized, placebo-controlled trial. Nutrition, 2003;19:369-74.
 
# Nestel P, Cehun M, Pomeroy S & al. Cholesterol-lowering effects of plant sterol esters and non-esterified stanols in margarine, butter and low-fat foods. Eur J Clin Nutr, 2001;55:1084-90.
 
# Williams CL, Bollella MC, Strobino BA & al. Plant stanol ester and bran fiber in childhood: effects on lipids, stool weight and stool frequency in preschool children. J Am Coll Nutr, 1999;18:572-81.
 
# Lee YM, Haastert B, Scherbaum W & al. A phytosterol-enriched spread improves the lipid profile of subjects with type 2 diabetes mellitus--a randomized controlled trial under free-living conditions. Eur J Nutr, 2003;42:111-7.
 
# Nigon F, Serfaty-Lacrosniere C, Beucler I & al. Plant sterol-enriched margarine lowers plasma LDL in hyperlipidemic subjects with low cholesterol intake: effect of fibrate treatment. Clin Chem Lab Med, 2001;39:634-40.
 
# Blair SN, Capuzzi DM, Gottlieb SO & al. Incremental reduction of serum total cholesterol and low-density lipoprotein cholesterol with the addition of plant stanol ester-containing spread to statin therapy. Am J Cardiol, 2000 ;86:46-52.
 
# Noakes M, Clifton P, Ntanios F & al. Am An increase in dietary carotenoids when consuming plant sterols or stanols is effective in maintaining plasma carotenoid concentrations. J Clin Nutr, 2002;75: 79-86.
 
 
 
===אנטיאוקסידנטים, ויטמיני C,E===
 
 
 
רדיקלים חופשיים הינם אטומים או מולקולות בעלי אלקטרון אחד לא מזווג. אטום עם אלקטרון בודד ללא בן זוגו הופך לאטום פעיל ביותר והמולקולה הופכת לבלתי יציבה אותה מולקולה בלתי יציבה תפגע בסביבתה עד שתשיג אלקטרון נוסף. פגיעה תהיה בצורת חמצון של מולקולות אחרות, ביניהן ב-LDL. LDL מחומצן יכול להשרות צבירת כולסטרול בתאי מקרופאגים שבדופן העורק והיווצרות תאי קצף המהווים שלב מרכזי ביצירת הנגע הטרשתי. צריכה תזונתית של מאכלים העשירים בנוגדי חימצון (אנטיאוקסידנטים) עשוייה לעכב את חימצון ה-LDL ולהאט את התהליך הטרשתי. האנטיאוקסידנטים המוכרים במזון הם סלניום, נחושת, אבץ, מנגן, בטא קרוטן, ויטמין A,C,E.{{כ}}(1)
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
מספר רב של מחקרי תצפית באוכלסיות מגוונות ברחבי העולם בדקו את הקשר בין צריכת ויטמינים בעלי תכונות נוגדות חמצון כחלק מהתזונה ו/או כתוספי תזונה עם התחלואה והתמותה הקרדיווסקולרית. למרות שלא כל המחקרים הצביעו על קשר מסוג זה, בחלקם הגדול נמצא יחס הפוך בין צריכת הויטמינים (בעיקר ויטמין C, ויטמין E, בטא קרוטן, סלניום וליקופן) לתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית. תוצאות מחקרים אילו גרמו להתלהבות רבה עם ציפיה שגם במחקרים מבוקרים התערבותיים ניתן יהיה להכיח את היעילות של אנטיאוקסידנטים במניעת מחלות אלו.(2)
 
 
 
;מחקרי התערבות
 
למרות התקוות שתלו בתוספי אנטיאוקסידנטים להפחתת הסיכון למחלת לב כלילית, תוספים אלה איכזבו במניעה ראשונית ושניונית (3). מטא-אנאליזה של 21 מחקרי התערבות בתוספי בטא קרוטן, ויטמין A, ויטמין C, ויטמין E וסלניום, לא מצאה שום השפעה מועילה על סך תמותה לא במניעה שניונית ואילו במניעה ראשונית תוספים אלה אף הגבירו את הסיכון לתמותה: (RR:  1.06, 95% CI:  1.04, 1.10). ויטמין A, בטא קרוטן וויאמין E כתוספים, העלו את התמותה הכוללת (4).
 
 
 
;מקורות תזונתיים עיקריים
 
* ויטמין E (מסיס בשומן): נמצא בשמנים, נבט חיטה וירקות ירוקים. דיאטה ים תיכונית המכילה 3000 קק"ל יכולה לספק מעבר לקצובה היומית המומלצת לויטמין E.
 
* מקורות עקריים לבטא-קרוטן: ירקות צהובים, אדומים, ירוקים כהים כמו גזר, עגבניות, דלעת, משמש, סלק  (1). מזונות עשירים בויטמין A: ירקות ופירות צבעוניים, וחלב מלא  ובחלק מדגני הבקר המועשרים (5).
 
* ויטמין C: ירקות כדוגמת פלפלים אדומים וירוקים, עגבניות, ברוקולי, חסה ופירות טריים כדוגמת פירות הדר, קיווי , תות שדה, גויאבה ועוד (5). תכולת הויטמין במזון תלויה באופן השימור, הקירור והבישול. חשיפה לתהליכים אלה,עלולה לגרום להפחתת כמותו במזון (1)
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! לאור עדויות רבות ממחקרי התערבות מבוקרים לגבי חוסר התועלת שבטיפול בויטמינים בעלי תכונות נוגדות חימצון, אין להמליץ על תוספי תזונה אלו לצורך מניעת מחלות קרדיווסקולריות.
 
|| III
 
|| A
 
|}
 
 
 
 
 
;מבואות עיקריים - אנטיאוקסידנטים
 
# Marchioli R. Antioxidant vitamins and prevention of cardiovascular disease: laboratory, epidemiological and clinical trial data, 1999;40:227-38.
 
# Willcox BJ, Curb JD, Rodriguez BL.  Antioxidants in Cardiovascular Health and Disease: Key Lessons from Epidemiologic Studies. Am J Cardiol, 2008; 101:S75-86
 
# World Health Organization. Preventing Chronic Diseases: A Vital Investment. World Health Organization 2009. Available at: http://www.who.int/features/factfiles/global_burden/en/index.html. Accessed Feb 12th 2009.
 
# Bjelakovic G, Nikolova D, Gluud LL & al. Antioxidant supplements for prevention of mortality in healthy participants and patients with various diseases. Cochrane Database Syst Rev 2008;2:CD007176.
 
# http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/antioxidants.html. Accessed July 28th  2010.
 
 
 
===ויטמין D===
 
 
 
ויטמין D מוכר מזה שנים בהקשר של התפתחות השלד. חסר בויטמין D בילדים גרם לרככת וחסר במבוגרים קשור להתפתחות אוסטיאופורוזיס. ברקמות רבות בגוף קולטנים לויטמין D  ולויטמין עצמו תפקידים ביולוגיים בנוסף לבניית העצם. מקורות תזונתיים עיקריים לויטמין D: דגי ים העשירים בשומן, ומוצרי חלב מועשריםץ ויטמין D מיוצר בעור כתוצאה מחשיפה לשמש (1).
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
במטהאנליזה נמצאה שכיחות גבוהה יותר של אירועי לב באנשים מעל גיל 50 עם רמות נמוכות של ויטמין D{{כ}(54% יותר בהשוואה לאלו עם רמות תקינות של הויטמין) אבל תוצאה זו דווחה רק במחצית מהמאמרים שנסקרו כשבאחרים התוצאה הייתה פחות ברורה. סך התמותה היה גבוהה במעל 80% באנשים עם רמה נמוכה של ויטמין D בהשוואה לאלה עם רמה תקינה (2). על סמך מחקר פרוספקטיבי גדול שבדק קשר בין רמות ויטמין D בדם ותחלואה ותמותה קרדיווסקולריים, נראה שהרמה ה"מסוכנת" ביותר בדם היא רמה הנמוכה מ-10 ננוגרם למיליליטר (נ"ג/מ"ל) והרמה ה"בטוחה" היא מעל 30 נ"ג/מ"ל (3).
 
 
;מחקרי התערבות
 
במספר קטן יותר של מחקרים, שמטרתם הראשונית הייתה הערכת ההשפעה של ויטמין D על שברי עצמות, נבדקה השפעת הטיפול בויטמין D על הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים חדשים כ-post-hoc analysis. באחד המחקרים היתה הפחתה בכ-30% של אירועי לב, מוות ואי ספיקת  כליות על ידי טיפול בויטמין D בכמות של 2000 יחידות ליום (10 טיפות בד"כ) באנשים עם רמות ויטמין D נמוכות מ-20 ננוגרם למ"ל לפני הטיפול. הסיכון פחת באלו שבהם רמת ויטמין D עלתה מ-20 ל-40 נ"ג/מ"ל לעומת אלו שנותרו עם רמה נמוכה מ-20 נ"ג/מ"ל (4). במספר עבודות נוספות נצפתה הפחתה בלחץ דם בכ-6 עד 10 ממ"כ באמצעות טיפול בויטמין D באנשים עם חסר בויטמין D לפני הטיפול (5).
 
 
 
;מנגנונים אפשריים
 
בבדיקות הדם נמדדת רמת 25 הידרוקסי ויטמין D. בהקשר הקרדיווסקולרי לויטמין ולנגזרותיו תפקיד מגן על כלי הדם ברמת האנדותל וכן יכולת אנטי דלקתית המקטינה היארעות של תהליכים מקדמי טרשת. בנוסף יש לויטמין D יכולת להגן על שריר הלב. חסר בויטמין D נמצא קשור לשכיחות גבוהה יותר של  גורמי הסיכון ([[יתר לחץ דם]], [[סוכרת]], [[השמנה]], עלייה בסמני דלקת) וכן היארעות גבוהה יותר של תחלואה ותמותה עקב מחלת לב וכלי דם (2).
 
 
 
;לסיכום
 
אין עדיין המלצות ברורות לבדיקה של רמת ויטמין D בכלל האוכלוסיה שאינה בסיכון מוגבר לשברי עצמות. יש צורך במחקר נוסף על מנת לברר האם תיקון חסר בויטמין על ידי מתן תוספי ויטמין D יכול להקטין תחלואה ותמותה ממחלת לב וכלי דם ולא רק לסייע לטפל בבעיות שלד.
 
 
 
באנשים בהם נמצאה רמת ויטמין D נמוכה, המינון הנדרש לצורך תיקון החסר הינו כ- 2000 יחידות ליום לפחות. רוב התכשירים הנוזליים המצויים בשוק מכילים בין 200 ל-400 יחידות לכל טיפה ומומלץ לתת בין 5 ל-10 טיפות ליום (תלוי בריכוז התכשיר) לתקופה של כ-6 חודשים ואז לחזור על הבדיקה . ניתן לקחת את המנה המצטברת פעם בשבוע או אפילו פעם בחודש.
 
 
 
יחד עם זאת חסרים מחקרים התערבותיים ואחרים כדי להמליץ על מתן תוספי ויטמין D לאנשים עם רמות תקינות של ויטמין D בדם.
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! בשלב זה לא ניתן להמליץ על בדיקה שגרתית של רמת ויטמין D בדם כחלק מבדיקות סקר למטרת מניעת מחלות קרדיווסקולריות.
 
|| III
 
|| C
 
|-
 
! תיקון החסר באנשים עם רמת ויטמין D נמוכה בדם עשוייה להפחית את התחלואה והתמותה הקרדיווסקולרית
 
|| IIb
 
|| B
 
|-
 
! לא מומלץ להוסיף ויטמין D לצורך מניעת תחלואה קרדיווסקולרית באנשים עם רמת ויטמין D בתחום הנורמה.
 
|| III
 
|| C
 
|}
 
 
 
 
 
;מבואות עיקריים - ויטמין D
 
# Holick M.F. Vitamin D Deficiency.  N Engl J Med, 2007;357:266-81.
 
# Grandi NC , Breitling L P, Brenner H. Vitamin D and cardiovascular disease:Systematic review and meta-analysis of prospective studies. Prev Med, 2010;51:228-33.
 
# May HD, Anderson JL, Lappe DL & al. Stratifying cardiovascular risk by vitamin D Levels: What are the optimal cutoffs? JACC, 2010;55 Supp.
 
# Bair T, Muhlestein JB,May HT & al.Supplementing deficient vitamin D levels is associated with reduced cardiovascular risk. JACC, 2010 :55 Supp.
 
# Zittermann A .Vitamin D and disease prevention with special referance to CVD Prog Biophys Mol Biol, 2006;92:39-48.
 
 
 
===מגנזיום===
 
 
 
מגנזיום הינו מינרל תוך תאי. רק 1% מהמגנזיום בגוף נמצא בנסיוב ולכן בדיקתו בנסיוב אינה משקפת נאמנה את מצבו בתוך תאי הגוף. מקורות תזונתיים למגנזיום הם ירקות בעלי עלים ירוקים (בעיקר תרד), אגוזים, אבוקדו ודגנים מלאים, קטניות (שעועית ואפונה), פולי סויה, שוקולד ומאכלי ים מסוימים (1).
 
 
 
הצריכה היומית המומלצת היא 420 מ"ג ליום לגברים ו-320 מג' ליום לנשים. הצריכה היומית המקסימלית המומלצת מתוספים היא 350 מ"ג ליום של  Elemental Magnesium.{{כ}}(1,2)
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
מחקרים אפידמיולוגים תצפיתיים הראו, שתכולת המגנזיום במי השתיה ובמזון קשורה באופן הפוך לשיעור התחלואה והתמותה ממחלת לב, שבץ מוחי והימצאות תסמונת מטאבולית וסוכרת (2-5).
 
 
 
צריכת מגנזיום בריבעון העליון לעומת הרבעון התחתון של הצריכה היומית (הבדל של 100 מ"ג מגנזיום ל 1000 קק"ל ליום) נמצאה קשורה לירידה משמעותית של 31% בתסמונת המטאבולית (6).
 
 
 
;מחקרי התערבות
 
מחקרים קטנים יחסית הראו יתרון בולט במתן מגנזיום לעומת פלצבו על הורדת תמותה בחולים עם אוטם חד בשריר הלב, מאידך, שני מחקרים גדולים שפורסמו בשנים האחרונות לא הצליחו להוכיח זאת (5). מחקרים התערבותיים הצביעו על יעילות תוספי מגנזיום בכמות של 340-3000 מ"ג ליום. במניעה וטיפול במצבים של ספאזם כלילי (7) בחולים באי ספיקת לב המקבלים טיפול במשתנים (המפחית הן את רמת המגנזיום והן את רמת האשלגן) (8), בחולי לב בשיפור בתפקוד אנדותל כלי הדם והכושר התפקודי (9,10) ותכשיר אנטי אגרגנטי (11,12).
 
 
 
;מנגנונים אפשריים
 
תפקידי המגנזיום בגוף: שיפור מטבוליזם שריר הלב, מניעת צבירה של סידן ותמת של תאי שריר הלב, שיפור טונוס כלי הדם, תנגודת היקפית ותפוקת לב, הפחתת הפרעות בקצב הלב ושיפור מטבוליזם של שומנים. הפחתת הפגיעה מרדיקלים חופשיים של חמצן, שיפור תפקוד האנדותל, הפחתת פעילות יתר של טסיות, כגון איגור והיצמדות  ולמעשה דומה בפעולתו למעכבי אדנוזין דיפוספאט (5,13) , כל אלה הביאו להתעניינות האם תוסף שלו יכול למנוע תופעות אלה.
 
 
 
;לסיכום
 
השפעתו של המגנזיום על מניעה ראשונית ושניונית של תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית ועל תמותה עדיין לא ברורה,  ולכן עדיין לא ניתן לתת המלצות חותכות בהיבט זה.
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! בשלב זה לא ניתן להמליץ על בדיקה שגרתית של מגנזיום בדם בכלל האוכלוסיה כחלק מבדיקות סקר למטרת מחלות קרדיווסקולריות.
 
|| III
 
|| C
 
|-
 
! תיקון החסר באנשים עם רמת מגנזיום נמוכה בדם עשוייה להפחית את התחלואה והתמותה הקרדיווסקולרית, בעיקר לאחר אוטם שריר הלב.
 
|| IIa
 
|| A
 
|-
 
! לא מומלץ להוסיף מגנזיום לצורך מניעת תחלואה קרדיווסקולרית באנשים עם רמת מגנזיום בתחום הנורמה.
 
|| III
 
|| A
 
|}
 
 
 
 
 
;מבואות עיקריים - מגנזיום
 
# Supplements. National Institutes of Health. http://ods.od.nih.gov/factsheets/magnesium.asp. Accessed Jan 19th 2010.
 
# Seelig MS, Rosanoff A. The magnesium factor. Avery, New York, 2003.
 
# Liao F, Folsom AR, Brancati FL. Is low magnesium concentration a risk factor for coronary heart disease? The Atherosclerosis Risk in Communities (ARIC) Study. Am Heart J, 1998;136:480-90.
 
# Schulze MB & al. Fiber and Magnesium Intake and Incidence of Type 2 Diabetes. A Prospective Study and Meta-analysis. Arch Intern Med, 2007;167:956-965.
 
# Shechter M. Magnesium and cardiovascular system. Magnesium Res 2010;23:1-13.
 
# He K, Liu K, Daviglus ML & al. Magnesium Intake and Incidence of Metabolic Syndrome Among Young Adults. Circulation, 2006;113:1675-82.
 
# Kugiyama K, Yasue H, Okumara K & al. Suppression of exercise-induced angina by magnesium sulfate in patients with variant angina. J Am Coll Cardiol ,1988;12:1177-83.
 
# Stepura OB, Martynow AI. Magnesium orotate in severe congestive heart failure (MACH). Intern J Cardiol, 2009;131:293-5.
 
# Shechter M, Sharir M, Paul Labrador M & al. Oral magnesium therapy improves endothelial function in patients with coronary artery disease. Circulation, 2000;102:2353-8.
 
# Shechter M, Bairey Merz CN, Stuehlinger HG & al. Oral magnesium supplementation improves exercise duration and quality of life in patients with coronary artery disease. Am J Cardiol, 2003;91:517-21.
 
# Shechter M, Bairey Merz CN, Paul-Labrador M & al. Oral magnesium supplementation inhibits platelet-dependent thrombosis in patients with coronary artery disease. Am J Cardiol, 1999;84,152-6.
 
# Rukshin V,  Santos R, Gheorghiu M & al. A prospective, nonrandomized, open-labeled pilot study investigating the use of magnesium in patients undergoing nonacute percutaneous coronary intervention with stent implantation. J Cardiovasc Pharmacol Ther, 2003;8:193-200.
 
# Shechter M, Kaplinsky E, Rabinowitz B. The rationale of magnesium supplementation in acute myocardial infarction. A review of the literature. Arch Intern Med 1992;152:2189-96.
 
 
 
===תוספי חומצה פולית וויטמין B12===
 
 
 
הומוציסטאין (homocysteine) הינה חומצת אמינו המכילה גפרית ומיוצרת בגוף במהלך הפירוק של חומצת האמינו מתיונין (methionine). חלק מההומוציסטאין שנוצר בתהליך זה ממוחזר בחזרה לבניית מתיונין, בעוד שהיתר מופרש לשתן. פולאט, ויטמין B12 וויטמין B6 מווסתים את מטבוליזם ההומוציסטאין. חסר של אחד מהם, עלול לגרום לעליה ברמת ההומוציסטאין בדם. רמת ההומוציסטאין הרצוייה בדם הינה 5-15 מיקרומול/ליטר. רמה גבוהה של הומוציסטאין גורמת לעליה בעקה החמצונית, פגיעה בתפקוד האנדותל ועליה בקרישיות הדם, אשר מגבירים את הסיכון לאוטם שריר הלב ו/או שבץ מוחי. במהלך תהליכי המחזור וההפרשה לשתן מעורבים מספר אנזימים ו-3 קופקטורים חשובים: פעולת  הוספה של הויטמינים בנפרד ובשילוב יחד יכולה להביא לירידה של %20-40 ברמת ההומוציסטאין בדם. לכן הועלתה הסברה שצריכה גבוהה או העשרה ברכיבים אלה, יכולה להפחית רמות הומוציסטאין ובעקבותיה להפחית את הסיכון למחלת לב (1).
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
מחקרים תצפיתיים רבים מצאו קשר ישיר בין רמות מוגברות של הומוציסטאין בדם למחלות קרדיווסקולריות וצרברווסקולריות. חלק מהמחקרים הדגימו קשר הפוך בין צריכת הויטמינים: חומצה פולית, ויטמין 12B ו 6B בתזונה לאירועים קרדיווסקולרים. ממצאים אלה הובילו להשערה שהגברת הצריכה של ויטמינים אלה בתזונה ו/או באמצעות תוספים תפחית את התחלואה והתמותה הקרדיווסקולרית בקרב אנשים עם רמת הומוציסטאין מוגברת כמו גם באוכלוסיה הכללית. השערה זו גרמה לאנשים רבים לצרוך באופן קבוע תוספי תזונה המכילים [[t:חומצה פולית - Folic acid|חומצה פולית]] וויטמיני B.{{כ}}(1,2)
 
 
 
;מחקרי התערבות
 
השפעת התוספת של [[t:חומצה פולית - Folic acid|חומצה פולית]] נבדקה בעיקר במחקרי התערבות במניעה שניונית. במחקרים אלה לא הצליחו להוכיח שהפחתת רמות הומוציסטאין באמצעות [[t:חומצה פולית - Folic acid|חומצה פולית]] וויטמיני B בתוספים, משפרת את הסיכון למחלת לב (3). בחלק מהמחקרים (כדוגמת ה-NORVIT) אף נמצא שתוספים אלה עלולים להגביר את הסיכון. הסיכון היחסי להיארעות חוזרת של אוטם, שבץ או מוות פתאומי בקבוצה שקבלה 0.8 מ"ג חומצה פולית, 0.4 מ"ג ויטמין B12, ו- 40 מ"ג ויטמין B6 בהשוואה לקבוצה ביקורת היה: 1.22 ורווח בר סמך מובהק סטטיסטית (4). במניעה ראשונית ושניונית של שבץ מוחי ההשפעה היתה מינימלית. מטא-אנאליזה של 13 מחקרים התערבותיים ו-39,000 משתתפים נמצא, שהסיכון לשבץ בקרב נוטלי [[t:חומצה פולית - Folic acid|חומצה פולית]] וויטמין ,B12 B6, היה 0.83, רווח בר סמך של 95% (CI95%) היה: 0.71-0.97 (5).
 
 
 
המקורות העיקריים לפולאט במזון הם: כבד עוף, ירקות ירוקים עליים (תרד, ברוקולי, חסה, כרוב ניצנים, עלי מנגולד), קטניות (עדשים יבשים, פולי חומוס), קמח מועשר, פירות הדר (בעיקר תפוזים), דגני בוקר מועשרים, נבט חיטה. מקורות לויטמין B12 במזון: מוצרים מן החי: בשר בקר, עוף, דגים, חלמון ביצה, מוצרי חלב ובמזונות מועשרים (כמו דגני בוקר), תזונה מגוונת הכוללת ירקות ירוקים עליים (תרד ברוקולי, חסה), קטניות (עדשים, חומוס) ופירות הדר, דגנים ומוצרים מן החי (חלמון ביצה, בשר בקר, עוף ודגים) עשויה לספק רמות נאותות של ויטמינם אלה.
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! באנשים עם רמות נמוכות של פולאט ו/או ויטמין B12 בדם יש לתקן את החסר לצורך מניעת מחלות נוירולוגיות והמטולוגיות. לנשים בגיל הפיריון מומלץ לצרוך 400 מק"ג פולאט ליום למניעת התפתחות מומים מולדים בתעלה העצבית של העובר (6).
 
|| I
 
|| A
 
|-
 
! תוספי [[t:חומצה פולית - Folic acid|חומצה פולית]] וויטמיני B אינם יעילים לצורך מניעה ראשונית או שניונית של מחלת לב כלילית ומניעת שבץ מוחי
 
|| III
 
|| A
 
|}
 
 
 
 
 
;מבואות עיקריים - [[t:חומצה פולית - Folic acid|חומצה פולית]] וויטמין B12
 
# Kark JD, Selhub J, Adler B, Gofin J, Abramson JH, Friedman G, et al. Nonfasting plasma total homocysteine level and mortality in middle-aged and elderly men and women in Jerusalem. Ann Intern Med 1999;131:321-30,
 
# Homocysteine Studies Collaboration. Homocysteine and risk of ischemic heart disease and stroke: a meta-analysis, JAMA 2002;288:2015-22.
 
# Eilat-Adar S, Goldbourt U.  Nutritional recommendations for preventing coronary heart disease in women: Evidence concerning whole foods and supplements, Nutr Metab Cardiovasc Dis 2010, doi:10.1016/j.numecd.2010.01.011.
 
# Bønaa KH, Njølstad I, Ueland PM, & al.  Homocysteine lowering and cardiovascular events after acute myocardial infarction. N Engl J Med 2006;354:1578-88.
 
# Lee M, Hong KS, Chang SC, & al. Efficacy of homocysteine-lowering therapy with [[t:חומצה פולית - Folic acid|Folic acid]] in stroke prevention: a meta-analysis. Stroke. 2010;41:1205-12.
 
# Wolff T, Witkop CT, Miller T, & al. U.S. Preventive Services Task Force. [[t:חומצה פולית - Folic acid|Folic acid]] supplementation for the prevention of neural tube defects: an  update of the evidence for the U.S. Preventive Services Task Force. Ann Intern Med 2009;150:632-9.
 
 
 
===קואנזים Q10===
 
 
קואנזים Q10{{כ}} (CoQ10, ubiquinone) הינו חומר מסיס שומן הנמצא בכל תאי הגוף והינו בעל חשיבות ביצירת ATP במיטוכנודריה. כחצי מכמות הקואנזים בגוף נצרכת בתזונה, והיתר נוצר בתאים בתהליך המתחיל במבלונט (mevalonate) ומנצל חלק מהאנזימים הקשורים בתהליך הסינטזה של כולסטרול. בדם קשור רוב ה-CoQ10 לליפופרוטאינים, ובעיקר ל-LDL. במעבדה הוכח שתוספת CoQ10 מקטינה את כושר החמצון של LDL ומשפרת את תפקוד האנדותל. ניתן להעלות את רמת ה-CoQ10 בדם ע"י מתן של תוספי תזונה במינונים 50-200 מ"ג ליממה, אך קיימת שונות ניכרת בין סוגי התוספים מבחינת הרכב החומר (כגון דרגת חימצון), מבנהו (אבקה לעומת תמיסה שומנית) וזמינותו הביולוגית.
 
 
 
;מחקרי התערבות
 
מבחינה קרדיווסקולרית קיימת התמקדות בשלושה תחומים: יתר ל"ד, אי-ספיקת לב וטיפול בסטטינים (1,2). במטה-אנאליזה של 12 מחקרים מבוקרים על 362 נבדקים עם יתר ל"ד נמצא שתוספת CoQ10 הפחיתה את לחץ הדם הסיסטולי בממוצע 11-16 ממ"כ ואת הדיאסטולי ב- 8-10 ממ"כ (3) , יתכן ע"י שיפור תפקוד האנדותל.
 
 
 
רמה נמוכה של CoQ10 בשריר הלב נמצאה בחולים עם אי-ספיקת לב (4),  ורמת הקואנזים בדם נמצאה כמנבאת תמותה במחלה זו (5).  תוספתQ10  מלווה בשיפור קל (3-4% ) בתפקוד הסיסטולי של חדר שמאל ובתפוקת הלב (6), אך טרם פורסמו מחקרים על השפעת התוספים  על סיבוכים ותמותה במחלה זו.
 
 
 
תחום שנוי במחלוקת הינו חשיבות ה-Q10 באנשים המטופלים ע"י סטטינים. סטטינים מעכבים ייצור mevalonate, ורמת ה-Q10 בדם נמוכה יותר בנוטלי סטטינים, אם כי הירידה ברמה בדם נובעת בעיקר מההפחתה ברמת ה- LDL בדם (המשמש כנשא ל- Q10). לא נמצא קשר ברור בין רמת ה-Q10 בדם לרמתו ברקמות בקרב חולי סטטינים. למרות זאת נפוצה הסברה שהפחתת רמת ה- Q10 תורמת להופעת כאבי שרירים ומיופטיה מסטטינים, וגורמים מסחריים מנצלים זאת לעידוד השימוש בתוספי התזונה. מחקרים מבוקרים של השפעת תוספי Q10 על מיופטיה מסטטינים הניבו תוצאות סותרות (7,8),
 
 
 
{| border="1" align="center"
 
|+ <big>'''המלצות הועדה'''</big>
 
|-
 
! !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
 
|-
 
! בהיעדר נתונים נוספים על יעילותו של Q10 בחולים עם אי-ספיקת לב ו/או מטופלי סטטינים, לא ניתן להמליץ כיום על טיפול שגרתי בתוספי Q10 בקבוצות טיפול אילו.
 
|| III
 
|| C
 
|}
 
 
 
 
 
;מבואות עיקריים - קואנזים Q10
 
# Littarru GP, Tiano L, Clinical aspects of coenzyme Q10: An update. Nutrition, 2010: 26:250–254
 
# Molyneux SL, Young JM, Florkowski CM & al. Coenzyme Q10: Is There a Clinical Role and a Case for Measurement? Clin Biochem Rev, 2008:29 :71-82.
 
# Rosenfeldt FL, Haas SJ, Krum H & al. Coenzyme Q10 in the treatment of hypertension: a meta-analysis of the clinical trialsCoenzyme Q10 and hypertension. Journal of Human Hypertension, 2007;21:297-306.
 
# Folkers K, Vadhanavikit S, Mortensen SA. Biochemical rationale and myocardial tissue data on the effective therapy of cardiomyopathy with coenzyme Q10. Proc Natl Acad Sci U S A,1985;82:901-4.
 
# Molyneux SL, Florkowski CM, George PM & al. Coenzyme Q10:An Independent Predictor of Mortality in Chronic Heart Failure, JACC 2008; 52,1435-31.
 
# Sander S, Coleman CI, Patel AA & al. The impact of coenzyme Q10 on systolic function in patients with chronic heart failure. J Card Fail, 2006;12:464-72.
 
# Young JM, Florkowski CM, Molyneux SL & al. Effect of coenzyme Q(10) supplementation on simvastatin-induced myalgia. Am J Cardiol, 2007;100:1400-3.
 
# Caso G, Kelly P, McNurlan MA & al. Effect of coenzyme Q10 on myopathic symptoms in patients treated with statins. Am J Cardiol, 2007;99:1409-12.
 
 
 
===ממתיקים מלאכותיים===
 
 
 
ממתיק מלאכותי הינו חומר כימי המוסף למזון ותפקידו היחיד הינו המתקת המזון כתחליף לסוכר.
 
 
 
5 הממתיקים העיקריים: אספרטיים, אססולפם-K, סכרין, ציקלמט וסוכרלוז מיוצרים באופן סינתטי במעבדה.
 
 
 
בארץ ובעולם נמכרים ממתיקים מלאכותיים תחת שמות מסחריים שונים. חלקם מכילים ממתיק מלאכותי טהור, אחרים מכילים ממתיק מלאכותי בשילוב עם ממתיק טבעי (לדוגמה בשילוב עם דקסטרוז) והשאר מכילים שילוב של מספר ממתיקים מלאכותיים שונים ביחד.
 
 
 
;מחקרי תצפית
 
במאמר סקירה של Weihrauch et al{{כ}} (1) צוין כי למרות שדווח במחקרי מעבדה על חולדות שהממתיקים סכרין וציקלמט עשויים להביא לסרטן שלפוחית השתן, במחקרים אפידמיולוגים בבני אדם לא נמצא קשר זה. יחד עם זאת, מחקר Case-control, אשר כלל קבוצה של 1860 חולים בסרטן שלפוחית השתן וקבוצת ביקורת של 3934 איש, הראה סיכון מוגבר של 1.3 (RR =1.3, CI 95% 0.9-2.1) בקרב צרכני ממתיקים מלאכותיים שהוגדרו כצרכנים "כבדים" (מעל 1680 מ"ג ליום).
 
 
 
במחקרי Case-control אחרים (2,3) לא נמצא סיכון לגידולים בעקבות צריכה של ממתיקים מלאכותיים (בהם סכרין ואספרטיים).
 
 
 
;מחקרי התערבות
 
מחקרי התערבות מבוקרים בבני אדם כמעט ולא קיימים בנושא. מכאן, למרות הצהרות של ארגוני בריאות בעולם כי אין חשש בצריכת ממתיקים מלאכותיים בכמויות הנצרכות במזון, הנושא עדיין שנוי במחלוקת ולא חד משמעי.
 
 
 
;מנגנונים אפשריים
 
בבחינת השפעתם על בריאות האדם, יש להתייחס ספציפית לכל ממתיק בנפרד. המבנה השונה, התכונות השונות וכמות המחקרים הקיימת על כל ממתיק לא מאפשרים לספק תשובות אחידות או המלצות ברורות כמקשה אחת.
 
 
 
;המלצות הועדה
 
על פי עמדת American Diabetes Association{{כ}} (4) בכל הקשור לצריכת ממתיקים מלאכותיים בבני אדם, צויין כי ה-FDA אישר 5 ממתיקים מלאכותיים לשימוש: אססולפאם K, אספרטיים, נאוטם, סכרין וסוכרלוז.
 
 
 
צריכה של כל אחד ממתיקים מלאכותיים אלה במינון שאינו עולה על תקן ADI (הצריכה היומית המקובלת) אינה מהווה סיכון בריאותי. בנוסף לממתיקים שמאושרים ע"י ה-FDA, משרד הבריאות הישראלי אישר שימוש גם בממתיקים ציקלמט, טאומטין ונאוהספרידין.
 
 
 
לפי המידע הקיים היום בספרות, הסיכון שממתיקים מלאכותיים יגרמו לסרטן בבני אדם לא הוכח.
 
 
 
מכיוון ולא נמצאו מחקרים שבדקו אם קיים קשר בין צריכת ממתיקים מלאכותיים ל-CVD, אנו נמנעים מלצאת בהמלצות תזונתיות בנושא.
 
 
 
;מבואות עיקריים - ממתיקים מלאכותיים
 
# Weihrauch MR, Diehl V. Artificial sweeteners - do they bear a carcinogenic risk? Annals of Oncology, 2004;15:1460-5.
 
# Bosetti C, Gallus S, Talamini R & al. Artificial Sweeteners and the Risk of Gastric, Pancreatic, and Endometrial Cancers in Italy. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev, 2009; 18:2235–8.
 
# Gallus S, Scotti L, Negri E & al. Artificial sweeteners and cancer risk in a network of case–control studies. Annals of Oncology, 2007;18:40–4.
 
# Position of the American Dietetic Association: Use of nutritive and nonnutritive sweeteners. J Am Diet Assoc, 2004;104:1013.
 
  
 
==סיכום==
 
==סיכום==
  
# '''כללי'''  
+
# '''כללי'''
#* יש לשאוף להשגה ושמירה על משקל בריא.  
+
#*יש לשאוף להשגה ושמירה על משקל בריא ויציב
#* התזונה צריכה להיות מגוונת, ולשלב עם פעילות גופנית סדירה.  
+
#*יש לעשות פעילות גופנית באופן סדיר כ[http://his-files.com/pdf/gym0113.pdf מומלץ במסמך האיגוד הקרדיולוגי]
#* מומלץ להעדיף מזון טרי או קפוא, ללא תוספת של סוכר, מלח או רטבים עתירי קלוריות.
+
#*התזונה צריכה להיות מגוונת. מומלץ להעדיף מזון טרי או קפוא, ללא תוספת של סוכר, מלח או רטבים עתירי קלוריות
#* מומלץ להשתמש בשיטות בישול (אידוי, הקפצה וכדומה), שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות.
+
#*מומלץ להשתמש בשיטות בישול (אידוי, הקפצה וכדומה), שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות
# '''מומלץ לכלול את המרכיבים הבאים:'''
+
# '''רצוי שהתזונה תכלול את המרכיבים הבאים:'''
#* ירקות ופירות מסוגים שונים, רצוי במגוון צבעים (לפחות 8 מנות ביממה). במידת האפשר רצוי להמנע מהסרת הקליפה
+
#*ירקות ופירות מסוגים שונים, רצוי במגוון צבעים. לפחות 5 מנות ביממה. במידת האפשר רצוי להימנע מהסרת הקליפה
#* קטניות, דגנים מלאים, לחם מקמח מלא ומאכלים עתירי סיבים תזונתיים ודלים במלח.
+
#*קטניות, דגנים מלאים (עתירי סיבים תזונתיים ודלים במלח), לחם מקמחים מלאים
#* שומן מהצומח, עם עדיפות לשמן זית ושמן קנולה, אבוקדו, אגוזים,שקדים וטחינה? (לא כולל שמן דקל וקוקוס).
+
#*שומן מהצומח, עם עדיפות לשמן זית ושמן קנולה, אבוקדו, אגוזים, שקדים וטחינה
#* מוצרי חלב דלי שומן
+
#*דגי ים שמנים (3-2 מנות בשבוע) וחלקים רזים של עוף, הודו ובשר בקר
#* דגי ים שמנים (2-3 מנות בשבוע) ולהעדיף את החלקים הרזים של עוף, הודו ובשר בקר.
+
#*מוצרי חלב (3-2 מנות ביממה, שלפחות חלקם דלי שומן)
 +
#*מזונות עשירים ב[[סידן]] (ולהגיע לכמות היומית המומלצת)
 
# '''מומלץ להמעיט ככל האפשר בצריכת:'''
 
# '''מומלץ להמעיט ככל האפשר בצריכת:'''
#* בשרים עתירי שומן, בעיקר בשרים מעובדים עתירי שומן ונתרן.
+
#*בשרים עתירי שומן, בעיקר בשרים מעובדים עתירי שומן ו[[נתרן]]
#* מרגרינות מוקשות ודברי מאפה (המכילים שומן צמחי מוקשה) עתירי שומן טרנס
+
#*מרגרינות מוקשות ודברי מאפה (המכילים שומן צמחי מוקשה) עתירי שומן טרנס
#* מאכלים עתירי מלח, בעיקר מוצרי מזון מעובדים, משומרים ו/או מומלחים
+
#*מאכלים עתירי מלח, בעיקר מוצרי מזון מעובדים, משומרים ו/או מומלחים
#* מאכלים עם תוספת סוכר
+
#*מאכלים עם תוספת סוכר
 +
#*הקפדה על היעדים המוזכרים למעלה, מובילה באופן טבעי להפחתת רמות השומן הרווי והכולסטרול בתזונה
 
# '''שתייה:'''
 
# '''שתייה:'''
#* מומלץ לשתות כמות מרובה של מים, בעיקר בחודשי הקיץ.
+
#*מומלץ לשתות כמות מרובה של מים, בעיקר בחודשי הקיץ
#* מומלץ לא להרבות בשתייה של מיצים טבעיים ולהימנע משתיית משקאות ממותקים.
+
#*מומלץ להמעיט בשתייה של מיצים טבעיים ולהימנע משתיית משקאות ממותקים
#* ממחקרים תצפיתיים נראה ששתיית חלב, תה (בעיקר ירוק), או אלכוהול בכמות מתונה קשורה להיארעות נמוכה יותר של מחלות קרדיווסקולריות.
+
#*ממחקרים תצפיתיים נראה ששתיית חלב, תה (בעיקר ירוק), או [[אלכוהול]] בכמות מתונה קשורה להיארעות נמוכה יותר של מחלות קרדיוואסקולריות
 
# '''תוספי תזונה:'''
 
# '''תוספי תזונה:'''
#* באנשים עם [[מחלת לב כלילית]] שאינם מרבים באכילת דגי ים מומלץ לקחת תוספי [[אומגה 3]] (רצוי משמן דגים) במינון של כ-1 גרם EPA + DHA ביממה.
+
#*לאנשים עם מל"כ ידועה ויציבה (המטופלים רובם ככולם בסטטינים ו[[אספירין]]), ניתן לשקול תוספת של 1 גרי ליום EPA ו-DHA
#* באנשים עם רמות LDL-C גבוהות ניתן להוסיף [[פיטוסטרולים]] במינון של 1.5-2.0 גרם ליממה.
+
#*באנשים עם רמות LDL-C גבוהות ניתן לשקול תוספת פיטוסטרולים במינון של 2.0-1.5 גרם ליממה
#* מומלץ להמנע משימוש בתוספי תזונה אחרים במטרה למנוע תחלואה קרדיווסקולרית
+
#*מומלץ להימנע משימוש בתוספי תזונה אחרים במטרה למנוע תחלואה קרדיוואסקולרית
# '''אימוץ דפוסי אכילה ספציפים עשוי להקנות יתרון במצבים רפואיים מסויימים.'''  
+
# '''אימוץ דפוסי אכילה ספציפים עשוי להקנות יתרון במצבים רפואיים מסוימים:'''
#* "דיאטת DASH" יעילה במיוחד לאנשים עם יתר לחץ דם או לחץ דם גבולי
+
#*"דיאטה דלת פחמימות" מתאימה לאנשים עם משקל עודף ולאנשים עם תסמונת מטאבולית
#* "דיאטה דלת פחמימות" מתאימה לאנשים עם משקל עודף ולאנשים עם תסמונת מטבולית
+
#*תזונה "ים תיכונית" נמצאה כבעלת יתרון באנשים עם מל"כ או סוכרת כמו גם באוכלוסייה הכללית
#* תזונה "ים תיכונית" נמצאה כבעלת יתרון באנשים עם מחלת לב כלילית או סוכרת כמו גם באוכלוסיה הכללית.
+
#*"דיאטת DASH" יעילה במיוחד לאנשים עם יתר לחץ דם או לחץ דם גבולי
# '''באנשים עם מחלות ספציפיות כגון סוכרת, אי-ספיקת כליות או מחלות כבד יש צורך להתאים את התזונה באופן אישי בהדרכת תזונאי דיאטן'''.
+
#*דיאטה טבעונית או צמחונית מאוזנת, משפרת את הפרופיל המטאבולי באנשים בריאים כמו גם בחולי סוכרת
 +
# '''באנשים עם מחלות ספציפיות כגון סוכרת, [[אי-ספיקת כליות]] או [[מחלות כבד]] יש צורך להתאים את התזונה באופן אישי בהדרכת תזונאי דיאטן'''
  
 
==נספחים==
 
==נספחים==
 
 
*[[מניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/נספח 1: כמות הקפאין במשקאות ובמזונות נבחרים]]
 
*[[מניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/נספח 1: כמות הקפאין במשקאות ובמזונות נבחרים]]
 
 
*[[מניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/נספח 2: תכולת נתרן (סודיום) במזונות]]
 
*[[מניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/נספח 2: תכולת נתרן (סודיום) במזונות]]
 
 
*[[מניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/נספח 3: תכולת EPA ו-DHA בכמוסות]]
 
*[[מניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/נספח 3: תכולת EPA ו-DHA בכמוסות]]
 
 
*[[מניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/נספח 4: מוצרים מכילי פיטוסטרולים]]
 
*[[מניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה/נספח 4: מוצרים מכילי פיטוסטרולים]]
  
שורה 1,412: שורה 175:
  
 
מחברי המסמך:
 
מחברי המסמך:
 +
;שיוך משותף לאיגוד הקרדיולוגי ולעמותת עתיד:
 +
*ד"ר סיגל אילת-אדר, המכללה האקדמית בווינגייט ע"ש זינמן והחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א
 +
*ד"ר נסטור ליפובצקי, מכבי שירותי בריאות
 +
*פרופ' איריס שי, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון; בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת הרווארד
 +
 
;האיגוד הקרדיולוגי בישראל:
 
;האיגוד הקרדיולוגי בישראל:
+
*פרופ' יעקב הנקין, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי סורוקה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
*ד"ר סיגל אילת-אדר{{הערה|שם=הערהA|שיוך משותף לאיגוד הקרדיולוגי ולעמותת עתיד}}, המכללה האקדמית בוינגייט ע"ש זינמן והחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א  
+
*פרופ' אורי גולדבורט, החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א. המכון לחקר הלב ע"ש נויפלד, תל השומר ואוניברסיטת תל אביב
*פרופ' יעקב הנקין, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי סורוקה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב  
+
* ד"ר יצחק גביזון, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי סורוקה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
*ד"ר נסטור ליפובצקי{{הערה|שם=הערהA}}, מכבי שירותי בריאות
+
* פרופ' חיים יוספי, המרכז הרפואי האוניברסיטאי, ברזילי, אשקלון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
* פרופ' חיים יוספי - היחידה לקרדיולוגיה לא פולשנית, המרכז הרפואי ברזילי, אשקלון ואוניברסיטת בן גוריון בנגב
+
*פרופ' מיכאל שכטר, מרכז הלב ע"ש לבייב, מרכז רפואי ע"ש שיבא, תל השומר. הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א
*פרופ' איריס שי{{הערה|שם=הערהA}}, המרכז הבינ'ל לבריאות ותזונה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
+
 
* ד"ר דב גביש, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת ת"א ומח' פנימית, המרכז הרפואי ע"ש וולפסון, חולון
+
;משרד הבריאות:
*פרופ' מיכאל שכטר, מרכז הלב ע"ש לבייב, מרכז רפואי ע"ש שיבא, תל השומר הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א  
+
*פרופ' רונית אנדוולט, האגף לתזונה משרד הבריאות; בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה
*פרופ' אורי גולדבורט, החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א המכון לחקר הלב ע"ש נויפלד, תל השומר ואוניברסיטת תל אביב
+
*ד"ר מורן בלייכפלד - מגנאזי - אחראית מחלקת מחקר באגף התזונה במשרד הבריאות
 +
 
 +
;עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל (עתיד):
 +
*ד"ר אסף בוך, המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת, מטבוליזם ולחץ דם. המרכז הרפואי תל אביב איכילוב
 +
*ד"ר מיכל גילאון קרן, המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת והיחידה לתזונה, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, הפקולטה למדעים, מכללת סמינר הקיבוצים
 +
*ד"ר נוהא זיידאן-יונס, מחוז שרון-שומרון, שירותי בריאות כללית
 +
*ד"ר סיגל טפר, החוג למדעי התזונה, המכללה האקדמית תל-חי
 +
*פרופ' שירה זלבר-שגיא, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה, המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי ת"א
 +
*ד"ר טלי סיני, היחידה למחקרי תזונה, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות; בית הספר למדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש סמית, האוניברסיטה העברית בירושלים
 +
*ד"ר נעמי פליס-איסקוב, המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי תל אביב
 +
*ד"ר ורד קאופמן-שריקי, המחלקה למדעי התזונה, בית הספר למדעי הבריאות, אוניברסיטת אריאל
 +
*מר גיא שלמון, MSc, החוג למדעי התזונה, המכללה האקדמית תל-חי
 +
*שירי שרף-דגן, אסותא מרכזים רפואיים והמחלקה למדעי התזונה, בית הספר למדעי הבריאות, אוניברסיטת אריאל
  
;עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל (עתיד)
 
 
*ד"ר מיכל גילאון קרן, המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת והיחידה לתזונה, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל המכללה האקדמית לישראל
 
*ד"ר שירה זלבר-שגיא, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי ת"א
 
*ד"ר נוהא זיידאן-יונס,  מחוז שרון-שומרון, שירותי בריאות כללית
 
*ד"ר טלי סיני, בית הספר לתזונה, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית
 
*ד"ר רונית אנדוולט, המחלקה לתזונה משרד הבריאות ובית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה
 
*ד"ר ורד קאופמן-שריקי, בית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית ע"ש בראון, הדסה עין כרם ירושלים ו-Center for Research on Inner City Health (CRICH), St. Michael's Hospital, Toronto, Canada .
 
*מר גיא שלמון, MSc , החוג למדעי התזונה, המכללה האקדמית תל-חי
 
 
 
;מומחים שאינם חברים באיגודים
 
;מומחים שאינם חברים באיגודים
מג"ר רונית מינקוב, שפר (מ.נ ) שרותי פרמקולוגיה ורפואה בע"מ
+
מג"ר רונית מינקוב, שפר (מ.נ) שרותי פרמקולוגיה ורפואה בע"מ. החוג למדעי התזונה, המכללה האקדמית אשקלון
פרופ' צופיה איש שלום, סיו"ר העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם. ומרכז מחקר אנדוקריני לין, חיפה, בית חולים אלישע, חיפה.
+
פרופ' צופיה איש שלום, סיו"ר העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם. מרכז מחקר אנדוקריני לין, חיפה, בית חולים אלישע, חיפה.
 
;עריכה:
 
*צרי בריקנר, BSc, פורום הצעירים, עמותת עתיד
 
 
;תודה לחוג לאפידמיולוגיה ומניעה קרדיוואסקולרית
 
*יו"ר- פרופ' יוסף שמש - המרפאה לסיקור הלב - מרכז רפואי ע"ש שיבא, תל השומר, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א
 
*מזכיר- ד"ר אופיר אביזוהר - המכון לבדיקות תקופתיות רמב"ם, הקריה הרפואית לבריאות האדם
 
  
;תודה לעמותת עתיד:
+
;גילוי נאות- 3 שנים אחרונות:
*מנכ"לית: גב' עמית גנור, MSc 
+
*ד"ר סיגל אילת-אדר - חברת המועצה המדעית של איגוד תעשיות המזון
*יו"ר: גב' טל פלג, MSc
+
*פרופ' יעקב הנקין - ייעוץ מדעי לתה ויסוצקי
+
*פרופ' אורי גולדבורט - אין ניגוד עניינים
;גילוי נאות- 3 שנים אחרונות
+
*ד"ר יצחק גביזון - אין ניגוד עניינים
*ד"ר סיגל אילת-אדר{{הערה|שם=הערהA}} - ייעוץ מדעי ליוניליוור, מועצת החלב, מחלבות רמת הגולן, עוף טוב,טבע, אלטמן
+
*פרופ' חיים יוספי - אין ניגוד עניינים
*פרופ' יעקב הנקין - ייעוץ מדעי לתה ויסוצקי
+
*ד"ר נסטור ליפובצקי - אין ניגוד עניינים
*ד"ר נסטור ליפובצקי{{הערה|שם=הערהA}} - ייעוץ מדעי ליוניליוור
+
*פרופ' איריס שי - אין ניגוד עניינים
*פרופ' חיים יוספי -     אין ניגוד עניינים
+
*פרופ' מיכאל שכטר - ייעוץ מדעי לחברות מגנזיום בישראל ומחוץ לה. יועץ לוועדת הכנסת בנושא הוספת מגנזיום למי השתייה
*פרופ' איריס שי[*] -     אין ניגוד עניינים
+
;משרד הבריאות:
*ד"ר דב גביש -     אין ניגוד עניינים
+
*פרופ' רונית אנדוולט - אין ניגוד עניינים
*פרופ' מיכאל שכטר -     ייעוץ מדעי לרוב חברות המגנזיום בארץ ובעולם. יועץ לוועדת הכנסת בנושא מגנזיום למי השתיה
+
*ד"ר מורן בלייכפלד - מגנאזי - אין ניגוד עניינים
*פרופ' אורי גולדבורט  -     אין ניגוד עניינים
 
  
 
עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל (עתיד):
 
עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל (עתיד):
*ד"ר מיכל גילאון קרן   - אין ניגודל עניינים
+
ד"ר אסף בוך - ייעוץ מדעי לחברת אבוט ישראל ולחברת YOFIX
*ד"ר שירה זלבר-שגיא  - אין ניגוד עניינים
+
*ד"ר מיכל גילאון קרן - אין ניגוד עניינים
*ד"ר נוהא זיידאן-יונס  - אין ניגוד עניינים
+
*ד"ר נוהא זיידאן-יונס - אין ניגוד עניינים
*ד"ר טלי סיני - אין ניגוד עניינים
+
*ד"ר שירה זלבר-שגיא - אין ניגוד עניינים
*ד"ר רונית אנדוולט    - אין ניגוד עניינים
+
*ד"ר טלי סיני - אין ניגוד עניינים
*ד"ר ורד קאופמן-שריקי - אין ניגוד עניינים
+
* ד"ר נעמי פליס-איסקוב - אין ניגוד עניינים
*מר גיא שלמון, MSc   -     אין ניגוד עניינים
+
*ד"ר ורד קאופמן-שריקי - אין ניגוד עניינים
 +
*מר גיא שלמון, MSc - אין ניגוד עניינים
 +
*ד"ר שירי שרף-דגן - ייעוץ מדעי לחברת תרופארם
  
מומחים שאינם חברים באיגודים  
+
;מומחים שאינם חברים באיגודים:
*מג"ר רונית מינקוב-   אין ניגוד עניינים  
+
*מג"ר רונית מינקוב - אין ניגוד עניינים
*פרופ' צופיה איש שלום ייעוץ מדעי לחברת כצ"ט, MSD , מועצת החלב
+
*פרופ' צופיה איש שלום ייעוץ מדעי לחברת כצ"ט, MSD, מועצת החלב
  
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
 
  
  
 
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
 
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הקרדיולוגי בישראל]]  
+
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הקרדיולוגי בישראל]]
 
[[קטגוריה:קרדיולוגיה]]
 
[[קטגוריה:קרדיולוגיה]]
 
[[קטגוריה:תזונה]]
 
[[קטגוריה:תזונה]]

גרסה אחרונה מ־17:41, 9 בנובמבר 2021

HeartNutrition.png

המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה
מאת האיגוד הקרדיולוגי: ד"ר סיגל אילת-אדר, פרופ' יעקב הנקין, פרופ' אורי גולדבורט, ד"ר יצחק גביזון, פרופ' חיים יוספי, ד"ר נסטור ליפובצקי, פרופ' איריס שי, פרופ' מיכאל שכטר.
משרד הבריאות: פרופ' רונית אנדוולט, ד"ר מורן בלייכפלד - מגנאזי.
עמותת עתיד: ד"ר אסף בוך, ד"ר מיכל גילאון קרן, ד"ר נוהא זיידאן-יונס, ד"ר סיגל טפר, פרופ' שירה זלבר-שגיא, ד"ר טלי סיני, ד"ר נעמי פליס-איסקוב, ד"ר ורד קאופמן-שריקי, מר גיא שלמון - M.Sc, ד"ר שירי שרף-דגן.
כותבים נוספים: מג"ר רונית מינקוב, פרופ' צופיה איש שלום.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות
תחום קרדיולוגיה, תזונה
האיגוד המפרסם האיגוד הקרדיולוגי בישראל,
עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל
קישור באתר עמותת עתיד
תאריך פרסום אפריל 2021
יוצר הערך #מחברי המסמך
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – מחלת לב, טרשת עורקים ומחלות כלי דם, המלצות תזונתיות


תקציר

הרגלי אורח החיים, הכוללים הרגלי תזונה, מהווים גורם חשוב באתיולוגיה של מחלות קרדיוואסקולריות. נייר עמדה זה נכתב בשיתוף פעולה בין האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת התזונאים והדיאטנים בישראל, בחסות משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י). המסמך מסכם את הספרות המקצועית העדכנית על הקשר בין תזונה למחלות קרדיוואסקולריות תוך שימת דגש על רמת ההוכחה וחוזק ההמלצה.

נייר עמדה זה, הוא עדכון של ההמלצות התזונתיות לאנשים בריאים, עם גורמי סיכון או עם תחלואה קרדיוואסקולרית מגיל 18 ומעלה.

אין המסמך מתיימר לתת המלצות לאנשים עם מחלות כרוניות אחרות כגון: אי ספיקת כליות או סוכרת.

עיקרי ההמלצות

מזונות ודפוסי תזונה: מומלץ, להעדיף מזון טרי, ללא תוספת של סוכר, מלח או רטבים עתירי קלוריות ולהשתמש בשיטות בישול, שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות (אידוי, הקפצה וכדומה). רצוי לכלול בתזונה דגנים מלאים, קטניות, שומן מהצומח עם עדיפות לשומן חד בלתי רווי (כגון שמן זית), 2-3 מוצרי חלב (רצוי מותססים) ולפחות 5 ירקות ופירות מסוגים שונים ביום, 2-3 מנות דגי ים שמנים לשבוע, ולהגיע לכמות היומית המומלצת במזונות עשירים בסידן. ניתן להוסיף אגוזים ושקדים, שום, קינמון ומזונות עשירים בליקופן, סידן, ויטמין D ומגנזיום, כחלק מהתזונה היומית המאוזנת. מומלץ, להמעיט ככל האפשר, בצריכת בשרים עתירי שומן, בעיקר, בשרים מעובדים שהם גם עתירי נתרן, מזונות המכילים שומן טרנס ו/או מלח ו/או תוספת סוכר.

מאפיינים אלה מרכיבים את דפוסי האכילה הים תיכונית ודיאטת (DASH)‏ Dietary Apporach to Stop Hypertension. דפוסי אכילה נוספים יכולים להתאים למניעה קרדיוואסקולרית. למשל, דיאטה צמחונית או טבעונית מאוזנת, או דיאטה שאינה צמחונית אבל מבוססת, בעיקר, על מזון מהצומח. דיאטה קטוגנית לזמן קצר ודיאטה דלת פחמימות, מתאימות בעיקר לאנשים עם משקל עודף ולאנשים עם תסמונת מטאבולית. צום לסירוגין, בשילוב אחת מאסטרטגיות התזונה שלמעלה, עשוי לעזור לירידה במשקל ולשיפור גורמי הסיכון. הוועדה לא ממליצה לאמץ דפוס אכילה קטוגני או פלאוליתי לטווח ארוך וממליצה, להימנע מאכילת מזונות מעובדים ומתועשים.

המלצות לשתייה: מומלץ לשתות כמות מרובה של מים, להמעיט במיצים טבעיים ולהימנע ממשקאות ממותקים בסוכר ומתחליפי סוכר. ממחקרים תצפיתיים נראה, ששתיית תה (בעיקר ירוק) או קפה קשורה להיארעות נמוכה יותר של מחלות קרדיוואסקולריות. כמות מתונה של אלכוהול קשורה אף היא להיארעות נמוכה יותר של מחלות תקרדיוואסקולריות וגם שתיית חלב (אם כי זה האחרון מוגזר יותר כמזון). עם זאת, יש להדגיש כי מחקרים אלה אינם מוכיחים קיומו של קשר סיבתי.

תוספי תזונה: ניתן לשקול תוספת 1.5-2.0 גרם ליממה פיטוסטרולים להפחתה מתונה של רמות LDL-Cholesterol. תוצאות המחקרים על תוספי שמן דגים לצורך מניעה וטיפול קרדיוואסקולריים, עדיין שנויות במחלוקת, אך נראה כי לאנשים עם או בלי סוכרת, הסובלים ממחלת לב כלילית ידועה ויציבה (המטופלים רובם ככולם בסטטינים ואספירין), ניתן לשקול תוספת של 1–2 גרם ליום חומצות שומן אומגה-3 ולאנשים עם גורמי סיכון ורמות טריגליצרידים מעל 500 מג"/ד"ל, ניתן לשקול ליטול EPA+DHA במינון של 3–4 גרם ביום, תחת מעקב רפואי. רצוי לשקול צריכת מגנזיום ממקורות תזונתיים לקבלת צריכה יומית מספקת ולהשלים, במידת הצורך, בתוסף עד 600 מ"ג ליום.

לא מומלץ לקחת תוספי סידן, ויטמין D או אורז שמרים אדום (Red Yeast Rice) למניעה קרדיוואסקולרית. לחולי אי ספיקת לב מתקדמת, רצוי לשקול מתן תוסף של 300 מ"ג ליום קואנזים Q10. תוסף זה, לא הוכח כמועיל למניעה וטיפול קרדיוואסקולריים בכל מצב רפואי אחר.


ראו גםהמלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה#סיכום


הקדמה

האטיולוגיה של המחלות הקרדיוואסקולריות כוללת מרכיבים רבים, ומשלבת בין גורמים בלתי הפיכים (גיל, מין ותורשה) להשפעות סביבתיות והתנהגותיות. רפואה מונעת הכוללת אורח חיים בריא. אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה, הימנעות מעישון ופעילות גופנית סדירה מהווה כלי חשוב במניעת מחלות קרדיוואסקולריות ותוצאותיהן. רבים מגורמי הסיכון העיקריים למחלה (כגון השמנת יתר, סוכרת, יתר לחץ דם ודיסליפידמיה) מושפעים על ידי התזונה. המחקר העוסק בהשפעות התזונה על התחלואה הקרדיוואסקולרית הוא עתיק יומין וענף, וידע רב הצטבר על השפעתם של מרכיבי תזונה בודדים ודפוסי תזונה על גורמי הסיכון ועל המחלה עצמה. מודעות הציבור לחשיבות התזונה לקידום הבריאות, עולה והולכת. עם זאת, מקורות המידע המגוונים מושפעים מגורמים רבים ביניהם אמונות, מחשבות ואינטרסים הגורמים לבלבול ולעיתים להטעייה. בנוסף, מרבית הידע מתבסס על מחקרי תצפית מסוגים שונים וקיים חסר במחקרים התערבותיים מבוקרים. הסיבות לכך הן רבות וכוללות מגבלות של מימון (בהיעדר תמיכה של חברות מסחריות בעלות עניין בנושא), מורכבות ההערכה התזונתית והקושי בשמירה על היענות הנבדקים לאורך זמן. לאור כל אלה, ראינו לנכון לסכם בשנת 2011 את המידע הקיים ולגבש המלצות הנוגעות למניעת תחלואה קרדיוואסקולרית באמצעים תזונתיים. לאור השינויים שחלים בעקבות מחקרים וסקירות חדשות בתחום, החלטנו על עדכון ההמלצות אחת למספר שנים. ההמלצות עודכנו ב-2015 וכעת ב-2020.

במסמך הנוכחי עדכנו את הסיכומים מהספרות, בחלק מהפרקים, נערכו שינויים בחוזק ההמלצה והוספו המלצות לדעת המומחים. הוספו פרקים בנושאים: הפחתת חלבון ודפוס אכילה מבוסס צומח, דיאטה קטוגנית, דיאטה פלאוליתית, צום לסירוגין, מזון מעובד ואולטרה-מעובד, בשר אולטרה-מעובד, בשר אדום, אשכולית, רימון, ליקופן, קינמון, כורכומין, ואורז שמרים אדום (Red yeast rice).

שיטת העבודה

את המטלה לקחו על עצמם החוג לאפידמיולוגיה ומניעה קרדיוואסקולרית (מטעם האיגוד הקרדיולוגי בישראל) בשיתוף פעולה עם עמותת עתיד (עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל), הגוף הרשמי המקצועי המאגד את הדיאטנים/תזונאים בישראל. כל חבר ועדה חתם על היעדר ניגוד עניינים לגבי הנושאים אותם הוא סקר. לאחר מכן, חילקנו את הקבוצה לזוגות. כל זוג ערך סקירת ספרות של 2–4 פרקים וגיבש המלצות וכל משתתף סיכם שני נושאים. כל אלה הועברו לביקורת ותיקון של יתר חברי הוועדה. לאחר סיום הכתיבה הראשונית, הוצגה הטיוטה לדיון במפגשים מיוחדים של הוועדה ולאחר גיבוש נוסף, הועבר המסמך לנציגי האיגוד הקרדיולוגי ועמותת התזונאים הדיאטנים.

נייר עמדה זה מהווה עדכון של ההמלצות העדכניות, המבוססות על המידע הרפואי הקיים בתחום. שאפנו לגבש המלצות קצרות, ברורות וקלות יחסית לביצוע. המטפל יוכל להעביר את המסרים הללו למטופליו על מנת לשמור על בריאותם, לסייע באיזון גורמי הסיכון ולמנוע תחלואה ותמותה עתידיים. המסמך מכיל פירוט על כל אחד מהנושאים, כולל דגש על חוזק ההמלצה וחוזק ההוכחות המדעיות, כמקובל, ברוב קווי ההנחיות של האיגוד הקרדיולוגי האירופאי.

שיטת ציון ההמלצה

על מנת להדגיש את חוזקה של כל המלצה ועד כמה היא מבוססת על עובדות מחקריות, השתמשנו בהגדרות הבאות המבוססות על השיטה הנהוגה במסמכי הנחיות של גופים בינלאומיים מוכרים.

חוזק ההמלצה הגדרה המלצה לאופן ניסוח
דרגה I קיימת הוכחה ו/או הסכמה כללית שהטיפול יעיל ומומלץ מומלץ
דרגה II
IIa
IIb
נתונים סותרים ו/או דעות שונות לגבי יעילות הטיפול
רוב הדעות/הוכחות נוטות לתמוך בטיפול
יעילות הטיפול פחות מבוססת במחקרים ו/או דעת מומחים

רצוי לשקול
ניתן לשקול
דרגה III קיימות הוכחות ו/או הסכמה כללית שהטיפול אינו יעיל ובמקרים מסוימים אף מזיק לא מומלץ
חוזק ההוכחות
דרגה A המידע מבוסס על מחקרים התערבותיים מבוקרים מרובים ו/או מטה-אנליזות של מחקרי התערבות
דרגה B המידע מבוסס על מחקר התערבותי מבוקר אחד ו/או מחקרי תצפית גדולים
דרגה C קיימת תמימות דעים של מומחים ו/או מחקרים קטנים, מחקרי תצפית

מבואות עיקריים: דירוג רמות ההוכחה:

The Task Force on Diabetes and Cardiovascular Diseases of the European Society of Cardiology (ESC) and of the European Association for the Study of Diabetes (EASD) (2007).Guidelines on diabetes, pre-diabetes, and cardiovascular diseases: executive summary. Eur Heart J 28:88-136.

קיצורים

  • אס"ל - אי ספיקת לב
  • גר' - גרם
  • ד"ל - דציליטר
  • דמ"פ - דיאטות דלות מאוד בפחמימות
  • יחב"ל - יחידות בינלאומיות, International units
  • יל"ד - יתר לחץ דם
  • כבד שומני לא אלכוהולי - כבד שומני
  • כל"ד - כלי דם
  • מ"ג - מיליגרם
  • מחלות קרדיוואסקולריות - מחלות לב וכלי דם
  • מל"כ - מחלת לב כלילית (Coronary heart disease)
  • נ"ג - ננוגרם
  • CI 95% ‏ - 95% Confidence Interval
  • CRP - ‏C-reactive protein
  • DHA - חומצה דוקוסא-הקסאנואית (DHA,22:6n-3)
  • EPA - חומצת שומן איקוסא-פנטאנואית (EPA,20:5n-3)
  • FDA - ‏ Food and Drug Administration - מנהל המזון והתרופות האמריקאי
  • C-‏HDL כולסטרול על HDL
  • C-‏LDL כולסטרול על LDL
  • MUFA - חומצות שומן חד בלתי רוויות
  • n3 - חומצות שומן מסוג אומגה 3
  • n6 - חומצות שומן מסוג אומגה 6
  • PPI‏ - Proton-Pump Inhibitors
  • PUFA - חומצות שומן רב בלתי רוויות
  • SFA - חומצות שומן רוויות
  • TFA - חומצות שומן טרנס
  • TG - טריגליצרידים (Triglycerides)
  • ADA‏ - American Diabetes Association
  • AHA ‏- American Heart Association
  • DRI ‏- Dietary Reference Intake
  • HgA1C‏ - Glycated hemoglobin
  • HR‏ - Hazard Ratio
  • IOM ‏- Institute Of Medicine
  • NHANES‏ - National Health and Nutrition Examination Survey
  • RR‏ - Relative Risk
  • UL‏ - Tolerable Upper Intake Level
  • WHO ‏- World Health Organization

חלק א - אסטרטגיות תזונה - Dietary patterns

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבאסטרטגיות תזונה למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה -Dietary patterns


חלק ג: סוגי מזונות

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבסוגי מזונות למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה


חלק ד: תוספי תזונה

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבתוספי תזונה למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה


סיכום

  1. כללי
    • יש לשאוף להשגה ושמירה על משקל בריא ויציב
    • יש לעשות פעילות גופנית באופן סדיר כמומלץ במסמך האיגוד הקרדיולוגי
    • התזונה צריכה להיות מגוונת. מומלץ להעדיף מזון טרי או קפוא, ללא תוספת של סוכר, מלח או רטבים עתירי קלוריות
    • מומלץ להשתמש בשיטות בישול (אידוי, הקפצה וכדומה), שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות
  2. רצוי שהתזונה תכלול את המרכיבים הבאים:
    • ירקות ופירות מסוגים שונים, רצוי במגוון צבעים. לפחות 5 מנות ביממה. במידת האפשר רצוי להימנע מהסרת הקליפה
    • קטניות, דגנים מלאים (עתירי סיבים תזונתיים ודלים במלח), לחם מקמחים מלאים
    • שומן מהצומח, עם עדיפות לשמן זית ושמן קנולה, אבוקדו, אגוזים, שקדים וטחינה
    • דגי ים שמנים (3-2 מנות בשבוע) וחלקים רזים של עוף, הודו ובשר בקר
    • מוצרי חלב (3-2 מנות ביממה, שלפחות חלקם דלי שומן)
    • מזונות עשירים בסידן (ולהגיע לכמות היומית המומלצת)
  3. מומלץ להמעיט ככל האפשר בצריכת:
    • בשרים עתירי שומן, בעיקר בשרים מעובדים עתירי שומן ונתרן
    • מרגרינות מוקשות ודברי מאפה (המכילים שומן צמחי מוקשה) עתירי שומן טרנס
    • מאכלים עתירי מלח, בעיקר מוצרי מזון מעובדים, משומרים ו/או מומלחים
    • מאכלים עם תוספת סוכר
    • הקפדה על היעדים המוזכרים למעלה, מובילה באופן טבעי להפחתת רמות השומן הרווי והכולסטרול בתזונה
  4. שתייה:
    • מומלץ לשתות כמות מרובה של מים, בעיקר בחודשי הקיץ
    • מומלץ להמעיט בשתייה של מיצים טבעיים ולהימנע משתיית משקאות ממותקים
    • ממחקרים תצפיתיים נראה ששתיית חלב, תה (בעיקר ירוק), או אלכוהול בכמות מתונה קשורה להיארעות נמוכה יותר של מחלות קרדיוואסקולריות
  5. תוספי תזונה:
    • לאנשים עם מל"כ ידועה ויציבה (המטופלים רובם ככולם בסטטינים ואספירין), ניתן לשקול תוספת של 1 גרי ליום EPA ו-DHA
    • באנשים עם רמות LDL-C גבוהות ניתן לשקול תוספת פיטוסטרולים במינון של 2.0-1.5 גרם ליממה
    • מומלץ להימנע משימוש בתוספי תזונה אחרים במטרה למנוע תחלואה קרדיוואסקולרית
  6. אימוץ דפוסי אכילה ספציפים עשוי להקנות יתרון במצבים רפואיים מסוימים:
    • "דיאטה דלת פחמימות" מתאימה לאנשים עם משקל עודף ולאנשים עם תסמונת מטאבולית
    • תזונה "ים תיכונית" נמצאה כבעלת יתרון באנשים עם מל"כ או סוכרת כמו גם באוכלוסייה הכללית
    • "דיאטת DASH" יעילה במיוחד לאנשים עם יתר לחץ דם או לחץ דם גבולי
    • דיאטה טבעונית או צמחונית מאוזנת, משפרת את הפרופיל המטאבולי באנשים בריאים כמו גם בחולי סוכרת
  7. באנשים עם מחלות ספציפיות כגון סוכרת, אי-ספיקת כליות או מחלות כבד יש צורך להתאים את התזונה באופן אישי בהדרכת תזונאי דיאטן

נספחים

מחברי המסמך

מחברי המסמך:

שיוך משותף לאיגוד הקרדיולוגי ולעמותת עתיד
  • ד"ר סיגל אילת-אדר, המכללה האקדמית בווינגייט ע"ש זינמן והחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א
  • ד"ר נסטור ליפובצקי, מכבי שירותי בריאות
  • פרופ' איריס שי, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון; בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת הרווארד
האיגוד הקרדיולוגי בישראל
  • פרופ' יעקב הנקין, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי סורוקה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  • פרופ' אורי גולדבורט, החוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א. המכון לחקר הלב ע"ש נויפלד, תל השומר ואוניברסיטת תל אביב
  • ד"ר יצחק גביזון, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי סורוקה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  • פרופ' חיים יוספי, המרכז הרפואי האוניברסיטאי, ברזילי, אשקלון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  • פרופ' מיכאל שכטר, מרכז הלב ע"ש לבייב, מרכז רפואי ע"ש שיבא, תל השומר. הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א
משרד הבריאות
  • פרופ' רונית אנדוולט, האגף לתזונה משרד הבריאות; בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה
  • ד"ר מורן בלייכפלד - מגנאזי - אחראית מחלקת מחקר באגף התזונה במשרד הבריאות
עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל (עתיד)
  • ד"ר אסף בוך, המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת, מטבוליזם ולחץ דם. המרכז הרפואי תל אביב איכילוב
  • ד"ר מיכל גילאון קרן, המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת והיחידה לתזונה, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, הפקולטה למדעים, מכללת סמינר הקיבוצים
  • ד"ר נוהא זיידאן-יונס, מחוז שרון-שומרון, שירותי בריאות כללית
  • ד"ר סיגל טפר, החוג למדעי התזונה, המכללה האקדמית תל-חי
  • פרופ' שירה זלבר-שגיא, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה, המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי ת"א
  • ד"ר טלי סיני, היחידה למחקרי תזונה, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות; בית הספר למדעי התזונה, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש סמית, האוניברסיטה העברית בירושלים
  • ד"ר נעמי פליס-איסקוב, המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, המרכז הרפואי תל אביב
  • ד"ר ורד קאופמן-שריקי, המחלקה למדעי התזונה, בית הספר למדעי הבריאות, אוניברסיטת אריאל
  • מר גיא שלמון, MSc, החוג למדעי התזונה, המכללה האקדמית תל-חי
  • שירי שרף-דגן, אסותא מרכזים רפואיים והמחלקה למדעי התזונה, בית הספר למדעי הבריאות, אוניברסיטת אריאל
מומחים שאינם חברים באיגודים

מג"ר רונית מינקוב, שפר (מ.נ) שרותי פרמקולוגיה ורפואה בע"מ. החוג למדעי התזונה, המכללה האקדמית אשקלון פרופ' צופיה איש שלום, סיו"ר העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם. מרכז מחקר אנדוקריני לין, חיפה, בית חולים אלישע, חיפה.

גילוי נאות- 3 שנים אחרונות
  • ד"ר סיגל אילת-אדר - חברת המועצה המדעית של איגוד תעשיות המזון
  • פרופ' יעקב הנקין - ייעוץ מדעי לתה ויסוצקי
  • פרופ' אורי גולדבורט - אין ניגוד עניינים
  • ד"ר יצחק גביזון - אין ניגוד עניינים
  • פרופ' חיים יוספי - אין ניגוד עניינים
  • ד"ר נסטור ליפובצקי - אין ניגוד עניינים
  • פרופ' איריס שי - אין ניגוד עניינים
  • פרופ' מיכאל שכטר - ייעוץ מדעי לחברות מגנזיום בישראל ומחוץ לה. יועץ לוועדת הכנסת בנושא הוספת מגנזיום למי השתייה
משרד הבריאות
  • פרופ' רונית אנדוולט - אין ניגוד עניינים
  • ד"ר מורן בלייכפלד - מגנאזי - אין ניגוד עניינים

עמותת התזונאים והדיאטנים בישראל (עתיד): ד"ר אסף בוך - ייעוץ מדעי לחברת אבוט ישראל ולחברת YOFIX

  • ד"ר מיכל גילאון קרן - אין ניגוד עניינים
  • ד"ר נוהא זיידאן-יונס - אין ניגוד עניינים
  • ד"ר שירה זלבר-שגיא - אין ניגוד עניינים
  • ד"ר טלי סיני - אין ניגוד עניינים
  • ד"ר נעמי פליס-איסקוב - אין ניגוד עניינים
  • ד"ר ורד קאופמן-שריקי - אין ניגוד עניינים
  • מר גיא שלמון, MSc - אין ניגוד עניינים
  • ד"ר שירי שרף-דגן - ייעוץ מדעי לחברת תרופארם
מומחים שאינם חברים באיגודים
  • מג"ר רונית מינקוב - אין ניגוד עניינים
  • פרופ' צופיה איש שלום ייעוץ מדעי לחברת כצ"ט, MSD, מועצת החלב